עדיין...
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
לאחר שחלפה לה שנה ממותו של אבא שלי, אז לפעמים, ואפילו מספר פעמים ביום, אני פתאום נבהל ונכנס למצב של חרדה קשה, מעצם הידיעה שאבא שלי מת, כשהתחושה דומה למה שחשתי לפני כן,כשאבא היה בסכנת חיים ממשית. (בשנתיים שקדמו למותו, היו שני מקרים, שהיתה סכנה ממשית לחייו, ואני חש את התחושה, באותם רגעים, כמו במעין ב"פלאשבק"). התחושה הזו נמשכת מספר שניות, וחולפת כלא היתה. אין לכם מושג עד כמה חרדתי לחייו של אבא, ואלו סיוטים היו לי מעצם המחשבה שהוא ימות יום אחד. והנה, למרות שכבר עברה לה שנה מאז מותו, אני עדיין חש את החרדה מפני האפשרות שהוא ימות... זה מוזר לי, למען האמת...
אייל היקר! אבל הוא ממש המקום בו אנו מבחינים עד כמה ההגיון והתודעה רחוקים מרחק שנות אור מהלב.......רק לאחר פרקי זמן מכובדים המכילים בחובם חוויות רבות ללא אביך האהוב יוכל הלב שלך להכיל את מה שהתודעה יודעת זה מכבר...... שלך, נירה