איך אפשר להתמודד כשזה כל כך כואב?

מוזר לי לכתוב כאן ולתאר את זה אבל הלילה נפטר ממחלת הסרטן ילד אהוב ויקר כל כך לליבי. אני לא יכולה להסביר כמה זה כואב ולא יכולה לתאר במילים כמה אני אוהבת אותו. כל כך כל כך אוהבת אותו. בילינו ימים שלמים יחד בחצי שנה האחרונה והתקרבנו כל כך שאני מרגישה כאיו איבדתי אח. דם מדמי. וזה כואב וזה עצוב ואני לא מצליחה לתפוס ולעכל את הידיעה הנוראית הזאת. לא משנה כיצד התפתחה המחלה תמיד האמנתי, תמיד האמנו, שהוא יצא מזה.. כי הוא כל כך חזק ואמיץ ומתוק. ומגיע לו להנות מהעולם, לחייך ולנצח. ועכשיו זה אבוד. הוא איננו ואני מרגישה כל כך חסרת אונים. אני מפחדת כל כך ללכת לאיבוד בתוך כל הכאב הזה אני לא רוצה לשכוח אותו לעולם אבל גם לא רוצה לשאת את הכאב הנוראי הזה לנצח. איך אפשר להתמודד בצורה הנכונה באמת?

אני בת 19.. הכרתי אותו במהלך שנת השירות הלאומי שלי. ואכן התחברנו בעקבות המחלה.. הכרנו ליפני חצי שנה ומאז השתדלתי להכניס לו אושר לחיים נוצר בנינו קשר אמיתי, אני אוהבת אותו כאילו היה אחי שלי הוא רק בן 7 ונכנס לי ללב כל כך...