פורום תמיכה הדדית

7184 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
03/03/2008 | 10:45 | מאת: קארין

היי אני בת 25 אני נשואה שנה ואין באפשרותי לעבוד כי אני לומדת מהבוקר עד הערב בעלי קונה הכל להוריו כי הם מחזיקים עובדת זרה ולנו נשאר 1500 ש"ח בחודש אולי,יש לו 2 אחים ו2 אחיות ואף אחד מהם לא תומך בהוריו....הדבר מעצבן אותי מאוד דיברתי עם בעלי זה לא עוזר....זה לא שאני מצפה שלא יעזור בכיף אבל לא באלפי שקלים כשהוא מרוויח 4500.והכי מעצבן שלא נותנים לי מלגות בלימו דים כי אני ממש צריכה להוכיח שבעלי תומך בהוריו איך יוצאים מהמצב המעצבן?.

03/03/2008 | 12:24 | מאת: שלומי

האם להורים אין שום הכנסה ? מה עם קיצבת זיקנה ? אולי תדברי עם האחים והאחיות שלו ? למה שהכל יפול עליו ? תגידי לו ששלומי אמר שהוא לא בסדר. בסדר ? ותבואי לדווח לי מה הוא אמר. ואם הוא לא מאמין לך שכך אמרתי, שיבוא לכאן ויקרא.

03/03/2008 | 13:10 | מאת: קארין

שאתה צוחק עלי...באמת תודה רבה.....

20/03/2008 | 13:52 | מאת: אהההההההההההההה

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ

27/02/2008 | 10:23 | מאת: שלומי

בן מלך אחד היה בעצבות גדולה, וחשב לשלוח יד בנפשו. הלך להתייעץ עם אחד החכמים הגדולים של הממלכה, והוא השיאו עצה להשיג חולצה של אדם שאין לו דאגות ושמח בחלקו. וכשילבש חולצה זו יתרפא. מיד הלך בן המלך והתחיל לחפש נסיכים, עשירים, רוזנים, מי שמח בחלקו למי אין דאגות? לא מצא. לכל אחד היתה דאגה כלשהיא ואף אחד לא היה יכול לומר על עצמו שהוא באמת שמח בחלקו. התייאש הנסיך והחליט לחזור הביתה. בדרך הגיע ליער אחד ופגש רועה צאן יושב תחת העץ ומנגן בחלילו, והיה נראה שהרועה הזה עליז ושמח ורגוע ומרוצה מהחיים. פנה אליו הנסיך ושאל אותו לשמו ולמעשיו, ענה לו אותו רועה צאן, שהוא יוצא בכל בוקר לרעות את צאונו, ויושב לנוח, ולנגן מעט, וכך מבלה הוא את יומו בששון ובשמחה, ולא חסר לו מאומה. הביט בו הנסיך וראה אותו לבוש בלוי סחבות וגופיה דלה עליו. שאל בן המלך את רועה הצאן: "האם אתה שמח בחלקך?" ענה לו הרועה: "כן" המשיך בן המלך לחקרו: "האם אין לך דאגות? ענה לו הרועה: "אין". חזר ושאלו: "האם היית מוכן להתחלף איתי ולהיות נסיך? ענה לו: "לא". הרהר הנסיך בלבו שהנה זכה סוף סוף למצוא אדם ששמח בחלקו, ואינו דואג. פנה אליו הנסיך ואמר לו, שהוא מבקש ממנו חולצה אחת תמורת תשלום. ענה לו אותו רועה צאן בפשטות ובתמימות: הייתי שמח לתת לך חולצה, אבל אין לי. כל שיש לי זו הגופיה הזו לעורי. עתה קלט בן המלך את הענין, אפילו חולצה אין לו והוא שמח בחלקו ! אין אני צריך שום דבר, אלא להיות שמח במה שיש לי.

27/02/2008 | 16:05 | מאת: שמחוש....

איזה כייף לילדים של שלומי ,כל ערב לפני השינה הוא מספר להם סיפורים על נסיכים ,מלכים,יערות, רועי צאן , אצל שלומי הכל ורוד וממש כייף איתו -הוא יכולהיות מנחה של התוכנית "אופטימי בכייף" כמה חבל ששלומי לא מספר לי סיפורים כאלו לפני השינה קשה לי להרדם ,אני חושבת על המצב במדינה ,מקבלת חושך בעיניים ונרדמת....

28/02/2008 | 13:02 | מאת: שלומי

בואי אני אביא לך חולצה שלי תלבשי אותה ופתאום ...

03/03/2008 | 00:10 | מאת: פרח שחור

אחרי שכתבתי ומחקתי, שני מכתבים לפורום הזה ...על הפיטורין שלי וכו ' (אני אטפל בזה בכוחות עצמי)... אני חייה ונושמת ומציצה לאתר הזה נהנית לקרא את הבדיחות וההברקות ומונה את המזל הטוב שנפל בגורלי למרות הצרות ומודה לאלוהים על בריאות טובה ועל החלטורות שנותרו, ושלא נדע איבוד שפיות נפשית או חרפת רעב... אמן ...

03/03/2008 | 12:23 | מאת: שלומי

הי פרח מי העיז לפטר אותך ? הם נפלו על הראש ? עובדת מסורה שכמוך לפטר ? מטומטמים לחלוטין. מה חדש בשטח הרומנטי ? תהיי בריאה ובהצלחה בכל

23/02/2008 | 12:55 | מאת: :-(

הלוואי והיה כך גם עם אנשים כמוני שמנסים להשתקם. הלוואי וגם לי היו נותנים צ'אנס. http://news.walla.co.il/?w=//1238057

24/02/2008 | 01:04 | מאת: ???

ואת זה לא מציעים לכלבים האומללים האלה

18/02/2008 | 11:40 | מאת: מיכל...

הי בננות, רוצה לספר לכן משהו ואין לי את המייל שלכן...

18/02/2008 | 13:46 | מאת: מור

איך שאין לך? תבקשי משלומפי מחכה בקוצר רוח יוםפ טוב רגע יש לי את שלך אני חושבת אם כן, אני שולחת לך הודעה

18/02/2008 | 13:46 | מאת: שמחוש....

היי מיכוש המייל שלי[email protected] אוהבת סימוש

17/02/2008 | 13:19 | מאת: שושנה

מצויין אם לך אופציות אחרות , תהני ואל תקשיבי לאפחד .

17/02/2008 | 13:20 | מאת: שושנה

לגברת עם האקס כמובן .

16/02/2008 | 21:26 | מאת: m

מה דעתכם על הרעיון?

17/02/2008 | 08:08 | מאת: שמחוש....

.

17/02/2008 | 09:00 | מאת: Nןר

24/02/2008 | 01:05 | מאת: ???

או שתעשי את זה בכל מקרה?

24/02/2008 | 22:17 | מאת: X

שלום פורום יקר, לא אלאה אותכם בסיפורים. אך אני חצי שנה אחרי לידה וחווה משהו קשה בתחום המקצועי אישי. אני לא בדכאון לידה. יש לי תינוקת מקסימה ואני נהנית איתה ומלהיות אמא. אני עובדת כעצמאית בבית וכבר בזמן ההריון הייתה לי הדלדלות בלקוחות ולא ממש נתתי מענה לזה. 4 חודשים לאחר לידה ניסיתי לשקם את העסק, אך אף לקוח חדש לא מגיע וכל הקבועים עזבו אחד אחרי השני. זה מכניס אותי לסטרס מאוד גדול פתאום מצאתי עצמי מובטלת. מצד שני הרבה אנשים חושבים שנשארתי עדיין שכירה במקום עבודתי ושואלים אם חזרתי לעבודה ואני כמובן מפגינה שמחה ובטחון שלקחתי לי שנה חופש להיות עם התינוקת. אף אחד בעצם לא יודע איזה גהנום עבר עליי שהייתי שכירה ואיך שפיטרו אותי מהעבודה ולא הצלחתי לקבל קביעות. אני יודעת שאני טובה במה שאני עושה, אבל כבר לא בטוחה שאני רוצה לעשות את זה באותה צורה שעשיתי ואולי הגיע הזמן שאחפש עבודה מחוץ לבית. אני עייפה מפנים, המחשבות והחששות מתישות אותי. כאילו יש בי מישהו מבפנים שאומר לי כל הזמן- כשלת כשלת, למרות שאני יודעת שעשיתי דברים יפים וטובים אבל אין לי מנוח ואין לי רגיעה. יש לכם עצות חברים טובים?

צר לי לשמוע, למרות שאנחנו לא מכירים. כתבתי משהו על שיטת ההתמודדות שפיתח דקארט שעיקרה לפרק את הבעיה לבעיות קטנות יותר... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1102470&passok=yes

12/02/2008 | 05:17 | מאת: מרים

כיצד אני כאם מגיבה או לא מגיבה לגבי אם(של ילדה מהכתה המגבילה של ביתי שהייתה עם ביתי בגן וגרה קרוב אלינו) שנכנסה לכתתה של ביתי (כתה א`), וחילקה הזמנות של יום הולדת למרבית הבנות כאשר היא קוראת בשמן ולא הזמינה את ביתי- ברצוני לציין שהיא מחנכת בישראל, ביתי לומדת בחוג עם ביתה וכל הבנות המוזמנות . כשביתי סיפרה לי נפגעתי עד כלות נשמתי - -אפילו דמעתי-השתדלתי שהילדה לא תראה זאת-כואב לי מאוד- לדעתי יש לזה השלכות חברתיות וזה יתן לגיטימצייה לאחרות לישות לנוכך,ברצוני לציין שבעבר הילדה הזאת(מאוד מקובלת) הוזמנה והייתה אצלנו.לא נעים לי לספר שאני "נאכלת" מבפנים, האם עליי לאמר לה "שלום" כשאני רואה אותה(אני לא מסוגלת) או לא??

12/02/2008 | 05:28 | מאת: מרים

מה דעתכן על מנהלת בי"ס שנתנה לה רשות להכנס לכיתה ולעשות זאת , כלומר להזמין ילדות מול ביתי שלא מוזמנת???

12/02/2008 | 14:37 | מאת: שלומי

פשוט לא מובן. היא לא מבינה שזה מאד מעליב ? לדעתי, תרימי טלפון לאמא הזאת ותשאלי אותה כיצד הבת שלה היתה מרגישה אילו מישהי היתה עושה זאת לה. מחלקת הזמנות לרוב הכיתה ומדלגת על כמה בנות ועל הבת שלה. פשוט פויה. מעניין כיצד היא תגיב. תחזקי את הבת שלך. דברים כאלה קורים בחיים ומה שלא הורג מחשל. תמיד יהיו אנשים כאלה וצריך ללמוד להתעלות. קחי אותה לסרט או לבילוי אחר כפיצוי. יום טוב.

13/02/2008 | 08:25 | מאת: מרים

שלומי תודה לך, אני מנסה לצאת מהדיכאון הזה ומאוד קשה לי-כואב לי נורא על הילדה. חשבתי הרבה לעשות כדבריך(להביך אותה ) אך לצערי (מהיכרות )היא תספר זאת לכל האמהות ואני וביתי נשמש לה למוקד הרכילות ויחגגו בשימחה עלינו- ואת ההנאה הזאת אני לא אספק לה "-מה דעתך?, האמת שיש למנהלת גם יד בזה אסור היה לה לתת לה רשות להכניס לכתה! ביי מרים

10/02/2008 | 22:42 | מאת: שמחוש....

היי אני כבר יומיים עם שפעת ,כל היום אפצ'י ואקאמול למי שהיו לו תוכניות להתנשק איתי שידחה אותן לשבוע הבא שמחוש...

12/02/2008 | 14:40 | מאת: שלומי

ולא להתנשק שבוע שלם ? אוי ואבוי ! איך נחזיק מעמד שמחוש ????? את מתכרבלת בתוך הפוך עם כוס תה חם ? המשפחה מפנקת ? יאללה תהיי בריאה האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאפצ'י אוף נראה לי שהדבקת אותי געוואלד !!!!!!!! מה יהיה ?

04/02/2008 | 11:02 | מאת: שלומי

נא להתפקד כדי שנדע אם יש פה עוד מישהו חוץ ממני :) יאללה הרה טופזינקה יונת כוכבית ליבי מור מיכל מיכאלה נטע סיון קלימרו שמחוש את מי שכחתי ?

04/02/2008 | 11:03 | מאת: שלומי

פרח פרחת מזכרוני סלחי נא יום טוב

05/02/2008 | 00:47 | מאת: פרח שחור

היי שלומות לשלומי מה נשמע? כן, אני כאן חיה ונושמת . האמת , במקרה קפצתי לביקור וראיתי את שמי...

05/02/2008 | 13:21 | מאת: שמחוש....

ועל זה הייתה אומרת דודה פאתיחה "מוטב מאוחר מאשר לא בכלל" שלומי ברוך אשם . אחרי פרסום דו"ח וינו הבנתי על פי החיוכים שהמצב וונדרפול. אז עם וינו אומר וונדרפול מי אני שאשבור לו את המילה. שלומי מה מנשמע במודיעין ? יש שם בית כנסת ? יש מניין ? יש בית כנסת נפרד לאשכנזים ספרדים תימנים ועכו"מ ?.

05/02/2008 | 16:31 | מאת: שלומי

את משהו. את אחרונה כי זה בסדר אלף בית ושמחוש מתחיל עם האות לפני האחרונה. פארשטייסט מיידאלע ? כן , המצד ממש ממש וונדרפול. תיכף הולך להיות שלום. לא שמעת ? ציפי לבני מדברת עם שושמו, אבו מאזן , נו ? יש לו צ'אנס בעולם שלא להתמוסס מהחיוך שובה הלב של ציפי ? כך שכדאי להיות אופטימיים. אינשאללה יבוא השלום בקרוב נוכל ללכת לקנות חומוס בעזה. אומרים שזה זול בעשרים גרוש לעומת שוק הכרמל ביי יום טוב להתראות

02/02/2008 | 02:11 | מאת: אורנית

שלום לכם , אנוזוג בניי44,50 נשואים + ילדים גרים בחיפה ומעונינים להכיר זוגות חברים למטרת מפגשים חברתיים בסוף שבוע (לא רומנטיים או משהו דומה) אין לנו הרבה חברים וכיום הבדידות מאוד מפריעה לי(האישה) במיוחד ,אם בא לנו לצאת לבלות אין לנו עם מי, נשמח להכיר אנשים איכותיים וישרים(רצויי לא מיושנים ונראים טוב)) מאיזור חיפה או לקבל רעיונות תודה

02/02/2008 | 10:44 | מאת: מיכל

מדוע את מחפשת מי "שנראים טוב" ? האם מי שלא ראה טוב הוא לא נחמד חומר למחשבה על מה שנרמז בבקשתך (חילופי זוגות ?)

04/02/2008 | 17:41 | מאת: אורנית

מיכל שלום, את אינך קוראת אותי נכון, אנו רוצים להיות בחברת אנשים כפי שאת ורבים רוצים לבלות וחס ושלום למה שאת מתכוונת,-אנחנו לא מסוג האנשים שאת מתכוונת, נראים טוב- התכוונתי כמונו בערך , אנשים רגילים בכללית ולא משהו קיצוני במיוחד. האם את מוכנה להתחבר ולהתקשר עם משהו שמסתובבים אחורה להביט עליו( במובן השלילי) כשהוא עובר ברחוב???!!

04/02/2008 | 00:01 | מאת: שלומי

איך קרה שאין לך חברים ? לאן הם נעלמו ?

04/02/2008 | 17:28 | מאת: אורנית

שלומי, במשך שנות נישואיי הקדשתי את מרבית חיי לילדים לבית ולעבודה- ולהיבט חברתי לא מצאתי זמן , כלומר זה היה בסדר עדיפות אחרונה- חברות ילדות שהיו לפניי שנים נישאו ועברו לגור כל אחת בחלק אחר של המדינה ולא נשמרו הקשרים!!

12/03/2009 | 14:36 | מאת: אלישר

שלום לך אנו זוג כבני 50 שהם חברים גרושים,שהם כל כך בודדים ומחפשים חברה{לא למטרות מין!!!!!!} בעלי תחומי ענין נרחבים כולל גם רפואה אלטרנטיבית,מאוד חברותיים. מעוניינים להצטרף מאוד לחברה קיימת ו|או להקים חברה חדשה. זוגות מאושרים שאוהבים לבלות ולאכול את החיים . אנו מאיזור מרכז שרון אם זה מתאיםו\או אקטואלי אנא תצרו קשר עם אלי 052-8560297 בתודה מראש אלישר

21/10/2010 | 11:41 | מאת: hh

שלום לכולם אנו קבוצה של זוגות נשואים בגילאים 50-60מהצפון והמרכז,נפגשים בסופי שבוע לבילויים משותפים (כמובן שלא מין) נצרף בברכה חברים מהצפון והשרון/מרכז עורכים טיולים,מפגשים בבתים,הרצאות,מועדונים ניתן לכתוב לנו למייל :[email protected]

31/01/2008 | 16:26 | מאת: יורם כהן-משפטן

פניתי להנהלת "דוקטורס" כדי לאתר אותך ולפנות לערכאות משפטיות לפתיחת תביעה משפטית נגדך על פי החוק שהעתקו רצ"ב http://www.hov.what2do.co.il/Page22164.asp

03/02/2008 | 23:59 | מאת: שלומי

למה להיות כזה חמור סבר , תוריד קצת את גלימת המשפטן. אנחנו כאן בכיף, באיזי, לא לוקחים ללב. יש מישי שרוצה קצת להוציא תיסכולים, לכתוב קצת בבוטות, שיהיה. אף אחד לא לוקח ללב. אבל אבל אולי אני טועה. אני טועה לעיתים מאד קרובות. בהחלט. אז אם מישהו נפגע, שיכתבו למישי חזרה ויסבירו לה שהיא פוגעת בהם. נראה לי שלא זו כוונתה לפגוע. אלא שהיא חושבת שבדיבורים ישירים ובוטים היא עוזרת לאנשים להתמודד. נכון מישי ? מה את אומרת ?

04/02/2008 | 16:49 | מאת: ???

הגיע הזמן שאנשים עם פה גדול יחטפו קצת על הראש

29/01/2008 | 03:36 | מאת: דגנית

גולשים שלום אני בת 24 רווקה ,ואילו אחותי בת 26 נשואה עם תינקות חמודה בת 11 חודש בשבוע שעבר תינקות זו הייתה גורם לסכסוך ביני לבין אחותי היא ביקשה לצאת עם בעלה לסוף שבוע "שישישבת" לאזור צפת וביקשה ממני ,אני גרה לידם לבד לשמור על הילדה היא הייתה משוכנעת שאני אסכים לשמור על הילדה במשך היומיים האלו והזמינה מקומות באיזה צימר. אני קצת חששתי לקחת אחריות על ילדה כה קטנה ,אין לי נסיון בלהיות בייבי סיטר כל כך הרבה זמן כמו כן אין לי בזמן האחרון מצב רוח בגלל שפוטרתי מהעבודה אמרתי לאחותי שאיני יכולה לשמור על הילדה שהיא באמת ילדה חמודה והם לא מצאו סידור אחר ונאלצו לבטל את הצימר ,נגרמו להם נזקים כספיים משהו כמו 500 ש"ח מאז אחותי עושה לי פרצופים כאילו אני "אשמה" אני מסבירה לה שהיה עלייה לשאול אותי על הסכמתי לפני הזמנת הצימר אך היא עקשנית אני יודעת שבאופן עקרוני אני ממש צודקת אך חבל לי להסתכסך עם אחותי היא ממש לא מנסה להבין ואני הפסקתי להסביר כיום יש בייננו מין נתק אני בטוחה שבימים הקרובים הבעייה ייתפר אך השאלה היא מדוע הגיעה אלותי למצב כזה של האשמתה אלי יום טוב לכם

29/01/2008 | 12:03 | מאת: אבי לוי

אחותך רצתה להיזדיין קצת הרבה בשקט עם בעלה באיזה צימר באוירה אחרת בלי התינוקת החמודה . כשזה לא קרה היא נשארה עצבנית חרמנית ומיוחמת לנסיעה . אחותך כנראה כן חושבת שאת נבלה מספיק גדולה ומנוסה לשמור לה על התינוקת ,וזה מה שעיצבן אותה עוד קצת . זה שאת מובטלת ולא עושה כלום וכן יכולת להתאמץ קצת מבלי להקטין ראש בכלל עיצבן אותה זה שאת רווקה וחופשייה בלי עול של הילדה העלה לה את סף העצבנות לרמות שיא זה שאת צודקת במקרה הנל בכלל שבר וגמר אותה . ומרגע זה היא החליטה שאת אשמה . מה באמת לא הבנת ?

29/01/2008 | 12:53 | מאת: הסרסור של אמא של אבי לוי

הו הנה הילד שנולד בחטא מאיזה נרקומנית שחייתה ובילתה בין כל הכספומטים של רמלה לילד הזה שמבקש לקבל תמיכה ונכנס לפורום תמיכה רגשי נחיתות כי הסתבר לו שאמא שלו הייתה המזרון של כל שכונת בנית בלוד עכשיו הוא לא יודע בגלל רגשי החיתות שלו וחוסר הוודדאות שלו לגבי אביו הביולוגי מה לעשות עם עצמו ,הפסיכיאטר כבר לא עוזר לו ,אימפוטנט הוא מאחר ואת תסכולו המיני הוא מוציא על נושאי מין מי שמדבר על זיונים כנראה שיש לו זין קטן ,לא סליחה,זין קטו מאד. דגנית אל תתרגשי מהמניאק הזה יגיעו לכאן אנשים רציניים וטובים ויענו לך בחוכמה

30/01/2008 | 23:43 | מאת: מישי

את על סמים או משהו ? היית צריכה לשמור לה על הילדה יה פרה מובטלת ומפונקת אבי לוי צודק . .

23/04/2008 | 18:35 | מאת: מאגר

איפה אבי לוי

31/01/2008 | 07:59 | מאת: נעמה

דגנית, התאכזבתי לראות שקיבלת רק תגבות אינפנטיליות, אז אני אגיב באופן ענייני, לעניות דעתי כמובן, אני חושבת שאת צודקת וכעסך מוצדק לחלוטין...!!! אחותך בחרה בחייה ואת בחרת בחייך ואין לה מקום בכלל לבקר, להתערב ולקבוע תוכניות עבורך גם אם את "בין עבודות" (זה מינוח נעים יותר ממובטלת) כרגע, אם היא צריכה טובה, זה לגיטימי בין אחיות, אבל שתשאל קודם ולא תחליט עבורך. אומנם, אינני מכירה אותה, והמתח בינכן בוודאי לא נעים אבל תני לה להירגע יום או יומיים והמתח יתפוגג, עדין, אל תחזרי בך בעמדתך ואל תתני לה לגרום לך להרגיש אשמה בסיפור, אם וכאשר הנושא יעלה שוב תסבירי לה שאתה תשמחי לעזור בכל דבר שהיא רוצה, כל עוד זה מתואם איתך ולא נקבע בשבילך. לפעמים כשנעתרים לכל מיני בקשות שלא נוח לנו איתן זה יוצר פתח לנורמות שלא נוח איתן אח"כ כל החיים... המשך יום טוב

04/02/2008 | 00:05 | מאת: שלומי

אני מבין אותך וגם מבין את אחותך. כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. משום מה היא חשבה שאת תסכימי ולכן התאכזבה. היא באמת לא היתה צריכה לצפות ממך לכזה דבר. לקחת אחריות על ילדה קטנה ליומיים וחצי, לאו מילתא זוטרתא היא. האם הסברת לה למה את חוששת לקחת את המשימה ? האם ישבתם וליבנתם את הבעיה ? בכל מקרה, כדאי להתגבר על הרגשות הלא נעימים ולפתוח את הנושא אחת עם השניה. תעבירי לאחותך את תחושותיך ואת האהבה שאת רוחשת לה ולילדה אף שלא לקחת את המשימה. אני בטוח שתחזרו להיות אחיות עם קשר טוב אם רק תדברו מהלב. בהצלחה דווחי לנו מה קרה. לילה טוב

28/01/2008 | 10:27 | מאת: שמחוש.....

בוקר טוב חבריא.... נו מה אתם אומרים על מלחמת המם פאים...בעד אומלט...נגד אומלט....זה צודק ההוא טועה.... ואני שמחוש האחיינית של אומרת לכם שאומלט בכלל לא אשם מי שאשם במצב שנוצר בלבנון זה קודם כם\ל אריאל שרון ושאולי מופזי שבמשך שנים נתנו לחיזבאללה לשבת על הגדר ליד המושב של דודה שלי משפחת חתן בשתולה כמו כן גם הצבא אשם שבשך שנין\ם התעסק עם הפלשיתינים וזלזל באוייב נהצפון כל אותם ממ פאים שעכשין מבלבלים את המוח היו צריכים להתריע ולהגיד שיש סכנה בצפון גם הם וגם כל הגנרלים שמקבלים כל חודש 60,000 ג'ובות מכונית ותלושי שי למשביר לצרחן ובכלל אפ תכנס לשוק בבוקר סגרירי לאיזה מחארה תשתה תה עם ג'ורג' זה שיש לו ביצה אחת או עם פואד זה שאמרו עליו שאבא שלו היה העוזר ל בראזני הכורדי או עם חלפו עם העין מזכוכית הם יגידו לכם שגם היום אם תהייה מלחמה נאכל אותה בחזק וועדות זה טוב לאלו שמכינים להם סנדוויציים (סליחה כריכים) ולתקשורת שיש לה כל יום בשמונה חומר לדווי עליו בנוסף לגרעה של נינה אבו גרעה שלומי ? האם אתה חש בטוב ? האם הייתה לך תקיפת טחורים? לאן נעלמת ???. הבורסה קורסת ? נפלו לך מניות ? אוהבת שמחה

29/01/2008 | 23:52 | מאת: סתם אחת

שמחוש בשביל המכתב הזה שלך אני ממש צריכה פירשנות והסברים

30/01/2008 | 23:45 | מאת: מישי

את צריכה להיות דיסלקטית להבין את הגברת המוזרה .

25/01/2008 | 00:11 | מאת: ליטל

אני ממש מתקשה לבלוע כדורים - מבחינה פסיכולגית - הכדור פשוט לא נבלע לי... מה עושים??? יש איזה שיטה?

25/01/2008 | 16:29 | מאת: HERA

היי יעל, להרבה כדורים יש חלופה של סירופ. אבל בכל זאת יש כדורים, שבאים רק בצורה של כדור/קפסולה. בד"כ, אם לא מדובר בבעיית בליעה רפואית כלשהי (שהיתה מתבטאת גם בקושי בבליעת מזון), הרי שסביר להניח שמדובר במחסום פסיכולוגי. נראה לי, שטיפול התנהגותי יכול להועיל לך. מדובר בטיפול קצר - בד"כ 12 פגישות בממוצע - שעובד נקודתית על הקושי, בלי חיטוטים בהיסטוריה ונבירה נפשית מעמיקה, אלא רק התמקדות בקושי (בליעת כדורים) ועבודה על פתרונות יישומיים. שבת שלום, HERA.

30/01/2008 | 23:46 | מאת: מישי

לכל כדור יש גם נ,ר את יכולה לדחוף בתחת את התרופה הנל וסוף לזיבולי המוח שלך .

16/02/2008 | 21:49 | מאת: מורן

גם לי יש את הבעיה הזו - הכי טוב לבלוע כדור עם מזון. ביחד, ככה גם אין טעם מר וגם הכדור נבלע במהרה.

