פורום תמיכה הדדית

היי שלומי. אני דווקא פונה אליך מאחר לפני מספר שנים אתה עזרת לי בפורום זה ועתה, אני צריכה גם את עזרתך/דעתך לגבי הנושא זה ואשמח באם תעזור לי. ובכל: אני ובעלי עמדנו זה לצד זה באולם האירועים. גבר אחד שמכיר את שנינו התקרב אלינו, נעמד לפתע מולי ומביט בי לעינים כערך כדקה ועוד קצת מלווה עם חיוך וכל זה בנוכחות בעלי. אני הבטתי בו במבט כפני פוקר, הייתי בתדהמה, וציפיתי שיגיד איזה מילה, אך שתק. אני גם החזרתי לו מבט משתומם עד שלפתע נשברתי וכתוצאה ממבוכה כנראה חייכתי בפה סגור אליו. וברגע שחייכתי הוא הלך לדרכו לחפש את אשתו באולם האירועים. מה לדעתך יכולות להיות הסיבות להתנהגות מוזרה זו, ואיך יש לו האומץ להתעלם מבעלי ולהתנהג כך? אני בדיעבד, הצטערתי שלא שאלתי אותו: "האם קרה משהו" האם רצית לומר משהו"?, אך אתה מכיר את התגובה שאדם מקבל שוק הוא מקבל שיתוק בפה. וכך קרה לי. מה יש לך לומר על כל זה? ותודה לך. ויום טוב. - דנה.

דוקא מעניין אותי לשאול אותך כמה שאלות, את אומרת שזה גבר שמכיר את שניכם, אותך ואת בעלך. מה מידת ההיכרות ביניכם ? אתם חברים ? כמה זמן ? האם כבר קרה לך בעבר איזה תקרית עם הגבר הזה ? וגם, מה אתה חושבת עכשיו במבט לאחור, מה הוא רצה ממך ? וגם, איך הגיב בעלך ? האם הוא שם לב לתשומת הלב של אותו אדם ? האם דיברת על כך עם בעלך ? תודה ויום טוב.

היי שלומי. אספק לך תשובות ואולי כך תהיה לך תמונה כללית וזה יעזור לך לענות לי. אנחנו ידידים מיזה שנתיים. לא חברים בלב ובנפש. לא קרה לי בעבר תקרית עם הגבר הזה. לכן היות וזה משהו חדש עבורי, פניתי אליך. מה רצה ממני? אינני יודעת ובדיעבד, הרגשתי מעט מבוכה וציפיתי לפי ההיגיון שיואמר איזשהו מילה כך הגיוני לא?, אני מצטערת שלא שאלתי אותו: "קרה משהו"?? או "רצית משהו"???, הרגשתי כמו טפשה. וודאי שדיברתי עם בעלי, שנינו צחקנו עליו, בעלי אמר לי ונפנף בידו כאילו פוסל אותו ואמר לי: "תעזבי אותו, סתם חרמן". אני לא מכירה אותו לעומק. אני לא בטוחה עד כמה בעלי צדק, אולי אני לא מכירה את עולם הגברים. מדוע אני מתפלאת בכל זה? שאיך יש לגבר אומץ לעמוד מולי (ונגיד ורצה להתחיל איתי-לא בטוחה וזה גם לא מעניין אותי) להביט בי כאל איזה תמונה יפה על הקיר וכל זה בנוכחות בעלי. גבר שמעוניין להתחיל או מתלהב נגיד מאיזה בחורה, או רוצה להתחיל איתה או לחזר אחריה לא יעשה את זה ליד הבעל, נכון או לא????? . תשובת בעלי לא סיפקה אותי, כי אני לא מאמינה כל כך שזו התשובה האמיתית, לכן בתור גבר מה נראה לך ???? יום טוב.

אנחנו שוב נאלצים לסבול את הנוכחות שלך בפורום!

הגעתי לספארי ברמת גן לאגף הקופים והשימפנזות וראיתי קופה (שקצת מזכירה אותך דנה-מבלי לפגוע בקופה) עם השימפזיון הם היו שלובי זרוע ,היה ארוע של השקת כוסית לכבוד סיום הרמאדן הסתכלתי על הקופה ששמה בישראל דנית היא הייתה ברגע הראשון מהוססת לאחר מכן גילתה סימני אביונה ,אני חושב שהיא פינטזה עלי כי ממש לא שמתי על השימפזיון. היו לה סימני הרטבה בפלג גופה התחתון. מקווה שזוג בעלי החיים בספארי עשו שלום בית אחרת הלך עלי.

זכותה וזכות כל אדם להתייעץ עם הפורום לשם כך הוא קיים. אם הינך "סובל" ממנה: 1. על תקרא את מכתבה של דנה שפונה פעם ביובל לפורום. 2. תיקח כדורים להרגעה 3. לך לייעוץ פסיכולוגי/פסיכיאטרי אולי שאלותיה גורמות לך לקנאה מטורפת או פותחת לך פצעים בחייך האישיים. רפואה שלימה.

מדוע אתה טוען שלא מעניין פה אצלנו בפורום היי ביי

.

זה באמת אתה ניר ידידי משכבר הימים ? המתכנת בעל המסעדה ????????????????????????? או שזה מישהו שמנסה לעבוד עלי ? ניר'קה, בא תביא לי איזה דיבור שיוכיח לי שאתה ניר. וואט יו סיי ניר דיר ?

האם יש כאן ותיקים ותיקים שיכולים לספר לי? הפורומים מוכרים לי מספר שנים והבנתי שפעם היה פורום אחד של פסיכולוגיה שפיצלו אותו לחלקים. האם זה נכון? מישהו יודע איך היה אז, האם קרה משהו מסוים שבגללו החליטו לפצל או רק בגלל העומס? מי ניהל את הפורומים בתחילת דרכם? האם הפורומים היו במתכונת סינון או שהיו פתוחים? הגעתי אחרי והסתקרנתי לדעת קצת מה היה קודם. יש סיפורים מעניינים? תודה לעונים :-)

היה פורום קודם שהיה מנוהל ע"י פסיכולוג ואחר כך חלק מהאנשים התעצבנו עליו, לא זוכר כבר למה ואז הוא התפטר והוחלט להשאיר את הפורום הזה בלי פסיכולוג אלא תמיכה הדדית של חברי הפורום. בינתיים כמעט כל חברי הפורום התפזרו להם ועזבו וכיום הוא די שומם.

שחר - מכיוון שאני קצת ותיקה כאן באתר... - פורומים מאז פתיחת האתר נפתחים ופורומים אחרים נסגרים, כמו בכל אתר דומה אחר. מנהלי הפורומים עושים עבודתם בהתנדבות וטבעי שרובם עושים זאת באופן זמני., ולכן גם פורומים שקיימים מאז פתיחת האתר, המנהלים בהם לרוב התחלפו. סינון בפורומים נעשה לפעמים באופן קבוע מזה שנים, ולפעמים באופן זמני. זה נתון לשיקול הדעת של מנהלי הפורומים ומנהלי אתר דוקטורס. לפעמים נושא הפורום הוא הסיבה ולפעמים בעיות זמניות שיוצרים הגולשים הן הסיבה, ולפעמים רצון של מנהל הפורום מכל סיבה שהיא. יש כמה פורומים שמנהלים אותם פסיכולוגים ולא רק פורום פסיכולוגיה קלינית.. גלישה נעימה!

ההסטוריה של הפורום הזה: בהתחלה היה רק פורום אחד שכלל גם את התחום של פסיכולוגיה וגם של פסיכיאטריה. לפני כמה שנים קבוצה מסוימת של גולשים, ש"נפגשה" על-גבי הפורום הנ"ל, יצרה קשרי חברות פורומיסטיים והיתה פעילה מאוד בפורום - גם ביחס לגולשים אחרים וגם בינם לבין עצמם. היתה תחלופה של מנהלים בפורום הנ"ל, ואחד המנהלים החדשים שנכנס לתפקיד (שהיום, אגב, מנהל פורום נפרד) מצא לנכון שאין מקום לקשרים חברתיים-תמיכתיים במסגרת של פורום מקצועי. התחילו להיווצר חיכוכים וויכוחים, ובשביל למנוע הסלמה במצב, פתחו את הפורום "תמיכה הדדית", כדי לנתק את התמיכה והקשרים הלא-מקצועיים מהפורום המקצועי. עם הזמן הוחלט על פיצול נרחב יותר, וכך נולדו הפורומים פסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיה ופסיכיאטריה, כדי לספק לכל איש מקצוע את הנישה שלו. וזהו. זו כל ההסטוריה על רגל אחת.

הו, תודה רבה :-)

ולמה לא להזדהות ? יש לך זכרון טוב. אולי תעשי קאמבק ?

קיבלתי לפני זמן רב טיפול פסיכולוגי חינם , המטפלת שלב מסוים נתנה לי מרשם לכדורי ציפרלקס. הרגשתי מאד לא בנוח ליטול אותם וזרקתי אותם לאחר שפג תוקפם. היום אני מרגיש שמצבי הרוח הרעים תוקפים אותי שוב ואני מעונין לנסות לקחת. האם מספיק לפנות לרופא משפחה ? תודה

הי תומר, ראשית אני מקווה שמי שרשמה לך את הציפרלקס היתה פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית. פסיכולוגים לא אמורים לרשום תרופות. לשאלתך, גם רופא משפחה יכול לרשום לך ציפרלקס (או כל תרופה אחרת נגד דיכאון וחרדה), אבל מאוד מומלץ להיות במעקב של פסיכיאטר, לפחות בתקופה הראשונה, שהיא קשה יותר ומועדת לתופעות לוואי שונות, ביניהן התגברות זמנית של החרדות או הדיכאון.

איזה פורום נחמד יש לכם!

תודה, תודה ואת בהחלט מוזמנת להשאר איתנו ולספר לנו על עצמך. ובכלל, לשדר חדשות...........שנתרגש. טופזיקה

אם תשארי כאן. אולי תגיעי שוב בטעות לכאן ותקראי את זה ? מה את אומרת ? יש סיכוי ?

אתם ממש נחמדים! בינתיים שוטטתי להנאתי ברחבי הפורום.. לא יודעת עדיין מה לכתוב.. שיהיה לכם שבוע נפלא!

