התייעצות- חשוב -בבקשה

בת 24, סטודנטית. סובלת מתת פעילת בלוטת התריס ( עקב מחלה גנטית- השימוטו) מאוזנת כבר תקופה של כשנתיים. בעבר , לפני כ6 שנים התקף סכיזופרני יחיד. מאז ללא התקפים נוספים.מאז מלווה אותי תחושה קלה של דיכאון וחרדה ( ללא טיפול וללא הפרעה בתפקוד). בשנה האחרונה התחלתי לסבול ממגרנות, טופלתי במשך חצי שנה באלטרולט,לאחר שהמגרנות עברו הופסק שימוש בהדרגה ביעוץ נוירולוג. מאז לא חזרו המיגרנות. אך בתקופה זו עברו עליי כמה חוויות בחיים שתרמו לתחושת דיכאון חזקה יותר והחריפו את תחושת החרדה,שמתבטא בשעות שינה מרובות ביום ( כ12 שעות),אובדן תאבון,תחושה של מרה שחורה,רגזנות, חוסר רצון לצאת מהבית,וכשזה קורה אני מתחילה להרגיש סחרחורות,אבדן שיווי משקל,הזעה מרובה. בנוסף לכל זה מרגישה שיש לי קשיי ריכוז קשים,בעיה של שיכחון של מילים וקושי פיזי מסוים בביצוע פעילויות שונות. בעבר ביצעתי בדיקות CT, ?EEG בגלל המגרנות, הכל יצא תקין. ברור לי שאני נמצאת בתקופה לא קלה, אך אני מרגישה שאני לא יכולה להתמודד, הגוף שלי פשוט הולך נגדי.קבעתי תור לנוירולוג לשבוע הבא. האם בדיקה אצל נוירולוג היא הכיוון הנכון כרגע? מה המלצתך בבקשה? אודה מאוד על תשובה מהירה.

לא יזיק אבל קרוב לודאי את צריכה גם לראות פסיכיאטר