אובדן של אמא

שלום רב אימי נפטרה אתמול ואתמול הייתה הלוויה ובמוצאי שמחת תורה אנחנו נשב להתאבל. אני מאוד כואבת את מות אימי, יש לי אבא תודה לאל. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. זה מאוד כואב לי וקשה לי ואני בוכה בזמן כתיבת מילים אלו. הכאב הוא גדול שקשה לשאתו. אין לי חשק לחיים בכל אופן לא כמו שהיה לפני מותה של אימי. יהודית

אני מבין, מרגיש ומזדהה, עם כל מה שאת חשה כעת, ואלו הדברים שלי אלייך: 1.כן, זה הכי טבעי בעולם, וגם הכי נכון וראוי, שנבכה על מותם של יקירנו ואהובינו. 2.אני בטוח, שאת יודעת, שאמא אהבה אותך אהבת נפש עצומה, ולכן, לפחות למענה, עלייך לשמור על עצמך, כי את הדבר היקר ביותר שהיא השאירה בעולם הזה. 3.שימי לב יקירתי: בשבועות הקרובים, כשההלם הראשוני יתפוגג לו, אז הכאב, הצער והעצב, דווקא יתגברו, ועלייך להיות מוכנה לכך. עלייך לזכור, שגם אנחנו בני חלוף, ושגם אנחנו נמות יום אחד, בדיוק כפי שכל הדורות שלפנינו מתו, וכפי שכל הדורות שאחרינו, ימותו גם כן. אז יחד עם הצער והכאב הקשים, והגעגועים העצומים לאמא, נסי לזכור יקירתי, שאלו הם החיים, ושעלייך לחוש ברת מזל גדולה, על כך שזכית להיוולד לאמא כמו שלך. נ.ב. אני מזהה בדברייך, שאמא היתה באמת אשה נפלאה במיוחד, והאמיני לי, שישנם רבים מאוד בעולם, שמקנאים בך, על שזכית להיוולד לאמא שכזו. אז המשיכי לאהוב אותה, גם לאחר מותה, ונסי להמשיך בחייך, למען אהבתך אליה. שלך, אייל.

מקנאה בך על שזכית באמא כל כך טובה. אני לא.............