פורום תמיכה הדדית

7187 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
26/08/2007 | 17:54 | מאת: שאול

לפני 5 שנים התקוטטתי עם הרה ,יונת וכוכבית הספקנו להיות בפטגוניה מה חדש אצל שנהב,שלומי ,ליבי והרה לשלומי בטח נולדו נכדים נוספים האם ליבי והרה כבר אמהות ?

26/08/2007 | 19:16 | מאת: שלומי

ומה באמת מביא אותך לפתע חזרה ? שנהב כבר מזמן מזמן לא כאן. למען האמת גם הרה וליבי כמעט לא כאן. והן לא אמהות. ומה קורה איתך ? ומה זה פטגוניה ? ועל מה באמת רבתם כבר הספקתי לשכוח. מי עוד היה אז ? מיכל ? איתה לא רבת ?

26/08/2007 | 19:54 | מאת: סתם שאלה

לא היית חבר בפורום של "זרות/קולות",בערך בשנת 2002-2003????

27/08/2007 | 10:35 | מאת: שלומי

איפה זה ? תני לינק. או בעצם תן. איני יודע אם את את או אתה.

27/08/2007 | 16:24 | מאת: ליבי

לא ליבי לא אמא רק מקוצרת קיבה... לפי מה שזכור לי התקוטטת עם כל העולם ואשתו... לא באה לבקר חלילה. סתם מה שאני זוכרת. עדיין דר באותו מקום? אם כבר הזכרת את כוכבית.. מעניין באמת מה איתה

29/08/2007 | 15:10 | מאת: שלומי

מעניין מה קורה עם כוכבית ולפעמים אני חושב מה קורה עם אותו בחור שנון שכחתי איך קרא לעצמו שהיה גם במחשבים וגם היתה לו מסעדה והיה לפתע תוקף בלשון חדה. נדמה לי שלבסוף הסתכסך עם מישהי כאן והלך. מישהו זוכר מה היה שמו ? מיכל דיברה איתו הרבה. (לא מיכאלה). וואי, מה יהיה עם הזכרון שלי ? הוא פשוט על הפנים ! את יודעת על מי אני מדבר ליבי ?

25/08/2007 | 08:48 | מאת: איציק

שלום לך אשמח לדבר לומר להשמיע על בדידות איציק

לקריאה נוספת והעמקה
26/08/2007 | 10:45 | מאת:

היי איציק, אני נורא שמחה שכתבת אלינו לפורום. ברוך הבא. ואשמח לראות עוד הודעות ממך. יום נעים, מיכאלה.

27/08/2007 | 12:07 | מאת: שלומי

אין לך משפחה ? חברים ? כיצד זה קרה ? תמיד תוכל לרכוש חברים בפורומים השונים. בהצלחה

היי לכולכם, אני קוראת את כל התגובות והשאלות שלכם.לרגע לא נעלמת... מה שכן, אני ביומיים מאוד קשים .חשה לא בטוב, ולא במובן הפיזי. מאין מצבור של דברים, שמשקלם כבד עליי.וכרגע אני משתדלת להוריד מעט את הקצב ולהתרכז בעצמי, ולבחון דרכיי התמודדות. אני כאן, מיכאלה

23/08/2007 | 08:16 | מאת: שלומי

השותף כבר ארז ? אני מקוה שתשובי אלינו רעננה עליזה ומאושרת. בקרוב. יום טוב.

23/08/2007 | 11:21 | מאת:

היי שלומי, עזב עזב.. רוח טובה נושבת בביתי. לאמי יש יומלדת היום.... המצב -רוח קצת השתפר. אני הולכת להכין עוגה, ממרשם שסבתי ז"ל הורישה לי. תאחל לי בהצלחה, שכן זאת פעם ראשונה שאני אופה עוגה בעצמי, בלי השגחת הורים:) יום מקסים .מיכאלה..

22/08/2007 | 18:00 | מאת: היריונית

אני ובעלי נשואים הרבה שנים ומסיבות שונות לא רציתי ילדים בתחילת נישואיי. הרבה זמן עבר עד שהתבשלתי עם עצמי והצלחתי להכנס להיריון. ודווקא בדיוק בתקופה הכי יפה בחיים שלי בתחילת אחד מהורי של בעלי נפטר ועכשיו לקראת סוף ההריון אחד מהורי במצב בריאותי קשה- עבר אירוע מוחי ויש לו בעיות קשות בעיניים וצריך לעבור ניתוח בדיוק ביום שאני אמורה ללדת. כולי בוכה כרגע ועצובה אני מרגישה רגשי אשמה על כך שלא ניסיתי להביא ילדים בגיל צעיר יותר שההורים היו במצב בריאותי טוב יותר. אני יודעת שתגידו לי שאני לא אשמה בזה אבל אני מרגישה רע עם כל המצב הזה וצריכה לאזור הרבה כח לקראת החיים החדשים שמצפים לי. בכל אופן רציתי לשפוך את הלב בפני אנשים טובים באמצע הדרך. תודה על ההקשבה.

22/08/2007 | 19:51 | מאת: שלומי

לעולם אין לדעת מדוע דברים קורים ולמי. ואין סוף לשאלות אנחנו צריכים פשוט לנסות עד כמה שאפשר להתמקד בחצי הכוס המליאה. את יודעת שיש אלפי נשים שהיו מאד רוצות להכנס להריון ואינן יכולות מכל מיני סיבות. אז שיהיה לך הריון קל, לידה קלה, והמון בריאות. ולפעמים כשנולד תינוק או תינוקת זה מביא גם רפואה לשאר המשפחה. בהצלחה רבה.

שלום לכולם! אמא שלי בת 56 וכבר כמה שנים טובות היא לא מרוצה מחייה...כל הזמן מקטרת ומתלוננת.תמיד רק תלונות.אני לא יודע אם לשייך את מצבה לגיל כי נראה לי שגם בצעירותה היא הייתה ככה...דיי אופי. בבית יש לנו(האחים ואבא) המון וויכוחים איתה על דרך החשיבה הדכאונית שלה(למרות שיש לנו הכל ולא חסר לנו כלום ואבא שלי הוא בעל נהדר),על החיפוש מה לא בסדר בהוא ובהיא ועל הביקורתיות... היא תמיד מדברת שטויות בכמויות,יש לה המון דעות קדומות שגובולות בגזענות קלה(סטיגמות) שאותי אישית זה מרתיח ואני לא מסוגל להעלים אז אני מתחיל לריב איתה!!! המצב ככה כבר כמה שנים וההורים שלי לא אנשים מאושרים המון שנים!הם די חיים ביחד בשביל הילדים למרות שאנחנו ילדים גדולים.הם היו בטיפול זוגי ולא עזר... מה גם שהיא די מציקה ולא נותנת חופש פעולה בבית.תמיד דברים חייבים להיות איך שהיא חושבת ועד שמישהו לא יעשה מה שהיא רוצה היא "תחפור" לו עד שהוא יעשה...כמו למשל היא רוצה שאני אכנס להתקלח בזמן מסויים שלדעתה הוא נכון או לאכול למרות שאני לא רוצה ודברים כאלו שמאוד מרגיזים אותי כי אני בן 24 סטודנט,עובד,מאוד עצמאי ועדיין היא מתייחסת אלייי כילד קטן! אני יודע שהצפתי כאן המון בעיות אבל אשמח לתגובה כללית על הבעיה למה היא כזו? נ.ב אין לה מסגרת חברתית וכל ניסיון שלי לדבר איתה על זה עלה בתוהו..היא בטוחה שהיא חיה נכון אבל היא לא!!!לא ניתן לשכנע אותה והיא גם לא מאמינה לדברים שלנו היא חושבת שאנחנו מוסתים ע"י אבא...לא מוכנה ללכת לפסיכולוג!!! מה עושים?

22/08/2007 | 13:05 | מאת: שלומי

ולעוף ? זה הפתרון הכי קל ופשוט. אבל, כפי הנראה אין לך את האפשרות לצאת מהבית , אז, אולי לנסות לקחת את זה בהומור ? למשל, נגיד שהיא אומרת לך , סטודנט'לה, הגיע הזמן שתיכנס למקלחת , תגיד לה, בסדר אמא, את מוכנה לבא ולסבן אותי ? אולי דרך הבדיחות היא תראה עד כמה זה אבסורד. אם היא אומרת דעות קדומות, אפשר גם לענות לה בבדיחה ולצחוק. פשוט לא להפסיק לצחוק. הומור בריא לבריאות. אתה חושב שזה בר ביצוע מה שאני מציע ?

18/08/2007 | 22:51 | מאת: HERA

בדקתי את המייל שלי לפני כמה דקות. חיכתה לי שם הודעה ממישהו/י מהפורום (לא משנה ממי). על-פניו אין שום סיבה שאזכיר את זה כאן, אבל אני מודה שברגע הראשון התרגזתי. כשכותבים לי משפט בנוסח "אני לא אשם/ה במה שקורה לך" זה גורם לי לחשוב ש: א. האשמתי - בעקיפין או במישרין - מישהו מבאי הפורום בדברים שקורים לי. ב. אם מישהו לא אשם במשהו, זה אומר שאני חייבת להפגין כאן נוכחות מלאה, רק כדי להתעדכן באופן שוטף בחיים של אחרים? אז רק כדי להבהיר את העניין - לא האשמתי אף-אחד מכם במשהו! אני יודעת שאין לכם, לאף-אחד מכם, חלק במה שעובר עליי. אני שמחה מאוד שיכולתי (ואני מקווה שאוכל גם בעתיד) להיות חלק, גם אם מזערי ביותר, בחיים של אנשים כאן - בדברים שבחרתם לשתף, כמובן. אבל צריך להבין שיש סיבה לכך שבעצם פרשתי מניהול הפורום, וזה בדיוק העניין של המחוייבות לכאן. צר לי אם מישהו מכם מרגיש... נטוש(?) או שאכזבתי(?) מישהו כאן - ודאי שאלה לא המטרות שלי! אבל מפעם לפעם אנשים צריכים פסק זמן. וכן, אולי אפילו מסיבות אנוכיות לחלוטין (ואני יכולה להבין למה, אולי, יש ביניכם מי שחושב ככה). אז זהו. היה לי חשוב להעביר ולהבהיר את זה.

