הרפס גניטלי?
דיון מתוך פורום HPV - וירוס הפפילומה, קונדילומה, צוואר הרחם
דוקטור וקסלר הנכבד שלום רב, פונה אלייך עם הסיפור בהרחבה כאקט של ייאוש לאחר שכבר התייאשתי מהגניקולוג שלי ואני די חסרת אונים. הנני בת 26 בריאה בדרך כלל, נמצאת במערכת יחסים קבועה עם בן זוג שהוא הפרטנר השני בחיי ליחסי מין. אני נוטלת גלולות ואנחנו עד כה קיימנו יחסים רק עם קונדום. לצערי על אף כל משנה הזהירות הנ"ל לפני כחודשיים חשתי בכאבים בפתח הנרתיק בעת קיום יחסים ואף לאחריהם, הגניקולוג בדק אותי וטען שזה נדמה לו כמו הרפס אם כי אינו בטוח, על כל מקרה נתן לי למרוח סינטומיצין, שש טבליות ולדניות של אגיסטן, משחת זובירקס למריחה על האיזור הכואב בנרתיק (על אף שרשרום על האריזה לשפתיים בלבד..) וכן כדורי אציקלוייר 200 מיליגרם . לקחתי את כל הטיפול הנ"ל, את הכדורים גררתי על פני חודש ולא על פני חמישה ימים כי חשתי שיפור מיתר הטיפול ולקחתי אותם כדי "לחסל" סופית את הבעיות. כמו כן במשך חודש לא קיימתי יחסים ולכאורה הכל היה תקין. בפעם הראשונה ששבתי לקיים יחסים עם בן זוגי שוב חשתי בכאב ממוקד בפתח הנרתיק שלא חלף גם אחרי. בהתבוננות שלי זה נראה כמו חתך או כיב אחד ממוקד בכניסה לנרתיק. אציין שלא ראיתי כל שלפוחיות כמו שמתארים תמיד בהרפס, אין התפרצות של כמה פצעים אלא ממש חתך או על פי הרופא כיב אחד ממוקד בפתח הכניסה התחתון לנרתיק, אוסיף שבכלל מעולם לא היה לי הרפס לא בשפתיים ולא באיבר המין וגם בן זוגי טוען שמעולם לא סבל מכך, מה גם שאנחנו שוכבים עם קונדום. שוב הרופא הביא לי משחה וי-ראל טוען שזה כמו זובירקס ורשם לי כדורים אציקלוויר אם אני מעוניינת. בינתיים אני לא לוקחת אותם. אני ממש מיואשת, אני לא בטוחה לפי כל מה שקראתי שאכן מדובר בהרפס ואני גם לא מבינה איך זה יכול היה לקרות פתאום. יש ליש בוע הבא בדיקת דם לבירור הנגיף. היה ואכן זה זה מה עושים? אני ובן זוגי מעוניינים להפסיק לשכב עם קונדום ואני תוהה לעצמי איך מפסיקים את המעגל הזה? האם נגזר עלינו להדביק אחד את השני? האם זה נשמע לך בכלל כמו הרפס? או שמא מדובר "בנפלאות" אחרות ולכן הטיפול לא באמת עוזר לי? יש לך המלצות אחרות למשחה או טיפול נקודתי להפסקת הכאבים? אני מצטערת מראש על ההרחבה היתרה אני פשוט ממש מיואשת ואני פונה אלייך לאחר שני ביקורים אצל גניקולוג שאני לא מוצאת בהם כל מזור..... תודה רבה מראש :(
להרפס אין רפוי והנגיף נותר בגוף לכל משך החיים. למניעת ההתקפים או לפחות להקטנת תדירותם אפשר להיעזר בתרופות.