מה אעשה בלעדי אמא?????
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
נירה יקרה, אמי בת 74 מאובחנת כחולה סופנית (סרטן לבלב) הנני בת 43 נשואה ואם לילדה בת 12 .אני מאוד מאוד קשורה לאימי שהיא הדבר היקר לי מכל ...ייש לציין שהתייתמתי מאבי האהוב בגיל מאוד צעיר ,14 וחצי. באובדן כל כל טראגי,שהשאירו בי משקעים עד היום. אני מכינה את עצמי נפשית למות אימי כבר 8 שנים כשהיא חלתה במחלת לב, ונעזרת בפלוטין 20 מ"ג מידי יום. אך מסתבר לי שעם הכנה נפשית מרובת שנים, המחשבה שבה איאלץ להיפרד מאימי האהובה ממוטטת אותי לחלוטין. כיצד אמשיך את חיי בלעדיה? איך אמשיך לצחוק? אנו עוברים לגור בביתה,הזיכרונות מהבית הריק בלעדיה .אני פוחדת שאישבר נפשית, ומה עם ביתי יחידתי כיצד היא תתפקד בלי בסתה האהובה? עזרי לי נירה.
אושרית יקרה! אמר פעם פילוסוף מפורסם שמי שחי חיים משמעותיים הוא זה המכיר בקיומו של המוות. אמירה זו מסייעת בידינו להבין שיש לשאול מה משמעות החיים שלנו? כיצד אנחנו חיים את חיינו באופן משמעותי, מה היא היצירה שלנו על פני האדמה, מה מקומם של היקרים לנו בחיים שלנו וכיצד חשיבות קשר זה או אחר משפיעה על איכות חיינו וכד' במהלך 8 שנים(!) עסוק המרחב הרגשי שלך בהתמודדות עם מותה האפשרי של אימך.אילו רק יכולת באופן ציורי לשים בצד את פחדייך ולהקדיש את ימייך לקשר משמעותי עם אימא, לשיחות, לבטא באוזניה את אהבתך ומשמעותה בחיים שלך ולשאול את כל השאלות שאולי לא שאלת עד היום. מכיון שאת נוטלת פלוטין יתכן שאת מתמודדת עם אתגרים נפשיים המקשים עלייך, בנוסף להתמודדות עם אובדן אביך ומחלתה של אימך, להכיל את העומס הרגשי האדיר שמזמנת ההתמודדות עם אובדנייך . ברצוני להציע לך בחום לפנות לטיפול שיסייע לך, בתקופת חיים קשה זו, להתמודד עם הכאב. שלך, בחום נירה
מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
