היי נירה, וכל האחרים.

בקרוב ימלאו שנתיים למותו של אבא שלי. מאז ההלווייה, אין כמעט יום, שבו איני חולם על אבא, כשרוב החלומות הם חיוביים ונעימים, למרות שגם תוך כדי החלומות, אני מודע לכך, שאבא בעצם מת, ושאני מקבל מן "מתנה", של לראותו בחלום. אבל, החלום שחלמתי אתמול, שבר אותי, ועד לרגע זה ממש, אני בסערת רגשות, כואב ועצוב, ובוכה מפעם לפעם. חלמתי שאני נמצא עם אבא, מספר דוקת לפני מותו, ושהוא אומר לי, שעוד מעט "הם מגיעים" לקחת אותו לעולם הבא. אני זוכר היטב, כיצד השלמתי עם דבריו, ואז, חיבקתי אותו חזק חזק, עד שהרגשתי את הלב שלו פועם ממש, ואמרתי לו "אבא, אל תפחד". הסצינה הבאה בחלום, היתה ההלווייה עצמה, ושבחלום, בכיתי אף יותר מאשר בהלווייה שהיתה במציאות. זהו, היה לי יום מאוד קשה אתמול, ועדיין. סיפרתי על כך לאמא שלי, ולחבר טוב וקרוב שלי, למרות, שלרוב, אני נמנע מלספר על כך לאימי, הפעם הייתי חייב לשתף אותה בתחושות שלי. אייל.