23/01/2008 | 11:26 | מאת: יעל

שלום לחברי הפורום . אני בת 27 חשבת שכר במקצועי, נשואה + 1 , לאחרונה פוטרתי מעבודתי עקב צימצומים ואני מחפשת עבודה הבעייה שלי שאני מגיעה לראיון יושבת מול ארבעה מראיינים ומתחילה להתרגש להסמיק ובפעם האחרונה גם התופעה הייתה מלווה ברעד מסויים גם בדיבור וגם בידיים . אני מאוד לחוצה להתחיל לעבוד ומתוסכלת מעצמי , אשמח לשמוע עצות מה לעשות . תודה מראש

23/01/2008 | 13:19 | מאת: שלומי

גם אני נורא מתרגש בראיונות. לכן אני שונא אותם ומשתדל שלא לעשות אותם. אבל כשאין עבודה חייבים וזה לא קל. מה שאני הייתי עושה, זה מוריד מאד את רף הציפיות, מחליט מראש ש 99 אחוז אין לי סיכוי (מה שהיה נכון דרך אגב), ואז זה קצת מרגיע אותי, כי אם ממילא אני יודע שלא אתקבל, אז מה איכפת לי מה אני עונה. הרי ממילא לא מקבלים אותי. להיות אדיש כזה. זורם כזה. לא לפחד ולא לחשוב מה יגידו אם אומר כך ומה יגידו אם אומר אחרת. פשוט להגיד מה שבא לך. ושיקפצו לי. אם יש שאלה שהתשובה עליה לא כל כך נראית טוב, לא לנסות ליפות את זה או לתרץ מיד, אלא לומר את זה בנון שאלנטיות. למשל אצלי היתה תמיד הבעיה כשהגיעו להשכלה כי אין לי תואר. מצד שני, מה זה תואר ? סתם נייר. זה מראה אם אתה חכם או עובד טוב ? ממש לא. אז לא להילחץ. להיות טבעיים. לשבת בנוחיות, ולהסתכל למראיין לתוך העיניים. קשר עין חשוב. ולהיות נחמדים איתו או איתה. מותר גם קצת להתבדח, לא יותר מידי. כי כשאתה מקרין לשני חביבות ונחמדות וחוש הומור, גם לו זה מצב יותר נעים. ומי רוצה לעבוד עם איזה שמוק נודניק רציני וחסר חוש הומור ? אז זה בקצרה. שיהיה לך המון הצלחה. ושמי פס על כולם. הרימי ראש בגאווה ! את מה שאת ויש לך הרבה, מי שלא מבין את זה, ההפסד כולו שלו. ברור ? ודווחי לנו בהמשך מה קרה. ביי

30/01/2008 | 23:46 | מאת: מישי

את פשוט מתוסבכת לכי לפסיכולוג דחוף!

23/01/2008 | 08:00 | מאת: שלומי

מה הדבר שכשצריכים אותו, "זורקים אותו" ! וכשלא צריכים אותו, "מרימים אותו". ? נכון שזו חידה קשה ?

23/01/2008 | 08:02 | מאת: שלומי

עובר אורח ניגש לאולמרט באנאפוליס וביקש לנשק את ידו, ענה לו אולמרט: "אני לא ספר תורה". ענה לו עובר האורח בתגובה: אתה בטוח שאתה לא ספר תורה ? אז למה כל שבוע קוראים עליך פרשה אחרת ?

23/01/2008 | 12:22 | מאת: עונה

לגלות? טוב, התשובה היא: > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > עוד רגע... > > > > > > > > > > > > > > > > > > > סבלנות > > > > > > > > > > > נו, טוב... > > > > זה > > > > > עוגן... כל מה שאין לי במציאות סתם יום מחורבן :-(

23/01/2008 | 13:06 | מאת: שלומי

אהבתי ולמה יום מחורבן ? דוקא יצאה השמש והיא נראית לי מחויכת למדי חוץ מלדייגים ויורדי הים, למי כן יש עוגן ? האמת, אף פעם לא הבנתי איך העוגן הזאת עובדת, זורקים אותה למטה, אבל הרי זה בתוך המים והמים בטח מאיטים את המהירות של הנפילה, ואיך זה חודר לקרקעית הים ? זה חודר כל כך עמוק שמחזיק ספינה שלימה גדולה ? ואם בדיוק עומדים מעל סלע ? לא מובן לי. אבל , יו קנואו וואט ? לא ממש מטריד אותי. כן יתפס לא יתפס, זה נוגע אלי ? שיהיו בריאים כולם. מקסימום, הספינה תתחיל לשוט אם זה לא נתפס. לא נורא. נכון ? אגב, מי זה פה העונה בעילום שם ? זה אתה או את ? מהר לענות לי ! או שאני אפרק'ך ת'צורה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם לא להיבהל אני כולי רוח וצילצולים פקה פקה פקה כלב נובח לא נושך כלב נושך לא נובח כל כלב בא יומו כל הכבוד לצהל אין לי כח אני רעב ביי יש מיטהו מטורף שבא עד לכאן ??????????? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח די כבר ! עזבו אותי כבר! תנו לי ללכת !!!! שחררו הרימו עוגן ! צאו לדרך האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי עכשיו אני אלחץ על שלח וזהו זה מבטיח או קיי מסכימים טוב להשתמע ביי אמרתי כבר ? יכול להיות סו וואט אז אני אומר שוב מה קרה ? מי מת ? ביי סי יו לייטר כל טוב

30/01/2008 | 23:47 | מאת: מישי

הזיין של בעלי ! זו התשובה.

22/01/2008 | 14:35 | מאת: דנית

.

מאחר שזה פורום שאינו מנוהל ע"י איש מקצוע (או ע"י מישהו בכלל), הפעילות בפורום היא על בסיס זמן פנוי של הגולשים. יש תקופות פעילות יותר ויש שפחות.

את זה פעילות בפורום . האם את גם פעילה מינית ? פעילה שיכלית ? פעילה בכלל ? אין לדעת.

20/01/2008 | 21:11 | מאת: שולה

שלום וערב טוב שמי שולה בת 40 נשואה ואם לילד בן 8 ,אמא שני ניצולת מלחמת העולם השנייה תמיד הייתה האמא הפולנייה שדאגה לי ולאחי בפולניות מוגזמת , שתמיד יהייה אוכל בבית,שתמיד לא אהייה חולה,שלא אסתובב בלילה לבד שאזהר מאנשים חשודים שאתלבש טוב שאסיים את כל האוכל ,אז הבנתי שמה שעושה לה את זה זה הפולניות שלה והפחד שמישהו מילדיה ייפגע. אני נשבעתי שאם לי יהיו ילדים לא אהייה אמא כזו אלא פחות חרדתית והנה יש לי ילד ולאט לאט אני מגלה שאני מתנהגת בדיוק כמו האמא שלי חרדה ודאגת יתר מוגזמת לילד אם הוא מאחר מבית הספר אפילו חצי שעה ישר אני מחפשת אותו ,נעצבת שהוא לא מסיים את האוכל וכולי וכולי אני רואה אמהות אחרות אצלנו ביישוב שממש לא מתנהגות כמוני האם יש לכם עצה מועילה שולה

20/01/2008 | 22:40 | מאת: HERA

שולה שלום, כיום כבר ידוע, שהשואה גובה מחיר יקר גם מהדור השני והדור השלישי. את מה שעברו הניצולים לא נוכל להבין באמת לעולם, אבל יש לזה מחיר יקר - כפי שהגדרת אותו מניסיון חייך האישי. המצב שאת מתארת מאפיין את מרבית אנשי הדור השני (וכך גם נוצר הדור השלישי), שנאלצים להתמודד עם הפחדים והטראומה של הוריהם. יש לי בשביל עצה (מועילה או לא, זו כבר החלטה שלך...) - צרי קשר עם ארגון "עמך", שהוא ארגון תמיכה עבור ניצולי השואה והדור השני. אני מצרפת לך קישור לאתר שלהם, ואני מקווה שתמצאי שם את מה שאת צריכה ורוצה: http://www.amcha.org/ HERA.

30/01/2008 | 23:52 | מאת: מישי

לכי לפסיכיאטר בהקדם ותתחנני שהוא ימצא לך כדור מתאים להירגעות הגוף הנפש והמוח.

20/01/2008 | 00:27 | מאת: HERA

האם גם אתם זכיתם לביקור של העב"ם הטקסני? http://news.msn.co.il/news/Yellow/World/200801/20080118153229.htm

20/01/2008 | 17:56 | מאת: פרח שחור

לא ראיתי את העב"ם אני עסוקה בבעיות השותפות של היום יום. בכל אופן שיהיה לך ולמשפחתך ט"ו בשבט שמח ולכל גולשי הפורום

20/01/2008 | 22:30 | מאת: HERA

אה, גם אני לא ראיתי את העב"ם, אבל זה בגלל שאני כאן ולא בטקסס. אז שיהיה ט"ו בשבט שמח ונטול נטיעות, אבל עם הרבה פירות יבשים (יש לי חיבה למשמשים ולשזיפים).

20/01/2008 | 17:56 | מאת: פרח שחור

לא ראיתי את העב"ם אני עסוקה בבעיות השותפות של היום יום. בכל אופן שיהיה לך ולמשפחתך ט"ו בשבט שמח ולכל גולשי הפורום

20/01/2008 | 17:56 | מאת: פרח שחור

לא ראיתי את העב"ם אני עסוקה בבעיות השותפות של היום יום. בכל אופן שיהיה לך ולמשפחתך ט"ו בשבט שמח ולכל גולשי הפורום

20/01/2008 | 17:56 | מאת: פרח שחור

לא ראיתי את העב"ם אני עסוקה בבעיות השותפות של היום יום. בכל אופן שיהיה לך ולמשפחתך ט"ו בשבט שמח ולכל גולשי הפורום

30/01/2008 | 23:56 | מאת: מישי

אני זכיתי לביקור של העבמ הוא אנס אותי ועשה בי ניסויים . ואת בעצמך עבמ.

14/01/2008 | 22:49 | מאת: קלימרו

שלום לכולם.. ד"ש מירושלים הקפואה.. אני מחפש פורום לבעיות התנהגות,וחפשתי באתר,אבל לא מצאתי . אשמח אם למשהו יש קצה חוט בשבילי..

15/01/2008 | 14:50 | מאת: מיכלי

.

15/01/2008 | 20:41 | מאת: קלימרו

היי!!!!!!!! חשבתי שהנהלת הפורום הוציאה נגדך צו הרחקה....:))) מה שלומך??

30/01/2008 | 23:58 | מאת: מישי

אין פורום כזזה , את צריכה ללכת לחנותחגורות ולקנות חגורה שתתאים את ישבנך . לאחרמכן את צריכה להלקות את ישבנך בחגורה החדישה, עד שתתחילי להתנהג יפה ובנימוס .

09/01/2008 | 17:32 | מאת: תא vit

אחד בא לבלונדינית ושואל אותה מה הקטע הזה עם הבלונדיניות המטומטמות? "עזוב" היא עונה לו. "זאת סתם סטינגה" כן, זה ישן, לעוס וטחון, אז מה.

10/01/2008 | 12:57 | מאת: שלומי

בלונדינית נכנסת לפיצריה ומזמינה פיצה משפחתית. שואל המוכר: "לחלק לשמונה חתיכות?" עונה הבלונדינית: "תחלק לשבע, שמונה אני לא אגמור..."

10/01/2008 | 13:02 | מאת: שלומי

שאלה: למה בלונדינית שמה בקבוקים ריקים במקרר? תשובה: לאורחים הלא צמאים

31/01/2008 | 00:02 | מאת: מישי

אני בלונדינית יה אימפוטנטים.

09/01/2008 | 12:57 | מאת: שלומי

מה אתם עושים עם הכסף ? ועוד שאלה, אתם מתפטרים מהעבודה ?

09/01/2008 | 17:46 | מאת: עונה

1. רוצה לעבור פסיכואנליזה של עשר שנים לפחות (לא בצחוק) 2. אחזיר לכל מי שנתן לי פעם משהו, שילכו לעזאזל ושלא ארגיש שהם זורקים לי עצמות ותופסים לי ב... 3. באופן זמני אשמור את השאר (שזה הרוב) ובמקביל כשאעבור את סעיף 1 לעיל, אוכל לשקול כמו שצריך מה לעשות הלאה.

09/01/2008 | 20:58 | מאת: שמחוש.....

אני אחזיר 300,000 $ חובות והשאר ? השאר שיחכו........

10/01/2008 | 12:37 | מאת: שלומי

שקולה ומדודה אבל וכאן בא האבל הגדול אין המערכת מקבלת תשובות בעילום שם ! נא להכניס מהר מי זה או זו העונה ! בתודה מראש המערכת המזורגגת שלום ולהשתמע בקורב

31/01/2008 | 00:01 | מאת: מישי

עם מיליון דולר בבנק הייתי קונה מישהו שיתן לך מכות עם מלפפון על הראש שתפסיק לשאול שאלות לעוסות .

09/01/2008 | 12:25 | מאת: שלומי

תיללללללללללל לללללם ו מכירים את זה ? זה השיר של חוה אלברשטיין על הסוס הנהדר והניגון. נכון שיר מקסים ? כן. נכון. מסכים איתכם. טוף, אין לי זמן , אני צריך ללכת לטפל בטו שלי. יו קנואו וואט הפנד ? אין לי כח להיכנס לזה. סיפור ארוך. אין לי פז"ם אין לי מצב הלו ? יש פו בכלל מישו או שאני מדבר לקירות ? רבותי, איים טוקינג טו יו ! תגידו, למה בכלל פרזידנט בוש בא לכאן ? הוא ממש משועמם הבחור הזה , הא ? חחחחחח פשוט מצחיק אותי כל החבראלאך האלה בוש אולמרט אבו מאזן משחקים בנדמה לי. כל אחד מהם שליימזל יותר גדול מהשני. באנץ' אוף לוזרס. נו טוף, מה זה משנה. העיקר שאוטוטוטוטו הולך להיות שלום וביטחון, מזרח תיכון חדש איש על גפנו ואיש על קטיושתו חחחחחחח פשוט כייף לחיות במדינה שלנו. תמיד מעניין. חבר'ה, תהיו לי בריאים תעשו חיים שיהיה לכם בכייף לא להזניח את הבריאות לא להשתולל בכבישים וכמובן לא לשכוח מה דעלך סאני, לחברך לא תעביד וכולי וכולי וכולי ..... ים טיניניייינם ים טיננננננלפ

09/01/2008 | 21:03 | מאת: שמחוש.....

המילים של השיר משהו והמוסיקה שלך שלומי ,משו משו

31/01/2008 | 00:02 | מאת: מישי

משהו לא תקין אצלך DUD.

03/02/2008 | 23:59 | מאת: שלומי

את מה זה צודקת !~ אצלך הכל תקין ?

08/01/2008 | 14:15 | מאת: שלומי

גם אלייך שלחתי מייל אתמול או הבקר. בעצם זה היה אתמול. כן. לא קיבלת ? שלחתי אלייך מהמייל של העבודה ולא מהמייל הדפוק שהיה לי בעבר שלא עובד. למה לא עונה לי ?