19/08/2007 | 10:26 | מאת: שלומי

ברור לחלוטין שההשתתפות כאן היא התנדבותית ובשביל הכיף. אף אחד לא חייב שום דבר לאף אחד. קשה לי להאמין שיש מישהו שחושב אחרת. תרגישי טוב, המון בריאות ויום מקסים. ביי

20/08/2007 | 21:29 | מאת: פרח שחור

היי HERA את צודקת את לא צריכה להשתתף. אני מסכימה עם שלומי שהעיקר שתהיי בריאה

21/08/2007 | 01:16 | מאת: הילה

21/08/2007 | 13:26 | מאת: שלומי

האם את כאן מסגירה את עצמך שאת זו ששלחת להרה את המייל ? סליחה על הסקרנות. אבל אם כן, כל הכבוד לך שאת מבקשת סליחה בפומבי. מעשה אמיץ שראוי להערכה רבה. יום טוב.

17/08/2007 | 20:57 | מאת:

שלומי, פרח שחור, יונית ,קלימרו שנעלם לו..ולכול שאר החברים פה סופ"ש נעים לכולכם. אני נוסעת לעשות מדורה אי שם במושב ליד נתניה(בשבילי זה כמעטכמו נסיעה לחו"ל) לזכר ערביי המרשמלו ו"נוסיף עוד קיסם למדורה"... מיכאלה.

19/08/2007 | 14:30 | מאת: שלומי

לא מדורה. איך היה ? שרתם שירי מולדת נוגים ? מישהו סיפר צ'יזבט ?

19/08/2007 | 21:29 | מאת:

גם בזמני. האמת שפחות שרנו שירי מולדת, ההתעסקות הייתה בעיקר בנושא הג'אנדר, פמיניזם... מי קם להפוך את תפוחי האדמה ולמה? מי מכין את השולחן וכו.... אין ספק, שהדור שלי כבול הרבה פחות בשובינזם, אך יש עוד המון מקום לשינוי... ילדיי כבר בטח יהנו משוויון מלא. מיכאלה.

16/08/2007 | 16:29 | מאת:

http://news.msn.co.il/news/CriminalLawCourt/Criminal/200708/2007081614000.htm . אין גבול לפנים המכוערות של מערכת המשפט שלנו.

19/08/2007 | 10:36 | מאת: שלומי

למה התביעה מקלה בזה ? הם לא מבינים את גודל הפשע ?

19/08/2007 | 21:26 | מאת:

אני חושבת שההנעה העקרית שלהם, עוסקת בשיקום הפושע , שבמקרה זה צעיר, וכול החיים לפניו.לא מושרש פה בצורה עמוקה, לדעתי, העניין של"למען יראו וייראו". כלומר, העובדה שמקלים במעשים נתעבים כאלה, גורמת לפושעים לא לחשוב יותר מידי לפני ביצוע הפשע. זה בגדול, למרות שתמיד שאני מעלה טענות אלהף באים כנגדי אותםיפי נפש שטוענים כי ענישה חמורה לא פותרת את רוב התחלואות החברתיות. לא רק רצח בכוונה תחילה, אלא גם תאונות דרכים, שלצורך העניין, אני טוענת שבהרבה מהן יש בהחלט רצח בכוונה תחילה.למשל לעלות לרכב ולנהוג כשאדם שתוי מאוד או מסומם. מה אם אומרים?

15/08/2007 | 01:12 | מאת:

היי לכולם, השעה אחת וחמישה בלילה.הייתי בהצגה מרגשת בשם"תחנת משטרה", של "תיאטרון קרוב".מומלץ בחום, לכול חובבי ההצגות למינהם. אני לא יכולה לישון... השותף...נשמע כמו סרט אימה.אז לצערי לא מדובר רק בסרט:) במקרה שלי המציאות עולה על כל דימיון , גם של וודי אלן. אני כל כך סובלת במחיצתו.אומנם נותרו רק עוד שבועיים ...אבל משום מה, זה הרבה יותר מריר משתארתי לעצמי. חבר'ה, תבררו היטב את מי אתם מכניסים הביתה...גם אם זה גובל בחוצפה/יהירות.השאלות חייבות להישאל בהתחלה. ה"מפה" חייבת להיות פרוסה לפניכם,באופן הברור ביותר(עד כמה שאפשר) ולך שלומי היקר, כן אני מכינה את הלטגעס לבד! (עם תוספת של איזה חברה שלא אעשה לה פירסומות) ולא, לא ניסיתי עם לפתן תפוחי עץ, למרות שזה נשמע נפלא... יש לי עוד זמן עד שאסיים את הלימודים, ואגב, שמחתי לשמוע שבתך סיימה עם ציונים גבוהים. כל הכבוד, ובהצלחה לה... ולכול השאר, יום מקסים... לילה טוב, וקצת נוגה... מיכאלה

15/08/2007 | 02:25 | מאת: perach

שבועיים עוברים מהר והיום אני ערה אחרייך ... שותף , מה הוא כבר עשה? הוא לא מתרחץ?

16/08/2007 | 09:50 | מאת:

מקלחת...הלוואי וזאת הייתה הבעיה.(נהפוכו ,חשבון החשמל היה יותר נמוך). הוא פשוט אנטי חברותי בעליל. קמצן פתולוגי, ובעיקר אדם של "דווקא", בלי יכולת מינמלית לראות את צרכיו של האחר. והוא לא בן זוג , הוא שותף... מה שאומר, שחמישה חודשים לא יכולתי להיפטר ממנו. אבל זהו, תם ונשלם פרק זה בחיי.ואני חייבת לומר לך פרח, אין לך מושג כמה למדתי .שיעור כזה ארוך,עמוק, הזוי, רציונאלי לא היה לי מעולם, בשום מוסד אקדמי, ואני מניחה שאולי גם לא יהיה כמותו. הפנמתי באופן מושלם את המשפט שאומר ,שצריך להביט על המים המזוקקים בכוס ולא על החלק הריק והשלילי:) ובכלל , חשבתי שאולי יהיה זה רעיון חדשני משהו, סדנאות שעוסקות בשאלה ,"כיצד תמצא את השותף האולטימטיבי?"...מה את אומרת?? יום מקסים וריחני, מיכאלה

19/08/2007 | 14:33 | מאת: שלומי

אולי הוא מביא צעירים והם עושים מסיבות פרועות ? אולי הוא מעשן חשיש ? אולי הוא אוהב גוייבות וזה עושה ריח לא נעים ? אולי הוא אוהב לקלל ולירוק על הריצפה ? אולי הוא סתם בחור מגעיל שמלכלך את הבית ? אולי הוא אנטיפט שכל יום מוצא טענות חדשות להתלונן עליהם ? להמשיך ? יש לי עוד כמה רעיונות ...

15/08/2007 | 07:21 | מאת: שלומי

את כותבת ברמזים. מי זה השותף ולמה נשארו שבועיים ? יש לך חבר שעוזב עוד שבועיים ? ולמה הוא עוזב ? שיהיה לך בהצלחה רבה בכל. ביי

16/08/2007 | 09:36 | מאת:

היי שלומי, ממש לא רמזתי:) מדובר בשותף שלי לדירה, חלילה לא השותף לחיים. הוא עוזב, כי אנחנו לא מסתדרים בלשון המעטה. חמישה חודשים חייתי במחציתו, מה אומר לך, אני חושבת שבאינקווציה היה לי קל יותר לשרוד. התעללות, פשוט ככה. כמובן רק נפשית.אבל כל דקה לידו עלתה לי בבריאות. עוד שבועיים מסתיים החוזה, ואיתו התחלה חדשה, שותף חדש , ואני כל כך מקוה שהפעם לא טעיתי"באבחון" , כלומר, ששמתי דגש על דברים חשובים ואולי סמויים מן העין . יום נפלא לה לה . מיכאלה

14/08/2007 | 15:32 | מאת: שלומי

מה קורה ? איך המרגש ? איך הפיגורה ? נהיית דוגמנית על ? חתיכה ? (אני לא כל כך אוהב את המילה כוסית, זה קצת וולגרי). אולי תביאי לנו תמונה שנראה מה נהיה ממך ? כל טוב בהצלחה ביי

15/08/2007 | 09:37 | מאת: היי שלומי

אז אני אחרי 17.5 ק"ג פחות חתיכה - עוד לא אבל בהחלט רואים את הירידה... תמונה? אולי במייל אחרי שהתהליך יסתיים בהצלחה מה קורה איתך? הכל טוב?

15/08/2007 | 09:37 | מאת: ליבי

ההודעה כמובן ממני.. כבר שכחתי איך כותבים פה

14/08/2007 | 15:30 | מאת: שלומי

איך הבנות ? מה שלום הבעל ? אין הבוס ? איך הזוגיות ? רציתי לכתוב איך חיי המין אבל תפסתי את עצמי שזה ממש לא יפה ולא יאה. אז אני לא שואל, בסדר ? חחחחח יאללה, לאן נעלמת לך ? זהו ? את כבר לא חברה שלנו ? בואי מור. בואי. ספרי קצת על הבנות. ביי. מתכננים אולי ילד חדש ?

16/08/2007 | 08:17 | מאת: שלומי

וואט איז גואינג טו בי היר וויט דיס פורום ?

14/10/2007 | 16:51 | מאת: דוד

מה?

כי אם כן, אז לא תזרקי לכיוון שלנו איזו מילה קטנטנה ? מה קורה ? מתגעגעים. אולי תעשי לנו הפתעה ותיכנסי ?

16/08/2007 | 08:18 | מאת: שלומי

כמה חבל. איך נדע מה קורה איתך דרלינג ?

