חייב עזרה. כלשהי.
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
מקווה שאמצא כאן איזשהי עזרה. אני בן 32, עדיין גר אצל הורי. פוטרתי מעבודתי לאחר שנתיים. מאז שסיימתי תואר אקדמי באחד ממדעי החברה אני עובד בעבודות שלא ממצות אותי, מחליף עבודה כל שנתיים שלוש, לא מוצא שום כיוון, רב הזמן אני בבית לבדי. אני מרגיש ריקנות בפנים, הולך ברחוב כמו "מת-חי", אין לי כח וחשק לעשות כלום. אני רואה איך כולם מתקדמים ורק אני נשאר במקום, ובוכה בלב. באיבחון שנעשה לי לפני מס' שנים נאמר שיש לי הפרעת אישיות, ואין שום דבר שניתן לעשות בנידון. חייב עזרה. כלשהי.
אנונימי יקר! אתה בן 32 ומרגיש חוסר הנאה ומיצוי בחייך: אתה מעוניין למצוא מגורים מחוץ לבית הוריך, להשתלב במקום עבודה המתאים לכישורייך, לחוש הנאה ויצירתיות , וביטחון (מה שמקל לשמור על מקומך לאורך זמן בעבודה ובכל שאר מעגלי חייך). במילים "נאמר לי שיש לי הפרעת אישיות ואין שום דבר שניתן לעשות בנדון.." ניכרת הפסימיות שבחווייתך ! חוויות אלו עשויות להשתנות בתוך קשר טיפולי עם מטפל ש"יחזיק עבורך" את האופטימיות בחייך עד אשר תתחיל לחוות את עצמך כאדם משמעותי ויוצר: בתוך תהליך משמעותי תוכל לערוך שינויים בחייך, לחוות הצלחה ולהכניס אופטימיות לחווייתך כאדם על פני האדמה. בנוסף אני יכולה להציע לך לפנות לפורום פסיכיאטריה, לשתף את הפסיכיאטר בתוצאות האיבחון שעשית, אני משוכנעת שתיווכח שכן יש מה לעשות! בהצלחה שלך, נירה
על איזה סוג של טיפול תמליצי לי? כמה זמן זה לוקח - אין לי כסף לממן טיפול לארוך זמן.