עזרו לי לעזור לבני בן 5.5 - עצירות ובריחת צואה

שלום רב, אני אמא לילד בן חמש וחצי. בני גמול מטיטולים מגיל שנתיים בערך. הגמילה מבריחת שתן הייתה כמעט מיידית. עם הגמילה מבריחת צואה אנחנו עדיין מתמודדים. כיום ההתמודדות מתבטאת בכך שילדי בן החמש וחצי, בגן חובה, מפספס בתחתוניו מספר פעמים - הצוות נאלץ להחליף מספר פעמים ביום תחתונים כתוצאה מבריחות קטנות בכל פעם ולפעמים אף מכנסיים, כתוצאה מריחות לא נעימים. ניתן להבין, באופן טבעי, שהדימוי העצמי שלו לאחר בריחת צואה יורד בכל פעם מחדש. בני אינו מצליח להתרוקן בעצמו בישיבה על אסלה או ישבנון, גם אם הישיבה היא ממושכת מאוד! אינו מצליח ללחוץ ולהתרוקן בכוחות עצמו בלבד. הוא מאוד מתוסכל ועצבני בכל פעם שמנסה ולא מצליח... לרוב אף מתלונן על כאב בבטן בעת ניסיון להתרוקנות ובוכה. לאחר שנים בהן שוכנעתי ע"י פסיכולוגית הגן ועוד יועצים למיניהם שמדובר בעצירות רק על רקע רגשי, וניסינו גם לברר את המקור לבעיה הרגשית, גילינו לפני שנה כמעט כי מדובר בבעיה פתולוגית אמיתית. כאמא קשובה לבני, אני כמובן לא מתעלמת מן העובדה שהבעיה הפתולוגית שיש לו מביאה לאחר שנים של התמודדות איתה גם מטען רגשי לא קל, ואנחנו גם בטיפול שבועי עם הילד. חשוב לי לציין שבני אינו בררן באוכל בכלל, הוא אוכל מזון עשיר בסיבים תזונתיים והתפריט היומי שלו מאוד מגוון, כגון: פירות, ירקות, בשר, דגים, דגנים, לחמים, חטיפים, שוקולדים, גלידות ועוד... וכמובן שכל דבר במינון הנכון. לכן, הצואה בתחתוניו או כשכבר יוצאת באסלה הינה רכה. לפני כשנה הגענו לרופא כירורג באופן פרטי, הרופא בדק את הילד רקטלית וקבע כי הכל נובע כתוצאה מכך שאין לשריר של פי הטבעת כלל טונוס. הרופא נתן לנו אבילק (10 סמ"ק לשימוש יומיומי) חוקני שטיפה וחוקני מיקרולט, במשך שבוע רצוף עשינו חוקן שטיפה בלבד, לאחר שבוע נדרשנו לעבור לחוקן שטיפה יום כן, יום לא. בשבוע השלישי והרביעי החוקן שטיפה היה מהול במיקרולט. בחודש הזה הילד אכן התרוקן בכל פעם באמת, ולמחרת גם לא היו בריחות צואה בכלל! ולא מיותר לציין את ההרגשה האישית שלו מכך! לאחר החודש הזה, נדרשנו לבצע כל יומיים חוקן של מיקרולט. בהתחלה זה עזר להתרוקנות... כעבור זמן מה זה הפסיק להביא תועלת והילד שוב לא הצליח להתרוקן. חזרנו לרופא והסברנו שכבר לא כל כך עוזר כבר החוקן, בנוסף גם שאלתי אם החוקן אינו מזיק לילד ואולי רצוי להיעזר גם בנרות (שאלה לא מושכלת, מסתבר)... הרופא לא הסביר כלל סיכונים בשימוש בגליצרין וקיבלנו גם נרות גליצרין ושוב חוקני מיקרולט. אי אז נתבקשנו לעשות לילד כל יום חוקן או נר (יום נר, יום חוקן) למשך חודשיים וחצי (עד לתור הבא עם הרופא). אכן פעלנו על פי הוראות הרופא והמשכנו בדרך זו, למרות שלא ראינו תוצאות מהטיפול. לפעמים לאחר טיפול הילד לא היה מצליח בכלל להתרוקן והיה הולך לישון ללא יציאה בכלל. לפני שלושה שבועות, לאחר שיחה עם נערה שהיה לה תור אצל גסטרואנטרולוגית ילדים שסבלה מעצירות בת כמה ימים, השכלתי לדעת כי נרות גליצרין הם ממש לא בריאים לגוף. לאחר שיחה זו ותחנוניו של בני להפסיק את הטיפול, אכן הפסקתי. אז כבר פניתי לרופא הילדים וביקשתי הפנייה לגסטרואנטרולוגיה ילדים... לצערי נקבע לבני תור למאי 2014. בשבוע שעבר היה לנו תור חוזר לכירורג ולאחר ששמע כי הפסקנו עם הטיפול, חטפנו כמובן על הראש ואמר שחזרנו אחורה ושגרמנו נזק וכו'... ואף יעץ באופן די תקיף כי נאשפז את הילד ליומיים שלושה ואז יעשו לו חוקני שטיפה ע"י החדרת צינורות לפי הטבעת וכו'. אני חסרת אונים שאין לי איך לעזור לילד שלי ומאוד מבולבלת כעת... אבקש לייעץ לי מה עליי לעשות. אני לא שלמה עם הטיפול עצמו, אני לא שלמה עם הפסקתו, אני לא שלמה עם הצעת הכירורג לאשפז את הילד... אני לא מצליחה כבר לחשוב בהיגיון בעניין ואני ממש זקוקה לעזרה והכוונה. תודה מראש על תשומת הלב.