אוקיי תגידו שרק יצאתי איתו חודש וארבעה ימים אז מה!!! הוא -פסיכיאטר ואני אישה נחמדה. פחדתי נורא-- להסתבך איתו בחיי שפחדתי - חיפיתי על זה והוא לא ראה כלום לא רוצה לספר על הרקע שלי - אבל הרה עם המוח החריף שלה היתה מזהה אותי מהכתיבה שלי מייד אני גם אתכם לא משתפת- אבל מייד התקשרתי לחברה -פסיכולוגית לעזרה ראשונה -אחרי שהוא עזב מצד אחד פחדתי אבל מצד שני נתתי לו את הנשמה שלי אני במיץ של הזבל עכשיו אבל עוד כמה דקות אני עוזבת את המיץ של הזבל ועומדת לשבת להתרכז בדברים שקשורים בעבודתי כל כך עצובה שאני לא יכולה לבכות רציתי שיצליח לנו-שנהיה לנצח. כל כך רציתי שנהיה מאושרים. אני כל כך בדיכאון ...כשהוא הלך לפני כשבוע-כשהוא יצא לקחתי את כל הכדורים שידעתי שעוזרים -איזו קומבינציה של כדורי הרגעה, והתקשרתי בבוקר לפסיכולוגית. אלוהים כמה שקשה לי. מחקתי את הכינוי שלי מאתר ההכרויות לא יודעת למה יצאתי איתו כאילו חיפשתי צרות. שקלתי לחזור לנשים- אבל אני לא לסבית אני רוצה להעניש את עצמי- אני לא אהרוג את עצמי. אני בכל זאת אחרי הכל,כן אוהבת את עצמי. רק לא מבינה למה לא מצליחה למצוא לי בן זוג - אני מחפשת ומחפשת והלב שלי נשבר שוב ושוב. מה שבטוח -זה שהלב שלי לא מזכוכית.כל פעם הוא נשבר מחדש למה נתתי לו את הלב שלי ,למה? הוא אפילו לא רצה אותו. לא רוצה אותי, המוח שלי משחק איתי משחקים. יש בי אהבה והיא תנצח.

אני לא מכירה אותך אבל רציתי להגיב. אל תוותרי על החלום שלך בגלל בן אדם אחד. זה מה שקרה לי, יצאתי עם מישהו חודש וחצי וחשבתי שהוא אהבת חיי עד שהוא לא רצה להיות איתי וניפץ לי את האשליה היה לי כל כך קשה להתמודד, האשמתי את עצמי אבל אני יודעת עכשיו שאני שווה שמישהו יאהב אותי שהוא הפסיד מישהי מאוד מיוחדת (אני ) שהייתה מוכנה לתת לו הכל באמת הכל. ולאהוב בלי מגבלות. ואני כל כך מאמינה שגם את כזאת! שאת בן אדם שיכול להעניק המון ואם מישהו לא רוצה אותך, הוא לא שווה אותך! לא מגיע לך להיות עם מישהו כזה! למה לך לחזור לנשים? האהבה תגיע, אפילו ממקומות לא צפויים. אל תוותרי, תעשי לך הפסקה תנוחי תאזרי כוחות את תראי שהכל יסתדר

, לא יודעת למה , הפעם יותר מאשר בכל הפעמים האחרות יש לי הרגשה שאין מנוס מעזרה מקצועית, עם תשלום והכל, אני אישה די חזקה , אבל יש לי הרגשה שגם אם אני אעשה הפסקה של חצי שנה. אני פשוט אצטרך בסופו של דבר איזו שיחה או שתיים עם איש מקצוע. פעם הייתי קרובה להזדקקות לעזרה והתגברתי בעצמי. הפעם פשוט לא נראה לי. יש לי תחושה שמישהו יצטרך למצוא בשבילי את המפסק ולהדליק לי את האור. עולמי פשוט החשיך. כאילו אני בחדר חושך בלי אפילו חריץ של אור- או אולי זו רק רטיה שמכסה לי את העיניים...

נו, מה הפלא שאת מרגישה רע כל כך? נתת את כל כולך, את אוהבת אותו בכל ליבך............ והוא קם והלך לו.......... מותר לך להרגיש רע, מותר לך להרגיש שאת זקוקה לעזרה. חמודה, ימים לא קלים עוברים עליך ואני שומעת את כאבך ורוצה לשלוח לך יד מנחמת. אומרים כי הזמן הוא התרופה הכי טובה ואכן אני מאמינה כי כך יהיה, כרגע את מלקקת את הפצעים, את עדיין "מדממת" ולא קל הדבר. בשלב הזה עשי מה שטוב לך גם אם התחושה היא שכלום לא משמח....אך עוד יגיעו ימים טובים, עוד יגיע אדם אחר שישמח אותך, שישמח באהבה הגדולה שאת יודעת לתת. שולחת לך חיבוק ומחזיקה לך אצבעות לימים טובים עמוסי אהבה. עדכני אותנו במצבך. טופזינקה

תודה על התמיכה, את צודקת אלו ימים קשים בשבילי,

או שהיכרת אותו סתם ? כי נדמה לי שבתור פסיכיאטר, אסור לו לצאת איתך. הלא כן ? בכל מקרה, אני מאחל לך שתתגברי. תדעי לך שלפעמים אדם חושב שהוא נדפק טוטלית ולבסוף מתברר שהוא ניצל. מה אם הפסיכיאטר הזה היה מתגלה לך לאחר מכן שהוא בכלל לא אדם נחמד ? אולי היית סובלת איתו תחשבי על זה. לעולם אין לדעת.

מה פתאם, נראה לך? הכל היה כשר למהדרין, דרך אתר היכרויות. ונפרדנו גם ב"כשר למהדרין" בדירתי בחג סוכות אחרי שהיינו 20 שעות בדירה הוא אמר שיש לו משהו להגיד לי והתריס נגדי שהוא בספק אם אנחנו מתאימים, הוא אמר שחשוב היה לו לומר לי זאת פנים מול פנים ולא בטלפון או משהו . ושאפילו אם נפגש כידידים שלא תהיינה לי תקוות. שלומי, אנחנו התראינו מאז כבר כידידים, פעם אחת, והחזקתי מעמד טוב.היינו כל היום יחד עד הלילה רק כידידים, אתה יודע שלומי, אפילו לא בכיתי עליו, האמת היא שאני לו מסוגלת לחשוב עליו כאהובי בזמן עבר. אני מעדיפה לקחת רגיעון וכדורי הרגעה מאשר להשלים עם זה. וגם אתה אל תיקח לי את התיקווה.

אולי אתה צודק לגבי ה” שהוא בכלל לא אדם נחמד" אבל אני חוששת שהוא נפרד ממני כי כפי שהוא אמר הוא לא מצליח לאהוב אותי. יש דרכים מוזרות לאהבה, אני רק יכולה לנסות לגשש באפילה, ולקוות למצוא את הדרך,אם יש כזו. מרגיז אותי שהוא בא עם שבלונות ששמעתי בעבר "זה לא שאת לא מתאימה לי, זה לא יתאים לשנינו" מין מחווה של ג'נטלמניות מאוסה

לכולם. חג שמחת תורה. הידעתם שבתורה כלל לא מוזכר השם הזה ? זה שם מאוחר יותר. בתורה הוא נקרא חג שמיני עצרת. יאללה חמודים, אני צריך ללכת לבדוק את הבשר שהכנתי. נקוה שיצא לי מוצלח. וגם הפשטידה בתנור. נכון שהבצל הוא משהו מדהים ? אם מישהו היה מביא לי בצל והייתי טועם אותו ככה חי, הייתי אומר, זה פרי זה ? אבל כשמטגנים אותו ומוסיפים לפשטידות ולבשר ולעוד , זה מדהים. ואני לומד מזה שאסור לקחת דברים כמות שהם נראים על פני השטח. יש דברים פנימיים, יש אפשרות קצת לשנות ופתאום דבר הופך למשהו אחר משובח. ואולי זה נכון גם בבני אדם ? קצת מסובבים, קצת משנים סיטואציה, קצת אוירה אחרת, ופתאום אדם יכול להיפתח ולהיות טעים. נקודה למחשבה. חג שמח.

חג שמח שלומקה. נו, רקדתם עם ספר התורה? עשיתם הקפות? ואיך יצא הבשר? ואיזו פשטידה הכנת? שדר מתכונים מיד!! ובכלל.........הבצל עשוי שכבות שכבות.........בדיוק כמו האדם, קלף את השכבות שמעליו......וראה הינה הוא משתבח. כל טוב ואל תשכח......לשדר חדשות, שנתרגש. טופזינקה

שלום לכולכם חברים, לחצים אישיים ועומס בכלל, הביאו אותי להחלטה לעזוב את ניהול הפורום. שמחתי להכיר פה זנים שונים ומשונים של אנשים, נחמדים ופתוחים. תודה לשלומי, קלימרו , כוכבית ,הרה, פרת שחור והרשימה עוד ארוכה... תודה, על שנתתם לי במה לפתוח את ליבי ,לייעץ ולתייעץ. חג שמח, כל טוב לכם. ובטח אכנס הנה עם "ניק" אחר, לומר שלום. מיכאלה.

חכי, חכי.............עדיין לא הכרת אותי. תני צ'אנס.......... בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך. אל תשכחי לפעמים לשדר חדשות, שנתרגש. טופזינקה

מותר לך להשאר עם השם: מיכאלה. אנחנו מרשים. מי זה שמלחיץ אותך ? חבל מאד. את היית מנהלת ממש נחמדה. מה איכפת לך להמשיך ? את לא צריכה להכנס יותר מפעם פעמיים בשבוע. אבל מצד שני, זכותך המלאה להתפטר. וכל הכבוד לך שתפסת יוזמה עד כה. בהצלחה בכל. חג שמח כל טוב. ושלא תעיזי להעלם לגמרי, ברור ? ביי

מיכאלה מתוקה תודה רבה על כל מה שעשית למעני עד עכשיו. אפילו רק מעצם היותך אוזן קשבת החיים קשים מלאי אכזבות ולא יוצאים מהם חיים .... ואוווו איזו תהלוכה של שמחת תורה עם מרכבות של אורות וחופה עם ספר תורה. ומוזיקה סוערת עם רמקולים והכל מול חלון ביתי עכשיו!!!

אני מרגישה לבד ביום שישי כרגיל אני בת 24 ומאוד עצובה.

בימים אחרים את לא לבד ? ולמה עצובה ? שיהיה לך רק טוב אמן.

מאחר ושלומי טעה אז כל עכבה זה לטובה

שלום מדוע את עצובה? את יכולה להרחיב קצת? טופז

שיהיה לכם יום טוב

חג סוכות שמח למיכאלה ולכל גולשי פורום עזרה הדדית יש לי שאלה חשובה הכרתי מישהו לפני קצת יותר מחודש ואנחנו נפגשים קבוע ובכל זאת הוא ממשיך לגלוש באתר הכרויות בטענה שזה נעים לו לאגו לראות שאחרות מתעניינות בו. האם אני אמורה לקבל זאת בהבנה???

שלום שלום השאלה היא לאיזה כיוון פניכם מועדות מקשר שלכם, האם אתם ידידים? האם פניכם מועדות לקשר רציני? אני חושבת שבהחלט יש כאן מקום להציב גבולות.........הבעיה היא שאם את מגבילה אותו הוא יכול להכנס לאתרי הכרויות בשם בדוי ובלי תמונה ואז לא תדעי שהוא שם. אם זה מפריע לך ועקרוני לך אז עמדי על שלך.........אחרת יהיה לך קשה יותר בהמשך. בהצלחה טופז

שלום לכולם רציתי להתייעץ איתכם: יש לי ידיד בן 22, אשר כרגע אינו לומד ואינו עובד. הוא חי בבית עם אביו (משפחה דתית). מאחר שגם האב שהוא מבוגר, אינו עובד, הם נמצאים יחד בבית במשך היום. האב חודר לחיי בנו, אינו מאפשר לו שום פרטיות. ותוחב את האף לענייניו. לטענתו כל עוד הוא חי על חשבונו- זו זכותו. השאלה היא איך להסביר לאב כי זכות כל אחד לפרטיות, לכבוד, לחופש. כי הוא ממאן להבין זאת, וגם מסרב לפנות לייעוץ. בבקשה אל נא תכתבו לי כי על הבן למצוא עבודה ולשכור דירה- הדברים הללו אינם מעשיים כרגע, והבן גם מודע לכך. אבל אשמח לעצות יצירתיות, במידה ויש לכם כאלה. בהרבה תודה מראש טלי.

שלום רב אם כך, שהבן פשוט יתעלם ויספוג את "שגעונות" האב, או שבאמת יעזוב את הבית..... האם הבן ניסה כבר לשוחח עם האב ולהסביר לו שהדבר מפריע לו? טופז

הצום עבר טוב מאד.. האמת לא ממש צמתי אלא שתיתי בשיעורים מוזר לי משהו אחד בכל נושא הפורום. איך זה שפתאום חזרו כל הותיקים על פי בקשה בגלל שאין קודים זה די טריקי מה שהולך פה

ממצב? למה לא צמת? מה מוזר?! כנראה כולנו מחוברים לאותו מוקד..:-) האמת שטריקי זאת מילה עדינה,אני מהמרת על טרולים, זאת גם הסיבה שאני עונה רק חלקית על השאלות... הלקח נלמד.

לא צמתי כי אני 3 וחצי חודשים לאחר ניתוח לקיצור קיבה גם אני מהמרת על אותו דבר... יש מצב להמשך מעבר לפורום הזה?

אני אסביר לך מה קרה ליבי יקרתי............ומה שקרה הוא שלומי...... הוא דפק על חלוני........והזכיר לי חברים ישנים......... אז קפצתי בחזרה לכאן. כמה טוב שיש שלומי. ובכלל........שדרי חדשות, שנתרגש. טופזינקה.

מה שווה אדם עם כול חייו סבל בווירוס בתוכנה שגרמה לו לדיכאון ויאוש והיום הוא זקן בן 35. מה שווה אדם שמתפרנס מקצבת עליבות של 2000 שקל ונתפס כפרזיט על חשבון משלם המיסים. מה שווה אדם שחיי בבבית הוריו בגיל 35.(טוב שיש הורים) מה שווה אדם ללא פרנסה וכבוד ואין גם סיכוי למצוא. מה שווה אדם שאין רשיון נהיגה. מה שווה אדם שאפשר לספור על כף יד אחת את הנשים שהוא שכב איתן. מה שווה אדם שאף פעם לא הייתה ולא תהייה לו זוגיות.(איזה בחורה צריכה אפס.) אז מה נשאר לאותו אדם לעשות. להתאבד בשקט , להתאבד ותוך כדי התאבדות לגרום נזק רב ככול יוכלתו לסביבה.(בסגנון של מתאבדים ערבים.) מילא החברה הישראלית - יהודית בארץ לא סובלת אנשים יחסית חלשים או חסרי מזל וקוראים לכול מי שלא שירת בצבא או חי מקצבת העליבות של 2000 שקל כפרזיט. אז אולי הגיע הזמן לאמץ את חוק המתת החסד שהייתה נהוגה בגרמניה בשנים 1939-1945 שם המיתו את כול אלא שחייהם בלתי ראויים לקיום - וכך אני מרגיש. להתאבד למרות כול המחשבות וניסיונות חלקיים צריך הרבה אומץ לחצות את הקו הזה. אז כאשר אדם כמוני שאין לו אומץ להתאבד יבוא למוסד פסכיאטרי ויעזרו על ידי מתן ציאניד בקפה. מוות הומני ב 30 שניות.(אפשר יהיה לנצל את האברים לצורך השתלה)

שהגיל שלה הוא יותר נורא אפילו קצבת עליבות לא מקבלת כי אין רקורד מספיק מתאים בשביל זה וגם לא ניסיתי. כי יש גבול להשפלה. אבל יש נכות נפשית שמונעת מלעשות הרבה דברים "פשוטים" בית? מה זה בדיוק? רישיון נהיגה? פחד מוות אהבה לא הייתה, לך תלמד מה זה זוגיות? מה זה בכלל וגם ממש לא מעניין אותי כמו שלא מעניין אותי כלום אפילו מאמץ למות אין לי כוח

המתת חסד זה הפתרון בשבילנו.

שנה טובה חתימה טובה בריאות חוסן כח שמחה כל הדברים הטובים.

תודה, אמן! וגם מאחלת לך שנה נפלאה. מצאתי לי אהוב. אבל גם עבודה חדשה ודי קשה. אז אני מכינה לי דברים למחר, וחוזר חלילה כל הזמן. אני כבר לא סטודנטית וגם לא שחורה- אז אולי אחליף שם-מה דעתכם: הילה? אחליט לבד פליז פליז אלוהים תעזור לי

מה קרה?

מה קרה מה קרה נשברה הקערה הקצין נפל לבור ויצא עכבר שחור לא זוכר את ההמשך זה היה מזמן

שלום לכולכם, חזרתי הבוקר, תשושה מטיולים ורוויוה בחחויות. היה נ - ה -ד -ר.

תנדבי קצת חוויות?

תנדבי קצת חוויות?

את חייבת לנו דיווח מה קרה בראש השנה. העברת את הילדים בסוף לאקס ? נסעת דרומה או צפונה ? איך היה ? את לא יכולה ככה להשאיר אותנו במתח. בואי כלה, בואי כלה, בואי כלה, בואי.

אוי שלומקה, יש כאן הודעה עבורי. ראש השנה חלף עבר לו כבר........ומי זוכר מה היה כשישנתי כל כך הרבה.......?

איך עבר החג ? הייתם בבית ? הרבה בישולים ? מה הכנת ? ומה לגבי כיפור? את צמה ? את לא חייבת לי איזו תשובה קטנה ?

יש לי יום יום חג ללא קשר לתאריך:-) בטח צמה (למעט תרופות עם לגימה אחת של מים) אני חייבת לך תשובה קטנה?! האר את עיניי, שננקה את השולחן לפני יום כיפור... ספר משהו

ויאמר לה : עייני נא למטה בדו שיח הקודם שלנו, שם תחזי כי שאלתיך שאלונת קטנטונת ואם אינך מוצאת השאלה, אלך שמה מייסלף ואמצאנה ואביאנה אלייך ככתבה וכלשונה. ההבהר הבהרתי את דברי באר היטב ?

היה לך יותר קל לצום השנה ? ומה ככה ? איך מצב הרוח ? איך התאבון ? איך הפיגורה ? ספרי קצת.

כיפור אפילו עוד לא הגיע. חחחחחח איזה מוזר שכבר שאלתי אותך על כיפור.

מרוב החרדות שלך מכיפור העברת אותו עוד לפני סוכות... אבל שלומי, מילא אני אגיד שקשה לי לצום וכל זה, אבל אתה? חשבתי שכשעושים משו מתוך מצווה ואמונה אז הוא נעשה יותר קל, לא? אני בכל אופן, גם אם הייתי ממש מתעקשת, לא הייתי יכולה לצום בכיפור הזה...;-) יום כתום ונעים...

אחד שלומד בישיבה בא לראש הישיבה ואומר לו: הרב אני רוצה להתחתן ואני לא מוצא שידוך, מה עושים? אומר לו הרב: תשמע תלמידי היקר יש לי סגולה בשבילך אומר לו הבחור: הרב אני לא רוצה סגולה אני רוצה בלונדינית

כ

את מור אור לס נעלמת לנו. קה פסה מיידאלה ? איך עבר החג ? את צמה בכיפור ? מפחיד אותך ? אני שונא לצום !!! למה היו צריכים להמציא כזאת מצוה ? טוב, מה לעשות. אלו החיים. יש גם דברים קשים לעשות, לא רק קלים. נכון מור ? שנה טובה ותפסיקי לעבוד כל כך קשה. מותר לך להכנס לכאן קצת יותר. ברור? יופי ביי

שלום לכולם..מאחל לכולכם שנה טובה,וגמר חתימה טובה.. ברחתי מהפורום הזה בחודש האחרון ,היה לי קשה מאוד להיכנס לכאן ולכתוב.הרגשתי "לא אני" כל פעם שנכנסתי לכאן,הרגשתי זועם,כועס ,ופגוע....... הצלחתי לקרוא את מה שכתבתם כולכם,אבל לא יכולתי לכתוב. שנה חדשה,זמנים חדשים... אז לכולם-שנה טובה ובריאה...

פגוע ? למה ? מישהו עלב בך ? יש תמיד אנשים פגועים שפוגעים. אל תיקח את זה אישי. צריך ללמוד להתעלם. וזה באמת קשה. שנה טובה. ובהצלחה בכל.

ברוך השב, איזה כיף לראות כאן"עקבות" שלך. שתהיה לך שנה מאושרת, מועשרת ועשירה. מיכאלה

למה הרגשת "לא אני" כל פעם שנכנסת לכאן,זועם,כועס ,ופגוע.......

שלום, אני בת 33, נשואה + 2. הקשר עם בעלי טוב. הוא אבא טוב. אין תשוקה מינית גדולה או אהבה ענקית. האהבה ביננו היא בעיקר מתוך כבוד והערכה זה לזה. אנחנו מאוד שונים. אני טיפוס הרבה יותר אנרגטי ממנו, זורמת, אוהבת אתגרים. הוא טיפוס שקט, מופנם, לא אוהב שינויים, כבד. ליפני שהכרתי את בעלי, יצאתי עם 4 בחורים - קשרים ארוכים (הקצר ביניהם - שנה וחצי). אחד מהם נמשך 4 שנים. הוא היה אהבתי הגדולה. נפרדתי ממנו מסיבות שכלתניות ולא מסיבות ריגשיות. לקח לי הרבה מאוד זמן "להתגבר" עליו. כיום גם הוא נשוי + 2. אין ביננו שום קשר. לעיתים רחוקות אני שומעת עליו ממכר משותף, ומעמידה פנים כאילו שלא אכפת לי, אבל מבפנים הלב שלי מתפוצץ. אני כלכך אוהבת אותו עדיין. זה לא עובר. הגעגועים אליו לא מרפים, וקשה לי המחשבה שלעולם לא נהיה יחד. אין לי מושג מה עובר עליו. אם בכלל הוא חושב עלי לפעמים. אני חושבת עליו המון. חולמת עליו כמעט כל לילה. המחשבה שהוא כבר לא חלק מחיי ממש גורמת לי לבכי. לא יודעת מה לעשות. חשבתי להתקשר אליו ולבקש ממנו שניפגש. אני ממש צריכה אותו, כמו אויר לנשימה. אני מרגישה ריקנות כל כך גדולה בלעדיו. אולי אם אדע שאין לו בכלל רגשות כלפי - זה יגרום לי לסגור את המעגל. מצד שני, אם הוא מרגיש כמוני, זה עלול לגרום לנו לטלטלה ריגשית לא פשוטה. אז מה לעשות? להמשיך להעמיד פנים וחיות כך את חיי בלעדיו, עם ריקנות ובלי אהבתי הגדולה? בלי לדעת לעולם מה היה קורה אילו... או ליצור איתו קשר ולקחת בחשבון את כל האפשרויות?

אני חושב שאת ההחלטה שלך עשית ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. את נשואה עם ילדים והוא נשוי עם ילדים. את צריכה גם לחשוב על ילדייך. למה להרוס 2 משפחות ? מי אומר שאת באמת צריכה אותו כמו אויר לנשימה ? אולי אלו רק דמיונות שוא ? את יודעת, לכולנו יש יצר הרע בתוך הלב. מבלבל לנו את המוח ומנסה בכל דרך ליאש אותנו ולהכניס בנו ספקות ושאלות ותהיות ומה היה אילו ואולי לנסות כך או אחרת , העיקר לא להיות מרוצים במצב הקיים. וזה הכל דמיונות. איזהו מאושר, זה ששמח בחלקו. יש לך בעל וילדים, מייק דה בסט אוף איט. תאמיני לי , יש המון אנשים שהיו מייחלים למצב כזה ומקנאים בך. נכון ? בכל מצב ניתן לראות את חצי הכוס המליאה ולהתמקד בה. אני מקוה שיהיו לך כוחות לעשות כך ולהיות מאושרת במה שיש לך. אם תתמקדי בחיובי, בהענקה ובנתינה לבעל ולילדים, תרגישי מאד טוב. ותשכחי מהעבר ומהחבר הקודם שהוא היסטוריה בשבילך. בהצלחה רבה. ושנה טובה ומאושרת.

תעשו לעצמכם טובה, ותנסו במקום אחר. הפורום הזה כבר לא מה שהיה פעם. בניגוד לימים עברו, סביר להניח שלא תקבלו תגובה מהמנהלת, שיותר לא נמצאת מאשר נמצאת. מחפשים אוזן קשבת? תנסו בכותל - אומנם זה רק קיר, אבל מאזין מוצלח הרבה יותר ממה שקורה כאן. בקיצור - תוחלף מנהלת הפורום לאלתר, יוחלפו ה"משתתפים" שבעצם עסוקים בעיקר אחד בשני או שפשוט יוחלף שמו של הפורום.

אין שום קשר לניהול של זה או אחר. אין אנשים וזהו זה. זה ממש לא קשור למי מנהל את הפורום. זה טבעו של פורום. יש עליות וירידות. מי יודע ? אולי דוקא השנה הוא יתחיל להתרומם ? מה איכפת לך להיות אופטימי לשם שינוי ?

I`M IN BRZELONA-HAVE AGOOD TIME- HOPE THAT EVRETHINIG IS O.K WITH ALL OF YOU SHANA -TOVA MICHELA

I AM IN ROSH AAYIN EATTING GEFILTEE WITH HARAYME TEYMANI NOW I"M GOING TO SKEEP WITH MY KOZINA NECHAMA SHARABI APALZANIT

חזרת כבר ? בואי כנסי וספרי לנו איך היה בברצלונה. יום מקסים

בעלי ואני נשואים שנה חצי. יש לנו בעיות על רקע מיני ועל רקע תרבות של קללות וצעקות שהוא לא מוכן לרדת מהן. אני נפגעת ממנו מאוד קשה וסובלת מאוד גם בחברת משפחתו על רקע הבדלי תרבות ופיצוצים שהיו לי איתם בעבר ואני פוחדת שיחזרו על עצמם. שנינו בני 37 כמעט. אני מאוד רוצה להספיק את הרכבת מבחינה ביולוגית (ילדים) ומרגישה כבר בשלה מספיק. לפני חצי שנה – התגלה שהוא עקר והוא עבר ניתוח לתיקון צינורית הזרע. תשובה לגבי הצלחת הניתוח תהיה רק בחודש הבא ואם לא – הרי שצפוי לי עינוי בדמות טיפולי הפרייה. יש ביננו פערי הבנה עצומים לגבי האופן שבו צריכה להתהל הזוגיות ולגבי התעללותו הנפשית בי. לאחרונה הסכים לטיפול זוגי אך אין בכך ערובה לשינוי רציף מצידו. מה אני עושה ? נשארת בג'יפה של להתמודד מול האלימות המילולית שלו, הקושי עם משפחתו, ותפיסותיו ? וגם : בהתמודדות עם עקרותו ???? או לוקחת מהר את עצמי החוצה ומקווה לטוב ? היה מאוד מאוד קשה למצוא בן זוג מתאים וגם תקופת ההמתנה לבחור המתאים מאוד מייאשת ומתישה נפשית. בגילאים הללו הדבר נעשה קשה פי מאה כיון שכמעט ואין "נורמלים בראש" שהם גם ללא ילדים. ומעבר לזה ? מי ערב שאספיק גם למצוא מהר זיווג וגם ללדת ? הרי כבר עכשיו אני בבעייה מבחינת גיל ביולוגי (אני פורייה). אני בדילמה – אנא עיזרו לי !

נראה שההתלבטות שלך אם להשאר איתו או לא - היא רק בגלל עניין הילדים (השעון הביולוגי המתקתק...).ואין לך עניין אמיתי בבעלך. להפך, מדברייך מתפרש שאת די לא סובבת אותו... אם כך, --את יכולה להתגרש ולעשות ילד לבד - למשל מבנק הזרע. --את יכולה לעבור טיפולי פוריות מפרכים(שעלולים להמשך זמן רב) ובסופם להביא ילד לזוגיות גרועה ואז להשאר איתו מהסיבות הלא נכונות ולגדל ילד באוירה לא ממש טובה... -- את יכולה לעבור טיפולי פוריות זמן רב, ללא הצלחה ובסופם לפוצץ הכל ולהתגרש אחרי ש"בזבזת" זמן רב עם גבר שגם ככה לא ממש בשבילך... הסיכוי שתתגרשי ומיד תכירי מישהו שמתאים לך, תתחתני ותהרי מיד וכו' מתאים לעולם אוטופי אבל, לא ממש מציאותי. לסיכום, לדעתי יש יותר מינוסים בלהשאר עם בעלך מאשר פלוסים - וילד את יכולה להביא גם בלעדיו (מבנק הזרע או מגבר אחר).

זו החלטה אישית מאד. אבל ניתן רק לומר מה אולי אולי אני הייתי עושה במקומך. ושוב, גם זה בזהירות רבה כפי שאנו יודעים היטב, שמבחוץ אדם חושב, אני הייתי עושה כך וכך, אבל כשהוא נמצא בתוך הבעיה, פתאום הוא מתנהג אחרת. דברים שרואים משם ... ההרגשה שלי האינסטקנטיווית היא לברוח מהר מאדם אלים ומקלל. לא להיות מושפל. וגם, תחשבי על זה שאם אכן כן תצליחי להרות וללדת, אלו חיים יהיו לתינוק עם אבא אלים ומקלל ? כשיש ילד המצב רק נהיה גרוע יותר מבחינת הזוגיות. לכן, לדעתי, תפסי רגליים ותברחי ממנו. זו דעתי. ובכל מקרה, אל תתני לו לקלל אותך. לפחות תאיימי עליו. עוד קללה אחת ואני הולכת. למה שתישארי עם בעל כזה ? רק בשביל ללדת ? היום כבר לא צריך בעל בשביל זה. את יכולה להרות מחבר או מתרומת זרע. יום טוב.

שנה טובה לכולם (למרות שחגים בשבילי זה סיוט מרוב בדידות) אני שירה בת 29 חדשה פה האמת שכבר זמן מה אני מחפשת פורום לאנשים בודדים או שסתם מחפשים ידיד חבר, לאוו דווקא משהו רומנטי ( כמובן שאם יוצא אז מה טוב) ונורא התפלאתי וכעסתי לראות שאין דבר כזה. אין פורום שהמטרה בה זה להכיר אנשים , חברויות, קשרים. ויש הכל, יש פורום הריון, אקולוגיה, היכריות, סקס, תרבות, מזג אוויר, נכים, נכות, פגועי נפש, שמחי נפש, מה לא רק הדבר הכי בסיסי שזה להכיר אנשים כדי לא להיות לבד אין. ראיתי שהיה נסיון כזה בהייד פארק וזה דיי לא עבד שם. חבל. טוב מקווה להכיר פה אנשים חדשים ואנטלגנטים ונחמדים שנה טובה לכולם שירה

הבעיה כאן היא שיש מעט מאד אנשים שמשתתפים. הבנת ? בכל אופן, את מוזמנת להשאר עם המעט שישנם. היתה פה קבוצה קצת יותר גדולה בעבר אבל החברים התפזרו לאט לאט. מה את עושה בחיים ? אין לך משפחה ? ספרי עוד קצת להשתמע ויום דובדבני.

למה הם עושים את זה ? למה לא הפי אנד ????? אני לא בנוי לזה. עכשיו אהיה עצוב עד שארדם. הייתי רוצה שעל כל די וי די ירשמו באותיות ברורות. הפי אנד או סד אנד. שם הסרט: גלים מן העבר. באנגלית זה: THE WEIGHT OF WATER עם שון פן ואליזבת הארלי. מישהו ראה את זה ?

לא, לא ראיתי. מבאס לראות סרט עם סוף רע..

סוף סוף. אז למה יוצרי הסרטים אוהבים לעשות את זה ? האם הם חושבים שהפי אנד זה ילדותי ? כשאני צופה בסרט, אני רוצה לברוח מהחיים האמיתיים. אני יודע שבחיים אין כמעט הפי אנד. אז מה ? בשביל טרגדיות יש לי את החדשות ואת החיים האמיתיים. בסרט, תנו לי להכנס לעולם הדמיון ולשכוח מהצרות, נכון או לא ? מה שלומך שירלינקה ? מה שלום האחיות ? לא הזכרת את אמא שלך, איך היא ? את מסתדרת איתה ? איך היה החג ? יום מקסים לך ביי

רוצים את האמת את כל האמת ורק את האמת ? זבשכ"ם יש לי חיים מאוד קשים לאחרוניה אני בזוגיות פורחת וזורחת בתחת הוא אלוהי-רופא נפש אני סתם עמך כמובן שהוא לא יודע ממש רומן רומנתי העבודה שלי החדשה חרא בלבן קשה לי קשה לי קשה לי אני גם שוקעת שוקעת שוקעת אבל יוצאת להפסקה קלה -משליכה את כל הצרות המסריחות האלו -חסרות ההגיון והכל למצולות ים וכמו נימפה חוזרת לי לשבת על הסלע ולסרוק בשערי. ומה לעשות עם האומר לי ש תהיה לי "מנוחה נכונה"??? אל תנסו למצוא הגיון הכל אסוציאטיבי ובצופן אפילו אני לא מבינה את מה שאני כותבת שאלוהים יעזור לי הוא שלי הפסיכיאטר כעת

רק תיקון לשוני קל, איף יו דונט מיינד. נוהגים לכתוב: רומנטי. ובהצלחה עם הפסיכיאטר. ושנה טובה.

