עזרה לקרוב בהתמודדות עם אבדן

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

20/03/2011 | 18:16 | מאת: ענת

שלום, לפני כשבוע נפטר אביו של בן זוגי בפתאומיות. ביממה הראשונה הוא בכה לא מעט, אולם לאחר ההלוויה נאטם. הוא מאוד מופנם, לא מחצין את רגשותיו, לא מדבר על מה שקרה ונמנע מלחשוף את רגשותיו בפומבי. לעיתים כשאנו לבד אני מעיזה לשאול אותו איך הוא מרגיש וכדומה והוא פשוט נמנע מלענות לי. אני דואגת לו מאוד שהוא משאיר את הכל בפנים. אני רוצה להיות שם בשבילו ולחזק אותו אבל לא יודעת איך. זה לא שהוא בוכה כל היום ואז אני יכולה לנחם ולחבק אותו. מצד אחד אני מפחדת "להציק" לו לגבי זה ומצד שני אני מפחדת שהוא באמת אוטם את תחושותיו. מה עליי לעשות על מנת להקל עליו? כיצד עלי לפעול? תודה

ענת יקרה! תודות על פנייתך אליי. פנייה של אדם הקרוב לאדם אבל תמיד מרגשת ויותר מהכל מראה ש"את שם בישבילו". ראשית חשוב לשאול: מה מדאיג אותך? האם בן זוגך כבר עמד בעבר בהתמודדויות משמעותיות וצלח אותן? אם התשובה היא "כן" חשוב לדעת שהתמודדות עם אובדן אב, ברצף חייו של אדם, היא התמודדות שלא ניתן למנוע. המוות הוא בלתי נמנע ולכן גם התמודדותינו אינה נמנעת. האבל הוא תהליך כואב ומשמעותי אך אדם בוגר, עצמאי ויציב מתמודד עימה ויכול לה, לבסוף. לכל אדם מאפייני התמודדות משלו והיכולת שלך להכיר את בן זוגך, ללטפו ולחבקו, לומר שאת שם בשבילו - אלו מחוות משמעותיות בדיוק כמו יכולתך להתרחק ולאפשר לו מרחב אחר, כאשר הוא זקוק לזה. לעיתים יכולתינו להתרחק מאדם קרוב שמשדר צורך במרחב אישי פנוי, זו קירבה מאוד משמעותית בחווייתו. שלך, נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול