אובדן בן זוג
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
אחריי קשר של שנה בעל פרידות וחזרות מרובות. חשוב להדגיש כי אני הייתי זה שפירק וחזר כל פעם. נגמר הקשר חוויתי אבל רב לא אכלתי הקאתי לא ישנתי. ניגשתי לדבר איתה יום אחד כשהייתי במצב נואש וסיפרה לי שהייתה עם מישהו שאני מכיר.. , בשביל לעצבן אותי במילים שלה.. בהתחלה נפגעתי מאוד קשה אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי מה להיפגע אם היא עשתה דבר כזה. עברו כמה ימים ואני מוצא את עצמי שוב פעם מתייסר על מה שעשתה. בהתחלה חשבתי שלנסות לא לחשוב על זה יעשה טוב, אבל הבנתי שהכי טוב להרגיש ולזרום למה ככ קשה לי להתגבר ? ומה עליי לעשות ?
אלון יקר! לא כתבת מה הוא גילך וזו אינפורמציה חשובה כשמדובר בזוגיות ובבשלות היכולת ליצור קשר יציב ומשמעותי. קשר זוגי "טוב" משמעותי בהיותו עבור כל אחד מבני הזוג מקום בטוח וחשוב, מקור של תמיכה, מקום של התיעצות בו אנו חשים שרואים אותנו ואת צרכינו. באותו אופן אנו חשים אחריות, דאגה ואיכפתיות כלפי בן הזוג אך מודעים לעובדה שמדובר באדם אחר, שונה וחופשי ברצונותיו, דעותיו וצרכיו. הקשר שאתה חווה רצוף התנהגויות אימפולסיביות של שניכם לרבות פרידות וחזרות וכן תחושת כעס ועלבון וכאב רב. אם אתה בוגר בגילך (סוף שנות ה20 ומעלה) הרי שברור במסגרת פסיכותרפיה תסייע בידך להבין מה הגורמים להתנהלות הזו שלך בתוך מערכת היחסים. כמו כן קבוצות טיפוליות המיועדות לקבוצת הגיל שלך דנות לא אחת במערכות יחסים זוגיות ומסייעות למשתתפים "לראות" את דפוסי ההתחברות שלהם ולהחשף לדפוסי התחברות מגוונים אחרים. בהצלחה, שלך, נירה
גילי הוא 21.. האם זה אומר שמשהו לא בסדר איתי? כי אני יודע בדיוק למה לא רציתי להיות איתה אבל עדיין מהצד השני תוקפות אותי מחשבות רעות
מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
