אובדן אחיין

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

14/09/2010 | 12:00 | מאת: מחבר

נירה שלום! לפני כחודשיים האחיין שלי נהרג בתאונת דרכים,הקושי הוא עצום במיוחד קשה לי לחזור לחיי שיגרה . בבוקר אני בקושי מצליחה לקום מהמיטה ובמהלך היום בעבודה אני לא מרוכזת ,האם זה נורמלי?

לקריאה נוספת והעמקה
15/09/2010 | 18:45 | מאת: אייל

כן, זה בהחלט טבעי ונורמלי. אובדן של יקירים ואהובים, גורם לזעזוע קשה מאין כמותו, והתגובות האלה, כמו שלך, ואחרים, הן נורמליות בהחלט. אבל, מה שגם נורמלי וטבעי, זה תהליך ההתאוששות מן האסון, שפועל ומשפיע, על כל אחד מאיתנו, בקצב שלו/ה.

מחבר היקרה! צר לי מאוד על אובדנך וכאבך..... אבל על אובדנו של אדם יקר הוא תהליך ארוך וכואב ועם זאת מדובר בתגובה בריאה למצב של שינוי גדול בחיים. אובדנו של אדם משמעותי יוצר בראש ובראשונה את התחושה שמה שהיה בעבר שוב לא יהיה אותו דבר. התגובות הרגשיות, רוחניות, התנהגותיות ומנטליות למצב זה עשויות להיות מרחיקות לכת והן מכילות גם תחושה של "חוסר אנרגיות וחיות", חוסר ריכוז, קושי להנות מדברים שבעבר נודעו כמהנים ועוד ועוד. בתקופה זו חשוב ליצור איזון בין המשכיות התיקוד המקצועי, חברתי, משפחתי לבין הצורך לגבש דרך התאבלות אישית ופרטנית (יש אבלים שמסתגרים, יש כאלה החוגגים, יש אבלים שעסוקים בהנצחה וכד' וכד') תוכלי לקרוא עוד על תגובות האבל במאמר שכתבתי כאן בפורום (הקלקה על "תגיות" ו"אובדן". שלך בחום נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול