פורום תמיכה הדדית

"ברוזים ברוזים } בואו הביתה לא רוצים } בואו לאכול לא רוצים } 2X בואו לשתות לא רוצים } טוב, הזאב יטרוף אותכם } לא פוחדים } אני אפרוח כזה קטן בלי כוח עכשיו שוחה לבד כמעט אינני נאבק מקור לנודה עוד לא גדלנו באמצע המשחק, אז אמא שרההההה לנו ברוזים ברוזים } בואו הביתה לא רוצים } בואו לאכול לא רוצים } 2X בואו לשתות לא רוצים } טוב, הזאב יטרוף אותכם } לא פוחדים } קוראים לי שרגא אני שרק בא גע גע אני ברוז קטן לו הייתי קפיטן אנא עני לי שמש שלי מתי אגמור לגדול אוףףף אימי קורה בקול אברהההם אל תלך לשם כי הזאב יואכל אותך הההההם ברוזים ברוזים בואו הביתה לא רוצים בואו לאכול לא רוצים בואו לשתות לא רוצים טוב, הזאב יטרוף אותכם לא פוחדים הווווו הזאב יטרוף אותכם לא פוחדים הווווו הזאב יטרוף אותכם לא פוחדים לא פוחדים לא פוחדים..." @----)---- איתן

http://www.msn.co.il/webinclude/exredir.asp?STARTID=NIP_01&URL=http%3A//www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml%3FitemNo%3D196031 @----)--- איתן

מורצ'וק, חזרת למור בעברית ? יופי. שתהיה לך שבת שקטה ונעימה. להשתמע ביום ראשון ביי

היום ראש חודש אלול. לפי המסורת שלנו, החודש הזה נועד לתשובה. לחשבון הנפש לפני ראש השנה. לעצור קצת משטף החיים הזורמים, לחשוב קצת אחורה, איפה היינו, מה עשינו, איפה נתפסנו לקטנוניות, איפה לא התאפקנו , איפה אולי פגענו במישהו, איפה יכולנו להושיט עזרה והעלמנו עין , איפה התנהגנו בצרות עין ולא פירגנו לשני, חשבון נפש. מסופר על רבי חיים מבריסק, שדרש בבית הכנסת על כך שבחודש אלול, כל יהודי מרגיש שיום הדין קרב ובא, ומתחיל לפחד ולעשות תשובה. לאחר הדרשה, ניגש איש פשוט לרב ואמר: רבי, את האמת, אני לא חש שהימים האלו שונים מכל ימות השנה. אני הולך לי לעבודתי כרגיל, וזהו זה. אמר לו רבי חיים, בא בני ואספר לך סיפור. איש אחד, לפרנסתו, היה מבריח את הגבולות. בעגלתו, היה מעביר כמה ארגזים של וויסקי בין גבול רוסיה לרומניה. רשמית, היה הוא סוחר המעביר סחורה , והביקורת לא היתה קפדנית. אנשי המכס הכירו אותו ולא בדקו יותר מדי מה נמצא בעגלתו. בין ארגזי הסחורה שלו, החביא את הכמות הקטנה של הוויסקי. מכיוון שמכר את הוויסקי ברומניה בלי העלות שלך המכס, היו לו רווחים נאים מהצד. כך עברו עלו כמה שנים. יום אחד, שמע שהחליטו להחמיר בביקורת הגבולות, ואז החל לחשוש מלהעביר את סחורתו האסורה, אבל לאחר כמה חודשים, ההכנסה החלה יורדת, החליט ידידנו לקחת צ'אנס ולנסות להעביר את הסחורה האסורה. הוא לא סיפר לעגלון שלו שידע על ההברחה , שבגבול כבר בודקים יותר טוב. ככל שהתקרבו יותר לעבר הגבול, עלה פחדו של הסוחר. הוא הרי היה מודע לכך שביקורת הגבולות התחילה להחמיר ואולי יתפס וילך לכלא ! גם העגלון חשש במקצת אבל הרבה פחות מהסוחר, הוא הרי לא ידע שחל שינוי בביקורת הגבולות, ולכן חששו לא היה יותר מאשר בפעמים הקודמות. חשש קטן. ואילו הסוס הנאמן , הוא צעד לו בביטחה אל עבר הגבול ללא שום חשש וללא שום מורך !! מה יודע ומבין בעל החיים ? שום דבר ! כך הם בני האדם, סיים רבי חיים מבריסק את משלו: ככל שאדם מאמין יותר, ובעל אינטלגנציה גבוהה יותר, מבין הוא את עומק הדין, את החשיבות לעשות חשבון נפש, להתרומם קצת מהבהמיות, כך עולה אצלו החשש והפחד. בדומה לסוחר , וככל שיורדת מידת הבנתו ואמונתו, כמו העגלון , ועד לסוס , כך הוא אינו חש ואינו חושש. חשבון נפש נעים לכולם. והעיקר, להיות בשמחה תמיד !

סיפור עם מוסר השכל במשקל -ש אדם חכם נכנס יותר לדכאון (מה שדיברנו אתמול) לא?! נב בחודש אלול אני נולדתי!! מה זה אומר?

אבל כבר אמרו חכמינו: אין צדיק בארץ אשר יעשה רק טוב, ולא יחטא. הצדיק ביותר, גם הוא מועד פה ושם. קפיש ?

הי שלומי, ספר קצת על "הימים הנוראיים", ה"תשליך" וכל המשתמע מכך...

קודם כל, ימים נוראים ולא ימים נוראיים !!!!! הבדל ענק. יש ? נורא ונוראי, זה לא אותו הדבר. נורא זה מלשון של יראה, יראת הכבוד. ימים רציניים כאלו. מכובדים. נוראיים, זו לשון של שלילה, ימים רעים. הבנת ? וימי הדין אינם רעים כלל ועיקר, להיפך. הם ימים טובים שמאפשרים לנו להכנס למכונת הכביסה הנפשית הרוחנית, ולהיטהר. שופר - זה בראש השנה. המלכת הקדוש ברוך הוא על העולם. יום כיפור - הצום וההתוודות על השלילי. הסור מרע. בעיקרון, אלו ימים של חשבון נפש, מה חובת האדם בעולמו , למה אנחנו כאן ? כל איש פרטי , בעולם הגדול, וכמו כן למה אנחנו , כעם ישראל נמצא כאן בארץ ? למה יש לנו צרות , למה יש אנטישמיות, למה יש רוע ושנאה בעולם, חשבון נפש. ואיך אפשר לשפר, איך אפשר לשנות דברים, איך מתאחדים עם שאר החלקים ביהדות, ואיך מתחזקים באמונת השם. אז מתפללים, ותוקעים בשופר שזה סימן של הכתרה של מלך , כי בעבר כשהיו מושחים את המלך, היו תוקעים בשופרות. והמלך שלנו , שאליו אנו נושאים את עינינו בתפילה, זה לא אריק שרון, ולא פרס, ולא יוסי שריד, ובטח לא בוש ויאסר, ולא אף אחד מכאן מהעולם הזה. רק הקדוש ברוך הוא, מצילינו מידם. עם כל הכבוד. וגם חשוב, לערוך קידוש ולהזכיר את היום המיוחד הזה, ולבקש מהשם הטוב שיחתום אותנו בשנה טובה, יברך את ארצנו הקטנה , ושיבואו עלינו דברים טובים . קפיש ?

אני רואה שפורומינו משמש מקום אכסניא לכל מיני חמודים שמתגנבים לכאן מאוחר בלילה ומשמיעים את פניניהם והגיגיהם החשובים. נטוש, את בסביבה ? קראת את המייל של הרה ? יונתקוש, לא החזרת לי מייל ? איך ההרגשה היום ? קצת יותר טוב ? איך השן ? היתה עקירה או מה ? מישהו יודע מתי ליבי צריכה לשוב ? מעניין שלא לקחה איתה את המחשב הנייד. לא מתאים לה. כוכבית !!!!!!!!!!!!! איפה את ?????? אפשר לדעת ? מישהו נתן לך גימלים ? זה לא ילך כך. הפורום לא ממשיך בלעדייך ! נקודה ! אם את לא נכנסת היום, אנחנו נאלץ לסגור את הפורום. או את כל דוקטורס, או את כל האינטרנט ! מורצ'וק, הבחורה שיכולה לעזור לך בענין הטיסות, אולי, נמצאת בחו"ל. זו ליבי. לא נפגשת איתה כאן ? לא דיברתן ? היא חמודה. אני לא יודע מתי היא אמורה לשוב. אם היינו מארגנים מפגש של חברי הפורום הקבועים, היית רוצה לבא ? מיכלוש, שלחתי לך 2 מיילים הבוקר. קיבלת ? ילה, שיהיה לנו יום טוב ומוצלח, זה הולך להיות חם היום, ביי

עכשיו אני נזכרת שזאת ליבי! אצלי ב"ה הכל בסדר כן אשמח להגיע למפגש באזור ביי ויום מקסים מורצ'וק

מותר לדעת לאיזה חו"ל את משתוקקת ? איפה אתם עושים את החגים ?

קיבלתי את המיילים. בשורות קשות על הבוקר... מה שלומך? מה הסקר היומי להיום? אולי...השפעת מזג האוויר על המצברוח? נדמה לי ששאלה כזאת כבר עלתה פה פעם. יום מוצלח שיהיה, שקט ושלווה, מיכל.

טוב לראותך כאן על הבוקר. מה קורה היום ? יש סידורים מיוחדים ? איפה אתם עושים את ראש השנה ? הולכים לבית כנסת ? או שזה נגד ההלכה החילונית ?

שלום רב! ברצוני לשאול,אני כל הזמן חושבת מין ורוצה מין.מה עליי לעשות והאם יש דרכיי התמודדות אם בעיה זו?זה נורא מפריע לי.

תקבלי שרות בכל החורים גם רחל נשמה תרד לך

יש לי בעיה דומה כשלך, היתי מעונין לפגוש בך, אולי אנחנו יכולים להוות פיתרון זה לזו, אני בחור חתיח, גוף חלק, רומנטי, וחרררמממן !!