08/01/2008 | 14:31 | מאת: שמחוש...

שלומקה אתה ממודיעין ?למה חשבתי שאתה מעיר הבירה הנצחית~~~ המייל שלי האינטרמייל שבק חיים בקרוב אפתח מייל בהוטמייל קום אני ברוך השם בסיידר גמור המשפוחה גם ב"ה בסיידר יש לך שמש של מושג מה קורה עם מיכלי ? עם טופזי ? עם מורוש אני בקשר מוט (קשר חזק) שלומי בשנת שמיטה מותר לשתול בטו בשבט? בא לי לשתול באדנית עץ מנגו -למה ? קילו עולה 10 ש"ח-שווה-לא? כדאי שאתה או הרוש או מיכלי תנהלו את הפורום יש לי סקופ בשבוע שעבר ישבתי בלובי של קראון פלזה עם חברה ,ישב שם ביבי ועוד מצוחצח אחד לא תאמין שלומי -לביבי היה ארנק בכיס~~ הייתי בשוק הייתי המומה

08/01/2008 | 14:51 | מאת: שלומי

קולה כבוד ! אני כבר לא גר בירושלים עיר הקדש אלא בישוב קטן קרוב קצת למודיעין. בשנת שמיטה אסור בהחלט לשתול. ואפילו בטו בשבט לא שותלים. שנה אחת חופש לאמא אדמה. זה השבת שלה. את אוהבת מנגו ? עשר שקל ? מה זה בשביל מליאנית כמוך. כאן בתל אביב יש למטה איי אם פי אם, פשוט שודדים לאור היום. תפוח גרנד 14:90 לקילו. מחירים בשמים. ואנשים קונים ! מדהים אותי כל פעם מחדש המחירים האלה. אבל קונים מחוסר ברירה. השוק קצת רחוק וזה נוח. חבל שאין חוק נגד הפקעת מחירים. ולמה דוקא אני או הרה או מיכל ? למה שאת לא תנהלי ???? ולמה היית המומה ? לא הבנתי הבדיחה. למה שלא יהיה לו ארנק ? נראה לך שכולם נותנים לו הכל במתנה ? אם לא יהיה לו ארנק, איך ישלם ? ניגשת ללחוץ את ידו ? תתחככי, אולי תקבלי ממנו איזה ג'וב. אומרים שהוא ראש הממשלה הבא. ואת יכולה להיות שרת החוץ אצלו. מה דעתך ? ואז אם תקבלי את המינוי, אולי תשלחי אותי כשגריר לברמודה ! ושם אשתזף לי על החוף בכיף חחחחחח בחיאת שמחוש, נכון שאני הכי מתאים להיות שגריר בברמודה ?

08/01/2008 | 16:30 | מאת: מיכל......

ממצב? שלחתי לך מייל כבר לפני שבוע או יותר להוטמייל...או לאינטרמייל...כבר לא זוכרת...

08/01/2008 | 06:40 | מאת: אורנית

שלום לכם תנו עיצה בבקשה ביתי לא ניפגשת עם חברות אחה"צ היא בת 7 אנחנו מתקשרים להזמין ותמיד נענים בשלילה בטענות כמו:"היא כבר קבעה עם..., או היא הזמינה...או היום היא לא יכולה...-כך זה היה בגן ,היא ילדה מקסימה ומתוקה והתנהגותה בסדר גם ע"פ המורה -כלומר היא רגילה ובהפסקות משחקת עם בנות כיתתה. ניסיתי לקבוע עם אמהות נעניתי כל פעם בתירוץ אחר, נ.ב היא גם קובעת עם בנות בכיתה אך האמהות מנתוות זאת אחרת. מה עליי לעשות אני קרועה מדוכאת ושבורה מאוד מאוד מהעניין כואב לי מאוד על ביתי לא מגיע לה!! כל אחה"צ היא בבית ללא חברות משתעממת . תייעצו לי בבקשה תודה אורנית

08/01/2008 | 11:49 | מאת: שמחוש...

היי אורנית דבר ראשון הילדה לא צריכה לעניות געתי המון חברות די בשתי חברות או אפילו חברים כדי למלא את עולמה גם לא סיפרת האם את גרה בסביבה עירונית או בסביבה כפרית כך כדי לדעת באם ישנה נגישות לילדה להגיע לחברה זו או אחרת אולי כדאי לך לשלוח אותה לאיזה חוג או מועדון שם בוודאי תמצא נפש תאומה אינ מאמינה שאמהות של חברות אחרות הן אנטי הבת שלך ,אולי כדאי שתארגני מסיבה (סתם) עם צ'ופרים כגון כיבוד קל ושתייה ואז יגיעו המון חברות מעניין איך בהפסקות בית הספר מבלה הילדה ,לבד עם הכריך ? עם חברות? אני מאחלת לך ולילדה כל טוב שמחה

08/01/2008 | 14:13 | מאת: שלומי

לקנות לילדה משהו עכשוי שילדות מאד אוהבות, ושתזמין כמה חברות טובות לראות את זה. יש משהו כזה בשוק ? אולי לדבר עם כמה אימהות דוגרי. אולי תיתקלי באמא נחמדה שתסכים לשתף פעולה. תשאלי את הילדה עצמה מי מכל הכיתה היא היתה רוצה להיות חברה שלה. ואז לנסות לדבר עם האמא שלה. בהצלחה ויום נעים.

08/01/2008 | 22:42 | מאת: פרח

גם אפשר להעביר אותה כיתה בתור מוצא אחרון ,או למצוא לה חברות מהכיתה המקבילה.

08/01/2008 | 22:58 | מאת: HERA

היי אורנית, אין דבר יותר קשה לאמא, מאשר לראות את הילד שלה במצוקה כלשהי. אבל מה שלא ציינת בהודעה שלך זה פרט חשוב מאוד - מה הבת שלך חושבת ומרגישה סביב העניין, של היעדר חברות אחרי שעות הלימודים? את הכאב שלך ביטאת היטב, ומהזווית שלך הוא מובן מאוד. אבל האם הבת שלך מתלוננת? אומרת שהיא מרגישה דחויה? ציינת שאתם מתקשרים להזמין ונענים בשלילה... אולי תנסי, בתור התחלה, לברר האם יש אפשרות שהבת שלך תבקר אצל החברות בבית? אולי זה פחות נוח עבורך, אבל זה לפחות יפתח עבורה צוהר של חיי חברה בשעות הפנאי. והכי חשוב - תנסי לנהל עם הבת שלך שיחה גלויה בנושא ולברר, כאמור, מהן העמדות שלה כלפי העניין, איך זה גורם לה להרגיש וכדומה. HERA.

08/01/2008 | 00:24 | מאת: HERA

הגדרה היא דבר פורמלי לחלוטין. בדיוק כמו שמישהו לא מרגיש טוב, ורופא המשפחה יאמר לו: "יש לך סינוסיטיס". זה לא מגדיר את הבן-אדם, אלא רק את המצב הרפואי הספציפי. הבעיה היא בחברה עצמה... כשמישהו מקבל אבחנה של סכיזופרניה, למשל, מיד תופסים אותו כ"משוגע שמסוכן לציבור"... וזה ממש לא נכון. וזה מה שהופך הגדרה קלינית טהורה לתווית חברתית מגעילה. אז אני יכולה להגדיר את עצמי כאסמטית (ומה לעשות? ירשתי מאמא שלי את זה) ואני יכולה להגדיר את אבא שלי כסוכרתי (למשל) - אלה תהיינה הגדרות אמיתיות לחלוטין, אבל הן אינן מהוות תווית כל זמן שהזולת לא הופך אותן לכאלה. ואותו דבר, מבחינתי, זה עם הפרעות ומחלות נפשיות. וכן, את צודקת, שעתיים הן לא מספיק זמן כדי לפתח משהו כלפי מישהו. ולא משנה באיזה אוטו הוא נוהג (90% מאלה שנוהגים בלימוזינה הם רק הנהגים ולא הבעלים של הלימוזינה).

08/01/2008 | 11:40 | מאת: שמחוש....

אך הרוש כמה שאת צודקת .בונה לו אדם את אופן ניהול חייו על פי סטימות ופיטבקים שיקבל מהסביבה ,נכון חשוב שהסביבה תתמוך אך יותר חשוב שהאדם עצמו יאמין בעצמו ולא יאמין שגוף שלישי יפרגן לו. למה הדבר דומה לאישה בת 50 שעושה ניתוח להגדלת וייצוב חזה כי בעלה העיר לה שהחזה שלה "נפול" אך הוא לא אמר לה באותה נשימה שיש לו כרס שמכסה לו את הבי...ושאין לושערה על הראש ושחצי משיניים שלו הן משיש ושבמיטה הוא כבר לא אי אי אי ,אלא מאי התוית של אישה מטופחת ושל "כוסית" (בת 50) היא שממתווה את דרכי הפעולה של אותה אישה-הכי חשוב ,מבחינתה,זה "מה יגידו החברה" כנ"ל בבעיות בריאות -חוסר מודעות וחוסר הבנה יוצרות סטימות איומות שאינן מוסרות גם עם תשפוך עליהן קילו "סנט מוריץ" אנשים מתים מבושה (עופרה חזה) ,אנשים נרתעים מהזר מהמוזר מהאחר. הרי בסופו של הליך אם כל אחד יאמין בעצמו וביכלותו האישית למרות חסרון זה אן אחר (אין אדם מושלם-גם סופר מן -ריב מת בסוף) הוא יהפוך לאני האמיתי ידע להבחין בין חשוב לטפל ידע להנות מחיים שניתנו לו במתנה (בחינם) איך אומרת דודה שלי -תהייה לו הארת פנים ביי ויום טוב שמחה

08/01/2008 | 15:44 | מאת: אחת מכולם

תודה רבה מקרב לב שמחוש, אני בעצמי לא הייתי יכולה להגיד את מה שאמרת בצורה יותר טובה. פשוט להניח לטפל ולהינות מהחיים שניתנו לנו במתנה. ולחיות חיים פרודוקטיביים כלומר, את לא היחידה שיש לה את התווית ההיא. יש אותה גם לאחרים רבים ביננו! ( אולי גם לי ואת לא יודעת) ואנחנו עובדים כמורים, עורכי דין מתקני מחשבים, ולא יושבים בבית מלאיי רחמים עצמיים. גם אין לנו את ה"פריווילגיה" של לא לעבוד. וגם לכאילו עם משברים כאילו ואחרים יש את הזכות לשלב בחייהם בני -זוג...את לא חייבת לפרוש בפני אף בחור את סיפור המשבר שעברת, או לפחות לא לפרט. זכותך לצאת ולקיים חיי חברה. ולמצוא לך זוגיות. את לא חייבת להיות תותחית בתחום הפסיכולוגיה . תתעבדי אפילו כקופאית,אולי תלמדי דבר או שניים שלא ידעת על החיים.

במקום שזה יהיה הפוך, שהאדם יוכל לבנות את עצמו למרות הסטיגמה! אני מסכימה איתך - כל שינוי שאדם מחליט לעשות בעצמו (ניתוח פלסטי, דיאטה, השתלת שיער או whatever), צריך לנבוע מתוך האדם עצמו בלבד, ולא למען או בגלל מישהו אחר. ובאשר לבעיות בריאות - באופן יחסי מעטות הן המחלות הפיזיות שיש עליהן סטיגמה (איידס היא אכן דוגמא מעולה), אך מה רבות הן הסטיגמות כשמדובר בבריאות הנפש, ולכן לא פלא שאנשים ממעטים לדבר על זה. זאת-אומרת, אני לא מכירה הרבה אנשים שיהססו לומר, למשל "יש לי סכרת". אבל כמה אנשים ינדבו מיוזמתם את המידע שהם סובלים מדכאון, סכיזופרניה וכו'...? וזה נכון שכל אחד צריך להאמין בעצמו, על יתרונותיו וחסרונותיו (כי אין אדם נטול חסרונות), אבל לעתים סביבה קשה הופכת את ההתמודדות לקשה מאוד ומייאשת, עד כדי הרמת ידיים. להשתמע.

כן, את צודקת. אלו רק הגדרות של המחלה ולא תוויות. מסכימה איתך. שבת שלום,

07/01/2008 | 08:15 | מאת: שלומי

אני חייב לך כמה תשובות לגבי קרייזי. ובכן, בינתיים אנחנו משאירים אותה. התלבטות קשה אבל מאד קשה לתת אותה לצער בעלי חיים שתיכנס לכלוב. האם זה נכון שאם אחרי כמה שבועות , אם אף אחד לא מאמץ אותה הם יורים בה והורגים אותה ? כך אמרו הילדים בפסקנות. היא מאד חמודה וטובה. אף פעם כמעט לא נובחת ומאד ידידותית. השבוע אני מקוה לעשות לה עיקור. היו לנו שבועיים קשים של יחום וזכרים מעצבנים, השד יודע מאין הופיעו, שיגעו לנו את השכל כשרבו ביניהם עליה. נביחות באמצע הלילה וגירגורים מפחידים. אבל הווטרינר אמר שבזמן הייחום לא טוב לנתח. אז עכשיו זה מאחרינו. מה חדש אצלך ? האם את עדיין הולכת לישון מאוחר מאד וקמה מאוחר מאד ? את עדיין מעשנת ? ספרי קצת מהקורות אותך. ביי יום נעים לך.

07/01/2008 | 08:23 | מאת: וטרינר

שלומי תבדוק אצל אתר משרד החקלאות או אצל וטרינרים לגבי מבצע עיקור כלבות ב250 שח בלבד(מבצע ממומן על ידי משרד החקלאות)

07/01/2008 | 12:23 | מאת: שלומי

הווטרינר שלי אמר לי שאצלו זה עולה 600 ש"ח טבין ותקילין. אבדוק אם המבצע עדיין בתוקף. תודה

07/01/2008 | 17:13 | מאת: HER

אז ככה - יש עמותות שממיתות כלבים וחתולים אחרי פרק זמן מסוים. יש עמותות שלא!!! (ואת זה אני יכולה להוכיח, אבל על גבי הפורום). מרבית העמותות הגדולות והמוכרות לא יורות בחיות בשום פנים ואופן! מבצעים המתת חסד שמתבצעת ב-2 שלבים: 1. מזריקים לכלב חומר טשטוש הרגעתי. 2. אחרי שהחומר הראשון משפיע, והכלב למעשה רדום ולא מרגיש כלום, מזריקים חומר שני, שמשתק את מערכת העצבים, ואז הכלב פשוט מפסיק לנשום. זה הכל - נכון, זה לא נעים להמית בע"ח, אבל זו הדרך ההומנית ביותר. בעמותה שאליה אני שייכת (פרטים, כאמור, במייל) מבצע העיקורים (ב-250 ש"ח) עדיין נמשך. ונכון, הוטרינר צדק - לא מעקרים בתקופת הייחום, מאחר והכלבה עלולה למות מאיבוד דם מאסיבי. כן, אני הולכת לישון ב: 5:30-6:00... וקמה כשאני צריכה לקום. ובימים שבהם אני לא צריכה לקום, אני קמה כשבא לי. ודאי שאני עדיין מעשנת... צ'או.

09/01/2008 | 12:15 | מאת: שלומי

עוד ועוד אנשים מצליחים להפסיק לעשן. יום אחד גם את תצליחי בעזרת השם. רייט ? הבן שלי האדיוט התחיל לעשן האהבל הזה. ככה זה עם הצעירים. לא עוזר שום לוגיקה. מעשנים וחסל. הוא גם מעשן נרגילה. לא מבין את הצעירים האלה. למה הם צריכים להיות כאלה מסטולים ? והוא גם לא נוסע מספיק זהיר כדרך הצעירים שקורעים את הכביש. כל פעם אני אומר שלא אתן לו יותר את האוטו. ואחר כך אני מתרכך. הבעיה עכשיו עם הכלבה, הוטרינר טוען שהיא חייבת להיות שבועיים במקום יבש. אבל היא בחוץ ועכשיו חורף ! וקשה מאד להכניס אותה הביתה. היא תעשה לנו שמות בבית. ומה עם הצרכים ? באמת לא פשוט לגדל כלבה. אולי את רוצה אותה לשבועיים הרוש ? אולי את רוצה אותה לתמיד ? לא יודע מה נעשה. יש לה מלונה אבל היא בקושי נכנסת אליה. רק אם ממש גשם חזק. בגשם חלש היא נשארת בחוץ ומתרטבת. ואחר כך מתמלאת בבוץ. נודניקית. בשש בבקר את רק הולכת לישון ?????? את מטורפת ! את לא חושבת שזה ענין של הרגל ? מי זאת המרצה הממזרתה שעושה לך צרות עם הלימודים ? את מצליחה קצת ללמוד ? יום קסום ומוצלח ביי

שפע בריאות ופרנסה טובה אוהבת מאד מור ולא, אני לא חוגגת , ולא חגגתי אתמול יודעת שזה חג נוצרי

01/01/2008 | 11:36 | מאת: שלומי

אבל דוקא בשנה האזרחית שזה חג נוצרי, שרצחו כל כך הרבה מבני עמנו במשך כל השנים, לא בא לי לחגוג. אבל לאחל לכולם הרבה אושר, זה כן. מכל הלב. בריאות וכושר יום מקסים.

02/01/2008 | 00:23 | מאת: יונתי

שלומי קצת באיחור אבל שנה טובה ומאושרת מוצלחת מקודמתה ובאמת מדכא המצב הביטחוני שנהרגו לנו שני חיילים בטיול שיצאו אליו ולא שבו ממנו .קשה להתחיל ככה את השנה אבל אין ברירה צריך להמשיך הלאה .שיהיה לך יום טוב ונעים מלא עיניין ןסיפוק .

31/12/2007 | 09:01 | מאת: טליה

היי חברים, הייתי באימון LTI ולמדתי משהו. מה שאנחנו חושבים זה מה שיהיה, יקום תומך בנו בכל מה שאנחנו חושבים ואם המחשבות שלילות - זה מה שיהיה. אז ככה. אני מרגישה מצוין, אני נראת טוב, יהיה לי יום נפלא היום (התחייבות). אני בריאה ומאושרת, הכל טוב בחיי. רק היום אני לא אכאס, רק היום אני לא אדאג, רק היום אני אהיה אופטימית. שוב: אני בריאה, מאושרת ומרגישה טוב. שיהיה לכם יום טוב, אני אספר מחר אם זה עבד או לא. לא, בעצם, אני אספר מחר איך זה עבר, הרי התחייבתי להיות אופטימית!!!

31/12/2007 | 22:03 | מאת: שמחוש....

היי טליה -איזה שם יפה ~~~ כמה אני שמחה בשבילךשאת אופטימית ,אני מאמינה שאת חזקה ושלווה ובטוחה שרק טוב (TOOV) תראי בימייך המילים הורודות שלך האירו לי פנים וכמו שדודה שלי פאתיחה, שראתה כמה דברים בחיים שלה, אומרת " האושר תלוי בך בלבד" אין אושר מוקנה אין אושר מותנה אין אושר יחסי אין אושר חלקי אין אושר זמני אם תשדרי לעצמך -כמו שאת עושה בחן רב-דברים פוזיטביים תחושי בטוב הנתון בעולם הזה את חשבון הנפש של ציפור הקסם תעשי בינך לבין עצמך אני משדרת לך ממני קרן של חיבה ורוך שמחוש ...

01/01/2008 | 08:51 | מאת: מור

ואווו תיאוריה באמת נכונה תמשיכי להעביר לנו את הסדנא שאת לומדת ואני גם אתחיל....התחלה חדשה לשנה החדשה

30/12/2007 | 16:22 | מאת: HERA

למרות שלפי מצב הפורום אין לי מושג מי אלה "כולם", אבל לא נורא. אני שמחה לראות שכל השירשורים הלא מחמיאים (בלשון המעטה) נמחקו... התכוונתי לומר "היי" אתמול, אבל ראיתי מה קורה כאן וויתרתי על הרעיון. בכל אופן, מקווה שכולכם בסדר.

30/12/2007 | 17:59 | מאת: שמחוש.....

היי הרושינקה מה שלומך ? בייי שמחוש....

02/01/2008 | 22:30 | מאת: HERA

מה העניינים? מה שלום המשפחה והדודה (sorry, שכחתי את שמה (-: )?

30/12/2007 | 22:29 | מאת: פרח שחור-הילה

מה שלומך? התגעגתי נורא, זה לא צחוק... מה קורה אצלך? יש לך חבר? תשתפי אותנו במשהו? אני מפחדת אפילו לשאול . שלומי בעיקר מילא את מקומך , בשבילי לפחות. אם הייתי צריכה SOS נפשי פניתי אליו...כמובן גם שמחוש עזרה כשהוא נעלם ..אחרי הסופגניות והכל. הוא אפילו התלבט אם לחזור בכלל וכל שאר באי הפורום נותנים לפעמים עזרה הדדית. את רק בביקור חטוף או שתחזרי על בסיס קבוע? אם תרצי סיפורים אישיים, יש לי בשבילך אפילו יצאתי עם פסיכיאטר (לא המרגל) ביי בנתיים באהבה פרח שחור-הילה

30/12/2007 | 23:22 | מאת: פרח שחור

סליחה מתנצלת על השאלה.. בכלל התכוונתי על בסיס קבוע לפעם בחודש זה הכל

31/12/2007 | 21:49 | מאת: שמחוש.....

פרח או שאני אקרא לך פ' 18 את רוצה לומר לנו שיצאת עם מרגל ?? אני בשוק...אני המומה... רק אל תספרי שיצאת עם המצרי הזה שריגל עבור 12 מדינות בבת אחת בו זמנית ולבסוף יצא מביתו בלונדון דרך המרפסת (בטח רצה למהר לפגוש את ג'ולייה רוברטס בשוק נאטינג היל ) ובכלל האם את רגילה באופן רגיל לצאת עם מרגלים כהרגל או כהובי ? מאד מעניין היכן הוא מחביא את האנטנה האישית שלו ? אני בטח מסוקרנת איך היה המפגש שלך איתו על ספסל בשדרות רוטשילד בתל אביב -את יושבת על קצה הספסל עם עיתון "זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות שמחולק חינם פתאום מגיע המרגל עם מטרייה בקייץ מה קורים לה שמשייה ותיק ג'יימס בונד מתיישב על הקצה השני של הספסל ואומר לך "אפשר לקבל חלק מהעיתון " את קוראת את הדף של הכתבה של ורדה ז'קונט (כי הוא תמיד חוזרת על עצמה), ונותנת לו אחרי חמש דקות הוא מחזיר לך את הדף הקרוע ובפנים יש את הצופן היכן קבור הכלב והיכן קבורה הסיסמא הסודית של הברז האורניומי שברגע שפותחים אותו נמחקת תל אביב יפו רמת גן (רמת השרון לא כי יש להם מקלטים אטומיים) האם אנו מדברים על אותו מרגל ? אפרופו מרגל האם ראית את הסרט "המרגל שתקע ....?) חוצמזה פרח מה שלומך ? מה עושה לך החורף הפטטי הזה ללא הגשם? מה עושה לך טוב ? שלך באהבה שמחה האישה ללא המרגל וללא הספאי.

02/01/2008 | 22:32 | מאת: HERA

חבר? זה לא משהו שעומד על הפרק... את הקשר שלי עם עצמי אני לא מצליחה לתחזק, כך שאין מה לדבר על קשר רציני עם אחרים (וזו אחת הסיבות לכך שאני לא נמצאת כאן). אני שמחה ששלומי יכול היה לעזור לך כשהיית זקוקה לכך. אצלי אין כזה דבר "אחרי הסופגניות", משום שאסור לי לאכול אותן... כבר 5 שנים לא נגעתי בסופגניה, ולמען האמת זה מ-מ-ש לא חסר לי. אני ממש לא יכולה להתחייב לבסיס קבוע, או אפילו לפרק זמן זמן של פעם ב... כשאוכל, אעבור בסביבה. פסיכיאטר שהוא לא מרגל...? HERA.

01/01/2008 | 14:13 | מאת: שלומי

לונג טיים נו ספיק האו אר יו דיר ? נייס טו סי יו היר אגיין תהיי בריאה ומאושרת ושמחה ומבסוטה ותצליחי בכל אמן ואמן מה שלום הכלבים בבית ? כצה פעמים ביום את מוציאה אותם לטיול ? כמה זמן כל טיול ? את צריכה לנקות אחריהם ? איכסה פיחסא. ביי יום מקסים

02/01/2008 | 22:41 | מאת: HERA

נו, לונג טיים נו ספיק משום ששוחחתי במייל עם הבן שלך :-) מה החלטתם בסוף - להשאיר או למסור? הכלבים בסדר, פחות או יותר... לא להאמין, אבל אלפא כבר בת 10!!! בהתחשב במצב הפיזי שלה ובכל התרופות שהיא מקבלת כל החיים, זה הישג מרשים... כשהיא היתה ממש צעירה אמרתי, שאם היא תגיע לגיל 9 זה יהיה יפה מאוד. והנה - 10 שנים... ובמצב נפלא בהתייחס לנ"ל. שון, הפינצ'ר של אמא שלי, במצב בריאותי לא משהו, ולא ממש מצליחים לעלות על הבעיה. אבל גם הוא כבר לא צעיר (עוד מעט 11). החתולים כולם בסדר גמור (וטוב שכך). שון יוצא, לבד, מתי שהוא רוצה. עם אלפא אנחנו יוצאים 3 פעמים ביום. אין פרק זמן מוגדר כלשהו. טיול יכול להימשך 5 דקות או 20 דקות... תלוי בה. לנקות אחריהם? חחח... לא. אלא אם במקרה עובר הפקחים ותופסים אותם על חם. להשתמע.

02/01/2008 | 00:31 | מאת: יונתי

הרבה זמן לא היית כאן דווקא היתעניינתי לשלומךולמה נעלמת מהפורום והנה אני רואה שחזרת נקווה לכל הזמן . גם אני לא מכירה כאן אף אחד אבל שלומי עונה לכולם . מאחלת לך שנה טובה ומאושרת ובהצלחה בכל מה שאת עושה .

02/01/2008 | 22:43 | מאת: HERA

נכון. באמת הרבה זמן לא הייתי כאן, וכמו שכתבתי לפרח שחור, מאוד ייתכן ששוב לא אהיה כאן הרבה זמן. אני לא ממש יודעת עדיין. מה שלומך אחרי הניתוח (מבחינת הבריאות והירידה במשקל)?

04/01/2008 | 02:26 | מאת: המאבחנת

אני זה כולם לידיעתך ! כי את בטח מתכוונת אליי . אני לא יודעת מי את ומה את ,ומה פשר ההתרפסות סביבך . הכל בסדר והכל מחמיא , תפסיקי להיות פסימית . חשוב יותר שהחיים יחמיאו לך נעים מאוד נקווה לטוב .

04/01/2008 | 16:05 | מאת: HERA

את זה כולם? האם DID מבקר (גם) במחוזותייך? הבנתי כבר שאת לא יודעת מי ומה אני. ומאחר שאין הנחתום מעיד על עיסתו, הרי שה"התרפסות" מעידה על מי ומה אני. ובאשר לאופטימות/פסימיות - גם זה טמון בעובדה הבסיסית, שאת לא מכירה אותי, הלא כן?

04/01/2008 | 23:40 | מאת: פרח שחור

מאבחנת לידיעתך HERA הייתה מנהלת הפורום לתקופה ארוכה של 3 שנים. והייתה מדהימה.לעיתים חשבתי שכיתה שלמה בפסיכולוגיה מתאמנת בלעזור לציבור היא למדה המון המון פסיכולוגיה אך בגלל איזושהי לקות למידה אינה מצליחה לעבור מבחן בסטטיסטיקה,ולכן אינה מקבלת את התואר שלה בעיקבות זאת היא חוותה משבר וכעת בעזרת השם היא מתאוששת ממנו ומוצאת דרכים חלופיות לנצל את מאגר הכוחות והיכולות שלה בעולמנו האכזר. אני בעבר יעצתי לה לנסות לסיים את התואר בחו"ל , אולי יש שם הקלות ללקויי למידה אך היא קשורה לארץ בעבותות או ברצועות כמו אלו שקושרים איתם אנשים למיטות..

