נכד נפטר וכאב לב נוראי

שרה יקרה! צר לי כל כך על אובדנכם הכבד..... אובדנו של ילד במשפחה הוא קשה מנשוא ואינו נתפס. וכך גם הכאב הנורא. בעיקר קשה כל כך כאם לראות את כאבה הנורא של ביתך שאיבדה ילד. ואילו את רוצה להקל עליה והיא רחוקה, מתכנסת בכאבה.אני משוכנעת שהיא מכירה ומוקירה את עזרתך במהלך שלוש שנות המחלה, את המקומות בהם טיפלת בילדיה האחרים ו"שיחררת" אותה להיות ליד בנה החולה ולסעוד אותו, אני משוכנעת שיהא מודה ביותר על הימים והשעות שבהם סעדת את ילדה החולה ואיפשרת לה "לשוב" לחיים הרגילים בעבודתה ועם ילדיה הבריאים, עד כמה שניתן.הריחוק שלה, סביר להניח נובע מאבלה. מאוד חשוב שתבהירי מולה כי תמשיכי לסייע בכל הדרוש לה , הילדים האחרים זקוקים גם הם לתמיכה שלא ברור עד כמה ההורים האבלים פנויים לזה כרגע. כסבים תוכלי למצוא משמעות בקירבה מעין זו אל נכדייך ואל ביתך הכואבת בתקופה זו של אבל. אינני יודעת מי מהווה עבורך מייכל באבלך שלך? האם בן זוגך, הסב האבל? לעיתים סבים מבקשים להינחם אצל ילדיהם הבוגרים. ניכר שבעת אבלה הכבד, ייתכן שביתך לא תהייה מסוגלת לספק צורך זה. זו העת להישען על זוגיות תומכת או להצטרף לקבוצת תמיכה או מסגרת טיפולית שתהווה מקום ומייכל לתקופת האבל ולהבניית המשמעות של החיים בהמשך. שלך, נירה