אכילה רגשית והתלבטות לגבי טיפול

שלום, אני בת 36 וסובלת כבר שנים רבות מאכילה רגשית. כלומר אני לא בולמית או אנורקסית, גם לא יודעת עד כמה אם בכלל אני יכולה להגדיר את עצמי כ"אכלנית כפייתית" אך אני בהחלט מכורה לג'אנק פוד וממתקים, בעיקר שוקולד. קורה לי לפעמים שאני מחסלת חבילות של עוגיות או ממתקים אחרים ואוכלת אותם גם בלי קשר לתחושת רעב. ואז פעמים רבות אני סובלת מבעיות בעיכול כתוצאה מכך, כאבי בטן ולפעמים גם הקאות לא יזומות.. זה בנוסף לעודף המשקל שאני סובלת ממנו כתוצאה מהאכילה הרגשית. אני יודעת שדיאטה לא תעזור כאן ואולי אפילו תחריף את המצב. (בעבר עשיתי דיאטה מאוד מתונה, ממש לא דיאטת כסאח, אלא שמירה על אכילה נכונה ובריאה, בלי להגביל את עצמי מבחינת סוגי מזון וכו' וירדתי בצורה איטית ומתונה, עד שהגיעה שוב תקופה של בולמוסים שהביאו להשמנה, כפי שקורה בעצם בכל דיאטה). ואני חושבת כבר הרבה זמן לפנות לטיפול נפשי-פסיכולוגי בעניין אך לא יודעת לאן לפנות. כי מצד אחד אין לי "הפרעת אכילה" על פי הספר מה שנקרא. ומצד שני אני כן חושבת שהבעיה שלי היא רגשית ומשם צריך לטפל בה. אני חושבת על מטפל מסוים, שחברה שלי הייתה אצלו, כאשר היא הופנתה אליו בגלל בולמיה שהיא סבלה ממנה. אני לא מכירה את אותו מטפל וכמובן זה שהוא היה טוב בשבילה לא בהכרח אומר שהוא יהיה טוב גם בשבילי, אבל אני חושבת עליו כי הוא בכל זאת טיפל בה בעניין הפרעת אכילה אז כנראה שהוא יוכל לעזור גם לי.. מצד שני הבעיה שלי היא כאמור אחרת, למרות שגם היא קשורה לאכילה.. אשמח לשמוע מה דעתכם והאם לדעתכם על פי מה שתיארתי כאן באמת טיפול פסיכולוגי יוכל לעזור לי?