26/12/2007 | 11:43 | מאת: שרית

היי אני בת 27 נשואה כחצי שנה מאז החתונה בעלי לא עובד....אין לו כסף בחשבון וההורים של שנינו לא יכולים לעזור....יש עבודות באזור שאנו גרים שיכול לעבוד בהם זמנית עד שימצא עבודה שמתאימה לו אך אינו מוכן....מה שאני מרוויחה אינו מספיק לשנינו ובינתיים אנו צוברים חובות....דיברתי איתו והוא לא מוכן לעבוד במה שלא מתאים לו...מה דעתכם? הוא צודק? או שאני צריכה לזרוק אותו?

26/12/2007 | 16:21 | מאת: ???

מה הוא מגדיר כעבודה ש"מתאימה לו"? הוא צריך להבין, שלא תמיד מוצאים עבודה ש"מתאימה", ועד שזה קורה אפשר לעבוד בעבודות מזדמנות, כי כסף לא גדל על העצים! לזרוק אותו? עוד לא. הייתי מנסה קודם ללכת לייעוץ זוגי כי נשמע שזה רק סימפטום למשהו רחב יותר.

23/12/2007 | 21:11 | מאת: שיראל

הכל קשה לי בעל שלא רוצה לעשות כלום הוא חלה לפני כ10 שנים ומאז לא מוכן לשקם את עצמו והוא החליט שאני צריכה לעשות בשבילו הכל כולל לפרנס , פרנסה קשה עבודה מעצבנת לא מתגמלת בקיצור לא קל מנסה לחפש עבודה אחרת אך בגילי לא קל יש עצה?

24/12/2007 | 12:07 | מאת: שלומי

כי הוא נשמע קצת אנוכי בעלך. הוא באמת לא יכול לעבוד או שהוא מתפנק ? חשבת על גירושין כאופציה ? מה עם ילדים ? מה התחום שלך ? קשה למצוא עבודה בתחום הזה ? אולי תעשי הסבה מקצועית ? ספרי לנו עוד פרטים. שיהיה לך בהצלחה. משתתפים בסבלך ובמצבך הלא פשוט. יום טוב

24/12/2007 | 14:36 | מאת: שיראל

אני לא אוהבת אותו והוא אנוכי מאד עכשיו הוא כבר לא יכול לעבוד אחרי שנים של ישיבה אבל הוא יכל הוא פשוט החליט שהוא חולה ואני בריאה ואני צריכה לפרנס ,ולי אין אומץ לקום וללכת, ובקשר לעבודה אני עצמאית ואין לי מקצוע מוגדר תודה לך

23/12/2007 | 14:02 | מאת: אניה

אז ככה אני בת 25 בעלי 35 ....נשואה שנה לאחר הכרות של חצי שנה מאז החתונה לא מרגישה שבעלי רוצה אותי....סקס אולי פעם בחודש במקרה הטוב....הוא לאט טיפוס דברן אז גם כמעט ולא מדברים .....אומנם אנו לא רבים הרבה אך יש לנו עמדות שונות לגבי החיים אך די מנסים לגשר....משתדלת לטפח עצמי בשבילו שיהיה לי מצב רוח טוב....שומדבר לא עוזר....אני משתגעת בוכה כל יום כמעט ....דיברתי איתו על הנושא(למה אין סקס) יש לו המון תרוצים....בהחלט היו מתחים בהתחלה כמו חוסר עבודה וכו....כ3 חודשים עובד בעבודה שממש מוצאת חן בעיניו ביננו אין שום שיפור.....גם היה אומר שאני צריכה לשנות את ההתנהגות שלי ושיפרתי כמה דברים ....שום דבר לא עוזר....לא מסוגלת לאונן אפילו.....מרגישה כמו זקנה בת 90 מקומטת....בטחון עצמי שלי לא באדמה אלא במי תהום.....דיברתי איתו שהנושא הזה חשוב לי לפני חתונה והוא הבטיח הרים וגבעות ולא מקיים מזה עשירית...(בנושא זה). אני מודה שבזמן סקס אני רומזת לו שגם אני רוצה שיענג אותי כי סך הכל לא נראה לי הגיוני שאני צריכה לענג אותו ולמצוץ לו שעה והוא רק מנשק אותי קצת בצוואר בשפתיים וישר חדירה....דיברתי איתו הרבה שבנות צריכות משחק מקדים הוא טוען שככה גברים אוהבים....באופן כללי לא נהנית מהסקס ביננו .....הוא אומר שנהנה כשאני אומרת שאני נהנית..... בקצב הזה נראה לי שאני אשתגע....רוב הזמן שבא לי אני מרגישה חרמנית סוטה....זה לא היה ככה לפני חתונה(בעלי ואני לא שכבנו לפני....מטעמי דת) היייתי מאוננת לפחוןת 3 פעמים בשבוע וגומרת....ועכשיו בקושי פעם בחודש....וגם אז כשאני נגעלת מעצמי.....האם אני צריכה לוותר על חיי המין מגיל כה צעיר?..הצעתי לו טיפול זוגי ואומר אנחנו נפתור בעיות לבד ורק יושב בבית בוהה בטלויזיה ומעשן בשרשרת....נמאס לי......מה עושים?.

23/12/2007 | 19:46 | מאת: מיכל

אניה האם את מוצצת לו שעה שלמה והוא לא גגומר ,יש לך אחלה גבר בבית אז למה את מוצצתלו ולא מבקשת שהוא ימצוץ לך ,למה? תגידי לו שאת מחפשת מישהו שיודע לזיין ותראי איך פתאום הוא יהייה אחלה או שתתגרשי ממנו

24/12/2007 | 00:15 | מאת: מאבחן

ככה זה בחיים יקירתי, בהתחלה היית בודדה רווקה אבל זה לא היה מושלם . על כן ישנו מוסד הנישואין בכדי שהבדידות שלך תהיה מושלמת . ברוכה הבאה לחיים האמיתיים . בעלך בסדר גמור, הוא עוד יצור במלכת החי החי חיים בהמיים ,חיים של דלות ,חיים של מיאוס ,חיים קצרים מאוד. ואת ? את אישה ! לך יש את היכולת להחזיק את המציאות הזו בבטן לנצח. לגבי הסקס , תנסי לאונן לו מול הפרצוף בזמן שהוא יושב ורואה טלויזייה, וספרי לנו איך הוא הגיב .

24/12/2007 | 11:49 | מאת: שלומי

מעשן בשרשרת ? את יכולה לחטוף סרטן רק מזה. בלי משחק מקדים ? בחורצ'יק אנוכי לחלוטין. לא רוצה ייעוץ זוגי ? שילך לעזאזל. למה לך להחזיק בו ? תאמיני לי, עדיף לך בלעדיו. זו דעתי. ולמה את צריכה להיגעל מעצמך אם את מאוננת ? מה אלו השטויות האלו ? אפילו לפי ההלכה מותר לבת לאונן. אין בזה כל רע. תאונני חופשי ותרגישי טוב. זו זכותך המלאה. תני לו אולטימטום, או ייעוץ זוגי או לרבנות. ולמה את צריכה לענג אותו והוא לא צריך לענג אותך ? מעכשיו שיחפש מי שיענג אותו. בפעם הבאה שירצה סקס תגידי לו שיש לך כאב ראש ושיתפוצץ. בהצלחה ויום טוב.

21/12/2007 | 23:35 | מאת: אחת

...כשנהג האוטובוס סרב לפתוח לי את דלת האוטובוס מאחר שכבר זז 10 מטר קדימה מהתחנה, התחננתי. ואחר כך שרצתי לכיוון התחנה הבאה והוא היה תקוע בפקק התחננתי שוב. והתחלתי לבכות,בכיתי שאני מאחרת לעבודה (לא ידעתי אם לסלוח לעצמי או לא. קיבלתי מיד אח"כ את המחזור שלי. ואני יודעת שקצת לפני אני מאוד ריגשית. אני צריכה פשוט להשאר בבית יום לפני כדי שלא יקרו לי כאילו פשלות)

22/12/2007 | 11:12 | מאת: נהג צעיר

דעי לך שאסור לנהג לפתוח דלתות בזמן נהיגה וזה לא משנה שאת במחזור כי רוח מערבית עלולה להכנס דרך הדלת והפוך את הנהג והנוסעים למצוננים ולא קולם קיבלו את החיסון נגד השפעת ואם את יודעת שיש לך מחזור מחר או מחרתיים ואת רגישה שארי בבית ותפתרי תשבצים כמו למשל קיבוץ בצפון שני אותיות מתחיל בדלת נגמר בנון דן

23/12/2007 | 10:38 | מאת: שלומי

אין בזה שום דבר רע. להיפך, זה דבר טוב, משחרר, ומיקל ואין מבה להתבייש בזה. רע לך אז את בוכה. זכותך המליאה. בכי בכיף ואת לא חייבת תירוצים לאף אחד. מחזור או לא. ברור ? ואחרי בכי טוב שמשחרר, מרגישים טוב יותר. אז תרגישי טוב. וזה באמת באסה לפספס אוטובוס ובאמת באסה כשיש נהג קפדן ומחמיר שלא הולך לפנים משורת הדין. אבל לא נורא, בחיים הכל עובר ...

23/12/2007 | 12:37 | מאת: אחת

הבכי באמת לא היה עיקר הבעיה הבעיה היתה אבדן בשליטה במצב- לעמוד באמצע הכביש בפקק ולבכות מתביישת לקרוא לילד בשמו בזה אני מתביישת יש דברים יותר חשובים בחיים שמותר בשבילם לאבד שפיות ,לא? ואם הייתי מפורסמת אז כבר היית שומע עליי בחדשות אבל גם סתם ככה זה לא היה צריך לקרות אפילו אם זה רק הקש ששבר את גב הגמל

24/12/2007 | 00:31 | מאת: מאבחן

אהלן אחת . את צריכה להפסיק לעבוד מייד . העבודה היא אחת החולות הרעות של החברה המודרנית. בעבר הרחוק היה נהוג לחשוב כי העבודה היא פתרון לשעמום , למחסור , לפשיעה ואני אומר שטויות ! אם את צריכה לבחור בין שתפסיקי לקבל מחזור, או שתפסיקי להיות שפוייה . עדיף לך שתפסיקי לעבוד .

21/12/2007 | 17:29 | מאת: גולשת

יש אישה אחת (דוגמא אחת מיני רבות) שבאופן קבוע רואה אותי בסיבוב עם הכלב, לפעמים עוקבת אחריי כדי לתפוס אותי. ברצינות. התחושה הפרטית הרגשית שלי היא של דחיקה לפינה ללא מתן אפשרות להימלטות. לדעתי היא אפילו לא זוכרת שזו אני בכל פעם. וחוץ מזה היא לגמרי לא מכירה אותי. אז האישה הזו תופסת אותי ופוצחת ב"למה אתם לא לוקחים נייר ושקיות, ולמה אתם...". כן, ההכללה הזאת של אתם... ברוב המקרים אני יוצאת מדעתי ממש (נקודה רגישה ותגובה קיצונית שתישאר כזו כנראה). התגובה שלי היא (וממש לא בנינוחות) שאלה אנשים אחרים, שאני אוכלת אותה בגלל אנשים אחרים, שאני מקפידה מאד ושלפחות תבקש סליחה על כך שהיא תוקפת אותי באופן קבוע ללא סיבה. כך אני מרחיקה אותה. היא מסובבת את הגב ואינה מודה בטעות. אולי היא נגעלת מהשיגעון שהוא ההגנה שלי? היום אפילו מישהו ראה אותי מתפרצת. הנה אני משוגעת. והתביישתי. לא יודעת איך להגיב אחרת. זה פשוט מסוג הדברים שאני לא מצליחה להתאושש מהם. אף פעם. ניסיתי לחשוב על ההיגיון הצרוף הזה: פעם דרכתי על חרא, בטח חרא של כלב, עכשיו ראיתי אישה עם כלב, הכלב הזה סתם עבר אבל הוא בטח מחרבן, כי כלבים מחרבנים, בעצם, מה שכלבים עושים זה רק לחרבן, או לנשוך... אז ברור כשמש שבגלל הכלב הזה נפגעתי, מעכשיו נתקוף בחזרה את כל הכלבים (לדעתי רק נשים עדינות עם כלבים, עם בריון היא לא הייתה מתחילה, וגם לא עם כלב משוטט). אוף למה אני אשמה... לא, אני לא, אבל אני מזדהה הרבה יותר מידי עם תחושת האשמה הזו ועם התוקפנות ומשתפת פעולה כקורבן מועד. כנראה משדרת שרק צריכים לעשות לי פו ואני עפה. זה לא בהכרח קשור אליי, אלא לראש של מישהי אחרת מעבר לשליטתי. אבל איני יודעת להסתדר עם זה אצלי בפנים למרות שחלף זה מכבר. סיפור קטן כביכול ועדיין מזועזעת

21/12/2007 | 23:24 | מאת: האו האו

ובכלל מי שחושב שיש מישהו נשוי שכל הזמן מסתכל על אישה נשואה עם כלב ורצועה ועושה לה לאישה ,לא לכלב, עיניים שיקום

23/12/2007 | 10:48 | מאת: שלומי

אלו הם החיים. צריך ללמוד לקחת דברים בפרופורציה. לדעתי, היית יכולה לשאול אותה ישירות, תגידי לי, למה את לא מאמינה לי שאני כן מקפידה לנקות את צואת כלבי ? לנסות לפתח איתה שיחה נעימה כזאת. לא בעצבים. ולהיפך, לשדר לה שאת מבינה אותה ומסכימה איתה שזה נורא שיש אנשים עם כלבים שמשאירים גועל ברחובות. ושגם את מרוגזת על כך. תראי איך הרוח תצא לה מהמיפרשים. בני אדם בעיקרון רוצים קודם כל לחוש שמקשיבים להם. נראה לי שאחרי שיחה כזו, היא תעזוב אותך לנפשך ולהיפך, היא תראה בך בת ברית למאמץ המשותף למגר את האויבים האנוכיים שלא איכפת להם מהשכנים ומאפשרים לכלבים להשאיר רפש ברחובות. ביי דה ווי איזה כלב יש לך ? ספרי קצת . יום טוב ולהשתמע

23/12/2007 | 21:19 | מאת: גולשת

תודה שלומי :-) האמת שברוב המקרים אני לא מחזירה אלא מנסה לרכך. לפעמים מידי מידי מידי. כמה יודעת שאנשים אוהבים שמקשיבים להם וכמה אני מקשיבה ומטה אוזן. אבל זו כבר לא הייתה הפעם הראשונה איתה, כבר ניסיתי להסביר לה שאני נפגעת מהתופעה מאד (האמת הרבה יותר ממנה, כי כמעט בכל פעם שאני אוספת יש איזה גוש ליד ואני עולה עליו... וגם הפקחים שלא מכירים אותך ואין מצב שיאמינו לך זה לא כיף). כנראה שהיא לא זוכרת שזו אינה הפעם הראשונה ובאותו יום באמת שהייתי במצב של סף כי הכלב היה חולה נורא כמה ימים ולא ישנתי ועברתי בדיקה מכאיבה ועוד ועוד. בקיצור, גם אני בנאדם ולפעמים גם לי יש גבול וקורה שיש התפרצות. איזה כלב יש לי? יש לי כלב רגוע ומחייך. ועכשיו הוא כבר בסדר. תודה על תשומת הלב :-)

21/12/2007 | 11:26 | מאת: אדוה

שלום לכולם מי יכול למסור לי היכן מוצאים ספרונים של חב"ד שמחזקים את האמונה הדתית

23/12/2007 | 07:15 | מאת: שלומי

אני לא חושב שיש לחב"ד ספרונים שמחזקים את האמונה. אלא לברסלב יש. לחזק את האמונה, הכי טוב לדעתי זה ללכת להרצאות ולסמינרים ולשיעורי תורה. בהצלחה רבה לך.