14/08/2007 | 15:27 | מאת: שלומי

רק רציתי לומר שלום. ורפואה שלימה. תחזיקי מעמד. ביי

15/08/2007 | 02:35 | מאת: פרח שחור

אוהבים אותך, רפואה שלמה ,

13/08/2007 | 16:49 | מאת: שלומי

מישהו יכול להסביר לי איך יצור כמו אותו פרופסור שמקלל בצורה כל כך גסה ומגעילה קצין בצבא על לא עוול בכפו, יכול לשמש כל השנה כמרצה באוניברסיטה ? הרי אם הוא מתנהג ככה, הוא בודאי לא אדם שפוי. איך אדם כזה מרצה ומלמד את הנוער בישראל ? בושה וכלימה. אני ימני בדעותי הפוליטיות אבל אין לזה שום קשר לכאן. האיש הזה מטורף. נקודה. כך לא מתנהגים וגם טקטית זה רק מזיק למאבק שלך. להלחם צריך בכנסת ובציבור ולא עם חיילי צה"ל שמקבלים פקודות ומבצעים אותם. אמנם יש מקום בשיח הציבורי להציע שלא ישלחו את החיילים למשימות האלו אלא את המשטרה. אבל ברמת העיקרון זה לא הבדל גדול. אז יבוא מטורף שכזה ויקלל קצין משטרה. מה קרה לדרכי הנועם ? למה האלימות ?

לקריאה נוספת והעמקה
13/08/2007 | 18:30 | מאת:

קודם כל, שלום... לאן נעלמת?? אין ספק שאתה מהווה 75אחוז מהפורום:) ובקשר למר וייס יקרינו, הצצת בהתנצלות שלו, שראיתי אותה ממש לפני רגע באתר "וואלה". לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.בסוף החלטתי לאכול ענבים.מה שבטוח, בטוח.

13/08/2007 | 23:05 | מאת: גולשת

כל התנצלות שלו, אין לי אמון בה. מקווה שלפחות סטודנטים שפויים לא יירשמו להרצאות שלו. ההתנהגות שלו דוחה.

14/08/2007 | 12:30 | מאת: שלומי

כמה אחוזים נשארו לך ? לא מספיק. אני מוכן לתת לך כמה מהאחוזים שלי. רוצה ? תמורת סכום סמלי כמובן ... מה נשמע מיכאלה ? מתי מתחילים הלימודים ? מה עשית בחופש ? מה נשמע בתחום הרומנטי ? יש איזה אחד שרמנטי ? יום קסום ביי

13/08/2007 | 13:50 | מאת: סטודנטית

שלום, אני פונה אליכם במסגרת מחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל-אביב. בגל הראשון של המחקר השתתפו יותר מ-100 אנשים, ועכשיו אנחנו רוצים לחזק את הממצאים. לשם כך אני מחפשת גברים ונשים בני 18-40 עם היסטוריה של טראומה מינית שמוכנים לענות על שאלון. מילוי השאלון אורך כ-10 דקות, הוא אנונימי לחלוטין וגם לא דורש לספר על הטראומה, אך מעצם הנושא הוא יכול להיות טריגרי. אם יש כאן מישהו שמוכן לעזור, אנא כתבו לי למייל: [email protected] ואשלח את השאלון. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
13/08/2007 | 16:45 | מאת: שלומי

מה גיליתם ? אני מצטער, לא היתה לי טראומה וגם אני לא בטווח הגילאים.

13/08/2007 | 19:38 | מאת: סטודנטית

הכי חשוב - אל תצטער... :-) אני לא יכולה לפרסם פה את הממצאים מחשש שישפיעו על תשובות של אנשים. מי שעונה על השאלון יכול לשמוע עוד על המחקר, לאחר ההשתתפות.

13/08/2007 | 18:38 | מאת:

היי, ראשית,אני מאחלת לך בהצלחה במחקר.הנושא משתמע כמעניין וכואב כאחד. נכנסת במקרה לפורומים של גילויי עריות? ובכלל פורמים שדנים בנושא? יש כאלה שרק מחכים לסיטואציה בה יוכלו לדבר על שקרה להם... אגב, ישנו ספר, של סופרת שאני מכירה באופן אישי, אם יש לך זמן , הוא מומלץ ויוכל לעזור ,לפחות ברמת הבנת העניין לעומקו.שמו של הספר "יופי לי, יופי לי" של הסופרת עופרה עופר.הוא אינו ספר מקצועי, אך בהחלט "מטפל" בנושא בצורה מיטבית. מיכאלה

13/08/2007 | 19:37 | מאת: סטודנטית

פניתי לכל מיני פורומים... והרחבתי עכשיו לפורומים נוספים כדי לנסות למצוא אנשים נוספים. תודה על ההפנייה לספר, אחפש אותו.

13/08/2007 | 23:03 | מאת: גולשת

הערה קטנה: מקובל שכאשר מבקשים למלא שאלון ובמיוחד בנושא כל כך עדין, חשוב שתרשמו מיהם האנשים העושים את המחקר, שמות מלאים , ובמסגרת איזה חוג באוניברסיטת תל אביב ובאונ' הפתוחה.

13/08/2007 | 07:07 | מאת: אוהד

לפניי שנרדמתי אתמול בלילה,חשבתי לעצמי? האם יתכן בכלל שזה אמיתי??? ובעצם למה לא? האם אשה יכולה ליצור בי סקרנות רבה,רצון עז להמשיך לשמוע את קולה?? האם זה הגיוני שבסך הכל עברו 72 שעות??? זה מרגיש שעברו כבר ימים וחודשים מאז הפעם הראשונה...חשבתי לעצמי-טוב זה לא הגיוני בכלל,אל תתן לרגש הזה למחשבות האלו לחדור לתוך החוויה שלך,אל תתן למחשבות האלו להכנס בכלל,תשאיר אותן מחוץ לדלת,תחשוב בהגיון הרי אין סיכוי ...ובכל זאת נתתי להן להכנס,וההרגשה היא נהדרת,גם אם אני הוזה,גם אם אני חולם,לפחות לבנתיים החלומות מלטפים אותי...... האם זה יכול לקרות מצב שכזה??? אשמח לתשובה....

13/08/2007 | 16:44 | מאת: שלומי

אתה נשמע מאוהב. וכן, זה יכול לקרות. זה קרה, וזה יקרה.

13/08/2007 | 18:56 | מאת:

היי אוהד, לפי תיאורך, נשמע כאילו יש בך פינה חרישית שנושאת בתוכה המון חוסר ביטחון. מדוע? האם חווית כישלונות במערכות יחסים? מדוע קשר , ולא משנה באיזה גוון וצורה, לא יכול לתפוס תאוצה, גם אם נראה כאילו אין לו סיכוי? אני באופן אישי, ממליצה לך לבדוק עם עצמך, מדוע החסימה הזו בך קיימת. תן לעצמך להתרגש מעט, לחוות.במינונים מינוריים זה יכול להיות נפלא עבורך, עבור כל אדם. ספר לנו עליה, מדוע רצית כל כך לשמוע את קולה? אני מאחלת לך , שתתן לעצמך לברוח מעט במחשבות, רק אל תינזק מזה. שמור על עצמך, ותהא נאמן לעצמך בלבד, תמיד. ואחר - כך, פנה מקום לשאר ירקות, ממני, שמאדימה מדבריי חיבה ( גם כשזה נכתב לנמנעת שאני לא מכירה באופן אישי) מיכאלה

12/08/2007 | 12:40 | מאת:

שלום לכולכם, למישהו בא לשתף איך עברה עליו השבת? אירועים? סרטים מומלצים? מסעדה טובה? מיכאלה

12/08/2007 | 23:03 | מאת: פרח שחור

בשבת חוץ מלהשתעל ולקחת אנטיביוטיקה השלמתי עבודה ואז , היום, הלכתי להדפיס, אצל מי שחשבתי שחושב עלי ברצינות..ואז גיליתי שהוא עושה ממני צחוק - הוא שיקר הוא נמצא עם הבת -זוג, זו שהוא אמר שהם נפרדו ....אבל ,מיכאלה , אני חושבת שזה למעשה מזל משמיים שגיליתי את זה ...אני כל כך נאיבית ,חושבת שבזמן שאני מדפיסה עבודות הוא עובד בעבודות המשרדיות שלו...ראיתי את הבגד ים שלה במקלחת ואת האיפור שלה ואת הנעלי בית שלה ואת התחתוניות בפח זבל...לפחות אני יודעת שעכשיו אני אישה חופשיה ,בחיים אני לא אחכה לו יותר במחשבה שהוא טרוד בעסקיו -שקרן כזה.הוא היה מספר לי סיפורים כאילו שהוא בקיבוץ עם איזו משפחה דתית עושה שבת, בן זונה מנאף והוא עוד לא הודה, אמר שהוא נפרד ממנה, איך הוא לא מתבייש?...אז מה אם הם לא גרים יותר ביחד,הוא לוקח אותה למקומות. את יודעת מה, מיכאלה, אולי זה גם אשמתי, אם יכולה להיות פה איזושהי אשמה, אבל , זה רק העובדות שאנחנו לא מתאימים... ואפילו דמעה אחת לא נשרה לי, וגם לא תנשור. וגם בלב לא כואב לי...שיבושם לו. אני מאמינה שבעתיד שלי מתחבאת לי אהבה עצומה עם גבר . לא יודעת למה , מרגישה שהוא ישלח אלי משמים, איזו נאיבית אני , אה?

13/08/2007 | 18:53 | מאת:

פרח שחור, אם תעלם לנו הנאיביות כל -כולה, נעלם גם אנחנו באיזשהו אופן, הלא כן? מאז שאנו צעירות,"מאכילים" אותנו, ואנו את עצמנו, באגדות קסומות, על אבירים ונסיכות, עם הזמן, האביר הופך אנושי יותר, הנסיכה עוד ממתינה בשקט. אני שמחה לשמוע,שאת כל הממצאים שאיתרת "בזירת הפשע", ידעת לתרגם למציאות הניסבתית האובייקטיבית.לעתים, נוח לנו להיאחז בשבריי חלום, על אבירים וכאלה...ולו רק,כדי לא לנפץ לעצמנו מיתוסים ואגדות על אחרים, ובעיקר על עצמנו. זאת התמודדות כנה ,ולטווח רחוק משתלמת ביותר. אני גם התקררתי בשל המזגנים, אולי שמישהו ינסה להמציא שיטת קירור אחרת?. קצת יותר"ידידותית" למשתמש:) לא פלא שבכול המשרדים החשובים, שעובדים בהם נותנים שירותיי ציבור כאלה ואחרים, יש מחסור בכוח אדם בקיץ.זה לא רק החופשות בחו"ל, מסתבר שגם המזגן גורם ל"כיסאות הריקים". להשתמע פה, מיכאלה.

10/08/2007 | 21:10 | מאת: שולי

איך יוצאים מקשר הרסני. אני בזוגיות של 22 שנה. אני יודעת שהזוגיות הזו מזיקה לי מאוד ובכל זאת אינני מצליחה להתנתק. יש לנו 3 ילדים. אחד עדיין קטן. בן 12 מה כובל אותי לגבר שגורם לי סבל? למה אינני מצליחה להשתחרר ממנו וכל היום אני רק חושבת עליו - האם היום יהיה בסדר או לא? האם היום הוא יתנהג יפה או לא?. אני כבר אובססבית בנושא של הגבר הזה - בעלי. האם ככה נראים נישואין? אני ובעלי רבים המון. ואז אנחנו מפסיקים לדבר. אחרי כמה ימים אני שוכחת את הכעס שלי, ורק רוצה להתפייס איתו. אני פתאום לא זוכרת את הדברים הרעים אלא רק את הטובים ומוכנה למחול על כבודי כדי להתפייס עד הפעם הבאה. לאחרונה הוא נסע לחול במסגרת עבודתו למשך מספר חודשים. בחודש הראשון נהניתי מאוד מהחופש שזכיתי לו ומהשחרור של כל הלחצים. אבל פתאום אני מתגעגעת אליו. והוא חסר לי ואני מרגישה עצב גדול.ואני סופרת את הימים עד לחזרתו. איך זה יתכן שאני מרגישה ככה למרות היחסים העכורים ביננו?. שאלתי - למה אני נוטה לשכוח כל כך מהר את העלבונות שהטיח בי, את הכעסים וכל מה שאני רוצה זה שיחזור ארצה.? . למה אני שוכחת הכל? ומוכנה לעשות הכל כדי להשלים? למה אני שוכחת שאני שק החבטות שלו? למה אני לא בורחת? אני בטיפול וגם לוקחת כדורים נוגדי דיכאון

13/08/2007 | 16:49 | מאת: שלומי

נדמה לי ששמעתי שזו תופעה מצויה. בכל זאת לחיות לצד בעל 22 שנים. בטח היו לכם גם הרבה רגעים נחמדים. האם דיברת איתו על הנושא ? האם אין לו זמנים רגועים שבהם הוא מתנהג בסדר ? איזה סוג טיפול ? את הולכת לפסיכולוג ? את חשה שזה עוזר לך ? מה היה קורה לו אמרת לו שיקח את הדברים שלו ויתחפף מהבית ? יש לך משפחה תומכת חוץ ממנו ? בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה גדולה. לא פשוט מה שאת מתארת. את צריכה להיות חזקה. ביי

10/08/2007 | 11:44 | מאת:

לפרח שחור, קלימרו, שלומי, ליאת, הרה וכולם... מאחלת שבת שלווה לכולנו. מיכאלה

10/08/2007 | 16:25 | מאת: פרח שחור

תודה רבה על האיחולים ושבת שלום גם לך

09/08/2007 | 17:13 | מאת: HERA

מקווה שכולכם במצב טוב (או לפחות סביר ונסבל...). אני מתארת לעצמי שמתישהו אחזור ל"פעילות שוטפת" כאן בפורום, רק שאני לא יודעת אם ומתי זה יקרה. קשה לי לשבת בגלל הגב... הגעתי למצב שבו אני מחפשת אורטופד שיהיה מוכן לנתח, למרות שאני יודעת שזה כרוך בסיכונים, ומרבית האורטופדים לא מתלהבים מהעניין. אבל הגיעו מים עד נפש. הבריאות הנפשית שלי ראתה ימים טובים יותר (הרבה יותר, למען האמת). אבל אצלי זה תמיד ככה - אם לא בסדר, אז ה-כ-ל לא בסדר. זהו, רק רציתי לעדכן ולהודיע, שלא שכחתי את הפורום ואת האנשים שמאכלסים אותו. להשתמע מתישהו, HERA.

09/08/2007 | 19:10 | מאת: קלימרו

רק תדעי שאת חסרה כאן...

09/08/2007 | 20:31 | מאת: פרח שחור

היי הרה יקרה התגעגנו אלייך אוהבים אותך ואת חסרה לנו מאוד אם תרצי אשמח לשלוח לך סיפורי הצלחה שלי ולא רק כותל הדמעות ביי בנתיים וסוף שבוע מצויייייין פרח שחור

08/08/2007 | 18:51 | מאת: ליאת

שלום לכולם. אני מרגישה נורא בודדה. שמעתי שבפורום הזה אפשר לקבל תמיכה, אני מרגישה עצבות. הייתי רוצה מניסיון שלכם כיצד להתמודד

לקריאה נוספת והעמקה
08/08/2007 | 18:56 | מאת: גם ליאת

ליאת חמודה, יופי שבאת. אני בטוחה שתמצאי אצלנו אוזן קשבת ביינתיים את יכולה לקרוא קצת תגובות של אחרים. בטוחה שעוד מעט יגיבו לך עוד אנשים עוד ליאת

10/08/2007 | 11:42 | מאת:

היי ליאת, נורא נעים לראות שהפורום מתחיל לתפוס צבעים נעימים. כולנו כן כדי לתמוך ולהיתמך, כל אחד בדרכו שלו. ראשית, כתיבה... גם כאן ,גם במחברת ישנה,זו דרך נפלאה לפרוק עול, להביע רגשות ולחוש פעילות המדמה "ריקון מטמון"( בשאילה מעולם המחשבים). האם יש לך חברות /אחים /מכרים שאת מדברת איתם לעתים? נסי למצוא לך אדם, עליו את סומכת, ולשתף אותו אפילו במעט מתחושותיך, יש לזה אימפקט אדיר(מניסיון). הייתי מייעצת לך לבדוק אפשרות לפנות לטיפול. חלק מתהליך התרפייה,לדעתי, הוא לגרום לנו, לחוות שיתוף וע"י כך להסיח מאיתנו את תחושת הבדידות שהמון מאיתהו חשים. לחלוק, ולשתף יקריתי, זה מפתח התחלתי לחיים של בצילה של הבדידות. המשיכי לכתוב לנו, והרבה. שתהא שבת שלום, מיכאלה.

25/08/2007 | 08:52 | מאת: איציק

שלום לך אשמח לתמוך לומר ולהפיג לך את הבדידות איציק [email protected]

07/08/2007 | 21:00 | מאת: summertime

שלום, יש לי בעייה : מזה שנים אני עושה שימוש יומיומי באטמי אוזניים – יום ולילה - מכיון שאני סובלת מהפרעה של "שמיעת יתר" – ומכאן הסחות דעת בלתי פוסקות בכל שנייה ושנייה, גם בעבודה, גם בשעות השינה וגם בכלל. מכיון שאני אדם מאוד מאוד מנתח באופיי, כל דבר שאני שומעת עובר פרשנויות ארוכות, ספקולציות והסברים אין קץ – בדברים הכי טריוויאלים – כמו : " למה הוא אמר לה את זה" " למה הוא התכוון " ועד ניתוח כוללני ופרטני של כל מערכות היחסים בין האנשים אותם שמעתי מדברים אחד לשני בעבודה שלהם ( לא שלי ) בעבודה (שלי – ללא כל קשר אליי ) או בנסיבות חברתיות שגם הן כלל אינן קשורות אליי. וכך אני חיה שנים חיים של אחרים .... הדבר "מטרטר " לי במוח וגוזל המון המון אנרגיות נפשיות וגופניות ממני – אנרגיות שאין לי לתת, כך שלא נותר לי כוח לדברים העיקריים בחיים. אני כן שומעת : אדם שמדבר ישירות אלי במרחק של עד מטר או שניים ממני + צפירות בכביש + צעקות במרחק 5 מטר ממני ומטה + "בומים" + רעשים קרובים עד 1/2 מטר כמו, לשם הדוגמא, אנשים שמדברים לידי. אני מסתירה את האטמים היטב כי שיערי מעליהם ובזכותם שומעת רק מה שאני צריכה לשמוע. אני מעריכה באופן הגיוני וכלל לא מוגזם, שע"י השימוש באטמים אני חוסכת לעצמי כשעתיים ביום – אם לא למעלה מכך ! • האם ניתן להתייחס לכך כמו אל שימוש – נניח, לצורך העניין - בתרופה המטפלת בבעיות ריכוז וקשב ולכן לתת לזה "הכשר חברתי/רפואי" ? • האם, בהתחשב בכך שה"טריק" עוזר לי כל כך, יש איזשהוא מקום לגינוי / בחינה כלשהיא / הפסקה של העניין ? • האם אני יכולה לראות עצמי כ"מסודרת" בחיים כי פתרתי לי את הבעייה בצורה כ"כ יצירתית והאם אני יכולה להמשיך לחיות לי בכיף עם העניין ? תודה מראש.

