סבתאות לאחר אובדן
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
נירה שלום! בני נפטר לפני ארבע שנים ממחלת הסרטן. כלתי מאוד התרחקה ואנחנו ממעטים לראות את שני נכדינו. מה לעשות במצב כזה? תודה
שרי היקרה! הורים מבוגרים ששכלו את בנם מתקשים לא אחת להתמודד עם כלתם ש"ממשיכה בחייה". הרבה מטופלים, סבים, המתמודדים עם חוויה דומה לזו שלך, אומרים שהם מבינים את המצב: "מדובר באישה צעירה ועליה להקים לעצמה זוגיות חדשה ואפילו ללדת תינוקות נוספים..." עם זאת חוויית היגון מתחדדת בהתבוננותינו באנשים קרובים ה"ממשיכים בחייהם" בעוד האדם האבל חש, לפיכך, "תקוע" בכאבו ובמצבו. הייתי רוצה להמליץ לך בחום להשקיע בנכדייך:לבקרם, לקחת אותם להצגות וסרטים וקונצרטים, כמובן הכל בתאום עם אימם. מאמינה אני שכלתכם מעוניינת בקשר משמעותי של ילדיה עם הסבים שלהם, זהו קשר שהיום, בניגוד לעבר, כל אדם מכבד ומכיר במשמעות האדירה שיש בו. על אחת כמה וכמה קשר זה משמעותי עבור ילדים שאיבדו את אביהם! בהצלחה שלך, נירה