באמת יצא לי חזרות כמו שיר, אבל להבדיל משורר כשהוא כותב שיר הוא בונה אותו עם חרוזים והכל,מחשבה תחילה רעיון בנוי, היטב ולהבדיל אני סתם כתבתי אסוציאציות ומניחה שתחשבו שזה הכל סתם

היי לכולכם, עוד מספר שעות אני עולה על מטוס, אחרי שהבטחתי לעצמי לפני כשנתיים שלא לעלות שוב.(הייתה לי טראומה עם החברה התיאלינדית). אאחל לכם שנה מצויינת, רויית נחת ,שלווה ושלום....(אוטופי משהו:) חג- שמח חברים. מיכאלה

שנה טובה ומתוקה לך ולכל באי הפורום. שנה טובה בריאות אושר ועושר והצלחה תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה

ובטוחה ושובי הביתה בשלום

חג-שמח לכולכם! שתהיה שנה טובה ומלאת סיפוק והגשמה. HERA.

הרה היקרה שנה טובה ומתוקה מדבש שכל יום יתגלה אושר חדש שיהיה לך רק טוב להתראות בשמחות

קודם כל, שהגב יתחזק ויבריא. אחר כך, שתהיי מאושרת, אחר כך, הלימודים. וזהו זה. את מסודרת לחיים. בסיידר ? מסכימה ? יופי. אז שנה טובה. חג שמח. ולהשתמע בקרוב.

לא אלאה אותכם בלילה הזוועתי שעבר עלי....... בכל מקרה אני כמעט נרדמת בעבודה ואני כבר אחרי 2 כוסות קפה. הגרוש שלי התקשר אלי שאולי לא אביא אליו את הילדים..........מטעמי פחדי סוריה. מה דעתכם? מה יהיה עם סוריה? ומי יכול לנחש מדוע ישראל פלשה למרחב האוירי שלהם? שדרו חדשות, שנתרגש טופזיקה

לדעתי העניה, אם חס וחלילה וחלילה וחס תיפתח מלחמה עם סוריה, לא יעלה ולא יבוא, אזי יתכן מאד ולא יהיה הבדל גדול בין הצפון למרכז ואפילו לדרום. עד כמה שידוע, יש להם טילים שמגיעים גם לבאר שבע. שלא נדע. תגידי לי טופזקוש, הילדים, מאד רוצים ללכת לאביהם ? הם נהנים אצלו ? הוא מקדיש להם תשומת ? אז מה ענית לו לגבי הילדים ? לדעתי, זה דוקא טוב ובריא להתנתק מהילדים פה ושם ולתפוס ראש. להתאוורר. ילדים זו ברכה אבל גם לוקח ממך המון משאבים אנושיים. וצריך למלא את המצברים. קחי את החופשה שלך, זה לטובת הילדים. אלא אם כן הילדים לא נהנים שם. זה כבר סיפור אחר. מה קורה איתך בשטח הרומנטי ? יש לך חבר עכשיו ? יום טוב ושנה טובה הכי טובה שיכולה להיות, אמן. אגב, החרדות שלך קשורות לסוריה ? או בלי קשר ?

הילדים שלי אוהבים מאוד את אביהם, הם נוסעים אליו בשמחה. הוא כבר נשוי וגר עם אשתו וביתה והם מסתדרים נהדר עם האישה והבת. בקיצור, ממש אידיליה. הוא מדבר איתם לפחות פעם עד פעמיים ביום. אני אישית מרגישה שהוא לא עושה מספיק, לא לוקח אותם בחופשות, רואה אותם רק פעם בחודש ולא יותר מזה, לא קונה כלום, לא עוזר בטיפולים רפואיים, משלם מתחת למינימום מזונות. אבל הילדים בטוחים שהוא אב השנה וזה גורם להם להיות מאושרים......אז אני שותקת ונותנת להם להנות מאבא של אשליה שהם יצרו לעצמם, אם זה משמח אותם, אם טלפון בלבד גורם להם להרגיש שיש להם אבא נפלא והקשר מדהים אז......שיהיה ככה. אני שמחה להפרד מהם למרות האהבה הגדולה אליהם, אני ממש ממש זקוקה ללבד הזה. טופזיקה. תגיד, לאן כולם נעלמו ?

נשארנו לבד באי בודד. כולם הלכו להם לעיסוקיהם. פה ושם הם מגיחים. אבל אולי בזכותך הם יחזרו ? מי יודע. אז החלטת אם לנסוע לצפון או לדרום ?

עדיין לא קיבלנו את פנייך כראוי. איך הגעת לפורום הזה ? האם השתתפת כאן בעבר ? מותר לדעת באיזה תחום את ? ומה חוץ מזה תוכלי לספר לנו ? שיהיה לך יום מקסים ושנה טובה. ביי ונשמח מאד אם תישארי כאן איתנו.

מצטרפת להזמנתו של שלומקה. טופזינקה

חחחחחח אני רואה שאתם בקטע של שמות חיבה.. :) איך יהיה השם שלי? שרלילה? חחחחחחח

תודה תודה,איזו קבלת פנים :) אני משתמשת הרבה בפורומים האחרים של דוקטורס, והגעתי גם לכאן בשביל לדבר על אבא שלי. אני בת 18. סיימתי השנה כיתה י"ב, ובאוקטובר הקרוב אני מקווה להתחיל לימודי סיעוד במסגרת העתודה האקדמאית. מה עוד חוץ מזה? וואו, יש הרבה דברים לספר. רוצה לעזור לי עם תחום ספציפי שמעניין אותך? שנה טובה גם לך!!

שאת יודעת בדיוק מה את רוצה לעשות. לא היו לך התלבטויות ? ואיך עברת את הבגרות , היה קשה ? כמה זמן הלימודים האלה ? זה במסגרת של הצבא ? ומה עם אחים ואחיות ? יש לך ? יאללה, תעשי חיים ותצליחי.

חוץ מאוף ואוייש ........אין לי עוד מילים לומר על הלילה שעבר. אני ערה מ2 לפנות בוקר. נועצת עיניים בתקרה, מנסה לספור כבשים אך לשווא. אתמול ביקרתי אצל רופא משפחה וביקשתי מומחה לבעיות שינה........הוא הסביר לי שרק אנשים עם כשל נשימתי בלילה יכולים להיות מטופלים אצל מומחה לבעיות שינה ושאצלי הבעיה שונה, המוח מתעורר ממחשבות וחרדות ובזה יש לטפל. קיבלתי כדור שינה אחר יותר חזק...........אך אני עדיין מסרבת לקחת על בסיס קבוע, אני מפחדת להתמכר....... היום משהוא העלה לפני רעיון ללכת ללמוד יוגה ומדיטציה.......מה דעתכם? יום נעים טופזינקה הערנית והעייפה.

חחחחחח אני צוחק אבל האמת היא שזה ידוע שסקס באמת מעייף וזה מתכון טוב לשינה בריאה. חוץ מזה, מה לגבי סתם התעמלות ? ריצה ? פעילות גופנית זה בכל מקרה בריא וגם ישנים טוב יותר לאחר מכן. עדיף על תרופות. בהצלחה.

חחחחחחחח מה אתה אומר שלומי, שנכיר לה את אבא שלי? ;-)

אוי ואבוי לי ולנשמתי הצולעת........ לקחתי כדור ורבע של שינה.........הלכתי לישון בשעה 23:00 קמתי בשעה 1:30....עד עכשיו. היום אני צריכה להעלות את הילדודסים לבאר שבע, לאבא שלהם ואני פשוט לא מסוגלת לנהוג........ שלומקה, אני פעילה כמעט ברמה יומית, מרימה משקולות ועושה אופני כושר..... וסקס טוב דווקא מעיר אותי......... טופזיקה.

רעיון מדהים טופז. אני, כל ערב מקדישה שעה לתרגלי הרפייה למינהם.ופשוט נרדמת... תנסי, אם תרצי אמליץ לך על דיסק שרכשתי, עם הוראות וצלילים מרגיעים. מיכאלה

הי מיכאלה אשמח גם אשמח לקבל את שם הדיסק.............ואולי אז אנחר להנאתי עד אור הבוקר. טופזיקה

נעלמתי למספר ימים... ושוב אני כאן. הייתי עסוקה "בחצר האחורית" של עולם השותפים.כלומר, ריבים וויכוחים אין סופיים עם השותף שעזב. ועכשיו שהכול מאחוריי, אנשום עמוק ואמשיך הלאה בצעדים שקולים יותר. אני טסה מחרתיים לברצלונה עם אמי וחברתה. קצת אויר זר...לא יזיק לאף אחד. שתהא לכולכם שנה טובה, פורחת ומפריחה.גדושה בדבש. ואל תשכחו לאהוב. לא חשוב את מי:) מיכאלה

שלום לך מיכאלה שתהיה לך נסיעה טובה וכפית, אין כמו לרענן את הנפש ולמלא מצברים. גוד שנה טובה. טופזינקה

תודה תודה! שנה מעולה גם לך:) מיכאלה

איך הוא ? תהני בברצלונה. ותעשי חיים משוגעים. ננסה לא לשכוח לאהוב. זה לא קל. לדאבונינו, יותר קל לשנוא ... שנה טובה ומתוקה.

אז כן, נכנס שותף חדש.שותף פלוס חתול. וזה הזמן לצרוח.תודה אלוקים!! על זה שגרמת לקודם להתעופף לו מהדירה. אחרת הייתי מוצאת עצמי עוד מספר חודשים במחלקה סגורה.אז תודה. מיכאלה

יום חדש שבוע נפלא לכולם. אני עדיין לא החלטתי היכן אהיה בראש השנה הבא עלינו לטובה.........הילדים אצל הגרוש.........ואני אחגוג בצפון.........או בדרום. היכן אתם חוגגים את חג ראש השנה? שדרו חדשות, שנתרגש. טופזינקה

מגיע לך קצת לעשות חיים. בהצלחה

שלום לכם,לי יש בת יחידה בשם אגם והיא בת 7. גם עליי לוחצים כבר הרבה זמן ללדת עוד ילד אך אני מתלבטת לאחר התלבטות של שנים ניסיתי לפני כחצי שנה, נכנסתי להריון אבל היתה לי הפלה בתחילת החודש השלישי. חשוב לי לומר שהסיבות להתלבטותי הן חזקות. אני נכה.אני מרותקת לכיסא גלגלים ממונע ומצבנו הכלכלי קשה היות ולבעלי היו חובות מלפני הנישואין עם חלקם סיימנו וישנם עוד כמה לסיים איתם אך זה ייקח הרבה זמן. בעלי נפצע בתאונת עבודה וכבר שנה וחצי הוא בבית .הוא עוזר המון ושותף לטיפול בבית ובילדה. לי כבר יותר קשה פיזית מאשר היה לי בהריון הראשון.אני בת 36 ובעלי בן 42 , אגם ילדה יפה, טובה, אדיבה, ותלמידה טובה. אני חוששת שהבאת ילד נוסף לעולם תגרום לי להתמוטטות נפשית ופיזית ואז לא אהיה גם בשביל אגם. היא מבקשת הרבה תינוק כי היא רואה את בני כיתתה וחבריה ,אך לא חסר לה דבר וכל הסובבים אותה תמיד מתפעלים משמת החיים שלה. היום אנו נותנים לה הכל כמובן עם גבולות, אנו עושים איתה המון דברים,אני אקדמאית ולכן אני יושבת ומלמדת אותה הרבה והפחד הוא שאם אכנס להריון יהיה לי קשה להיות איתה ולידה ואם יהיה עוד תינוק שוב אהיה תלויה בסביבה שלא כל כך עוזרת ,רק מתערבת. אני בפעם הראשונה בחיי אובדת עצות ומפחדת להחליט החלטה כלשהי.מה עושים?

רוב שלומות. החלטה קשה בהחלט. להביא ילד לעולם מצריך הרבה אנרגיות ומשאבים כספיים. אם את לא שלמה עם עצמך, אם כוחותייך לא עומדים לך........אז חשבי הייטב הייטב אם את מסוגלת לעמוד בזה תודה לאל שיש לך כבר ילדה כך שאת חווית האמהות את כבר חווה. בהצלחה. טופזינקה

לפי הנתונים שהצגת, לא נראה מומלץ להסתכן בעוד לידה. צריך לדבר עם הבת ולהסביר לה את הענין. ילדים אפילו בגילאים מוקדמים מבינים יותר ממה שאנחנו חושבים. בהצלחה לך בכל. והמון נחת מבתך.

שלום, טופז, תודה על התשובה . חשבתי על הנושא ב 5 שנים האחרונות ובדרך כלל אני אדם שמחליט החלטות והלך עליהן וזו הפעם הראשונה שממש קשה לי להחליט, כי מגיע לאגם אחים, אך מצד שני מגיע לה גם אמא לכל דבר, כמו שיש לה היום. אני אדם מאוד טוטאלי ,בייחוד כשזה קשור באמהות שלי. אני מצפה מעצמי לתת הכל לילדי ואיני מתפשרת על פחות, לכן כל כך קשה לי להחליט. נראה שעליי להחליט בקרוב. תודה על תשובתך.

אולי אני לוקחת את זה קשה מידי כי זה אבא שלי, אבל גיליתי שהוא מציע שירותי טיפול טנטרי לנשים בית שלהן, במלון או בכל מקום אחר שהם יבחרו. גיליתי במקרה את ההודעה שלו באינטרנט, ואין לי מושג איך לאכול את זה... מילא אם הוא היה לומד טיפול מיני והיה מידע אותנו, הייתי מקבלת את זה אחרת. מפריע לי שהוא מסתיר את זה, וגם לא למד את המקצוע. הוא למד רק עיסויים מקצועיים. מה אני אמורה לעשות עם המידע? לספר לאמא או לא?

זה חורג מעיסוי ? יש גם מגע מיני ? הייתי מציע לך בכל מקרה לפני שאת מידעת את אמא שלך, לדבר איתו ישירות. ללבן איתו את הסוגיא. אולי יתגלו לך כמה דברים חשובים וישנו את התמונה. תני לו את זכות התגובה.

באמת, מה זה עיסוי.... טנטרי? ובכלל.... אולי לא הבנת נכון? דברי עם אבא קודם. בהצלחה טופזינקה

שירלי, מה השתנה מאז? מה המצב אצלך עם כל הסיפור?

שלום, חבר שלי ואני יוצאים 3/4 שנה (גרים), בני 34. הציע נשואין. 1. אנו לא מתואמים מבחינת תדירות (אני רוצה הרבה הרבה יותר – אני ג'ינג'ית). 2. מימדיו בינוניים והוא לא גרוע במיטה חלילה אך אני לא חווה נסיון מופלג שלו במיטה. 3. יש משהוא במבנה הגוף שלו – שהוא לא מספיק "מלא בשבילי" – כתפיים לא מספיק רחבות, חזה לא מספיק רחב, ובגדול צר מדיי לטעם שלי + ויזואלית פנים יפות וגוף בסדר. 4. אני כבר "בררתי" גברים עד עכשיו בכמויות – והשקעתי המון משאבים וכבר לי כוח. 5. יש כל כך הרבה גברים מנייקים (דופקים זורקים). 6. וכאלה שאינם רציניים. 7. וכאלה שהם פוטניציאל לאיידס. 8. וכאלה שהם פוטנציאל לבגידה בהמשך הדרך. 9. ומצד שני : 10. השעון הביולוגי שלי עומד לפוג. 11. הוא באמת מאוד מאוד חמוד וטוב, עובד, לא טיפש, אוהבת אותו. 12. האם לעשות מעשה ולהתחתן ?

את אוהבת אותו?

את בהחלט יכולה להתחתן איתו...........או שלא להתחתן איתו.......... יקירתי, רק את יכולה לענות על השאלה הזאת......כי מה שטוב לאחד, לא טוב לאחר. ומה שאני מוכנה ומסוגלת להתפשר עליו........לא בהכרח את מוכנה ומסוגלת להתפשר עליו. חשבי היטב אם הוא האדם שהיית רוצה שיהיה אב ילדייך. אם היית רוצה להזדקן איתו...... ו.......קדימה הפועל.. בהצלחה טופזינקה

אם את אוהבת אותו כפי שכתבת, נראה לי שזה בהחלט משקל נגד כבד ביותר מול טיעון כמו רוחב כתפיים וכדומה. לכי על זה. בהצלחה. אגב, הוא הציע לך נישואין ?

הי שלומקה מה חדש? מה ישן? מי אמר למי? עכשיו תגיד..........מה אני יעשה עם הבת שלי? החליטה שהיא רוצה לעלות לתורה..... נו, יופי.........בסדר רפורמים......אבל מה לי ולזה? ובכלל, תנו רעיונות לבת מיצווה יחודית ולמתנה מעניינת..... ו.....שדרו חדשות, שנתרגש....... טופזינקה

מאיפה בא לה רעיון כזה ? לדעתי, אסור לדכא רצונות של ילד. צריך בהחלט להתחשב בענין. אמנם כאדם דתי, אין אפשרות לעלות לתורה באופן הרגיל ואני ממש לא אוהב את הרפורמים. או שאתה דתי או שלא אבל לא להמציא שטויות. בכל אופן, זו שאלה יפה, מה ניתן לעשות לבת כתחליף. אולי למשל שתזמין הביתה את בנות הכיתה או כמה חברות טובות, ובמסגרת של הבנות, לעשות קריאה מהתנ"ך. לא יודע. מה עשו החברות שלה ? מתנות, לא חסר. מה לדעתך הכי ישמח אותה כמתנה ? צריך להכיר את הילדה וצריך לדעת מה התקציב כמובן. שיהיה לך המון נחת. מזל טוב. ויום קסום לך.

שמעתי קול קורא אז באתי........... רוב שלומות שלומקה ידידי משכבר הימים. מה שלומך? מה שלום הילדים? הנכדים? איך בעבודה? מה שלום כולם כולם כולם? מי כאן? מי עזב? מי עוד זוכר אותי? אז.........קדימה, שדרו חדשות........שנתרגש. טופזינקה

מה שלום הילדים ? תני דיווח מלא. ומה קורה בשטח הרומנטי, יש אביר על סוס לבן בתמונה ? אצלי הכל בסדר ברוכשם. עברנו מהעיר לכפר. ממש נחמד. ויש לנו גינה לטפל בה. כאן בפורום, נראה שכולם עוזבים ואני רוצה להחיות את הפורום. אז הנה את נכנסת. אולי תהיי סנונית שתביא עוד כמה ? נכון שהשנה היה הקיץ בלתי נסבל ? ואצלכם בטח היה יותר קשה , נכון ? איך את שורדת ? המזגנים עובדים פול טיים ? וחשבונות החשמל , שלא נדע. יאללה, שדרי חדשות טובות. בסדר ? ביי

אוי, שלומקה שלומקה,,,,,,,,כשאני מצפינה בחום יולי אוגוסט אני מרגישה שהחורף הגיע. אצלנו החום הוא בלתי נסבל אך תודה לאל כבר ספטמבר. הילדים ברוך השם גדלים ובקרוב בת מיצווה לגדולה. השמחה וההתרגשות גדולה. אני כבר לא מאמינה באבירים וסוסים לבנים יש רק באורווה. חוץ מזה הילדים גדלים כמו שאמרתי והיום יש כמה שניות פנאי אחר הצהריים ואני כבר נרשמתי ללמוד אנגלית........(למרות שאני יודעת אך רוצה לשפר). אלף מברוק על הבית ועל כך נאמר קו,לו,לו.......... אז עכשיו אתה יכול לגדל בגינה נענה ופטרוזיליה....... מה קרה עם המפגש המדובר? ומי זאת דניאלה שמנהלת את הפורום כרגע? נ.ב......שלום לך דניאלה, נעים לי מאוד...... טופזינקה

שלום רב אני בת 24 נשואה טריה ,+בת 8 חודשים. כל הזמן לני ואחרי חתונה וכל ההריון בעלי היה רומנטי ,אוהב ,דואג ותומך , אפילו שכל משך ההריון גרנו עם חמאתי כי עוד לא היה לנו בית. תמיד היה מחבק ומנשק 1000 פאמים ביום ,אפילו שהיהתי ניכנסת לשירותים בבית היה מחכה מאחורי דלת ושם יד על החלון הקטן של הדלת עד שאני אצא..... אבל מרגע שאחרי לידה באנו לבית שלנו ,במקו שניהיה יותר קרובים היתרחקנו ,הוא תמיד עייף ,לא מקשיב ומרופף וחולם,לא מחבק ולא מנשק בכלל, וגם ירד לא חשק במיטה מאוד,ושאני מזכירה לו מה אם החיבוק ונישיקה שלי ???????? הוא אומר שהוא עייף וביגלל שהוא מנשק את התינוקת החמודה הרבה אז כבר אין לו כוח בישבילי והוא גמור...אומר שאני עדיין אישה יפה מאוד והוא כן אוהב אותי. וכל זה היתחיל אחרי לידה שאני זקוקה יותר לתמיכה ואהבה אבל איפה?! אני נורא מרגישה לבדי ,כל זה שובר אותי ואני לא יכולה לתפקד כרגיל ,וכל הזמן רבים על שטויות ,כי אני מאוד רגישה ורומאנטי. בבקשה תעזרו לי ותדריכו אותי ,אני מרגישה שחיים שלי מתפרקת תודה רבה

ההתנהגות הזו של בעלים טריים די נפוצה וידועה. בעלים נוטים להתרחק קצת מהקירבה לאחר לידה. אבל בדרך כלל לאחר קצת זמן דברים מתאזנים וחוזרים לרומנטיקה. צריך הרבה סבלנות. יש נשים שנכנסות כליל לתוך ענין האמהות והתינוק ושוכחים את הבעל. נסי להקציב זמן קבוע שבו את מתפנה מהעיסוק בתינוקת ומקדישה את הזמן כליל לטובת פינוק הבעל. אפילו אם זה רק רבע שעה ביום. תגידי לו למשל שאת רוצה לעשות לו מסג' לפני השינה. משהו קטן רק בשבילו. מה דעתך ? ותספרי לנו מה קרה. ביי בהצלחה איך קראת לתינוקת החמודה ?

