אבי נפטר לפני שבועיים בפתאומיות....

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

11/05/2011 | 00:59 | מאת: אבי

שלום רב, לפני כשבועיים נפטר אבי כנראה מדום לב, עדיין לא יודעים בבירור - לאחר שהייה של 9 ימים במחלקת טיפול נמרץ לבבי. במשך שבוע שלם, הייתי לידו כל הזמן, דיברתי איתו, ודאגתי לו וניסיתי לגרום לכך שהכל יסתדר - גם מבחינת בריאותו הנפשית ובעיקר בנסיון להניע את כל הרופאים והעובדות הסוציאליות בצורה שתעזור לו להחלים ולחזור לעצמאות כפי שהיה לפני ההתקף לב. דווקא ביומיים שלא הייתי לידו, הוא הרגיש כנראה לא טוב, למרות שהיו לידו אנשים מהמשפחה, חברים ואנשים שאוהבים אותו, אני לא הייתי לידו ודווקא ביום וחצי לפני שהוא נפטר (כנראה מהתקף לב שני) - מאז, אני אוכל את עצמי, אני מרגיש שאני נכנס יותר ויותר לדיכאון... אני לא יושן כמו שצריך, לא אוכל כמו שצריך ומתמוטט לתוך שינות קצרות מלאות בחלומות הזויים שאינם נותנים לי מנוח. בנוסף לכל זה, המשפחה הקרובה אינה מניחה לי לנפשי ומתקשרת אלי בנושאים כלכליים שאינם מעסיקים אותי כלל כעת. התחלתי לשאול את עצמי... בשביל מה אנו עושים את מה שאנו עושים? לשם מה אנחנו משקיעים בילדים, משקיעים בלימודים, משקיעים בקריירה, בשביל מה אנחנו חוסכים כסף? הרי הכל מסתיים ושום דבר מההשקעות שלנו לא הולך איתנו..... אני מרגיש שהגוף שלי כואב בכל מיני מקומות, כאבים פיזיים - שרירים, רגליים, בחזה, בגב התחתון, מימין משמאל - אני לא יודע אם זה קשור, אבל זה מציק. אני בסך הכל בעשור השלישי לחיי, ללא אמא ועכשיו גם ללא אבא... בגדול, אני לא מבין למה זה נפל דווקא עלי.

לקריאה נוספת והעמקה

אבי יקר! צר לי מאוד על אובדנך הכבד..... כאב היגון על מות אביך גדול הוא ועם זאת ניבטת מתוך דבריך חווייה משמעותית נוספת: רגשות אשמה! אתה מתאר את מקומך ליד אבא, תומך מלווה מניע גלגלים שלא פשוט להניע על מנת להיטב את מצבו של אבא. אביך ניפטר בעת שלא שהית לידו וזה מעורר רגשות אשמה מכאיבים ופוצעים מעבר לכאב היגון. בנוסף אתה משמש עבור משפחתך כמשענת לטיפול (בהיבטים הכלכליים ואולי לא רק...) ומשהו קורה לך עם התפקיד המרכזי והאחראי בונהגת ובו נהגו כלפיך במסגרת משפחתך. האם מישהו חומל עליך? האם מישהו מטפל בך? נדמה שחוויית היתמות שלך היא קונקרטית לחלוטין (אין לך אימא ועכשיו גם אבא נפטר) אבל היא גם מתארת את הצורך להתפרק לזרועותיו של מישהו, אחראי ואוהב, ולהשיל אחריות ורגשות אשמה מעל עצמך. הרשה לי להמליץ לך בחום לפרגן לעצמך תהליך טיפולי כלשהו בפרק זה של חייך. במסגרת זו תוכל להשיל את התחושות הקשות בתוך קשר עם מטפל שיאפשר זאת וכך גם יתן מייכל לשאלות הקיומיות המלוות אותך. בהצלחה שלך, נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול