פורום תמיכה הדדית

מישהו מצא במקרה כלבה ( גור) מגזע רועה גרמני. היא אבדה לפני יומיים בכיכר רבין. המוצא הישר יבוא אל שכרו. שבת שלום מחמד אבו פריחה

איך אתה מעז לזהם את הפורום ? חזור לחור ממנו צצת.

מחמד, האו...האו...... אני פה מאמי, בוא לקחת אותי...... לפני שיקחו אותי הרעים.האו....

אתה צוחק עלי כי אני ערבי. הגזענות שלך מעליבה אותי. לא מספיק סילקתם אותנו מהכפברים שלנו הקמתם מדינה על אדמתנו ואתם גם משפילים אותנו. לא יפה !!

כל המיסטיקה באתר בית הרוחות. פורום לייעוץ ופתרון חלומות.חלומות נפוצים הסודות הכמוסים ביותר שלנו התאמה זוגית..ומינית.ציבעי המזל מאגיה.כישוף.וודו.שדים ורוחות תחזית אסטרולוגית שבועית אסטרולוגיה. ונומרולוגיה למדו לפתוח מזלות.פתיחה באבני רונים,טארוט,קפה סגולות .לחשים וקמעות.לאהבה,לפרנסה,לזוגיות ועוד טלפתיה. וטלקינזיס.צמחי מרפא ותרופות סבתא חלומות. צלולים.מילון החלומות הילינג. צ'אקרות.מספר מזל ומשמעותו סיאנס וגילגול נשמות.ועוד ועוד יעוץ והדרכה,סדנאות www.israghost.com

הלו! למה נראה לך? לכל מי שמאמין במיסטיקה, ורוצה לנסות ללמוד איך לעזור לעצמו דרך המיסטיקה!!! יש כאלה שמסממים את עצמם בעזרתם האדיבה של השרינקים... יש כאלה שממנים לפסיכולוגים את הרכב/דירה/טיול לחו"ל... ויש כאלה שמאמינים שרוחות יכולות לעזור להם!!!

היי שאול. קיבלתי את המייל שלך. אני שמחה על השיפור ותמשיך כך. החיים כל כך יפים שצריך לעזור להם להיות עוד יותר יפים. עוד לא פגשתי משהו שחזר משם.... ואמר ששם יותר יפה. אז יללה.. לחיות את החיים יום טוב הלנה

אולי לא חיפשת במקומות הנכונים???

הבעיה עם הברך התחילה לפני חודש וחצי. וזה גם הזמן שאני קבור בבית:)) אני שאלתי את השאלות שכתבתה עליהן. אבל זה לא בשליטתי. אז צריך לקבל הכל בהבנה. וצריך לנסות לצאת מזה ולהמשיך הלאה בחיים. בקשר לבחורות עשיתי טעות קודם שביזבזתי זמן אבל מטעויות לומדים. אסור לתת לזמן לברוח מבין האצבעות. ידעתי את זה קודם אבל עכשיו זה קיבל יותר משמעות. אני אמצא ואני אמשיך בחיים שלי ואני אנסה אפילו לשפר אותם. גם אם רודפים אחריהן באינטרנט צריך להפגש איתן ואתה יודע:))) הן יפות וחסודות ולא מגיעות אליך הביתה בפגישה הראשונה במיוחד בלי לראות את הסחורה:))) אז נצא מהבלאגן ובעזרת ה' ובעזרתי יהיה בסדר:))) איתן

הי, אני מקוה שמצב הרגליים , בשיפור התקדמות ועליה לקראת הבראה. זה נשמע שאתה מצטער על מערכת יחסים עם מישהי , שלא התממשה. למעשה, לפי האמונה, אמנם כל אדם צריך להשתדל ולדאו לעצמו, אבל בסופו של דבר, יש יד מכוונת מלמעלה. ואם היו לך מערכות יחסים שהסתיימו, אז יכול להיות שעל פניו, בכל מקרה ומקרה , יש את הסיבות שנראות לעין , ההסברים ההגיוניים , למה זה קרה, אבל בתכל'ס, אם זה נגמר, זה היה צריך להגמר , וטוב שזה נגמר. שכחת את המזרק . כל טוב לך , בכל אשר תעשה, הרבה בריאות והצלחה בלימודים , וברומנים, יום טוב ביי

זה נכון מה שאתה אומר. אבל לא לזה התכוונתי. אני התכוונתי שדחיתי את ההיכרות עם בחרות. בגלל לימודים בגלל עבודה. תמיד היתה סיבה וכנראה שזה בגלל דברים שקרו. אבל כדאי להפסיק עם זה ולהמשיך בחיים. אני יודע שיש יד שמכוונת את הדברים. אבל הביטחון קצת נפגע בכל זאת. אבל אל תדאג אני אעבוד על עצמי ואני אעבור גם את זה:))) תודה שלומי. ואני מקווה שהיה כיף היום:) @------)------ (הנה המזרק:))) איתן

היי אני נערה בת 17 ויש לי פחד ממתקנים גבוהים עליתי על מתקן אחד שהיה נורא מפחיד וכמעט בכיתי מרוב פחד ומאז אני מפחדת לעלות אני נורא מסוקרנת לעלות על השאר כי זה כמו בדיסנילנד אבל המחשבה שהפחד יבוא שוב ואני לא אוכל לעצור גורם לי לפחד ממש .... ויש לי עוד פחד שזה נהיגה על הכביש אני מפחדת נורא האם תוכל לעזור לי....????

תהילה שלום, את מתארת פחד גבהים. זה שייך למשפחה של החרדות למיניהן (גם הפחד מנהיגה). את יכולה להיכנס לפורום "פסיכולוגיה קלינית" ולהתעניין שם בנושא טיפול קצר מועד, שמוכיח יעילות די גבוהה בטיפול בחרדות. מיכאל.

יש לי בשבילך שתי עצות: 1) עלי למתקן גבוה ( גם מגדל עזריאלי בת"א בא בחשבון ) ותצעקי שלוש ארבע פעמים : אני לא מפחדת. 2) עלי על אי תנועה ( רצוי בכביש צדדי כדי שלא תידרסי חס וחלילה ) ותלחשי שלוש ארבע פעמים : לא מפחדת מנהיגה. תנסי ותצליחי. במקום לשלם לי על העצות תתרמי לקרן לחיי הממציאים שטויות סכום של ח"י שקלים.

היי תהילה. לפעמים פחד בא אלינו מילדות והסיבות לכך שונות. אלא שזה לא אומר שזה יעלם פעם. פשוט צריך להתמודד עם דברים פנים מול פנים ואז הבעיה ניפתרת. אני בת 47 אם ל-3 ילדים. מגיל 5 אני שוחה בלב ים קופצת ממקפצות , צוללת לעומק 5 מ' ועוד. לפני כמה שנים היינו בטיל באילת. ובפעם השישית שלי הלכתי עם משפחתי לבקר במוזיאון התתמימי באילת. טיילתי להנאתי בפנים יחד עם משפחתי ופתאום בלי כל כוונה, הבעל שלי אומר לי - תארי לך שחלון אחד של זכוכית נישבר?!..... את יודעת מה קורה?! כמות אדירה של מים חודרת פנימה ואין סיכוי לאף אחד להינצל. באותו הרגע, איבדתי את נשימתי, דחפתי מעלי את כל מי שהפריע בדרכי ורצתי החוצה לכיוון הייבשה כמה שיותר מהר. התבוננתי בעצמי ושאלתי, מה קרה לי? מאז אני חוששת להכנס למים רק עד גובהה הברכיים. מעדיפה ברכות ולא ים. אני גרה באזור הכנרת ולא ניכנסת כבר שנים למים. אז תיראי חמודה איך לפחד אין זמן ואין לו קביעות. מותר לציין שמאז לאט לאט אני עובדת על עצמי וזה עוזר. ומגלה מעט יותר תעוזה בתחום הים. אשמח לעזור אם תבקשי יום טוב לך (הבת הקטנה שלי בגילך) תהני מהחיים ואל תחששי מכלום. אם לא צריך לקרות לא יקרה גם אם נופלים מ-3 קומות הלנה

תהילה שלום:) לדעתי תפני לטיפול פסיכולוגי. זה לא דבר רע.... והם יכולים לתת לך כלים איך להתמודד עם הפחד. בכל מיקרה הפורם כמו שכתוב הוא לשם יעוץ וזה לא תורה מהר סיני. לכן תפני למישהו מיקצועי. שבת שלום @----)--- איתן

אהלן:-)) אני חייבת לצאת להפסקת-כביסה,בישולים,ניקיון............ אחזור עוד שעתיים בערך. שלומי- תנסה לשכנע את ליבי. מיכל-את מוזמנת להשתמש במס' ששלחתי לך למייל:-))(תמיד) ביי לבינתיים אוהבת כוכבית

חזרתי, יש כאן מישהו/י ??

נכנסתי לומר שלום לפני הנסיעה הביתה. שיהיה לך סופשבוע שקט, ונחמד, ונעים ורגוע ומהנה . תאגרי כוחות לקראת השבוע הבא. ואני מקוה שכל התכניות שלנו יסתדרו לנו, כך או כך. את עדיין מעשנת רק ווינסטון סופר לייט ? בשבוע הבא מחליפים סוג. בסדר ? תנסי שוב את שנהב, לפעמים המייל נאבד בדרך. ביי

יום טוב לכולם

מדליקה את האש ולא נשארת לכבות את השריפה...

אש?

אחחחח איזה יום יפה השמש לה זורחת....... מה שלומכם?

השמש לה זורחת ואיך ממשיך השיר ? את יודעת ? עדיין לא קיבלת שום תשובה משנהב ? איך זה יכול להיות ? אולי היא נסעה לברמודה עם החבר ?

סתאאאאם, אין לי מושג, יש לו התחלה של התקרחות אבל אני לא שרה עליו:-)) אין שום סימן משנהב, אולי גם אליה אנחנו צריכים ללכת?

השקדיה פורחת ושמש פז זורחת ציפורים מראש כל גג מבשרות את בוא החג ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות. והילדים שרים ככה: השקדיה פורחת לשלומי יש קרחת...

