היי נירה
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
היי נירה. קראתי כמה מן ההתכתבויות כאן, הגבתי, שיתפתי, ואפילו הזמנתי למסע מרתק של שעתיים, בטכניקה שעזרה לי מאוד לקבל פרופורציות על מות אבי. שם הטכניקה היא המעגל לסודות החיים, אשמח לשתף עוד את מי שמעוניין בכך. מעבר לכך שאבי מת, אמי חולה במחלת הפרקינסון, והיא נמצאת רוב הזמן בדיכאון. היא צעירה מאוד. בכל פעם שאני הולכת אליה, אני מנסה לעודד אותה, אך נראה שאינה רוצה להתעודד וכל שנותר לנו שתינו זה לשקוע אל עצבות משותפת. היא מדהימה בעייני, אך נראה שרוחה נחלשת ונחלשץ, וידי קצרה מלעזור. אשמח לשמוע מה דעתך, מהן דרכי הפעולה שאת היית נוקטת בהן?
ליאת יקרה! צר לי מאוד על אובדנו של אביך....אובדנו של הורה משמעותי כואב ביותר ואילו את מתמודדת גם עם אימך החולה - החולי והמוות מבשרים לנו באופן חד משמעי כי גם אהבתינו העזה ורצוננו הלא מתפשר אינם יכולים לכוחות החיים. אנו חווים עד כמה אנו קטנים ומנוצחים נוכח כוחות הטבע והיקום. כמעט באופן פרדוכסלי, ככול שאנחנו מסוגלים לאפשר לעצמינו לשחרר את צרכי השליטה, ככול שאנחנו מסוגלים להגיע לקו סיום הנסיונות בהשלמה, כך מזדחל השקט לליבנו. אין שום טכניקה שהומצאה על ידי אדם שתצליח לגבור על עוצמת מהלך החיים, לידה ומוות רק אנו, הקטנים, יכולים להעצים את רוחנו ורוחניותינו כדי שתסייע לנפשינו ולגופינו הפיזי להכיל כאב עז כיגון. שולחת אלייך חיבוק שיעזור מעט שלך, נירה