נקווה שיום חמישי שהוא כבר סוף השבוע יהיה טוב לכולם. ואצל כולם המצב רוח ישתנה וישתפר @----)--- סוף שבוע טוב לכולם איתן

למה ? דוקא לי היה יום קל ונחמד. על מה אתה מדבר ?

הריקוד האינסופי (ההקדשה - בפנים) מאת: הרקדן האוטומטי יצאתי פעם עם רקדן. טוב, לא בדיוק יצאנו, כי מהרגע הראשון שבו שקעתי בתוך עיניו ידעתי ששום דבר כבר לא משנה, כל החשק לצאת מהבית, לבלות, להנות – הכל נעלם פתאום. במקום זה, התמלאתי בתחושה עמוקה וצורבת, כזו שמילאה אותי בהתרגשות בכל פעם שדמיינתי אותו מצמיד אותי אליו, מסחרר אותי בריקוד אינסופי של אהבה, מנשק את גופי, מלטף, מחבק. באותם ימים לא רציתי דבר, מלבד ללמוד אותו. והוא, מכור לתנועה, לימד אותי את תנועותיו, את מקצב השרירים ואת קלות הרגליים המפליאה שלא הוסגרה בשל גופו החסון והרחב. הייתי חוזר מהעבודה אחרי יום מפרך, חולץ את נעליי ומתיישב מול הטלוויזיה הכבויה. ואז, הוא היה מגיע מהמטבח או מחדר השינה, מחייך חיוך רחב ולבוש במכנסיים קצרים ונטול חולצה. ואז הוא היה לוקח אותי בידיו ומסחרר את החדר סביבי, או אותי סביבו, או מה זה בעצם משנה מי את מה. הכל היה מסתובב, הוא חפן אותי בידיו הגדולות והחזקות, סובב אותי סביבו וסביב עצמי, הצמיד אותי לגופו ונישק אותי בכוח על שפתיי. הוא לימד אותי כמה ריקודים בסיסיים, שלימים שכחתי כשם ששכחתי אותו. צעד אחד קדימה ושניים אחורה, אני זוכר, מנסה לתרגל בכפות רגליים חשופות, דורך עליו, מפיל אותו אל השטיח ופושט אותו ממכנסיו. לרקוד, רק לרקוד. שום דבר כבר לא משנה. אחר כך, כשנפרדנו, הייתי יוצא בערבי שישי לרקוד. עשרות גברברים סביבי, נועצים עיניים זה בזה, בוחנים, מחפשים כל כך חום, אהבה ומגע. מחפשים מישהו שייגע בהם. הייתי נטע זר בהם, לא חיפשתי את המגע הזה, חיפשתי רק את התנועה, את המקצבים, את אותם הלמות תופים שמילאו אותי באותה תחושה עתיקה, פנימית, קדמונית כמעט, הטבועה בי משחר היותי אדם. מתפרק לקול הצלילים, לקול התופים, מסתחרר בריקוד משחרר וקורע. הייתי רוקד אז ריקוד אחר, של בדידות, של פחד, ובאותם ימים אפילו לא ידעתי שזה הריקוד שנגזר עלי לרקוד. הגורל ייעד לי ריקודים עד אינסוף, באותם אולמות חשוכים מלאים בגופות חשופים וחיוכים מוכי סמים והזיות. ועם השנים, הלכו והתקשחו שריריי, וגופי החל ובוגד בי, ונשימותיי נעשו יותר ויותר כבדות, וליבי חדל מלפעום מאהבה, הפסיק להתרגש מחיוכים והתחלות. רק הריקוד הזה, בכל פעם מחדש, סוחף, ממכר, מחליף את הדם ששטף בעורקיי במשהו אחר, מזוייף, בלתי אמיתי. בלתי אנושי אפילו. בשעות הפנאי המעטות שלי אני בוהה בטלוויזיה. באחת מתכניות הטבע ראיתי את מנהגי החיזור המוזרים של העקרבים – מתקרבים זה אל זה, אוחזים האחד בצבתותיו של השני, מסתחררים יחד בריקוד מעגלי שסופו, רגע אחד של אהבה ולאחריה מוות. ואני, שכבר אהבתי את אותו הרקדן, הבנתי את מהות הריקוד שלי בעולם הזה. ריקוד עקרבים שלאחר האהבה, ריקוד עקרבים שלפני המוות. מוקדש באהבה לרקדן הלימבו, למלך הרחבה ולעקרבים שבינינו.

אז מה זה משנה אם הוא מועתק??? ל"רקדן האוטומטי" או מי שזה לא יהיה, יש לך עוד סיפורים?

תמיד סקרן אותי הצד הגברי של השמש, הוא תמיד נראה לי כה זוהר ונוצץ תמיד היה משהו ב"אסור" שכבש אותי ואף פעם לא העזתי להתקרב. תמיד ששאלתי הרימו גבה והתחמקו באיטיות זה משהו שכנראה אסור לדבר עליו או שאולי לא רוצים לשמוע, אבל כמה שהתעלמו הוא רק סקרן אותי יותר מה יש שם, בצד הגברי של השמש? התחלתי לחקור להתבונן מהצד תמרורי אינטרנט ושלטי תוכניות טלוויזיה סימנו לי את הדרך לאט לאט התקרבתי והתחלתי לגעת לנסות ולהגיע אל הצד הגברי של השמש. התקרבתי התבוננתי צעדתי בצעדי תינוק מפוחד והוא.....הוא משך אותי אליו. הזוהר אומנם היה פלסטי ומוחצן והחידוש קצת הרתיע אבל הרגשתי שייך עם אנשים שכמוני,לא חושדים,לא נושכים כאלה שגם שייכים ממש כמוני............... לצד הגברי של השמש פרא

תואיל בטובך להסביר לנו, פשוטי העם, מהו הצד הגברי של השמש? האם יש לשמש גם צד נשי?

זזתי לכיוון הבית. היה נעים, היה נחמד, מקוה לראותכם בריאים ושלמים מחר בעזרת השם, מחייכים, ומבסוטים, מלאי חוויות ורשמים אופטימיים כרגיל וזהו ביי ביי

מה שלומך היום? אני לא להרבה זמן כאן (ראי "הוזהרת"...) ומכיוון שראיתי שאת רוצה שלא יעזבו אותך לבד - נחלצתי להפגת בדידותך

סרט צילום אפשר לפתח... מה איפה כולם?

רק לא להתקשר כי אני לא יכולה לדבר - למרות שלקחתי נגד כאבים אני רואה כוכבים לאור השמש

רפואה שלימה לך ורק טוב מעכשיו ועד הודעה חדשה. שכחת לסדר לי פרוטקציה להתקבל לקיבוץ !! הם לא צריכים איזה דוס חרד להרביץ כמה תפילות וכאלה ? לעשות "מי שבירך " ? סי יו טומורו !! סו הלפ מי גוד ונאמר אמן

אני רק עסוק עם האחרות עדיין, תיכף אתפנה אלייך.

אני לא אף פעם לא בעדיפות שנייה!! תמיד ראשונה!!!!! קפיש?!

בבקשה: http://www.elal.co.il/default.asp?V_DOC_ID=683&V_LANG_ID=2 לאן נוסעים ?

אמרתי לך עדין הענין מעורפל אבל משהו ממש טוב!! דרך אגב בזמנו דיברנו על מישהי שעובדת בחב' נסיעות מי זאת היתה? ואיך ניתן לקבל ממנה הצעה למחיר? תודה מראש

בן כמה אתה? רווק.?

אני בן 28, רווק:)) הגב נישאר סטטי. לא כואב יותר אבל גם לא פחות. וזה משתנה מזמן לזמן. אין הרבה מה לעשות עם זה. זה לכל החיים. אני מחפש לעשות דברים אחרים. זה יקח זמן אבל אני מקווה להצליח בקרוב. הבנתי שאת נשואה. בת כמה את עם מותר לשאול??? במה את מתעסקת??? @---)--- איתן

היי איתנו'ש מקווה שתבריא מהר, ממה החלו הכאבים , מתוצאה ממשחק, נפילה.? אני בת 25 כן נשואה, באושר ועושר ועובדת אצל רואה חשבון ומה עשית אתה עד הפציעה, עבדת? ביי בינתים

http://e.ep.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=1000&id=265264 @----)--- איתן

איפה המאמר? הבאת את דף הבית של וואלה ומה הלאה???

הי, מישהו פעם (לא כל כך מזמן) אמר את המשפט הבא: "ככל שרמת האינטלגנציה גדלה, כך הסיכון להכנס לדיכאון גדולה יותר". אני לא מבטיח שאני מצטט במדויק, אבל התוכן ודאי נכון. האם מישהו מוכן להגיב על התיאוריה הזו ? יתכן והלוגיקה שמאחורי המשפט הזה אומרת, כי ככל שאתה יותר חכם ונבון, אתה מבין את גודל ה"ברוך" ! ויש לך סיבה טובה יותר להכנס לדכאון. אדם פחות חכם, לא מודע לבעיות, ולכן לא נכנס מהר כל כך לדכאון. מה דעתכם ? מור, זה גם שייך לסרט תורכי ? או שזה כבר קצת יותר טוב ?

אם המשפט נכון, אז אין לי מה לדאוג, להכנס לדיכאון לא יקרה לי... (סתאם בצחוק) ומה איתך?

לדעתי יש קשר עמוק בן הדברים. ממחקרים עולה כי בנות הלוקות בהפרעות אכילה למיניהן הן בעלות אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע. הרה בטח תסביר את זה יותר טוב ממני.

שלומי בוא ננסה לנסח את זה מחדש בצורת שאלה, מה תעדיף להיות אדם חושב ואומלל? או אהבל מוחלט אך מאושר?

אני מתלבט. מה אתה היית בוחר ?

כשכתבת אתמול שאת מאוהבת נואשות, למי התכוונת ? במי את מאוהבת נואשות ??

