ממש לא עולה לי כותרת לנושא מביך כזה

בחודשים האחרונים אני סובלת מסוג של עצירות שלא חוויתי בעבר (וחוויתי מרבית 6 העשורים של חיי). אם אין יציאה יומיים - נעזרת בסיבים מסוג בנפייבר או - 2 שזיפים מושרים ללילה (שבעבר לא עזרו) ואכן הללו משחררים את ה"פקק". אלא מה? ה"תוצרת" יוצאת בכמות בלתי נתפסת, כמעט כמו לידת תינוק מבחינת הגודל והנפח (וצואה רכה למדי - לא שלשול), ואני חוששת שעלול לקרות נזק כלשהו למעי או לרקטום גם מבלי שארגיש (בעזרת העזרים הטקטיים הנ"ל אין מאמץ ביציאה, אבל מי יודע מה נעשה שם בפנים, לפני היציאה...). יש חיזוק לחשש הזה שלי? ואם כן - מה אני צריכה לעשות? תודה מראש על תשובתך.