הפעם אני מרגיש שאני זקוק לעזרה, הכוונה וכל מה שאפשר, אני מרגיש לבד במערכה על החיים שלי , מרגיש בדידות מאוד גדולה חוסר אונים, חוסר אונים מאוד גדול , אני לא יודע עם מי לדבר, מרגיש שלא רוצים להקשיב לי ממש גם אלו שאמורים לעזור ולטפל בי נותנים לי הרגשה שהם" מעבירים את זה הלאה", איין לי כניסה לדבר עם העובדת הסוצילאית שלי יותר מפעם בחודש , במקום חברתי שאני הולך אליו איין להם זמן להקשיב לי, ואבא שלי לא מבין מה אני רוצה , למה אני עם פנים נפולות ועצובות, אני לא מספר לו כי הוא לא איש רגיש דיי אנוכי שדואג לעצמו ולתחת שלו ,,,, אני מרגיש תקוע לגמרי בחיים שלי , אני לא מצליח למצוא לי מעגל/גרעין של חברים טובים בגילי , אני מרגיש מרוחק מהסביבה ומהעולם אני סובל הרבה בגלל זה מדכאונות קשים , עצבות מאוד גדולה מרירות, רצון לפגוע בעצמי וגם להרוג את עצמי , מרגיש שמיציתי את החיים כי הם כואבים מדיי ואני לא מוצא בהם מנוחה,,,,,כל הזמן מציקים לי ומציק לי משהו לא טוב לי במקומות שאני נמצא , במועדון חברתי שאני הולך אני לא מסתדר עם כמה , לא טוב לי בבית אבא מדכא אותי לא מבין למה אני מדוכא , תמיד שומע מוזיקה מיושנת שאני עצוב ומדוכא ושר עם המוזיקה בקול גבוה בעוד שאני מת בחדר, בשבועיים האחרונים אני שוב יושן הרבה ביום כי לא לחשוב יותר מדיי לא לראות דברים בחוץ, לא לדעת כמה העולם בחוץ חי ואני מת בבית , ואני מרגיש הרבה פעמים חלש פיזית , הגוף שלי לפעמים קשה לי לקום מהמיטה , לא הגעתי כבר כמה פעמים לעבודה כי לא נרדמתי בלילה מרוב מחשבות פחדים וסיוטים, גם העצבות של מותו של בן דוד שלי מוסיפה לצער שלי , אני פשוט כל הזמן רוצה לבכות ,,,,למזלי המנהלת עבודה שלי כרגע יודעת שאם אני לא מגיע אז זה סימן שאני באמת לא מרגיש טוב , היא כבר מכירה אותי יודעת שאני לא מבריז הרבה אבל עבודה זה סוגייה מאוד קשה בשבילי , אני מרגיש שאיין לי כוח הרבה פעמים לצאת לעבוד את ה4 שעות שלי , ואני לא יודע ולא יכול להחליט אם זה קשור למיאוס מהעבודה או שזה קשור לשאר הדילמות חיים שלי ולדכאונות שלי , ככה שאני רוצה למצוא מקום עבודה אחר , פחות מוגן , משהו של 6 שעות ביום ואני לא יודע בכלל אם אני מוכן לזה בכלל , אני מרגיש עייף מצד אחד הרבה לא אוהב לצאת מהבית לראות את מה שבחוץ כי זה יכאב לי שכולם חיים ואני לא (לפחות מרגיש ככה) אבל אולי משהו חדש ירענן את הכוחות שלי ויגרום לי כן לצאת מחדש, אני ממש לא יודע בגלל זה גם מרגיש אבוד ומבולבל ,,, ובכלל קשה לי למצוא יש לי רגשי נחיתות , אני כמעט בטוח שלא יקבלו אותי כי אני משדר חולשה בדיבור שלי , יש לי גימגום קטן או בינוני שאני בלחץ או בחרדה ובטח רק יראו את זה יפסלו אותי על הסף,,,,,אני גם חושב שבחנויות שמחפשים מוכרים, מה שאני כל כך רוצה להיות מחפשים דוגמנים ואני לא כזה ,,,,ומאוד קשה לי עם זה האבטלה הזאת , מרגיש שלא נונתים לי הזדמנות אמיתית, בנתיים אני לפעמים מסתובב ברחובות משעמום לא יודע לאן ללכת חושב על התאבדות , מחפש דרך לא מכאיבה מדיי , רוצה רק להעלם מדמיין אות עצמי חותך את היד שלי בסכין רק כדי שישימו לב אליי סוף סוף , מישהו, העולם אני צועק הצילו שבועות , וכולם שמחים וכולם מחייכים ולכולם טוב ואני תקוע בבוץ הזה של עצמי ,,,,, אמרתי שאני סובל מרגשי נחיתות וחוסר בטחון עצמי , אז הכי קשה לי למצוא אהבה , אהבה טובה וחדשה ,,אני יורד על עצמי , יודע שאף אחת לא תירצה אותי שאני במצב כזה של דיכאון למרות שאני חושב שיש בי עוד יכולת לתת, מהלב , מעצמי, אבל זה נורא קשה המצב הזה אני פשוט מרגיש לבד לבד לבד מתמודד בא לי למות הערב, מרגיש שאיין תקווה ,,,, לא יכול להנות מכלום שום דבר לא יוצר בי עניין חדש, אני יושן יותר מדיי ,,,,,,בשעות לא סבירות של היום וקשה לי ככה הימים עוברים אני בבית העולם חי בחוץ ואני לא מסוגל להצטרף אליו ,,,, לפני חודש היו לי רצונות ותוכנית לעבור לדיור מוגן דירה משלי אבל אני פוחד שזה רק יגביר אצלי את החרדות , מפחד למצוא את עצמי עוד יותר לבד , ויהיה לי יותר חשבונות לשלם ,,,וזה יגביר את החרדות שלי ככה לפחות משלם פחות אבל אבא לא נחמד לפעמים הוא עצבני וזה מפחיד ומדכא את הנשמה אני פשוט צועק הצילו ואיין שומע,,,,

אמנם אתה במצב קשה אבל אנשים בהחלט יצאו ממצבים קשים. תחשוב על זה. לא הזכרת בן כמה אתה. לא הזכרת קרובי משפחה אחרים. איפה אמא , אחים אחיות. יש מישהו קרוב שתוכל לדבר איתו ? מה עם ייעוץ פסיכולוגי ? מה דעתך לכתוב לאבא שלך מכתב מפורט, בדיוק כמו שכתבת כאן. אתה לא חושב שהוא יזדעזע ? אתה לא חושב שזה יזיז אצלו משהו ? שווה לנסות. תהיה פתוח איתו עד הסוף ואם קשה לך פנים בפנים, תוכל פשוט להדפיס את ההודעה הזו כאן ולהכניס במעטפה ולתת לו. מה אתה אומר ? שיהיה לך רק טוב. חזק ואמץ.

שלום נעים מאוד , אני בן 28 , אמא שלי נפטרה שהייתי בן 21 ואיין לי עוד אחים ואחיות, אני גר עם אבא וחברה שלו שעושה לי את החיים קשים , אבא שלי לא רגיש ואינטליגנט מספיק להבין מה קורה לי , חברה שלו שולטת בו ובהלך חייו ובעיקר בכספו , ועושה ממנו מסרטוט הוא לא מבין מה אני מרגיש וחש רק דואג לעצמו , נקודה לא מתוך רוע אלא מתוך חוסר הבנה וחוסר אינטלגנטיות ,,,,כרגע יש לי עוס"ית אבל לא נותנים לי פגישה אחת בחודש לא יותר מאחת בחודש,,,,למה כי אני ותיק במערכת מחכים שאני אמות,,,,,, אני ממשיך את העניין שלי בקישור הבא מומזן להיכנס: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=63&msgid=105029062 פורום תמיכה נפשית בתפוז תודה על המסר והאיכפתיות ישראל

שלום חבר היכן המשפחה שלך? אין לך חברים? אני מציעה לך לפנות לרופא משפחה והוא יפנה אותך לטיפול אצל פסיכולוג דרך הקופה. כמו כן אתה יכול להתחיל בטיפול תרופתי נגד דכאון כי לי נשמע שאתה זקוק לפוש שירים אותך למעלה...... אל תתבייש, לך עשה מעשה, תחליט שאתה עוזר לעצמך.......הינה אתה צועק, הינה שומעים אותך כאן...... מאחלת לך שנה טובה יותר טופזינקה

טופז יקרה שלום ,בקצרה כי אני הולך לישון עייף, איין לי ממש משפחה , איין לי ממש למי לספר לכל אחד יש בעיות משלו מכירה את המונח? וחברים יש בקושי אולי שתיים טובים תוכלי ללמוד עליי יותר בשירשור הבא: מוזמנת,, http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=63&msgid=105029062 פורום תמיכה נפשית בתפוז

זה גם מה שאני מרגישה אכשיו, למרות שכלפי חוץ לא ממש רואים את זה. אני יושבת בחדר ומרגישה שאין לי אף אחד באמת, אין לי חברים אמיתיים, כול החברות שלי חרא, אין לי עם מי להיות,אין עם מי לדבר, כאילו אני בחדר אטום. ואני מוצאת את עצמי יושבת בחדר ומתחילה להיכנס לדיכאון ולחשוב על הלבד הזה והריקנות :( יכול להיות שהתקופה הזאת תעבור, אבל שתדע שאתה לא לבד...:<

שלום יש בעייה עם בעלי : אנו נשואים טריים ואני מתקרבת ל 40 בעוד מס' שנים מעטות ללא ילדים כרגע. הקשר שלנו לא נקי מקונפליקטים. יצא שבשנה האחרונה היו לו כל מני לחצים אבל אין חיים בלי לחצים. וגם על המעביד שלו הוא לא צועק. יצא שהרבה מאוד פעמים בשנה האחרונה – מייד עם פתיחת הנשואין ספגתי עלבונות וצעקות. אני לא אחת שמחפשת לצעוק או להעליב. מצד שני אני מאוד פגיעה, הגם שאנו בשכונה נורא שקטה עם המון משפחות שגרות קרוב קרוב אלינו. אני עדיין אוהבת אותו. ותמיד מנסה לשמור על סטריליות – לא ללכת עם ידידים, לא לעזוב אותו יותר מדיי, סובלת בימי ו בערב עם המשפחה שלו – שכל כך שונים ממני סוציואקונומית ותרבותית (חסר שם עומק), אילפתי את עצמי לסדר ונקיון ועוד ועוד. אני בטוחה יודעת וערה שגם לי יש שטיקים משלי. כעת לא מדברים. מפחיד אותי מה יקרה שיכנסו ילדים. הרי הוא מלבין את פניי בקביעות. "מטומטמת" נאמר מס' פעמים, "חולת נפש" כי יש לי טיפה ocd , "מסריחה" "חבל שהתחתנו - איזו שטות", "מתי תעופי מפה" "עצלנית" כששכבתי מתה מכאבי מחזור ועוד. (אלו החמורים). בעיקר דציבלים מאוד מאוד גבוהים של צעקות בבית – הלבנת פנים מול השכנים. אני לא חושבת שעל ידי יציאה מהבית בכל פעם שזה קורה וחזרה לאחר מחצית השעה לשוחח על זה – ייפתר משהוא. אני רואה שגם החרם לא עוזר בינתיים והוא ממשיך בצעקות. לצעוק בחזרה – זו לא אני ולא לרמתי. הסברים למה אפשר גם אחרת – הסברתי בלי הרף – לא מקשיב. חושב שאני הבעיה וימשיך כל פעם שיימצא לי טעות כטענתו. לא מסכים לטיפול זוגי. אין ילדים עדיין והגיל שלי לא סימפטי משום בחינה (שעון ביולוגי, מבחר...). אוהבת. מה לעשות ?

