לחיות בלי הבת שלי
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
הבת שלי, בת 8 וחצי, נפטרה בשנתה לפני שנה וחצי. ילדה יפיפיה, מבריקה, טובת לב ובריאה לחלוטין, הלכה לישון ולא קמה בבוקר. עוד לא ממש עיקלתי את מה שקרה. אני עדיין מחכה שתחזור... מעבר לחווית האובדן שבלתי ניתנת לתיאור ותחושת חוסר האונים שמתלווה, יש בדידות איומה ותחושה שאיש אינו מסוגל להבין את עומק הכאב. אני מחפשת קבוצת תמיכה של הורים שאיבדו ילדים באיזור אשקלון/קרית גת/אשדוד, אני מוכנה להקים אחת אם צריך.למי אפשר לפנות?
מיכל יקרה! צר לי כל כך על אובדנך העצום...... ברצוני להציע בחום לפנות לשירות הסוציאלי בבית החולים שם טפלה ביתך ז"ל. לפעמים הם מפעילים קבוצות להורים ששכלו את ילדם. במידה ולא אני מניחה שהעובדת הסוציאלית תסייע לך לקבץ מספר משפחות ולמצוא מנחה מתאים. אנא ראי בי ובפורום כתובת לכל שאלה וצורך חיבוק חם אלייך שלך, נירה
תודה על העיצה. בתי לא טופלה בבית חולים כיוון שלא הייתה חולה, היא הייתה ילדה בריאה, ללא בעיות רפואיות והמוות שלה היה פתאומי, לא צפוי ולא מוסבר. יחד עם זאת אני מסיימת השנה תואר ראשון בעו"ס ומכירה היטב את הצוות במחלקה לעו"ס בבית החולים באיזור מגורי. חיפשתי גם דרכם קבוצת תמיכה ודרך מרצים במקום בו למדתי אך לצערי לא מצאתי. האם יש עוד מקורות אליהם ניתן לפנות?
מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
