באיזה גילאים אפשר לחלות בוירוס הפפילומה?

ע"ס הספרות הרפואית. ידועים זנים רבים לנגיף, אך אלה שפוגעים באזורי הגניטליה יכולים לעבור מאדם אחד לשני אך ורק באמצעות מגע מיני או אינטימי שמערב אזורים אלו (ייתכן מעבר הדבקה גם דרך שיתוף של אביזרים המערבים אזורים אינטימיים כגון אביזרי מין). תאי המטרה של הנגיף הם תאים בשכבת הבסיס של העור - אליהם הנגיפים יכולים להגיע בקלות (מספיק חתך מיקרוסקופי), להיכנס לתוכם ולהישאר רדומים למשך זמן בלתי מוגדר (שיכול להיות מכמה שבועות ועד שנים) או להתחיל פעילות של התרבות שלהם. בזמן פעילות שלהם יכולים להופיע סימפטומים, אך לא בהכרח. הסימפטומים קשורים בזני הנגיף שבהם נדבקת. ישנם זנים למשל שבזמן זיהום פעיל יכולים להביא לשגשוג של תאי עור בדמות יבלות (אלה גידולים שפירים, שאינם ממאירים). ניתן להדביק גם אם לא מופיעים סימפטומים. מבחינת הימצאות, ידוע ממחקרים אפידמיולוגיים ששיא השכיחות של הידבקות ב-HPV (גניטאלי) היא בעשור הראשון של תחילת פעילות מינית אופיינית - בגילאי העשרה. בגילאים אלה השכיחות יכולה להגיע באוכ' הפעילה מינית עד לכדי 45% לערך. בהמשך ההימצאות יורדת אך נשארת גבוהה, וההערכה הגסה היא כי לפחות 10% מהאוכלוסיה הפעילה מינית בטווח כל הגילאים נושאת את הוירוס בכל רגע נתון. לצערנו לא ברור עדיין האם הידבקות בנגיף פירושה בהכרח נשאות לכל החיים, אבל בדיקות PCR רגישות מרמזות על האפשרות שלפחות חלק מן הנדבקים מצליחים (כנראה בעזרת מערכת החיסון) להיפטר מהנגיף תוך כמה חודשים או שנים מזמן ההדבקה, או לפחות להביאו לרמות נמוכות מאוד שבדיקת PCR לא מצליחה לאתר.