חבל שלא זיהית את התופעות האלה לפני החתונה. קשה להחליט בשביל מישהו אחר אבל אני אישית, הייתי עוזב אותו בטילים. הוא נשמע כמו רודן. למה לך ? איך אפשר לאהוב אדם משפיל כזה ? יש לך משפחה תומכת משלך ? למה שלא תתני לו אולטימטום ? חד וחלק, או ללכת לייעוץ או להיפרד. לא מגיע לך חיים כאלה. עדיף לך אלף פעמים לחיות לבד ולא להיות נשואה במצב משפיל שכזה. זו דעתי. ויפה שעת אחת קודם.

לאף אחד לא מגיע שיתנהגו אליו ככה, שישפילו אותו. את חייבת לעמוד על שלך ולדרוש ממנו לנהוג כלפיך בכבוד ובהוגנות. אם זה לא יעזור את צריכה להחליט אם את מוכנה להמשיך ולחיות אם אדם כזה.......אם את באמת רוצה שהוא יהיה אב לילדיך.... אם את קמה ועוזבת את צריכה להבין איך זה ישפיע עליך ואם את מסוגלת לעזוב אותו. ולאיים ולבצע רק אחרי שהחלטת שכוחותייך בידייך. חיזקי ואמצי. טופזינקה

הנה פתחתי לך עץ חדש בו תוכלי להכנס ולספר לנו. על כל מה שעבר ועובר עלייך. כמה שיותר פרטים יתקבלו בברכה. כולנו מחכים במתח. בהצלחה יום טוב

אחחחח היו זמנים,היו עצים רבי ענפים עלים ופירות..... חחחחחח שלומי שלומק'ה,מה אספר ומה אגיד?! אין מתח כשכוכבית בשטח:-)))) לילה טוב כוכבית

אולי ראשי תיבות של: קצת קשה לענות ? נו אז מה צריך בשביל לשחרר לך ת'לשון ? למזוג לך קצת ברנדי אולי ? יאללה, תתחילי לשפוך. מי מו מה וכמה . את רוצה שאלות מנחות ?

לגמריי פה, עם קצת התלבטויות להמשך כאן. אך אגדה מסופרת על אחד שכבר לא בסיפור ... מאחלת לכולכם יום נחמד. מיכאלה

גם את תעזבי אותנו לאנחות ? מה רע לך כאן ?

ומאחלת רק טוב. כוכבית

מה נסגר איתך בכלל ? (שימי לב שזה מתחרז!) יש מצב שתבואי ותזרקי איזו מילה ? (אני מדבר על מיכל הישנה שהיתה פה פעם מנהלת בכירה) איפה את ? ברוגז איתנו ? נו לא יפה להיות ברוגז. לפני ראש השנה סולחים זה לזו וזו לזה וחוזר חלילה. רייט ? אז בואי מיכל תני לנו כמה מילות וויזדום. לא רוצה קצת לנסטלג ? את זוכרת את שאול ? את זוכרת שהיתה אחת ענת, שחקנית כדורסל שנסעה לארה"ב עם חבר שלה. והיתה כאן אחת תימניה שהיתה כל הזמן מברכת יום דובדבן ויום אפרסק וכאלה. אני לא מאמין ששכחתי גם את שמה הוירטואלי. נדמה לי שהיא עבדה בכח אדם באיזו חברה. וואי לי זה היה מזמן .... טוב נו, כולם רואים שאני ממש ממש ממש ממש ממש משועמם כעת שיהיה. לא כפת לי. לא הולך להסתיר דברים מעיני אלפי הקוראים כאן בפורום האקטיבי הזה אני ווי, איפה היינו ? והיתה אחת בשם יפעת. היא היתה אמנית ומפסלת. בחורה נחמדה ביותר. מי יודע מה קורה איתה היום. ככה זה בחיים. הכל עובר חביבי. יאללה למה סתם לקשקש ולקשקש לא חבל על הדיו שאני שופך כאן לתוך ההודעה הזותי ? ממש בזבוז משווע. או קיי איים גואינג טו גו נאו סרפ א ליטל אין דה חדשות וואלה אנד סי וואטס הפנינג אין דה וורלד. קיי ? סי יו לייטר אליגייטרס ביי נאו

במה כבר את יכולה להיות כל כך עסוקה ? מה כבר יותר חשוב מהפורום ? אתמהה.

.

אצלי הכל בסדר ולא חשוב אם לא אמצא תשובה...הה הה הה... שינויים ומעברים, גדלים ומתרחבים, השמש עולה, השמש יורדת ועולם כמנהגו נוהג... היינו בכנרת והיה אחלה. תאמין לי יותר מבצת. כדאי לך לנסות בשנה הבאה. אגב, מה שלום יונתן ואסתר? והנה שנה חדשה מתחילה, ושוב התרגשות של גן ובית ספר וריח של סתיו (מעורבב בזיעה, שבניגוד לאוגוסט מסרבת ללכת...) ובערב נעים והים עוד כחול, רגע, שכחתי לשאול - מה שלומך, ומה חדש מחוץ לעיר? אגב, להוא השנון קראו ניר...

כל הכבוד לך שבאת. ובכן, יונתן ואסתר , כבר מזמן שלא היינו אצלם. כי הם סגרו את החדרים למעלה ואין להם מקום בשבילנו. ובדיוק השנה החלטנו להצטמצם וללכת לכינרת ולישון באוהלים. היה נורא ואיום. זה לא בשבילי. אני צריך מיטה נורמלית ומזגן. עברתי את הגיל. כך ששנה הבאה אמרתי לילדים, צ'כחו ממני. או צימער או שנשארים בבית. ככה אמרתי להם. הכינרת באמת מקסימה, אין מה לומר, אף שגובה קרבנות כל שנה. נכון מאד ! קראו לו ניר. תארי לך שהוא יכנס פתאום לכאן ויגיב. עם מי הוא הסתבך לפני שעזב ? נדמה לי שהיתה אחת שהוא חשב שהיא מתחזה או משו. לא זוכר כבר מה הקפיץ אותו. נו ככה זה בחיים. כן, התרגשות גדולה, ספרים חדשים מחברות עטופות, קלמר וכלי כתיבה. ילדים חמודים יש לנו אבל מפונקים נורא. הדור הולך ונהיה יותר ויותר מפונק. שיהיה לכולם בהצלחה. חבל רק שאנחנו לא מצליחים להעמיד להם מורים יותר נורמליים וראויים. חלק מהמורים הייתי זורק לסלילת כבישים או משו כזה. רייט ? יש לך כבר מישו בביצפר ? כיתה א' ? סליחה ששכחתי גילאים. תזכירי לי. יום דובדבני לך. את זוכרת את היום הראשון שהלכת לכיתה א' ? אני לא. ממש לא. טוב, אני זקן. ביי

למה הפורום כזה שקט ? להרים ידיים וללכת הביתה או להישאר כאן ? וואט יו סיי גייז ? די נמאס לי לדבר עם עצמי.

שקט כאן, חלקנו יוצאים לחופש ושוכחים לשים במיזוודה את המחשב :) אגב, אני נורא מחבבת את הדרך בה אתה מנסה לעורר את הדב מרבצו.המון המון סימני שאלה , דרך מצויינת ליצור קומוניקציה ווירטואלית. יש פה תחלופה לאחרונהף מה שבהחלט קוטע את רצף השירשורים כאן. נדמה כי מאז "הרה" נעלמה, נדחסו לפינות נסתרות ,כאלה שבעיקר אהבו לנהל איתה חד- שיח. אני מקוה שאחרי החגים יחזרו אותן דמויות צבעוניות שאהבנו. מיכאלה

חלללללללללללללה חופש ? עדיין ? נו טוף נחיה ונראה. אז על מה נדבר מיכאלה עד שישובו הדמויות הצבעוניות ? יש לך אחים ואחיות ? יש לך איתם קשר טוב ? למה יש תמיד מריבות בתוך המשפחה פנימה ? למה תמיד יש איזה אח שכמעט לא מדבר עם איזה אחות או משהו כזה ? יש לך הסבר ?

אצלינו חמסין מגעיל ודביקי. מה יהיה ? האם זה נכון שכל שנה נהיה הקיץ חם יותר ? האם באמת יש חור באוזון ? האם באמת מגיע קץ העולם בעוד 50 שנה ? שמעתי שבעוד 20 שנה יהיה מחסור חמור ביותר בדלק. אם זה נכון, זה יהיה קטסטרופה. אנחנו לא יכולים לחיות בלי חשמל ודלק. נחזור לסוסים ועגלות ? מה שבטוח, יהיו פחות הרוגים מתאונות דרכים.

מה אם- זוג מכיר, שניהם בני בערך50 והוא שוטר והיא היתה פורעת חוק בנעוריה ואפילו ישבה בכלא , והיא שומעת יום יום את הסיפורים של בעלה מעבודתו והיא עברה הפלילי נמחק והוא -אין לו שמץ של מושג שקיבתה מתהפכת כל פעם שהוא מדבר על עבודתו , האם עליהם להפרד? … אינני יכולה לתת עוד פרטים

מה זה קשור ? היא בטח מתחרטת על העבר, ואם היא עכשיו לא פורעת חוק, שתשכח מזה. וחסל. לט ביי גונז בי ביי גונז. חוץ מזה, לדעתי, היא כן צריכה לספר לו על העבר שלה. אם הוא אוהב אותה, זה לא יפריע להם. ואם לא, עדיף לה להיפרד. לא צריכים להיות סודות אפלים בין בני זוג. זה לא בריא.

איך אמורה בת 36 נשואה שנה וחצי ללא ילדים, להתמודד מול בעלה שצועק עליה ומכנה אותה בכינויים על "טעיויות" שלה, כאשר כל שהיא מנסה לעשות במישור של לדבר לא עוזר וכאשר היא בת 36 ורוצה כבר ילדים ממנו וכאשר הוא טוען שהוא לא צריך טיפול ולא מוכן לטיפול ?

נראה לי שקודם כל צריך שתהיה מערכת יחסים יציבה ותקינה ובריאה. למה להביא ילדים למשפחה שההורים רבים ושהבעל צועק ? אם הוא לא מוכן ללכת איתך לייעוץ, תעיפי אותו לכל הרוחות. ותחפשי בחור אחר. יש עוד אלף כמוהו בשוק ויותר טובים ממנו. בעל שצועק, שילך לעזאזל. ברור ? לא צועקים אצלינו. יאללה, קישטא מפה. ויפה שעה אחת קודם.