יצא המרצע מהשק !!! סוף כל סוף את מוכנה לחשוף את צפונות לבך הקט. אז מורצ'וק, תעמדי בתור !

בוקר, פה אחד, של כל מי שהשתתף בדיון, הרה, מור, איתן,מיכל, נטע וגם אשה נשואה 30 שנה , כולם הסכימו שתחום יחסי המין הנו מרכיב חיוני בזוגיות, ובעיות במיטה בהכרח, מורות על בעיות בזוגיות. אז לתשומת לב כל אלה שיש להם בעיות בתחום, נא להתחיל לעבוד על הזוגיות. יום טוב לכולם ובהצלחה בכל התחומים כולל התחום המדובר כמובן, ביי

שווה לעבוד על הזוגיות עם איש מקצוע (יועץ זוגי לא נגר) גם אם אין בעיות במיטה. זה תמיד מומלץ ואף רצוי ואף הכרחי. שמעתם? יאללה, לעבודה!

גם בלי איש מקצוע (לא סנדלר) , אפשר לעבוד על הזוגיות ! להשקיע, לדבר, לפנות זמן לבילוי , להתייעץ זה עם זו, לנסות להתחשב , וכבר אמר חכם אחד: אהבה היא לא רק שם עצם, היא גם פועל !!!!!!

כמי שלא יודע מה התרחש בדיון המוקדם, אני חושב שהדבר החשוב ביותר בחיי זוגיות זה לדעת לשבור שיגרה בכל תחום כולל המיני שם יש צורך לעיתים לשבור חזק.

למה בנושא המיני צריך לשבור חזק ? אתה מתכוון לגוון ? לחדש חידושים ? שלא יהיה משעמם ונדוש ? לנו הדתיים, אין הרבה אופציות. אבל מצד שני, יש לנו הפסקות רבות, בגלל דיני הטהרה, כך שזה תמיד מרענן ונחמד. קפיש ?

רוצו מהר לקרוא את הרב שיח שנוצר בפורום פסיכולוגיה קלינית ונקרא "איפה השמש". מרתק ומעורר מחשבה. בוקר טוב לכולם, מיכל.

יש לי פטור מריצות:))) עם אני אלך לי לאיטי זה עוד יהיה שם???:)) @--)--- איתן

בוודאי:) זה יהיה שם לנצח... או עד שיד עליונה תחליט למחוק את זה. אבל באמת שאין שום סיבה...

קודם כל , לטובת כל הגולשים / שות , זה כבר נמצא בעמוד קודם שם, לא בחזית. דבר שני מיכל, זה ארוך כמו הגלות. התחלתי לעיין ברב שיח ונשברתי. המיכל שמגיבה שם זו את ??? ואותה "ישראלית" , בעלת כושר ביטוי מעולה ומשובח. יש לי את הרושם, שככל שרמת האינטילגנציה עולה, כך הסיכויים להכנס לדיכאון גדלים. הופה, הנה שאלה חדשה לדיון , האם יש בסיס לתיאוריה שכזו ?

גם אני לא קראתי את כולו אבל התרשמתי מהכתיבה של ישראלית. לא זאת לא אני, לא השתתפתי ברב שיח ההוא, גיליתי אותו במקרה. לדעתי יש הרבה אמת בדבריך. הבה נפתח זאת לדיון כלל פורומי.

חזקי ואמצי, קבלי חיבוק מדובי שכמוני, את תתגברי ואת תראי ימים יפים מאלו מילה של גבר ! קראתי ועניתי יום טוב ביי

מה שלומכם ? מישהו ראה אתמול את התכונית בערוץ 2 "הוא והיא" ב- 22.00 ? נכון שהתכונית זאת מדהימה!! בעלי כל הזמן צוחק ואומר שאני זאת "נילי" והוא ,גיא"... אני לא מפספת את התוכנית , גדולה!!

שלומי סביל:)) אני לא רואה טלויזיה כמעט בכלל אז לא ראיתי את התוכנית:)) @---)--- איתן

מה זו האפליה הזאת??? כולנו שווים! שוויון, שיתוף ואחוות לוחמים! לא אוהבת את "הוא והיא".

יפעת שלום פסיכולוג הוא מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה. אגב, הדבר אינו מספיק לצורך מתן טיפול שכן צריך לעבור התמחות במשך מספר שנים ולעבור את בחינות ההסמכה לקבלת תואר מומחה. למשל מומחיות קלינית לטיפול נפשי, מומחיות חינוכית לתחום בתי הספר, מומחיות רפואית לבעיות בתחום מחלות והחלמה וכדומה. פסיכותרפיסט הוא שם כללי לאיש מקצוע שעוסק בפסיכותרפיה, טיפול באמצעות שיחות. זה כולל פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים ועוד. אין הגדרה מה רמתם המקצועית, זה כולל תחום עצום של מקצועות והתמחויות. כיום אין עדיין חוק מוסדר בעניין הפסיכותרפיה וישנה הצעת חוק שתקבע מי רשאי לעסוק בטיפול נפשי. בברכה ד"ר אורןקפלן

אורן אני מטופלת כל כך הרבה שנים אצל כל הסוגי מטפלים למיניהם ואף פעם לא טרחתי לברר את ההבדלים בינהם ומתשובתך הבנתי רק עכשיו שיש הבדלים על הנייר אבל לא הרגשתי אף פעם את ההבדלים תוך כדי הטיפולים כי כל הפסיכולוגים הקליניים שהייתי אצלהם תמיד עשו גם את הפסיכותראפיה והיה להם תואר -m,a והתמחות בפסיכולוגיה קלינית וניסיון של שנים רבות במקצוע . אז הפסיכותרפיסט הוא אני מבינה בדרגה נמוכה יותר מהפסיכולוג הקליני ? ודבר אחר האם אני יכולה או איך בעצם לברר איתך על דרך טיפול בהיפנוזה לטראומות של התעללויות מיניות מהילדות שהביאו אותי עד לאישפוז של חודשיים בבית חולים פסיכיאטרי ולהפרעת אישיות גבולית והפרעות אכילה ושום טיפול לא ממש עוזר רק מתחזק לתקופות עם עליות וירידות והירידות הם עד התהום . עוד שכחתי לציין שעברתי גם טיפול בניזעי חשמל וגם זה לא ממש נתן פיתרון כנראה . מקווה שתענה לי ------------------------ יונת ( שם בדוי )

את שוב מטיילת בשעות הקטנות של הלילה... תשלחי לי SMS... בסיידר?

עכשיו אני פה, לא נותנים לי לשלוח, חייבת לסלקום כסף.... אחרי שאעשה כסף מהדוגמנות, אשלם להם....חחחחח

טוב, יש לך מזל... כוכבית המסכנה... שלחתי לה sms ב - 4 ומשהו בבוקר... זה העיר אותה... לא התכוונתי, חשבתי שהיא תקרא את זה רק בבוקר... אז בגללי היא ערה משעות הבוקר המאוד מאוד מקודמות... ואני הלכתי לישון רק ב - 6, בשביל להתעורר ב - 11:30, ולא לחזור לישון.

שלום, אני מקוה שאני מפנה את השאלה לפורום הנכון. אני בחורה בת 23, בן זוגי ואני יוצאים כשלושה חודשים. לפני כשבועיים קיימנו יחסי מין בפעם הראשונה, ולאחר מכן פעמיים נוספות במהלך השבועיים אתמול סירבתי לקים יחסי מין וחברי טען שאני מקפחת אותו מינית. הסירוב שלי נובע מכך שאיני נהנהת מקיום יחסי מין (בכלל) ובדרך כלל אני עושה זאת בשביל לרצות את בן זוגי (גם עם חברים קודמים). בניגוד למה שחברי חושב אין זה אומר שאיני אוהבת אותו. שאלתי היא, האם זה בסדר שאיני רוצה לשכב אם חברי בתדירות גבוהה יותר, אף על פי שאני אוהבת אותו, או שמא אני צריכה לבדוק את עצמי? איך אגרום לחברי להבין שאני אוהבת אותו גם אם איני רוצה לקיים יחסי מין כל יומיים? תודה

אנג'ל, אם את מבקשת עצה של איש מקצוע, אז תפני לפורום פסיכולוגיה קלינית. אם את מוכנה לקרוא גם רעיונות של אנשים מן השורה - אז זה המקום הנכון. אם את לא נהנית מקיום יחסי מין, וזה לא קשור לחבר הנוכחי (כפי שציינת), ואת כן רוצה להנות מזה - תפני לטיפול. ברוב המקרים הרקע לאי-יכולת להנות ו/או להגיע לסיפוק הינו רקע נפשי. אהבה ומין לא חייבים ללכת ביחד, אבל זוגיות ומין לא יכולים להתקיים האחד בלי השני לאורך זמן. אני חושבת, שכשאי לך לשבת עם חברך ולהסביר לו שיש לך איזושהי בעיה, ושאת מוכנה לנסות לפתור אותה, ובמקביל את מבקשת ממנו להתאזר בסבלנות - אם הוא לא מסכים, אז כנראה שלא ממש אכפת לו ממך. HERA.

