אביגדור עשת 55 קרית אתא
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
שלום לפני חג שמחת תורה אמא שלי נפטרה בבית החולים מזיהום של פצע לחץ, היא הייתה גם חולת סוכרת נכה במשך משהו כמו 10 שנים. היום קמנו מהשבעה ואני פתאום מרגישה ממש חולה. אני קולטת יותר את הקטע שאמא שלי מתה. בשבעה היו הרבה אנשים וזה לא הורגש כמו עכשיו. אני מרגישה ריקנות ועצב ולא יודעת איך להתגבר על כך. (אני נשואה עם שני ילדים). אשמח לקבל עצה איך להתגבר ולהמשיך הלאה תודה
אין דרך ש"להתגבר" על זה, אלא שרק להתרגל לחיות עם זה. בקרוב, תביני ותדעי, שיחד עם הצער, הכאב והגעגועים, אפשר להמשיך לחיות, ולתפקד. זו דרכו של עולם, והרי, אם לא היה כך, אז המין האנושי היה פוסק מלהתקיים, עוד בדור הראשון לקיומו. גם אני איבדתי את אבא שלי, שהיה כל חיי, וכל עולמי, ואני מכיר את תחושת האימה והזוועה, של העולם, בלא אבא או אמא אהובים. אבל, משהו בנו, משהו טבעי מאוד, מחזיק אותנו בחיים, ומאפשר לנו להמשיך את חיינו.
צר לי מאוד על אובדנך הכבד..... אובדנו של הורה קשה מאוד בכל גיל. כאשר אנו בעצמינו אנשים בוגרים המטופלים בילדים (לעיתים ילדינו בוגרים אף הם ואנו אף סבים לנכדים) עול החיים וחוויית האחריות וההתמודדות מעלים בליבנו, לא אחת, את הכמיהה לשוב אל חייק הורינו ולחוש מוגנים אהובים ומחובקים. תהליך האבל קשה וכואב הוא וידידינו בפורום כאן שולחים לך תגובה משתתפת ומעודדת..... אחד ה"חוקים" בתחילתו של תהליך אבל הוא לדאוג לעצמינו לבדיקות רפואיות מקיפות (בעיקר אם אנו חשים פיזית, חולים). שלילת אפשרות של מחלה על ידי הרופא תקל עלייך את דאגות השוא. במידה וימצא ליקוי הרי שהוא יטופל ותחושי טוב יותר. היגון כואב מאוד ממילא ולכן כל מה שניתן להקל, חשוב לטפל בו. לעיתי בהתמודדותינו עם אובנו של אדם חשוב ויקר, ממחלה, מציפות חרדות המוות וכאב היגון ואנו חשים את החרדות האלה באמצעות גופינו (לעיתים מופיעים כאבים במקומות בגוף המקבילים למיקומה של מחלת הנפטר.). אנא טפלי בעצמך, גשי לרופא עוד היום ודאגי לבריאותך. שלך, בחום נירה
מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
