לא רואה סוף לזה.

אני בת 17 וחצי, כמעט שלוש שנים עם התעסקות במשקל ובגוף ובאוכל. תחילה כאשר הייתי בתת משקל באופן טבעי(לא מדיאטה) היה לי פחד מהשמנה ותמיד שמרתי שלא אוכל יותר מדי ואם כן הייתי אוכלת יותר מדיי הייתי רואה מיד שהשמנתי (בלי שזה היה ניכר על המשקל). התחלתי אחרי שנה עם גלולות בשביל לסדר את המחזור (אחרי ששנתיים אמא שלי לא הסכימה שאקח כי הייתה בטוחה שאשמין מזה) ואכן השמנתי 6 קילו תוך חודשיים, ההתעסקות במראה הפכה קיצונית, ספירת קלוריות, בולמוסים, צומות, ניסיונות של אכילה בריאה ומאוזנת (נמשך ככה כבר שנתיים- ירדתי 3 קילו, עליתי ועכשיו שוב ירדתי 2 קילו). המחשבות לא מניחות לי, כל היום אני רק מתעסקת באוכל ובמראה, אומרים לי שאני רזה מדיי, לעיתים רחוקות אני מצליחה לראות גוף רזה אך רוב הזמן אני ממש נגעלת מהגוף. אני בטיפול פסיכולוגי אבל כרגע בעיקר סביב דיכאון ומצבי רוח, כמעט ולא נוגעים בעניין האוכל. הפסיכיאטרית המליצה ללכת לדיאטנית.. אני בספק אם זה יעזור. אני כל הזמן אומרת לעצמי שכשארד את ה6 קילו הכל יהיה בסדר אבל אני לא מצליחה ואני נופלת לבולמוסים. אין לי כוח כבר להתעסקות הבלתי פוסקת הזו. אני כבר לא זוכרת מה זה לקום בבוקר ושהמחשבה הראשונה לא תיהיה בנושא של אוכל.