07/08/2007 | 23:41 | מאת: קלימרו

ברוכה הבאה...החזרת אותי אחורה לימים טובים כשספרת את הסיפור שלך... אני מבין שאת מחפשת פתרון לבעיה ואני יכול לומר לך שיש!!!!!! פתרון לבעיה הזאת.. אם נקח את זה לאפיק רוחני ,אז הייתי אומר שאחת הסיבות שהתעניינתי בצרות של אחרים ,באו בתקופה שבה אני פחדתי להסתכל אל תוך עצמי,לתוך הווקום שמילא את גופי הפיזי,ומילא בעצם את המקום שבו הייתה אמורה להיות חלק מנשמתי.... הדבר הראשון שעזר לי לטפל בבעיה הזאת( וזו בעיה קשה מאוד)היא הכרה בבעיה,הרי השמיעה מחוץ לגוף היא סמפטום של משהו...את מאושרת בחייך???... וטיפול פסיכולוגי תמיד יכול לעזור .... אשמח אם תכתבי לי איך המסע מתקדם... קלימרו

07/08/2007 | 20:58 | מאת: summertime

שלום, יש לי בעייה : מזה שנים אני עושה שימוש יומיומי באטמי אוזניים – יום ולילה - מכיון שאני סובלת מהפרעה של "שמיעת יתר" – ומכאן הסחות דעת בלתי פוסקות בכל שנייה ושנייה, גם בעבודה, גם בשעות השינה וגם בכלל. מכיון שאני אדם מאוד מאוד מנתח באופיי, כל דבר שאני שומעת עובר פרשנויות ארוכות, ספקולציות והסברים אין קץ – בדברים הכי טריוויאלים – כמו : " למה הוא אמר לה את זה" " למה הוא התכוון " ועד ניתוח כוללני ופרטני של כל מערכות היחסים בין האנשים אותם שמעתי מדברים אחד לשני בעבודה שלהם ( לא שלי ) בעבודה (שלי – ללא כל קשר אליי ) או בנסיבות חברתיות שגם הן כלל אינן קשורות אליי. וכך אני חיה שנים חיים של אחרים .... הדבר "מטרטר " לי במוח וגוזל המון המון אנרגיות נפשיות וגופניות ממני – אנרגיות שאין לי לתת, כך שלא נותר לי כוח לדברים העיקריים בחיים. אני כן שומעת : אדם שמדבר ישירות אלי במרחק של עד מטר או שניים ממני + צפירות בכביש + צעקות במרחק 5 מטר ממני ומטה + "בומים" + רעשים קרובים עד 1/2 מטר כמו, לשם הדוגמא, אנשים שמדברים לידי. אני מסתירה את האטמים היטב כי שיערי מעליהם ובזכותם שומעת רק מה שאני צריכה לשמוע. אני מעריכה באופן הגיוני וכלל לא מוגזם, שע"י השימוש באטמים אני חוסכת לעצמי כשעתיים ביום – אם לא למעלה מכך ! • האם ניתן להתייחס לכך כמו אל שימוש – נניח, לצורך העניין - בתרופה המטפלת בבעיות ריכוז וקשב ולכן לתת לזה "הכשר חברתי/רפואי" ? • האם, בהתחשב בכך שה"טריק" עוזר לי כל כך, יש איזשהוא מקום לגינוי / בחינה כלשהיא / הפסקה של העניין ? • האם אני יכולה לראות עצמי כ"מסודרת" בחיים כי פתרתי לי את הבעייה בצורה כ"כ יצירתית והאם אני יכולה להמשיך לחיות לי בכיף עם העניין ? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
10/08/2007 | 11:36 | מאת:

שלום לך, קראתי את שכתבת ,ושלחתי לך מייל שם של איש מקצוע שיכול לעזור לך מאוד בעניין זה. אשרי לי שאכן קיבלת את המייל. שבת שלום, מיכאלה

11/08/2007 | 12:52 | מאת: summertime

מיכאלה אם אפשר את המייל שלך. יש בעייה עם שלי.

07/08/2007 | 20:33 | מאת: אילנה

תודה על הפירגון ורוחב הלב. אגב, אכן התלבטתי ורציתי להתיעץ בך, אך לא מצאתי דרך לפנות אלייך ישירות כל טוב אילנה

10/08/2007 | 11:46 | מאת:

שמחתי שדעתי תרמה לך . מיכאלה

בחיפה נפתחות קבוצות טיפוליות קטנות לסובלים מבדידות/חרדה חברתית, לפי קבוצות גיל. אשמח לתת פרטים: אילנה [email protected].

06/08/2007 | 10:22 | מאת: ליאורה

את יכולה לפנות להנהלת דוקטורס, (למטה - "פירסום ושיתופי פעולה") , ולבקש לפרסם כמו פירסומים אחרים שאת רואה כאן מסביב. עם פרטים - מי את/אתם...

היי, אני מניחה שפירסום, שלא באתר, עולה כסף.ולעתים לא מעט. לדעתי זו דרך מצויינת לפרסם דברים מסוג זה. מיאלה

04/08/2007 | 20:33 | מאת: פרח שחור

שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט לנפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת. אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממירוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל וכמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. ואבא תמיד אומר תעזבהו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור. צולל חופשי ללא מצנח, לכל הכיוונים נפתח, והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת, כך שבינתיים אני נח, כך כמו שאני מונח כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת. עני ורש ומרושרש, מביט בנשל הנחש. לו רק יכולתי גם אני כך להגיח. בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש, וכמו חדש למחוז חפצי אגיע. אך אבא בשם אומרו "תעזבהו יום יעזבך יומיים" - העגלה נוסעת אין עצור לא קפצת עליה היום חלפו חודשיים והנה נשארת מאחור. וגם היתה לי בחורה קצת פראית קצת לא ברורה. אך לא הגיע לה שאשתגע - אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה ועכשיו אני מתגעגע. ולך תצא מזה עכשיו, איך תצא מזה עכשיו, מוצץ גבעול מתחת איזה גשר מי צריך אותך עכשיו? מי בכלל זוכר אותך עכשיו? לך תתחיל למצוא שוב את הקשר. ואבא בשם אומרו: "תעזבהו יום יעזבך יומיים" העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום חלפו שעתיים והנה נשארת מאחור.

04/08/2007 | 22:13 | מאת: Angel-A

It's Meir Ariel's (R.I.P) song. And I'm writing in english 'cause i'm abroad. I'm confused - have you lost 'heroin'? what heroin got to do here? do you mean that Hera is a drug, AND i misunderstand the whole thung? And sorry - i'm not rich, at list not enough. How do you know that you're probably old enough to be my mother? AND by the way - i've already have a mother, AND one mom is enough. One more question: why is it so important foe you to meet her? i mean, did she promise you a meeting? You can write in hebrew, i can read it, but not write.

04/08/2007 | 23:29 | מאת: Black Flower

כן, אתה צודק, השיר של מי שכתבת אבל אני התכוונתי ששר אותו ערן צור. הרה ייסדה את הפורום הזה! וניהלה אותו שנים! מגיע לה על כך מעולה בפסיכולוגיה,בתור שנת סטאז'IN MY OPINION . היא למדה פסיכולוגיה שנים באוניברסיטה הפתוחה .יש לה לקות למידה והיא לא יכלה לעמוד בקורס שדורש סטטיסטיקה .היא ממש עמדה לפני קבלת תואר ורק בגלל הלקות למידה שלה לא תוכל לקבל את התואר שלה בפסיכולוגיה-ואני חשבתי שמתחשבים בלקויות למידה? קיי ג'יימיסון סבלה ממאנייה דיפרסיה ולמרות זאת עבדה כפסיכייטרית שנים רבות-אולי אפילו עד היום. והרה שלנו לא תוכל לעבוד במקצוע שתפור עליה? אני הבנתי שמרוב צער היא יצאה מדעתה. היא היתה גיבורה אמיתית- לא,לא התכוונתי לסם רק לגיבורה-ואתה לא מצחיק. ולא היא לא הבטיחה פגישה ...אבל בתחילת הפורום היה מפגש שרק שלומי מכאן נכח בו.

04/08/2007 | 15:34 | מאת: דני

שלום לכם .. אני גבר בן 27 שהיכרתי מישהי בת 22 דרך חבר מסויים שהיא לא נראית הכי טוב וכל זה אבל מבחינה מינטלית ואנטלגנטיצה היא בחורה ממש מבינה עם ראש על הכתפיים ...אנחנו כבר חודשיים ביחד וכל פעם כשאני רחוק ממנה אני מרגיש געגועים וכל זה וכשאנחנו ביחד משהו מבפנים דוחה אותי משום מה .. עשיתי לה היכרות עם ההורים שלי והם מה זה אהבו אותה ממש מהלב וכולם התחילו להגיד לי שהיא בחורה כזו מבינה שאפשר לבנות איתה איזה עתיד פורח וכל הדוונים האלה ...אבל בתוכי אני ממש מרגיש ריחוק מסויים ממנה ... השאלה שלי אליכם היא כזאת האם אני צריך להמשיך איתה והמשיכה וכל זה תגיע בשלב מאוחר או שלחתוך וזהו כאליו שכלום לא קרה ...ויש לי עוד בעיה שאני לא יודע איך להתפטר ממנה שאיכפת לי מכל מה שאומרים האנשים ...איך אני אוציא את עצמי מהדבר הזה ...בבקשה אוליי באמת השאלות מסובכות רק תבינו אותי..

לקריאה נוספת והעמקה
05/08/2007 | 21:35 | מאת:

שלום דני, אני חייבת לומר שזאת הפעם השנייה שמישהו מציג סוגייה כזאת בפורום הזה,ושוב אני אובדת עצות באשר לקונפליקט הזה. נורא קשה לומר למישהו שאינו נמשך לבחורה שאיתו, שימשיך איתה. זאת צביעות.זאת הכחשה. זה רע לך ורע לה.זה אספקט אחד של העניין, שהוא הרבה יותר רחב.. ומנגד, אתה מתאר בחורה איכותית וטובה שעושה לך טוב במידת מה. יש לי שאלה, האם לדעתך, הזמן יכול לעשות שינוי?כלומר, אם תנסה לתת "צ'אנס" לקשר הזה ותתחום את זה לזמן מוגבל, האם לדעתך יכול להיווצר קשר שבנוי פחות על משיכה ויותר על דברים אחרים, שהם לא פחות חשובים. חשבת להעלות בפניה את הקונפליקט? בצורה עדינה מאוד, ואולי אף השלכתית? התיראור שנתת מעיד לדעתי, על פער רגשי שקיים אצלך.אתה רוצה ולא רוצה. חשוב מי מנצח? האם אתה מוכן לוותר לעצמך?האם לא? חזור אלינו עם תשובות..ובעיקר ענה לעצמך. מחכה לשמוע ממך, מיכאלה.