למי שנמצא באיזור

בוקר טוב, מה שלומך הבוקר ? אני רוצה שתספרי לי מה קרה עם הדוד המגעיל, אם את רוצה למייל, אז אשמח. מלבד זאת, השארתי לך שם שאלה חשובה , קראת ? יום נפלא לך, ביי דרך אגב, את יודעת מה הכתובת של הרה ?

אני לא יודעת מה הכתובת של הרה רק את שם היישוב לצערי אני חושבת שאאלץ לוותר אין זמן אין מתי רק להתחיל בתירוצים ומריבות נראה לי מעייף מדי

לכל חברי הפורום, מה שלומכם הבוקר ? יש מישהו בפורום שמתעניין במונדיאל ? דרך אגב, סליחה על הבורות , מונדיאל זה מה שפעם היה נקרא "אליפות העולם" ? מה פירוש השם מונדיאל ? באיזה שפה זה ? יש שם עוד תחרויות מלבד כדורגל ?

שלומי וכל חברי הפורום שיהיה לכם בוקר נפלא ! בקשר למונדיאל אני לא ממש מבינה ....... אבל אני רוצה לאחל לכולם יום נעים כמה שאפשר שלכם ליאת

איזה כיף, חשבתי שאני היחיד בארץ שלא יודע שום דבר בקשר למונדיאל. אז אני שמח שיש עוד אחת. ומה שלומך בימים אלו ? איך מצב הרוח ? איך מתקדמים הלימודים ?

אני כמעט בטוחה. כן, זה אליפות העולם בכדורגל. אין שם שום דבר חוץ מכדורגל. באולימפיאדה לעומת זאת, יש גם דברים אחרים.

איך את יודעת כל דבר בכל תחום ? אז מה ההבדל בין המונדיאל לבין האולימפיאדה ? בשביל מה צריך שתי תחרויות ? ולמה דוקא בספרדית ? וכל כמה שנים עורכים את המונדיאל ? ולמה ישראל לא משתתפת ? גם את כל השאלות האלו את יודעת ?

מי שיעזור לאדם הוא אך ורק הוא עצמו אנשים יכולים לשבת אצל פסיכולגים ולפטפט את עצמם לדעת, אבל כל מה שהם שומעים יעבור להם ליד האוזן עד שיגיע אותו רגע מיוחל שהם עצמם לא חשבו עליו אבל ציפו לו בלי לדעת... אותו רגע שנוצר הניצוץ שהם מנתרים כדי שמישהו ירים אותם למעלה אבל הניתור הזה חייב להיעשות אי אפשר להכריח אדם לנתר זה יבוא לו באיזשהו שלב כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לא לתת לו ליפול לרצפה

במה זכיתי?

שלומי שלום קודם כל מזל טוב לבר מצוה לגבי הורי אשתך אל תכניס ראש בריא למיטה חולה . כאשר יש סכסוך בין בני זוג תתרחק מהעיסוק במערכת יחסים ביניהם כמו מאש אם הדודה רוצה ליזום משהו שתעשה את זה בעצמה אבי המנוח הינחה אותי להתערב כמה שפחות בענינים שלא נוגעים לי בזכות הדרכתו לי ולאחי אין ולא היו אויבים כידוע הלך הזקן החכם לעולמו בינואר האחרון שבע ימים כאשר אין ולא היה בביוגרפיה שלו אפילו אויב אחד בסוכות האחרון הורי חגגו 60 שנות נישואים אבל ויתרנו על המסיבה כי אבא היה בבית אבות תודה שאול

אתה צודק שלא כדאי אף פעם להכניס ראש בריא למיטה חולה. אבל כאן לא מדובר בהתערבות בבעיות שלהם. מדובר בעריכת מסיבה קטנה לציין את יום הנישואים שלהם. השאלה אם הם ישמחו על כך או שזה יפגע בהם. זאת השאלה. אני חושב שבאמת הכי טוב זה לשאול אותם . כל אחד לחוד. ואם אני מעריך נכון , אז חמותי תתלהב ותרצה, וחמי יפטיר, בשביל מה צריך את זה. שאול, אתה נשמע כאחד שהיו לו יחסים מאד קרובים וטובים עם אבא שלך. זה נכון ? יש הרבה אנשים, ואני אחד מהם, שהיחסים עם האבא לא הולכים כל כך חלק. יש עליות ומורדות. ואיפה אמא שלך ? מי מטפל בה ? בת כמה היא ? תהיה בריא , שאול. והמון הצלחה אני מבין שאתה בתחום שלי, מחשבים. אני מתמחה ב - POWER BUILDER, וצריך הרבה מזל למצוא חברות שיש להן מערכות כאלו. נקווה לטוב ביי

אין כואב יותר בעולם מאשר אובדן. אובדן של מישהו יקר כואב יותר מקטיעה של אבר בגוף. זוהי קטיעה חלק מהנשמה. כשאיבדנו את אמי לפני כשנה וחצי אני הייתי במשפחתנו זו שנשברה עד הסוף יותר מכולם. היו רגעים שכל מה שרציתי בהם היה למות, להיות עם אמא שלי. ראיתי את זה כמפלט. אבל למדתי כמה דברים במהלך השנה וחצי האחרונות ואני רוצה לחלוק את זה עם אנשים שמתמודדים היום עם אבל ואובדן ומקווה שאוכל לעזור ולו במעט. אבל זכרו שהתמודדותו של כל אחד היא אחרת. אין התמודדות נכונה ולא נכונה. יש התמודדות. אמא שלי חלתה בסרטן בחודש יוני 2000. בנובמבר אותה שנה כבר איבדתי אותה. כביכול מהיר ולא כואב אבל מוצף בסבל. אני עברתי חמישה חודשים בהם ראיתי את האשה שחשבתי שמעולם לא תמות, מתה כל יום בהדרגה קצת יותר. האבל התחיל כבר לפני שנפטרה וזה לווה בהמון רגשות אשם ופחדים בנוסף לעצב הגדול. שמעתי אותה משתעלת בסלון וחנקתי את הדמעות במיטה לפני שקמתי לעזור לה. ישנתי איתה בבתי חולים לפני ואחרי ניתוחים, לפני ואחרי טיפולים כימותרפיים. הייתי שם כשנשר לה השיער וכשהיא אמרה לי שהיא רוצה לחיות ואני לא יכולתי לעזור לה. לא יכולתי לעשות כלום ולמרות שאיש לא יכול היה להציל אותה - עדיין הרגשתי אשמה. אדם מרגיש אחראי על האנשים שהוא אוהב וכשקורה להם משהו הוא מרגיש אחראי ושואל את עצמו המון שאלות של "מה אם". אני רוצה שתדעו שזה חלק מהאבל. זה חלק כואב ביותר אבל הוא מתעמעם עם הזמן. בשלב מסויים מבינים שהצורך שלנו להרגיש אשמים פשוט מחפה על התחושה שלנו שאין לנו שליטה בחיים או במוות. תת ההכרה שלנו מעדיפה שנרגיש אשמים מאשר שנרגיש חסרי יכולת להגן על האהובים שלנו. בשלב מסויים ההכרה מבינה כי אין בכך טעם והתחושה הקשה של האשמה והשאלות הקשות שמתעוררות מאבדות מהטעם שלהם. לפחות כך היה אצלי. במשך חודשים כעסתי על עצמי יומם וליל שדווקא באותו יום שנפטרה לא הייתי לצידה. הלכתי לעבודה. נתתי לה למות בבית. אבל היום אני יודעת שלא נתתי לה למות, נתתי לה תמיד כבוד ואהבה ועזרתי לה ככל יכולתי. אלוהים פשוט החליט לאסוף אליו עוד מלאך לפני שהיינו מוכנים לכך, אבל ביננו – מי מוכן? לי אין שליטה על זה, כואב ככל שיהיה. היה לי כל כך קשה לראות אדם קמל, נעלם, נמוג. אמא שלי השתנתה כל כך לפני שנפטרה וזה היה עצוב כל כך. איבדתי אותה עוד לפני שנפטרה. עד היום זה הדבר שקשה לי איתו יותר מכל. בחודשים הראשונים הרגשתי שעולמי חרב עליי. היתמות שהרגשתי צרבה בלב וכדי לשמור על אמא שלי קרובה אליי ככל האפשר כתבתי לה שירים, מכתבים, סיפורים…כל יום. עד היום אני כותבת לה, מדברת איתה בלב, צוחקת איתה. גיליתי משהו מדהים – עם הזמן, כשהכאב המפלח קצת עובר ותחושת האשמה מתקהה קצת ונשארים רק הגעגועים, בדיוק אז מגלים שלא רק שמערכת היחסים לא מתה עם האדם שמת, אלא גם האהבה נשארת. היום אני יודעת שלא איבדתי הכל, לא איבדתי את אמא שלי. היא נפטרה, היא איננה. עצוב שלא אזכה לעולם לראות אותה, שילדיי לא יזכו לסבתא נפלאה שכמוה ושהיא לא תזכה להזדקן, להכיר את כל הנכדים, להיות איתי בחתונתי, בלידה הראשונה ובכל רגע מרגש ועצוב אחר, אבל היא לא איננה לחלוטין. היא בלב כל כך עמוק. אני עדיין אוהבת אותה והיא עדיין אוהבת אותי ועד יום מותי זה יישאר איתי ויחזק אותי. אני לא יודעת אם היא "רואה אותי מלמעלה" או לא אבל אני יודעת שהיא בלב שלי ותמיד תהיה. בהתחלה כשהיו אומרים לי אנשים שהיא תמיד תהיה בלב שלי הייתי מתקוממת וכועסת. "לא רוצה אותה בלב שלי – רוצה אותה בחיים שלי. רוצה לראות אותה". זה שלב שחייבים לעבור. היום אני מבינה שהיא עדיין בחיים שלי. האהבה שלי אליה לא פסקה ואני לפעמים מרגישה עוד יותר קרובה אליה מאשר הייתי בחייה כי עכשיו אני מדברת איתה הרבה יותר. היא מתפתחת איתי ואני חווה את הדברים יחד איתה. לפי הקבלה היהודית בשנה הראשונה שלאחר המוות, הנשמה שוהה בקרבת הקבר. רק לאחר מכן היא מתגלגלת אל גוף אחר אך לא באותה צורה. עם הגלגול אל גוף אחר היא מתגלגלת לא בשלמותה ואילו החלקים שנשארים חודרים אל הנשמות של האנשים שאהבו אותה וחשבו עליה. בהתחלה לא האמנתי בזה. זה נשמע לי שטויות במיץ עגבניות. היום אני מאמינה משום שמשהו מוזר קרה לי ביום ההולדת שלה, שנה לאחר מותה. במשך השנה הראשונה חייתי בתוך גיהנום. אני לא יכולה לתאר את זה בשום מילה אחרת. אף אחד גם לא הצליח לגרום לי להאמין במשהו אחר. כל מה שרציתי היה להיות איתה, מצידי היה לשכב על הקבר ולהיעלם פנימה יחד איתה. לא רציתי לחיות יותר. ביום הולדתי שנה אחרי הייתי עצובה כל היום. התגעגעתי עד שכל הגוף כאב לי. פתאום בערב היה נדמה לי ששמעתי אותה לוחשת לי באוזן מזל טוב. התחלתי לבכות, ממש התמוטטתי בבית והרגשתי איך היא עומדת לידי. ממש הרגשתי את זה. זה נשמע אולי מטורף ואולי זה אפילו סתם משהו שרציתי להאמין בו ואולי זה רק הלב תעתע בי. אולי, אבל לא אכפת לי. היא היתה איתי, הרגשתי אותה. ואז התחלתי להאמין... הגעגועים יכולים לשרוף ולבעור ולחרוך את הגוף ואת הנפש, בעיקר בשנה הראשונה. יש רגעים קשים כל כך – כל שמחה, כל אירוע חשוב, כל יום שבו מדמיינים את האדם לצידך ולא מצליחים לראות אותו בבירור, בכל פעם שרואים מישהו דומה ברחוב, בכל פעם שהדלת נפתחת והאדם האהוב לא מגיע. אבל אז מגיעים הגעגועים המתוקים. הגעגועים שאפשר להגשים כעוצמים את העיניים. לעולם לא מאבדים מישהו שאוהבים. אני לעולם לא אהיה יתומה. תמיד תהיה לי אמא. צורת מערכת היחסים השתנתה כי לא אוכל לראות אותה שוב אבל מערכת היחסים תמיד תתקיים ומצאתי שאם נותנים לה אפשרות – היא אפילו תתפתח. אני רוצה שתדעו שחשוב שתתמודדו בדרך שלכם. אנשים רבים יעברו בדרככם עכשיו, תשמעו עצות רבות ותקבלו תגובות שונות להתמודדות שלהם. הרבה פעמים תשמעו את המשפט הבנאלי של "תהיו חזקים" מאותם אנשים שאין להם משהו אחר לומר או אשר חוששים שתשברו. תזכרו, שזכותכם להישבר. מתוך משבר אפשר לצאת גם לכיוונים חדשים. מותר לבכות, מותר להתגעגע, מותר וחשוב אפילו להתאבל, מותר ה-כ-ל. תנו לעצמכם את הזמן להתאבל ולהתמודד בדרך שלכם ותנו לאחרים לעזור לך. אנחנו שלושה אחים וכל אחד מאיתנו התמודד בצורה שונה. גם אני שיניתי צורות התמודדות במשך הזמן. בהתחלה הייתי הולכת לבית הקברות פעם בשבוע. היום אני לא הולכת בכלל. למה? כי כל פעם שאני שם אני מתפוררת לרסיסים וקשה לי לחזור לעצמי. זה מעורר בי סיוטים ופלאשבקים של כל הרגעים הרעים – המחלה, נשירת השיער, המוות, ההלוויה. אם אני לא הולכת לשם, אני מרגישה טוב יותר ומרגישה שאני שומרת על אמא שלי כמו שהיתה רוצה להישמר – בריאה, שמחה, צוחקת, אוהבת. לא חולה, לא איננה. אפילו ביום ההולדת של אמי לא הלכנו לבית הקברות. למה? - כי הלכנו לבית קפה וחגגנו לה יום הולדת שם. יום הולדת הוא חגיגת החיים והחלטנו לחגוג את הימים והשנים שנתנה לנו, את העובדה שהיתה אמנו וכל הכבוד שקיבלנו בשל כך. יהיו אנשים שיחשבו שזה חוסר כבוד. אני חושבת שאני מכבדת את אמא שלי בצורה האמיתית ביותר – כפי שהלב שלי רוצה. ואני עדיין אוהבת אותה בכל הלב ומתגעגעת לא פחות. תעשו מה שהלב שלכם רוצה, גם אם אחרים ירימו גבה. לאף אחד אין זכות לומר לך אין להמשיך לאהוב את האדם שאהבתם, איך נכון לכבד אותו ולשמר אותו. מה שהיה ביניכם יישאר תמיד רק שלכם ואת זה לעולם, לעולם, לא תאבדו. משהו חשוב נוסף שיש לי לספר לכם קשור בחלומות. בחודשים הראשונים לאחר שאמא שלי נפטרה חלמתי רק סיוטים – על המחלה, על ההלוויה. כעסתי על עצמי והאשמתי את עצמי שאני זוכרת אותה רק בקטעים הרעים אבל לא הצלחתי אחרת. היום אני כבר חולמת עליה חלומות של יום יום. חלומות בלי עלילה מיוחדת, אבל עם שתינו יחד. היום אני מתעוררת עם חיוך ולא עם דמעה. אני רוצה שתדעי שעברתם ותעברו המון, את הסיוט של כל אחד. אבל אם תזרמי עם הגלים של הכאב והצחוק, של הגעגוע השורף והמתוק, את עוד תראי שהאדם שאהבתם תמיד תהיה איתכם. רק תמיד תלכו לפי הלב שלכם... אם מישהו רוצה להתייעץ איתי, לשאול שאלות, ניתן לעשות זאת כאן בפורום או לכתוב לי לאי מייל. מקווה שלא צדעו עוד צער

רקפת שלום בינואר האחרון איבדתי את אבי שהלך לעולמו בגיל למעלה מתשעים. בראיה לאחור השבעה והקבורה חסרי משמעות בעיני מה שמשמעותי היא המורשת שאבא השאיר הוא התייתם מאביו בגיל 5 ועבד קשה כבר מילדות כדי לקיים את עצמו . המשפחה ידעה בעיות כלכליות קשות עשרות שנים ולאחר שאבא פרש לגימלאות ב 1975 לקה באוטם קשה בשריר הלב. אני כבר לא יכול לספור את מספר הפעמים בהם שהה בטיפול נימרץ וכל פעם שהשתחרר חזר ל"סורו" ןציפצף על הרופאים ועל מלאך המוות. שנתייים לפני שהלך לעולמו שבר את רגלו ובמיון ראיתי בעיניו את הרצון להמשיך ולשרוד למרות שמלאו לו כבר תשעים בשנתיים האחרונות לחייו היה על כיסא גלגלים בבית אבות בדיעה צלולה ובמצב רוח מצויין. את צוואתו להתמודד עם הקשיים עלי לקיים אבל אני מודה שזה קשה. אין לי את האישיות שלו. תודה שאול

תודה שחלקת איתי את ניסיונך... למה אתה מתכוון להתמודד עם הקשיים? אגב, אתה לא צריך את האישיות שלו. יש לך את האישיות שלך והיא מיוחדת בפני עצמה. אני בהתחלה רציתי כל הזמן להיות חזקה כמו אמא שלי וכעסתי על עצמי שאני נשברת. היום אני יודעת שלכל אחד כוחות משלו בתחומים משלו וחולשות משלו בתחומים אחרים. לי יש את האישיות שלי וזהו. זה מה יש ואת זה אני אוהבת ועם זה אני מתמודדת.

רקפת, נגעת בנימים שלי. הזדהיתי וכאבתי עם כל מילה שלך. עברתי תהליך כמעט זהה למה שעברת, עם מחלתה וגסיסתה של אימי. נגעת בי כל כך שפשוט אני לא יכולה לכתוב יותר עכשיו.

אני מצטערת אם הכאבתי אבל במידה ותרצי, נוכל להתכתב באי מייל או שתוכלי לכתוב לי כאן. אני פה...

כתבת יפה ומהלב. תנחומי על האובדן. היית כנראה מאד קרובה וקשורה לאמך. רציתי רק להעיר לך לגבי מה שכתבת על תורת הקבלה והשארות הנפש. עד כמה שידוע לי, לא תמיד חוזרת הנשמה להתגלגל חזרה בעולם הזה באדם אחר. לפי מה שהבנתי, אם האדם עדיין צריך תיקון כלשהוא, היעוד שלו בעולם הזה לא נגמר בחיים הראשוניים שלו, רק אז יגלגלו אותו בנשמת תינוק או תינוקת חדשים שנולדו. אבל הקטע הזה , שחלק מהנשמה נכנס לקרובים האוהבים, זה דבר שמעולם לא שמעתי אותו וקשה לי להאמין שזה אוטנטי. אשמח אם תספרי לי מאיפה שמעת את זה ? האם ממישהו מוסמך ? כי יש המון אמונות טפלות ומושגים בלתי נכונים שמסתובבים ועוברים ואנשים מקבלים אותם בלי לבדוק לעומק. בכל מקרה, אני שמח שאת יוצאת מהרגשות הקשות והעצב, ומתחילה להשלים ולקבל ולהמשיך הלאה בחיים . כך צריך להיות , ואם זה מדכא אותך ללכת לקברה של אמך, אז ודאי שאת לא צריכה ללכת. ורגשות אשמה הם אף פעם לא טובים ולא מועילים ולא רצויים. הרבה הצלחה לך בחיים, שתמצאי אושר ונחת וכל מה שתרצי, ביי יום טוב ואני מקוה שתמשיכי להכנס לפורום ולהשתתף

שלום, עניתי לך על ההודעה שהשארת, רק שבטעות התחלפו לי השמות.

