פורום תמיכה הדדית

7184 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
19/09/2002 | 15:20 | מאת: שלומי

סיפור לחג, מור , את יכולה לדלג, זה קצת ארוך. אורי היה שמו. התגורר בעיר יאנוב, ושימש מלמד לילדים קטנים. משכורתו הצנועה והדלה בקושי הספיקה לפרנסת המשפחה. אך לא איש כמותו יתלונן. גם אשתו נשאה בעול ועסקה בעבודות שונות כדי להביא עוד כמה פרוטות הביתה. מדי שבוע היה אורי מניח בצד זהוב אחד, אותו היה מפריש ממשכורתו הדלה. גם בימים קשים, של עוני ומחסור, לא נמנע מלשים בקופה את הזהוב הקבוע. בתום השנה, בעשרת ימי-תשובה, היה פותח את הקופה, סופר חמישים זהובים שהצטברו בה במשך השנה, נפרד מאשתו ומילדיו ויוצא לדרך. מצווה אחת היתה יקרה לו ביותר, ועבורה היה חוסך מלחמו במשך השנה: מצוות ארבעת המינים. הון רב נהג לשלם כדי להשיג אתרוג יפה ומהודר לחג-הסוכות. כל אנשי העיר ידעו שאתרוגו של אורי המלמד הוא היפה והמהודר ביותר, והיו באים בהמוניהם לקיים בו את המצווה. שוק האתרוגים הגדול נמצא בלמברג. לשם מגיעים האתרוגים היפים והמהודרים ביותר. אורי הולך רגלי. כסף לשכור עגלה, אין לו. אך אין הדרך קשה עליו; נהנה הוא להתאמץ עבור המצווה. בפונדק-דרכים עצר למנוחת-ביניים. שתה כוס משקה, ועם ערוב היום נעמד בפינת החדר לתפילה. בעיצומה של תפילת שמונה-עשרה הגיעה לאוזניו צעקה נוראה, ולאחריה קולות גניחה ואנחות. מיד כשסיים להתפלל יצא אורי לחצר לראות מה קרה. אולי יוכל לעזור במשהו? בחוץ ראה את הפונדקאי מנסה להרגיע איש שפניו מפיקים ייאוש ומצוקה, כשמדי פעם הוא מפליט מחזהו אנחה עמוקה. הלה, עגלון לפי מראהו, עמד ובכה ללא הרף. התברר שאירע לו אסון _ בשעת נסיעה בדרך, צנח סוסו הזקן והעייף, ומת. "נשבר מטה לחמי", בכה האיש, "מנין אביא עכשיו לחם לפיות ילדיי? אין לי ברירה אלא לשים קץ לחיי", זעק מרות, תוך שהוא מנפנף בשוטו. "אסור להתייאש", ניסה אורי לנחמו, "שים את מבטחך בקב"ה והוא יכול לעזור". אך דבריו לא הועילו. "מי יוכל לעזור לי!", קרא העגלון בייאושו, "מי יתן לי עכשיו סוס שעולה הון עתק!". "יש ברשותי סוס טוב, ששוויו 80 זהובים", פנה אליו לפתע הפונדקאי. "אני מוכן למכרו לך, נוכח האסון שקרה לך. אתן לך את הסוס תמורת 50 זהובים בלבד". "חמישים זהובים?!", זעק העגלון, "אין לי בכיסי אלא חמישה. אוי לי ואוי לילדיי. אין עוד טעם לחיי"... אותו רגע התעוררו רגשותיו של אורי. בכיסו נמצאים 50 זהובים. בכסף הזה הוא יכול להציל את מטה-לחמו של היהודי האומלל! בו-במקום החליט: מוטב להציל את פרנסתו של יהודי מלהוציא את הכסף על אתרוג יקר ומהודר. "מהו המחיר האחרון שתבקש תמורת סוסך?", פנה אורי לפונדקאי. "כבר אמרתי", התרגז האיש, "שוויו של הסוס 80 זהובים, ואני מוכן למכרו ב- 50!". לאחר דין-ודברים קצר, הסכים הפונדקאי לוותר על חמישה זהובים. אורי שילשל לידיו ארבעים וחמשה זהובים, והסוס נמסר לעגלון הנדהם. תחילה לא היה מסוגל להוציא הגה מפיו, ואחר-כך לא פסק מלשבח ומלהודות למצילו המופלא. "לא לי עליך להודות, אלא לקב"ה", הצטנע אורי, "הרי אמרתי לך שהקב"ה יכול תמיד לעזור". אורי מיהר לדרכו, ללמברג. עתה היו בכיסו רק חמישה זהובים. בכסף הזה יוכל לקנות רק אתרוג פשוט. אמנם כשר, אולם לא כעין-זה שזכה לו בכל שנה. הוא התבייש לעשות את החג בעירו. הלוא הכול יבקשו לברך על האתרוג שלו, ומה יתן להם? אתרוג בחמישה זהובים? בהתייעצות עם אשתו, החליט לחוג את חג-הסוכות במקום שאין מכירים אותו. הבחירה נפלה על העיר ליזנסק, שם ישב הצדיק רבי אלימלך. אורי בליזנסק. יום ראשון של חג-הסוכות. הוא נכנס לבית-המדרש, התיישב בפינה, מאחורי כל קהל המתפללים, ושקע בתפילה. רבי אלימלך ניצב לפני עמודו, והתכונן לאמירת ה'הלל'. לפתע החל להביט לצדדים, להסתכל אחורה _ כאילו הוא מחפש משהו. ופתאום אמר לאחיו, הצדיק רבי זושא: "מרגיש אני ריח גן-עדן הממלא את בית-הכנסת". האחים הקדושים עברו בין הספסלים, חלפו על פני המתפללים, עד שהגיעו לשורות האחרונות, ונעצרו ליד הצעיר אורי, שהיה שקוע בתפילתו. "הנה", קרא הצדיק, "מכאן נודף הריח המופלא, מן האתרוג של הצעיר הזה". אורי הרים את עיניו ונבוך. תשומת-לב כל המתפללים הופנתה אליו. הצדיק לא הותיר לו זמן למבוכה והאיץ בו לספר מנין בא האתרוג הזה. ואורי סיפר... "האתרוג שלך הוא באמת מיוחד במינו", נענה הצדיק כשסיים אורי את סיפורו. "זהו ריחה של המצווה הגדולה שקיימת כשהצלת משפחה בישראל!". "חזור לביתך", הורה לו הצדיק, "והייה מנהיג בישראל. אולם לפני-כן, אנא הרשה גם לנו לברך על האתרוג שלך". ואורי זה אכן נעשה מנהיג גדול בישראל, הלוא הוא _ רבי אורי מסטרליסק. חג שמח לכולם להתראות אחרי החג ביי

19/09/2002 | 15:23 | מאת: מור

זה מה שעשיתי! סליחה חג שמח שבת שלום וכל טוב תשמור על עצמך

19/09/2002 | 15:26 | מאת: שלומי

אולי תנסי לקרוא רק את הפנץ' ליין ?? שיהיה לך חג שמח ומבדח , את לוקחת חופש בחג ?

19/09/2002 | 14:55 | מאת: שלומי

אני יושב לי בשקט במשרד, ופתאום צל נופל על הדסק, אני מרים עיניים מהמסך, ואת מי רואות עיני ?????? את מי ??? תנו ניחוש !!!!!!! נו ? אתם במתח ? את מיכל !!!!!!!!!!!!!! היא מופיעה לי כך פתאום למשרד !!!!!!!!!!! הייתי פשוט בהלם , בשוק ! אבל זה היה מאד מאד נחמד. היא פגשה חברה בעיר ונזכרה שאני עובד לא רחוק אז קפצה לומר שלום. ליויתי אותה חזרה לכיוון התחנה שלה. אז ד"ש לכולם ממיכל, היא עדיין חיה מתוך ארגזים, ועדיין לא חיברה את המחשב. אני מקוה שאחרי החג, נפגוש בה כאן שוב. סי יו לייטר ביי

19/09/2002 | 15:07 | מאת: סנדי

אחרי שמחפשים אותה כל כך.. והיא פתאום צצה משום מקום - הפתעה נחמדה. דוז פואה למיכל! ולמה אתה לא עונה להודעת שלי על המליון תודות? עונים "ב ב ק ש ה, אני טיים..." או קיי?

19/09/2002 | 15:17 | מאת: שלומי

אני טיים ! מצטער, הרבה טירדות. מה שלומך ? גרה רחוק מאלנבי , מקווני. נכון שזה איום ונורא ?? מה יהיה ? איך עושים לזה סוף ?

19/09/2002 | 15:26 | מאת: מור

חשבתי שאמרת שהיא לא מהאזור... ת"א אתה יושב בת"א, נכון? ואיך היא יודעת איפה אתה עובד ואני לא! שערורייייה טוב נו תמסור גם לה דש מאתנו

19/09/2002 | 15:35 | מאת: שלומי

היא מהצפון הרחוק, אבל באה לבקר ידידה בת"א. את רוצה לדעת איפה אני עובד ? למה, את רוצה לבא לבקר גם כן ?

19/09/2002 | 13:57 | מאת: שלומי

אבל לא תאמיני, בשעה 12 יצאתי לכיוון אלנבי לקנות משהו, עצרתי בכספומט להוציא מזומנים, ואחר כך התחרטתי, וחזרתי למשרד. סתם ככה !!!! אני בהלם. דוקא לאזור ההוא עמדתי ללכת !! וכבר הייתי בדרך. מה יהיה הסוף ? היה לנו קצת שקט, והנה זה חוזר ! תתי האנוש המפלצות האלו עוד מעיזים לעתור לבג"ץ שלא יהרסו את הבתים של המחבלים , להרוס את כל הכפר שיצאו ממנו !! את כל הכפר , רבק !! אנחנו מרחמים על אכזרים ואוכלים אותה בגדול !!

19/09/2002 | 14:02 | מאת: מור

איזה מזל!!!!! צריך להגיד ברכת הגומל ? דאגתי לך!!!! שמחה שלא הלכת לכספומט....

19/09/2002 | 13:12 | מאת: נטע

בקו 4 בצומת אלנבי , שדרות רוטשילד.

19/09/2002 | 15:10 | מאת: סנדי

לפני מספר דקות חזרתי מאיכילוב. היה זוועה, כל הרופאים רצו לכל עבר: חדרי מיון, חדרי ניתוח.. ממש כואב לי.. נותר לאחל החלמה מהירה! ושתפסיק הגזרה הנוראה הזאת! ביי, יום טוב

19/09/2002 | 12:48 | מאת: ליבי

בלונדי מרגיש חנוק טוען שאני מנסה לשנות אותו יותר מדי לדבר? לא חסר לנו על מה לדבר כל לילה עד 4 לפנות בוקר יש דברים שמפריעים... מבחינה חיצונית מבחינה מהותית ומבחינה דתית ואני גלויה בזה רק מה... לא מפריע לו אצלי שום דבר ולכן חורה לו שלי כן

19/09/2002 | 13:11 | מאת: איתן

הוא צודק. גם אם את רוצה לשנות אז לאט. לא נותנים למישהו רשימה ואומרים לו עכשיו תשנה את כל זה. מצד שני זה לא נעים שמעירים לך כל הזמן על מה שאתה עושה. זה מ ע צ ב ן!!! תארי לך שמעירים לך כל שניה על מה שאת עושה או על איך שאת מתנהגת??? אני בטוח שהיית יוצאת מדעתך. יש לך את כל החיים לשנות אותו. וגם אם הוא לא משנה מיד תני לו זמן. אמרת פעם אמרת פעמיים. אז דייייייייייייי!!! זה מ ע צ ב ן!!! אם היו עושים לי דבר כזה אני לא הייתי מחכה 3 או 4 חודשים. כי זה מראה על נודניקיות. ואני ממש לא סובל נודניקים!!!:)))) תני לו להתנהג בטיבעיות תני לו קצת זמן אם הוא אוהב אותך ורוצה ליהיות איתך הוא ילמד. אתם מכירים ר ק 3 חודשים. את לוחצת יותר מידי תתמתני איתן

19/09/2002 | 13:23 | מאת: נטע

שמחה לראות אותך, עוד נדבר...

