פורום תמיכה הדדית

7184 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
16/07/2002 | 19:38 | מאת: איתן

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/27032002/NP_73.html @----)---- איתן

16/07/2002 | 20:32 | מאת: HERA

לקרוא "מעריב"? אתה עושה להם פרסומת חינם??? אני דווקא קוראת את המתחרה שלו...

16/07/2002 | 22:26 | מאת: איתן

זאת הפניה לכתבה על הרופאים הטובים בארץ בכל התחומים. לכן זה מומלץ @-----)---- איתן:)

16/07/2002 | 16:20 | מאת: HERA

מה רוצה בן של פסיכואנליטיקאי להיות? פציינט. למה? כי הוא רוצה לראות את אבא שלו לפחות 4 פעמים בשבוע.

17/07/2002 | 08:41 | מאת: מור

16/07/2002 | 15:39 | מאת: ליבי

אין לי זמן לקרוא את היער מקווה שיהיה לי הלילה אחרי שאני אחזור מהעבודה (עוד יום עד 1) מה קורה?

16/07/2002 | 15:42 | מאת: ארי

כבר עניתי על זה בשיחה שלי עם שלומי והרה כאן למטה - לא אחזור על כל זה שוב אבל את מוזמנת להצטרף ולהשתתף... אני מקוה שיהיה לי זמן כדי לקרוא את את העץ שלך מהבוקר כי גם נושאים כאלה מעניינים אותי - ראיתי שענית לי בינתיים.

16/07/2002 | 15:49 | מאת: ליבי

לא מבינה ענית למה? במה להשתתף? עדכון קצר בבקשה

16/07/2002 | 15:49 | מאת: HERA

למה עד 1:00? אין פגישה עם בלונדי?

16/07/2002 | 16:29 | מאת: ליבי

היתה אתמול לא נפגשים כל יום

16/07/2002 | 15:39 | מאת: שלומי

אז חייבים בדיחונת על ביקור אצל הפסיכיאטר, אשה אחת הגיעה לפסיכיאטר להתלונן על בעלה. בעלה הוא כמובן הפסיכי, אבל הוא לא מוכן לבא אז היא באה לשאול במקומו. ומה הבעיה ? בעלי חולם בלילה שהוא מקרר !! זה הכל ? שואל הפסיכיאטר , זה לא נורא בכלל. אנשים חולמים כל מיני דברים מוזרים. אפילו יותר מוזרים מזה. אל תדאגי, זה לא אומר שמשהו לא בסדר עם בעלך. לכי לשלום. אבל דוקטור, לוחשת לו האשה, יש לי בכל זאת בעיה גדולה, הוא ישן עם פה פתוח , והאור הקטן בפנים, מפריע לי !

16/07/2002 | 15:47 | מאת: HERA

בדיחה טובה... אני מקווה שאתה לא מנסה לרמוז עליי משהו... :-) אולי מחר גם לי יהיו כמה בדיחות... מי יודע?

16/07/2002 | 14:33 | מאת: HERA

כולכם נהייתם הודיני? מה זו ההעלמות הזו?

16/07/2002 | 14:47 | מאת: ארי

חזרתי עכשיו מהאין-מבחן. מה זאת אומרת? היה אמור להיות לי היום מבחן, אבל החלטתי לגשת למועד ב' כי לא הייתי מוכן. בינתיים ראיתי את טופס המבחן שהתקיים היום, והבנתי שמבחינתי החלטתי נכון, כי אומנם השאלו תהיו קלות אבל לא שלטתי מספיק בחומר כדי לדעת אותן. ומה שלומך?

16/07/2002 | 14:51 | מאת: HERA

וואו... כמה אין-מבחנים אני עשיתי :-) ואח"כ מועד ב', ג' ד' וכו'... הייתי אלופה במועדים שונים ומשונים. אני בסדר... עייפה אבל מרוצה :-)

16/07/2002 | 15:05 | מאת: שלומי

למה כל כך הרבה מבחנים ?? ובאיזה מקצוע המבחן הנוכחי ? חשבת על מציאת בן/בת זוג ללמוד יחד למבחנים ? זה עוזר. מנסיון. בהצלחה לך בכל מקרה, ביי

16/07/2002 | 14:49 | מאת: שלומי

את מה שהסבירו לי, ומה שאני כבר הסברתי לאחרים כל הזמן, וחשוב כל הזמן לזכור את זה: יש לאנשים כל מיני עיסוקים. אמנם הם עיסוקים ממש טריוויאלים ולא חשובים, כמו, ללכת לקניות, ללכת לישון , ללכת לאכול, ללכת לעבוד, ועוד דברים זוטרים כאלה. ולכן, יש כאלו, שעוזבים את המחשב, קמים ויוצאים מהחדר, והולכים להם לעיסוקים האלו , המשונים והקטנוניים. הבנת ? קומפרנדו ? יש ? קפישתי ? (אני מרחם עלייך , אז אסתפק בזאת!!, אבל שלא תחשבי שאין לי עוד שפות ! יש ויש !) ביי

16/07/2002 | 14:54 | מאת: HERA

אני לא באמת מצפה שיהיה פה מישהו כל הזמן... אם כי זה בהחלט היה יכול להיות מעניין. אבל גם לי יש ימים שיש לי יותר זמן ויש ימים שפחות... אתה אומר, ששינה זה לא עיסוק טריוויאלי? ואני דווקא מתגעגעת מאוד לעיסוק הזה... אכילה זה באמת עיסוק מיותר לחלוטין - אני מציעה לוותר עליו. אני יודעת שיש לך עוד שפות... אתה לא צריך לרחם עליי... :-) ראיתי שהשארת הודעה בעורף... אח"כ אני אענה עליה. שיהיה לך מה לקרוא מחר, עד שאני חוזרת מהפסיכי'...

16/07/2002 | 08:40 | מאת: שירל

שלום למי שמעוניין לתת לי עיצה. שמי שירל ואני בת 28, אני נשואה לבעל מקסים כשנה (אנחנו ביחד 6 שנים). הבעיה שלי היא כזאת: בעלי מאוד מוטרד מהעבודה שלו (הוא עובד בשרות לקוחות בחברה גדולה). הוא כל פעם מתקשר מעבודתו ומתלונן שלא טוב ושהוא רוצה להתפטר, אני לא מוכנה שיתפטר עד אשר הוא לא ימצא מקום עבודה חדש, הסברתי לו שהמצב בחוץ קשה כלכלית וזה לא הזמן לעזוב מקום עבודה. ובמיוחד שאנחנו עומדים לקחת משכנתא גדולה. לפני שהוא ניכנס לעבוד בשרות לקוחות הוא עבד בתור טכנאי מחשבים, והוא החליט שהוא לא אוהב את העבודה מאחר והיא שוחקת אותו ושעות העבודה הן מטורפות, למרות שהמשכורת היתה טובה. הוא מאוד מוטרד מהעניין, והוא מסתגר ומתכנס בתוך עצמו, הוא שוקע למחשב שלו (לאינטרנט) בערבים, שעות על גבי שעות, אין לו חשק לחברים ולמשפחה ובילויים, הוא מסתובב עצבני וכועס על כל מילה שאני מוציאה מהפה. אני מרגישה אשמה שאני לא מרשה לא להתפטר, והוא חושב שאני לא מבינה אותו. יש לו הרגשה של "לא יוצלח" הוא מקנא בחבריו שכבר מסודרים מבחינת עבודה ובית, והוא מרגיש שהוא לא מספיק נותן לי את מה שהוא רוצה לתת ולהעניק. יש לו קינאה חולנית לחבר טוב שלו שיש לו בית ללא משכנתא, אישה שאינה צריכה לעבוד מאחר וחברו מרויח משכורת מצויינת, ותינוק שנולד להם. אנחנו בינתיים לא יכולים להביא ילד בגלל מצבנו הכלכלי, אנחנו חיים עם ההורים וחוסכים שקל לשקל (קנינו דירה יד שנייה ואנחנו ניכנס רק בשנה הבאה מאחר והיא מושכרת כדי שיהיה לנו יותר קל לשלם את המשכנתא). אני אובדת עיצות ואני לא יודעת איך להוציא אותו מהדיכאון והמחשבות. אודה לכל מי שיתן עיצה. שירל נ.ב. גם אני עובדת, שנינו עובדים בעבודות שאינן מכניסות משכורות גבוהות, משכורות ממוצעות.

16/07/2002 | 08:55 | מאת: ארי

היי שירל אני יכול להעיד שאני נמצא במצב דומה לזה של בעלך, אלא שאני לא נשוי ואין לי מחויבות למשכנתא - אני יודע היטב מה זה לא להיותמסופק מעבודה ולרצות להתקדם כמו אחרים, אפילו שמצב השוק הוא כמו שהוא. לא ציינת אם לבעלך יש תואר או שלמד לימודים גבוהים קודם - חות מהעובדה שהוא עבד כטכנאי מחשבים. הייתי מציע לבעלך לעשות דבר שאני עשיתי - ללכת לייעוץ לבחירת מקצוע, או הכוונה מקצועית. לא יוצאים משם עם הפנייה מידית לעבודה ספציפית, אבל מייעצים לאילו כיוונים ללכת. זה עשוי לתת לו כיוון שאולי הוא לא מאוד מודע אליו ושיכול לספק אותו הרבה יותר מעבודתו הנכחית. בכל אופן, כדאי מאוד לעשות את זה מהר, או כל צעד שיעזור לבעלך למצוא עבודה אחרת ולהתקדם, כי כל יום נוסף שעובר עם העבודה הזאת שלו לא עושה לכם טוב, כפי שזה נשמע מה שאת כותבת. בהצלחה, ארי (שגם לא מוצא את עצמו בעבודה...)

16/07/2002 | 09:08 | מאת: שירל

ארי שלום אין לו תואר בשום דבר, הוא ניסה שלוש קורסים במחשבים עד שהוא הבין שמחשבים משעממים אותו וזה לא התחום שלו (למרות שהוא סיים קורס אחד במחשבים בהצלחה בתור טכנאי PC). דיברתי איתו, ואמרתי לו שילך להכוונה והוא טוען שזה סתם שטויות, ושהם לא רציניים. הוא ניסה לגשת לתחום הפסיכולוגי כדי ללמוד פסיכולוגיה ולהוציא תואר ראשון (לא כדי לעסוק בזה אלה רק בשביל התואר) ואני כעסתי עליו שזה ביזבוז של כסף בדבר שלא יצא מיזה שום דבר, כבר עדיף שילך ללמוד מקצוע שיכניס כסף, לא לימודים שלא יביאו שום תועלת. לימודים כאלה הם מותרות ולנו אין כסף מיותר. זה נישמע אגואיסטי אולי, אבל צריכים להיות מציאותיים. הוא לא אוהב את הטכנאות כי היא דורשת מאמץ פיסי, והרבה שעות עבודה. והוא ממש שונא את העבודה במחשבים. בכל אופן, תודה לך על ההתייחסות למכתב שירל

16/07/2002 | 09:38 | מאת: מיכל

אני חושבת שנקודת המוצא היא שכשלבעלך טוב לך טוב ולהיפך. כרגע אתם במצב ששניכם ממורמרים ולכן לשניכם רע. אבל צריך להתחיל מנקודה מסויימת. אם בעלך היה יכול לעבוד בכל עבודה שיבחר, במה היה בוחר? זה אפשרי? יש מקום להתפשרות בינך לבינו כך שהוא יעבוד בעבודה שהוא אוהב אך מכניסה פחות? תראי, כל עוד אין לכם ילדים הוא יכול לעבור מעבודה לעבודה עד שימצא את מקומו. אחר כך האחריות כבדה יותר, למרות שגם אז ניתן לעבור. אבל עכשיו זה הזמן האידיאלי לעשות זאת עד שיהיה מסופק. ואם לא יהיה מסופק מכלום אז אולי הוא פשוט לא אוהב לעבוד... מה את אומרת?

16/07/2002 | 09:53 | מאת: שירל

מיזה בדיוק אני חוששת, כי הוא האיר לי מספר פעמים שהלוואי שהוא לא היה צריך לעבוד. ואני אמרתי לו שאם היינו עשירים הוא היה יכול להרשות לעצמו לשבת בבית. בעלי עבד כל השנים בחברה של אמא שלו, זאת חברה להקמת תערוכות וזאת עבודה די שוחקת ומתישה ודי מכבידה - ונישבר לו מהעבודה הזאת. ולאחר שנשבר לו לעבוד אצל אמא שלו הוא התחיל לקחת קורסים במחשבים וגן מיזה נשבר לו. מה שהורס אותו זאת הקנאה בחבריו. שכולם הולכים קדימה והוא מרגיש שהוא הולך אחורה. לבעלי יש עוד 2 אחים (אח ואחות) והוא מרגיש שההורים שלו זרקו אותו הצידה ולא רוצים לעזור לו מבחינה כלכלית וכספית (ההורים שלו עזרו מאוד לאחיו הגדולים) והם עכשיו לא יכולים לעזור לנו, הם הסכימו רק שנגור אצלם ועל חשבונם כדי שתהיה לנו אפשרות לחסוך. חשבתי ללכת איתו לטיפול זוגי או פסיכולוגי, מה דעתך?

