רדיקלופטיה צווארית חד-צדדית - שאריות?

לפני כחצי שנה (9/1/2016) ענית לשאלה ששאלתי בנושא. תיארתי אז מצב (שהתחיל אולי בגלל שינה לא טובה??) של כאב במורד זרוע שמאל כולל תחושת נימול בקצה האצבע. למרות שהתסמינים הללו (כאב במורד הזרוע ונימול) היו פחות או יותר קבועים הם לא היו חזקים מדי כדי לגרום בעיות מיוחדות בתפקוד. כמו כן הסברתי שאני מזהה קשר בין האימפקט של פעילות הריצה שלי לבין אותו הכאב-הרגשתי אז בוודאות שהכאבים מתחזקים משהו עם תדירות הצעד של הריצה. בנוסף תיארתי שהטייה אחורה ושמאלה של הצוואר לקראת סוף טווחי התנועה מחמירה את הכאב. המלצתך הייתה להמנע מריצה למשך חודשיים לפחות וגם הזהרת אותי שריצה וקפיצות עלולות לגרום להחמרה מחדש גם אחרי החלמה. ובכן, שמעתי להצעתך ונמנעתי מריצה לכחודשיים-וחצי והמתנתי להחלמה: לאחר כחודש וחצי הכאבים בזרוע כמעט נעלמו ולאחר עוד חודש גם הכאב וגם הנימול נעלמו. בסוף אפריל חזרתי לרוץ בהדרגה ועד עכשיו אין לי כאבים דומים או נימול. עם זאת עלי לציין שאינני יודע באם נפתרתי לגמרי מהבעיה. לאחר ההחלמה דומני שהיו עדיין שאריות של כאב שהופיע אך ורק בשעת הזזות הצוואר אחורה והצידה ממש בסוף טווח התנועה - ומצב זה לצערי נותר פחות או יותר בעינו. התחושה היא שבהזזת הצוואר אחורה עד הסוף (מבט כלפי התקרה שמעלי) מופיעה תחושה כאילו מישהו מניח אז את האצבע שלו מתחת לבית השחי השמאלי שלי ונותן שם מעין לחיצה קלה (לא ממש כאב אבל בהחלט תחושה). אינני מקבל תחושה זו בשום מצב יום-יומי אחר. למען האמת מכיוון שהזזת הצוואר חזק כלפי מעלה אינה תנועה שגרתית אינני ממש יודע כמה שנים אחורה (אולי) אני סוחב את העניין הזה. שאלתי היא האם במצב הקיים עלי לעשות משהו טיפולי (פיזיותראפי אולי)או התנהגותי? או שכל עוד המצב אינו חוזר לרדיקלופטיה הכואבת (מלפני חצי שנה) אז בעצם להמשיך באורח חיים רגיל? אציין שהבעיה היא חד צדדית (שמאל) בלבד ואני בן 50 בריא בדרך כלל. מאד מודה לך מראש.