בדיוק כתבנו על זה למטה:)) סקס זה חלק מהיחסים. זה מתסכל שאין סקס. את יכולה להגיד מה שאת רוצה. זה לא יעזור. בקשר לתדירות אפשר או להתפשר או להעיף אותו. יש בחורים שמעוניינים רק בסקס וכל השאר זה סתם צילצולים. אז עם הוא לא מוכן לקבל ולהבין אותך אולי הוא לא מתאים לך. חוץ מזה בד"כ בחורים רוצים יותר סקס מנשים. והדבר הכי חשוב. עם את לא נהנת אז אולי תלמדי קודם כל את עצמך. מה יגרום לך הנאה. ואז תוכלי ללמד את בן זוגך המתוסכל. יחסים שבנויים על תיסכול סופם יהיה מהיר @----)--- איתן

כבשים מתרגש מתמיד הלכתי למילואים הללו, כי הפעם ידעתי שאעיז ולמרות שהסביבה הזו מאוד מאיימת, אני אהיה באמת גאה. עד היום, בשלושת הפעמים הקודמות שעשיתי מילואים, הסביבה הצבאית, מרובת הדתיים, מרובת הערסים (הבהרת פוליטיקלי קורקט: יסלחו לי הערסים, שאני מאוד מעריך אותם ולעד ימשכו אותי יותר מכל דבר אחר, אבל לפעמים הם קצת מחוספסים מידיי), מועשרת בשובניזם ובכל הנגעים הסקססיטים, גרמה לגאווה הרכה שבי להיכנס לתוך הקונכיה ולצאת רק בתום 23 הימים. וגם אז, אחרי 23 הימים, היו פעמים רבות שבסביבה פחות ידידותית למשתמש הגאה, התכנסתי בעצמי, לא הייתי אמיתי לגמרי, הסתרתי, קצת הטעיתי, לעיתים שתקתי ולעצמי הזקתי. כבר מזמן הגיעו הימים שבהם אני מתייסר ונעכל מבפנים כשאחד מולי טועה ואני לא מתקן, לפעמים שותק ולפעמים מפזר ערפל. רגעים קשים של כעס על עצמי, של שינון הסיטואציה והצפה באינסוף מחשבות של איך הייתי רוצה שתיראה ומה הייתי רוצה לומר. כך קרה גם במשרד שבו אני מתמחה, בשותפים הבכירים, הדתיים, שמעולם לא שאלו אותי במפורש לנטייתי, אבל בשיחות חולין קצרות, העירו הערות, שחשבתי, שרציתי, שביקשתי לתקן.... ושתקתי. כמה התייסרתי... אין דבר חיצוני לי שיוכל להעניש או לגרום לי את הסבל בעוצמות שהייסורים הפנימיים הללו גרמו לי. יום אחד בשנה, לחמש שעות בלבד, במרכז תל אביב, הייתי שלם כמו שביקשתי להיות. בפעם הזו, היחידה, בכוח, שהייתי גאה להיות חלק ממנו, נחלצתי ממסכת הברזל, הארון, שעוטף אותי ביום יום, עוד לפני שהחלטתי אם להיכנס אליו או לא. זה יום אחד, יום קצר ואז נעלם. ואז שוב, בשיחה סתמית עם אחד הבכירים במשרד, על חדר הכושר, כשמדברים על השעות העדיפות לאימון, נזרק מצידו המשפט, שצעיר כמוני כדאי לו לבוא בערבים כי אז יש הכי הרבה חתיכות... ואני שותק... ואז מתעצבן, וכועס ומרגיש טיפש ומרגיש שאם כל אחד הוא קצת אפס, אז אני שורה של הרבה אפסים. עוצמת ההתנייה מפחידה. מבלי שאויימתי בפועל, מבלי שלחצו אותי, אני החלטתי להיכנס לארון, להסתגר שם, להתחבא. ומתסכל עוד יותר לדעת, שהפחד הזה, ההסתתרות הזו, נותנת את הלגיטימציה לכל מה שמעיק עליי, הארון, האלימות, האפלייה, הסטריאוטיפים, הבוז, הלעג.... כי אני החלטתי שזה מכוער, שלא ראוי לחשוף, להבהיר, כי נבהלתי... אז בפעם הבאה ברור שאני צריך להיבהל, להסתתר. וסליחה על זה שכשרציתי בכל מאודי להתנשק, אז לא עשיתי, כי זה היה ברחוב... וסליחה על זה שכשרציתי כל כך לחבק, אז לא חיבקתי, כי זה היה ברחוב... סליחה על אהבה ענקית שעצרתי בפנים, מפחד מבחוץ, סליחה שלא רקדתי כי זה היה במסעדה "רגילה", שלא הלכתי יד ביד כי היו אנשים... המפלצות האיומות ביותר ניזונות מהפחד, הצרחות, האימה שבקורבן והעדר של אלו ממית אותן. תמיד זה היה כך. תמיד יהיה. ב- 24.07 התחלתי את שירות המילואים עם אחד מחבריי הטובים ביותר, ערן שרון. קבענו לעצמנו יעד, שבמילואים הללו, בסביבה שהכי מפחידה אותנו, נמית את הפחד, נרוקן את מה שרצינו, את האמת האמיתית, ונהיה הכי אנחנו שיש (גאים). כמו מצעד גאווה קטן, אחד לשני ניתן את האומץ, הנוכחות הנוספת. חלפו 13 יום עד היום, כולם יודעים, החימושניקים הנגדים, הקצינים, הדתיים, מאבטחי המיתקנים, הערסים, הפחות ערסים, הלא ערסים, החנונים, הש.ג., השקמיסטים, הטבחים, השומרים, האבטשניקים... כולם, כולל 7 הכלבים העזובים במגורים. לא היינו צריכים לתלות דגלים, כמו שלועגים לרוב ההומופובים או ההומודחקים, היינו פשוט צריכים להפסיק להטעות, להפסיק לשקר. לא לומר חצי אמת כששואלים אם יש חברה, לא לומר חצי אמת כששואלים אם אנחנו נשואים, לא לשתוק כשמבקשים שנחווה דיעה על כוסית זו או אחרת... להיות באמת אמיתיים. כצפוי כולם מנומסים. כולם נחמדים, כולם מגיבים רגיל, חלקם מעיז לשאול שאלות, חלקם מתעלם בכוח, רק שהפעם במקום שאני יכנס לארון, המתעלמים בעצם מכניסים את עצמם לארון במקומי, זבש"ם. אז ה- 24.07 הוא עוד יום, שממנו והלאה תימשך קרן אינסופית, אני מקווה, שממנה והלאה הפסקתי להיבהל מהכלום. מחרתיים חוזרים לבסיס עד ה- 15.08... להית...

לאבי, היה מעניין מאוד להיכנס לעולמך לכמה דקות. עם כושר ביטוי כמו שיש לך, הרבה אנשים ישמחו לקרוא מאמרים מפרי עטך.

קנאיות:)) נטע משלמת לי משכורת:)) חוץ מזה אני הסוכן החדש שלה:))) אני מסדר לה מופעי דוגמנות בכל העולם:))) עכשיו שאני בבית יש לי המון זמן לדבר עם החשובים שבמעצבים בטלפון:)) בתמורה היא צריכה לישון את שנת היופי שלה:)) ככה היא מרויחה בשביל כולנו:)) ובעצם בגלל זה הפורמים כולם כאן מחזיקים מעמד:))) קפיש??:)) @----)--- איתן

אתה חושב שאני קנאית? אז יש לי רק דבר אחד לכתוב - נטע פראיירית! :-))))) אני לא הייתי משלמת... אבל זה כי אני בקושי ישנה. נראה לי, שעד עכשיו הצלחת לה לסדר לה מופע דוגמנות רק באום אל-פאחם... ואם מזה כולנו צריכים לחיות, אז אני חושבת שנגזר גורלנו למות מחרפת רעב... :-))))

לא חושב בטוח:)) נטע לא פרייארית. אבל אתן רעות ולא נותנות לה לישון. בגללכן נאבד את הפורם:( בגלל זה אני לא הסוכן שלך ואת מקנא:)) אתמול היה לה מופע באום אל פאחם וזה היה פיצוץ:))) אפילו היתה מכונית שאף לה הגג:))) בכל מיקרה המוות לא מפחיד אותך:)) ואת מסתדרת עם מעט אוכל:))) אז אני לא דואג ממך:)))) אני דואג מכוכבית:))) היא אוהבת מאוד לאכול:)) בכל מיקרה שתוכל בבית:))) @---)--- איתן

שתי בלונדיניות עומדות על שתי גדותיו של נהר ענק שוצף קוצף. האחת צועקת לשנייה- "הלו!!!! איך אני מגיעה לצד השני?" צועקת לה השנייה בחזרה- " יא סתומה!!! את כבר בצד השני!" שתי בלונדיניות נתקעו במעלית אחת מהן התחילה לצעוק במלוא כוחה "הצילו הצילו" אז השנייה אומרת לה בואי נצעק יחד ככה יש סיכוי טוב יותר שישמעו אותנו אז שתיהן התחילו לצעוק "יחד יחד" בלונדינית נכנסת לספריה ומבקשת המבורגר וציפס, אומרת לה הספרנית: סליחה גברתי אבל את נמצאת בספריה, ענתה הבלונדינית: אה, סליחה, ולוחשת: תביאי, לי בבקשה המבורגר וצ´יפס.

יש לי אחות בלונדה... אז אני לא אגלה לה מה כתבת פה... למרות שהבלונדיניות לא מבינות את הבדיחות האלה... אבל יש גם קונטרה: למה כל הבדיחות על הבלונדיניות קצרות? כדי שהגברים יבינו.

לא רשמתי לך בוקר טוב:( אז בוקר טוב/צהרים טובים/ערב טוב * 1000000:))) @----)--- איתן

היי, אני לא בלונדינית אז אני לא נעלבת. אני רק לא מבינה מה כל הקטע הזה שנטפלים אליהן. במקרה אני מכירה המון בלונדיניות ואתם יודעים מה? הלוואי והיה לי עשירית מהאינטליגנציה שלהן!

זאת סטיגמה. כמו שיש סטיגמה על מרוקאים רומנים וכל שאר העדות. ניטפלו לאוכלוסיה מסוימת וקבעו לה סטיגמה. אין מה להעלב מזה גם עם את בלונדינית. ההורים שלי מרומניה. ויש מלא בדיחות על רומנים למרות שיש גם דברים אמיתיים:)) לא צריך לקחת את זה קשה:))) צריך לצחוק או לא להקשיב עם זה מעליב וזהו. @----)--- איתן

צהריים טובים לכל מאות הגולשים באתר הדינמי והנחמד הזה, רציתי להעלות שאלה בעקבות ויכוח שהיה לי עם מאן דהוא: האם יכול להיות מצב, שהזוגיות בין בני הזוג טובה, סבירה, אולם, במיטה, הם לא מסתדרים. לא חשוב למה. זה שהתוכח איתי טען בכל חום לבו הקט, שאם במיטה בני הזוג לא מסתדרים, זה מראה שהזוגיות שלהם דפוקה, היכן שהוא, והמיטה , זה רק סימפטום. ואני טענתי, (לא בכל חום ליבי), שזה אמנם יתכן שזה סימפטום ושיש בעיות אחרות בסיסיות, אבל לא בהכרח ! יכול מאד להיות שהכל בסדר בכל השטחים, יש אהבה ויש הבנה ויש זוגיות טובה בין בני הזוג, אבל, במיטה הם לא מסתדרים !! וזה יכול להיות בגלל כל מיני סיבות חיצוניות שלא בהכרח קשורות לזוגיות. מה דעתכם ??? מי צודק ??

איך אתה מגיע לכל הויכוחים האלה??? ולתשובתי: תלוי למה הכוונה ל"לא מסתדרים במיטה". ייתכן מאוד, שבעיות במיטה מעידות על משהו שלא תקין בכל המערכת הזוגית, למרות שעל-פני השטח הכל טוב, ויש אושר והרמוניה. זה לא אומר שהזוגיות דפוקה, אבל בהחלט יכול להצביע על משהו שלא תקין. שניכם צודקים, אבל אני נוטה להסכים עם המאן דהוא, רק שבפחות קיצוניות.

זה כל מה שאני עושה בחיים. מתווכח עם כולם ! אז את נוטה לצד של מאן דהוא ? יפה. בואי נחכה לראות אם יגיעו עוד תשובות. ומחר, בעזרת השם, נסכם את הדיון החשוב. ואיתן, אתה מומן לסכם את הדיון על העכבישים בכבישים. בסדר ?

קושיה קשה הפסיכולוגים מיחסים לדבר זה ענין מאד רציני גם לדעתי יש קשר כלשהו, יש ענין כי במיטה זה האינטימיות הקרובה והאדוקה ביותר ! אולי ייש כעסים שלא נראים לעין ולא מובנים ובמיטה זה מתבטא מה אשתך אומרת בנושא, היא בעניין.

לא דיברתי איתה על הנושא. תראי, גם אני לא שללתי את האפשרות, שזה מורה על בעיות מעבר ליחסים במיטה. אבל טענתי, שיכול להיות מצב, שבן זוג אחד, יש לו בעיה נפשית כלשהיא, טראומה כלשהיא מהעבר שהוא או היא לא מודעים לה, וזה מונע מבעדם להיות עם ביצועים טובים במיטה. רתיעה כלשהיא ממגע מסויים או משהו כזה, ובן הזוג השני, לא יודע אולי להיות מספיק רגיש ומתחשב, ואז המין גרוע. האם זה אומר שבכללות, היחסים ביניהם גרועים ? לא. זה רק אומר, שאותו בן הזוג , צריך לטפל בבעיה הספציפית שלו ולהשתפר במיטה. זה הכל.

בגלל שהזוגיות זה מכלול של דברים. וזה אחד מהם. כאשר יש בעיות במיטה זה משפיע על המצב רוח. והמצב רוח משפיע על היחסים. השאלה תלויה גם בבני הזוג. עם הם תומכים ומבינים. אז אפשר ללכת לטיפול ולפתור את הבעיה ואז כולם יהיו מאושרים:))) אבל לשאלתך. כל מה שפגוע בזוגיות משפיע ופוגע. @----)---- על מה התערבתם??:))) אם אני מקבל אחוזים:))) אני מוכן לשנות את התשובה:))) איתן

אחרי כמעט 30 שנות נישואין די מאושרות, הגעתי למסקנה שהקשר העיקרי בין רוב הזוגות הוא הקשר המיני. כוונתי היא שללא מין ( מספיק מין בינוני ) אין נישואין.

שלומי, תקשיב טוב טוב כי זה חשוב, אם הזוגיות לא טובה, המין לא טוב! אם המין לא טוב, הזוגיות לא טובה! זהו גלגל שמזין את עצמו, אחד לא יכול בלי השני משום שגוף ונפש חד הם. מה זה סיבות חיצוניות? פיזיות? עם פיזי אפשר להתמודד יותר בקלות מאשר עם הנפשי ונדמה לי שאנחנו מדברים על בעיה הנובעת ממקור נפשי ולא פיזי. ואם הוא נפשי אז מקורו בזוגיות. (וגם לזה יש פתרונות אך לא מיידיים אלא ארוכי טווח). ואנחנו כרגע לא מדברים על בעיות חריגות כמו אישה שנאנסה ועברה טראומה בקשר למין. אנחנו מדברים על הכלל. ובאופן כללי המין והזוגיות הם כמו העיגול הסיני השחור לבן של יין ויאנג. אחד קשור בשני, מזין את השני ותלוי בשני. קפיש? מאן דהו - דוז פואה!

אז אני מבין שאת מסכימה עם אותו "מאן דהוא" לחלוטין ! נכון ? מעניין מאד.

למה אתה כועס:)) נכון... נושא מטופש:)) אבל זה מה שעלה לי בשעת לילה מאוחרת:))))) הרה+כוכבית+נטע+מיכל+מור+יונת וכולם אשמים:))) אני בסדר:)) @----)--- איתן אני אחזור מאוחר כי כואב לי הגב אחרי הפיזיוטרפיה.

מה אתה מאשים אותי??? מה עשיתי רע??? אז הייתי אתמול "קצת" עייפה... אז מה? וחוץ מזה, אני לא נתתי לך שום רעיונות על עכבישים... מה לי ולעכבישים? היית בפיזיו' היום? וזה עוזר?

ככה:))) לא האשמתי רק אותך:)) חילקתי את האשמה בין כולם:)) כל אחת/אחד קצת:))) בגלל זה:)) העיפות שלך הדביקה אותי:))) דיברנו על בתי קברות וזה הזכיר לי טירות עם מלא קורי עכביש ועכבישים:)))) כן:( וזה כאב:( אני צריך ליהיות גם ביום חמישי:( @---)--- איתן

אם תחפש עם זכוכית מגדלת, בתוך ליבי פנימה, לא תמצא גם גרם אחד של כעס. מאיפה הגעת לכעס ? אתה יכול לנוח ולהיות רגוע, הבנתי שזה היה בצחוק. כל מה שנשאר לנו, במצב הדפוק והמחורבן של מדינתינו , זה לצחוק קצת. אחרת, כולנו נכנס לדכאון עמוק . נכון ? הרבה בריאות, והרבה צחוקים, והמון מצב רוח מרומם, ורק טוב שיהיה לך ביי

נכון:))) כנראה שהזכוכית מגדלת שלי היתה קצת מלוכלכת:)) ניקיתי ועכשיו הכל בסדר:)) תודה:)) גם לך:)) הנה מזרק קטן בשבילך:)) @----)-- איתן

לא אני לא חולה ולא רופא או מומחה בתחום אבל במשפחה שלי היו כמה חולים בסרטן. ככה שאני יודע על מה את מדברת. ואני מבין את הפחד שלך. הכל פתאום מגיע בבום. וקשה לעכל מאיפה זה בא. ולמה, ואיך ומה עושים עכשיו. רשמתי לך לפנות לאגודה כי שם יש אנשים שעברו ועוברים את זה. יהיה לך קל יותר לדבר עם מישהוא שעבר את הטיפולים או עובר אותם. כי אף אחד לא יבין אותך טוב יותר מאשר מישהוא שהיה בתוך התהליך או נימצא בו. ולדעתי זה חשוב מאוד. בהצלחה. @----)--- איתן חשוב להדגיש כמו שכתוב בתחילת הדף. שמה שאת שומעת כאן זה בגדר המלצה. אף אחד לא יכול לתת לך טיפול או לתת לך עצות כאלו מעשיות בלי לראות או לבדוק אותך. את צריכה לקבל את מה שמתאים וניראה לך נכון לעשות.

זה אני איתן. תעני בדף הקידמי יותר. ז"א כרגע זה 187 עם אני לא טועה ועם הדף לא התחלף. אני מתכוון לדף הראשון שאת ניכנסת לפורם(תמיכה הדדית). איתן

בשביל מה שלחתי לך אתרי בדיחות ? כדי שתלכי לשם, תמצאי משהו טוב, ותחזרי לכאן עם הבדיחה ! יש לך שאלה בעמוד זה ממיכל , אם לא שמת לב , וגם ממני. נא להתחיל להתרכז בפורום, בסדר ? מה פיזור הנפש הזה שנפל עלייך ? את מאוהבת במישהו ?

למישהו/י יש המלצה לספרים? אני עומדת לסים את צבע המים- מהמםםםם מומלץ בחום דברים ששמרתי בבטן - מקסים התרומומות - מדהים יש משהו חדש מענין? תודה מראש

את מוכנה לספר בקצרה על הספרים הללו ? מי כתב ? על מה מדובר ?

התרוממות - לא נראה לי ככ בשבילך, רומנים שמנהלים טייסים עם דילות אויר וכל הקשור לזה , מפורט יותר מדי דברים גסים...אבל מסופר יפה קראתי אותו לפני ככ הרבה זמן ועדין הוא ההכי גדול. של ויינר משהו..,. צבע המים - כושי מספר על משפחתו, אמו יהודיה אביו כושי, על כל הקורה להם, קושי החיים וההתסגלות, סיפור אמיתי! על האמא שהתבישה שהיתה דתיה כי משפחתה נידתה אותה בגלל בעלה... ממש יפה, אני חושבת של מקייינדרב משהו כזה. דברים ששמרתי בלב, של ליהי לפיד, על 4 נשים בבית יולדות לאחר הלידה, כל אחת מספרת על עצמה ומה שמסתתר בלבה, נראה סיפור לנשים, הסוף טוב, בקיצור..

התרוממות זה ספר שטחי למדי... אין בו יותר מדי פואנטה. אבל צבע המים הוא ספר מוצלח מאוד, ואת השלישי לא קראתי. את "מוריד הגשם" של ג'ון גרישם קראת? סיימתי אותו לפני שבוע בערך - לא רע. "אבנים מן הנהר" מאת אורסולה הגי - מעולה! "השפחה" של קתרין לים - מומלץ. ויש עוד רבים וטובים.

