חנה אחותי האהובה

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

09/03/2011 | 18:05 | מאת: ענת

לפני 7 שבועות אבדתי את אחותי, תאונת דרכים אוללה בדרך לים המלח. תאוןנה מיותרת שלקחה לי את המשענת של חיי, את האדם שקבל אותי כמו שאני מבלי לנסות לשפר או לתקן אותי. מאז חיי השתנו ולמרות שחזרתי לתפקד , חזרתי לעבודה והמשכתי כביכול בשגרה חיי אינם אותם חיים. אבדתי את שמחת החיים שהיתה מסימני ההיכר שלי, אני כל הזמן מביטה בתמונות שלה וחושבת שאולי הכל חלום וחנה תתקשר אלי ונמשיך מאיפה שהכל הפסיק. לא יודעת איך ממשיכים בלעדיה

ענת יקרה! צר לי מאוד על אובדנך הכבד.... איבדת אחות יקרה וקרובה אשר חשת שהיא אהבה אותך ללא תנאי. חוויה כזו של קשר היא חוויה משמעותית של קשר נדיר ויחיד במינו כמעט.ובשל כך, לעיתים, התחושה היא שהחיים נעצרו וששוב לא יהיו כפי שהיו. וזה נכון! אובדנו של אדם כל כך קרוב מהווה שינוי משמעותי במהלך החיים, בחוויות ולעיתים גם באישיות של האדם האבל. את נמצאת בתוך אבל כבד והתחושה של אובדן שימחת החיים הינה חלק ממאפייניו של תהליך האבל. לאט לאט, עם התקדמותו של התהליך תתחילי לחוש שוב את חייך פועמים בתוכך. עד אז חשוב ביותר לשתף בתחושותייך את הקרובים אלייך, לבכות ולא לנקוט בדרך של התכנסות ונעילת הכאב מפני אחרים ומפני עצמך.... יכולתם של חברי משפחה לחלוק בכאבם, כמו גם בזכרונותיהם, בתהיותיהם ובפחדיהם, כדרך להתמודדות עם אובדנו של חבר משפחה משמעותי, משמעותית ביותר להתקדמותו של תהליך אבל. שלך, בחום נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול