מה עושים במצב כזה?ממש דחוף

בוקר טוב , אני מאושפזת בביתי חולים (מאיר ובילינסון ) בתקופות ארוכות ולזמנים לא רחוקים כ- ( 3-4 פעמיים בחודש ) או בגלל 1. זיהומיים בכף הרגל (אחרי חבלה בה וסגירת הפצע על גוף זר בפנים - הוציאו אותו אחרי האירוע כחודש וחצי ומאז יש זיהומים במקום ) ... 2. אנימיה מחוסר ברזל שהסיבה לא ידועה ולכן מקבל דם וברזל בעירוי ... 3. זיהום בדם שגם לא יודעים את הסיבה לכך ... 4. חוף גוף גבוה (31-41) , רובם בגלל איזשהו חיידק בדם ...\ בקיצור , בסוף הם חושבים שאני שגורמת לך , ומזיקה לעצמי ... אפילו בביקור רופאים (ובמיוחד בב"ח מאיר ) אומרים במופרש את משכתבי , שלדעתם אני שמזיקה לעצמי ... את האמת , כששומעת את זה , איני מגיבה כלום על זה , כאילו מדברים על חולה אחר , , באמת כמו שמדברים בשפה זרה ולא מבינה שום מילה , אין לי מה להגיד , אפילו אימון אין לי להם אבל לצערי אני חייבת אותם בנתיים לקבלת אינטוביוטיקה דרך הווריד ... איני יודעת מה לעשות , כי כבר מה שבתוך ראשם כבר יש ואין לי כוח לדברים כאלה ... הם במקום שייתנו לי תקווה בחיים ובריפוי - הם דווקה הורסים אותי , מכניסים אותי ל דיכאון עמוק , תסכול , ייאוש , סבל וכאב פיזי ונפשי ... איני מבקשת מהם דבר , אפילו תרופה לכאבים מביאה מרופה המשפחה ולא מהם , לא מדברת אותם כמו שהייתי פעם - רק בוקר טוב טמרגישה בסדר , רק רוצה שיצאו ויעיפו מהחדר שלי ... כשנכנסים מרגישה כמו מים קרים נשפכים עלי , איני מרגישה בנוח איתם ,, מה אפשר לעשות במצב ? אל תגידו לדבר אותם , כי איני רואה אותם בחצי עין . הם רק מאכזבים ומאכזבים אותי ... ! תודה ויום טוב