17/12/2007 | 11:55 | מאת: שלומי

למה הפורום הזה גווע לו ? למה כולם איבדו ענין ? שאלך לי לדרכי ?

17/12/2007 | 13:16 | מאת: סיון'

אתה תישאר כאן עוד הרבה זמן, כי אתה - לב הפורום. חדשות שלי: פסק הדין לצידנו... אסרו עליו לעשות את מה שהתכוון לעשות. האיש סוף סוף יבין שחוץ מזה שיש אלוהים, יש גם חוק במדינה! ואולי יבין סוף סוף את האימרה "ואהבת לרעך כמוך". מתסכל שאדם שומר מצוות, (ומדריך אחרים לשמירת מצוות..) ומעבר לכך ואני לא יכולה לפרט... מנסה להתעלם מקיום החוק. סיון'

17/12/2007 | 18:03 | מאת: שמחוש......

סיון בינתי שמעתי שיש עכשיו במחוזותינו ספר מה קוראים אותו הרבה אנשים וגם קוראים אותו "הסוד" (המשך לספר "הסודה והסיפולוקס") . אז מה שכתבת לא הבנתי שום דבר ,זהו דיבור מאד" סודי " מה כתבת על אלוקים. מי זה הברנש שעושה אותך עצובה בשם אשם ? מי זה ? שלומי הוא לא רק הלב הוא הנשמה שלנו הוא המלאך שלנו הוא קרנית העיין העצובה שלנו ,הוא דמעת הילד הבוכה מהפוסטר (לא של ג'ודי) שתלוי בסלון של דודה שלי שאת השם שלה שכחתי. אני חושבת שמזמן היה צריך לקבל פרח אמנון וזהב יחד עם פרס נובל ,רק הפרח נבל ואין נובל. אני מאחלת לך הרבה מצב רוח שיהייה לך ,לכי להופעה של עינת שרוף ,אני שרופה עלייה. סלאמת ,אני שמחוש מבינה משהו מהעולם הזה

18/12/2007 | 08:49 | מאת: שלומי

אני שמח שזה נגמר לטובתכם. באמת מתסכל שאדם דתי מתנהג בצורה מחפירה. זה מה שנקרא חילול השם. וחבל. מה חדש אצלך חוץ מזה ? מה טוב תבשרי ? יש לך חיית מחמד ? את אוהבת כלבים ?

18/12/2007 | 23:44 | מאת: דוקטור פורום

אתה כמו הערמונית באשכיו של ראש הממשלה ! תישאר.

20/12/2007 | 09:31 | מאת: שלומי

זו אמורה להיות מחמאה או מה ? חחחחחחחחחחח לא נשמע לי מחמיא במיוחד. אבל אם דוקטור נחמד כמוך מצוה עלי להישאר מי אני שאסרב לך.

20/12/2007 | 16:40 | מאת: יןנתי

אני רואה שהפורום גווע ומיתרוקן לאט לאט רק אתה נישאר כאן לנצח . אני מרגישה מצויין ומשועממת קצת אז ניכנסתי לראות מה שלומך ?

23/12/2007 | 10:50 | מאת: שלומי

אני שמח שאת נכנסת לכאן. אצלי הכל בסדר ברוך השם. אין תלונות. איך הולך אצלך ? אלו דברים את יוצרת שם היכן שאת הולכת ? ספרי קצת על המקום שם. בהצלחה ויום טוב

16/12/2007 | 13:34 | מאת: שלומי

כל הכבוד שמחוש, מה דעתך להיות המנהלת שלנו ? הרי כולם כאן מעריצים אותך כידוע. וואט יו סיי דרלינג ? לגבי הסופגניות, והלאטקעס, אוי ואבוי לי, כמה שאת צודקת אני צריך עכשיו דיאטת רצח !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נמאס לי מהשומן , נמאס ! אולי יש לך איזה טיפול טנטרי שממיס שומנים ומשיל קילוגרמים ?

17/12/2007 | 17:50 | מאת: שמחוש....

שלומקה ישר הלכתי לדודה פאתיחה במטבח שלה היא ישבה על יד הפרימוס שומרת על הקובות הצהובות שלא יעופו לה מהסיר הג'עפנה שלה וסיפרתי לה שיש מישהו מאד חמוד שכרסו בין שינייו שרוצה שאני אהייה מנהלת פורמה הדדית לעינייני תמיכה ,עידוד וחסכון . פאתיחה התחילה להשתנק, להשתעל כמעט עפו לה השיניים התתותבות מה עשה לה דוקטור רחמינוב לתוך הסיר עם הקובות סתכלה עליי ואמרה "את תהיי מנהלת מתי אדון סביח סבא שלי מה קבור באורפלי יעשה קאם באק וירקוד בתוך הקבר ריקוד מה נקרא" צפוף לי פה למטה" בנת את זה שלומי ,אם פאתיחה אומרת לי שאני מעפנה אז מי אני שאהייה מנג'רית לעינייני עמודי תמיכה. אני לא מקבלת את דין התנועה ומסרבת להיות בצוות מורשי החתימה הטובה של הפורום הזה. להיות מנהלת זה כמו להיות בהריון אין אולי, או שאת בהריון או שאת לא בהריון, או שאני מנהלת או שלא. יום אני מנהלת יום אני לא היום לא ספר לכולם איזו שמש נחמדה יש לנו בירושלים ביי אהוב שלי

18/12/2007 | 08:58 | מאת: שלומי

את ענקית ! פרס נובל לספרות מגיע לך. לא פחות ! אבל אלו שנותנים את הפרסים הם כאלה פלצנים. אהבלים מה נקרא בלשוננו. מוצאים להם כל מיני פרופסורים עם קרחות שמדברים במילים דיפרנציאליות דואליות טקסטואליות פרובינציונליות קקדליות ונותנים להם את הפרס. נכון ? נו טוב ככה זה בחיים. מי שמדבר גבוהה גבוהה ועושה דאווינים רוח וצלצולים, מגיע גבוה.

12/12/2007 | 10:23 | מאת: סיגלית

שלום רב! אני כותבת כאן כי כבר מאוד קשה ולבד, גדלתי בבית בעיתי מאוד (על רקע נפשי) אין לי כרגע משפחה שאוכל להישען עליה, כמו כן עברתי תהפוכות בחיי, חזרתי באיזשהו שלב בתשובה התנתקתי מכולם (שגיאה חמורה שלי) לכן אין לי חברות ילדות, עברתי בשנים האחרונות אין ספור דירות, התחתנתי, ילדתי, התגרשתי יש לי ילד אחד, בחיי הנישואין היתי בודדה עוד יותר, הבעל לא היה כלל בבית כל היום היה עם בני משפחתו שסבבו אותו, הם לא יכלו להשלים לי את החסר המשפחתי על רקע מנטליות שונה לחלוטין העדפתי לא להתחבר גם איתם. היום לאחר 5 שנות גירושין אני מוצאת את עצמי בודדה, עושה שבתות לבד עם בני הקט נכנסת לבית ריק, רוצה מאוד להתחתן אבל זה קשה מאוד, אין לי חברות כיוון שהדתיות לא מכניסות אליהן לבית גרושות (מחמת שבעלן לא יחמוד בהן) הרווקות בדרך כלל תפוסות עם בן זוג וגרושות אין בנמצא לידי. אין לי מושג מה לעשות, מנסה למצוא בן זוג שנים ולא מצליחה (על אף שמעונינים בי ואני על פי רב לא, כיון שהפכתי בררנית יותר ומנסה להוריד מציפיותי, עובדת על זה) אבל עדיין לא מצאתי אדם שמתאים לי. לא יודעת מה לעשות, ניסיתי בפורומים של אנשים כמוני אך ללא אועיל. אם למישהו ששומע את זה יש איזשהו פתרון בשבילי ליעול צורת החיים שלי הבודדים אשמח לשמוע. תודה סיגלית

13/12/2007 | 13:56 | מאת: שמחוש......

היי סיגלית קודם כל יש לך ילד וברור שזה משמח ,נכון את לא צריכה להשאר לבד וגם חייך שלך חשובים לא סיפרת בת כמה את .אם יש לך סידור לילד בערבים את יכולה לצאת לכל מיני חוגים של פנויים ופנוייות (רק תזהרי משוק הבשר) ואולי תמצאי מישהו כלבבך כ"כ לא כל כך טוב להיות בררנית בבחירת בן הזוג אך כמובןלא לקחת כל אחד. האם יש לך תמיכה משפחתית ? האם לילד יש קשר אם אביו ? המון צעירים ממש המון מפרקים כיום את החבילה המשפחתית נכון שזה לא מנחם אך את נמצאת בתוך חבורה גדולה של אנשים שמצבם דומה למצבך אני מאחלת לך כל טוב שמחוש

13/12/2007 | 21:39 | מאת: סיגלית

היי אז ככה, האבא בקושי רואה את הילד. אני יכולה להיעזר בהורי ולצאת לפוניים פנויות, הבעיה שרב הפעמים מגיעים אותם הפרצופים וגם נורא נורא קשה למצוא בחברה הדתית הגברים פחות מטופחים, מגיעים הרבה מבוגרים, רווקים שלא מעוניינים בגרושות וגם שכבר מישהו נראה יש מאחוריו סיפור כזה או אחר. מאוד מאוד קשה אני בת 29

11/12/2007 | 11:10 | מאת: פרח שחור הג'ינג'ית

מה קרה שאתה לא עונה טסת לחו"ל בחג? מקווה שאתה עושה חיים ונהנה מכל רגע.

13/12/2007 | 13:50 | מאת: שמחוש......

פרח יה פרח את לא יודעת שחנוכה מאחרינו והכרס לפנינו. לפי המחקרים האחרונים שנעשו במגמה הזאולוגית בנס ציונה נס ודגל לגילוי תופעת נחירות הדובים לאחר אכילת חצי טון קמח בתוספת 278 ק"ג ריבת שזיפים ו69 ק"ג אבקת סוכר. איפה הייתי ? הא במחקר ....בקיצור אחרי חג החנוכה שלומי לא יכול להזיז את אבריו החיוניים יותר ואת החיוניים פחות. אך לקראת טו בשבט (בשנת שמיטה יש טו בשבט ?) הבחור יעשה דייאטה רצינית ויחזור לתפקוד מלא. אני שמחוש האחיינית של ....יודעת כמה דברים מהעולם הזה ביי

14/12/2007 | 23:02 | מאת: פרח שחור

תודה לך שמחוש היקרה בדיחה חמודה גם שיתפתי את מי שתפס בעלות על המחשב המישפחתי לאחר שהלאפ טופ שלו הלך

16/12/2007 | 13:29 | מאת: שלומי

מה לי ולחו"ל ? לא אוהב לטוס ובטח לא לחו"ל. יש מספיק מקומות יפים בארץ. סתם, לפעמים אני עסוק ולא יוצא לי להיכנס לפורום. מה שלומך פרח ? איך היה בחנוכה ? מה חדש אצלך ?

17/12/2007 | 23:28 | מאת: פרח

יש כל מיני דברים חדשים ברומנטיקה קצת וגם בעבודה וחגגתי יומולדת- אני לא יודעת בשביל מה העיקר שכווולם שרו- הם מה זה מקסימים וברכו אותי

10/12/2007 | 11:25 | מאת: מתענגלו

אני מוצא לנכון להגיד תודה ולהמליץ באותה נשימה על עיסוי הטנטרה שעברתי שלשום אצל איש מדהים בשם משה אליאס שמעתי כבר מזמן על נושא העיסוי הטנטרי, והדבר עיניין אותי יותר ויותר בחודשיים האחרונים, כיוון שאישתי לא התעניינה בנושא כלל החלטתי שאני הולך על זה לבד. התחלתי לקרוא באינטרנט ולמצוא מידע רלבנטי, עד שהגעתי לאיש שתפס את אוזניי ותשומת ליבי. למרות שחששתי מאוד ממגע יד של גבר, החלטתי שאני הולך לשחרר את עצמי מתפיסות ישנות ולנסות חוויה חדשה. משה הסביר לי והוביל אותי לחוויה הטנטרית כמו שלא יכולתי לתאר. אני מעדיף לחסוך במילים מיותרות כי באמת הכוונה של פירגון ברורה מאליה. למי שמעוניין אני ממליץ בחום לוהט ורב להגיע למשה אליאס. תגידו שצדי שלח אותכם הקישור לאחת המודעות שלו בלינק למטה: http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=15883 www.tantrico4u.blogspot.com

11/12/2007 | 00:07 | מאת: קלימרו

התענוג המפוקפק הזה

02/12/2007 | 16:44 | מאת: פרח שחור

כבר ראיתי שכתבת אלי ממזמן אלא שהגישה שלי למחשב פחתה, מכל מיני אילוצים. תודה בכל אופן על האיכפתיות ...אני מאוד אוהבת סופגניות ובתקופת חנוכה נאלצת להשמר שבעתיים.. היום אני בדיכאון. אמא של ידיד שלי נפטרה לא מזמן והוא מדוכא, אני חושבת שדכאון יותר מדבק משפעת. הוא לא סתם ידיד שלי- לפני כמה חודשים (יצאתי איתו, הוא היה לפני הזוגיות שלי עם הפסיכיאטר)...מוזר שלו היתה זוגיות עם פסיכיאטרית לא מזמן, אך היא השפילה אותו, לדבריו והוא נפרד ממנה...אני לא מעוניינת בו יותר... למרות זאת חיבקתי אותו והחזקנו ידיים, לא היינו לבד היינו עם עוד זוג ידידים שלי.