16/07/2002 | 02:55 | מאת: ליבי

ובכן... אחרי שהיינו בטיילת בת"א ובגן צ'רלס קלור וישבנו על האבנים שליד המים ודיברנו לא מעט וסיפרנו אחד לשני לא מעט סיפורים שאל אותי בלונדי מה דעתי "לעבור שלב" כלומר - לדבר על התכל'ס ולהיות פתוחים אחד עם השני הסכמתי... גם אם כרגע אני לא מאוהבת עד מעל הראש מה דעתכם?

16/07/2002 | 06:20 | מאת: נטע

ליבי בוקר טוב, שלחתי לך מייל. בין היתר גם על הנושא הנ"ל.

16/07/2002 | 09:35 | מאת: ליבי

קראתי ואני עונה ...

16/07/2002 | 08:37 | מאת: שלומי

להיות פתוחים אחד עם השני, זה תמיד טוב. זה נקרא לעבור שלב ? לעבור שלב, זה לדבר על אירוסין !! ומה באמת את מרגישה כלפיו ? ומה הוא אומר שהוא מרגיש כלפייך ?

16/07/2002 | 09:37 | מאת: ליבי

אירוסין????? חכה!!!!!!!! זה שהוא רוצה לעלות שלב מראה שהוא חושב בכיוון הוא כל כך מסודר בחשיבה שזה גורם לי לחייך אין לי מושג מה הוא מרגיש כלפיי רק שנחמד לו מאד איתי אבל אני לא מאוהבת בו או חושקת בו עדיין נחמד לי גם מקווה שזה יבוא בקרוב

לא חייבים ישר להתחתן אפשר לבלות קצת להכיר יש זמן...

16/07/2002 | 08:57 | מאת: ארי

את יכולה לפרט מה פירוש "לעבור שלב"? אולי פספסתי בעבר את התפתחות הסיפור שלכם וחסרים לי פרטים, בכל אופן קשה לי להבין באיזה מצב מדובר כרגע, והייתי רוצה לעזור, אז פרטי בבקשה עד כמה שאת יכולה איפה אתם עומדים.

16/07/2002 | 09:38 | מאת: ליבי

קודם רק יצאנו היום אנחנו מדברים על ההמשך על איך רוצים שחינוך הילדים ייראה, התנהגויות שונות

16/07/2002 | 09:28 | מאת: מיכל

אני מוכרחה להודות שהשאלה שלך אותי קצת מבלבלת... לכאורה פשוטה ומובנת אך למעשה נתונה לפרשנויות רבות ולו מהסיבה היחידה של שוני בקודים החברתיים. אצלנו, לעבור שלב משמעו אינטימיות ואילו אצלכם, עפ"י שלומי, השלב הבא הוא אירוסין. בעוד שאנחנו עדיין לא מעלים בדעתינו בשלב זה את שלב החתונה אצלכם זה עניין שמנקר בראש כל הזמן. לכן דרושה פה הפרשנות המדוייקת שלך ל"שלב הבא". מהו ומה הוא אומר על יחסיכם מרגע שהגעתם אליו? סיבכתי אותך? לא נורא... אני בטוחה שתמצאי את התשובות. יום טוב, מיכל.

16/07/2002 | 09:33 | מאת: מיכל

התיאור כל כך רומנטי... יו...איזה כיף... מחזיר אותי לנוסטלגיה נעימה. די! אני ממש מקנאה...

16/07/2002 | 09:43 | מאת: ליבי

הפרשנות המדויקת היא שעד היום יצאנו ודיברנו על הכל על כולם ועל השוטף לעלות שלב זה להחליט ששנינו הולכים על מטרה רצינית ומדברים בתכל'ס על איך הבית שלנו ייראה מבחינת חינוך ילדים למשל לא הספקנו הרבה וכבר היה 2 לפנות בוקר ובלונדי קם היום ב6 וחצי מסכן דרך אגב... סיפרתי לו קצת על הפורום ועל הכינוי שהוא קיבל כאן :-)

15/07/2002 | 21:12 | מאת: ליבי

עוד מעט יוצאת עם בלונדי נתראה כשאני אחזור וואו..אני עייפה מתה סחוטה

15/07/2002 | 22:34 | מאת: HERA

איפה הייתם? איך היה? אני אהיה כאן שוב אחרי 24:00... הולכת לראות "החטא ועונשו" עם קיציס ופרידמן.

15/07/2002 | 18:45 | מאת: נטע

בן זוגך חזר? האם הוא פנוי ליעוץ??? המבחן שלי בעוד שבוע...

15/07/2002 | 20:44 | מאת: יונת

יונת מתה - הלוואי - בכל מיקרה לא מתפקדת חזרתי מהטיפולים חסרת אנרגיות מחוסלת גמורה מתה הולכת לישון מקווה גם לא להתעורר - לישון לעד .

15/07/2002 | 20:54 | מאת: ליבי

ובקשר למה שכתבתי לך במייל.... שאלת? התייעצת את המחשבות האובדניות תדחי בינתיים כשהטוב עומד בפתח... למה לסגור לו את הדלת בפרצוף?

15/07/2002 | 20:58 | מאת: ארי

תתעוררי ותחזרי לכאן בבקשה, בטח יש אנשים שצריכים אותך בחיים

15/07/2002 | 21:13 | מאת: נטע

כשתתעוררי חיה ונושמת, כנסי לכאן.

15/07/2002 | 22:16 | מאת: HERA

לפעמים שינה טובה מסדרת קצת את הראש... אין כמו עייפות כדי לצבוע את העולם בשחור, בעיקר אם הוא לא היה לבן עוד קודם. ספרי לי - במייל - מהההה שלום הכבשים...

15/07/2002 | 22:13 | מאת: HERA

תגידי - את עדיין צריכה "קהל"? אפשר לארגן כאן משהו... יהיה לך קהל מעורב...

16/07/2002 | 06:16 | מאת: נטע

בוקר טוב, צריכה קהל. היום יונת ובעלה יבואו אלי ואני מקווה לקבל מספר רעיונות. הוא מומחה בתחום. אחר כך אולי אוכל לישם את זה עליכם:-)))

15/07/2002 | 14:34 | מאת: שלומי

רק הולכים לכמה שעות, והפורום מתעורר לחיים. חבל שלא עשיתי את זה יותר . מה שלום כולכם ?

15/07/2002 | 14:39 | מאת: כוכבית

מה שלומך שלומי? על מה הפסימיות שנפלה עליך הבוקר?

15/07/2002 | 14:40 | מאת: שלומי

זה נראה לי יותר כמו ריאליות.

הפורום תמיד שוקק חיים, רק שלפעמים זה מתחת לפני השטח... חיים סמויים - כמו חיידקים.

15/07/2002 | 15:06 | מאת: שלומי

אני צריך יצורים מהמין האנושי. מה לעשות, יש לי אופי משונה, נכון ? לא מספיק לי חברה של חיידקים. אני צריך דחוף ללכת לפסיכולוגים שיפתרו לי את הבעיה !!!

15/07/2002 | 14:24 | מאת: כוכבית

שמעתי שמועות שהפורום רוגש וסוער:-)) מה קורה?

15/07/2002 | 14:26 | מאת: HERA

ראית מה קורה פה? אנשים מאבדים את הצפון... מעניין... ספרי, לאן נעלמת אתמול?

15/07/2002 | 14:31 | מאת: כוכבית

לא קראתי הכל, אבל משהו/י נדבק בפחדים שהיו לי פעם לפני ........? זה לא הצפון, זה המרכז שאבד:-( מאחר והברזת לי :-( הלכתי להטביע את יגוני בטיפול בחמי:-)) וכמובן שגם היום "הקפצתי" להם ארוחת צהריים:-)) מה לגבי מחר???? אני לא יכולה להכנס לדואר, (תחזוקה) אבל אני סקרנית לדעת איך הלך לך אתמול, מה את יכולה לשחרר??

15/07/2002 | 14:21 | מאת: מיכל

עניתי לך בדף הקודם על חומר למחשבה. מקווה שהבנת את הנקודה.

למעשה אני מקבל את התשובות של שתיכן, אבל הנקודה היא שאנחנו רואים שאופן שונה את המשמעות של מפגשים בפורום. עכשיו כשאני מבין יותר טוב איך אתן רואות את זה, אני מבין אחרת את הגישה שלכן, ומבין אותה יותר לטובה. להרה - אולי לא קראת את כל תגובותי לכל מי שכתב לי, אבל כתבתי שם שלא בוער לי לפגוש את כולם דווקא אחרי זמן כל כך קצר בפורום (שבועיים) ואם כבר הזכרת את המפגש שהתקיים כשהגעתי - לא הייתי בא אליו כי לא הכרתי כלל את הפורום. אני כבר מנוסה בכמה מפגשי אינטרנט, אם זה בפורומים ואם זה בהיכרויות אישיות, וגם אני מנסה להגדיר את המינון הנכון בשבילי של זמן היכרות וירטואלית עם היכרות מוחשית, ואני מבין את ההסבר שלך על כך שכתבת על עצמך. אני בהחלט לא רוצה להחליט בשביל כולם לגבי אופי המפגשים - אני מכיר אופי מסויים של מפגשים, שמיועד לכולם ויצאתי מתך הנחה שזה כך גם כאן. לכן הופתעתי מההתנהלות לגבי הפגש שהיה אמור להתקיים. אני בהחלט מבין שההתנהלות הזאת לא היתה מכוונת נגדי, אני גם לא רואה שום סיבה לכך. הבעיה לא היתה המפגש, אלא הפרשנויות השונות שלנו לגבי המשמעות שלו. אני מקוה שעכשיו אני מובן, ומודה על התגובות.

15/07/2002 | 14:49 | מאת: מיכל

מה שאומר שאל לנו להיכנס לפרשנויות לפני ששמענו מה יש לשני הצדדים לומר. ולמדנו שאפשר להבהיר דברים בצורה ברורה מבלי להיות בוטים. המשך יום טוב, מיכל.

15/07/2002 | 15:24 | מאת: HERA

עכשיו, כשכולם מבינים את כולם... אני חושבת, שבגלל שאתה מנוסה בפגישות ומפגשים הסקת מסקנות מוקדם מדי... אני מאמינה לך, שככה מתנהלים העניינים בפורומים אחרים... והנה למדנו שאין להסיק מהכלל אל הפרט. אני באמת באמת רוצה שתבין, שאין לי שום-דבר אישי נגדך, כארי, אלא זו בעיה כללית לחלוטין, שאינה מכוונת דווקא כלפיך. כמו שכבר כתבתי בעבר, אני לא תמיד קוראת את כל העצים שנוצרים פה... כי לא תמיד יש לי סבלנות. לפעמים חלק מהעצים לא "מדברים" אליי ולפעמים סתם לא בא לי, אז ככה שבהחלט ייתכן שלא ראיתי שכתבת שמפגש לא בוער לך.

15/07/2002 | 14:12 | מאת: ליבי

קפצתי לביקור מה קורה?

15/07/2002 | 14:27 | מאת: HERA

כי הכי פשוט זה להתחיל לקרוא... כי סתם ככה להסביר זה מסובך...

15/07/2002 | 13:58 | מאת: מור

יש למישהו בדיחה טובה? מה חדש?

15/07/2002 | 14:02 | מאת: איתן

צהרים טובים:)) לא אין לי בדיחה טובה:)) אבל גם בדיחה לא טובה אין לי:))) אז זה בסדר. נכון???:))) @----)--- איתן

15/07/2002 | 14:30 | מאת: HERA

ולי אין בדיחה בכלל... לא נורא... לא הכל מצחיק - נכון?

15/07/2002 | 13:37 | מאת: HERA

15/07/2002 | 13:57 | מאת: איתן

תגידי לה שתחזור כבר כי היא חסרה כאן:))) יש כאן בלאגן והבלאגן לא מושלם בלעדיה:))) @----)---- איתן

15/07/2002 | 14:03 | מאת: HERA

היא תהיה פה עוד מעט... יש לכם סבלנות?

15/07/2002 | 14:34 | מאת: כוכבית

הגעתי כדי להשתתף בבלאגן:-))) ואיפה אתה? פיספסתי אותך???