@----)---- איתן :-)

רק אחד? אני רוצה זר!!!

הספר בקיצור: אני אם לשלושה ילדים (6, 3.5 וחמישה חודשים) בעלי לא עובד מזה שנה ועל כן אני המפרנסת היחידה במשפחה. עד כה היה לנו מאוד טוב שהוא לא עבד הוא בילה עם הילדים ואני יכלתי להתמסר לעבודה. לאחרונה החברה בה אני עובדת החלה להראות סימני משבר והביטחון שהיה לי בעבר החל להתפוגג. מזה מספר ימים אני מחפשת עבודה חדשה ולוחצת על בעלי שימצא משהו גם כן. התוצאה שמאז שהביטחון הכלכלי שלי אבד אני מרגישה מאוד לחוצה וזה הגיע לכך שהכתי את בני הגדול (סטירה יחידה אך בספר פעמים שונות)הבןהשני נראה כאילו הוא מפחד שאימא תעלם לו וכל הזמן נדבק אלי (הרבה יותר מקודם) ושהקטנה באחריות בעלי אין לי כח ואין לי סבלנות. אך אני מרגישה שאני מפקששת את התינוקות שלה ולכן מלאה הוראות ומחשבות כיצב הם (האחרים שעוזרים) דופקים לילדה את ההתפתחות. הלחץ הביא לפני כשבוע למצב בריאותי קשה שאף אושפזתי בגינו. לאחר תחקיר ארוך ומענה התברר לרופאים כי אין סיבה רופאית(קלינית) למצבי וכנראה הכל נובע מחלץ. ופה אני שואלת איך אפשר להוריד לחץ? בעלי מאוד תומך וחולק ואף נוטל אחריות על עצמו. ואני לא יודעת מה עושים מצד אחר הכל זז מצד שני אני לא יכולה להמשיך כך. חשבתי על התיעצות וטיפול פסיכולוגי שיעזור להתמודד עם הנושא ושיוריד ממני אחריות (שאני לא מוכנה לתת) אז נאדמח לשמוע על פסיכולוג טוב שעוזר להתמודד במצבי לחץ, מאיזור השרון (הרצליה, רעננה וכו') ושאינו דוגל בטיפולים רב שנתיים. בנוסף אשמח לשמוע על פטנטים או סתם הצעות להורדת הלחץ. תודה

בהחלט מומלץ ללכת לייעוץ. רק תנסי לברר דרך קופת החולים שלך, מה הם האפשרויות. ללכת למישהו בתחום, שנותן אוזן קשבת , זה תמיד טוב. האם את חשה שבעלך מנסה להתפרפר ולא רוצה ללכת לעבוד ? מתוך עצלנות ? או שבאמת אין לו אפשרות למצוא עבודה בתחום שלו ? מה התחום שלו ? ומה לגבי מציאת עבודה חילופית כלשהיא ? מצב כלכלי קשה, זה בהחלט מקור ללחץ ואני יכול להבין אותך. החזיקי מעמד, ואני מקוה שבעלך ימצא עבודה בקרוב, ושהעבודה שלך תחזיק מעמד ותתייצב, ושהכל יסתדר לך, ביי

שלום, יש לי חלום שחוזר על עצמו בוריאציות שונות. היום בבוקר זה היה מאד מאד מוחשי. החלום בגדול הוא שאני מוצא את עצמי בגבהים, וצריך איכשהוא לרדת למטה , וזה ממש מפחיד. הפעם זה היה עם צוקים ועם ים , אולי בגלל שלאחרונה היינו הרבה בים והיו שם סלעים. וכשהתחלתי לרדת ולמעוד ולפחד ולשקשק, אמרתי לעצמי בתוך החלום: הרי זה רק חלום ! למה שלא תקח את עצמך למטה ותתחיל את החלום משם ! ממקום בטוח ! וככה התעוררתי . נכון משונה ? מישהו יודע משהו על סימבולים ומשמעויות של החלומות ? עוד חלום שחוזר על עצמו מפעם לפעם הוא שאני מוצא את עצמי מאד מאד נבוך כי אני בלי בגדים במקום ציבורי ! למי יש רעיון ?

הנה אתר מעניין בנושא: http://www.israghost.com/page1.htm מקווה שתמצא בו פתרונות ותשובות. מיכל.

האמת, לפני שהכנסתי את ההודעה כאן, עשיתי חיפוש על פתרון חלומות ושוטטתי בכמה אתרים. באחד מהם הכנסתי את השאלה למומחה. נראה מה יענה. גם לאתר שאת המלצת עליו הגעתי אבל לא מצאתי התיחסות לשני הדברים הספציפיים. פחד גבהים ועירום. ומה דעתך את ? לך אין חלומות משונים ?

חלום על עירום במקום ציבורי (הרגשה מביכה, נכון?) הוא חלום די נפוץ, ובד"כ "מופיע" כשנמצאים במצבים שעלולים לחשוף את הפנימיות שלנו... כמה זמן אתה כבר חולם אותו? אתה יודע, שזה חלום שמאפיין אנשים שנמצאים בטיפול? בגלל שבטיפול נחשפים הרבה דברים מביכים, או שלא היינו רוצים לגלות אותם. בקשר לחלום הראשון, זה עם הגבהים: מעבר למה שכתבת, אתה זוכר עוד דברים? נניח הים היה רגוע או סוער? אבל החלום "אומר" לך, שאתה נמצא בנקודה שלא נעים לך להיות בה (מפחיד)... אבל בחלום אמרת לעצמך, שיש אפשרות להתגבר, ולהתחיל ממקום בטוח יותר. ז"א שאתה צריך להתגבר על איזשהו מכשול. טוב - אבל זה סתם ככה על רגל אחת, ובלי שום יומרות... תספר לנו מה אמרו לך באתר ההוא?

את מתחילה להתדרדר ! כל יום נכנסת יותר מוקדם ! בסוף עוד תקומי בבוקר כאחד האדם ! מה יהיה ? מאד מאד מעניין מה שכתבת. אבל אני לא בטיפול . אולי הפורום זה כמו טיפול ? אבל זה לא קרה לי הרבה זמן. ואתמול בלילה, חלמתי גם את העירום, וגם את הגבהים. הים ? לא זכור לי בכלל אם היה סוער או רגוע, הוא לא היה דומיננטי בתמונה. מה שכן, לפני כן, לפני שמצאתי את עצמי בגבהים, עזרתי לאשה אחת לחזור חזרה פנימה מאיפה שהוא, דרך מחילה כלשהיא, ומשכתי אותה פנימה, והיא הודתה לי בחום, ואחר כך, ראיתי שבצד יש דלת, אז פתחתי אותה ויצאתי דרכה לחוף ולסלעים, ופתאום הייתי כבר למעלה בצוקים כשאני לא יודע איך לרדת. כל שידעתי , שאני צריך להגיע לדלת ההיא. והיא למטה. וגם ראיתי שלמטה מסתובבים הרבה בני אדם, וזה הפתיע אותי כי לפני כן המקום היה שומם. אז אמרתי לעצמי באנגלית: THE PLACE IS CRAWLING WITH PEOPLE, לא יודע למה אמרתי את זה באנגלית ולא יודע למה דוקא את זה אני זוכר. יכול להיות שזה קשור למילוי מקום שלי, להעביר שיעור בתלמוד, ונפלתי על כמה קטעים די קשים, שהייתי צריך להשקיע ולשבור את הראש, וזה שיעור של שלושים ומשהו איש, וזה די פאדיחה שלא לדעת את החומר טוב. ואולי היה לי " אנגזייטי " (איך אומרים את זה בעברית? ) חששות ? לגבי השיעור. מצד שני, כבר העברתי אותו. אז אני לא יודע. תודה על הערותייך, והארותייך. ומה ככה ?

כיף ללמוד ממך כל יום משהו חדש! בענין שביל הזהב לא יודעת אם ידוע לך , אולי תתפלא לשמוע כי- בספרי הפסיכולוגיה (תברר גם עם אשתך) מופיע המושג הנל ובו מסבירים ומפרטם שאם אחד מבני הזוג קיצוני אז "מובילים" אותו לשביל הזהב של הרמבם, אתמול לי ולבעלי היתה שיחה ארוכה בנושא, היה מענין מאד מה היום נלמד? האם ידעת שבפסיכולוגיה משתמשים במושג הזה? יום טוב מורצ'וק נ.ב. איך הגיעו כל המסטולים לכאן?!

לא ידעתי שזה מושג כל כך ידוע ושמשתמשים בו בפסיכולוגיה של ימינו. אז על מה נסובה השיחה עם בעלך ? יש לך איזה תכונה שהיית רוצה לשפר אותה ? לא יודע על מה נדבר היום. יש לך הצעה ? המסטולים ? לי הם לא מפריעים. שיכתבו מה שהם רוצים. נראה לי שהגישה של אורן נכונה. להתעלם מהם. ככה הם ילכו. יום טוב גם לך, ביי

מה שלומך היום? ספרי קצת פרטים מהשיחה עם בעלך... נשמע מעניין... אתם מדברים הרבה ביניכם?

מה שלומך? :-)))))))))))))

מה שלומך היום? לשאלתך בעמוד הקודם - עם הלימודים יש לי עומס עד השבוע הבא לפחות - כי בשבוע הבא יש לי מבחן והשבוע גם התחלתי קורס של מקצוע אחר שמתקיים כל יום - מה שלא משאיר ל יהרבה זמן פנוי וגם מקשה עלי מעט בהתארגנות - אך אני שורד. ומור - את עדיין חייבת לי מכתב, אם להסתמך על הבטחתך מהשבוע שעבר מעל גבי הפרום. אולי תתקיני אימייל בבית? או אייסיקיו? בכל אופן - שוב תודה על התעניינותך.