05/08/2007 | 21:31 | מאת:

שלום דני, אני חייבת לומר שזאת הפעם השנייה שמישהו מציג סוגייה כזאת בפורום הזה,ושוב אני אובדת עצות באשר לקונפליקט הזה. נורא קשה לומר למישהו שאינו נמשך לבחורה שאיתו, שימשיך איתה. זאת צביעות.זאת הכחשה. זה רע לך ורע לה.זה אספקט אחד של העניין, שהוא הרבה יותר רחב.. ומנגד, אתה מתאר בחורה איכותית וטובה שעושה לך טוב במידת מה. יש לי שאלה, האם לדעתך, הזמן יכול לעשות שינוי?כלומר, אם תנסה לתת "צ'אנס" לקשר הזה ותתחום את זה לזמן מוגבל, האם לדעתך יכול להיווצר קשר שבנוי פחות על משיכה ויותר על דברים אחרים, שהם לא פחות חשובים. חשבת להעלות בפניה את הקונפליקט? בצורה עדינה מאוד, ואולי אף השלכתית? התיראור שנתת מעיד לדעתי, על פער רגשי שקיים אצלך.אתה רוצה ולא רוצה. חשוב מי מנצח? האם אתה מוכן לוותר לעצמך?האם לא? חזור אלינו עם תשובות..ובעיקר ענה לעצמך. מחכה לשמוע ממך, מיכאלה.

04/08/2007 | 20:38 | מאת: פרח שחור

03/08/2007 | 08:12 | מאת: קלימרו

אני מנסה לשלוח לך מיילים,אבל הם חוזרים ,יש בעיה עם כתובת המייל שלך.... ממני...

03/08/2007 | 16:53 | מאת:

היי קלימרו. תנסה לשלוח לכתובת אחרת:[email protected] שבת שלום, מיכאלה.

02/08/2007 | 21:03 | מאת: שירית

שלום. אני סובלת מאיזושהיא דילמה : יש משהוא בהתנהגות שלי שלעיתים "מתפלק" לי להעביר – שלא מרצוני – תשדורת של סקס. או כאילו בא לי בדיוק עכשיו סקס או אני חושבת על סקס – תשדורת שאני באופן אישי חווה אותה כמשהוא שנחווה על ידי האחר ומפדח אותו או הורס את הסיטואצייה. העניין שזה תופס אותי גם ברגעים הכי הכי רשמיים. מה עושים ? איך מתמודדים ? ברור לי שכולנו רק בני אדם, אבל מצד שני אנו חיים בעולם שכן מאוד מסתיר את עניין המין עצמו והופך אותו למשהוא שלא מדברים / חושבים / עושים בגלוי.... אז איך מתמודדים עם דבר כזה ? לעיתים זה גורם לי לחשוב שהרסתי סיטואציה שלמה כי נפלתי במאזן אימה הזה של "מי יחשוב על סקס קודם" כי הרי כולנו משדרים איזה פאסון ביומיום ועושים מאמצים להסתיר שזה עובר בראש.... אז מה דעתכם ? איך להסתיר "יותר טוב" ומה עושים כדי להקדים תרופה ?

03/08/2007 | 17:08 | מאת:

שלום לך שירית, ראשית עליי לומר כי אני מאוד שמחה שפנית לפורום כדי להתייעץ. הסוגייה שאת מעלה כאןמאוד מאוד מוכרת.גם לנשים וגם לגברים. רבים וטובים נפלו על "קידוש המין"..כלומר, לא כבשו את יצרם באותם רגעים שהיו צריכים לשלוף את חרוגת הצניעות הווירטואלית ולהשתמש בה.המקרה שלך הוא שונה בתכלית, אך אני מסכימה שאנו,כיצורים אנושיים בעלי אינסטינקטים בריאים למין, למגע , נופלים לעתים כי קשה לנו להחביא או להסתיר את תחושותינו האמיתיות כלפיי העומד/ת מולנו. אני חושבת שהשאלה העקרית שעליך לשאול את עצמך היא ,באיזה תדירות ובאיזה סיטואציות את נקלעת לתחושות אותן את מתארת. בואי נשים דברים על דיוקם, לכולנו יש צורך להרגיש מושכים, אטרקטיבים בצורה כזו או אחרת. האם צורך זה בא אצלך כדי לכסות על תחושת חוסר ביטחון מול מנהלים'עובדים/חברים. אם כך הדבר, את צריכה לחשוב מה הגורם לכך. שכן לעתיםנורא קל"לשבור את הקרח" בעזרת פלירטוטים מינוריים ואף יותר מרק פילרטוטים. עצם הידיעה שלך תעזור לך למצוא את התשובות לשאלות שהעלתי כאן. אין רע ב"לסחוב מחמאות" בטיימיניג המתאים ולפתח קשרים תוך כדי זה שאנחנו יוזמים רצון למגע וקירבה, אך אם זה מפריע לך להשיג מטרות תכליתיות ומונע ממך לתת רושם"רשמי" ופורמלי(וכן, יש מסגרות בהם עדיף ואף מומלץ לשמור על "פאסון" ואף דיסטנס"), חשבי על דרך אחרת בה תוכלי להשיג תשומת לב והערכה כלפייך מבלי לפתוח שיחות על מין וכל מה שמסביב. אגב, אנחנו ,כחברה מערבית, מאוד פתוחים וליברלים ,ודווקא בעניין זה אני חשה כי הרבה מנהיגים לדוגמה, הגיעו לאן שהגיעו(באספקט השלילי) כי נסחפו אחר הנורמות הפרוצות שקיימות היום. צריך לדעת מתי ואיך לפעול:) בברכת שבת שלום, מיכאלה.

02/08/2007 | 15:11 | מאת: שלומי

זאת רוצה עיבוי שפתיים זה רוצה שינוי מין זה רוצה להוריד שיער מהגוף זה רוצה הגדלת הום הום הום זאת רוצה הגדלת הום הום הום ויש גם כאלה תתפלאו לשמוע שבמקום להגדיל משו הם דוקא רוצים להקטין !! יהרגו אותי הבני אדם. ראבאק, אולי פשוט תהיו מבסוטים ממה נתן לכם הבורא וזהו זה ? הרי אין בנאדם מושלם נכון ? אז למה לנסות להיות מושלמים ? אגב, אם בעתיד יהיה ניתוח שעושה אותך גבוה בכמה ס"מ ורזה בכמה ק"ג , תודיעו לי כיין ? אני צריך רק טיפה'לה לגבוה, טיפה'לה לרזות וזהו זה. חוץ מזה אני פשוט מושלם ! ביי

לקריאה נוספת והעמקה
02/08/2007 | 18:52 | מאת: קלימרו

אני מסכים איתך,הפורום אכן נהייה אתר של פרסומות אחד גדול...חצי מהעמוד הוא פרסומות לכל מיני דברים שמעידים שאנשים לא מרוצים מהחיים שלהם ומנסים להיות משהו אחר..אני לא בטוח שברגע שאנשים יפסיקו לצרוך את אותם השירותים,אכן הפרסומות יעלמו..אני לא מאמין שהחברות יפספסו מכרה שזהב שכזה... הארה בבקשה,תחזרי....

ברחת להוואי שלומי? לאן נעלמת? האם זה בגלל החייזרים שיש חשש שחדרו לארצנו?:) מקוה שאתה בסדר בחום יולי- אוגסט הזה. מיכאלה

31/07/2007 | 17:44 | מאת:

היי, מה שלומך?, אשמח אם תגיב לשאלתי במייל .תודה:)

31/07/2007 | 23:50 | מאת: קלימרו

הגבתי..... קצת באיחור,אני מתנצל.... שמתי לב שהפרסומות השתחללו באתר,עכשיו יש באמצע ההודעות פרסומת... עד מתי הניצול הזה????

30/07/2007 | 23:15 | מאת: פרח שחור

קינה להרה בט"ו באב דווקא ? להרה שתמיד תמכה בי ברגעי משבר ותקופה לא קלה להרה שתמיד משמחת בחג ולהרה שתמיד היתה עונה תוך מס, שעות לכל טענה מענה ובקשה את חסרה! תמיד בסתר ליבי האמנתי שאת מקבלת קרדיט באיזה עבודת סטאג' תודות לתשובות שלך בפורום לפעמים הייתי מתבדחת עם אחותי על כוחותיך הבילתי נידלים ושבטח יש כיתה שלמה של סטודנטים לפסיכולוגיה מהעבר השני של המטרס...אבל עכשיו את כנראה במקום טוב יותר-מסלול נסתר וחדש בחייך המגוונים ...את לא בתגובה יותר ,אולי בצפייה כמו שטענת פעם ואולי גם זה לא. אני לא באה בטענות רק מבכה את עזיבתך .לפני כחודשיים איבדתי חברת ילדות שסתם ככה נמאס לה מקשר ועם זאת יחד איתה איבדתי גם אותך. אם היית יודעת, מה חדש בחיי אולי היית שמחה איתי או תומכת או משהו .אבל עכשיו זה כאילו שאני כותבת פתק לשים בקבר. וממילא כנראה שלא הייתה ולא נבראה הרה, כמו שלא היתה פרח שחור ...רק מיכל או יובל או יוספה מאחורי כינוי.

31/07/2007 | 08:18 | מאת: מתבונן

קרה להארה משהו???? ואולי היא במקום טוב יותר,כי פשוט אין לה כח לשמוע אותנו כל הזמן מתלוננים ובוכים,וקשה להיות בסביבה של אנשים תובענים,שכל הזמן דורשים שיתנו להם ושיתנו להן,ואף פעם לא מחזירים...