15/07/2002 | 14:04 | מאת: ארי

15/07/2002 | 12:27 | מאת: HERA

מה אני קוראת פה? מה זו הפסימיות הזו? נכון, מאוד רצינו להיפגש שוב - ואנחנו עדיין רוצים! אבל זו תקופה שעמוסה לכמה אנשים, ולכן קשה למצוא את הזמן המתאים. לדעתי - זה לא קשור בכלל למפגש שהיה (והיה כייפי מאוד, לא?). נכון שנוצרו גם כימיות בין מס' מצומצם יותר של אנשים, אבל זה לא בא במקום שום-דבר. אין ספק, שלמיכל ואיתן יותר קל להיפגש לעתים קרובות, בדיוק כמו שליונת, נטע ולי יותר קל. צריך לזכור, שאנחנו מפוזרים על כמה אזורים בארץ, וזה גם משפיע. שלומי - הכל בסדר? אני מחכה לתגובה בעורף... אולי תספר לי שם מה קורה?

15/07/2002 | 14:44 | מאת: כוכבית

מי אומר שקרה משהו ? פשוט, אין לי חשק לנסות למשוך את השמיכה לכל הכיוונים. מישהו צריך קצת להתגמש, ולא ראיתי שיש מישהו כזה. איך כתבת פעם ? לא התחתנתי עם הפורום. גם אני לא .

15/07/2002 | 14:48 | מאת: כוכבית

גנבים! גנבו לי את השם:-((

15/07/2002 | 14:49 | מאת: HERA

לא יודעת אם קרה משהו או, לכן התעניינתי... אתה לא צריך למשוך את השמיכה לכל הכיוונים, כי בסוף היא תיקרע וזו בטח לא המטרה של אף-אחד. בעניין הגמישות - שלחתי לך מייל. אף-אחד לא נשוי לפורום, וזה היתרון של הפורום... אפשר ללכת ולחזור, או ללכת בלי לחזור או לא ללכת... איך שבוחרים. אני פשוט חושבת, שאם חוסר הגמישות של או הזמן (או כל חוסר אחר) הוא הגורם, אז זה לא צריך להיות ככה... כי אפשר להיפגש בנוכחות לא מלאה... לפחות בשלה זה, שבו אנשים עסוקים יותר או פחות.

15/07/2002 | 11:29 | מאת: חברה טובה

להערכתי ולהערכת חבריי אחד מהחבורה שלנו בדרך לאלכוהוליזם. איפה אני יכולה לשאול על סימנים? על דרך ההתנהגות שלנו? על תגובה שלנו למצב? אנא תפנו אותי לפורומים, עזרה מקצועית או אתרים בעברית בלבד.

15/07/2002 | 12:23 | מאת: HERA

לחברה הטובה, את יכולה להיכנס לרשימת הפורומים, ושם להיכנס לפורום פסיכותרפיה או פסיכולוגיה קלינית (באחרון אין כרגע אין מקצוע, משום שהוא יצא להשתלמות של שבועיים). שם תוכלי לקבל את הסימנים לאלכוהוליזם + הפניה למקומות שמטפלים בעניין. בהצלחה, HERA.

15/07/2002 | 10:29 | מאת: יונת

טוב אז בוקר טוב לכולם אבל היכן כולם ? שלומי מה גרם לשבר ? לא מתאים לך אבל זו זכותך . אני מזמן התחלתי להרגיש שקורה משהו מתח לא ברור ביננו חוסר הבנה אחד את השני אבל זה היה ברור וצפויי .הפערים ביננו מאוד גדולים בכל מיני מובנים ולעיתים מאוד קשה ואולי בלתי אפשרי לגשר עליהם . כל אחד מוצא לעצמו את האדם שהכי יכול להתחבר אליו ונוח לו במחיצתו ויש אפשרות של תיקשור והבנה . כל אחד ובעייתו ודרך התמודדותו עם בעיותיו בחיי היום יום . יש כמובן גם קשיים טכניים לא קטנים ועיסוקים מחייבים בבית שמחייבים לעיתים התרחקות מהפורום . יש התנתקויות מהפורום מכל מיני סיבות לא ידועות . למשל היכן כוכבית ? מה קורה איתה ? ההתרחקות של מיכל על מה היא מעידה ? המצב הבריאותי של איתן שמונע ממנו להגיע .? ההשברות של שלומי בגלל חוסר יכולת לאחד את כולם .? העבודה המרובה שיש לנטע וליבי ?ובעקבות כך עייפות וחוסר כוח ? העליות וירידות קיצוניות אצלי במצב הדיכאוני או מצבי הרוח ? הפחד לקלוט חדשים והקושי של קבלתם ולתת אמון בהם ? והקושי המאוד גדול לדעתי הוא פער הגילים שביננו ? ------------------------------------------------------------------------ אם לכם יש מחשבות או השגות או תהיות תגובות או מחשבות אתם מוזמנים להגיב על מה שאתם מרגישים שקורה לנו לכולנו גם אם לא הזכרתי שם זה או אחר מוזמנים להגיב ולא לברוח מלבטא ולשחרר רגשות . רצויי וכדאי שהכל יהיה גלוי וידוע לכולם ללא חשש . אחזור לכאן בשעות אחה"צ -18.30 בערך שאז אני מתפנה . מה שברור לי שהמפגשונים הקטנים והקשר בייננו ימשכו כמו לדוגמא אני ונטע והרה שגם אזור המגורים מקל ותורם להמשכיות הקשר המפגשי וגם ההבנה והכימיה שנוצרת בקבוצה קטנה יותר . מוזמנים לתגובות ולא במיילים אלה כאן גלוי ופתוח .

15/07/2002 | 10:36 | מאת: שלומי

מה המצב ? למה דוקא כאן ולא במיילים ? דרך אגב, שלחתי לך מייל הבוקר. אבל אני כבר רגיל שלא לקבל תשובות. תראי, אני צפיתי את זאת. אמרתי , שברגע שניפגש, ואין כבר את הלא נודע, מי זה האדם שעומד מאחרי השם, החשק והענין ירדו. ונדמה לי שזה מה שקרה. אנשים איבדו ענין. אז לא נורא, ככה זה בחיים. הפורום שימש אותנו תקופה, ואולי הגיע הזמן להתקדם ולהמשיך הלאה. כל דבר טוב בא יומו. קצת קשה להיות כאן לבד ולדבר לקירות. היי בריאה, יום טוב לך ולהתראות אולי מתי שהוא מייבי ביי

15/07/2002 | 10:56 | מאת: ליבי

אני לא מבינה.... מה קרה? יש זמנים שיש עבודה, אבל אחרי שאני אחזור מחו"ל תתחילו לראות אותי כאן עד שיימאס...כי הקיץ יעבור והעונה החמה מבחינת העבודה תיגמר המפגש אצלי לא שינה כלום. להיפך הוא רק הוסיף. אהבתי לראות את כולם והשיחה היתה חמה ומענינית. בקשר לחדשים - נכון יש בעיה, אבל לא אחת שאי אפשר להתגבר עליה נפגשנו לפני כמעט שבועיים ורק יום אחד עבר שלא היו בו עצים שכחתם תקופה כזו לפני חודש שבקושי היה נכנס מישהו? מה זה אומר עלינו לא יודעת

15/07/2002 | 12:27 | מאת: איתן

צהרים טובים קודם כל הרופא הטיפש הזה ביקש להביא לו את כל הצילומים של ה סי טי ורנגן והכל. למה טיפש. כי הוא אמר שהתרופה שאני לוקח לא יעילה שהטיפול הרפלקסולוגי מיותר וכך גם הפיזיוטרפיה. מי שהמליץ לי על התרופה זה מומחה לבירכיים שמכניס את הרופא הזה בכיס ההכי קטן שלו. והתרופה עזרה לי מאוד מאוד מאוד........... הרפלקסולוגיה גם עוזרת. אז שלא יבלבל במוח. מה שעוזר לאנשים להבריא זה טוב גם עם זה שמן מהבבא בובה!!!! הוא נתן אישור להוציא את הצילומים מהבית חולים. זה מה שנעשה אבל אני קובע תור לרופא אחר שנחשב טוב יותר. חוץ מזה המכשיר סי טי החדש שדיברתי עליו. מופיע כאן בכתבה של הסורק המהיר בעולם הרפואי. אני בן 1500 הניבדקים:)))) זה מכשיר שחבל על הזמן באמת משהוא מיוחד:))) נקווה שיחליפו גם את האם אר איי למכשיר סימפטי יותר:)))) יונת כל הכבוד על השיחת מוטיבציה. אבל כנראה שהפגישות הקטנות עובדות טוב יותר. ופגישה גדולה כמו שהיתה שדורשת לוגיסטיקה, צריך לעשות כל תקופה מתי שזה יתאפשר ולא כל שבוע שבועיים. ככה יהיה נוח לכולם ופחות בלאגן. בדרך שזה מתנהל עכשיו זה סתם לחץ ועצבים. @-----)----- איתן

15/07/2002 | 12:36 | מאת: מיכל

למה יונת מודגשת ואנחנו רק ה"שאר"??? דיברתי איתה והיא אמרה שהיא עסוקה ושאני אדבר איתה בשתיים. אמרתי לה שזה בקשר למישהו שרוצה טיפול אצלה, כדי שהיא תיתן את כל האינפורמציה הדרושה...

15/07/2002 | 07:13 | מאת: נטע

ראית כמה ממתקים חדשים הגיעו לפורום? צריך לברך אותם בברכת ברוכים הבאים!

15/07/2002 | 10:37 | מאת: שלומי

הי נטע, ת'אמת, הממתקים האלו מעניינים את הספתא שלי. איפה הן הבחורות ההן ? אותן אני מחפש ....

15/07/2002 | 01:26 | מאת: אורי

Story of a Naughty Girl: Pandora's BoxSubmitted by: aria{Fx}[ Link to Original Spanish Version ] Pandora was a very naughty girl. She was also selfish and oversexed. She only ever thought about her own pleasure. Her boyfriend was a very good person, he loved her so much that he put up with all her faults, and she used him in every sense. Also her sexual appetite was enormous, she couldn't get enough of it, and she needed a minimum of 10 orgasms a day. She masturbated frequently when she was alone, and when she wasn't she got her boyfriend to give her several orgasms through oral sex. When she had had enough, she rarely wanted to pleasure him, all that mattered was herself. Her boyfriend fantasied with anal sex, but she didn't want to know, as she knew that she wasn't going to get an orgasm that way. Pandora was also very lazy. She lived off her boyfriend. She spent most of her time at home, or shopping. She didn't even know what he worked as, it just wasn't interesting to Pandora, as long as there was plenty of money for her. One week he had to go for a business trip leaving Pandora on her own. The third day of his absence an enormous box came through the post. Pandora put it in the living room and didn't give it a second thought. However, two days later Pandora was bored, and she felt curious to know what was inside. That night, when her boyfriend called she told him about the parcel. - " A Big box came for you through the post, would you like me to open it for you?" - No, just put it in my study - said her boyfriend in an offhand manner. - "Why not? Come on, let me open it... - said Pandora in her whinnying tone. - " I said no, it's not your parcel, just forget about it, it's just something to do with work, I will open it when I get back, okay?" And with that he hung up. Poor Pandora, she just couldn't forget about the box. Hour after hour she looked at the it, thinking what could be inside. Finally, curiosity got the better off her, and making all sorts of excuses in her mind she ripped the parcel's paper off, and opened the box. She really had no idea what could be inside, but she certainly didn't expect what she found, there was what seemed to be some sort of sexual toy, what looked like a stainless steel chastity belt. It was so beautiful, Pandora was very taken by it, and she couldn't resist getting undressed and putting it on. She had no intention to lock it, she just held it up to her waist to see the effect, but as she did so, the two ends snapped shut, pulled by some sort of powerful magnetic attraction. The belt was fastened tight, it was a perfect fit. Pandora looked at herself nervously. She loved the sexy effect of the belt. She fingered the meshed area where she could pee without touching her clit and sex. She felt her ass, so exposed and free from the restraining belt, and twisted her head to see how it looked. A closer look at the belt showed her that there didn't seem to be a lock, she couldn't even see the joins that had clicked together when she put the belt on. She began to feel very nervous, she looked in the box to see if some keys or instructions were there, but there was nothing. She tugged at the belt, trying to pull it off, but she couldn't. - How in the hell do I get this off? - she thought - I bet he has done this on purpose, knowing that I would look in the box and try this on. He just wants to humilliate me knowing that I won't know how to get it off. I can't bear the thought of him having to see me like this - and with this she stamped her foot in rage for falling in such a silly trap. But bear it she had to. For several days she had a very uncomfortable time, peeing through the mesh of the belt, not being able to clean herself properly, not being able to touch her sex. This was the worst part, she really was used to have at least 10 orgasms a day, of thinking of her own pleasure, and now she could not. She felt a ticklish feeling in her clit, and she couldn't touch it, it sent her wild. She felt so near cumming, but without that final stimulation there was no relief for Pandora. All she could do was suffer and wait. Finally, Friday came. Her boyfriend was due back from his business trip that afternoon. Pandora was waiting him for him in the living room, decided to get over the worse part as soon as possible. Let him see her like that and laugh as much as he wanted, the sooner that happened the sooner she would be freed by the evil contraption. But oh how humiliating it was, she felt like a greedy child that had been caught with her hands in the sweety jar. There was no way she could hide the evidence, it was fastened tightly to her waist and sex. When her boyfriend finally arrived and let himself in the flat, he smiled in a cruel manner Pandora had never seen before. He looked at her nude body, her nipples were hard and looked highly frustrated, she looked so hot in her new prision as she rubbed her ass because of the the humiliation and her nervousness. Her face was red, and she found it hard to meet his gaze, she decided to act very submissively, unlike her normal self, so to finish as quickly as possible, she was in no position to have a tantrum as she normally would have and make demands. - Well well - he said- look what we have here. - he laughed and when finished continued - Now you know for whom I work, I make chastity belts, but not just any chastity belts... no, belts that Masters and Mistresses use when they want their slaves permanently chastised. The belt you are wearing is the pilot model, the first experimental permanent chastity belt made with your measurements and a cast. I am sorry to say that there is no possible way of getting out of that belt, but of course, I had no intention of you putting it on... - and with this his expression tried to look sorry. She smiled and laughed. It was all nerves really, she didn't believe him. He was just teasing her, making her squirm, humiliating her and taking pleasure of the power he had over her. She didn't believe for a minute that she was trapped in a permanent chastity belt. He embraced her, she was quiet, shocked, not believing, quite unlike her usual self. - My poor little cat. You have been chastised for being too curious. I told you didn't I? , well didn't I?, to leave the box alone... And having said that he licked his finger and put it in Pandora's virgen ass. She moaned in pleasure, so in heat was she, so frustrated, that this unknown anal pleasure was divine. - Thank God we have your ass free, I am now going to be able to really enjoy it. That frustrated state you will always be in, will mean that you will really enjoy anal sex, I bet you will actually beg me for it. - and he continued to move his finger in her ass. He then put her on all fours and fingered her nipples as he slowly inserted his now hard penis in her tight ass. What a pleasure it was, he had never felt anything like it. He could hear her moan and she was mounted, slowly at first, but then faster and faster, until he finally cum.. - My poor little love - he said - no orgasm for you - looking with a little pity to his girlfriend, who had now put her own finger in her ass, trying to get a little more pleasure. He kissed her forehead, and left her to her thoughts. Night after night Pandora begged him to tell her the way out of the belt. And night after night he told her that there was no way out. Frustrated and whimpering, feeling her clit beating inside it's prison, she would finally beg him for some anal pleasure. And he readily complied. So if you are a naughty girl, curious and oversexed, I would be very careful. Perhaps you will end up like poor Pandora, with no orgasms ever again. Be-careful because Curiosity frustrated the cat. [ Back to chastity fiction page ] Page last updated 02-May-31 by: [email protected]

יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל-כך נחמד... אבל עד שיגיע היום הזה, אני אמות מעייפות. אז לילה טוב לכל הנוכחות והנוכחים. לא להיכנע לאספרגוס! לא לוותר על זכויותיהן של הנמלים בקמבודיה! לא לשכוח מאיפה משתין הדג! והכי חשוב... שכחתי. חלומות פז.

כן גם אני מאחלת לכולכן לילה טוב ושינה ערבה

15/07/2002 | 01:15 | מאת: חלבה פנקייק מייפל וחמאת בטנים

לילה טוב לכל המתוקים, וחלומות ורודים.

15/07/2002 | 01:19 | מאת: יונת

גם לכם הממתקים שינה קרה וצוננת במקרר עד מחר

15/07/2002 | 00:13 | מאת: יונת

אולי לאכול מרשמלו ?איך היה יומך היום לא עיפה ? עוד לא נכנסתי למייל שלי היום בטח הוא מפוצץ בהודעות

15/07/2002 | 00:18 | מאת: HERA

אני לא אוכלת מרשמלו... לא בגלל הקלוריות, אלא כי זה סתם מגעיל! עייפה, בטח שעייפה, אבל הראש לא רוצה לישון... אז נשארים ערים למרות הסחרחורת... ראיתי שצלצלת אליי היום, אבל לא היה לי מתי להחזיר צלצול... יותר מדי דברים לעשות, ואני הולכת לאיבוד... :-) אז זהו... היינו בבית-קברות. גילינו את המצבה (וואו! איך הופתענו מהגילוי, כמעט כמו קולומבוס כשגילה את אמריקה).

והם מלאי מודעות עצמית וסגנון.... נראה לי שנזמין אותם בפעם הבאה, יכולה להוצר דינמיקה מענינת:-))))

15/07/2002 | 00:23 | מאת: יונת

האם הורדת את התחפושת לפני שענית לי או במקרה עכשיו נכנסת לכאן ? אני לא התקשרתי כי ידעתי היכן את ולא רציתי להפריע לך . האם הספקת לעשות מה שאיתן ביקש ממך במייל?

14/07/2002 | 23:32 | מאת: חלבה למרשמלו

מרשמלו מתוקה, מתי אראה אותך שוב?

14/07/2002 | 23:51 | מאת: נחל

כל חלבה מאוד מתפוררת וגם הפרורים מאוד מתוקים וטעימימים יאמי יאמי

14/07/2002 | 23:54 | מאת: חלבה

כשחם אני הופכת להיות קשה ותקועה ואז הכל נראה שחור...... אבל שכקריר - אני רכה, טעימה, מתוקה ונוטפת סוכר, ואיך אתה נחל???

14/07/2002 | 20:32 | מאת: ארי

עד כמה אתם מכירים את השכנים שלכם? אלה שגרים לידכם ברחוב או בבניין - אולי יש כאלה שהם קרובים לגילכם ושפוטנציאלית הם יכולים להשתייך לחוג החברתי שמתאים לכם - אבל אתם בכלל לא מכירים אותם? אולי אתם לא יודעים עליהם כלום חוץ משמות, ואולי גם את זה לא?

14/07/2002 | 23:12 | מאת: adi

את שכניי מעבר לדלת אני מכירה היטב היטב. עדי

14/07/2002 | 23:40 | מאת: חלבה

השכנים שלי....אממממ..... שני אופנוענים מדליקים ואנחנו נפגשים בחדר הזבל לשיחה קלילה ומרגשת, אחר כך אני לא ישנה יומיים...

14/07/2002 | 23:56 | מאת: נחל

השכנים שלי הולכים לישון עם הציפורים אז מתי הם מספיקים לעשות ילדים ?

14/07/2002 | 23:59 | מאת: ואדי ערה

את השכנים שלי אפשר לשים בחדר זבל של חלבה.

14/07/2002 | 19:25 | מאת: שאול

Story of a Naughty Girl: Pandora's BoxSubmitted by: aria{Fx}[ Link to Original Spanish Version ] Pandora was a very naughty girl. She was also selfish and oversexed. She only ever thought about her own pleasure. Her boyfriend was a very good person, he loved her so much that he put up with all her faults, and she used him in every sense. Also her sexual appetite was enormous, she couldn't get enough of it, and she needed a minimum of 10 orgasms a day. She masturbated frequently when she was alone, and when she wasn't she got her boyfriend to give her several orgasms through oral sex. When she had had enough, she rarely wanted to pleasure him, all that mattered was herself. Her boyfriend fantasied with anal sex, but she didn't want to know, as she knew that she wasn't going to get an orgasm that way. Pandora was also very lazy. She lived off her boyfriend. She spent most of her time at home, or shopping. She didn't even know what he worked as, it just wasn't interesting to Pandora, as long as there was plenty of money for her. One week he had to go for a business trip leaving Pandora on her own. The third day of his absence an enormous box came through the post. Pandora put it in the living room and didn't give it a second thought. However, two days later Pandora was bored, and she felt curious to know what was inside. That night, when her boyfriend called she told him about the parcel. - " A Big box came for you through the post, would you like me to open it for you?" - No, just put it in my study - said her boyfriend in an offhand manner. - "Why not? Come on, let me open it... - said Pandora in her whinnying tone. - " I said no, it's not your parcel, just forget about it, it's just something to do with work, I will open it when I get back, okay?" And with that he hung up. Poor Pandora, she just couldn't forget about the box. Hour after hour she looked at the it, thinking what could be inside. Finally, curiosity got the better off her, and making all sorts of excuses in her mind she ripped the parcel's paper off, and opened the box. She really had no idea what could be inside, but she certainly didn't expect what she found, there was what seemed to be some sort of sexual toy, what looked like a stainless steel chastity belt. It was so beautiful, Pandora was very taken by it, and she couldn't resist getting undressed and putting it on. She had no intention to lock it, she just held it up to her waist to see the effect, but as she did so, the two ends snapped shut, pulled by some sort of powerful magnetic attraction. The belt was fastened tight, it was a perfect fit. Pandora looked at herself nervously. She loved the sexy effect of the belt. She fingered the meshed area where she could pee without touching her clit and sex. She felt her ass, so exposed and free from the restraining belt, and twisted her head to see how it looked. A closer look at the belt showed her that there didn't seem to be a lock, she couldn't even see the joins that had clicked together when she put the belt on. She began to feel very nervous, she looked in the box to see if some keys or instructions were there, but there was nothing. She tugged at the belt, trying to pull it off, but she couldn't. - How in the hell do I get this off? - she thought - I bet he has done this on purpose, knowing that I would look in the box and try this on. He just wants to humilliate me knowing that I won't know how to get it off. I can't bear the thought of him having to see me like this - and with this she stamped her foot in rage for falling in such a silly trap. But bear it she had to. For several days she had a very uncomfortable time, peeing through the mesh of the belt, not being able to clean herself properly, not being able to touch her sex. This was the worst part, she really was used to have at least 10 orgasms a day, of thinking of her own pleasure, and now she could not. She felt a ticklish feeling in her clit, and she couldn't touch it, it sent her wild. She felt so near cumming, but without that final stimulation there was no relief for Pandora. All she could do was suffer and wait. Finally, Friday came. Her boyfriend was due back from his business trip that afternoon. Pandora was waiting him for him in the living room, decided to get over the worse part as soon as possible. Let him see her like that and laugh as much as he wanted, the sooner that happened the sooner she would be freed by the evil contraption. But oh how humiliating it was, she felt like a greedy child that had been caught with her hands in the sweety jar. There was no way she could hide the evidence, it was fastened tightly to her waist and sex. When her boyfriend finally arrived and let himself in the flat, he smiled in a cruel manner Pandora had never seen before. He looked at her nude body, her nipples were hard and looked highly frustrated, she looked so hot in her new prision as she rubbed her ass because of the the humiliation and her nervousness. Her face was red, and she found it hard to meet his gaze, she decided to act very submissively, unlike her normal self, so to finish as quickly as possible, she was in no position to have a tantrum as she normally would have and make demands. - Well well - he said- look what we have here. - he laughed and when finished continued - Now you know for whom I work, I make chastity belts, but not just any chastity belts... no, belts that Masters and Mistresses use when they want their slaves permanently chastised. The belt you are wearing is the pilot model, the first experimental permanent chastity belt made with your measurements and a cast. I am sorry to say that there is no possible way of getting out of that belt, but of course, I had no intention of you putting it on... - and with this his expression tried to look sorry. She smiled and laughed. It was all nerves really, she didn't believe him. He was just teasing her, making her squirm, humiliating her and taking pleasure of the power he had over her. She didn't believe for a minute that she was trapped in a permanent chastity belt. He embraced her, she was quiet, shocked, not believing, quite unlike her usual self. - My poor little cat. You have been chastised for being too curious. I told you didn't I? , well didn't I?, to leave the box alone... And having said that he licked his finger and put it in Pandora's virgen ass. She moaned in pleasure, so in heat was she, so frustrated, that this unknown anal pleasure was divine. - Thank God we have your ass free, I am now going to be able to really enjoy it. That frustrated state you will always be in, will mean that you will really enjoy anal sex, I bet you will actually beg me for it. - and he continued to move his finger in her ass. He then put her on all fours and fingered her nipples as he slowly inserted his now hard penis in her tight ass. What a pleasure it was, he had never felt anything like it. He could hear her moan and she was mounted, slowly at first, but then faster and faster, until he finally cum.. - My poor little love - he said - no orgasm for you - looking with a little pity to his girlfriend, who had now put her own finger in her ass, trying to get a little more pleasure. He kissed her forehead, and left her to her thoughts. Night after night Pandora begged him to tell her the way out of the belt. And night after night he told her that there was no way out. Frustrated and whimpering, feeling her clit beating inside it's prison, she would finally beg him for some anal pleasure. And he readily complied. So if you are a naughty girl, curious and oversexed, I would be very careful. Perhaps you will end up like poor Pandora, with no orgasms ever again. Be-careful because Curiosity frustrated the cat. [ Back to chastity fiction page ] Page last updated 02-May-31 by: [email protected]

14/07/2002 | 22:58 | מאת: נחל

שאול תגיד אתה רוצה להתיש אותנו בסיפורים באורך של ספרים ? ולא פחות ולא יותר עוד באנגלית למה ? שכחת את שפתנו או אתה רוצה להראות כאדם ידען שמתבטא באנגלית כי העיברית כבר לא מספיקה לו . יש לי עצה לך אם אתה באמת מעוניין שגם יקראו מה אתה כותב אז תתפלסף לפחות בעיברית ושיהיו סיפורים מענינים לפחות ולא באורך של ספרים .

