פריצת דיסק

שלום רב, אני מתנצל מראש על אריכות הדברים, ומקווה שתהיה לכם סבלנות לקרוא, משום שאני חייב להסיר מעליי לחץ כלשהו. לפני קצת יותר משנה איבחנו אצלי שלשה בלטי דיסק בין החוליות L3-S1. בין L5-S1 נאמר לי ע"י מומחה עמוד שדרה כי מדובר בפריצת דיסק. הייתי בטיפולי פיזיותרפיה ועדיין בטיפולי כירופרקטיקה – אפשר לומר שהם הקלו מאוד ומקלים. במהלך כל התקופה אני סובל מהקרנות לרגליים, בעיקר רגל ימין, לעכוז ועד לכפות הרגליים. ההקרנה מתבטאת בתחושות של שריר תפוס, כאבים – גם בגב וגם ברגל, נימולים, בערה, קהות תחושה בכף רגל ימין ולפעמים שמאל (לא אובדן) ועוד כל מיני תחושות שאינן ברורות, וזה פשוט מטריף. נראה כי אכן יש לחץ על אחד או יותר מהעצבים. כמו כן, התחושות אינן מקובעות והן משתנות, לעתים חולפות לעתים חוזרות (רגיל ימין מורגשת כל הזמן אבל במצבים שונים). יחד עם זאת, נראה לי כי אין לי חולשה, למרות התחושות המוזרות, אין חוסר תחושה, ואני נמצא במצב שבו אני ללא משככי כאבים כלל – למרות הכאב. אני משתדל לבצע תרגילים, ומשתדל לא לבצע פעולות של מאמץ. אפשר לומר שאני מתפקד מלא כי אני עובד, נוהג, מטפל בילדות, עושה חלק מעבודות הבית ומשתדל לחיות. העניין הוא שאיכות החיים נפגמה, ואני מרגיש שיש לי חסימה חרדתית בכל הנוגע למה שעובר עליי. מתיי לדעתכם עליי לשקול ניתוח, אם בכלל? האם במקרה זה מדובר בניתוח איכות חיים או מונע נזק? האם עליי להמשיך בטיפולים ולקוות לטוב? האם בסופו של דבר מדובר בשאלה של "מצב רוח" מנטלי? בקיצור שאלות רבות. תודה,