מוות במשפחה

נירה שלום, שוב אנו נפגשות אבל הפעם הכאב גדול מנשוא. לפני שבועיים נפטרה הבת של אחייניתי(נכדתה של אחותי) ילדה בת שבע עשרה. נלקחה מאיתנו תוך שבוע ימים כתוצאה מחיידק קרום המוח. הכאב קשה מנשוא בעיקר לאם שזו ביתה הבכורה. ילדה בריאה, יפה ונבונה שנקטפה תוך כמה שעות. כל הזמן נשאלת השאלה למה? את בודאי מודעת לכך שאתה מחפש את האשמים על מנת להקל על עצמך. אני מנסה לעטוף את אחייניתי בהמון אהבה, ולראות לה שאני פה וכך כל המשפחה אבל, היא כרגע בתוך אבלה היא אינה רוצה אף אחד. הצעתי לה לפנות אליך מאחר ומדובר גם בשני ילדים נוספים בני חמש עשרה וארבע שלא מבינים במיוחד את משמעות היעלמותה של אחותם. אשמח לשמוע ממך לאימייל שלי מה יש לך להציע במידה ונהיה זקוקים. תודה שאור לאה

נירה שלום , שמי לימור אני בת אחותה של לאה שאור. במוצאי יום כיפור קרה לי הנורא מכל איבדתי את בתי בת ה 17 ספי. ליבה הפסיק לפעום. הכל התגלגל מאוד מהר. ספי ילדה מקסימה, מלאך, חשה ביום ששי שלאחר ראש השנה, בכאבי ראש . היא ילדה בריאה שמדי פעם סובלת ממגרנות אך שום כדור,בעצת הנירולוג, לא עזר לה רק שקט וחושך.ביום שבת במהלך השעות הקטנות של הלילה הילדה החלה להקיא . ולכן ביום ראשון מוקדם בבוקר לקחתי אותה לרופאת משפחה שבדקה לה קישיון עורף נתנה לה אינפוזיה + זריקה ושלחה אותה הביתה ,עם מכתב הפניה למיון במידת הצורך. לאחר כשעתים מצבה חזר לקודמו והיא שוב החלה להקיא. בשיחת טלפון עם נירולוג הוחלט לקחת אותה למיון ואכן בשעה 16.30 היא הייתה במיון ילדים שם ערכו לה סדרת בדיקות, אך את הבדיקה שהיו צריכים לעשות לה בעצם לא עשו לה. היא באה על רגליה בהכרה מלאה ודיברה. לקראת 5 בבוקר היא התמוטטה איבדה הכרה וכבר הונשמה והוכנסה מיד לניתוח ,וכשיצאה הרופא הודיע לי שמצבה אנוש שחיידק פגע בגזע מוחה וכו'. אני זוכרת שאמרתי לו אדוני איך זה יכול להיות הבאתי ילדה רק עם כאב ראש "תעשה משהו בשביל להצילה" אך הוא הודיע לי שכבר אין מה לעשות עבורה. שבוע ישבנו לידה בטיפול נמרץ באמונה שאולי יקרה נס . אך כל יום משהו אחר הפסיק לתפקד וחלקים בגופה הפכו לסגולים ונפוחים בגלל שכבר לא זרם דם בגופה. בלוויה הייתי חזקה אפילו הספדתי אותה. השבעה הייתה נוראה כמויות של אנשים וכולם שואלים אותם שאלות שאת צריכה לענות כמאין רובוט,ואת רק מתאבלת. מאז אני לא מפסיקה לבכות כל יום כואב יותר מקודמו השאלות לא מפסיקות מה הייתי צריכה לעשות שלא עשיתי?. איך לא ידעתי שלכאן זה יתגלגל ?? איך ברפואה של היום אף אחד לא עזר לה ותוך כמה שעות היא כבר לא הייתה בחיים? ועוד המון שאלות. יש לי עוד 2 ילדים בת 4 שמדחיקה ובן 15 שלא מפסיק לשאול שאלות שאין לי תשובות עליהם.קשה לי נורא ולכולנו. אף אחד לא הכין אותנו לסטירת לחי כזו של החיים. אני מוצאת את עצמי מול המחשב מוציאה תמונות שלה מפרסמת אותן כזיכרון כי היא כבר לא כאן. כשאני בחוץ בכל מקום שהוא רואה נערות בגילה לבי שוב מתמלא בכאב נורא ששואל למה דווקא היא מה היא עשתה למה היא לא כאן. כל הסובבים אותי נכון, עוטפים אותי באהבה ורצון טוב לעזור אך קשה לי כי כאבי עצום. אך ממשיכים הלאה ? איך מרימים את הראש וממשיכים לחיות את החיים? כי הכל מסביב שגרתי וממשיך הלאה . רק אנחנו עם הכאב הנורא!