14/07/2002 | 23:04 | מאת: מעין

!!!

14/07/2002 | 23:08 | מאת: מעין לנחל

21,22,23...................פוצץ!!!!!!!!!!!!!!

15/07/2002 | 00:10 | מאת: ואדי ערה

שאול... תעשה טובה... תסביר מה אתה רוצה פה מהחיים שלנו... שנעשה 10 יח' בגרות באנגלית? סבנג'ה - למה לא?

14/07/2002 | 15:25 | מאת: שלומי

כולם היום החליטו להתנתק ? אולי אתם באיזה מפגש ? ושכחתם ליידע אותי ?

14/07/2002 | 16:27 | מאת: ארי

אני לפחות, מגיח לכאן מדי פעם - אני חוזר ללמוד עוד מעט - קפצתי לראות מה חדש...

14/07/2002 | 11:03 | מאת: שלומי

על מטוס פרטי אחד טסו יחדיו רופא, עורך דין, כומר וילד קטן. לפתע, המטוס התחיל לפתח בעיות מנוע ועד מהרה הוא השתתק וכל הניסיונות של הטייס לתקן את הבעיה נכשלו. הטייס לקח מצנח ואמר לנוסעיו, "למרות כל מאמצי לא ניתן לעשות כלום, המטוס צונח ותוך מספר דקות נתרסק. אני מציע לכם לקחת מצנח ולצנוח אחרת...", והוא צנח. למרבה בצער נשארו רק שלוש מצנחים לארבעת הנוסעים. הרופא לקח את המצנח הראשון ואמר, "אני רופא, אני מציל חיים, אני חייב לחיות!", וקפץ החוצה. העורך דין אמר, "אני עורך דין, ועורכי דין הם האנשים הכי חכמים בעולם! ניתוח המצב מראה שאם אני לא צונח - אני מת, לכן אני צונח", הוא חטף מצנח וקפץ. הכומר הסתכל על הילדון הקטן ואמר, "בני, אני חיי כבר הרבה שנים ונהניתי מאוד מחיי. אתה עדיין צעיר וכל חייך לפנייך, קח את המצנח האחרון ותחייה חיים ארוכים!" הילדון נתן את המצנח לכומר ואמר, "אל תדאג לי אבי. האיש החכם ביותר בעולם צנח כרגע עם התיק גב שלי..." מה העניינים ? איפה כולם ? מה קורה ? איתן, שמתי לב שאתה מתחיל לקחת לי את השם. יפה מאד ! אבל אחי, בכיף, אין בעיה. אם נמאס לך מאיתן , תרגיש חופשי. יום טוב לכם היה נעים היה נחמד ביי

14/07/2002 | 11:27 | מאת: איתן

צהרים טובים שלומי. השם מישתנה לבד. בד"כ שאני ניכנס מופיע ישר השם שלי בשם הכותב. פתאום הופיע השם שלך. כרגע זה קרה שוב והפעם ראיתי את זה אז שיניתי:)) כנראה זה פורם פמניסטי ולכן גבר זה גבר ולא משנה השם שלו כל עוד זה שלומי:)))))))) @----)---- איתן

14/07/2002 | 11:41 | מאת: שלומי

גם אני עכשיו קיבלתי את השם שלך במקום את שלי. לא נורא. מה שלומך ? איך הבריאות ? יש התקדמות ? ומה בשטח הרומנטי ? יש חדש ?

14/07/2002 | 14:52 | מאת: מור

14/07/2002 | 15:01 | מאת: שלומי

אז אם זה גדול , גברת מור, לא היית צריכה להפוך את הכיוון של הסמיילי ? שיהיה צוחק ולא עצוב ? או שזה לכבוד תשעה באב שממשמש ובא .

14/07/2002 | 05:39 | מאת: ליבי

בעוד שעה ייפתחו חגיגות האיניומולדת של ה-14 ביולי מזל"ט לחוגגים

מה שלומכם הבוקר?

14/07/2002 | 08:47 | מאת: ארי

לא הספקתי עדיין להכירך מור - גם אני כאן לא הרבה זמן, בערך שבועיים. ליבי - איך היה במלון? אני הולך להעביר את היום בספריה של האוניברסיטה, לקראת מבחן שיש לי בעוד יומיים. מ הסתם אהיה כאן רק מאוחר. יום טוב!

14/07/2002 | 09:05 | מאת: שלומי

בוקר טוב לכוווווווווווולם:) @----)---- איתן

14/07/2002 | 09:07 | מאת: איתן

ממתי השם שלי שלומי????????? הפורם משתגע שוב:( לא יפה:( @-----)--- איתן

13/07/2002 | 23:58 | מאת: יונת

שלחתי לך מייל ושוחחתי גם עם ענת ואיתן מקווה שמצב רוחי ישתפר כי כרגע זה לא כך ומעמיד אותי בספק הגעה אבל נחיה ונראה מה יוליד יום או יומיים . איך עברה לך השבת ?דווח לנו וכתוב למייל כתובת מדוייקת כי יש שם שניים כאלה . למרות שאין לי הרבה אנרגיות להגעה אז קיים סיכוי כלשהוא .

14/07/2002 | 00:06 | מאת: יונת

מצער אותי יותר מהכל זה שאישתך לא תגיע זה פשוט אבסורד שיש לכך התנגדות גם כן מה קורה לנו ?

14/07/2002 | 00:19 | מאת: HERA

שתהיי לי בריאה, עד 120 שנה עם ריבית!!! אני עכשיו שולחת מייל זועם כמו... כמו... שור בזירה!!!!

14/07/2002 | 12:27 | מאת: שלומי

שלחתי מייל בענין.

13/07/2002 | 18:46 | מאת: נטע

פנה אלי גבר באחד מאתרי ההכרויות ברשת. הוא ראה תמונה שלי, ושלח לי את הפרטים שלו + תמונה. נשמע טוב לפי הכרטיס, אך הוא לא לטעמי, מזוקן ואני לא אוהבת זקנים, וחוץ מזה לא כל כך מצא חן. כתב לי מסר בזו הלשון: " פעם סרבת לי בגלל התמונה, האם תסרבי גם עכשיו, האם אדם הוא רק פלאקט?", ממש לי נעים לי. נשמע אינטליגנטי וכו', וממש לא רוצה לפגוע. מה הייתם עושות/ים????

13/07/2002 | 20:50 | מאת: איתן

את האמת יש משהו במה שהוא אומר. את זאת שלא בסדר. הרבה בנות התנהגו אלי כמוך. נטע את האמת זה מכעיס אותי לקרוא את מה שכתבת. יש דברים שהם עקרוניים כמו אופי שאי אפשר לשנות ואולי גם כמה דברים של יופי. אבל יש דברים שניתנים לשינוי. כמו....... מי ששמן יכול לעשות דיאטה, מי שיש לו זקן או שפם יכול לגלח אותו.....וכו'. צריך לתת לבן אדם צ'אנס לראות מי הוא באמת. לתת לו פגישה או שתיים. ולראות מי הוא. ואם הוא לא מתאים אז תגידי לו שהוא לא מתאים וזה יכול ליהיות אחרי פגישה אחת עם הוא ממש לא בשבילך. ואם הוא בחור טוב ומעניין והוא יסכים לגלח את הזקן בשבילך????? את יודעת גם אני כאן באתר הכרויות. ואני לא שם תמונה ולא שולח תמונה לאף אחת. מי שרוצה להכיר אותי אז פנים מול פנים. עם היא רוצה להעלם אח"כ שתעלם עם היא רוצה לברוח מהארץ אז שתברח. לפחות שתתן צ'אנס. שתנסה להכיר מי אני. מי שלא מרוצה מהדרך אז הבעיה אצלה. אני מכבד את מי שמולי גם עם היא לא ניראית לי. חוץ מזה מעבירים ערב.... אז מה???? אם הוא ממש משעמם אז תמצאי תירוץ לברוח. או שתגידי למישהוא להתקשר אליך אחרי זמן מסוים. ואם זה בסדר תמשיכי ואם לא אז תגידי שאת חייבת ללכת. אני לא משתמש בשיטות האלו אבל היו כאלו שהשתמשו. אני יוצא במטרה להעביר ערב. אם זה טוב אז זה ממשיך ואם לא אז לא. אבל זה בצורה מכובדת. בהצלחה @-----)---- איתן

13/07/2002 | 21:08 | מאת: נטע

בכלל לא מדובר על יופי,במובן של גבר גבר חטוב , שרירי, עם קוביות בבטן ופנים גבריות,"תגלית השנה" :-)))). לכל אחד מאיתנו יש משהו ש"עושה לנו את זה" במין השני. יכול להיות גבר שמנמן אך בעל אישיות מענינית ויש בו איזה ניצוץ, והוא גורם לי לאיזו תחושה שהייתי יכולה לגעת בו... אבל, לעומת זאת, יש כאלה שמראש אני יודעת ומרגישה שלא יהיה ביני לביניהם, שום דבר. זקן - אחד הדברים שאני לא יכולה...... מעין הסתרה, מכסה את הפנים, דוקר ועוקצני:-)))), ובכלל, יש גברים שיכולה להוצר ביני לביניהם תקשורת מופלאה, אך מכאן ועד משיכה פיזית, המרחק גדול. ואתה? ברור שגם לך יש העדפות, תחושות, רגישויות... ומה הן?

14/07/2002 | 01:47 | מאת: ליבי

הבעיה היא באמת רק הזקן? דיברת איתו פעם בטלפון? שמעת את הקול שלו? תאמיני לי וזה מניסיון של פגישות עוורות על ימין ועל שמאל (כי זה בעצם "שידוך") - אף פעם לא מקבלים ב-ד-י-ו-ק מה שרוצים. תמיד אבל תמיד תמיד יהיה משהו לשנות. אם הגבר מולך אינטליגנטי, רגיש, חם, אוהב ועם חוש הומור - תאמיני לי שהזמן יעשה את שלו ואו שתתרגלי או שהוא יסכים מעצמו להוריד את הזקן אחרי שתסבירי לו את המניעים שלך. אם כבר דיברתם ואין קליק ראשוני וממש השתעממת אז כמו שאמרו כולם זה סיפור אחר, אבל אם הבעיה היא רק זקן, כדאי שתחשבי שוב

13/07/2002 | 15:15 | מאת: נטע

מספר דרכים מצחיקות איך נשים יכולות לנפנף מטרידים: המטריד: "סליחה לא נפגשנו כבר פעם?" האישה: "יכול להיות , אני פקידת קבלה בקליניקה און!!!" המטריד: "תגידי, לא פגשתי אותך כבר פעם באיזשהו מקום?" האישה: "כן, בגלל זה אני לא הולכת לשם יותר!" המטריד: "סליחה, הכסא הזה פנוי?" האישה: "כן, וגם הכסא שלי יהיה פנוי אם תשב לידי!" המטריד: "נו, אז בא לך לבוא אליי?" האישה: "אתה חושב שיש מספיק מקום לשני אנשים בדיר?" המטריד: "אצלי או אצלך?" האישה: "שניהם, אתה אצלך ואני אצלי!" המטריד: "אז מה את עושה בחיים?" האישה: "מעמידה פנים שאני אישה!" המטריד: "בחייך, שנינו באנו לפה מאותה סיבה?" האישה: "נכון, להתחיל עם בחורות!" המטריד: "בשבילך, אלך עד קצה העולם?" האישה: "באמת? ואתה מבטיח להישאר שם?" המטריד: "אפשר לקבל את הטלפון שלך?" האישה: "הוא מופיע בספר הטלפונים." המטריד: "אבל אני לא יודע מה השם שלך." האישה: "גם השם שלי מופיע בספר!"

