האם תוכלי לעזור לי להבין ?

שלו , אבי נפטר לפני כשבועיים, שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-77. אני, בתו הצעירה (יש לי שני אחים) בסוף שנות ה-30 לחיי ונשואה. אני כואבת מאוד מאוד. מנסה להבין משהו ולא מצליחה מקווה שתוכלי לעזור לי להבין מניסיונך. אבי ז"ל (לא מצליחה עדיין לקלוט אפילו את משמעות המילים) התגלה לאחר ניתוח חירום כחולה סרטן לפני כשנתיים ושמונה חודשים. היה נקי מספר חודשים והסרטן חזר כגרורתי בשנה האחרונה. עברנו 3 קווי טיפול. ליוויתי אותו בכל השנה הזו מקרוב מאוד: הלכתי איתו לכל הטיפולים עודדתי וטיפלתי בכל העניינים הרפואיים. מתוך אהבה גדולה ורצון אינסופי לסייע וכן גם כדי להראות לאבי כמה הוא יקר לי . לפני מספר חודשים החלה הידרדרות. הוא נחלש ורזה מאוד והתקשה בתפקוד. היה לי נורא לראותו כך. עברתי גיהנום גם כי ידעתי מה הכיוון.... לפני כחודש וחצי עבר אירוע מוחי קל. התאמצנו כולנו לעזור לשקמו אך ההידרדרות המשיכה בשל התקדמות הסרטן. לפני כשלושה שבועות עבר אירוע קשה. בבית החולים הדרדר והונשם והורדם וכעבור שלושה ימים נפטר. עשינו הכל כדי שלא יסבול ואמרנו לרופאים שזה מבחינתינו הכי חשוב- שלא יסבול. אני מוצאת את עצמי זוכרת בעיקר את התקופה האחרונה של ההידרדרות אך גם של השנה וקצת שעזרתי לו בכל עניין המחלה. קשה לי להזכר בו כאדם בריא- דבר שהיה רק לפני כשלש שנים. לא ממש מצליחה להבין למה זה קורה. אולי כי הייתי קרובה אליו מאוד דווקא בתקופה האחרונה אולי כי הרגשתי שהקשר מאוד התהדק אולי כי כאילו זה אמור לעשות את זה קל יותר בגלל שאני יודעת שלא יכל להמשיך לחיות יותר וממש נגאל מיסוריו. לא יודעת למה... האם זו תגובה טבעית בסמיכות לאירוע שמעדיפים דווקא לזכור את הסוף ולא תקופות יפות יותר ? האם זה משתנה כשמתרחקים מבחינת זמן מהמוות ונוטים דווקא לזכור ימים יפים יותר ? תודה

נירה, תודה על ההתייחסות. לאור המידע שחשפת אני יודעת שקל לך להבין את מה שעברתי. מבינה היטב מה עבר עלייך. תודה