שלום לכולם אני ממשיך ועוקב אחר התנהלות הפורום בימים האחרונים. למרות שיש כאן מספר הודעות שראויות בהחלט למחיקה העדפתי להשאיר הכל כפי שהוא לבינתיים. יש לי הרגשה שהפורום מתנהל טוב למרות ההודעות הללו. אני שמח לראות שרוב המשתתפים פשוט מתעלמים מההודעות שאינן ראויות והן נעלמות להם בין העצים הירוקים. אני בהחלט קשוב למיילים שלכם אבל רוצה לבקש מכם גם סבלנות. יש לי הרגשה שמדיניות התעלמות ואי מחיקה של הודעות לא ראויות תשתלם בטווח הארוך יותר ממחיקת הודעות ותחושת רווחה בטווח הקצר. אני אמשיך להיות קשוב למתרחש בפורום ואם בכל זאת אגיע למסקנה שאין ברירה, אמחוק את ההודעות הבעייתיות. לילה טוב ד"ר אורן קפלן

אורן, ראשית כל - תודה על המייל. אולי יש בזה משהו.... אולי, כשמוחקים הודעות, זה מזמין את מי שכותב אותן לחזור ולכתוב שוב, כי עצם המחיקה מהווה מתן יחס, לאדם שלא מגיע לו יחס, כאן בפורום. כל זמן שההודעות כלליות, ואינן מופנות כלפיי מישהו באופן אישי - אז לא חייבים למחוק, אני חושבת שזו לא בעיה פשוט לדלג עליהן; זה לפחות מה שאני עושה. HERA.

העכבישים בכבישים:))) כן זה הנושא:))) הרבה זמן לא ראיתי עכבישים בכבישים:))) והשאלה..... למה???:))) @---)---- איתן

כשסללו את חוצה ישראל??? אולי ספיידרמן יבוא להציל אותם... and they say that a hero can save us i'm not gonna stand here and wait.

אולי כי אתה לא בכבישים !

עברת פה ולא עצרת להגיד שלום??? לא יפה. חששתי להשאיר לך פה הודעה עכשיו, כי עושה רושם שכל המטורללים התעוררו, ולא רציתי ששוב יאשימו אותי בכל מיני הודעות... ואח"כ אמרתי - שימותו כולם! אני רוצה להשאיר הודעה, וזה מה שאני עושה!

נטוש מה שלומך????????????????? חוץ מזה יש כאן ניצנים של מרד מצד היו"ר הנכבדה! חייבים לצאת למסע הסברה ושיכנוע!

אני בסדר, אחרי ארבע וחצי שעות שינה...חחחח... חושך בחוץ ורק הירח זורח..אנ'לא רואה אותו. ואיך את כוכבית מתוקה?? ואיך ביליתם את והרה?

לילה טוב:)) אל תפריעו לנטע:)) היא חייבת לישון את שנת היופי שלה:))) אחרת איך היא תשתתף בתצוגת אופנה מחר בפריז???:))) אחמד לא ירצה לצאת איתה:)) אז בבקשה קצת התחשבות:))) @---)--- איתן

אני לא מפריעה לה לישון:-))) אני מעירה אותה בשקט בלחישות:-))

פעם אתה השעון המעורר שלה :-) פעם אתה שומר שלא יעירו אותה :-) פעם אתה מכריח אותה ללכת לישון :-) מה קורה פה?

אתה שומר על האינטרסים שלי, אני גאה בך, אבל בוא לא נספר לכולם שאתה הסוכן שלי!!! הן ירצו גם!!!! תהיה תחרות קשה! קמתי ואני נראית כמו..מדוזה, אבל אחרי מקלחת שפכטל וצבע, קלאודיה שיפר תחזור לבמה! החודש תקבל משכורת שמנה.

קבלתי בחילה מכל מה שקורה כאן ואני לא מבינה למה למרות המיילים אורן לא מוחק.. תראי באיזו שעה אני קמה...לא מצליחה לישון יותר ואפילו אין עם מי לדבר... העיקר יש קפה, חם ועוגת גבינה..

בהחלט מה שקורה כאן מוציא את החשק להיות כאן.... אבל אני מנסה להתעלם כמה שאפשר. הייתי ערה בשעה שכתבת את ההודעה... בקושי, לא יודעת איך :-) אבל העדפתי לשבת בחוץ (במרפסת) עם הבלנודה (שנצמאת בהסגר חלקי...) במקות לעבוד או ללכת לישון. קפה.... המפתח להצלה... :-)

דו-מיני 26 דו-מיני בן 26, מחפש בן זוג דיסקרטי בטווח הגילאים 19-35 שנראה טוב שמעוניין במפגשים חמים אוראליים והתפנקות הדדית. עדיפות לבעלי מיקום. אז אם אתה רציני... שלח לי אימייל ונמשיך משם הלאה. [email protected]

ככה תתן ותקבל:))

אתה מכוער ודוחה אם הגעת לכזה מצב. יא סוטה.

יש לי חבר מוזרה.. כשהייתי יוצאת עם חברה שלי לבלות, לצאת לעיר, לים, ולכל מקום אחר, הייתה לי תחושה שהחברה שלי נמרחת עליי, כאילו שהיא "חבר" שלי או משהו כזה... והיא גם כמעט ואף פעם לא הסתובבה עם בנים אולי היה לה חבר לפני כמה חודשים אבל הוא עזה אותה אחרי ששכב איתה. יש לה נטייה גדולה לגעת בגוף שלה, וכשאנחנו לבד בבית שלה, היא מאוננת מולי, וזה ממש מגעיל אותי, אני אומרת לה שאני לא רוצה לראות כי זה מגעיל אותי, ואני יוצאת מהחדר, אבל היא חוזרת על זה שוב ושוב... יתכן שהיא לסבית??? ~לסבית~

אולי את שואלת על חברה ומתכוונת לעצמך

הי, חלק מאנשי המקצוע יטענו, שבגיל 16 עדיין אין זהות מינית מוגדרת. חלק יגידו, שכן - חברתך בהחלט יכולה להיות לסבית, וייתכן שזו הנטיה שלה. אבל! ברגע שהיא עושה דברים שמגעילים אותך ולא נעימים לך, זה בכלל לא חשוב מה היא! חשוב שאת לא תיפגעי בגללה. מכיוון שאמרת לה שיש דברים שאת לא רוצה לראות, אז אולי תשקלי שוב את הביקורים שלך אצלה בבית. HERA.

אינני יודעת בדיוק למי לכוון שאלה זו: לפני כ - 3 שבועות סיימתי טיפול הקרנתי בסרטן הגרון כנראה בהצלחה. בינתים קיבלתי הזמנה לבדיקה שיגרתית לבדיקה מוקדמת של סרטן השד. האם זה זמן מתאים כבר ללכת או כדאי לי לחכות ואם ימצא איזה שהוא ממצא האם ניתן יהיה לטפל בי בהקדם האפשרי?

תתקשרי לאגודה למלחמה בסרטן. או למרפאה שבה את צריכה ליהיות מטופלת ותבררי. הם גם יפנו אותך לטיפול נפשי שלדעתי חשוב מאוד. במיוחד שנראה לי שאת לא יודעת מה קורה עם עצמך. בהצלחה @---)-- איתן

איתן שלום! אינני יודעת מי אתה האם חולה חס ושלום או איזה שהוא מומחה. אאני אכן משתמשת בשירותי פסיכולוג וגם פסיכאיטר ואפילו מרבלת כדורי הרגעה. מקוה שכל זה עד הבקורת הראשונה לאחר הטיפולים אבל בס"ה מאד מבולבלת ומפוחדת, תודה על ההתיחסות. ניקי

ניקי, אני מאחלת לך, שאכן סיימת את הטיפולים בהצלחה! אין זמן לא מתאים לבדיקה מוקדמת, אלא אם מבחינה נפשית את מרגישה חנוקה, ורוצה לקחת פסק זמן מכל מה שקשור לסרטן. בכל מקרה, תנסי לשאול גם בפורום הזה: http://doctors.co.il/forums/list.php?f=146 HERA.

אני מתארת לעצמי שאין מה לעשות עושים מה שצריך אבל הלחץ הוא די גדול. בינתיים אני בבית, די באפיסת כוחות מהטיפול בסרטן והמחשבות...... עדיין לא הצלחתי להבין איך עובד פורום התמיכה אני מעריכה שאני כותבת ומחכה לתשובה אבל איך אני מצליחה גם להביע דעתי לגבי משהו אחר ולדסקס על המחלה ועל החיים בכלל כאילו במקום פסיכולוג. אודה מאד על העזרה בנדון. ניקי

מאחלת לך החלמה מהירה. מצרפת לך קשור לפורום בו יוכלו לתת לך יעוץ ותמיכה http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-879-7536,00.html

שלום לכם עיזרו לי כיצד אפשר להתגבר על פרידה מחבר? הלב כואב, הדמעות זולגות, והפרידה בלתי נמנעת. חלפו כבר 20 יום מעיקים וזה קשה קשה. תודה

יש מושג שניקרא זמן. אז תני לו לעשות את שלו. חוץ מזה תעסיקי את עצמך וכך תיהי עסוקה והמחשבות לא יעיקו עלייך כל היום. אחרי תקופה שזה ירד לך כל הרגשות. תוכלי למצוא מישהוא אחר. והזמן הזה לא מוגדר. כי זה תלוי בך. @---)---- איתן

איתן תודה הכל נכון מבחינה הגיונית אבל בתאכלס זה קשה כל כך. הבחור תקוע עמוק מול העיניים ולא זז משם. ההגיון אומר שהזמן הוא הרופא, אבל בינתיים כל כך כואב הלב ואני בוכה המון וזה משבש את היום יום. איילת