19/09/2002 | 12:24 | מאת: יפעת

לתקן את העולם מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו. יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו. הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד". הוא חשב שלילד ייקח ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל". בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת... להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?" "אבא", אמר לו הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם". בשנת 1100 כתב על ידי נזיר אלמוני: כאשר הייתי צעיר, רציתי לשנות את העולם". גיליתי שקשה לשנות את העולם, אז ניסיתי לשנות את העם שלי. כאשר ראיתי שאיני יכול לשנות את העם, התחלתי להתרכז בשינוי העיר שלי. לא הצלחתי לשנות את העיר וכאדם מבוגר יותר, ניסיתי לשנות את המשפחה שלי. היום, כשאני כבר זקן, אני מבין כי הדבר היחיד שאני יכול לשנות זה את עצמי, ולפתע אני מבין כי אם לפני הרבה זמן הייתי משנה את עצמי, הייתי עושה הבדל עם משפחתי והייתי עושה הבדל בעירי. ההשפעה שלי הייתה יכולה לשנות את עמי ואז באמת הייתי משנה את העולם". אז במקום שננסה לתקן ולשנות את העולם - בואו ננסה לתקן קצת את עצמנו - לשנות את התנהגותנו - כל אחד לעצמו - כל פרט באופן אישי... וככה בשקט נוכל לשנות את העולם... אולי לא את כולו- אבל לפחות את החלק שלנו.

19/09/2002 | 12:42 | מאת: שלומי

סיפור גדול. ממש יפה. וכמה נכון ! וכמו שאמרו חכמינו: קשוט עצמך תחילה, ורק אחר כך את הזולת !! לאיזה שלב הגעת את בתיקון עצמך ? מתקדמת ?

20/09/2002 | 00:58 | מאת: יפעת

סתם חשבתי שזה סיפור נחמד. אני לא מנסה לחנך אף אדם. ואני מתקדמת בתיקון עצמי, אמנם לאט אבל מתקדמת...

19/09/2002 | 11:47 | מאת: מור

איחרת! תכף צהרים!!! טרם הגעת??. מקווה שהכל בסדר אצלך! היום אתה לא רק ב עבודה ! אלא , גם עובד (: ? בייי

19/09/2002 | 12:31 | מאת: שלומי

אכן איחרתי היום. יש לפעמים עניינים אחרים. אבל תמיד חוזרים לפורום. מה שלומך ? מה עושים בחג ? האח בא קצת מהישיבה ? בונה לו סוכה ?

19/09/2002 | 10:27 | מאת: ליבי

חזרתי אליכם באופן..... חלקי ולא ברור בלונדי ואני מתחילים לקרטע פסק זמן באופק קשה השאלה היא אם גם הוא יסתכל על שלושת החודשים שעברו ויתגעגע למה שהיה

19/09/2002 | 11:45 | מאת: מור

יש יתרונות ב פסק זמן... למשל להתגעגע, לחשוב, להסיק מסקנות, לערער, להרהר ועוד.. ובמיוחד : לראות מה זה בלעדיך, ולהשתוקק, ולהתגעגע אליך. וזה אולי יעזור! שתדעי לך , כל דבר שקורה הוא לטובה וכל עכבה לטובה!! וחוץ מזה ... יש הרבה דגים בים! בהצלחה!!!

19/09/2002 | 12:30 | מאת: איתן

הפגישות היו כל כך מסיביות שחשבתי שאתם מתחרים מי יתמוטט קודם:)) זה נורא קשה. לצאת כל יום ולהפגש כל יום. צריך קצת זמן להתגעגע. צריך לנשום קצת אויר לבד. במיוחד שכל אחד מכם לא היה בקשר ארוך ורציני כזה. חיי הרווקות(מניסיון) הם זמן של הרבה לבד והרבה ניסיונות למצוא את ה"אחד" או ה"אחת". וכשמוצאים משהו רציני פתאום, לפחות בפעם הראשונה. צריך לאט לאט. צריך להיסתגל למצב החדש. וזה לוקח זמן. זה שתנסו לדחוס את כל החיים שלכם לשלושה או ארבעה חודשים לא יועיל. צריך זמן. זמן זה שם המישחק בכל דבר כמעט. צריך להסתגל לחיות ביחד. ולהכיר אחד את השני. וצריך גם לדעת לתת מרחב ולא לחנוק. כשכל הזמן ביחד (את יודעת למה אני מתכוון). את לא יכולה אפילו לחשוב בעצמך. וככה כניראה גם אצלו. הפסק הזמן נובע מזה שאין לכם על מה לדבר??? כי אם כן. אז מה תעשו כשתיתחתנו? מה עושים זוגות נשואים שחיים שנים??? את חושבת שיש להם על מה לדבר כל הזמן?? תחשבו על זה. אפילו תתיעצו עם זוגות שחיים שנים ביחד. אני מאוד מקווה שיצליח לכם ביחד:) @----)---- איתן

האו אר יו דרלינג ???? בלונדי תפס רגליים קרות או שאת ? אצלינו כאן בפורום, תמיד תמיד נקבל אותך בחום ואהבה ובזרועות פתוחות. בואי תשתפי אותנו בלבטים ואנחנו כולנו נייעץ לך מה לעשות. את לא צריכה לחשוב בכלל. תקבלי כאן הנחיות מדויקות ! אז ילה, להתחיל לשפוך את הלב ! קדימה ! מחכים. ומצפים. וממתינים

19/09/2002 | 09:25 | מאת: יפעת

שלחתי לך אי-מייל גדול מאוד - צירפתי לו את התוכנה MSN MESEENGER אני מקווה שזה יעבור... המשך יום נפלא ובוקר טוב

19/09/2002 | 15:11 | מאת: סנדי

אני מייד אתפנה לקרוא את המייל ולענות לך עליו. מקווה שסוף סוף אצליח להתחבר. ביי בנתיים. צהרים טובים.

19/09/2002 | 08:31 | מאת: מור

מה שלומכם אצלי הכל בסווודר מקווה שכולם בסדר אתמול מת לי הדג קרב... עשינו הלוויה קטנה.. סתאםםם ראיתם??. איזה משחק טוב היה אמש? מי הימר שנבקיע 2 גולים? לא יאומן !!!!! אנחנו על המפה!!!! שיהיה לכם יום : כתום/כחול/אדום , (כל אחד יכול לבחור לו צבע ... מה שתרצו.) העיקר שיהיה מוצלח! למה כל הזמן "השם של הכותב" נעלם מהמסך? מורצ'וק

19/09/2002 | 09:28 | מאת: יפעת

מורצ'וק היקרה, מזמן לא "דיברנו" מה שלומך? איך הבעל? אצלי הכל בסדר. מה את עושה בחייך בימים אלו? המשך בוקר נפלא

19/09/2002 | 11:41 | מאת: מור

בעבודה.... קורעת תתחת... בעלי בסדר גמור, תודה מה איתך??

19/09/2002 | 07:53 | מאת: נטע

בוקר טוב, קבלתי את המייל שלך, אך הוא כתוב בארמית... כל קידוד שניסיתי לא עזר ואני לא יכולה לפענח אותו. אשמח לקבל אותו שוב. אתה יודע יקירי ששני צדדים למטבע? הסברים במייל.

19/09/2002 | 12:29 | מאת: שלומי

שני צדדים למטבע ? התחלת לדבר אלי בפתגמים מעורפלים ? לבלבל את האוייב ? אני חושב שאני מבין את כוונתך אבל לא בטוח. הסברים במייל. ומה שלומך ? מה שלום החיילת האמיצה ? מה תפקידה ? מותר לספר ? מרוצה ? יש יציאות טובות ? מה שלום הבן ? ומה שלום חברתו ? מתחתנים מתי שהוא או שזה לא באופק ? מה המצב בשטח התעסוקתי ? מה חדש בשטח הרומנטי ? זהו. רק מעט שאלות להיום. תהיי לי בריאה ושתהיי לי ילדה טובה, לא להשתובב יותר מדי, עם כפריים שריריים, בפאבים, לא לעשן יותר מדי, לא לשתות יותר מדי בירות, לא לירוק על המדרכה, בקיצור, תעשי מה בראש שלך, חיים רק פעם אחת. ילה להתראות

19/09/2002 | 12:43 | מאת: נטע

אין לי כל אפשרות לקרוא את המיילך, אולי תשלח לי אותו כקובץ??? זה מרגיז, הכל כתוב בג'יבריש... ב"ה הכל בסדר, הילדונת איכשהו תסתדר, פרטים במייל. ומה שלום ביתך??? מתי אתה כבר סבא ב"ה?

18/09/2002 | 20:38 | מאת: איתן

איפה נעלמת??? בבוקר כשהלכת עם שלושת הדובונים שלנו לגן:( באה זהבה....נווווו....זהבה מור:( ואכלה לילדים את כל הדיסה :.(.... היא לא השאירה להם כלום!!! ולא רק זה, היא גם לא שטפה את הקערות:( והיא אמרה שהיא לא מפחדת ממך:( אני לא רוצה לסכסך חס וחלילה:( אבל מיסכנים הילדים:( מזל שהחבתי את הצינצנות דבש:( אחרת גם את זה היא היתה אוכלת:( ממש רעה הזהבה מור הזאת:( באהבה מהדובון איתן:)

19/09/2002 | 00:07 | מאת: סנדי

איזה דובון אתה? אם אני זוכרת, יש שלושה דובונים בסיפור.. אני יודעת מי זאת זהבה.. אך מי זאת זהבה מור? למה היא שונאת אותי? למה היא גנבה לי את הדבש? למה היא לא שטפה כלים? לא רוצה! אני עצובה.. אני רוצה אגדה אחרת, אולי שלגיה או היפיפיה הנרדמת? תודה לך מתוק שלי על הגנתך! טוב שיש על מי לסמוך!!! ערב טוב ומתקתק

19/09/2002 | 12:35 | מאת: איתן

יש שלושה דובונים+אבא דובון ואמא דבה:))))) מור=זהבה מור:))) לא יודע:( אני אספר לך על סנדירלה:)) אבל בערב לפני השינה:)) :)) @---)---- איתן

18/09/2002 | 15:37 | מאת: מור

18/09/2002 | 20:24 | מאת: איתן

אני החייה היחידה כאן פססססססססססס......8-) @---)---- יום טוב שיהיה לך:) איתן

19/09/2002 | 08:25 | מאת: מור

חשבתי לי , שאולי לא תשים לב שקראתי לך, אז קראתי כמה פעמים, מקווה שלא הפרעתי לך במשהו חשוב מה שלומך? איפה אתה? איך הגב? מקווה שהכל בסדר אצלך אצלי הכל מצוין

18/09/2002 | 14:34 | מאת: מור

משהו חשוד פה! מעניין שגם סנדי איננה....... (: גשש בלש פותר כל תעלומה!?