31/07/2007 | 21:27 | מאת: פרח משוגע

מה שלומך? דווקא קיוויתי שזה יהיה הדדי למרות, שאישית, בקושי אני יכולה לגלוש כאן פעם בשבוע. והיא ממש הייתה כאן כל יום פעמיים ביום! ועוד היתה תקופה של חודשים שלא גלשתי לכאן בכלל! פשוט , זה אתר של תמיכה ואם לא הרגשתי צורך בתמיכה אז "לא הפרעתי". לא הרגשתי כמתלוננת! רק כאחת שצריכה קצת עידוד הדדי. והרה כל כך חריפה וחדת מחשבה ,זריזה בתשובותיה תשובותיה היו תמיד מקיפות ויסודית ביותר . תמיד מגלה עניין שנראה שהוא אמיתי

04/08/2007 | 16:32 | מאת: Angel-A

It's seems like that the subject of your discussion is an object AND not a human being like you AND me! Take a moment to think about it AND ask yourselves - what is the real thing that you are talking about?

04/08/2007 | 18:05 | מאת: Black Flower

If you are rich I am single....what right have you got to repremend us people in English?over the loss of a heroin? What is wrong with you 'Buster Brown?! HERA, has been with us for years!!!!!! ever since I began my life as a student in the land flowing with milk AND honey! .And I am probably old enough to be your mother My wet dream was to meet her in person and now ther vision of her has crumbled into a pile of ASHES! how would you feel about it!

29/07/2007 | 23:33 | מאת: קורא סמוי

לאן נעלמו כולם?

30/07/2007 | 15:05 | מאת:

כולם כאן, ..קצת רדומים. אולי הקיץ החם משפיע על התנועה הבהחלט דלילה.. אולי אתה תפתח באיזה שירשור ארוך. מה דעתך?:) יום נעים במיוחד, מיכאלה.

01/08/2007 | 13:41 | מאת: שלומי

או בשוויץ או באילת או בגולן מציע גם לכם ללכת מהר לבקר את הגולן לפני שאוטוטו נותן מיסטר אולמרט את הגולן מתנה לסורים בגלל שהם כאלה נחמדים אלינו. באמת שהרבה זמן כבר לא עשינו מחווה לסורים. מעניין מה תהיה המחווה לחיזבאללה. אולי ניתן להם את מטולה ?

29/07/2007 | 20:20 | מאת: קלימרו

אני זקוק לעזרה...האם אוכל לדבר איתך דרך תוכנת מסרים???? או דרך מייל??? בבקשה עני לי....

30/07/2007 | 15:03 | מאת:

זה המייל שלי- [email protected] מחכה . מיכאלה

29/07/2007 | 00:57 | מאת: קלמירו

שבוע טוב האם גם אתם חושבים כמוני שמארינה היא כוכבת זמא אלוהית ?

29/07/2007 | 14:14 | מאת:

בהחלט כן!- היא פנומנה. אין ספק...

26/07/2007 | 19:19 | מאת: משנה מזל

שלום, אני בת 36 ומזה 10 שנים נשואה לבן זוג מקסים. זה 9 שנים שאנחנו מנסים להביא ילד לעולם, נסיונות אלו כללו מספר הריונות שלצערנו הסתיימו מבעוד מועד בחודשים מתקדמים.. מבחינה רפואית, אין באפשרותי לעבור עוד נסיונות להרות. בצר לנו, החלטנו לחפש אם פונדקאית נחמדה, ישרה ופורייה שתעזור לנו להגשים את החלום ולהפוך אותנו להורים מאושרים. מדינת ישראל חקקה את חוק הפונדקאות בשנת 1996, מאז חקיקת החוק נולדו מאות ילדים בדרך זו. פונדקאית היא אישה בריאה בגילאי 22-38, חד הורית ויהודיה. פונדקאית נושאת ברחמה את הילד שנוצר מהביצית והזרע של בני הזוג, לעולם לא תילקח ביצית מהפונדקאית והילד שיוולד לא יחשב כילד שלה אלא של בני הזוג. עבור התהליך מקבלת הפונדקאית סכום כסף שיכול לסייע לה. אני פונה לנשים חד הוריות בגילאים המתאימים המבקשות לשפר את מצבן הכלכלי בדרך מכובדת וחוקית לפנות אלי ולסייע לי להגשים את החלום ולהפוך לאמא. אני פונה לכל אחד ואחת מכן לנסות ולעזור לנו. אולי אתם מכירים מישהי שהיא פונדקאית/ שיכולה להיות פונדקאית? אולי יש לכם מכר שיכול לבדוק ולשאול? אנא עזרו לנו למצוא מישהי שתעזור גם לנו להגשים את חלומנו לאחוז בתינוק. אשמח לקבל פניות/ שאלות למייל- [email protected] מזמינה אותכם/ן לשמוע אותי בשידור אצל איריס קול יחד עם "מירב פונדקאות חובקת" שמסבירה על תהליך הפונדקאות. http://live.103.fm/radio103fm/ikd/ikd1907071.wma תודה:)) משנה מזל

26/07/2007 | 21:21 | מאת: מיכאלה

התרגשתי לקרוא את מכתבך. את נשמעת כמו מישהי, שתיגע ותגיע בסוף אל החלום הזה.. כל הכבוד על המעמץ, התעוזה, הנכונות...החשיפה. מיכאלה.

29/07/2007 | 11:48 | מאת: משנה מזל

מיכאלה יקרה ריגשת אותי מאוד!!!!!! תודה רבה!! אמן!!!!! משנה מזל

26/07/2007 | 21:44 | מאת: nn

http://www.starmed.co.il/Forum/56

29/07/2007 | 11:57 | מאת: משנה מזל

שלחת אותי לפורום גיניקולוגיה אוקונולוגית, למה?? :) תודה משנה מזל

26/07/2007 | 10:41 | מאת: יונתי

אני בקשר עם ליבי ונטע ליבי מככבת אצלינו בפורום קיצורי קיבה בתפוז הספיקה כבר לריב עם המנהל אבל היא לוחמנית ויודעת לעמוד על שלה אם היא יודעת שהיא צודקת. עכשיו בטח יש לך מבחנים ואולי את לא כל כך בפורום אני מקווה שתיקראי את ההודעה הזו ותרגישי טוב .

26/07/2007 | 13:11 | מאת: שלומי

למה ליבי רבה עם המנהל שם ? על מה הם רבים ? ואת לא רבה עם אף אחד ? ומה שלום נטע ? איפה את פוגשת אותה ?

24/07/2007 | 19:13 | מאת: חסוי

שלום אני חדש כאן באתר..תראי...השבוע רבתי עם חבר שלי בגלל משחק מחשב(אגב אני זכר)...וסתם רבנו על משחק מחשב ברשת ועניין כזה ומסתבר שהוא נעלב ממני ועכשיו הוא לא מוכן לשמוע ממני או לדבר איתי ואני באמת שלא מבין על מה יש לכעוס עליי כי באמת לא עשיתי כלום עכשיו הוא לא מוכן לשמוע אני מנתקשר והוא לא עונה וכאילו אכפת לי ממנו כי הוא החבר הכי טוב שלי...בכלל אני מרגיש שכל החיים שלי זה פשוט חוסר מזל...והסיבה לכך..אני חושב...למרות שאני מאד מתבייש להגיד אבל נראה לי זה בגלל שאני די הרבה צופה בסרטים למבוגרים...(אני בן 17) משום מה יש לי משיכה לזה ואני יודע שזה לא עושה לי טוב וזה לא עוזר לי ואני ממשיך עם זה כי לא יודע הגוף שלי כיאלו דורש לראות את זה...אולי אני משוגע או פסיכופט לא יודע לכן פניתי כאן לתמיכה...אני מבקש שלא תצחקי עליי כי זה משו שבאמת קשה לי לספר...אני רוצה לערוך שינוי בחיי ושזה לא יהיה לי חלק מחיי(הצפייה) כי זה עושה לי טוב אני רוצה שינוי שיגרום לחייך מידי יום ושלא יהיו לי בעיות...בבשקה תגידי כל דעה שאת חושבת...זה נורא חשוב לי...ובאמת שבבקשה אל תצחקו עליי..גם אם אני משוגע...תודה רבה ומחכה לתשובה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, במכתבך הקצר תיארת את עצמך כאדם כמעט"פרווראטי". לדעתי לא כך הדברים, העובדה שאתה רואה הרבה חומר פונגרפי, לא עושה אותך לסוטה.מה גם, שבגילך זה נורא שכיח, תופעת הצפייה בסרטים פונגרפיים. אני חושבת שמטפל טוב, יכול לעזור לך נורא. כי לפי מה שהצלחתי להבין ממך, יש משהו שמפריע לך, שאתה לא ממש איתרת אותו, ועבודת האיתור ,היא מלאכתם של אנשי מקצוע טובים. אמשך לכתוב כאן, אני מאחלת לך בהצלחה. מיכאלה

11/08/2007 | 12:42 | מאת: חסוי

תודה רבה לך...אבל את חושבת שהצפייה המרובה זה לא דבר רע? כאילו בגלל שזה שכיח אז זה לא עושה אותי רע או משו כזה...או לא גורם לי דברים לא טובים?...כאילו זה דבר טבעי?

24/07/2007 | 16:12 | מאת: חום יולי אוגוסט

היום מאשימים את האוזון בכל תחלואי העולם. פעם האשימו את הקומוניסטים בכל צרה צרורה. באמת ,מי אשם במצב?

24/07/2007 | 19:03 | מאת: אז היה כבד מאוד

הכבשים בניו-זילנד והמין האנושי אשמים במצב האוזון.

26/07/2007 | 13:12 | מאת: שלומי

חחחחחחחחחחחחחחחח מה הם כבר עשו ???????????????

