כוויות דרגה 2 בפנים
דיון מתוך פורום כירורגיה פלסטית, כוויות, רפואה אסתטית
שלום ד"ר אולמן לפני כ10 חודשים עברתי טיפול בלייזר CO2 אשר הותיר אותי עם כוויות עמוקות מאוד (דרגה 2 עמוק) בכל פניי הכוויות עברו זיהום ואף התפרצות של הרפס (ככל הנראה). לא ניגשתי לחדר מיון מאחר והרופא הבטיח לי שמהלך ההחלמה הוא צפוי ותקין. אף רופא שהייתי אצלו לא מוכן לטפל בי מחשש להזיק לי. אני מורחת שמנים וקרמים 24 שעות ביממה, ישנה עם רטאויט 0.25, טרנילסט, הידרוקינון. שוטפת פנים עם צטאפיל. העניין הזה די הרס לי את החיים וריסק לי את הבטחון העצמי עד עפר. הייתי בחורה מאוד אטרקטיבית לפני כן, ועברתי תהליך החלמה פיזי ונפשי קשה מנשוא (אני לא מאמינה אפילו ששרדתי את זה) כיום, 10 חודשים אחרי,אני עם עור מקומט ודק, אדמומי, מגרד, בלתי אחיד, שקעים שמעידים על אובדן רקמה עם היפרפיגמנטציה פוסט אינפלמטורית. נראית כאילו עברתי פיגוע אני נראית 10 שנים מבוגרת יותר מגילי (29) יש לי מס' שאלות שלא הצלחתי לקבל עליהן תשובות: 1. מתי, אם בכלל, אוכל להיחשף לשמש? שיזוף תמיד היטיב עם מראה הפנים שלי. 2. האם ניתן לומר שהחלמתי לחלוטין והנזקים שנותרו הם בלתי הפיכים? כמה זמן לוקח לעור להשתקם לחלוטין? 3. האם הגירודים אי פעם ייעלמו? 4. מה ניתן לעשות כדי לשקם את העור ומה הסיכוי של העור לחזור לתפקוד מלא? אני לא נמצאת היום באף מסגרת טיפולית. קופ"ח שלחו אותי עם קרם פלקסיטול (חחח) מומחי לייזר ודרמטולוגים מנפנפים אותי עם קליגמנים ושאר "כוסות רוח". מה לעשות? איך לפעול? אשמח להעביר תמונות של כל התהליך והמצב הנוכחי כדי לקבל ממך המלצות לשיקום העור הפגום וחזרה לחיים. תודה רבה מראש
אשמח אם אנשים שחוו כוויות יצרו איתי קשר או יגיבו כאן ויספרו איך זה נראה אחרי שנה/ שנתיים/ שלוש.. האם הזמן משפר.. אני אשמח לכל תקווה שיוכלו לתת לי.
המצב יהיה סופי כשנה וחצי אחר ההחלמה. במגבלה שאינני רואה אותך, הרישקשה לי לתת יעוץ בדרך זו. לעיתים, אם יש צלקות בולטות יש מקום לשמוש בחבישת לחץ ובהזרקות של סטרואידים, אינני יודע את המצב אצלך. הייתי נמנע כל האפשר משמוש במחות כלשהן, חוץ ממסנן קרינה בדרגת הגנה של 50, היפואלרגי בכל מגע עם שמש, ובלילה קרם לחות אף הוא היפואלרגי.
"למזלי" אין צלקות מעובות/ בולטות. להיפך- הצלקות שקועות עקב נזק בעומק הדרמיס (אטרופיה) באנגלית מכנים את זה burn marks. השאלה היא האם יש סיכוי שזה הפיך ללא התערבות כירורגית, או שאני מבזבזת זמן יקר בהמתנה לשיפור שלא יגיע? (אני מתביישת לצאת מהבית כרגע) קראתי מחקרים רבים שטוענים שעדיף לטפל בצלקת בשלב שהיא עדיין פעילה ולבצע "התערבות מוקדמת" כדי למנוע המשך התפתחות ולצמצם למינימום. כל רופא אומר לי משהו אחר.. אני אובדת עצות..