13/07/2002 | 16:00 | מאת: ארי

ואח"כ אתן מתפלאות למה בנים מפחדים להתחיל אתכן. מאיפה הקביעה המוחלטת הזאת שבנים הם "מטרידים", לפחות ברגע שהם מתחילים עם מישהי? איך אתן רוצות שנכיר אתכן? איך אתן מצפות שנמצא לנו בנות זוג? בתור אחד שזה לא בא לו בקלות, כל אלה שמנסים לעודד אותי אומרים לי לא לפחד להתחיל עם בחורות אפילו אם ההתחלה נשמעת קצת בנאלית. אז כשאני רואה את השאלו והתשובות האלה (ראיתי כבר הרבה קבצים כאלה) מה אתן חושבות שאני אמור לחשוב?

13/07/2002 | 16:31 | מאת: איתן

יש להתחיל ויש להתחיל. שמתחילים עם בחורה אז אפשר להחמיא לה ולהגיד לה דברים יפים. הטרדה זה ברגע שאתה מחמיא למניות שלה ומהדברים שלך מישתמע שאתה רוצה להשכיב אותה ולא ליהיות חבר שלה. הטרדה גם זה שאתה רודף אחרי מישהי בצורה מטורפת ולא נותן לה מנוח מטריד אותה בטלפון או מתנהג בצורה מפחידה אחרת. שהיא אומרת לך לא ואתה בכל זאת עושה כן ובניגוד לרצונה. לא לפעמים זה כן. אבל זה דבר די מבלבל וזה קיים אצל כמה מתוסבכות ויש הרבה כאלו תאמין לי:))) אז אני בכל אופן מי שאומרת לא אז זה לא ואני מפסיק. חבל לשבת בכלא בגלל מטורפת:))) בהצלחה:) @----)---- איתן

14/07/2002 | 00:10 | מאת: HERA

מאיפה הבאת את זה? ג-ד-ו-ל!!! פשוט גדול!!!! זה בהחלט מרענן אחרי 12 שעות על הרגליים!

13/07/2002 | 14:13 | מאת: יואב קרטס

שלום לכולם , אני יודע שזה קצת ארוך , אבל מי שתהיה לו סובלנות לקרוא עד שיבין על מה מדובר - ירוויח (ואני כותב מתוך ניסיון). מצאתי את מה שאתם הולכים לקרוא במהלך אחד משיטוטיי ברשת , ובדיוק כמוכם עכשיו , נתקלתי במאמר הזה במקרה. המאמר מספר על זה שאנו יכולים להרוויח כסף , הרבה כסף, בתוך מספר שבועות, ועם השקעה בסיסית של רק 6$ או 30 ש"ח+ 6 בולים. המחשבה הראשונה שלי הייתה שזו הונאה , אמרתי לעצמי , "כן , בטח..." הייתי סקפטי, אבל כמו רובנו הייתי גם סקרן והמשכתי לקרוא. היה כתוב שאם אשלח 1$ - 5 ש"ח לכל אחד מ6- השמות והכתובות שהיו רשומים במאמר, אוכל לעשות אלפי דולרים בזמן מאד קצר. בנוסף צריך להוסיף את השם שלך והכתובת שלך כמספר 6 בתחתית הרשימה ולשלוח ל300- מקומות ברשת (יש בערך 500,000 וזה פותח אפשרות לשוק די גדול ,לא ?). אין מלכודת. זה עובד! בדרך כלל אני מתעלם ממכתבים מסוג זה, אבל האהבה ותשומת הלב מאחורי מכתב זה, והתוצאות, הראו לי שהוא שונה ולכן החלטתי להשתתף. זה מכתב עבור כל אדם מאדם, אני יודע מי אנחנו , ושכל אחד מאתנו רוצה רווחה מאיזושהי סיבה בחייו, אני מרוגש מהיופי של הנתינה והקבלה באפשרות זו. המחשבה שלכולנו יש אפשרות של שפע ורווחה בחיינו בכל התחומים וזה כולל גם רווח כלכלית , מרוממת את רוחי, זאת ממש תחושה פנימית שלי שזו הדרך לפתור חלק גדול מהבעיות הכלכליות של העולם. עם מכתב זה ימשיך כמו שהוא אמור להמשיך, אם נניח את חשדותינו בצד, ונבטח, כל אחד מאתנו ירוויח. כמה אבסורדי, לחשוב שמרמים אותנו ב - 1 $ , כמה אנרגיה אנו מבזבזים על הספק? במקום לקחת את אותה האנרגיה ולהשקיע אותה בהזדמנות שנקראת בדרכנו, מי יודע? השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי לפני שסכמתי לקחת חלק ולהיות מעורב בדבר הזה ששינה את חיי היה: האם זה נכון? ובכן , התשובה היא כן. זה נכון וזה עובד! האדם שהיה תחתי ברשימה מספר: ´´תוך 7 ימים התחלתי לקבל מזומן בדואר. הייתי בשוק! הנחתי שזה ייגמר בקרוב ולא חשבתי על זה יותר מדי. אבל המזומן המשיך להגיע! בשבוע הראשון עשיתי 25$ , ובסוף השבוע השני עשיתי סכום של 1000$ , בסוף השבוע השלישי היה לי יותר מ- 10,000$ וזה עדיין גדל. עכשיו זה השבוע הרביעי ועשיתי סכום של יותר מ-42,000$ וזה עדיין ממשיך להגיע. זה בהחלט היה שווה 6$ (30 ש"ח) + 6 בולים! לתשומת לבכם! עקבו אחרי ההוראות הפשוטות ותראו איך הכסף מגיע! זה קל , זה חוקי , וההשקעה שלכם היא רק 6$ (30 ש"ח) + 6 בולים. אם כל ההוראות הבאות יעשו בתשומת לב אתם תניבו דיבידנד בלתי רגיל. התוכנית הזאת נשארת מצליחה בגלל הכנות וההשתתפות של האנשים שקוראים אותה. אנא מכם, המשיכו את ההצלחה שלה ועזרו לכל אחד מאתנו לעזור אחד לשני להלן 4 הצעדים הקלים להצלחה: צעד 1: קחו 6 חתיכות נייר נפרדות (עדיף כהות כדי למנוע אפשרות גניבה דרך הדואר) וכתבו את המשפט שלהלן על כל חתיכת נייר: "בבקשה תכניס אותי לרשימת הדיוור שלך" , כתבו את שמכם וכתובתכם המדויקים. עכשיו קחו 6 שטרות של 1$ או 6 מטבעות של 5 שקלים (עדיפות לשולחי דולרים) ותכניסו אחד לתוך כל חתיכת נייר , כך שהכסף לא יראה דרך המעטפה. שימו כל מטבע או שטר עטוף בפתק במעטפה נפרדת, (6 סה"כ) וסגרו אותם. עכשיו צריכים להיות לכם 6 מעטפות חתומות, בכל אחת יש פתק שעליו כתוב המשפט הנ"ל, השם שלכם , הכתובת ושטר של 1$ או מטבע של 5 שקלים. מה שאתם עושים הוא ליצור שירות. אתם מבקשים שירות לגיטימי שהוא להיכלל ברשימת הדיוור של האדם אליו אתם מפנים את הבקשה ואתם משלמים על זה. שלח את 6 המעטפות לכתובות הבאות: 1#) עידית הרלינג. הרצל 81 , פתח תקווה. 2#) שרונה אמויאל. הרדוף 42 , טירת כרמל. 3#) יוסי עפר. תאשור 5, חיפה. 4#) יובל בר. דבורה 30 א´ , קרית מוצקין. 5#) עובד מנצור , סעדיה נחום 13 , נס ציונה5 6#) יואב קרטס ת.ד. 29197, מיקוד 91291 ירושלים צעד 2: הוציאו את השם הראשון מהרשימה למעלה , הזיזו את השאר למעלה (6 נהייה 5, 5 נהייה 4 וכך הלאה), והוסיפו את שמכם כמספר 6 ברשימה. צעד 3: השתמשו ב- netscape או ב- internet explorer וחפשו אחרי קבוצות שונות ( צ´אט , פורומים , קהילות , messages boards , לוחות ועוד בכל העולם , יש לפחות 500,000) צעד 4: שנו מה שאתם צריכים , נסו לשמור על המאמר קרוב ככל האפשר למקור. שילחו את המאמר שלכם לפחות ל - 300 קבוצות ( news groups ) ברשת (כל מה שאתה צריך זה 300 , אבל זיכרו, ככל שאתם שולחים יותר , תקבלו יותר מזומן! כמו כן , שילחו לכל חבריכם את המכתב המתוקן לאימיילים שלהם כהצעה להצטרף למעגל השפע. ברכותיי - זהו זה! כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לעבור מקבוצה לקבוצה ולשלוח שוב כשתתרגלו זה ייקח בערך 30 שניות לקבוצה! זכרו! ככל שתישלחו את המסר ליותר קבוצות תקבלו יותר מזומן , אבל עליכם לשלוח מינימום 300 הודעות. זהו זה! תתחילו לקבל מזומן מרחבי העולם בתוך ימים! בבקשה זכרו! התוכנית הזאת נשארת מצליחה בגלל הכנות והאינטגרציה של המשתתפים וע"י הזהירות וצומת הלב במילוי ההוראות. הסתכלו על זה כך: אם אתם אנשים של אינטגרציה , התוכנית תמשי ,והכסף שכה הרבה אנשים קבלו יעבור גם דרככם. אז שככל מכתב מקבל התייחסות והוראותיו מבוצעות בזהירות. שישה אנשים יזכו לתמורה עבור השתתפותם כמפתחי רשימה עם 1$ או 5 שקלים לכל אחד. השם שלכם יזוז ברשימה למעלה באופן גיאומטרי כך שכאשר שימכם יגיע למקום הראשון אתם כבר מקבלים אלפי שקלים במזומן. הערות: * אולי תרצו לשכור ת"ד בגלל כמות הדואר שתקבלו. אם אתם מעדיפים להישאר אנונימיים תוכלו להשתמש בשם בדוי כל הדבר מעביר לכם את המכתבים. * אם אתם מנסים לרמות אנשים ע"י כך שאתם שולחים את ההודעות עם שימכם הודעה , בלי לשלוח את הכסף לשאר האנשים ברשימה לא תקבלו כמעט כסף! מישהו שדיבר אתו , ניסה לעשות את זה והוא קיבל רק 150 דולר וזה אחרי מספר חודשים, לאחר תקופה הוא שלח 6 דולר , ואנשים הוסיפו אותו לרשימות שלהם ותוך 4 שבועות היו לו יותר מ- 60,000 $! עכשיו לחלק ה-למה? מתוך 300 הודעות ששלחתי נניח שאני מקבל רק 7 תשובות (אחוז מאוד נמוך) אז אני עושה 7$ עם השם שלי כמספר 6 ברשימה. עכשיו כל אחד מש-7 האנשים ששלחו לי עכשיו דולר ישלחו מינימום 300 הודעות , כל אחד מהם עם שמי כמספר 5 ורק 7 אנשים יענו ל-7 המקוריים , זה עוד 49 $ עבורי , עכשיו 49 האנשים האלו ישלחו מינימום 300 הודעות עם שמי כמספר 4 ורק 7 יענו עליהם אני אקבל 343$ נוספים. עכשיו 343$ ישלחו מינימום 300 הודעות עם שמי כמספר 3 וכל אחד יקבל רק 7 תגובות אני אעשה 2401$ דולר. או.קיי, עכשיו זה החלק הכייפי! כל אחד מ2401 האנשים האלו שולח מינימום 300 הודעות מכתבים עם שמי כמספר 2 וכל אחד מקבל רק 7 , תשובות זה מכניס לי 16,807$ , 16,807 האנשים ישלחו את ההודעה הזאת ל300 קבוצות עם שמי כמספר אחד , ואם עדיין רק -7 האנשים מתוך הקבוצות יענו אני אקבל: 117,649$ עם השקעה מקורית של 6 דולר בלבד! זכרו" כנות היא השיטה הטובה ביותר" , אתם לא צריכים לרמות את הרעיון הבסיסי על מנת לעשות כסף! בהצלחה לכולם ובבקשה, בבקשה תהיו פיירים ותקבלו את הרווח הענקי מכך , שהוא "טונות של כסף". האם אתם מוכנים לקחת אחריות ולפספס את האפשרות העסקית המופלאה והפשוטה הזאת , בשביל "סיכון" של 30 ש"ח ו-6 בולים? אני לא! ואני מקווה שתצטרפו אלי כדי שנוכל לעזור לכולנו!

14/07/2002 | 15:23 | מאת: שלומי

יש אנשים שמעדיפים להרוויח את כספם, דרך עבודה. תתפלא. ולא שמישהו ישלח בדואר כסף. חשבת על זה ?

