הפורום שלנו בן שנה!!
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
אז...קשה להגיד מזל טוב כשמדובר בפורום העוסק בשכול ואובדן, ובכל זאת רציתי לשתף בתחושת הכבוד והמשמעות שאני חשה כמנהלת פורום כל כך חשוב, בעיניי, זה. כל כותב, כל חווייה, הינה חסד גדול עבורי שלכם, נירה
הפורום הזה הינו בעל חשיבות עליונה. תודה על הספר שהמלצת לי עליו, ונראה לי, שאני, כבר ממזמן, בחרתי באופציה המוצעת בספר הזה. בחרתי באופציה הזו, באופן תבוני, כי היא היעילה ביותר, לצורך התמודדות והפנמה של התחושות שעליהן אני כותב כאן. שנתיים לפני מותו של אבא, כשכבר היו סימנים, שמועד הפרידה ממנו מתקרב לאיטו, מצאתי נחמה דווקא במשנתו של שפינוזה, שסיפק לי את יכולות ההשלמה עם הצפוי. אני זוכר, שכאשר קיבלתי את הטלפון מאמא שלי, על כך שהיא עם אבא בחדר המיון, ושעל פי תיאור המצב, הבנתי שהעסק גמור, אז התחלתי לנוע לעבר בית החולים, כשאני משנן לעצמי מספר משפטי מפתח, מדבריו של שפינוזה. אני זוכר, שבדרכי לבית החולים, הודיתי ל"אלוהים" (טבע/מזל/גורל), על שזכיתי להיוולד לאבא שכזה, ועל כל הטוב שהיה עד אותו הרגע. שפינוזה לימד אותי לקבל ולהשלים עם האובדן, ולהבין, שכולנו נתונים לחוקי הטבע, ושבעצם אין על מה, ובפני מי, להתלונן על המתרחש.
שפינוזה כתב מספר ספרים. אנא בבקשה כתוב לי את שם הספר. נראה לי שחשוב עבורי לקרוא בו.