קראתי את מה שכתבתה. בין השאר אנחנו התכתבנו הרבה זמן. וגם כאן מעל דפי הפורם (פסיכולוגיה לפני הפיצול) התכתבנו. והתרשמתי ממנה מאוד. היא חכמה ופיקחית רק שהיא מנווטת לא נכון. ואני לא חושב שזה משהוא רצוני אלה משהוא אחר לגמרי. זה מן משהוא פסיכולוגי שאני לא מצליח להבין. איתן

יש בעיה מסויימת... ברגע שאדם פיקח ונבון, הרבה יותר קשה לעזור לו. וזה מסיבה מאוד פשוטה - הוא מצליח להסוות את המצוקה הרבה יותר טוב. גם עכשיו - בעצם אף0אחד לא יודע מה באמת לא בסדר עם הרה, אלא רק ברור לכולם שהיא איננה כאן, ושההודעה שלה מאתמול מצביעה על מצוקה רבה. איתן, אם היית מצליח להבין עניינים כאלה בקלות, יכולת להיות חלק מהצוות המקצועי של הפורומים... למרות שאני לא חושב שהם היו מצליחים להבין יותר במקרה כזה. מיכאל.

חייבת ללכת לביקורת, תשאיר לי הודעה, אשתדל לחזור מהר:-)

אני מקווה שהביקורת תראה שיפור ניכר אצל הבת. מעניין למה שנהב לא עונה למייל. היה נדמה לי שאתן שוחחתן בטלפון , לא כך ? להשתמע ביי

שלום, אני מקווה שהביקורת תצביע על השתפרות. כבר יותר טוב כשהבת מרגישה קצת יותר מאוששת. מיכאל.

תודה רבה רבה, ה"קטנה" מוזמנת לביקורת נוספת ביום ראשון הקרוב, זה סימן טוב, לא צריך לבדוק אותה כל יום או יומיים. שוב תודה:-))) כוכבית

הי הרה כתבה משהו על הסרט "הנוסע השמיני", לטובת אלו שלא ראו את הסרט הזה (ואני בראשם), מישהו מוכן לספר מהי עלילת הסרט , על מה מדובר שם ? ומה הדמיון למצב של הרה ?? בבקשה תודה

שלומי, הנוסע השמיני זו סדרה של 4 סרטים. בעקרון, מדובר על חייזר שפולש לגוף של יצור חי אחר (אנשים, חיות) ומתפתח שם. כשהוא מספיק "מפותח" הוא פורץ את דרכו החוצה דרך הבטן של הקורבן (מזה אתה יכול להסיק שהנשא מת), והורס והורג את כל מה שסביבו. השחקנית הראשית היא סיגורני וויבר, והיא זו שנלחמת ביצור בכל פעם מחדש. אני חייב לציין שזה הסבר פשטני אבל די ממצה. כמובן שלכל סרט בסדרה יש רקע שונה ועלילה קצת שונה, אבל העקרון זהה. מיכאל.

הנוסע השמיני שייך לסרטים ששום תקציר מילולי לא יתן לך מושג ממשי מה הם באמת. שווה להתאמץ כדי להשיג עותק שלו בוידיאו.

הי התלבטות: ההורים של אשתי , מאד מאד לא מסתדרים ביניהם. רק אלוקים יודע למה לא התגרשו עד עכשיו. הם גרים אמנם באותו הבית אבל כל אחד בקומה שלו. בקושי מדברים ביניהם. בקיצור, הם מגיעים לבר מצוה שלנו. קיבלנו טלפון מדודה אחת מאמריקה , שבדיוק בשבוע של הבר מצוה שלנו, זה יוצא חמישים שנה לנישואים שלהם. אז מן הראוי, כך אומרת הדודה, לעשות להם מסיבה. מצד שני, אנחנו יודעים , שהם ממש לא זוג משמים. אז זה נראה לכם הגיוני לערוך מסיבת חמישים שנה לנישואין כל כך לא מוצלחים ? האם לשאול אותם מה הם רוצים ? לעשות להם הפתעה ? לא לעשות כלום ? מה דעתכם ?

לעשות! בוודאי שלעשות להם משהו! וזה בכלל לא קשור למצב הנישואים שלהם. העובדה היא שהם ביחד וחמישים שנה זה לא צחוק! זו חתונת הזהב! יש כל מיני דגמים לנישואים ואולי ככה טוב להם. כמה זמן הם ישהו בארץ? אם הם יהיו בשבת בבית מאיר אני מציעה לציין את יום הנישואים שלהם שם. וכמובן שגם לקנות להם איזה מתנה, אולי משהו יודאיקה כזה מישראל. האמריקאים אוהבים את זה.

הם ישהו בארץ רק שבוע וחצי. הבר מצוה ביום שני בערב אז הם יגיעו ביום חמישי קודם. והם נוסעים ביום ראשון שלאחרי השבת שאנחנו עושים. בעצם חמותי נשארת לעוד שבוע. הם אפילו לא נוסעים יחד. תודה על תשובתך הבהירה והחכמה. נשקול את זה.

לדעתי שלומי. זה החיים שלהם. אתם צריכים לשאול כל אחד מהם בנפרד ולראות לאן נושבת הרוח. אם הם לא מעוניינים אז אין טעם אבל אם הם מתלבטים בחיוב כמובן. אז אולי כדאי. מה שאני לא מציע זה לעשות משהו שבסוף יצא נורא. כי כמו שאני אומר:))) הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות:)))) @-----)----- (מזרק בשבילך):))) איתן

הי, מה שלום הרגליים ? משתפר ? אני חושב שאתה צודק. הכי טוב לשאול אותם מה הם היו רוצים. נראה לי שזה מה שאנו נעשה, תודה לך. אפשר לשאול אותך שאלה אישית ? מה קורה אתך בשטח הרומנטי ? יש משהו ?

תגידי, מי זאת רוני ? איזה יום הולדת עשיתם לה ? את שלחת אותה לפורום ? תגידי לה שתמשיך להכנס, לא רק חד פעמית.

רוני היא חברה שלי. אם תרצה עוד פרטים, היא תבחר מה לספר ומה לא. אני סיפרתי לה הרבה פעמים על הפורום שלנו ואתמול היא ביקשה ממני להראות לה איך נכנסים אליו. היא נורא התלהבה, נראה אם תמשיך. יש לה הרבה במה לשתף... עשינו יומולדת בזכרון, אכלנו ארוחת בוקר במסעדה פסטוראלית ליד היקב הזכרוני ואחר כך הסתובבנו להנאתינו במדרחוב, בחנויות, ועשינו חיים.

מי זה עשינו והסתובבנו ? היו עוד חברות או רק את והיא ? מאיפה אתן מכירות ? מה כל כך מיוחד בה ? אתמול , היא קיבלה תגובות חמות מכולם אבל לא ברור אם קראה אותם כי היא לא הגיבה. בכל מקרה, נשמח כמובן אם תרצה להשתתף . ביי

הי, מה שלום הילדה ? את חושבת שאין לי עוד שאלות היום ? יש ויש אבל אני רוצה קודם לדעת מה קורה עם הילדה. והאם את לא עסוקה מדי.

היי תודה:-)) היא מרגישה הרבה יותר טוב, כנראה שהסטרואידים השפיעו עליה לטובה:-)) יש לה ביקורת אצל הרופא היום בשעה 14:00 נראה מה הוא יגיד אחרי שהוא יציץ לתוך הגרון. שאל ידידי שאל:-))

קודם כל, הצלחת להשיג קשר עם שנהב ? אני נחוש בדעתי להגיע להרה. דבר שני, קיבלת את המיילים שלי מהיום ? דבר שלישי: משפחולוגיה, איכפת לך לתאר לי , איך נראית אצלכם השבת ? האם יש איזה ריטואל קבוע ? או שכל שבת זה משהו אחר ? אוכלים יחד ? יש קידוש ? אם לא איכפת לך. אותי זה מעניין. ועוד שאלה, את אוהבת לקרוא ספרים ? יש לך זמן וכח לזה ? ועוד שאלה, את יוצאת לפעמים עם בעלך לבילוי ? רק את והוא ? לאן ? את נהנית לצאת איתו ?

בעקבות שיחה שהיתה אתמול בין שלומי וכוכבית, בואו נדבר קצת על אבהות. מה לדעתכם הקריטריונים המתאימים להיות אבא טוב? האם קשיחות, נוקשות וקפדנות או שמא רכות, קלילות ועדינות? האם יש תפקידים המוגדרים ע"י החברה לאבא ותפקידים המוגדרים לאמא, או שמא כל משפחה קובעת לעצמה? ואיך יוצא שתמיד יש הורה "רע" והורה "טוב"? ומהו סוד המינון הנכון? קשה על הבוקר? תתאמצו!

היי מיכלי וואי את גורמת לי להיכנס למקומות רגישים:-) טוב, לפי דעתי ה"קריטריונים" המתאימים להיות הן אבא והן אמא הוא להראות אהבה להיות קשובים לרגשות ולרצונות של הילד, ואז הכל בא בטבעיות ובמקום-לפעמים "המקל" ולפעמים "הגזר" אני חושבת שכל משפחה צריכה לקבוע את "התפקידים" המתאימים לה! תמיד ההורה " הרע" הוא ההורה שלא נימצא עם הילדים רוב הזמן מהסיבה הפשוטה, כשהורה נמצא עם הילדים ואין באפשרותו להתמודד איתם מכל מיני סיבות, הוא "מלשין""ומקטר" להורה השני, ומה שקורה בדרך כלל שהילדים חוטפים על הראש מבלי לברר את הסיבה האמתית, והיא למה ההורה לא מצליח להתמודד???????? תאמיני לי מיכל, התאמצתי:-))

הביטוי" להראות אהבה" יכול להתפרש בהרבה צורות. אחד יגיד להראות אהבה זה להיות איתם קשוח, שילמדו לשרוד בעולם האכזר, ואילו השני יאמר שלהראות אהבה פירושו לחבק, לנשק ולרצות (קמץ מתחת לריש) את הילד תמיד. השאלה היא מהו המינון הנכון של הדברים? למה למשל שלומי חושב, שאם הוא ילדותי זה לא מסתדר עם אבהות? האם ילדותיות מתפרשת כחוסר אחריות? זה נכון שההורה שפחות נמצא בבית הוא זה הקשוח יותר ובעל הסמכות. ונכון שלרוב זה האבא. מי לא מכיר את המשפט: "חכה, חכה שאבא יבוא..." אבל למה זה ככה? למה דווקא הדמות ההורית המרוחקת היא זאת הסמכותית יותר ואילו הדמות שנותנת את נשמתה לילדים היא זאת שאפשר לטפס עליה? ואולי גם הילדים מושפעים מנורמות חברתיות בהן הגבר יותר חזק וחכם???

קשיחות נוקשות וקפדנות מול רכות קלילות ועדינות, למה זה צריך לעמוד בסתירה ? אני חושב שכל הורה צריך קצת מכל דבר, ולדעת מתי ליישם את מה. אם ילד מתחיל לטפס על מעקה בקומה השלישית, אז צריך בהחלט להתייחס לדבר בחומרה וקפדנות. אסור לטפס ולהסתכן ! חד וחלק ! אם ילד מתחבר עם שכן שקשור לפשע וסמים, אז צריך להיות נורא קשוח אתו , ולא לתת לו להיות חבר שלו, ולא יעזרו לו כל התחנונים. ובו זמנית, בזמנים שיש לך עם הילד, צריך להיות רך,רגיש, נחמד,סבלני,מאיר פנים, מעודד ותומך, מבין ואוהב. מה הבעיה ? הבעיה מתחילה , כשלא מיישמים את הדברים נכון. רכים היכן שצריכים להיות קשוחים, וקשוחים היכן שצריכים להיות רכים. והאם זה נכון שתמיד יש הורה טוב והורה רע ? או שזה רק בעיניים שלנו ? האם גם הילדים חושבים עלינו כך ? שזה ההורה הטוב וזה הרע ? אני חושב שזה יותר נדמה לנו. הילדים, אוהבים אותנו בשווה. גם אם אחד מאתנו מקפיד יותר מהשני. כך נראה לי, ומיכל, נחמד לראות אותך כאן אקטיבית ,אסרטיבית וחיננית, שאי ברכות יום נהדר ביי

זהו בדיוק! למה בסתירה? שאלת השאלות היא מהו המינון הנכון??? מה גורם לנו לא ליישם דברים נכון וליצור בעיות? חוסר אחריות? חוסר הבנת המציאות? ברור שהילדים אוהבים אותנו שווה. אבל נתקלתי כבר במקרים (לא אצלי כי הוא עוד קטן אבל אצל אחרים), בהם, אם אבא לא הסכים רצו לאמא ולהיפך. כאילו אם האחד לא הסכים השני יסכים... אני חושבת שזאת טעות לא להיות מאוחדים מול הילדים כי זה מה שהופך את ההורים בעיני הילדים להורה "רע" והורה "טוב". אסרטיבית? חיננית? אני??? שטויות...

שלומי היקר בוקר טוב, שמחתי לקרוא את מה שכתבת לי, הצלחת לעלות לי חיוך על הפנים. אז בקשר לכל השאלות ששאלת, כן היה לי מערכת יחסים שנמשכה בשנה האחרונה אבל לצערי זה נגמר.היה לי קצת קשה אבל בסופו של דבר מתגברים כמעט כמו כל דבר במציאות העגומה שלנו. ושוב לגבי המצב רוח הירוד אז כמו שאמרתי אין סיבה מיוחדת לכך, אין משהו ספציפי שאני יכולה לומר לך - זאת הבעיה, זה מה שמפריע לי. סתם הרגשה נחסית והדבר היחיד שבא לי לעשות הוא לבכות. אתמול הלכתי לים, ישבתי שם לבד ובכיתי וזה עשה לי מאד טוב. שלומי אתה לא מאמין אבל במשך היום אני יכולה להיות שחקנית מצויינת ליד אנשים, לתת את הרושם שהחיים שלי טובים, מאושרים וששום דבר אינו מפריע לי. בקשר ללימודים שלי אני בשנה ג' ממש לקראת סיום. (כמובן ממשיכים לתואר 2 ). החלום שלי הוא להיות פסיכולוגית קלינית. - אני מקווה להגשים אותו כי זה בהחלט לא קל. שלומי בכל אופן תודה על הכל. נ.ב - מה שלומך בימים אלו? מה אתה עושה בחיים? בעקבות מה הגעת לפורום? אני הבחנתי שאתה מאד דומיננתי . ובעיקר נפלא איך שאתה מעודד ותומך. תמשיך כך.... שלך ליאת

בוקר טוב, אני שמח שהצלחתי להעלות חיוך על שפתייך. חבל רק שכשמגיע שעת הנאחס , או כמה שעות, בזמן הדאון, אז הכל הולך פייפן. זאת הבעיה ברגשות שלנו. הם מה זה משחקים. אתה יכול להרגיש טוב, מבסוט, מאושר, אופטימי, ואז משהו קטנטן קורה, אתה אפילו לא מודע שהמשהו הזה קרה לך, כל מה שאתה יודע זה , שפתאום אתה מוצא את עצמך מדוכדך. ואז מתחילים שיחזור לאחור. מה קרה שמצב הרוח ירד ? ולא תמיד מוצאים מה זה היה. מילה לא מפרגנת של מישהו, ידיעה כלשהיא ששמענו. מחשבה על משהו עתידי שמלחיץ . לך תדע. אז את בשנה ג', וואו, עוד מעט גומרת תואר ראשון , נכון ? שנה ג' היא הכי קשה ? ומה קורה אחר כך ? כמה שנים עד לתואר הנכסף ? אני חושב, שבכל דבר רע , יש את הצד החיובי. אנשים שלא נכנסים לדאונים, כל הזמן מאושרים, באיזה שהוא מקום, לא יכולים להיות רגישים לצרות של אחרים. להיות פסיכולוגית קלינית, את חייבת להיות סופר רגישה לצרות של אחרים. ואת תהיי מאד מאד מתאימה , כי את יודעת מה זה להיות בעצב. מה זה לסבול ממצב רוח ירוד. ואת תדברי עם המטופלים בגובה העיניים. ולפי דעתי , זה חשוב מאד. איך את מסתדרת פיננסית עם הלימודים ? יש לך עזרה מהמשפחה ? יש לי בת נשואה שלומדת דרמה , ואני עדיין משלם לה את שכר הלימוד. זה אלף ומאה ש"ח בחודש ! היא בשנה השניה שלה. אז ליאת, תרגישי טוב, בהצלחה בלימודים, בהצלחה בשטח הרומנטי, יש המון המון בחורים OUT THERE , והחדש יגיע בקרוב, ונקווה שהוא יהיה ברמה שלך , יום נפלא להשתמע ביי

כן, אני חיה. כן, ליבי אמרה לי משהו על "משלחת חילוץ". אבל חילוץ ממה? מעצמי? איך אפשר? לא, בטלפון אי-אפשר להתרשם ממה שקורה, כי למדתי להסוות (מזמן) את המפלצת. את "הנוסע שמיני" ראיתם? אז זה זה. קודם אוכל מבפנים, ואח"כ מחסל את מי ומה שבחוץ. מילא להיאבק בגלים סוערים, אבל למה הם מטיחים שוב ושוב כנגד שובר הגלים? פשוט אפיסת כוחות מוחלטת, ואולי יותר טוב ככה... כי מי יודע מה הי קורה אם היה לי קצת כוח, לאן הייתי מנתבת אותו? סביר להניח שהייתי עוברת מהרס עצמי להשמדה עצמית. לא, לא השארתי מייל בכוונה, כדי שהתגובות לא יגיעו, גם ככה אני לא קוראת מיילים (אבל שומרת אותם, מי יודע? אולי מתישהו אני גם אהיה מסוגלת לענות עליהם). אבל נכנסתי לכאן כדי שלא תדאגו, שתראו בעצמכם שאני חיה... כדי שאני אראה בעצמי שאני חיה.

הרה. מה קרה לך שוב פעם???? אחרי כל כך הרבה זמן של בסדר. אולי עוד הקאת, אולי עוד הזקת לעצמך אולי עוד הצלחת להסתיר מעצמך ומכולם את מה שאת באמת מרגישה. יש כל כך הרבה אנשים שדואגים ושאיכפת להם ורוצים בחברתך. אז מאיפה הכעס??? מאיפה כל העצב??? למה כל ההרס העצמי???? אני יודע שכבר למדת איך להסתיר ואיך שלא ירגישו. ואני מאמין שבקלות את יכולה לעבוד על כל אחד/ואחת. השאלה שלי זה למה????? תיראי איך לאנשים איכפת ממך ואיך דואגים לך. למה את לא עולה על דרך המלך???? מה צריך לקרות שתעלי על הדרך הזאת??? שלחתי לך מיילים ואני מבין שאת נמצאת במן אדישות פנימית. וכל כך חבל לי ואני בטוח שגם לכולם כאן. אני מקווה שבשביל עצמך תחזרי לעצמך ותחזרי אלינו. @-------)------ איתן

הרה שלנו יקרה... את זקוקה לעזרה. אל תנסי להסתדר לבד כי זה רק הולך ומחמיר. הנה אני התחלתי לקחת אפקסור וקצת יותר קל לי בחיים. אולי בעצם הרבה יותר קל לי. הרוש יקרה, כל כך הרבה זמן שלא דיברנו אבל אני כל הזמן חושבת עלייך והלב שלי מתכווץ. כל כך הרבה אור בבחורה שמרגישה כל כך כבוייה. הרוש יקרה כל כך.. זאת לא בושה להגיד "זהו. ניסיתי לבד אבל זה לא הולך. עכשיו תעזרו לי" אני מתכוונת לטיפול תרופתי. לפעמים, כמה שלא מנסים לבד זה פשוט לא הולך. מזל שיש לנו את האופציה התרופתית. ובמקרה שלך, זה נראה לי הפיתרון הכי טוב. וכן, אני יודעת שניסית כמה תרופות אבל הן לא עשו לך טוב אבל יש מגוון עצום ובסוף כן תימצא התרופה שתעזור לך לעלות על דרך המלך. ולחזור למסלול. עם יותר כוח ואהבה עצמית. עם פחות פגיעה עצמית ופחות רצון לישון ולא להתעורר. עם יותר חשק ויותר מצב רוח. רק אל תתיאשי ואל תגידי זה יעבור. כי את לא יכולה לדעת. לכי הרה שלי, לכי לפסיכיאטר ותספרי לו על הכל. תבקשי ממנו שיעזור לך לחיות. כי את מרגישה גמורה ואבודה וצריכה עזרה. אביב גפן כתב " זו לא חובה לחיות זאת זכות להיות חיים". אל תוותרי. אוהבת מאד וחושבת כל הזמן, ליהי.