18/09/2002 | 19:33 | מאת: איתן

ומה הרב שלומי יגיד על זה??? וסנדי שלי:))) וכל בנות הפורם???? והבעל???:))))) סנדי שלי לקחה את הילדים לגן:))) @----)---- איתן

18/09/2002 | 19:30 | מאת: איתן

אני בסדר:) הגב כואב לי בזמן האחרון שוב. לכן אני משתדל להוריד כמה שיותר משעות האינטרנט. ז"א לשבת פחות. אני מקווה שזה ישתפר בזמן הקרוב ושאני אוכל לשבת קצת יותר:)) את שולחת לי דברים מקסימים למייל:))) תודה:)) אם הכל מצוין, אז אני מאחל לך שזה ימשיך ויהיה ככה כל הזמן:))) @----)---- איתן

19/09/2002 | 08:26 | מאת: מור

מקווה שתחלים במהרה ומאחלת לך שתרגיש מצוין

18/09/2002 | 14:31 | מאת: סנדי

איזה חמווווווווווווווווד! כל זה בשבילי?????? אז אני רוצה עוד יום הולדת..... ועוד אחד...... ועוד אחד...... ועוד אחד...... תודה רבה!! ושוב תודה! ושוב.... טוב די! יום טוב. נ.ב עכשיו תורי לדעת מה התאריך שלך.

18/09/2002 | 14:35 | מאת: מור

ולמה הכל סודי? למה לא גילית גם לי? ברוגז! מורצוק

18/09/2002 | 14:41 | מאת: סנדי

פשוט היום הולדת שלי רק ב- 25 לחודש. אבל שלומי לא יהיה כאן כי זה חול המועד, אז הוא ברך אותי מעכשיו. סודות ממך? לא! לא! לא!

18/09/2002 | 13:28 | מאת: שלומי

מורה אחת הציגה בכיתה סרט כחול ! לא כתוב באיזה כיתה מדובר אבל בטוח שמדובר בבית ספר יסודי !! והמפקחים מטעם משרד החינוך: תחזיקו חזק במשהו, שיבחו את המורה !!!!!! כך היה כתוב בכתבה. אתם לא מאמינים ? גם אני לא האמנתי אבל אני אתן לכם ת'קישור ותראו בעצמכם. ושימו לב לתגובות של הקהל. רובם המכריע בעד הדבר הזה !!! הפכנו לסדום ולעמורה. הנה הקישור: http://iwomen.msn.co.il/msn/sexynews.asp?Artcl=221 עולם מטורף !!

18/09/2002 | 13:33 | מאת: כוכבית

ואני עדיין בשוק! כל המדינה הפקר. בושה וחרפה, אין מילה אחרת!

18/09/2002 | 15:27 | מאת: קוקה

זה בכלל נכון או סתם ברווז עיתונאי???

18/09/2002 | 15:34 | מאת: מור

18/09/2002 | 20:53 | מאת: איתן

איך אתה יודע מה שידרו??? היה רשום שהקרינו קטע קצר מסרט פונוגרפי. מי אמר שזה מסרט כחול??? פעם הראו שיש סרט שמסביר על תנוחות ועל מין לא סרט כחול אבל סידרה של שתי קלטות. אולי דווקא משם הקרינו???? בקשר לזה שזה לילדים. אז קודם כל ילדים יותר חכמים ממה שאתה חושב. כמובן שתלוי על איזה גיל מדברים. וחשוב שהם ידעו וילמדו. ושלא יחשבו שהילדים מגיעים מחסידות:) כמובן שלא צריך להגזים:) ודרך אגב:)) איך קוראים למורה ומה מספר הטלפון:))) יש כבר תור??:)) @----)--- איתן

18/09/2002 | 11:55 | מאת: שלומי

כולם לשיר יחד איתי: מה קרה מה קרה ? נשברה הקערה , איפו בחיפו בבית המשטרה. הקצין נפל לבור ויצא עכבר שחור תיללללללל תילללם. מכירים או לא ? לא מכירים ? מה אני אעשה איתכם ? אני לא יכול ככה. אתם פשוט בורים ועמי ארצות !! לא מכירים את הבסיס לקיומנו ?? לא מכירים את האלף בית שלנו ?? אין לי מלים. פשוט אין לי מלים. טוב, מה לעשות. החיים זה לא פיקניק, כבר אמר חכם אחד. והמהירות מהשטן, אמר חכם אחר. תיללללם תיללללם דרך אגב, לא חייבים לשיר את השיר הזה עם המלים, אפשר רק עם תיללללם . קפיש ? אני חושב להתחיל קורס של שירים חסידיים , מי שרוצה להרשם, שיבוא. אבל צריכים לבא משוחררים מכל דאגה. בסדר ? מתחילים עם כוסית בינונית של וודקה, וההמשך ... אני לא מגלה לכם. תבואו ותראו. סי יו ביי

18/09/2002 | 13:14 | מאת: מור

וכמה יעלה הקורס? ע"פ זה החליט האם להירשם אנא פרטים

18/09/2002 | 13:22 | מאת: שלומי

כאות הצטיינות על כך שאת באה כל יום לפורום, ולא מפספסת אף יום !!

אהו!!!! אהו!!!! אהו !!! (זעקת קרב של אינדיאנים). אני צריך את התמיכה שלך דחוווווווווווווווווווווווווווווף , אני פשוט מתמוטט בלי התמיכה שלך ! הבנת ? אני נאחז בכל הכוח בעכבר שלי, אבל הוא מתחיל לגלות סימנים של עייפות ותיכף הוא נשמט לי מכף היד ואז .... אני חלילה וחס אצנח לי למעמקיייייייייייייייייייייייייייייייייייים !!! אל מתחת לדסק ! והכל האשמה תיפול עלייך !!! לא יהיו לך שום תירוצים !!! את חושבת שתוכלי לחיות עם רגשי האשמה הכבדים ?????? אני שולח לך מחרוזות כמתנה. מכל הלב. ואל תודי לי על הטירחה. זה באמת לא היה קשה כל כך. הנה המחרוזות. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ *********************************************************************************************** @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ יפה ? יצירתי ? זוכרת שיש לך רק עד יום חמישי ??? אז רק להזכיר לך, זה מחר . והחלטנו , כאן בוועד הפעולה למען החזרת הנעדרים, מיכל הרה נטע וליבי (ראשי תיבות: נהל"ם) שאנחנו חייבים לקצץ לך את יום חמישי בחצי. אז יש לך רק עד 12 בצהריים. לגמור את כל הסידורים. קפיש ? נא לאשר קבלת הצו. ולדווח חזרה לבסיס הקשר. ויד לפה !!! ואצבעות למקלדת ! אנד היר איי אם, א לונלי מן אין טאון !

20/09/2002 | 11:24 | מאת: מיכל

דיווחתי לבסיס הקשר באופן מאוד אישי נכון? גם לי היה מאוד מאוד נחמד:) ואולי תהיה גם פעם הבאה...

18/09/2002 | 10:05 | מאת: יפעת

ראיתי שחזרת. למה אתה לא כותב לי?! :-(

18/09/2002 | 13:09 | מאת: ארי

כתבת לפני כמה ימים שאת מוזרת את המחשב לתיקון אז הנחתי שאתלא כאן וחיכיתי שתחזרי. מכיוון שאת כאן - אכתו בלך עוד היום

18/09/2002 | 14:35 | מאת: ארי

יופי. אני מחכה....

18/09/2002 | 14:39 | מאת: ארי

יופי. אני מחכה....

18/09/2002 | 09:52 | מאת: שלומי

מה שלומך ? צר לי, אבל גברת נטע לא עונה לי !! לא למייל ולא בפורום. שאנסה לטלפן לה ?

18/09/2002 | 11:03 | מאת: יונת

לא אל תטרח כי אם היא היתה רוצה בקשר היא היתה יוצרת אותו . כנראה גם לה קשה עכשיו עד כדי חוסר רצון וחשק לתקשר איתנו זה קורה גם לי כך שאוכל להבין אותה , אני רק מקווה שזאת הסיבה ולא משהו יותר רציני ולכן גם אני לא רוצה להטריד אותה בטלפון , ואם במקרה היא תיקרא את הכיתוב הזה היא תבין שאנו תמיד נירצה לעזור לה אם רק היא תירצה בכך . ואתה כמעודד הפורום שלנו המיקצועי והנאמן תוכל תמיד לתת את המילה הנכונה והמחזקת בשעת מצוקה וגם את זה היא יודעת . לא נותר לתת לה לחזור כשתוכל לקבוצתינו . ואולי יש לה קשר עם כוכבית והרה ? אצלנו יש תכונת החג גיזום הדקלים וכפות התמרים לבניית סוכות ומכירה גם אם אנו לא דתיים אווירת החג מרחפת באוויר . אני השנה פעם ראשונה לא בונה סוכה כי אין לי כוח וחשק לנכדי יש לו אבא שהוא יבנה לו . אני אמונה על ללמד אותו את שירי סוכות כי הוא מאוד מוזיקלי ואוהב לשיר . מה אצלך האם אתה בונה סוכה ? שבוע הבא אני מיום שלישי עד ראשון נוסעת - טסה לבודפשט . הצעה ממקום העבודה של בעלי . זה יכול לעזור לי לשבור את שיגרת המועקה והקשיים של ההתמודדות ביום יום .

18/09/2002 | 11:19 | מאת: שלומי

כמה נחמד לראות אותך כאן. איזה כיף לך. לבודפסט ? כוכבית תקנא . היא חונגריה !! למה דוקא לשם ? אני אכן מקוה שנטע ליבי מיכל והרה , ישובו אלינו יום אחד. ושישובו עליזים ומאושרים. הרי בחיים האלו שלנו, הגלגל כל הזמן מסתובב. היום עשיר, מחר עני. היום שמח, מחר עצוב. היום על ראש הפיסגה, מחר בתחתית הבור. וגם הפוך, וחוזר חלילה. נכון ? איזה שירים של סוכות את מכירה ? כתבי לנו ! יונת בונה סוכה, יפה וחמודה ! יונת בונה סוכת שלוווווווווווווווום. מכירה ? רק שבשיר זה שלומית ולא יונת. שיהיה לך חג שמח, נסיעה טובה, חיים טובים ומתוקים, והעיקר, לא לפחד כלל. להשתמע ביי

18/09/2002 | 08:54 | מאת: שלומי

שלום לך, איפה נעלמת לנו ? אני הבנתי מהדו שיח כאן שהמייל שלך לא בסדר ושיש לך וירוס, לכן לא שלחתי לך שום דבר . האם זה תוקן ? האם אפשר לשלוח ? יום טוב לך, הרבה בריאות, ואופטימיות ומצב רוח טוב, והצלחה ביי

18/09/2002 | 09:56 | מאת: יפעת

בוקר טוב לך!!! כן זה מתוקן. אני מקווה.... אפשר לשלוח לי אי-מייל. כבר כתבתי לך מכתב אבל אין לי את הכתובת שלך אז עוד לא שלחתי אותי. חשבתי לשלוח לך עם יונת דואר אבל ארי אמר לי פעם שכבר לא משתמשים בזה... יום טוב גם לך, שלום שלום

18/09/2002 | 11:38 | מאת: שלומי

שלחתי לך מייל נסיון. קיבלת ? רוצה להשיב ? יש היום חוג בפימו ?

18/09/2002 | 08:42 | מאת: שלומי

אמר שחקן הכדורגל לשופט: תגיד לי, אם אני חושב משהו בראש, האם אתה יכול לתת לי כרטיס צהוב או אדום רק על המחשבה שלי ? לא ולא פסק השופט. אין עונשים על מחשבות. חשוב כאוות נפשך ! אמר השחקן: אם ככה, אני חושב, שאתה אפס אחד גדול !!!! ועוד אחד: אמרה האמא לבנה: יא מושון, אל תעיז לקלל ! אתה לא זוכר יא בני, איך אבא עליו השלום היה אומר: "מי שמקלל, אינעל אבי אבי אבי אבי אביו " !!!!!!!!!!!! ולסיום: מתי הוא הזמן שהכי הכי חשוך בלילה ? תשובה: ממש לפני עלות השחר ! ומה הוא מוסר ההשכל ? שכשמאד חשוך, זה סימן שתיכף יאיר ! לתשומת ליבכם הקט !

18/09/2002 | 08:55 | מאת: כוכבית

וואו ממש אהבתי את הסיום, אני אכתוב אותו היום על המראה בחדר השינה.

18/09/2002 | 09:53 | מאת: שלומי

אני אשלח את זה להרוש. מה שלומה ?

18/09/2002 | 10:37 | מאת: מור

18/09/2002 | 08:17 | מאת: מור

קצב ברגלים שמחה גדולה הלילה חופשי ומאושר .... ... טוב לרקוד בשניים.. שמחה גדולה הלילה... חופשי ומאושר.... טוב, נו, שאריות מהחתונה.... נדבק לי השיר לראש... בוקר טוב לכולם אצלי הכל בסדר, תודה! החתונה אמש היתה נחמדה, אני לא אוהבת בופה!!! מנה אחת?!! אני רגילה שמלצר מגיש לי 3 ארוחות.. (למרות שלי המלצר כן הגיש ....) אבל היה שמח!! כמה הייתם נותנים לחתונה בגן,לחברים קרובים מאד של הוריכם? (הבן התחתן..), (ואתם גם קרובים להורים של החתן)?? שיהיה לכולם המשך יום טוב שלומי- לעבוד קצת היום!! , לא משלמים לך כדי לטייל באלנבי ולא באינטרנט (: איתן- מה שלום הגב?

18/09/2002 | 08:31 | מאת: ארי

מה שלומך מור? ומותר לדעת של מי היתה החתונה? היום יש לי תור לנוירולוג - לכן עוד מעט אפרוש

18/09/2002 | 10:32 | מאת: מור

בהצלחה אצל הנוירולוג! החתונה היתה של הבן של חברים של הוריי ואצלי הכל בסדר תודה.

18/09/2002 | 08:51 | מאת: שלומי

אמנם כולנו מתלבטים בשמחות למיניהם , מה לתת וכמה לתת. קשה לענות על זה. זה מאד אינדוידואלי, תלוי בהרבה גורמים. קשה לייעץ בענין. אני יודע שבחוגים שלנו , באופן כללי, נותנים הרבה הרבה פחות מאשר בחוגים החילוניים. אני הבנתי שאצל החילונים , אנשים נותנים חמש מאות עד אלף שקל בחתונה. אצלינו משהו בין מאה למאתיים. פשוט אין כסף. ויש המון חתונות כך שאי אפשר לצפות לכאלה סכומים. הבנת ? ויש הרבה כאלה שלא נותנים בכלל. פשוט מאד. הם מרגישים, שעצם זה שהם באו, הם כבר עשו לך טובה גדולה. כמה אתם רוצים לתת?

18/09/2002 | 11:19 | מאת: יונת

שלומי זה לא מדוייק מה שכתבת בסכומי המתנה אצל החילונים , כי זה גם אצלינו תלוי מאוד במעמד והיכולת הכלכלית - וגם אצלינו יש ה--מ==ו==ן חתונות ואירועים נוספים - לדוגמא באוגוסט היו לנו 5 חתונות ושני בריתות אז אנחנו צריכים להיות מיליונרים כדי לשלם כל כך הרבה כסף מתנות אז אצלינו ואני יודעת שעוד רבים פשוט לא הולכים או רק שולחים מברק ברכה אין מה לעשות הכסף היום מצויי במחסור רציני וגם כל מנה בחתןנה עולה להם המון כסף . כשאנחנו הולכים כבר אז כזוג מביאים 300 שקל ולפעמים כדי לחסוך בעלי הולך לבד ואז הוא מביא 150 שקל .

18/09/2002 | 08:10 | מאת: כוכבית

בוקר טוב לכל המנומנמים, לא הגיע הזמן להתעורר?? הקפה התקרר והעוגיות התייבשו!! ק-ד-י-מ-ה לקום. כל טוב כוכבית

18/09/2002 | 08:20 | מאת: מור

יש עוגה? במקום העוגיות..... היבשות... אם אין לחם נאכל עוגות... לא?!

18/09/2002 | 08:31 | מאת: כוכבית

יש גם עוגות!!!! ואין בעיה לאפות עוד כמה:-))) עוגה עם "מטבוחה" שילוב מעניין:-))) העוגיות התייבשו בגללל ההמתנה הממושכת:-))) מי יבטיח לי שלעוגות לא יהיה אותו הסוף? :-)))

18/09/2002 | 08:24 | מאת: שלומי

מה אתן עושות כאן כל כך מוקדם בבוקר ? מי הרשע שהעיר אתכן ולא נתן לכן לישון עוד קצת ?

18/09/2002 | 08:28 | מאת: מור

העיר בעלי היקר... והשעון המעורר... בוקר טוב גם לך ! מה שלומך?

18/09/2002 | 08:33 | מאת: כוכבית

השעון המעורר שלי מטריד אותי כל בוקר:-(( מבקש ממני להעיר את השמש!! אני מרגישה כמו תרנגול:-))) כתבתי לך תשובה אי שם:-))

18/09/2002 | 08:32 | מאת: ארי

גם לך - והנה ההתעוררות מצידי...

18/09/2002 | 08:34 | מאת: כוכבית

מה שלומך? מה חדש? יש לך חשק לעדכן?

17/09/2002 | 21:40 | מאת: סנדי

בוא נעשה מעט סדר.. ויתרתי על קצין בטחון מסיבה ברורה. ועוד דבר, אני לא רוצה בשום אופן אדם בגילי! אין שוויון מבחינת בגרות.. ויגידו מה שיגידו. החברה מבאר שבע לא מכירה את החברים מהצפון, אלא בשם. ואותה הכרתי, שוב, כי היא הייתה השותפה שלי לחדר בצבא, זוכר? ושוב שכחת.. הידיד הדתי הזה הוא אותו אחד שהכרתי בתקופת המשבר עם אבי והוא שלקח אותי לכל הרבנים בארץ ממירון ועד נתיבות. לכן לא מדובר בסיפורים אלא באדם שמשפחתי ואני הכרנו היטב. דתי? אפילו הרבה יותר מזה! הוא גם מרצה בענייני דת בכל הארץ ובעיקר ב"ערכים" אז מה היה לנו? דרך שני נקודות עובר רק קו אחד, אבל מה קורה אם מורידים אנך? ויוצרים אקסיומה נגדית? בחיים הכל אפשרי כל עוד הוא בגבול הטעם הטוב. קומפרי? תודה על איחולייך לגבי חתונתי. גם אני מאחלת לך! לא... לא חתונה! אל תיבהל, אלא טוב ורק טוב! ושוב, מה קורה לך, הגרון יצא לי מלהסביר על הידיד מאילת ובסוף אתה שואל את איתן אם זה הוא? יש לך קצר........ לתקן אותו ולחזור אילנו חדש ומחודש. ואחרון חביב.. מזל טוב מעכשיו? לא רוצה ולא רוצה.... רק בזמן אמת.... או לפחות די סמוך לו, טוב? טוב שלומצ'וק, בוקר טוב לך, ואשתדל להיכנס שוב בבוקר, התלהבתי הא?

18/09/2002 | 08:35 | מאת: שלומי

מה קורה לזיכרון שלך ? את נדבקת ממני במחלת השיכחה ? שכחת שאני שוכח מיום אחד למשנהו ? כמו שאומר הפיתגם: אם מדברים אלי לאט, אז אני מבין מהר. ןאצלי זה , אם מדברים אלי עשר פעמים, אולי יש צ'אנס שאזכור פעם אחת. או קיי, התמונה מתחילה להתבהר. קצין הביטחון לא בשבילך כי הוא בגיל שלך. ומה רע להיות בני אותו הגיל ? בכלל, מי אומר שיש חשיבות לגיל ? לא נראה לי שזה משנה. והחברה מב"ש לא קשורה לחברה מהצפון. ואיזה חברה יותר טובה וקרובה אלייך ? זו מהצפון או זו מהדרום ? איך יצא לך להכיר את הידיד הדתי מאד שלקח אותך לרבנים ? הוא נשוי ? הוא לא התעניין בך באופן אישי ? על איזה דברים למשל את מתייעצת עם הידיד מהצפון ? את איתן שאלתי אם זה הוא כבדיחה . הבנת ? שמעת על המושג הזה שנקרא: בדיחה ? הומור ? ואת אומרת: ויתרתי על קצין הביטחון מסיבה ברורה. אולי לך הסיבה ברורה אבל לא לי. מוכנה להסביר ? איזו עבודה ניסית להשיג שם באילת ? בתור מה ? והצלחת ? אז הכי קרוב לשגר לך ברכת מזל טוב ליום ההולדת יהיה מחר. אשתדל לשלוח לך כרטיס ברכה. אשתדל. יום טוב לך להשתמע ביי

17/09/2002 | 16:02 | מאת: מור

שיהיה לכוללללם יום מקסים ומדליק אני בערב מוזמנת לחתונה, איזה תאריך דפוק?! מחר בטח אני אגיע מסטולה... שיהיה לכם המשך ערב נעים שקט וקריר בייייי מור

17/09/2002 | 21:44 | מאת: סנדי

מה נשמע? מה קורה פה? אנחנו לא נמצאות אף פעם באותו זמן?? מקווה שהאירוע עבר בשלום למרות התאריך הלא סימפטי. ערב טוב, או בוקר טוב, בקיצור...... רק טוב.

18/09/2002 | 08:06 | מאת: מור

החתונה היתה בסדר...

17/09/2002 | 15:56 | מאת: יפעת

למה אתה לא מחובר עכשיו ל-MSN?! וכן עשיתי את מה שאמרת לי!!! אני מאוד צייתנית!

17/09/2002 | 20:52 | מאת: איתן

את בטח לא רוצה שסנדי שלי תכעס עליך, נכון???:)) אני מבין שעדיין לא תקנת את המחשב. ולא רק זה, עדיין לא עשית את מה שביקשתי ממך. למחוק את כל רשימת הכתובות שלך אחרי שתעתיקי הכל על דף.תשלחי לכל המכותבים שלך מייל שלא ישלחו לך מייל לאוט לוק אלה רק להוט מייל. אני אומר את זה כי בערך ב 18:00 נישלח לי עוד מייל עם וירוס ממך. אני אחסום את המייל שלך לגמרי. כי לפעמים אחי משתמש במייל שלי ואני לא רוצה בעיות במחשב. תביני, כל פעם שאת ניכנסת לאינטרנט נישלח לכל מי שברשימת הכתובות שלך וירוס קטלני. מישהו בסוף יזמין לך משטרה. כי כל הבדיקות יצביעו עליך. אם את רוצה להסתכן בזה. זה על אחריותך. רק אל תגידי שלא הזהרתי אותך. איתן

17/09/2002 | 20:58 | מאת: סנדי

יש לה בלעדיות על הפשוש הקטן.. תצטרכי להמציא כינו חיבה אחר.. אם תרצי, יש לי מלאי גדול.. וכמו שהבנת, מאוד לא שימושי כרגע!! כדאי לך לנצל אותו. ביי ביי וערב טוב אגב, מה לגבי ה msn שלי? איפה ההוראות? לא נורא, אנסה שוב.. ביי, פעם אחרונה..

18/09/2002 | 09:59 | מאת: עגבנייה

טוב אחרי שכולם כבר תקפו אותי החלפתי לך את השם חיבה. שכחתי אתמול בלילה לאחל לך בהצלחה בועדה. שתתרגיש טוב ותחזור להיות שלם ובריא!!! תכתוב לי ותספר לי איך היה ואיך אתה מרגיש בכלל... שיהיה לך יום נפלא ביי

18/09/2002 | 10:02 | מאת: עגבנייה

התגעגעת אלי?! נו טוב , אחרי שכולם תקפו אותי החלטתי לשנות לך את השם חיבה... שכחתי אתמול בלילה לאחל לך בהצלחה בועדה. שתחזור בריא ושלם ושיהיה לך רק טוב בחיים. תכתוב לי ותספר לי איך היה ואיך אתה מרגיש בכלל.... שיהיה לך יום נפלא (ופחות חם...), ביי בינתיים

17/09/2002 | 15:46 | מאת: איתן

http://iwomen.msn.co.il/msn/nnewalter3.asp

17/09/2002 | 15:55 | מאת: מור

17/09/2002 | 20:25 | מאת: adi

שנה טובה:) וחתימה טובה ווווווווווווווווווווווושיהיה רק בריאות אושר וטוב לכולנו:))) @----)---- איתן

17/09/2002 | 14:34 | מאת: שלומי

איחולים לבביים גם לך ולמשפחתך, בריאות ואושר, שנה מוצלחת ונהדרת, סנדי כותבת על איזה "ידיד נפש" מהצפון. זה לא אתה במקרה ? אם לא , אז יש לך מתחרה רציני !! עניתי לך במייל. יום טוב ביי

17/09/2002 | 14:39 | מאת: איתן

תודה:) לא :) ומזל שזה לא אני:))) אחרת היא לא היתה מתחתנת איתי:( אבל קראתי:) ויש שם משהו אופיני לבחורות:))) קיטלוג:))) ברגע שאתה מקוטלג... חבל לך על הזמן:))))) אם אתה ידיד:))) אתה "שרוף":))) בחיים לא תוכל ליהיות חבר שלה או בעלה:)))) החזרתי לך תשובה למייל:) @---)--- איתן

17/09/2002 | 11:21 | מאת: שלומי

איך מחזירים אותך לכאן ???? בהודעה הקודמת שלי אלייך, היו כמה שאלות מעניינות, אני חושב, אבל היא כבר נדחתה לה בכמה דפים בטח. האם גם הודעה זו תידחף אחורה אחורה מבלי היות לה מענה ? מה את אומרת ? מה דעתך ? את רוצה שנשכח אותך ? או שנזכור אותך ? נא לבחור !!!! בחרת ? מה בחרת ? שנזכור ? שנשכח ? הא ? אני לא שומע ? טוב, בסדר, אני עוזב אותך לנפשך. היי בריאה, וברוכה, ושתעשי חיים משוגעים. בכיף במזל בהנאה עם חיוך כל הזמן ביי

17/09/2002 | 11:35 | מאת: יונת

בהקשר לכך כתבתי לך מייל - האם תענה לי .?.

האם אענה לך ???????????????????? איזו מין שאלה זו ????????????? כמה נחמד לראות אותך כאן !!!! את נראית שגעון !!!! בטח כל הגברברים בקיבוץ כרוכים אחרייך ומשגעים אותך שתזכי אותם במבט !! נכון

17/09/2002 | 10:59 | מאת: שלומי

מ-----------------י----------------------כ------------------------ל !!!!!!!!!!!!!!!!!!! הרינו מתכבדים להזמינך להכנס ולהשתתף ולהגיב ולברך ולכתוב ולענות לשאלות בפורומינו היקר, תמיכה הדדית, בדוקטורס, איזראל פרמייר מדיקל פורטל. בכבוד רב, כולנו פה. סי יו ביי

17/09/2002 | 11:15 | מאת: סנדי

איפה את???????? אנשים מתגעגעים.. איפה ההתחשבות? אחת שתיים........ ו.......... לחזור!!! מחכים לך.

17/09/2002 | 12:36 | מאת: מיכל

נעניתי לקריאותיכם המרגשות והגעתי! אני עדיין בענייני הבית והמעבר, המחשב עדיין לא מחובר (כן, שלומי, חיברנו קודם את המקרר) ולכן אני לא יכולה להכנס. קפצתי להורים שלי ונכנסתי דרך המחשב של אבא שלי אבל לא לזמן רב כי הסידורים, הקיפולים והנקיונות קוראים לי. אפשר לכתוב לי אימיילים לכתובת של הוטמייל עד שאתחבר מחדש לאוטלוק. (לצערי, במחשב של אבא שלי אני יכולה לבדוק רק את ההוטמייל). מקווה ששרדתם את הצום בקלות, שנה טובה וגמר חתימה טובה, ושתהיו לי כולכם בריאים ומאושרים. אוהבת ומתגעגעת, מיכל.

17/09/2002 | 10:52 | מאת: שלומי

שלום לך מרת כוכבית היקרה, הריני לפרוס בשלומך הטוב, ולאחל לך ולכל משפחתך חתימה טובה. איך עבר עלייך הסופשבוע הארוך ? מה שלום כולם ? מה התכניות לעתיד ? מה דעתך על המצב ? מה דעתך על הכלכלה ? מה דעתך על הביטחון ? מה דעתך על ממשלת אחדות ? מה דעתך על מיצנע ? מה דעתך על מלחמת המיפרץ מספר 2 ? את תומכת בהתקפה על עיראק ? מה את קוראת עכשיו ? יש ספר חדש ? את יתר השאלות החשובות שלי, אשאיר למועד ב'. בסט ווישס, אול זה בסט, רימיינינג יור פרנד, אס אולוויס, יור סרוונט, ווישינג יו א גוד דיי, אנד לוטס אוף הפינס !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ביי ביי

17/09/2002 | 11:03 | מאת: סנדי

לאיחולים אחרונים לעת עתה. אושר ועושר.. הצלחה.. בריאות.. שלום וביטחון (עולמי/אישי) התגשמות והתממשות כל הציפיות.. הצלחה במסגרת המשפחתית המורחבת.. כל טוב.. ומה שעוד רק תבקשי.. ואם שכחתי משהו, אני מרשה לך להוסיף לרשימה! יום טוב!

17/09/2002 | 11:11 | מאת: שלומי

שיתגשמו משאלותייך, שתצליחי בלימודים, ואני בטוח, שאת תהיי הפסיכולוגית הכי נחמדה בכל העולם !!

18/09/2002 | 08:43 | מאת: כוכבית

לקבל ברכות כאלה:-)) ועוד עם האפשרות להוסיף ?! אז אני מנצלת את ההזדמנות ומוסיפה, שהיושב במרומים יתן לכולם בריאות ולי את הסבלנות :-)) שיהייה טוב לכל בני האדם בכל הגלובוס... שאדם לאדם יהייה בן- אדם ולא זאב, שנדע להבחין בן טוב לרע, ובלי לחוות את הרע, וכמובן אושר בריאות, אושר בריאות, אושר ובריאות במנות גדושות לכ-ו-ל-ם. אחלה יום שבעולם כוכבית

18/09/2002 | 08:27 | מאת: כוכבית

שלומי מורי ורבי היקר. הרני מודה לך מקרב לב על ברכותך , שלומי מצויין -תודה:-)) יו...כמה שאלות.....אתה מתאמן לפסח?:-))) או שאתה משלב את ראש השנה ופסח יחד?! ואתה מלא קושיות כרימון?!:-))) אחלה סוף שבוע היה:-)) הצום היה קל, למרות שניגמר לא טוב, התוכניות שלי לעתיד להשקיע יותר במשפחה ובאנשים היקרים לי:-)) הרי הפנטזיה של חיי זה לראות שכולם מ-א-ו-ש-ר-י-ם:-))) הכלכלה?! לעשירים טוב לעניים רע ואני באמצע:-))) ביטחון?! גרוע ביותר ומפחיד!!!! ממשלת אחדות?! הרע במיעוטו. עירק?! חייבים להתקיף, ולשם שינוי גם לחסל את סאדם "ידידינו". ניסיתי לקרא את הספר גשם נורווגי, לא הולך לי:-( חוסר ריכוז). מתי מועד ב'? יש הפסקות אוכל באמצע? כל טוב אושר ועושר בריאות וכושר והמון אהבה כוכבית

18/09/2002 | 09:05 | מאת: שלומי

המשפט הזה: "הצום היה קל, למרות שנגמר לא טוב". מה הכוונה "נגמר לא טוב" ? פרטי נמקי ספרי הרחיבי. ומה מסופר בגשם נורווגי ? מי הסופר ? מאיפה הגרלת את הספר ? את הולכת לספריה ?

17/09/2002 | 09:52 | מאת: מור

מה שלומכם? אצלי הכל בסדר שתהיה לכם אחלה שנה! ושכל משאלות ליבכם יתגשמו לברכה. אמן ואמן מור ראיתי שיש חברים חדשים...

17/09/2002 | 09:58 | מאת: שלומי

מה שלומך ? יש עכשיו לחץ בעבודה ? דוקא בורקס לא נשמע לי מאכל כל כך בריא לאכול אחרי צום. אבל את עוד צעירה , אז לצעירים הכל אפשרי. יום טוב לך, בהצלחה, להשתמע ביי

17/09/2002 | 10:39 | מאת: סנדי

בוקר טוב החברים האלה ממש לא חדשים,ברוב הכתובות מדובר באותו אדם(!!) ששואל ועונה לעצמו בכל מיני שמות אותו אחד שמציק לאיתן כבר המון זמן, וכשניסיתי לעזור לו, הוא התחיל לשגע גם אותי! נקווה שהוא ירגע. יום טוב לך.

17/09/2002 | 12:55 | מאת: מור

מה שלומך סנדי, מה חדש

17/09/2002 | 09:16 | מאת: יפעת

שלומי היקר, בוקר טוב! מה שלומך? איך עבר עליך הצום? קראת את מה שכתבתי לך בימים שלפני החג?! תכתוב לי בחזרה, המשך יום נפלא!!!

17/09/2002 | 09:44 | מאת: שלומי

מה שלומך ? קראתי את מה שכתבת ועוד מעט אענה לך . אני שם לב שיש שאלות ששאלתי, שאת לא עונה עליהם. אני רק לא יודע, אם זה במתכוון כי את לא רוצה להכנס לזה, וזה בהחלט בסדר מצידי, או שנשמט מזכרונך. אני מתכוון בעיקר לנושאים של היחסים עם האח והאמא. תיכף אענה לך לגבי שאר הדברים. את כותבת יפה מאד, בהרחבה ובבהירות. כל הכבוד לך על הפתיחות. זה חשוב מאד ובריא מאד. יום טוב לך להשתמע ביי

17/09/2002 | 14:54 | מאת: שלומי

עניתי לך שם אבל זה כבר עבר דף , נראה לי. אז דפדפי לאחור. בסדר ? ביי, יום טוב

17/09/2002 | 08:08 | מאת: שלומי

חתימה טובה לכולם, מה העניינים ? כבר שכחתי איך מקלידים. והקול שלי צרוד מרוב סלסולים ותפילות. ועכשיו נכנסים לסוכות. מתחילים לדפוק מסמרים, אם צריך ואם לא צריך. העיקר לדפוק ! מקוני, שכולכם מרגישים טוב, מוכנים לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, עם הרבה מרץ, הרבה תקוה בלב, הרבה רצון טוב לתמוך אחד בשני, שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, אמן. להשתמע יום טוב ביי

17/09/2002 | 08:32 | מאת: אני

היי שלומי מ מה שלומך. איך עבר הצום? כל היום בילית בביכ"נס, נכון?! התפללת גם עבורי? מה חדש עם הילדה? היא גם צמה? אצלי ואצל בעלי היקר היה צום קל מאד! ב"ה, כל שנה ככה. בעלי היה חסר לו רק סיגריות. אחרי הצום אכלתי 2 בורקסים עם יוגורט, עד עכשיו. עוד מעט אני יאכל סנוויץ. לבעלי יש הסבר שהקיבה יבשה וריק ה,,, אז צריך לאכול פרוסת לחם טבולה בשמן זית עם קצת מלח, לא טעים! גם אתם אוכלים את זה? שתהיה לך ולכל בני ביתך אחלה שנה!!! חתימה טובה וכל טוב מכל הלב! מור חייבת להלשלים מלא עבודה , לא הייתי כמה ימים...

17/09/2002 | 09:02 | מאת: סנדי

בוקר מצויין הכי כיף שהצום כבר מאחור.. זללתי כמעט כל מה שהיה אכיל (!) ואתם? אז הנה אנחנו, עם כוחות מחודשים, ומלאי מרץ ואנרגיות טובות לקראת הבא עלינו ... ותקווה אנו שנזכה רק לטוב. שנה מתוקה ויום טוב

17/09/2002 | 09:46 | מאת: שלומי

מה שלומך ? איך עבר היום הראשון ללימודים ? את לא יודעת שזה לא בריא לזלול אחרי הצום ? ומה מביא אותך לכאן כל כך מוקדם בבוקר ? מה התכניות השבוע ? יש לימודים ? עוד חג בפתח, איך חוגגים אצלכם בסוכות ? עושים סוכה ?

14/09/2002 | 18:32 | מאת: יפעת

סליחה אם הקבצים שלי גורמים לכם לבעיות!!! אני אשלח לכם רק אי-מייל רגיל. אל תפתחי את מה ששלחתי לך ביום שישי, אני אשלח לך את זה שום פעם רק בלי הקובץ המצורף.

14/09/2002 | 21:44 | מאת: סנדי

14/09/2002 | 03:38 | מאת: נפקנית אנאלית

מאת: נפקנית אנאלית פעם אמרו לי שמאד מסוכן לשייך את עניין הנטיה המינית לתסביכיי ילדות כיוון שהשיוך נותן לגיטימציה ליפי נפש לקטלג את הנטיה כמחלת נפש פתירה. איני מסתייגת מהקביעה הזאת, ייתכן שהשיוך הזה מאד מסוכן לנו. הוא מסוכן לנו כשהוא נדרש ע"י אלה שמאמינים שניתן לשנות כל דבר בעזרת טיפול נפשי ועל כן עלולים לקטלג אותנו יחד עם חולי הנפש (ולא אכנס כאן לדיון ארוך ומעמיק בשאלת מהו חולה נפש/ "משוגע"?) ולדרוש שינוי בטענה שאיננו מבינים מה טוב לנו. אבל צריך להניח את האצבע על הנקודה המסכנת. אני חושבת ששורש הבעיה נעוץ במילה "תסביך" שהרי לכל נפש יש תשוקות ורצונות הקשורות בילדות. הדבר נקרא תסביך כשהוא לא מתיישב עם המציאות. רוב "תסביכי הילדות" של כלל העולם אינם פתירים כלל. הכל אמנם בר שינוי מלבד פגיעה פיזית של ממש, אבל *הפוטנציאל לשינוי* אינו מעיד על כמות *המשאבים הדרושים לשינוי* (טיפול פסיכולוגי, כוחות נפשיים). הקשר עם ההורים בילדות משתרש עמוק כל כך עד כי כמעט ואין סיכוי לעצבו מחדש באמת. וכפי שאמר סארטר, אם אינני טועה; ההורים הם כמו אבעבועות רוח, נדבקים בהן בילדות ונשארים מצולקים כל החיים. ידוע זה מכבר שיש השלכה ברורה של היחסים עם ההורים בשלבים מוקדמים של הילדות, לבין הזהות המינית. הזהות המינית במובן של גיבוש מנהגים והתנהגויות המשוייכות לכל מין, ואיתן היחס לבני המין השני ולבני אותו המין (או מה שנקרא בשפתכן המלומדת מגדר). אין קשר ברור בין הזהות המינית (נשיות שופעת, למשל) לבין הנטיה המינית. וכאן הוא הגבול הלא ברור (אצל הטרוסקסואלים וכן אצל הומואים ולסביות [ולצערי הרב לא ידוע לי דבר בנוגע לטרנסים]) – בין טביעת הזהות כהשלכה של היחסים המוקדמים עם ההורים, לבין היחסים המיניים בעתיד. מה בדיוק קורה שם? איפה בדיוק אנחנו מאמצים התנהגויות ותשוקות מסויימות, ושל איזה מההורים? אני בהחלט מאמינה שיש קשר בין המשיכה המינית לבין הזהות המינית. אני בטוחה כי יש כאן כאלה שתחלוקנה עלי, יש בנות שבטוחות שהן *נולדו* לסביות ושאין שום קשר בין הגדרתן כ-נשיות/גבריות לבין היותן לסביות. יכול להיות. אני בטוחה שזה אינדיווידואלי. רק על עצמי אוכל להעיד. מחקירה אינסופית של עצמי גיליתי שיש קשר מאד ברור בין היחס הלקוי שלי עם אבי, לבין זהותי המינית; לא הייתי נשית בעיניו ועל כן נטבעה בי זהות של אשה לא נשית. ולאחר מכן זה השליך על משיכתי המינית. אצלי המשיכה לנשים קשורה בהערצה שלהן. הגבול הדק שבין מי שאני רוצה להיות ובין מי שאני רוצה לזיין ~כחול~ אני נמשכת לדמות אותה אני מעריצה. נמשכת למי שאני רוצה להיות היא. איני מדברת מתוך ידע על הנושא, רק מתוך סקרנות ושיחות עם נשים. ככל שאני דשה בעניין מסתבר לי שהסיבות ללסביוUת הן כמספר הלסביות בעולם (כולל הדו מיניות כמובן). אצל חלקן זוהי נטיה מולדת (גנטית או הורמונלית), אצל חלקן זוהי תגובה לתקיפה מינית או לדחיה מינית (ע"י האב למשל) ואצל חלקן "תסביכי" ילדות אחרים. וכמובן שאצל כל אחת בשילוב ייחודי של כל אחד מהמרכיבים האלו (ועוד) כשכל אחד מהם יכול להתחלק לאפשרויות רבות. ובאשר לסיכון שיש בשיוך הנטיה המינית ל"תסביכיי ילדות" אני חושבת שגם אם אם היה מוכח שהלסביות מולדת היא כפי שצבע עיניי מולד, בעיית יפי הנפש בעינה עומדת. הרי בכל מקרה הם לא היו מקבלים אותנו בשוויון נפש כחריגה טבעית של הטבע (אלא כ"סטיה" הדורשת החזרה אל התלם). אם היה מוכח שלסביוUת גנטית היא אולי היה היו מבקשים שונאינו, לפי הברירה הטבעית, לחוקק איסור על לסביות (והומואים) להביא ילדים לעולם? הבעיה היא באנשים שאינם רואים בלסביוUת ~חריגה טבעית~ ולגיטימית מהכלל, (את המונח סטיית תקן לא אנחנו טבענו ~כחול~) באם שורש החריגה מולד הוא או תלוי התפתחות וסביבה. לסביות ומשיכה מינית + תגובה למסתייגת מאת: אלמונית חרמנית אחרי כל הדיון על "האם החיים שווים?" נתקפתי חרדה עד שחברתי, שתהיה לי בריאה, שראתה שאני מתחילה לרדת מהפסים, החליטה לקחתני ליממלח. אף פעם לא הייתי שם – אז שמחתי. הגענו למלון הייאט, שהיא כבר ביקרה בו פעם, באיזה כנס, ואמרה שהמלון מצוין *****. טוב. הגענו, אחרי נסיעה לא קלה, ומצאתי `מלון סעד`. מאות אנשים וילדים מתרוצצים לידי ובין הרגליים, לכלוך ובלגן, ואני הרי רציתי מנוחה מהמולת העיר. נשארנו שם לילה ולמחרת החלפנו ל-Royal. גם במלון הזה העובדים לא בדיוק ידעו מה הם עושים, וקיבלנו חדר שלא נוקה עדיין, ועברנו לחדר אחר בו המזגן לא עבד, ולבסוף לחדר בו הכספת היתה נעולה. אחד הקבטי"ם הגיע ותיקן את הבעיה. חוץ מתלאות מוקדמות אלו, המלון היה עשר. הבריכה נעימה ושקטה (כן, אחרי עשר שנים שלא נכנסתי לבריכה הכריחתני חברתי להצטרף אליה, וכשכבר נכנסתי, אז לא יצאתי), והאוכל היה טעים, והדיירים היו טובים. ואחרי יום מעייף מבריכה קרה לבריכה חמה לג`קוזי, לקחה אותי חברתי למערת קמח אחת, בלילה, וזאת למרות שאימה אסרה עליה ללכת לשם: "שתי ילדות קטנות ללא נשק, והחמאס מתכנן פיגועים רצחניים עכשיו אחרי שהרגו לו את שחאדה." נו טוב, חברתי הבלתי מאולפת, העמיסה אותי לקופסה שלה ונסענו בעקבות הפנטזיה הרומנטית. היה חם, קשה היה לנשום, אך צוקי הענק וצורותיהם המפוסלות היו מרשימים, במיוחד לאורו הזורח של ירח מלא ושמים זרועים במאות כוכבים. בלילה, למרות העייפות, התקלחנו שוב והזמנו סרט כחול. חברתי אף פעם לא צפתה באחד, והיתה יותר מסקרנית. נפלנו על סרט עם עלילת פשע מצ`וקמקת על איזה יהלום גנוב. אותי סקס הטרוסקסואלי מאוד מגרה, את חברתי לא. אולי אפילו מגעיל אותה. היא התגרתה מלהביט בי הרבה יותר, או כך לפחות טענה. היא אמרה שאת כל התנוחות כבר עשינו, ושלא היה שום רעיון חדש או סקס מסובך. היא ציפתה לקשירות ואביזרים והתאכזבה משהו. כל אותו זמן שעשינו מה שעשינו עד שנרדמנו, תהיתי…. איך זה שהיא מסוגלת לקשר רגשי ארוך עם גברים (יש לה ידיד, אקס שלה מלפני שנים, שלעניות דעתי עדיין מאוהב בה, איתו היא משוחחת מידי יום, שעות בטלפון לפעמים, למרות שאינני סובלת אותו כי היא תככן צבוע וניסה לסכסך), וסקס איתם כה דוחה בשבילה? ואני בדיוק להפך – לא מסוגלת לשום קשר רגשי עם גברים אבל לא תהיה לי בעיה לשכב עם אחד (למרות שהפעם האחרונה היתה לפני עשור שנים, אני בטוחה שזה לא השתנה). השאלה היא אפוא: מה גורם לנו לחשוב ולהרגיש כך? האם טראומה היא הדבר? האם היחסים עם האבות הם גורם מכריע? תסביך אלקטרה? אדיפוס שמדיפוס? משהו? אני יותר מאשמח לקרוא תגובות בקשר לנושא זה שמסקרן אותי כבר שנים. מסתייגת, סליחה שלא יצא לי לענות בדף הקודם מפני שלא הייתי פה. אני מאוד אוהבת איך שאת רואה את העולם, באובייקטיביות. אין ספק שהעולם אדיש לנו לחלוטין, אך גם אם אראה את העולם בצורה זו האם יקל עלי הדבר? כאב הבדידות יכול להתקהות בתוך חוויה של שייכות או אהבה רק כאשר אפשר להרגיש שהאהבה למשל היא אמיתית, במיוחד לאנשים כמוני שלא מסתפקים בכאילו. להרגיש שייכת למשהו זה הרבה יותר קשה במיוחד כשהעולם נראה לך מגוחך, ושרוב האנשים תופסים אותו אחרת ממך. לדוגמא: אם חברתי תרקוד על שולחנות ביקב, זה יראה לי מגוחך, כי לי אין את הרצון הזה, להרשים או לקבל צומי מזרים או סתם לשמוח. אז אני ארגיש שאני במקום אחר, שאולי יכולתי ליהנות מחוויות שכאלה לפני עשר שנים, אולי, גם זה בספק. במקרה כזה הרגשת השייכות תעלם, ואני שוב ארגיש בודדה. וברגע שאני מפסיקה לראות את עצמי דרך אחרים (אותו ראי עליו כתבת), כי אין לי את הצורך הזה בדרך כלל, כאב הבדידות רק גודל. וברגע שאני לא חיה בשביל אחרים, בלי לנסות להרשים אותם עם הבית הגדול, או האוטו החדש, אז תחושת השייכות מתגמדת. ונכון, תשוקת החיים חזקה דווקא אצל המבקשים עצמם למות, והם כמהים לחיים אחרים, ואולי לעולם אחר בעצם. עולם שיתאים להם יותר. עולם בו רוב האנשים ירגישו וינהגו כמוהם. ותודה על תגובותייך הכנות והמעניינות. אני מסכימה איתך בכל, ושומרת את כל התגובות. תודה.

13/09/2002 | 23:40 | מאת: מיטל

מקווה שלא יהיה לכם אכפת "לשמוע" אותי. אני כל כך כועסת, אבא שלי שלפני כמה חו' כל כך פגע בי, הכה אותי בצורה כל כך קשה, פגע בנפש שלי בצורה כל כך קשה שאחריו עזבתי את הבית ועברתי מסע השפלות, מרשה לעצמו היום כשאני בבית להתפרץ (כי הפסיד כסף בהימורים) לקלל אותי, לקרוא לי משוגעת, לצרוח ולהכניס אותי לחרדה (אני לא מדברת איתו) כי הוא פשוט מחפש תירוצים להיכנס להתקף עצבים וצרחות. אני כל כך מנסה ליצור איזון בחיי, החיים במשפחה החולה והמעוותת הזאת הפכו אותי לבן אדם חרד ומפוחד שיש בו גרעין של אימה מכל דבר בחיים. אני עובדת, מתחילה ללמוד, מכסה חובות שנוצרו לי מהתק' ההיא ואחרות, בשיחות אצל פסיכולוגית שעובדת כל כך קשה, בחוץ הכל נפלא ובבית הכל רע, מאיים, מעורר בי חוסר בטחון, אין לי אפשרות לעזוב את הבית כיום. מלכוד כזה, אני צריכה לכסות חובות, אני לא מרגישה בנוח לגור עם שותפים זרים (חרדות). מעבר לכך יש לי הפרעת אישיות גבולית אני כל כך מנסה להתגבר, לעזור לעצמי אבל זה קשה לי שפוגעים בי. אבא שלי מובטל, בן אדם טיפש, אפס עם רגשי נחיתות, בית מקולל . כל כך הרבה זכרונות רעים ומתווספים להם עוד ועוד, שאלוהים יתן לי את האומץ לשנות את מה שניתן לשנות. אני שונאת אותו, אני כל כך שונאת אותו, בימים האחרונים חשבתי על כך שלעולם לא אוכל לסלוח לו, ואילו עכשיו הוא מרשה לעצמו לפגוע בי שוב. רוע אנושי? טיפשות? נראה לי שזה הרבה יותר משמילים יוכלו לתאר, אני מתאווה ליום שכל זה יהיה זכרון רחוק ושאני אמצא את השלווה הפנימית שאני כל כך זקוקה לה. מיטל

14/09/2002 | 01:41 | מאת: שאול

מיטל שלום אם יש לך בורדרליין את לא זכאית לסל שיקום ודיור מוגן ? שאול

14/09/2002 | 02:08 | מאת: adi

למיטל, אני נותנת חיבוק חם!!!!!!!!!!1 עדי

14/09/2002 | 15:15 | מאת: נראה לך?

למה? זו לא מחלה, אלא הפרעה.

14/09/2002 | 11:01 | מאת: איתן

כשרע לך בבית את מוזמנת לכתוב כאן. כאן לא ישפטו אותך. וכאן לא יצעקו או יפגעו בך. כל כך חבל שיש הורים כאלו. אם הם חולרות כאלו עדיף שלו יביאו ילדים:-( אני מאחל לך שהשנה הזאת תביא לך דברים טובים. שתכסי את החובות ושתצליחי לצאת מהטרור הזה שאת נימצאת בו.ושהחרדות יעלמו להן. @------)---- איתן

12/09/2002 | 21:22 | מאת: יפעת

ארי היקר, לחתי לך אי-מייל אבל אני לא יודעת אם קיבלת אותו (גם האי-מייל ששלחתי לסנדי עשה לי קצת בעיות...) תודיע לי אם קיבלת אותו בבקשה. לילה טוב, יפעת

13/09/2002 | 18:00 | מאת: ארי

לדאבוני לא הצלחתי להכנס לתיבת הדואר שלי בנענע - אנסה שוב מאוחר יותר אבל אם אני לא עונה לך זה בגלל זה. בינתיים, שבת שלום

13/09/2002 | 22:59 | מאת: יפעת

תודה שהודעתי לי מה הסיבה כי המחשבות שלי נדדו לכיוון אחר!!! שבת שלום גם לך

13/09/2002 | 20:55 | מאת: איתן

שלחת וירוס במייל שלך. אנא בידקי את מה שאת שולחת לפני שאת שולחת. תודה:) @----)--- איתן

13/09/2002 | 23:10 | מאת: יפעת

מקודם שלחתי לך אי-מייל נוסף. אם אתה חושש להידבק בוירוס אל תפתח אותו, אבל תסביר לי איך אני בודקת אם יש לי וירוס.

12/09/2002 | 21:20 | מאת: יפעת

ניסיתי לשלוח לך אי-מייל אבל נראה לי שהאתר הוטמייל השתגע! שלחת לי את אותו אי-מייל פעמיים (האי-מייל שכתבת לי בו תודה על ה"בהצלחה") לאיפה נעלם האי-מייל הנוסף?! מישהו גנב לי אותו... תשלחי לי אותו עוד הפעם

13/09/2002 | 14:37 | מאת: סנדי

ועוד דבר, אל תעני יותר לבחור האדיוט שניכנס לפורום!!!! אף אחד לא מתכוון לענות לו יותר! שבת שלום, מקווה שתקבלי את המייל!

12/09/2002 | 19:12 | מאת: רונן

שלום רב, הבעיה שלי אמנם נראת שולית ומצחיקה, אך היא מסכלת אותי. אני בן 23 פרפקציוניסט בתחומים מסוימים ואני בדילמה בין שני מידות נעלים 42 ו43 אחד קצת קטן והשני קצת גדול לא יודע מה לבחור. הבעיה הזו מוציאה אותי משיווי המשקל. רונן

12/09/2002 | 19:16 | מאת: יפעת

יש לי פתרון - תנעל ברגל אחת את הנעל שבמידה 42 וברגל השנייה את הנעל שבמידה 43 וזה אולי יסדר לך את השיווי משקל!!! זה יתאזן. אני מחכה לדיווח אם פתרתי לך את הבעיה. או שיצרתי לך בעיה חדשה. :-)))

12/09/2002 | 19:54 | מאת: הדילמה....

בחנות באמת ניסיתי על שני הרגליים את שני המידות באותו זמן, אך שניהם היו נוחים ולא נוחים באותה מידה.

12/09/2002 | 19:17 | מאת: סנדי

הדילמה שלך כל כך "מסובכת" שאנו מתקשים לענות!!!!!!!!!!! לא חשבת על תסביך קצת יותר משעשע כדי להצחיק אותנו??

12/09/2002 | 19:52 | מאת: אני באמת משתגע

נשבע לכם שהבעיה הזו מטרידה אותי ומפריע לשקט הנפשי שלי באופן משמעותי.

13/09/2002 | 11:00 | מאת: יפעת

מי שפותר את החידה מקבל פרס? אולי זוג גרביים? ועכשיו ברצינות - היום ניתן להשיג בכל חנות נעליים ספידה שמשנה את הגודל בחצי מידה, אם גם זה לא יספק אותך אני חושבת שעליך לפנות למישהו מומחה יותר בתחום. יש היום פסיכיאטרים ממש טובים. בהצלחה.

14/09/2002 | 13:00 | מאת: דורית- עו"ס

אני מקווה שאתה לא צוחק עלינו, אם כן אז הבדיחה היא עליך ואם לא אז, אתה מתאר בעיה של אובססיביות ולכן לפתור את בעיית הנעל לא צריכה להיות הבעיה שלך אלא את הבעיה למה זה כל כך מפריע לך ומוציא אותך מאיזון. לבעיית הנעל קיבלת כמה תשובות בהחלט הגיוניות וישימות, אבל אתה באמת צריך לחשוב למה זה כל כך מפריע לך, ואם זה באמת מוציא אותך מאיזון כמו שאמרת, בטח יש עוד בעיות פשוטות לכאורה שיוצרות אצלך קושי ולכן כדאי ומומלץ להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת להבין מדוע אתה כל כך פרפקציוניסט, פסיכיאטר טוב ותרופות משובחות יוכלו לשפר את איכות חייך באופן משמעותי. בהצלחה

12/09/2002 | 11:15 | מאת: איתן

אני אחזור או יותר מאוחר או מחר. כואב לי הגב:( גמר חתימה טובה ושיום הדין יהיה קל. ושתיזכי למה שמגיע לך:)) רק טוב ואושר ושימחה:))) @----)---- איתן

12/09/2002 | 11:37 | מאת: כוכבית

הרבה בריאות:-))) אצלי כל יום הוא כאילו יום הדין:-))) גמר חתימה טובה צום קל המון המון המון בריאות והמון המון המון המון אושר הצלחה בכל כל טוב כוכבית

12/09/2002 | 07:59 | מאת: כוכבית

בוקר טוב:-))) בשעה טובה התחלת את הלימודים? אני מנסה לשלוח לך מייל, ולא מצליח לי:-( במהלך היום אני אנסה שוב ואני מקווה שהפעם יצליח לי :-))) יום טוב כוכבית

כי הרי קוראים לה סנדי שלי:))) לכן היא שלי והיא חביבתי ולא חביבתך:)))) ואל תכתבי ככה כי אני מקנא:( @----)---- @-----)---- @------)---- בתמורה, פרחים לחממה:))) איתן

12/09/2002 | 11:02 | מאת: כוכבית

קמצן!!! את הדברים הטובים אתה שומר לעצמך בלבד???שובב:-))) אני "אקלקל" לך אותה:-))) אני אגרור אותה איתי למסע קניות:-)))) נעשה שופינג רצחני:-))) נקנה גם מה שלא צריך!! :-))) התמורה לפרחים.... :-))) :-))))) :-)))))) :-)))))))) שים לב!!! חיוך הולך ומתרחב:-)))))))))))))) כוכבית

12/09/2002 | 14:21 | מאת: סנדי

צהרים טובים. מה שלומך? הלימודים מתחילים מחר בבוקר ואני הרבה יותר ממתרגשת ..... רועדת!! לגבי המייל כבר רשמתי לך מייל עם רקע כללי .. אך גם אני לא הצלחתי לשלוח אותו. אני חושבת שלא ניתן לשלוח מוואלה להוטמייל ולהיפך. אנסה שוב פעם בכל זאת ... עד שיגיע!!!!! ביי בנתיים ויום מקסים........ שכולו טוב!!

12/09/2002 | 03:43 | מאת: ליבי

כמו תמיד.... בשעות מוזרות מתגעגעת אליכם המון אין לי זמן אפילו לעצמי אבל כיף לי רוב אושר לכולםםםםםםםםםם 3>

12/09/2002 | 07:50 | מאת: שלומי

אנחנו שמחים ומאושרים שהרומן שלך מתקדם ונראה טוב. והכי חשוב, שאת מאושרת. אבל, תגלי קצת פרטים , מי מה מתי, האם זה הולך להגמר באירוסין ?? מתי ? ואל תשכחי להזמין אותנו לחתונה !!!! ברור ? את גם בודקת מייל ??? נראה לי שלא. כי את לא עונה. טוב, ניתן לך חופש, להתפרפר עם בלונדי, ושתעשי חיים, צום קל, ושתהיה לך שנה מוצלחת מכל הבחינות. יום טוב ביי

12/09/2002 | 07:53 | מאת: כוכבית

אהלןןןןןןןןן מה שחשוב- שכייף לך:-)))) חושבת עלייך כוכבית

12/09/2002 | 10:30 | מאת: איתן

עוד מעט תתחתני לנו:))))) אם את מאושרת זה שווה הכל:)))) אז האיחולים עובדים על חלק מהאנשים:)))) ואחד החשובים שבהם:)) אושר..... @----)----- איתן

12/09/2002 | 00:05 | מאת: יפעת

שלחתי לך אי-מייל לכתובת שכתבת לי אני מקווה שתקבל אותו (תודיע לי אם הוא לא יגיע אני אשלח לך יונת דואר...) שיהיה לך בוקר טוב ויום נפלא!

12/09/2002 | 08:09 | מאת: ארי

אני מקווה שתצליחי לקרוא אותו ושהוא לא כתוב הפוך - אז אנא הודיעי לי איך זה הגיע. לשלוח יונת דואר זה יותר גרוע כי "היתה לנו שיטה עם יוני דואר אבל השיטה הזו לא כל כך פעלה, כי עד שהיונים היו מגיעות, הן כבר לא היו זוכרות את ההודעה..."

11/09/2002 | 12:52 | מאת: איתן

מה שלומך???:)) איך את מסתדרת:))) עוד מעט מגיע החג של הרומנים:))) תוכלי להזמין את כולם בלי לעבוד קשה:)) לא צריך אוכל:))) @----)--- איתן

11/09/2002 | 14:03 | מאת: כוכבית

לאן נעלמת לי?????????????? שולח כרטיסים וברכות למייל, ובשקט בשקט "מתחפף":-))) מה איתך? איך המרגש? שלומי בסדר גמור-תודה:-))) "איך אני מסתדרת"?! כרגיל עומדת על הרגליים ומחייכת:-))))) חג של רומנים??? אתה מתכוון לכיפור??? אתה יודע כמה אני מבשלת לארוחה מפסקת ולארוחה שאחרי הצום???:-))))) ואני בכלל לא פוחדת מעבודה קשה:-))) במיוחד עם זה קשור באוכל:-))) אני כבר מחכה בקוצר רוח למוצ"ש, כדי להתחיל לבשל:-))) חבל שבסוכות אין מאכלים מיוחדים:-( רציתי ליידע אותך שהחממה שוממה!!! תעשה משהו בנידון:-))) כל טוב כוכבית

12/09/2002 | 10:38 | מאת: איתן

עניתי לך על מה ששאלת פה במייל:)) בוקר טוב יום טוב גמר חתימה טובה:)) @---)--- איתן

11/09/2002 | 12:49 | מאת: איתן

מה שלומך???:) נעלמת פתאום:)) הבטחת לי ים של דובונים:))) אפילו דובון תינוק לא שלחת לי:( קנית כבר קלמר, ילקוט, טושים, מחברת??? :) @----)---- איתן

11/09/2002 | 22:51 | מאת: סנדי

מה נשמע?? נכון נעלמתי, היו לי המון סידורים שדחיתי לרגע האחרון.. ואת הציוד ללימודים אלך לקנות רק מחר... שוב אחותי נעלמה לה, אז קבענו למחר בבוקר. היום הייתי בסדנת טרום לימוד ולכן נעדרתי. סדנא שאמורה להקנות מימנויות למידה מול חומר הומני (בעיקר לריאלים) אבל אם אתה שואל אותי, לא השכלתי ממנה אפילו בקמצוץ. שטות רצינית. המיומנות היא אתה והיכולת הלימודית שלך, נקודה. איך לא שלחתי דובונים? אמרתי לך שאני מתקשה לשלוח דרך וואלה. והנה עוד תופעה, וואלה לא מאפשר לי גם לשלוח מיילים ל- hotmail לך תבין.. טוב, אמשיך לענות למיילים שקיבלתי ואחזור שוב.. לילה טוב, ~ סנדי ~

12/09/2002 | 10:47 | מאת: איתן

תנסי לפתוח מייל ב"נענע" ולראות איך זה עובד. או שפשוט תבואי לבקר עם ה HD ואני אסדר אותו אחד ולתמיד:))) רק בלאגן את עושה:)))) אני לא הייתי שם אז אני לא יודע על מה את מדברת בקשר ל"טרום חובה":))) יום מצוין לך:) @---)---- איתן

11/09/2002 | 08:32 | מאת: מור

בוקר טוב אני רוא ה שאתה נוכח מה עיניינים? מה חדש? אני בסדר מינוס (: קצת מקוררת נראה לי שאברח היום מוקדם

11/09/2002 | 08:45 | מאת: שלומי

מה, קצת נזלת וכבר בורחים הביתה ? תעשי לך כוס תה עם נענע, ולימון. מה שלום הבעל ? מי יוצא יותר מוקדם לעבודה ? על איזה דברים אתם בדרך כלל רבים ? ואל תגידי לי שאתם לא רבים. אין בני זוג שלא רבים. יום טוב לך אנד דונט פורגט טו מייק א לוט אוף נייס טינגס פור אוזר פיפל. ביקוז, וון יו דו זט, איט מייקס יו פיל גוד אבאוט יורסלף, קפיש ?

11/09/2002 | 08:30 | מאת: שלומי

את לא חושבת שאת מגזימה ? נתנו לך יום יומיים למעבר, ואת רוצה את כל השבוע ? מה קורה ? המחשב עדיין בקופסא ? את רוצה לומר לי שחיברת את המקרר לפני המחשב ? השתגעת ? את לא מבינה שעצרת את כל פעילות הסקרים בפורום ? אז ילה, קדימה, הזדרזי קצת. תעזבי עכשיו את הבגדים והצעצועים והרהיטים. קודם כל תחברי את כל החוטים הדביליים של המחשב, מקלדת עכבר מסך רמקולים מודם צורב כל מה שצריך , ואודרוב ! לפורום. בסדר ? מחכים לך בסבלנות ראויה לשבח, כל חברי הפורום, ישנים גם חדשים, מתוקים גם נחמדים, מייחלים למוצא פיך, ונאמר אמן ! יהא שמיה רבה מבורך לעולם ולעלמי עלמיא. יום טוב ומוצלח, ומהנה, לכל משפחתך המורחבת, ואנו מודים לך על הרצון הטוב, ועל פעלך הנשגב, ולתפארת מדינת ישראל ביי ביי

12/09/2002 | 20:19 | מאת: סנדי

12/09/2002 | 21:07 | מאת: .

11/09/2002 | 08:21 | מאת: שלומי

בוקר טוב, נראה אותך כאן היום ? קה פסה ? התאוששת מהחגים ? מה קורה ? מה שלום ידידתינו ? אין שום שיפור ? איך הולך עם הפסקת העישון ? את עדיין עם ווינסטון סופר לייט ? רוצה לנסות לפסל בפימה ? מתי ניפגש ? ילה, נגמרו לי השאלות בשלב זה. אבל אני מזהיר אותך ! בהמשך, יבואו לי עוד שאלות, ברור ? זה לא שאני סוגר את הבאסטה ! יום ארוך עוד לפנינו. אז ילה, עשי חיים משוגעים, תשאירי משהו בחנויות, אל תרוקני את העיר, ובואי לאילת לאילת, טלללללם טללללם , יש כזה שיר דבילי. מכירה ? או קיי, המשך יבוא, זיי געזונד און שטארק ! אנא בחבאק יא כוכבית! ביי

11/09/2002 | 09:09 | מאת: כוכבית

בוקר מצויין:-)))) לא היה לי צורך להתאושש מהחגים, הכל הלך 10. אני עדיין עם ווינסטון סופר לייט, אבל בלי נדר ,בתיכנון שלי לא לחזור לעשן אחרי כיפור, בלי נדר!!! האר את עיניי, מה זה פימה??? בורה שכמותי מבינה רק "בסירים" "ואקונומיקה" :-)))) מתי ניפגש?? שאלה קשה, עניתי לך אתמול, כנראה שלא הצצת בתשובה:-))

11/09/2002 | 10:31 | מאת: שלומי

הצחקת אותי. אני אלוף המציצים. כתבת שזה לא יבוא וזה לא יבוא וההוא לא יבוא. כי כולם עסוקים במשהו. אחד עסוק בדכאונות שלו, השני עם בן הזוג, השלישי במעבר דירה. כל מיני תירוצים. מתי דיברת לאחרונה עם ליבי ? על מה דיברתם ? עם הרה ? ועל מה ? עם נטע ? ועל מה ? אומרים לך דיווח מלא, ואת זורקת מלה סתומה. חביבתי, נא להרחיב מילותייך. אני רוצה לשמוע פירוט. הבנת אותי ? או שאני לא מרחיב . אני מתכוון למשל כדוגמא שתכתבי ככה: שלום לך שלומי היקר והחביב והנחמד והמתוק, והחתיך (שכחתי), שלום רב, דיברתי אתמול בערב עם הרה והרי תוכן שיחתינו: כוכבית: מה שלומך מותק ? הרה: לא כל כך טוב. כוכבית: אויש , כמה חבל, תשמעי, את לא יודעת מה שקורה בפורום ! הרה: באמת ? מה קורה ? כוכבית: כולם שואלים עלייך ואומרים שהפורום לא שווה כלום בלעדייך. הרה: ברצינות ? כוכבית: כן ! ושלומי אמר שאם את לא חוזרת אז הוא מתפטר מהפורום. הרה: לא מאמינה. הוא סתם אומר כך. כוכבית: ...... הרה: ....... וכך הלאה והלאה והלאה. מבינה ? זאת הכוונה. תמליל מה שנקרא. ואותו כנ"ל עם ליבי ואותו כנ"ל עם נטע. מה את רוצה שאני אתהלך כאן בחושך בלי לדעת שום דבר ממה שקורה ????? נראה לך ?? כל הכבוד לך עלצ ההחלטה האמיצה !! אני בדיוק הפסקתי לעשן בערב כיפור של שנה שעברה. עכשיו אני חוגג יומולדת ראשון לגמילה. ואני מת לסיגריה !!! אוף , איזה התמכרות קשה ההתמכרות הזאת. אבל אני לא מתקרב לדבר הזה !!!!!!!!! מה אני משוגע ? אז שיהיה לך בהצלחה . קני לך חטיפים ושוקולד ומסטיקים וסוכריות . תפנקי את עצמך באלף ואחד דברים , רק לזרוק את המצחינים האלו מהבית ! וגםצ את המצתים. וגם את המאפרות. וגם את הבעל. סתאאאאאאאאאאאאאאאאם , קצת נסחפתי. ילה, כוכביתוש הענקית, אלופת הארץ בנחמדות, אלופת הארץ בחברות, תהיי בריאה, תנשמי עמוק, טוואנדה ! יודעת מה זה ? לא חשוב, העיקר הבריאות, יום טוב, להתראות ביי