איילת היי, יסורי פרידה קשים ומכאיבים, בפרט כשהפרידה בלתי נמנעת. עברתי כמה כאלה בחיים...... יודעת כמה מילים לא מספיקות כדי לנחם אותך, כמה את חושבת עליו , אולי ואילו...., את תכאבי ותרגישי ותתגעגעי. אבל..כמו שאיתן כתב, הזמן מרפא והזמן משכיח, זו לא קלישאה. תעזרי לעצמך לעבור את התקופה הקשה, חברים, בילויים, תעסוקה, רק לא להיות לבד ולשקוע..מצאי לך דברים שיגרמו לך להנאה. ביננו - אני יכולה ליעץ לך, אבל כשאני נפרדתי מחבר אהוב, בכיתי ובכיתי, נכנסתי לאיזו מלנכוליה, אבל...יצאתי מזה, ועכשיו הוא בשבילי זכרון רחוק, זוכרת שאהבתי,אבל לא מרגישה כלום כלפיו. אנחנו איתך

תודה

***************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************

זה בהחלט לוקח זמן. אבל יש דבר שאת צריכה לחשוב עליו כדי להתגבר. תחשבי שאהבה היא במיטבה בהתחלה. שניכם מתלהבים זה מזה ונדמה שאין דבר יותר טוב מזה בעולם. אבל אח"כ מתחילים לחיות ביחד, וכל אחד עובר תהליך בחיים שלו, ומתברר שאתם כבר פחות מתאימים זה לזה - אולי ככה זה היה אבל את עדיין חשבת על ההתלהבות שהיתה לכם בהתחלה ולא ידעת איך לנהל את הקשר כרלוונטי להיום. אולי גם הוא לא ידע. אולי בגלל זה לא יכולתם לחיות ביחד. אולי זאת הסיבה למה אם תהיו ביחד זה כבר לא יעשה לכם טוב. אם תחשבי בינך לבין עצמך ואם תראי שזה באמת ככה, אולי תגלי שאתלא מפסידה כרגע כלום, כי כבר הפקת את המקסימום שיכולת מהאהבה הזאת. מקוה שבמהרה תמצאי אהבה שמתאימה לך היום ושתוכלי להתמיד בה.

אני משתדלת לחזור לשגרה. למרות שהלב כואב, ויודעת שהזמן יעשה רק טוב. תודה.

לא כתבתי כאן הרבה לאחרונה - אני מתקשה לעקוב אחרי כל העצים - ושלומי יציב בימים האחרונים, אין הרהב התעורות של אותן בעיות המטרידות אותי בחיי. ומה שלומכם? מור - הבטחת לי מכתב...

טוב שהכל יציב בזמן האחרון. אולי הבעיות יעלמו???

בעיו תלא נעלמות אף פעם. אבל יכול בהחלט להיות שאנחנו יודעים להתמודד איתן יותר טוב. יכול גם להיות שהחיים שלנו מתנהלים כך שהבעיות כבר לא רלוונטיות כמו בעבר, אבל מזה אני עוד רחוק.

אני שמחה שהכל אצלך בסדר אל תדאג גם זה יגיע איך בלימודים?

לשלומי, האם יום כיפור יכול לחול ביום שבת?! תודה מראש מור

רוב ערבי החג "נופלים" על יום שישי, אבל ערב יום כיפור יחול ביום ראשון...

ממש לא מדויק - אני לא יודעת בני כמה אתם, אבל מלחמת יום כיפור פרצה בשבת! אני זוכרת את זה היטב כי כבר הייתי אז אחרי צבא!

כך אמרו חכמינו: לא אד"ו ראש. מה הכוונה ? ראש השנה , יענטו, היום הראשון של ראש השנה, לעולם לא יחול לא ביום א' ולא ביום ד' ולא ביום ו'. "ולא בד"ו פסח". פסח לא יחול לעולם, לא ביום ב' ולא ביום ד' ולא ביום ו'. כל החגים האחרים, חופשיים מהגבלות כלשהם ויכולים לחול בכל יום. קפיש ? השנה יום כיפור חל ביום שני. אבל בהחלט שזה חל לפעמים בשבת. ואז צמים בשבת.

התערבתי שכיפור לא יחחול בשבת לעולם מחמת המצוות הסעודה 3 פעמים /סעודות בשבת ועכשיו הפסדתי עוגה בעוד שאני לא יודעת בכלל איך מתחילים להכין...??

לא שביל החלב, אלא שביל הזהב של הרמב"ם. לכל מי שנתקל בביטוי בפעם הראשונה, אז הכוונה היא שכל אדם, ראוי לו שיסגל לעצמו את השביל הזה. ומהו השביל הזה ? בכל המידות והתכונות הנפשיות של האדם, יש קיצוניות לצד אחד , וקיצוניות לצד השני, ומצב ממוצע. למשל: יש קמצן מצד אחד, פזרן מצד שני, והטוב ביותר, להיות באמצע. לא פזרן גדול ולא קמצן. יש כעסן , ויש אדיש. הטוב ביותר , באמצע. יש רחמן ויש אכזר, הטוב ביותר, להיות באמצע. כך בכל מידה ומידה. וכך כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ב' הלכה ד': "אם היה אדם גבה לב , ינהיג עצמו בביזיון הרבה, וילבש בלויי סחבות המבזים את לובשם,וכיוצא בזה, עד שיעקר גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהיא הדרך הטובה". כלומר, הרמב"ם מציע לאדם שחש כי יש לו מידה מסויימת שבה הוא לא נמצא באמצע אלא נוטה לצד אחד יותר מדי, למשל אם הוא מתנשא ובעל גאווה, שיקח את עצמו קיצונית לצד השני , יתנהג בשפלות לצד הקיצוני השני, וכך הוא יתאזן. דבר זה נקרא בפי החכמים: תשובת המשקל. כך הדבר לגבי כל התכונות של האדם. אדם שמרגיש שהוא קמצן יותר מדי, ורוצה להשתחרר מהמידה הרעה הזו, יתחיל לשפוך כספים ולבזבז בלי הכרה, וכך יתאזן ויגיע לממוצע הדרוש. מה דעתכם על הרעיון הזה של הרמב"ם ?

מה תשובתך ? את חושבת שזה רעיון יעיל ? שזה יעבוד ? שזה כדאי ?

זה לא כל כך פשוט. איך אדם יכול להשתנות ועוד בקיצוניות שכזאת. הלמידה היא תהליך ארוך ומייגע. קשה להגיע מהר מקיצוניות לקיצוניות. זה דורש זמן. אני חושבת שמספיקה העובדה שהאדם מודע לחוסר האיזון שבו וברצונו לשנות זאת. מכאן הוא יכול לבחור את הדרך שמתאימה לו לשנות תכונה זו בעצמו. העיקר היא המודעות העצמית, פיכחון ולא עיוורון.

ומי אמר שזה תהליך קצר ? הרמב"ם לא אמר כמה זמן יקח הטיפול. הוא רק אמר את הכיוון הכללי. לתפוס את הקיצוניות השניה. גם אני מסכים לדעתך שההפנמה, ההכרה במגרעת, זה כבר צעד גדול קדימה. כשאדם מודע לבעיה שלו, ומודה שהוא בבעיה, יש סיכוי טוב שהוא גם יעשה משהו בנידון. אני יודע שבאלכוהוליסט אנונימוס, עומדים החברה במעגל ומכריזים בקול: I AM AN ALCOHOLIST , שוב ושוב. מחדירים למוח את ההכרה שהם אלכוהוליסטים, מכורים לטיפה המרה, ושהם צריכים להתמודד חזיתית עם ההתמכרות, לא להתעלם מהבעיה. השאלה שלי היתה אם הכיוון הזה לא מסוכן. כלומר, ללכת לקיצוניות השניה, יתכן וזה דוקא לא מומלץ. צריך את ההדרגתיות. אבל מי אני שאחווה דעה מול הרמב"ם , הנשר הגדול ?

אני נוסעת לסידורים עוד מעט. שלומי - קראתי את המייל שלך, ואני מבטיחה לענות עליו כשאני חוזרת. אני מקווה שעוד תהיה בעבודה, אבל אם לא אז הוא יחכה לך למחר. ומה בעניין ועד הפורום שלנו? כולם מוכנים להיות גזברים... איזה רוח התנדבות קפצה על כולם. וכמובן שכולם נידבו אותי לועד... אבל לא יכול להיות ועד של איש אחד... מה אם אני אחליט להתפטר? see u later!

אז רק שתדעי לך, לפי תקנון הועדים , התשכ"א / לוכסן י"א , סעיף 21, פיסקה גימל, יו"ר הועד, שזו את במקרה דנן, חייבת להיות נוכחת בבוקר לפחות שלוש שעות, בצהריים לפחות שלוש שעות, בערב לפחות שלוש שעות, ובלילה, שש שעות, סך הכל ליממה, 15 שעות. השארנו לך כמה שעות לעיסוקים אחרים. כך שעבודה רבה לפנייך, מיידלה. איחורים וחיסורים ירשמו בתוך תיק הועד , ובסופשנה, יערך שיקלול קוגנטיבי. אם תמצאי כשירה, נרשה לך להמשיך בתפקיד, ולא, נאלץ לדאבונינו, למצוא לך תחליף. איינצלס ? מגרמטד ? טו קומפרי ? יופי, העיקר שיש בינינו הבנה. זה העיקר בחיים. הבנה בין שלומי להרה. לאורך כל הדרך. סי יו לייטר אליגייטר !

אבל מאז יצא תקנון ועדים חדש. ומי אמר שאני בכלל יו"ר הועד? למה צריך יו"ר אם אני ועד של איש אחד? זה לא בסדר, צריך עוד שני אנשים, כדי שנוכל לעשות הצבעות. מי מתנדב??? מה? אני לא שומעת... תפסיקו לריב על התפקיד! אני ערה 15 שעות ביממה, ואפילו יותר... אבל לפי החישוב שלי, מתוך 24 שעות ביממה נותרו לי 4 שעות לעיסוקים אחרים.... לפעמים יותר. רגע, רגע... אבל עכשיו צריך להגדיר במדוייק את תפקידי הועד (או בקיצור - מה אתם רוצים ממני :-)))? ). יותר טוב שתמצאו תחליף מעכשיו.... אני לא אמינה.