לא איכפת לי להיצטרף אליך למקום ההוא המלא פרחי בר,,,, צריך לדעת לעוף, כוון שבים עם הגלים הסוערים אני לא אסתדר,,לא יודעת לשחות, . ואת המיפלצת שבפנים ,צריך לחסל לצערינו ,כדי שיהיה קל יותר לעוף. כן ,,,גם אני חולמת על מקום יפה כזה למעלה, רוצה אותי לחברה, ?טובים השנים מן האחד ,לא ישעמם לך,

שלומי היקר, תודה על מה שכתבת. ולמה הלכתי ללמוד פסיכולוגיה מכמה סיבות: 1. הנפש של האדם זה דבר הכי מסקרן ומעניין בעולם 2. אולי לברר אם יש דבר כזה אדם "נורמלי" 3. אולי לעזור קצת לעצמי ולנסות לפתור לי את הבעיות או לפחות לדעת להתמודד איתן שלך ליאת

אכן , זה נכון. נפש האדם, מי ידענה ? יש המון נפתולים , ותסבוכים, מעלות ומורדות, סבוך העסק, אין ספק. וגם מרתק. ומה מעכיר את לבך בימים אלו ? משהו ספציפי ?

שלום לכולכם, למה אני במצב רוח ירוד? לפעמים אני נכנסת למין מצב של דיכאון ואין לי חשק לדבר עם אף אחד או לצאת מהבית. הדבר היחיד שבא לי לעשות זה לבכות. זאת הרגשה נוראית בשבילי וגם בשביל האנשים שנמצאים לידי. אין משהו צפציפי שמפריע לי אבל מצד שני כמעט הכל מפריע לי. אני חושבת שהדבר שהכי מפריע לי זה הבדידות,הרצון להיות נאהבת, הרצון שמישהו יפרגן לך, לישון בלילה עם משהו שיחבק אותך וכו' . כל זה בהחלט חסר לי. (אני בטוחה שלא רק לי). ובכלל המחשבה שלי לחיים היא מאד פסימית, אני תמיד חושבת על הגרוע מכל לא משנה באיזה נושא . זאת הרגשה פרנואידית כזאת מכל מיני דברים במיוחד מאנשים ובעיקר ממחלות. אני חושבת שטוב שיש כאן כזה פורום שאפשר לתמוך אחד בשני גם מבלי להכיר אחד את השני וזה מה שמיוחד פה ובגלל זה אני שמחה שיש כזה פורום. אז נתראה בהמשך שלכם ליאת

צילצלתי להרה הכל בסדר - בחיים

תודה לך נשמה ! ומה שלומה ? מתי היא חוזרת ? ומה שלומך את ?

חיה וקיימת בקשר לחזרה זו החלטה שלה.... אני? אני יודעת? סתם...

תודה שצילצלת ועידכנת אותנו:-) חיה זה טוב, השאלה איך? מה איתך? מה שלומך? התאוששת קצת?

לא יודעת נשמעת כמו שתמיד נשמעה אז אין לי מושג.... מה איתי? שאלה טובה כמה עולה רוצח?

הי, לא יצא לי להיות יחד איתך בו זמנית בפורום, אבל ראיתי עכשיו הודעה שלך , אז אולי אתה כאן, אני זז עוד מעט הביתה , רק רציתי לשאול, אם אפשר, אתה יכול לתת כמה פרטים אישיים כלליים , כמו גיל, מצב משפחתי, אזור בארץ, דברים כאלו שנדע במי המדובר. אם אתה רוצה כמובן. אנחנו משוועים לאנשים נחמדים שישארו בפורום. חלק משום מה נטש אותנו. אתה מהעבודה נכנס או מהבית ? הרבה בריאות לך, ויום טוב להשתמע ביי

הי, אני בן 31. נכנס לכאן גם מהעבודה וגם מהבית. בספטמבר אני מתחתן עם חברה שלי. אני גר באיזור השרון. יותר נוח לי עם האנונימיות, אז אני לא אמסור עוד פרטים, כרגע לפחות.

מתחתן בספטמבר ?? וואו ! זה אוטוטו ! , מה אנחנו עכשיו ? , סוף מאי , אז יוני יולי אוגוסט, קצת מעל שלושה חודשים. די קרוב. מתרגש ? אתה מוכן לספר איך פגשת את חברתך, כמה זמן אתם ביחד ,וכאלה ? שיהיה לכם במזל טוב , בכיף , עם הרבה סבלנות זה לזו וזו לזה. ומה עם הפיננסים , מסתדרים ? ילה, יום טוב בהצלחה ד"ש להשתמע ביי

כולי אוזן !

שלום לכולם, אני אשמח להשתתף ולקחת חלק בפורום זה, במיוחד בתקופה הקרובה שהמצב רוח שלי קצת ירוד ..... תודה מראש לכולכם ליאת

איזה כיף !! וולקום !!! ולמה זה נפלו פנייך ?? ספרי נא לנו. אנחנו כאן לעודד ולתמוך! להשתמע

היי ליאת למה מצב רוחך ירוד?

שלום לכולם, אני חדשה בפורום וגם חברה של מיכל, ואפילו חגגנו היום יחד. מה אומר לכם , שמנו פעמינו לזכרון המושבה. הנוף פאסטוראלי מזג הרוח גם כן. בין ביס לביס טבענו במבול הטלפונים, איחולים וכאלה. זו בהחלט דרך נעימה להתחיל יום חגיגי במקצת. רוני

מיכל "מגייסת" חברים חדשים? happy birthday to u happy birthday to u haapy birthday dear Roni happy birthday to u.

המון אושר ועושר בריאות וכושר אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם כוכבית

מי שהיא חברתה של מיכל, היא חברה של כולנו ! שיהיה לך במזל טוב, איזה איחול את רוצה ? רק תגידי, בשביל זה אנחנו כאן, ורוני זה השם האמיתי שלך ? וד"ש למיכל, תגידי לה שאנחנו מתגעגעים אליה ! בסדר ? ביי ובת כמה את , אם מותר ? זכרון יעקב שלי, זכרון יעקב, אין כזה מקום נחמד, כזה כזה טוב.

רוני היקרה:))) המון מזל טוב:)))) עד 100 כ 20 ושתעשי כיף חיים:))) המון בריאות אושר ועושר והצלחה בכל תחומי החיים:) @-----)----- איתן

כוכבית היקרה, בקשר למה שכתבת, אני אכן עובדת משרה מלאה בחברת מחשבים ובערבים אני מלמדת שיעורים פרטים לכן אין לי כל כך זמן פנוי , בזמן הפנוי אני קצת לומדת . (אין לי הרבה ביררה....). בקשר לבת שלך אני מצטערת לשמוע שהיא עברה טראומה בגיל צעיר כל-כך . אני אשמח לדבר איתך על זה אם את רוצה? שלך ליאת

תודה חמודה ומתי את נחה??? אני עדיין מבררת ובודקת אפשרויות, אין דבר העומד בפני הרצון, והרצון שלי הוא שיהיה ל"קטנה" טוב. את עכשיו בעבודה? כל טוב כוכבית

נשמח מאד אם תשארי אתנו בפורום, אנחנו זקוקים לאנשים חדשים. למה בחרת ללמוד פסיכולוגיה דוקא ?

מה נשמע ? מה שלום הבת ? ירד קצת החום ? כמה עישנת אמש ?

בוקר טוב:-))) נו..............בדקתם את התפריט??? ה"קטנה" מרגישה כמו אתמול:-( הכדורים אמורים להתחיל להשפיע..נחיה ונראה:-) במהלך היום עישנתי כ-2.5 סיגריות, אך בשעות הערב??!! נפילה כמו קטר, לא ספרתי אפילו אני מעריכה משהו כמו 7-8 קילקלתי את הממוצע:-((

זה מובן, יש זמני לחץ. נחכה לזמן קצת יותר רגוע. התפריט, בסדר, הוא הציע לנו כל מיני מאכלים סיניים. מכירה ? צ'או מיין, ועוד כמה שמות שרק אשתי הכירה. אז היא התלהבה והזמנו כל מיני מאכלים סיניים. היום הוא צריך לתת את המחיר, משום מה הוא רצה לעבוד על זה ולתת לנו תשובה סופית מחר. יענטו היום. אני מקוה שלא יהיה יקר מדי. מה עושים לגבי הרה ???

חסרה לי פה בשבועות האחרונים אשה חכמה ומעניינת שהיתה משתתפת קבועה ואהבתי לקרוא אותה.מה קורה לפורום שלכם?

היו כאן הרבה נשים חכמות...שלקחו פסק זמן.... הלוואי שהייתה לי תשובה:-(

את בטח מתכוונת ל HERA אומרים שהיא לא מרגישה טוב, אכן היא חכמה , וחסרה מאד בפורום. נקוה שתשוב במהרה. אז אולי עד שהיא תשוב, את מוכנה למלא את מקומה ?

אני לא ממלאת מקום.

תיירת שלום, נראה שכולם עסוקים בניחושים למי את מתכוונת. אולי תאירי את עינינו? מיכאל.

