אובדן אם ט'
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
אימי הביולוגית נפטרה שרק הייתי בת 3 חודשים כל השנים אמרו שהתאבדה לפני שנתיים גיליתי שהיא נרצחה ע"י הביולוג כל כך כואב וקשה לי למרות שלעולם לא הכרתי אותה מתגעגעת בכל זאת
מקום בלב היקרה! סיפור החיים שלנו הוא בעל משמעות גדולה ומהווה בסיס חשוב לזהותינו העצמית ולגיבושה. בתוך שכך השאלה המנקרת: מי היתה אימי? כיצד נראתה? איזה אופי היה לה? מה קרה לה? הן משמעותיות . כל ילד מאומץ מלווה בשני מעגלי חיים: זה של המשפחה הביולוגית, שם נולד ומשם נמסר לאימוץ וזה של המשפחה המאמצת. לא כתבת בת כמה את ומה הוא נסיון חייך (האם את מתבגרת? אימא? וכד') אך נראה לי שהשאלות המנקרות והאינפורמציה החדשה הקשורה לאופן הטרגי בו מתה אימך , וכן הכאב הגדול עימו את מתמודדת מעלים את הרושם שליווי טיפולי עשוי לסייע בידך לחצות את נהרות סיפור חייך...ואפשרי ביותר בדרך הזו לחצות בביטחה! בהצלחה ושנה טובה שלך, נירה
תודה לך על תגובתך אני מאומצת אומצתי בגיל שנתיים לאחר שהוצאתי ע"י צו בית משפט והוכרזתי כברת אימוץ לצערי את אימי הביולוגית לא זכיתי להכיר הוצאתי מהבית כשהייתי בת 3 חודשים כיום אני אמא בעצמי לילד מדהים בת 49 הרבה כתבתי בבלוג שלי שמעדיפה לא להביאו לכאן מסיבותיי הקושי הוא כה רב בגלל כל כך הרבה גילויים כמה שסבלה בחייה ואותו אחד שאשם במותה לא ישב ולו יום אחד על כך קשה להסביר ולתאר את ההרגשה הזו אבל בכל פעם שאני עולה לקברה הקושי והכאב חוברים יחדיו לאחרונה הייתי שם והכאב פשוט עצום ואפילו בכתיבת שורות אלו כואבת ודומעת
מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