12/07/2002 | 19:56 | מאת: Vicki

hi guys, my name is Vicki and currently i live in Los Angeles, USA. for the past year i have been depressed, however, i realized it just a couple of weeks ago.i have nobody to share my feelings with and i simply need some friendly support. as a result of my mood i gained weight and that adds to the whole state of my negativity. i like the people on this site and i am a big fan of "Doctors", so i hope to find a friend to chat with. if you are interested and willing to share your story or tips with me, you are more than welcomed to e-mail me at: [email protected] thankx

14/07/2002 | 15:58 | מאת: שלומי

hi vicky, can you read hebrew on this site ? do you speak hebrew or you want to converese in english ? i think that most of the people here , will find it hard ! are you israeli ? have a good day, if you read hebrew, i'll be happy to continue chatting with you. be well bi

12/07/2002 | 18:15 | מאת: שם בדוי

שלום לכולם לפני שבוע וחצי חברה שלי התקשרה אלי בסביבות 1 בלילה בוכה... היא ביקשה שכשאגיע הבייתה ארים אליה צלצול, דיברתי איתה במשך כמה שעות, וניסיתי להבין מה קרה... היא אמרה לי שהיא רבה עם אמא שלה, ושעכשיו היא במוקד (היא מתנדבת במד"א) והיא לא רוצה לחזור הבייתה... היו לה התקפים מפחידים, נשימה כבדה, בכי חסר מעצורים, ופרכוסים שגרמו לה להתקפל... היא אמרה שכואבת לה הבטן... ניסיתי לדעת איך לעזור לה, אבל היא לא הסכימה לנדב לי עוד פרטים... אמרתי לה שבבוקר תבוא אלי... היא הגיעה אלי ביום חמישי בצהריים בזמן שאני לא הייתי בבית, כשהגעתי הבייתה ראיתי אותה נפוחה כולה, עם עיניים אדומות מרוב בכי ומחוסר שינה... היא לא הסכימה להתקלח, ולא רצתה לאכול או לשתות... רק ביקשה שאחבק אותה... חיבקתי אותה במשך שעתיים.. היא חצי שכבה עלי ועל הריצפה ובכתה... מהדברים שהיא סיננה בין לבין הבנתי שמישהו פגע בה, וההתקפים והבכי לא נבעו מהריב עם אמא שלה... מסתבר שאחרי שהיא רבה עם אמא שלה, היא יצאה מהבית לכיוון המוקד, היא עברה בפארק שמאחורי הבית שלה.. מישהו בא ותקף אותה, ניסה להפשיט אותה ונישק אותה והכאיב לה... בשלב מסויים הוא ברח, מסיבה לא מובנת... הוא לא אנס אותה, אך ניסה לתקוף אותה... אלו הפרטים שידועים לי, היא לא מוכנה לדבר על זה יותר מידי... היא סיפרה לי על כך רק אחרי שעות של שיכנועים שאנסה לעזור לה... כרגע אני מחפשת לה עזרה, ואין לי למי לפנות... הבטחתי לה לא לספר לאף אחד על המקרה, ואני מתכוונת לעמוד בהבטחה זו, שהרי אני היחידה שהיא סומכת עליה כרגע, ואני לא מוכנה להפר אמון זה... ההתקפים מופיעים אצלה כמעט כל לילה, או בעצם כל פעם כשהיא נמצאת לבד... בגלל שאני גרה רחוק ממנה (בעיר אחרת ודיי מרוחקת) אני לא יכולה להיות איתה... היא הייתה אצלי עד יום ראשון שעבר, ובשבוע האחרון אני מדברת איתה כל יום מספר פעמים, וברגע שמתחיל לה התקף היא מצלצלת אלי... הקושי הוא כבר בילתי מוגדר, היא סובלת ולי אין איך לעזור לה... אני גם תחת לחץ נפשי לא קל, ומנסה לעשות הכל בשביל לעזור לה... אני מעונינת לדעת על אפשרויות לעזרה, משהו שלא יחייב שיחה עם ההורים שלה, ושיבטיח חיסיון מוחלט... היא גרה באיזור ירושלים, כך שעדיף שזה יהיה באיזור שלה (אני אלך איתה לאן שצריך, רק כדאי שהיא לא מצטרך לנסוע הרבה, כי גם ככה היא לא מוכנה לעזור לעצמה יותר מידי ומנסה להדחיק ולעבור הלאה..) בתקווה שתוכלו לעזור לי לעזור לה חברה שלה...

12/07/2002 | 18:30 | מאת: ארי

ניסיתן לפנות למרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית? במקרה אני מהאזור שלה, אני אנסה עוד מעט לחפש כאן במקומונים את מספרי הטלפון הרלוונטיים. לא השארת כתובת מייל, אבל אם תכתבי אלי אחזיר לך תשובה עם המספר. חוץ מזה, כל עזרה שאוכל לחשוב עליה, אני אכתוב לך. שולח אנרגיות.

12/07/2002 | 21:50 | מאת: איתן

מה שאת מתארת יכול ליהיות מהבהלה מהפניקה שהיתה לה. היא צריכה טיפול פסיכולוגי דחוף!!!! זה לא מספיק שאת מקשיבה לה כי את לא יכולה לטפל בה. אני אפנה לכאן את אחד הפסיכולוגים של הפורם אולי הוא יוכל לעזור לך. בכל מיקרה....בכל קופ"ח יש שרות פסיכולוגי. את צריכה לנסות לשכנע אותה לקבל את הטיפול. שבת שלום @------)---- איתן

12/07/2002 | 22:52 | מאת: adi

היי חמודה, יש מרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מנינית (1202 זה הטלפון). תסבירי לה: 1. שהיא יכולה להשאר אנונימית. 2. בצד השני מקשיבה מישהי שעברה חוויה דומה והכשרה ויכולה לעזור לה. עדי

כתבתי לד"ר גידי שם, יש לך אפשרות לצרף את ההודעה שרשמת או פשוט לראות איפה שרשום איתן ומתחתי תמר והוא יענה לך ויתן לך עצה. שבוע טוב @-----)---- איתן

או פסיכולוג מטעם העירייה בהצלחה שלא תדעו עוד צער.. והכי חשוב שתרגיש טוב, ותמשיכי להיות תומכת מור

12/07/2002 | 15:12 | מאת: ליבי

השבת אני עוזבת מוקדם... שוב מלון... שבת שלום לכווווולם נשתמע

12/07/2002 | 16:30 | מאת: ארי

תהני!

12/07/2002 | 13:38 | מאת: לוי

ב"ה לרופא שלום. אני מתבייש מאד לספר כאן על הבעיות שלי.. טוב, אז מה יש לי לספר? אני בן 25, חרש, עיוורון (בעקבות אדמת), רווק, עובד בחברה המובילה כבר 5 שנים, בודד מאד, חי בתוך עולם האשליות, פוחד מאנשים, שלא יפגעו בי דבר, אילו פוגעים בי או לועגים לי משהו, אני נעלב או מתפוצץ או בורח. בלילות אני תינוק לכל דבר, לובש חיתולים אמיתיים (לאנשים גדולים), ובאחרונה, רכשתי בקבוק לתינוקות ומוצץ, זה התחיל מגיל 20, ונמשך גם היום, אני תקוע באוברדרפאט כל קיץ, לא יודע לחסוך, לא יודע מה זה גבולות של דבר-מה, והרשימה ארוכה.. אני גם חי בתוך עולם המודרני, יודע לקנות דברים יפים מאד לבית, מביא דברים מודרניים כמעט לכל דבר. אגב, בין תחביביי, מזג אוויר (אני גם פעיל במועדון 'תפוז'), גלישה במחשב (זה חוסך מפגישות של פנים אל פנים), קורא מגזינים מעניינים, כמו, נשיונל גיאוגרפיק (אני מנוי לעיתון זה), בניין ודיור, וכמובן מדע פופולרי (אני מת על חידושים). יש עוד משהו- בסתיו השנה, הלכתי באומץ, אחרי שנים רבות שסירבתי, למרכז הבריאות הנפש, לטיפול נפשי, אך הטיפול הנפשי שקיבלתי פשוט "התפספס", בשל הבעיות החמורות שהיו בעבודה. כעת, אני בספק אם אלך עוד טיפול נפשי, שהייתי רוצה לנסות שוב, בשל ההתנגדות של ההורים. הסיבה לטיפול נפשי: עברתי ילדות קשה. רופא יקר, כיצד תסביר את בעיותיי בשני חלונות של מציאות שאני חי בתוך הבועה ובתוך העולם המודרני?? מה יש לי?? אני מיואש. עזרה אמיתית ומיושמת רק תעזור לי לעשות משהו זז, כדי לחזור למציאות אמיתית וחיובית? מגיע לי!! כי אני אוהב מאד את החיים. לא רוצה לחיות בתוך הבועה, ורוצה לנפץ את הבועה, ולצאת מזה. בתודה מראש, לוי.

12/07/2002 | 16:59 | מאת: HERA

לוי, השורה התחתונה היא - לא לוותר!!! מכיוון שאתה מודע לכך שיש דברים שמצריכים טיפול, אז למה לוותר אחרי ניסיון אחד? בשביל לא לעייף אותך, אני לא אתחיל למנות כאן את כל הטיפולים והמפגשים שעברתי עד היום... אבל אני ממשיכה לנסות. אתה בן 25! למה שההורים יתנגדו לכך שתלך לטיפול? מבחינה כלכלית (הם אמורים לממן את הטיפול)? אתה כל-כך רוצה לצאת מהבועה - אז לך על זה! בהצלחה, HERA.

12/07/2002 | 13:32 | מאת: ש

שלום הבעיה שלי שעוברות לי מילים בראש ללא קשר למחשבה באותו הרגע , דומה אולי כמו במצב שיש חום רק בלי חום . האם התופעה ידועה ?, מה הסיבה ? - שינה לא טובה או אוכל מסויים או משהו דפוק בראש ? האם יש פתרון ? תודה ש.

12/07/2002 | 15:31 | מאת: חיים

12/07/2002 | 16:55 | מאת: HERA

ש - שלום... מה שאתה מתאר מוכר וידוע... אנחנו אף-פעם לא חושבים רק על דבר אחד נטו... תמיד, במקביל למחשבה המרכזית (נקרא לזה ככה) חולפות עוד עשרות מחשבות. האם זה מפריע לך לנהל את החיים שלך? HERA.

12/07/2002 | 12:36 | מאת: שילה

האם מישהו מכיר פסיכיאטר טוב וסימפטי שהוא גם מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה ומקבל ביקורי בית? תודה (במרכז הארץ)

12/07/2002 | 13:10 | מאת: שאול

אני מכיר יש לך E-MAIL ? אם את נמצאת אני יכול לפתוח את הנייד

12/07/2002 | 13:29 | מאת: שאול

המרפאה בה עובד הפסיכיאטר נמצאת בבני ברק הוא עובד גם פרטי וגם מטעם מכבי הוא סגן מנהל מחלקה הוא הפסיכיאטר היחיד שעובד במרפאה תתקשרי בימים א-ה בין השעות 16:30 ל 20:00 לטלפון 03-6160250 ויאמרו לך גם את שמו תודה שאול

12/07/2002 | 15:35 | מאת: איתן

תלוי באיזה קופ"ח את. יש אתר באינטרנט לכל קופ"ח ושם יש שמות. אם את מחפשת בכול זאת משהוא אז תמתיני עד ליום ראשון ואז יכנסו יותר אנשים ואולי יהיו יותר שמות. יש עוד אתרים של פסיכולוגיה את יכולה להשאיר שם את הבקשה שלך ואז יהיו לך יותר שמות. שבת שלום @----)--- איתן

12/07/2002 | 17:00 | מאת: HERA

שילה, מותר לשאול, למה הפסיכיאטר צריל להיות דווקא מנהל מחלקה או סגן מנהל? HERA.

14/07/2002 | 12:19 | מאת: שילה

כי יש החזר מקופות החולים

12/07/2002 | 00:16 | מאת: HERA

אומנם אני עדיין ערה... וגם בטח אהיה ערה בכמה שעות הקרובות, אבל עכשיו אני צריכה לפרוש כנף (השניה בשביתה) ולעוף מפה... אני לא יודעת אם אחזור הלילה - אז שיהיה לילה טוב.

12/07/2002 | 00:42 | מאת: ליבי

חזרתי אוקיי אני עדיין פה... אני אתעדכן לילה טוב

11/07/2002 | 23:51 | מאת: ליבי

אין לי את המייל שלי כאן תכתבי למייל שלמעלה

אוי, שלחתי לך 2 מיילים למייל ההוא. למי זה יגיע? מי יקרא את זה?

11/07/2002 | 22:30 | מאת: רוני

שלום לפסיכיאטר, כמי שחווה שיחות אצל פסיכולוגים, התופעה שחזרה על עצמה היא יכולת ההקשבה האדירה של הפסיכולוגים ומיעוט בתגובה מילולית. מעין הרגשה ש"מדברים אל הקיר" . ישנו לפעמים הנהון בעזרת הראש וגם אמירה של כן, כן מצד הפסיכולוג. הזמן עובר, נגמרת השעה והולכים הביתה. האם כך צריך להיות טיפול פסיכולוגי? והבן-אדם חוזר עם הבעיות הביתה עם פחות כסף משהיה לו קודם.