לכוווווולם!!! יש לי היום יום עמוס, יומולדת לחברה, אז אני אכנס פחות או בכלל לא :( שלומי, לא שכחתי את המייל שלך... כוכבית, רק בריאות, איתן, אורח או פורח? מיכאל, תודה על תגובתך בדף כל כך אחורי, ליבי, כואב אבל פחות או פחות אבל כואב? ויום טוב לכל מי שעוד יכנס הבוקר, מיכל.

בוקר טוב מיכלי:-)) יום עמוס בגלל יום הולדת? מה אתם כבר מתכננים לעשות לה? יום טוב ושמח כוכבית

יומולדת לחברה ? לא נראה לי תירוץ מספק . בכל מקרה, תחסרי לנו, שיהיה לך יום מעניין, ונחמד ועליז וביי

לילה טוב לכולכם, מדוע חוסר האונים הזה, שנוצר כתוצאה מההיעדרות של הרה? הכל נובע בגלל אי הידיעה וחוסר היכולת לעזור? חומר למחשבה... מיכאל.

כן. כי היא מדברת הרבה על מוות. ואין לנו את המספר טלפון שלה ואין איך להשיג אותה. ויש אנשים כמוני שמכבדים אותה מאוד. ורוצים שהיא תחיה ושהיא תיהיה איתנו. וכן זה חוסר אונים שאי אפשר לעזור למישהו שאיכפת לך ממנו. לילה טוב איתן

איתן, אני מתנצל אם הובנתי שלא כראוי. לא התכוונתי לזלזל או להטיל ביקורת באף-אחד מכם... אלא שבתור מתבונן מבחוץ, כל הסיטואציה הזו מעניינת... ושוב, לא כביקורת, אלא כ"שיעור" ביחסים בין-אישיים. מיכאל.

היי א. אני לא חושבת שאת חטטנית ב. אני גרה בר"ג ג. אני בת 25 שלך ליאת נ.ב - האם אפשר לשאול בת כמה את ? ומה את עושה בחיים ?

היי ליאת מה שלומך? לא שאלתי את השאלות סתם, אני שמחה שאת לא חושבת אותי לחטטנית:-)), אני מרגישה מחוייבת להסביר לך את עצמי, יש לי ילדה בת 14 שעברה טראומה קשה מאוד, ויש סיכוי סביר שהיא תצטרך "בייבי סיטר" בחופש הגדול, ואני חשבתי שסטודנטית לפסיכולוגיה היא התשובה המתאימה, ולכן "חקרתי":-)) אני בת 42 ואני "מגדלת" משפחה:-)) ליאת את רק לומדת ? או שאת גם עובדת? בידידות כוכבית

לא לדבר עליו

שלום, אני רוצה לשתף אותכם בחוויה שעברתי אתמול. בעקבות לימודי היה לנו ביקור בבית חולים לחולי נפש. נכנסנו למחלקה הסגורה ונפגשנו עם שלושה אנשים שמאובחנים כסכיזופרנים פרנואידים וכל אחד שונה מהשני באופן מוחלט. ההרגשה שלי היתה מאד משונה, אתה לא יודע עם לצחוק או לבכות, מה לומר איך להגיב למה שאתה שומע ובכלל למה שאתה רואה. כשצאתי משם חשבתי לעצמי מה זה בכלל נפש של בנאדם , ביום בהיר אנשים נורמלים לחלוטין אנשים ששרתו בצבא, מאבדים את השפיות והרבה פעמים נשארים כך. אז אחרי כל זה האם יש מישהו שהוא באמת נורמלי? שלכם ליאת

המילה נורמלי היא מילה שמגדירה אנשים במסגרת, וכל מי שחורג ממנה לטוב ולרע הוא נחשב כ לא "נורמלי", ולכן מאחר ואנשים זה לא "בובות" אני חושבת שהמילה "נורמלי" מיותרת:-))) מה את לומדת?

היי כוכבית, יכול להיות שאת צודקת שהמילה "נורמלי" מיותרת. אבל במהלך התקופה האחרונה נפגשתי עם אוכלוסיות שונות - מפגרים, חולי נפש, זקנים, ילדים עם PDD וכו' , ואני אומרת לעצמי אחרי כל מה שראיתי ואחרי כל מה שאני לומדת, איפה זה משאיר אותי האם אני "הנורמלית" ??? אולי גם אני לא נורמלית הרי גם אני חורגת הרבה פעמים מהסגרת והרבה פעמים אני לא בדיוק מבצעת מה שהחברה רוצה או דורשת ...אז? אמרת נכון אנחנו לא "בובות" ...... שלך ליאת (אני לומדת פסיכולוגיה ) .

שלום ליאת:) מעניין מה שאת מספרת. קראתי את מה שכוכבית כתבה והיא צודקת. "נורמלי" בא מ"נורמה" ומי שקובע את הנורמה זה אנחנו האנשים. אבל קשה באמת להתיחס למילה כשמדובר בבני אדם. כי כל בן אדם הוא עולם ומלאו. ולכן צריך להתיחס לכולם בכבוד הראוי. כבני אדם. יש אנשים ששוכחים את זה לפעמים, גם במקצועות הרפואה השונים. וכדאי להכניס את זה לראש. בהצלחה @-----)--- איתן

למה? יש לנו קצר בתיקשורת? :-)) מה שלומך?

בסדר עושה חשבון נפש

אהלן מה שלומך? התכתובת שלנו נעלמה מעיניי:-( תוכל לכוון אותי? תודה מראש ביי כוכבית

מה מעשייך בשעה כזו כאן?

מה שלומך? איך המרגש? עדיין כואבת? מה עם הרה יקירתינו, אני כבר "חולה" מדאגה!!!

מצבי הולך ומישתפר לאט לאט בעזרת ה':) אני מקווה שזה ימשיך ככה. מה שלומכם חברים יקרים??????? זה קצת קשה לחזור אחרי יותר מחודש ולהכנס לעניינים למרות שמעדכנים אותי קצת. אני לא אהיה הרבה עד שהמצב ישתפר עוד. אבל אני אשתדל להכנס יותר. בכל מיקרה אולי זה לא סוד אבל הכי חשוב זה הבריאות ואת זה אני מאחל לכולם:) @------)----- איתן

אהלן ברוך שובך והמון בריאות, אנחנו מנסים לאתר את הרה, אנחנו די דואגים לגברת, היא נ-ע-ל-מ-ה לנו לגמרי.... כוכבית

אני יודע. גם אני מחפש אותה:( היא לא עונה למיילים שלי. ואין לי דרך להשיג אותה חוץ מהאי מיילים:( אני גם דואג לה. אני מקווה שהיא תחזור אלינו בקרוב @-----)----- איתן

אם הצלחת לעלות במדרגות אז מצבך באמת משתפר! כל הכבוד! המשך כך! ו...החלמה מהירה בעיקר בעזרתך!

תודה:)) שאת אומרת יפה יפה למי את מתכוונת??????:)))) אלי או אליך???:))) @--------)------- איתן:)

הי איתן, כה שמחים לראותך, ואת המזרק המפורסם שלך , החלמה מהירה לך , בעיקר: בעזרת השם, וגם בעזרתך. רפואה שלימה , מהירה ומוצלחת, ביי

זה לא מזרק:))) זה פרח:))) תודה שלומי:))) אני הבנתי שאתה חושש שאתה ושאול הבחורים היחידים כאן:))) אז באתי לתגבר אותכם:))) איתן

ממוסף השבת של מעריב, יום ששי, 24.05.02 , בשבוע שעבר: הכתב: בן כספית: "אנשיו של שרון משוכנעים שראש הממשלה קנה לעצמו השבוע כרטיס כהונה אל תוך 2003. אחוזי הפופולאריות שלו ממשיכים להרקיע ולהדהים (מעולם לא היה כאן מועמד ימין מקובל כל כך על השמאל). הציבור מתעלם מהכישלון הבטחוני הצורב, מהכשלון הכלכלי המהדהד, העיקר שיש לו ראש ממשלה "גבר" שמלמד את הדוסים לקח". סוף ציטוט. הבנתם את זה ? יש כשלון בטחוני צורב יש כשלון כלכלי מהדהד , אבל כולם נורא מבסוטים משרון , איך זה יכול להיות, אם אין בטחון ואין כלכלה ????? פשוט מאד, כי הוא לימד את הדוסים לקח ! הבנתם את זה ?

זו הציניות של בן כספית. ואנשי שרון... אף פעם לא היו מבריקים בשכלם...

אז אני לא צריך להתרגש מזה ? לא צריך לחוש ששונאים אותי ?

