אובדן ואבל
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
נירה, אני זקוקה לעזרתך הדחופה. לפני כשישה חודשים נפטרה חמותי בגיל 83, בעלי היה קשור אל אמו קשר עמוק מאוד. למרות שחלפו כבר שישה חודשים בעלי, להערכתי, טרם השלים את שלב ההכחשה: אינו מאמין כי אמו נפטרה, לא מבין מתי כל זה קרה, מבקר בביתה של חמותי (שגם לי הייתה יקרה עד מאוד) מספר פעמים ביום... נירה, אנא, אמרי לי האם המצב הוא תקין? איך אני יכולה לעזור לו להתגבר? ממתינה לתשובתך החשובה
יונה יקרה! נהוג לחשוב שאדם אבל עובר מספר שלבים בתהליך האבל שלו.זוהי טעות נפוצה שמקורה בכתביה החשובים כל כך של אליזבט קובלר רוס שכתבה בעצם על התמודדותם של חולי סרטן בתהליך ההתמודדות עם סופניות מחלתם. למען האמת לכל אדם אבל הקצב שלו והתהליך שלו.יש מי שיבנה את שגרת חייו החדשה, ללא הנפטר בתקופה של מספר חודשים ויש מי שתהליך זה יתמשך על פני מספר שנים. מדובר בתהליך ארוך. נסי לבחון בינך לבין עצמך ואחר כך בשיחה עם בעלך האם חל שינוי במבנים שיגרתיים שחשובים לך ולו: האם למשל הביקור מספר פעמים ביום בבית האם מפריע, למשל, לשיגרת עבודתו? למפגשים עם ילדים בוגרים/נכדים/חברים שהיו קרובים מאוד לפני האובדן? במידה והוא עצמו מדווח על סבל קשה מנשוא חשוב לומר לו שישנם דרכים להקלת הסבל ואם יסרב לפנות למטפל מתחום בריאות הנפש ניתן לפנות לרופא המשפחה. שלך, נירה