11/07/2002 | 22:36 | מאת: ארי

את/ה מתכוונ/ת לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי? זה ממש לא אותו דבר. אני הבנתי מנסיוני שטיפול ספיכולוגי דורש הרבה סבלנות - אתה מצפה למצא פרונות כמה שיותר מהר כי הבעיה מפריעה לך לנהל את החיים, אבל זה דבר מאוד יסודי שדורש זמן, לכן נדמה לך שהטיפול לא נותן כלום. אבל זה עדיין לא אומר שהכל שם תקין, אולי הפסיכולוג שלך באמת לא טוב אבל אולי זה מסיבות אחרות.

11/07/2002 | 23:19 | מאת: איתן

מה זאת אומרת???? פסיכולוג אמור להקשיב. ולשוחח איתך ולהבין מאיפה הבעיה ולטפל בה. אם הפסיכולוג רק מהנהן בראשו אז כנראה שאתה מדבר עם בובה ולא עם פסיכולוג:)) בקיצור תחליף אותו כמה שיותר מהר. דבר שני אתה קצת מבלבל בין פסיכולוג לפסיכיאטר. פסיכיאטר מתעסק עם תרופות לבעיות פסיכולוגיות מסוימות, בעוד שפסיכיאטר מקשיב לך ואמור לעזור לך להבין מאיפה הבעיה שלך ולנסות לפתור על ידיי שיחה או הפניה לפסיכיאטר. איתן

11/07/2002 | 23:28 | מאת: HERA

11/07/2002 | 22:03 | מאת: ליבי

מציצה לפה מהעבודה.... מה קורה?

11/07/2002 | 22:09 | מאת: ארי

וכבר עניתי לך הערב

11/07/2002 | 22:19 | מאת: ליבי

אני אחפש

11/07/2002 | 22:12 | מאת: HERA

עונה כרגע לשלומי אי-שם בסבך העצים של הפורום. אז אני לא ממש בקשב בחזית...

11/07/2002 | 22:18 | מאת: ליבי

אני עדיין כאן מתי שתבואי...

11/07/2002 | 21:17 | מאת: ארי

אז אם לפשוט לפי היום, אולי גם הקיץ הזה לא תהיה לי עבודה ואני שוב אשאר בלי כף לשכור דירה ואשאר לגור כאן בבית. הייתי היום בלשכת התעסוקה, דבר שלא עשיתי מאז השחרור (שזה הרבה זמן) וקיבלתי הפניה לעבודה היחידה שם שעניינה אותי - מטפל במוסד למפגרים. כשהתקשרתי למקום התברר שב-ד-י-ו-ק היום הם קיבלו לשם עובדת. זו אומנם לא העבודה היחידה שאני מחפש, אני לא רואה שם את עתידי, אבל כרגע אין לי לאן ללכת. ואני ממש לא מתכוון לעבוד בעבודות זמניות וג'ובניקיות שלא צריך בשבילן שום כישורים, אני רוצה כבר להתקדם ולהתפתח. בתחומים המקצועיים הקרובים אלי אני לא מצליח למצוא עבודות, אין הרבה הצעות ובמה שיש אני לא מצליח להשתלב. ואני בטיפולים, בהתייעצויות, וגם אם אני רואה את האור בקצה הוא מאוד רחוק. מה עושים?

11/07/2002 | 21:45 | מאת: HERA

כשממש צריכים כסף - עושים מה שיש. בעיקר היום, כשמצב האבטלה ממש לא מעודד...

11/07/2002 | 22:02 | מאת: ארי

מה שאני צריך זה לא רק כסף. אני צריך גם למצוא את הכיוון שלי בחיים. אם אעבוד עכשיו בעוד עבודה אחת שאין לי בה שום כיוון מקצועי - אאבד לגמרי את הכישורים שלי, אשכח למה אני מתאים. עכשיו אני במצב שבו אני צריך לייצב את מימוש הכישורים שלי, וזה חייב להתבטא בעבודה. עבודה זמנית ומכניסה לא תעזור לי כי אני ממילא לא אחזיק בה מעמד זמן רב אם היא לא תתאים לי.

11/07/2002 | 22:14 | מאת: ליבי

אתה צריך להחליט.. איזה שיקול כבד יותר האם השיקול לחפש את עצמך הוא כבד יותר - אז תחכה קצת זמן, תחשוב, תתאים לכישורים שלך את העבודה המתאימה שתהנה ותתפתח בה אם השיקול הכלכלי כבד יותר - קח מה שיש בלי לברור...

11/07/2002 | 22:17 | מאת: ארי

עניתי על כך כבר להרה. חשוב לי גם הסיפוק ופיתוח הכישורים שלי - בלי זה לא אחזיק מעמד בעבודה

11/07/2002 | 19:26 | מאת: ליבי

אני כאן מהעבודה עדיין הנה זה מתחיל

11/07/2002 | 20:48 | מאת: ארי

והלוואי שהוא היה כזה...

11/07/2002 | 15:54 | מאת: HERA

ובעוד 20 שניות אני כבר לא אהיה פה. אז צ'או לכל הנוכחות (ולנוכחים - אם יש).

11/07/2002 | 16:33 | מאת: ארי

11/07/2002 | 21:10 | מאת: נטע

היום אני קפיץ קפוץ, מפה לשם, משם לפה וחוזר חלילה, עוד מעט יגמרו הסוללות..

11/07/2002 | 21:18 | מאת: ליבי

דורסל לא נגמר כל כך מהר ומחר נקנה עוד אבוקדו

11/07/2002 | 15:33 | מאת: ליבי

מה נשמע?

11/07/2002 | 15:52 | מאת: HERA

פשוט לא היתה , שוב, גישה לפורום... מה המצב? איך עובר הזמן?

11/07/2002 | 16:15 | מאת: ליבי

עובדים כרגיל ואת?

11/07/2002 | 16:31 | מאת: ארי

את שואלת מה נשמע? אז שוב פספסתי הצעת עבודה היום, קיבלתי הפניה אבל כשהתקשרתי לשם ב-ד-י-ו-ק הם קיבלו היום עובדת... אז שום דבר עדיין לא סגור איתי לגבי הקייץ הקרוב

טוב, טוב - אתם לא חייבים לענות - ראיתי שיש הרבה חדש... רק למי יש כוח לקרוא הכל? שלומי - סליחה שאני לא מגיבה על עניין בתי המקדש ו - ט' באב. כבר מדי בשבילי ברגע זה... לא יכולה לקרוא יותר משני משפטים, ואתה כתבת שם מגילה ארוכה (ומעניינת ללא ספק).

11/07/2002 | 14:04 | מאת: כוכבית

מה שלומך? היית?

11/07/2002 | 14:10 | מאת: HERA

חבל על הזמן... אם תצליחי להבין ממנו יותר מ - 1/4, את פשוט קוסמת... :-) הייתי, בטח שהייתי... הפרטים - במייל... יש לי קוצים בתח... לה לה לללללה.

11/07/2002 | 14:24 | מאת: נטע

רק להגיד לכם שאני עדיין בחיים, למי שזה מענין אותו:-)))) ותשושה עד מוות, תיכף אזנק למיטה..... הרה, שלחתי לך מיילון קטון.

כנסי למיטה, תדליקי מזגן ושימי קצוץ על העולם!!! ככה צריך לעשות. אלו החיים הטובים. ראיתי ושלחתי חזרה.

11/07/2002 | 14:37 | מאת: כוכבית

מה עשית היום נטע?. על מה התשישות?

11/07/2002 | 14:41 | מאת: שלומי

זה לא ממש מזמין תגובה. אף על פי שעדי אמרה שזה נכון, מה שכתבתי שם. את מכירה את עדי ? היא נכנסת מפעם לפעם אבל לא נשארת לראות אם מישהו יגיב חזרה. היה אינפוף ? מייל בדרך ! להשתמע , אני כאן עד שלוש וחצי.

11/07/2002 | 14:49 | מאת: HERA

כל הזמן אני מקבלת את השם של כוכבית!!! זה לא ממש מזמין תגובה... באמת? למה? היה אינפוף. בטח שהיה... אני מקבלת מושגים חדשים לגבי עצמי (שגעון, לדוגמא)... אבל העיקר להיות מאושר... כמה מרץ... לאן מנתבים אותו? מה עושים איתו? הצילו!

11/07/2002 | 13:11 | מאת: שלומי

אתם יודעים שתשעה באב עומד לנו בפתח. וזה לא צחוק. זה לא מעניין שבדיוק שני בתי המקדש נשרפו ונחרבו באותו היום בדיוק ? בהפרש של 490 שנה ? בתשעה באב קרה הדבר. וחכמים אמרו לנו שבית המקדש הראשון נחרב כי עם ישראל סטה לגמרי ועבר על שלושת העבירות החמורות. גילוי עריות שפיכות דמים ועבודה זרה. אבל בית המקדש השני נחרב רק בגלל שנאת חינם. הייתם מאמינים ? מה כל כך רע בשנאת חינם עד כדי כך שצריך להחריב את בית המקדש ? טוב, מיכל תקפוץ ותגיד שזה פשוט קרה. וזה לא בהכרח קשור לשנאת חינם שהיתה או שלא היתה . וגם זה שזה קרה בתשעה באב, היא תתנצח ותגיד שזה לגמרי לגמרי במקרה. בפוקס, מה שנקרא. וזו זכותה המליאה לחשוב שאכן יד המקרה בדבר. אבל למה שאני אקפוץ ואכתוב מה שמיכל הולכת להגיד ? הרי היא תגיד את זה בעצמה בצורה הרבה יותר טובה , נכון או לא ? אז נשוב לענין שדיברנו בו, מספרים על נפוליאון שעבר פעם בעיירה אחת, וראה שכל היהודים בעיירה התאספו בבית-הכנסת והם יושבים על הארץ ובוכים. שאל נפוליאון, מה קרה ליהודים בעיירה הזאת, שהם באבל ובצער? אמרו לו: היום תשעה באב, זהו יום אבל אצל היהודים על חורבן בית-המקדש. שאל נפוליאון: לפני כמה שנים ארע הדבר הזה להם? ענו לו: לפני שנים רבות, קרוב לאלפיים שנה. התפעל נפוליאון ואמר: עם שזוכר כל-כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו, מובטח לו שייגאל וישוב לארצו. ואמרו לנו חכמים, אם בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, אז מה התיקון שלו ? שנרבה באהבת חינם ! וזה לא משימה קלה כל כך. כשאחד חותך אותך בכביש ובא לך להוריד לו את הראש ואתה מקלל מעומק לבך , צריך כוחות נפש להבליג ולהמשיך לאהוב אותו. ולא חסרים דוגמאות לישראלי המצוי שמצליח להרגיז אותנו כל יום מחדש. אבל, צריך לפחות לנסות. ככה אני חושב. ואתכם אני אוהב ממש בקלי קלוטו, אז זה לא חכמה. היו לי בריאים, ושבת שלום ולהשתמע ביי

11/07/2002 | 13:25 | מאת: adi

נכון. עדי

11/07/2002 | 13:27 | מאת: שלומי

מה נכון , עדי ? לא הבנתי .

11/07/2002 | 13:10 | מאת: מור

לא ענית לי בענין כתובת השולח, איך רואים , היכן השם מופיע בכחול?. מבטיחה לפרט יותר

11/07/2002 | 13:17 | מאת: שלומי

הי מור, נראה לי שאת מועמדת להתפס חזק כאן לחיידק הפורום. טוב, אז ככה, הכל תלוי אם כשהכנסת את ההודעה שלך, האם הכנסת כתובת אי מייל. זה לא חובה. אני למשל לא מכניס את האי מייל שלי, (זה חסוי כי אני איש נורא נורא נורא חשוב), אז כשנכנסים לתגובה ממני, רואים את שם השלוח בשחור. אבל את , מור היקרה, הכנסת אי מייל כלשהוא, כי בטח חשבת שזה חובה. ואז, אם נכנסים להודעה שלך , ומסתכלים על שם השולח, רואים אותו בכחול. אם שמים את הסמן עליו, הצבע הופך לאדום. עד כאן רות ? ואז, אם לוחצים קלילות על השם, נפתח מסך לשליחת מייל, ורואים מה הוא שם הנמען. האם זה ברור ? את צריכה פשוט להכנס להודעה שלך , שאת שלחת , בסדר ? בהצלחה, ואם יהיו לך בעיות, תבואי לפה ואני אראה לך בדיוק מה לעשות ! ביי

11/07/2002 | 13:32 | מאת: שלומי

לא קוראים לזה שם השולח אלא מחבר: כך כתוב בהודעה.