היי חבר'ה אני בת 23 ויש לי בעיה של דימוי עצמי נמוך , אני בן אדם מאוד פרפקציוניסט ואני מרגישה מתוסכלת כמעט מכל דבר שאני לא מצליחה לעשות . חוץ מזה יש לי בעיות חברתיות וקשה לי ליצור קשרים חדשים עם אנשים (בזמן האחרון זה כמעט בלתי אפשרי) בקיצור , אני לא אבלבל לכם ת'שכל יותר מדיי , אני מעוניינת להתחיל טיפול פסיכולוגי ובשביל לעשות זאת הייתי רוצה לקבל את עצתכם והמלצתכם של אלו שהיו בטיפול או עדיין בטיפול - לגבי המטפל/ת הנכונ/ה. אני מעדיפה מטפלת ולא מטפל(למרות שאני מוכנה להתפשר) באיזור ת"א אני מוגבלת קצת מהבחינה הכלכלית ואני יכולה להשקיע בין 100 ל-200 ש" לפגישה אשמח לקבל כל תגובה - וחשוב לי שתדעו שהנושא הזה חשוב לי מאוד , אני מרגישה תקועה קצת בחיים האלו ואני שמה לב שככל שאני דוחה את עניין הטיפול המצב רק הולך ומחמיר תודה מאיה

הי מאיה, קודם כל, כל הכבוד לך על ההחלטה הנבונה. רק שנראה לי שבסכום הזה קצת יהיה קשה לך להשיג מישהי אלא אם כן מדובר דרך עמותה כלשהיא. האם ביררת בקופת חולים שלך מה הכיסוי ? כשאת כותבת שקשה לך ליצור קשרים , מה כוונתך ? את ביישנית מדי ? את ביקורתית מדי ? קשה לך להשיג דייטים ? את מדברת דוקא בקשרים זוגיים , עם גבר ? או בכלל. נשמח לשמוע עוד פרטים ולהחליף דעות ורעיונות. להשתמע ביי

היי מאיה אני מכירה פסיכולוגית, שהתחלתי אצלה טיפול, אך עקב בעיה אישית (עם הילדה שלי) נאלצתי לקחת פסק זמן מהטיפול.. היא פסיכולוגית רגישה נעימה ונחמדה, בקשר לתשלום אולי תהיה לך בעיה, בהצלחה כוכבית

היי שלומי קודם תודה על ההתעניינות הבעיה שלי היא שאני מפחדת מאנשים ואני לא נותנת אמון כמעט באף אחד(לפעמים אפילו בחבר שלי) ויש לי בעיה לבטא את עצמי ובכלל להתנהג בטבעיות. העניין הוא שזה תוקע אותי לגמרי כי אני כן אוהבת אנשים בסה"כ ואני רוצה לעבוד בתחום המוסיקה והקולנוע (כאילו תקשורת כזה) . אני כבר שנתיים דוחה את הלימודים לתואר ראשון מהסיבה שאני לא מסתדרת עם אנשים -ואני מאד רוצה ללמוד בימוי וקולנוע אבל אני מפחדת שכשאני אכנס למסגרת הלימודית אז אני שוב אתכנס בתוך עצמי(מתוך חשש שאנשים ידחו אותי ולא ירצו בחברתי) ולא אצליח ליצור קשרים עם אנשים (שזה דבר מאד חשוב בתחום הזה) . הייתי כבר בקופת חולים אך מנהל המחלקה הפסיכאטרית ,לאחר שיחה איתי, הודיע לי שרק בעוד 4-5 חודשים יתפנה פסיכולוג ושבינתיים אני יכולה לבוא לאשפוז יומי. לא נראה לי בכלל כל הזלזול הזה . מבחינת הכסף - לי בכלל אין אפשרות לממן את הטיפול וההורים שלי מוכנים לעזור לי-אני לא יכולה להכביד עליהם יותר מדיי ואני גם לא רוצה שזה יהפוך למטרד עבורם הייתי כבר אצל 3 פסיכולוגים שונים לפני כמה שנים אבל הגעתי עם שלושתם למצב שלא האמנתי שהם יכולים לעזור לי והרגשתי מנוצלת שאני משלמת כ"כ הרבה בשביל nothing אז אלו הם חיי(לפחות החלק הפחות חיובי של חיי) מאיה

איפה כולם? אולי מישהו/י מבינ/ה בתוצאות של בדיקות כבד?

מה אומרת התוצאה ? מה אומר רופא המשפחה ?

היי הגיעו חלק מהתוצאות של הבדיקות, ובהפניה למיון הוא כתב ש...תפקודי הכבד פתלוגים, מונוציטוזיס... מאחר והמצב שלה על הפנים, הוא נתן לי מכתב הפניה למיון ליתר ביטחון, אך לאחר שיחה עם מנהל מחלקה בשניידר, הוחלט להשאיר אותה בבית ולהוסיף לטיפול כדורי פרדניזון.

היי לא קיבלתי את המייל, אם אתה יכול תשלח חדש יום טוב

לא אני הוא האיש. זה היה שאול שכתב לך על מייל. בהצלחה יום טוב ביי

שהיה לנו לגבי הכאת ילדים בתור עונש חינוכי, כן או לא ? אז נתקלתי במאמר מעניין והייתי רוצה לשמוע תגובות. הנה המאמר: http://iwomen.msn.co.il/printfamily.asp?artcl=96 בכלל, יש שם באתר מאמרים מעניינים. מי רוצה להגיב ? (אבל , לאט לאט, שלא כולם יקפצו ויגיבו ביחד , בסדר ?)

נאמר כבר הכל... אין לי מה להוסיף... כל מילה חקוקה בסלע.

ואז פתאום, כל התאוריות היפות נשכחות ונעלמות. למה זה קורה לנו , שבהגיון הבריא, בשכלנו , אנו יודעים שהעישון מזיק, אבל לא עומדים בפיתוי, בשכלנו , אנו יודעים שרומן מהצד הוא הרסני לכל הנוגעים בדבר , אבל לא עומדים בפיתוי, בשכלנו , אנו יודעים שכדאי לוותר על המאכל הטעים הזה , אבל לא עומדים בפיתוי, ובשכלנו, אנו יודעים שאסור להכות ילדים , אבל לא עומדים תמיד ברוגז ובשליטה העצמית. למה זה קורה לנו ?

שאלה לי אליכם , כל מי שמוכן ורוצה להגיב, לפני כמה שבועות , היתה כאן התארגנות למפגש , ואנשים הגיבו בהתלהבות. כך זה היה נראה לי. ואנשים ממש נכנסו לפרטי פרטים . אחר כך , לאט לאט, פתאום הענין בפורום התחיל לרדת מטה מטה, יותר ויותר אנשים הפסיקו להכנס, עד שנראה שכל הפורום הזה דועך ונובל לגמרי. אז השאלה שלי היא: מה יכולה להיות הסיבה לכך ? מה אתם אומרים ??

שאלה טובה העניין ירד לאימיילים מסיבה הידועה לכולם אבל גם נשכח משם לאיפה אתה נעלם כל הזמן?

יש לי רומן קטן מהצד ! אבל אל תספרי לאף אחד , בסדר ? מתי את מתקשרת להרה ? מה קורה איתך ? יש חדש ?

נגמרו לאנשים הנושאים

הי, מה העניינים ? איך היה הסופשבוע ? כוכבית, מה שלום הבת ? ירד החום ? ליבי , מתי אזכה למייל חזרה ? רחלי, איך היה בטבריה ?

שלומי שלומי שלומי אמנם לא שאלת אותי כלום אבל אני מרשה לעצמי, מתוקף תפקידי, להידחף לעץ... רוצה חוויות מהאירוויזיון? ואל תחשוב שפיספסתי את ההגיגים שלך מיום חמישי... פששש... יש לך מוח קודח... ואני יודעת שאני חייבת לך מייל... מיכל.

מוח קודח ? על מה את מדברת ?

נפרדתי אחרי 9 שנים (של on ו- off) מהחבר שלי. הוא קיבל את זה קשה (אחרי חודש שבאמת היה נהדר בינינו וללא מריבה אמרתי לו שאני חושבת שאנו צריכים להפרד) וחושב שיש לי מישהו אחר למרות שהסברתי לו שלא. כואב לי הלב עליו אני באמת אוהבת אותו אבל יודעת שאנו מחפשים דברים שונים מהחיים ולא מצליחים למצוא את דרך המלך. מה עושים?

תביני, שבשלב הזה, לא את תוכלי לנחם אותו. אין לך מה לעשות, אלא להמשיך הלאה. במצבו, נוח לו "להאשים" שיש לך מישהו אחר, או להגיד כל דבר אחר שיטע בך רגשי אשמה או שיגרום לך לשנות את דעתך. הוא אומר זאת מתוך הפגיעה והכאב שלו. לא ציינת את גילך, אך אני מניחה שאחרי ש"בזבזת" 9 שנים כדי להיווכח ש"זה לא זה" - עלייך להמשיך הלאה ובגדול. יהיה כבר מי שינחם אותו, ומי שיסביר לו את ההיגיון שבפרידה הזו. אם את תנסי לעשות זאת, תעבירי לו מסר שגוי שרק יבלבל אותו ויכאיב לו יותר. והרי את אוהבת אותו, ולא רוצה להכאיב לו.

כנראה, שמבחינתך, עשית את הצעד הנכון. זו דרכה של האהבה - לשבור את הלב במקומות הלא צפויים. שניכם תתגברו על זה, כי אין ברירה אחרת... show must go on... איך את מרגישה בתוך זה?

היי שלומי לא קיבלתי את המייל שלח חדש יום טוב

עוד פעם נוסעים.... האמת, עד חודש יולי אני לא אהיה בבית בשבתות הפעם לצפון - קיבוץ לביא עם החבר'ה מהעבודה ההורים לא באים אז אני נוסעת עם החברים (וגם הההיא לא - היא חולה) - אל תשאלו איזה סיפורים הולכים שם שבת שלווה ורגועה לכולם 3>

שתהיה שבת שלום גם לך. וסוף-שבוע מהנה.

לאחר משבר רציני בחיי הנישואין שלנו ולפעמים נדמה כי אולי אנו מצליחים לשקם את הנושאים הטעונים במחלוקת ביננו הייתי רוצה להפתיע את בעלי ברעיון מקורי ויפה משהו שישמח אותו ויעשה לו טוב בלב יש לכם הצעות ורעיונות מקוריים? אשמח לשמוע.....

יש המון מה בעלך אוהב? מה תחום הכשרונות והיצירתיות שלך? כמה כסף תוכלי להשקיע בשביל זה?

יעל, נשמע כאילו שאת מעמידה את חברי הפורום ב"במבחן תמיכה"... אני שמח לקרוא שאתם מצליחים לשקם את מערכת היחסים ביניכם, ומאחל שהעניינים רק ישתפרו. בעניין ההפתעה - אני מצטרף לליבי; רעיונות יש למכביר, אבל לא כולם יתאימו, מכיוון שהכל תלוי במה שבעלך אוהב.

אוהב סרטים - זה לא מקורי אוהב נשים - האם זה כדאי ? מסז - כבר הפתעתי אותו לא יודעת - רציתי רעיונות..... נגיד בסכום של 100-200 ש"ח לא התכוונתי לבחון פה אף אחד פשוט אני זרה כאן בפורום ואינני יודעת מה היחס שלכם לזרים בכל מקרה אם תמציאו רעינות אהייה אסירת תודה לכם.....