02/12/2007 | 19:57 | מאת: שלומי

זו באמת תאוריה מעניינת. אולי את צודקת. אז את חושבת שבעקבות כך יש אפשרות שתתחילו שוב לצאת ? כמה זמן יצאת איתו ? האם הוא כן מעונין לצאת איתך או שזה הדדי ? בכל מקרה, תתעודדי, הרי תמיד יש את המחר. ועוד מעט חג החנוכה, חג האורים , שיהיה לך הרבה אור בחיים ככל שמאירים יותר לאחרים, כך מאיר יותר לעצמך. בהצלחה רבה בכל אשר תפני ולהשתמע

03/12/2007 | 21:11 | מאת: פרח שחור

מה שלומך? דוקא לא המצאתי את זה , קראתי על זה איפשהו לפני הרבה שנים... לגביי אותו בחור, פשוט הוא כבר לא יקר וקרוב לי יותר, רק בתור ידיד. איזה יופי שחנוכה באוויר.

28/11/2007 | 14:10 | מאת: יונתי

הרבה מאוד זמן לא הייתי כאן כי הייתי עסוקה בעצמי קצת יותר מידי אבל היום יש לי קצת זמן החלטתי לראות אם אתם עוד קיימים ומצאתי אחרי דרך ארוכה מגוגל ועד אליכם .טוב אני אחרי ירידה במשקל גדולה מאוד 63 ק"ג ניראית רזה ויפה כך אומרים לי . שלומי אז מה שלומך ? ואת הרה מה שלומך? אני מדברת הרבה עם נטע ויש לנו קשר טלפוני . מקווה לישמוע גם ממכם מה קורה איתכם הרה לומדת? שלומי בחברת מקורות עדיין? רוצה לדעת מה חדש אצלכם .

28/11/2007 | 17:42 | מאת: ???

הרה לא פה כבר הרבה זמן בגלל סיבות אישיות. שלומי מבקר כאן לפעמים. ואני בסדר, תודה.

29/11/2007 | 07:49 | מאת: שלומי

ואני שמח שאת או אתה בסדר. יונתי, כל הכבוד על הורדת המשקל. תהיי בריאה. עכשיו בטח יש לך המון מחזרים, הא ? יאללה, תעשי חיים. בהצלחה. ביי

25/11/2007 | 12:01 | מאת: שלומי

עם המון חיוכים מזל טוב שמחות בריאות רווחים סיפוק כיף מה יש ? מגיע לנו גם קצת דברים טובים, הלא כן ? יום מקסים לכולם

25/11/2007 | 13:55 | מאת: מור

גם זוגיות מוצלחת יום מקסים יאלללה חוזרת לעבוד לא בעצם יוצאת ללאנצ'..... חחחחח

29/11/2007 | 19:38 | מאת: שלומי

מה המצב מור ? איך הזוגיות ? יש לכם חיית מחמד בבית ?

22/11/2007 | 08:43 | מאת: שלומי

הגיע במרץ החורף הזה. ברך השם, נקוה שירדו הרבה גשמים השנה. אבל המזג הזה איכשהוא מכניס אנשים לדיכאון קצת . עזבו כולה קצת גשם קצת רוח קצת בוץ קצת אפור בואו לא נעשה מזה ענין, טוב ? בסדר? מסכימים? שמחוש, הדלקת כבר חימום ? יש מספיק נפט לפרימוס ? ברררררררררררררררררררררר אולי נעשה קצת התעמלות ? חילוץ עצמות ? קצת אירובי ? ואחת ושתיים ושוב שלוש ארבע יפה מאד להמשיך ושתיים זותי משמאל, לא לחפף ווקשה, להרים ידיים ישר, לאא לקפל, יפה והופ הופ הופ אוף נגמרה לי הנשימה אתם תמשיכו אני כבר חוזר חחחחחחחחחחחחח איזה מצחיקים אתם בחיי יום מקסים לכוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם כולל כווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם ביי ביי ביי וביי אגיין. הלכתי זזתי

22/11/2007 | 08:52 | מאת: שלומי

גברת טופזינקה החמודה. מה שלומך ? וכן לליבי הרזונת, קה פסה ? וכמובן למור המדליקה, למה כבר לא זורקת לנו מילה או צווי <? ולא שכחתי את מיכל הישנה והטובה היפה והחסודה ומה עם הרה האגדתית החכמה והטובת לב ? מתגעגעים אלייך הרה תהיי בריאה ופרח שחור , מה שלומך ? יש חדש ? בואי לספר קצת ולקלימרו החמוד, העדין והחכם, תהיה בריא ותצליח בכל דרכיך אל תתן למתחזים לסלק אותך מכאן מחכים לך מי בא לומר שלום ? כוכבית ? שמחוש ? נטע ? ענת ? מי שכחתי ? מי רוצה סופגניה עם ריבה אדומה מתוקה שנוזלת על הסנטר ? השם ישמור, כמה קלוריות יש בדבר הזה???????????????????? מזל שאני בכלל לא אוהב את זה. ביי שמרו על עצמכם לקחת את החיים באיזי קחו עצה מזקן בעל נסיון, הכל חארטא בארטה, לא שווה להתעצבן ממש לא. ביי כי העולם גדול גדול , אפשר למצוא בו את הכל תניננננננננם תלילללללללם

22/11/2007 | 11:32 | מאת: מור

יוווווווווווווווו, בא ל סופגנייייה ב"ה , אחה"צ ארד העירה עם הבנות לקנות סופגניות כמה קלוריות יש בספגניה? האמת, שלא אכפת לי אני לא אוכלת המון ספגנית.... מה חדש חוצ מזה? אצלי הכל סבבי בבבי מתעצלת לעבוד לא ישנתי כל הלילה עייפה מתה מהבוקר נראה לי שאכלתי כל מה שיש במקרר ובארון ובמזווה ובבויידעם מה יהיה? יום מקיסם אוהבת את כולםםםםםםםםםםםםםםםםם

22/11/2007 | 10:58 | מאת:

איש אחד יושב בבר ולידו כוס משקה. לפתע נכנס בחור צעיר, מתחיל לשתות לו מהכוס, ועוד מעז לשאול אותו "מה העניינים". "אל תשאל, זה היום הכי גרוע בחיים שלי", עונה בעל הכוס. "פיטרו אותי מהעבודה, כשיצאתי משם גיליתי שגנבו לי את הרכב, במשטרה אמרו שאין מה לעשות, לקחתי מונית הביתה ותפסתי את אשתי שוכבת עם הגנן. עכשיו, כשהחלטתי לשים קץ לחיי, אתה עוד בא ושותה לי את הרעל".

22/11/2007 | 11:33 | מאת: מור

למה תמיד המאהבים הם גננים? זאת סטיגמה או חלק מהמציאות ?????????? מענייין......!

22/11/2007 | 11:33 | מאת: מור

למה תמיד המאהבים הם גננים? זאת סטיגמה או חלק מהמציאות ?????????? מענייין......!

19/11/2007 | 13:30 | מאת: אוריה

שלום, אני אוריה, בת 18. לא בטוחה שהגעתי למקום הנכון אבל אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בשאלה עליה אני מנסה לקבל תשובות . השאלה היא למה כשיש הרבה ממשהו אנשים מייחסים לו פחות הערכה (גם אם הוא כשלעצמו בעל ערך רב) בעוד שכשיש ממנו מעט יעריכו אותו יותר? למה רוב בני האדם ישימו לב ויעריכו את מה שיש להם רק לאחר שירגישו בחסרונו? לדוגמה: רובינו לו נעריך מים עד שיהיה מחסור חמור בהם. או בדוגמה נוספת לא נהיה מודעים לחשיבות האצבע הקטנה ביד עד שתפגע. תודה רבה, אוריה

19/11/2007 | 16:48 | מאת: תשובה

כל מה שאת כותבת זה טבעי !. טיבו של אדם להעריך יותר את הדברים הטובים או את אלו המובנים מאליהם, רק כאשר משהו חסר, משהו משתבש. כאשר לאדם כואב איבר בגוף, הוא יעריך יותר את הזמן בו הרגיש טוב ולא חש בשום כאב. כאשר יש הורים שדואגים לך ואוהבים אותך, ופתאום קורה משהו להורה, ואינו מסוגל לתפקד יותר או שאתה מאבד אותו - אז תדע להעריך אותו יותר, גם אם קודם אהבת וכיבדת. קל ונעים לחיות עם הדברים הטובים וקשה יותר כאשר משהו משתבש. לדעתי אין כאן שאלה, זה מובן מאליו.

22/11/2007 | 11:05 | מאת:

שני זבובים יושבים על חתיכת חרא האחד מפליץ השני אומר לו "בואנה יא מגעיל אני אוכל!"

20/11/2007 | 07:43 | מאת: שלומי

מה שלומך אוריה ? את עכשיו לפני גיוס ? קרה לך משהו באצבע הקטנה ? את כל כך צודקת בהערה שלך. אכן אנשים לא מספיק מעריכים את הדברים הקטנים ולוקחים את זה כמובן מאליו. וטוב שבאת להזכיר לנו להעריך כל דבר, קטן כגדול. תודה לך. תהיי בריאה ויום טוב. ביי

20/11/2007 | 13:27 | מאת: שמחוש....

דודה שלי פאתיחה אומרת שהדברים הקטנים יותר חשובים מהדברים הגדולים כמו למשל שקית התה של הבוקר,ציפת הכרית בעשוייה כותנה ולא ניילון.סיר הבישול שממתין ליום שישי לבישול הקוקולה.ברכת הצפרא טבא של ילד השכנים שאתמול עזר לך לסחוב את שקית הקישואים מהשוק.חיוך של תינוק בטיפת חלב. את הדברים הגדולים נשאיר לאנשים "הגדולים" שבסופו של דבר ימותו והרימה והתולעת תנגוס מבשרם העבה.

20/11/2007 | 20:21 | מאת: הקול שפוי.

אנחנו בני האדם , יצורים מורכבים ומסובכים הרבה יותר ממה שהמוח האנושי יכול לפנטז . למה ? ככה! בכל התחומים אנחנו מכירים בטוב רק באמצעות הרע . אפשר שאלה נוספת ?

19/11/2007 | 09:43 | מאת: שלומי

מה קורה ? מה קרה לעובדה שאבא שלך הבטיח לך טיפול פרטי ?

19/11/2007 | 22:11 | מאת: א'

אני לא רוצה לפרט יותר מדיי בפורום הזה לאור כל ההתחזויות שלומי תגיד לי אתה מה אני אמורה לעשות עם החיים שלי? אין לי חיים אין ל שקט אין לי יום ואין לי לילה אני סובלת והמחשבות הורגות אותי.

20/11/2007 | 07:36 | מאת: שלומי

קחי חיבוק וירטואלי ! אכן, יש לך חיים לא קלים ולא פשוטים. וכל הכבוד לך שאת מנסה לצאת לבד לבד מהבוץ הטובעני הזה. את לא צריכה להתרגש ממתחזים, גם אם יכתבו בשמך דברים, ניתן ברוב המקרים לזהות. וגם אם לא, לא נורא. אז כתבו. לא צריך להתרגש מזה. את ממילא לגמרי אנונימית כאן. דוקא פורום כזה עם שם כמו א' , נותן לך אפשרות לכתוב הכל פתוח. רק תגידי לי, מה קרה עם התוכנית ללכת לטיפול פרטי ? זה עדיין בתכנון ?

18/11/2007 | 20:21 | מאת: שמחוש.........

היי לשלומי יש הכי הרבה שכל בפורום ,הנה להלן כתבה על מחקר על השכל היהודי ואני טענתי זאת עוד לפני שהיו בידיי תוצאות המחקר הנדון. כל האשכנזים יותר חכמים מהספרדים ,תשאלו את הרמטכ"ל גבי. שלומקה מה שלומך ? אוהבת ומתגעגעת שמחוש האחיינית של אתה יודע מי http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/660/120.html

18/11/2007 | 20:26 | מאת: שמחוש......

ww.nrg.co.il/online/11/ART1/660/120.htm

18/11/2007 | 20:32 | מאת: שמחוש........

http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/660/120.html

19/11/2007 | 09:42 | מאת: שלומי

לא יכול להיות ! וגם הרי זה בטוח במאת האחוזים שהשכל שלי לא מתקרב לזה של דודה פאתיחה, נכון ? נו ? והרי היא לא בדיוק אשכנטוזית פך פך ! אל תאמיני מיידאלע בשטויות כאלה. מה שלומך ? זה עידן ועידנים. נו ? מוכנה לקחת ניהול הפורום ? יאללה, כולנו מחכים לך. בהצלחה ומה בשטח המשפחתי ? מה חדש ? ספרי קצת

18/11/2007 | 12:05 | מאת: ג.ה.

יש לי פצע שאובחן כ BCC. אני מחפש המלצה על מנתח פלסטי פרטי מומחה טוב שקשור עם קופ"ח מאוחדת באזור המרכז. תודה

18/11/2007 | 13:44 | מאת: ענת (לא המלוטפת)

שלום לך ג.ה. פצע בי סי סי הינו פצע המוגדר כפצע סרטני קל שבקלים שניתן להסרה שלאחריה אין שום נזק . כל פלסטיקאי כירורגי מסיר לך את הפצע ושולח אותה לבדיקה פתלוגית לאבחון מדוייק.(לידיעתי למכון ברחובות) לא צריך פלסטיקאי מומחה -מדובר בהליך פשוט. הכי חשוב שתהיה במעקב אחר מקום הפצע בגוף רק לידיעתך להמון אנשים כמו לביל קלינטון שמעון פרס וכמדומני אריק שרון היו כל מימי גידולים עוריים באזור המצח והאף מאחלת לך כל טוב ע נ ת