קשה לי

צר לי כל כך על אובדנכם הנורא! קושי אדר וכואב הוא לראות את אהובתך באבלה, ביגונה: חוויית חוסר האונים, כאב האובדן וההתכנסות פנימה של האבלים היא חווייה כואבת המציפה בחוסר אונים את בני הזוג. לא הבנתי אם אתה מרגיש שאתה מתרחק או זקוק לריחוק או שאתה חרד מפני התרחקותה שלה. במצבים אלו אין מה לומר, פשוט אין. כל מה שחשוב זה שאתה תחבק, פשוט כך, לחבק הרבה וללא מילים. אני חושבת שמחווה זו תסייע בידה גם להבין שאתה קרוב ובודאי לחוות את קירבתה. בכיאבנו הגדולים נדמה לנו שאנשים לא אוהבים אותנו בעצבותינו, שקשה להם להכיל אבל ויגון ושלמרות אבלינו אנו נדרשים לחייך לאחרים ולבטא שימחה על מנת "לקבל"קירבה. למרות חוויית הריחוק, לכן, הקירבה חשובה ביותר ואינה ניתנת להתבטא במילים אלא באופן הכי פשוט: חיבוק. שלך, נירה