סליחה בעלי הנשמה

נפטרת במפתיע לפי כ8 חודשים. למען המשפחה אני משחקת אותה חזקה. סליחה על שהייתי אשה רעה ומגעילה. לא תמכתי בך במחלתך, למרות שאתה תמכת בי ללא סייג ובכל לב כשאני חליתי. לעולם לא אסלח לעצמי על התנהגותי והערותי הציניות. היית אדם משכמו ומעלה: טוב לב, חכם, רחום ומתחשב. אבא נפלא. מעניין עם מותך אולי קל לי להשלים, כי לפחות לא חווית התדרדרות רפואית, דבר שיצריך פיליפיני............. אבל עם ייסורי המצפון שלי מאוד קשה לי להתמודד. אני בת 61 מאזור הצפון. אשמח לשוחח עם אלמנה בגילי. בעלי היקר, מאמינה שאתה נמצא במקום טוב יותר. לא מבקשת שתמחל לי כי באמת הגזמתי..........אולי רק תראה כמה אני מצטערת. אתה חסר בחיי................

בעלך ז"ל, כאיש רחום, חכם ומתחשב, הבין לדעתי, שמה שאת מכנה כ"רוע" מצידך, היה בעצם תוצאה של מתח נפשי מצידך, ובטח שלא שנאה כלפיו. אדם חכם, כבעלך, הבין לדעתי, שבני האדם מוציאים את ה"עצבים" שלהם, דווקא על הקרובים לנו ביותר, ולכן הוא בטח גילה הבנה לכך. אני חושב שאת יכולה לסלוח לעצמך, כי אני בטוח שבעלך ז"ל, גם סלח לך על כך, בדיעבד, בהיותו בחיים. ממני, אייל.

הבוקר ניגשתי למחשב. עשית לי את היום. יותר קל לי בלב. אם יש עולם הבא, אז הוספת לעצמך נקודות זכות בכך שהארת את עיני. המון תודה

פייס קשה להיות זקנה בת 61 ועוד יותר קשה שאין לך במי להתעמר,ועל מי להוציא את רוע ליבך.כן לצערי יש רעי לב כמוך,כך שמה שחסר לך היום הוא גבר סמרטוט שישא את כל הרוע שבך כי את קורסת מלשאת אותו לבד.שבסוף חייך ינהגו בך כפי שנהגת במסכן הגוסס ולא יהיה לידך אדם חנון ורחום אחד לנשמה העלובה שלך.

תודה. שמעתי שאת קבוצות התמיכה באוניברסיטת חיפה, מנהלות עובדות סוציאליות רכות בשנים.הפורום נפלא ותודה שהוא קיים.