23/07/2007 | 22:20 | מאת:

מה אומר ומה אגיד, אני לא אדם של "ימי הולדת".. כלומר זה תמיד מרגש, אך לא מעבר. הפעם , לקחתי נשימה, והחלטתי לחגוג כמו שצריך. נהנתי נורא נורא, אפילו בסוף , מרוב לחץ, שהכול "ידפוק" כשורה, חטפתי פיק ברכיים... מעין קתרזיס, שלוווה ברעידות וכאב ראש נוראי. פתאום חשבתי על מפיקי האירועים למינהם... כמה אדרנלין זורם שם... כמה פוקוס...נורא נחמד:). ביום ה' הבחינה האחרונה שלי. קלימרו, אתה אפרוח אמיתי... חכם מאוד, עם נטייה כזאת ,לקריצה תמידית באותם מעוזי ילדות מוכרים.(משפט מסובך, אני יודעת:). תודה למברכים ולמברכות. מקוה שגל החום פה ייפסק במהרה . אני אישית, סובלת מחום ברמה של כמעט יציאה מתפקוד. משהו בחום הזה, גם אם המזגן על on נון- סטופ, מוציא אותי משיווי משקל אנרגטי. אני חשה כמו סביבון .ועם תחושה זו יכולים להזדהות עמי המונים... מצד שני, אם להביט על אירופה, יבשת אפריקה ובכלל... ערים ומדינות שסובלות מזה על בסיס כמעט קבוע, לא נותר, אלא לומר תודה, שאצלנו זה מסתכם בכמה ימים , מתוך שנה הדחוסה בימים אחרים, עם מזג אויר נפלא. מאחלת לכם שבוע נהדר. גדוש בנינוחות רגשית ופיזית. מיכאלה.

24/07/2007 | 18:29 | מאת: קלימרו

לי לא יצא לחגוג את יום ההולדת שלי,מכיוון שהיא יצאה בערב תשעה באב(אתמול ).... תגרי קצת את בלוטות הטעם,ותספרי על המסיבה... ותודה על המחמאה....

24/07/2007 | 20:21 | מאת:

מזל טוב קלימרו! כמה פעמיים הרימו אותך על הכיסא( יותר עדין מלשאול"בן כמה אתה"?") זה היה על החוף. ברצועת חופי ת"א. מוזיקה חרישית(שהתחלפת למשהו רועש יותר לבקשת האורחים).אני הרי יכולה להיצמד למוזיקה ישראלת כמו שלום ושוט' לאורך זמן, בלי שזה יצור אלצי דיסוננס:). יין אדום, חברים, רוח... ילדות, חול.אוכל נחמד. אם החסרתי משהו כנראה שלא בגללו נהנתי. קלימרו, מי ייתן ותגיע בסוף לפסיגת קלימרו:)- מיכאלה שלומדת לבחינה, ישנה, לומדת, ישנ...

23/07/2007 | 19:40 | מאת: אילן

שלום לכולם וברוכים הבאים: יום חמישי הקרוב מגיעים החל משעה 1730. כל מוזמן, יכול להביא איתו אדם נוסף הקרוב אליו ומקורב אל הנושא שלנו (אח, בן/בת זוג, הורה והעיקר שיהיה איש קרוב  ) תכנית א) מ- 17:30, הגעה, הכנה והתארגנות. ב) בשעה 18:30, שיחת פתיחה וארוחת ערב קלה משותפת ג) 19:00 מפגשים אישיים בין החברים, בפינות ישיבה השונות ברחבי החצר לצורך הכרות אישית. ד) ישיבה משותפת ב"סוכת הזולה", הצעת הרעיון והסבר על הקבוצה, שיחות ודיונים. ה) ולמי שירצה ויישאר בו כוח, נישב סביב המדורה עם מוסיקה נעימה, נספר ונדבר. התארגנות מצב רוח וברגשה של בית!! ראש נקי ופתיחות לרעיונות חדשים .מי שרוצה להכין ו/או להביא דבר מאכל ל"שולחן המשותף" בהחלט מוזמן (שתייה קלה,פירות, פיצוחים, או דבר מאכל) אבל אין זאת חובה !!! לאישור השתתפות ולכל שאלה אחרת, הנכם מוזמנים להתקשר לקובי 054-452-0505 או אילן : 050-766-7132 מוזמנים חדשים מוזמנים ליצור קשר בברכת כל הטוב והשקט שבעולם לכולנו

16/07/2008 | 21:23 | מאת: אלן

היי במקרה נכנסתי ואגד לברר זמני נסיעה לטבריה ונקלעתי להודעה שלך . המפגש הבא לא אמור להיות ביום חמישישל סוף יולי?

22/07/2007 | 06:26 | מאת: קלימרו

הגעתי לצומת דרכים בחיי,אני משום מה עושה את זה דרמתי מאוד,אז לפניי הכל אני אעשה את זה שפוי..יש לי חבר,חבר טוב אפילו,שהוא גזלן אנרגיה.מה זה גזלן אנרגיה,אדם שלא נותן לדבר,שלא מקשיב,שרק רוצה שיהיו שם בשבילו,שלא מוכן לתת מעצמו כלום.כל שיחה איתו בזמן האחרון משאירה אותי עייף,מותש,עצבני,עם סימפטומים של התקף חרדה קטן...ניסיתי לפעול בכל מיני כיוונים איתו,לדבר איתו על זה,לא להקשיב לו ,לבהות בו ותוך כדי לפתור נוסחאות מתמטיות בראש,לצעוק עליו בחזרה.כלום לא עובד... יש למשהו פתרון אחר בשבילי?,(כי הפתרון היחיד שאני רואה עכשיו הוא הפתרון של לומר לו שלום,ולנסות להתנתק ולהתרחק ממנו,ולשחרר אותו באהבה....) ממני אפרח עם נר יומולדת ביד...

22/07/2007 | 16:12 | מאת: רזית

האם בדקת את האני שלך ,האם בדקת אולי אתה אשם במידה זו או אחרת בכל מה שקרה במערכת היחסים החד קוטבית הזו עם החבר. אם כתבת לנו ולא העפת את החבר סימן שהחברות הזו חשובה לך . האם מדובר בחברות אינטימית ? בחברות ישנה ? בחברות חשובה?

22/07/2007 | 16:30 | מאת: קלימרו

התיאוריה ש"אני גורם לאנשים אחרים להתנהג בחברתי כפי שהם מתנהגים" היא מוכרת לי,אבל אני לא מבין מה אתה מנסה לומר לי....תסביר בבקשה....(נחמד לראות שחזרת...)

22/07/2007 | 17:21 | מאת: .

.

היי קראתי בקצרה את המצב שבו אתה נמצא. ראשית כמו שאתה יודע וכותב על תנתק את הקשר עם החבר. יש לי בעיה דומה עם חברה שמנסה לגזול ממני אנרגיה ופתאום יש לה"זמן" בשבילי למרות שלא היה לה את הזמן הזה כשהייתי צריכה. היא מתקשרת שאבוא אליה הביתה לכוס קפה , אני מאוד עסוקה כך אמרתי לה, עוד הוספתי שאשמח להיפגש איתה בחוץ בבית קפה@

20/07/2007 | 23:42 | מאת: שירי

היי מיכאלה.. אני כותבת לך המון.. אבל משום מה את לא עונה לי.. אני באמת הייתי רוצה להמשיך ןלשוחח איתך. אבל את דוחה אותי. תודה שירי

21/07/2007 | 10:59 | מאת: קלימרו

אני לא עורך דינה של מיכאלה אבל המנהלת עסוקה בבחינות וכו'... אבל מצד שני אני די מסכים איתך שירי,יש לה מנהג מוזר שכזה לענות פעם אחת וזהו..השאלה שלי היא האם זה משהו אישי ,או צורת חינוך .... קלימרו...

21/07/2007 | 16:27 | מאת:

שלום...לכולם... גם לאמיתיים ,גם למתחזים ,גם לאלה שחושבים שהם מתחזים והפוך:) יש פה מעט כאוס, קשה להבין מי נגד מי , למה וכמה. אני לא מתעלמת שירי, ולך קלימרו החמוד, אני לא ממש מאמינה בשיטת חינוך מעין זו:). זה נכון, יש לי בחינות... ועבודה ו..חיים כמו לכולנו...אני נורא משתדלת לענות בזמן...ובכלל.ספציפית השבוע, אני חוגגת כמה ימי הולדת- כולל את שלי-:). אז יש הכנות ודברים בין לבין. אני מבטיחה שמחר,אשב, ואכתוב, אכתוב, אכתוב,.... ממני, שחוגגת מחר יומלדת 26- מיכאלה.

21/07/2007 | 15:52 | מאת: מישהו

אם זה נכון ומיכאלה באמת דוחה אותך, אני יכול להבין למה! יש לך את הנטייה לעצבן את כולם עם הסיפורים המפוברקים שלך!

20/07/2007 | 22:58 | מאת: עידן

בן 28 אין לי חברים לא התחלתי עם בנות אף פעם לא קיימתי יחסים אני לא שורד עם זה טיפולים כדורים אישפוזים לא עוזרים לי בכלל אני לא מצליח לעשות כלום עצוב מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאודמאודמאודמאודמאודמאוד מאוד קשה לי מאוד בסופי שבוע לא יכול ללכת ברחוב לא יכול לראות ילדים מתחבקים ומתנשקים אני מקנא מאוד ניסיתי לשים קץ -קשה לי עם המחשבות האלה מנסה שוב

15/09/2007 | 22:32 | מאת: ניסיון 1

15/09/2007 | 22:33 | מאת: ניסיון 2

0

17/07/2007 | 15:21 | מאת: יוכי להרה

לאחר שנים רבות של תסכול בקשתי מבעלי ללכת לייעוץ זוגי. בעלי מסרב בכל תוקף בטענה שהוא מודע שהוא לא מושלם, לא מוכן להשתנות, או לא מסוגל להשתנות. אני החלטתי להפסיק לקטר- כי זה לא יעזור, לא לדמוע יותר - כי לא מגיע לי, פשוט להתחיל לדאוג לעצמי. אבלה יותר במחיצת יילדי , נכדיי וחברותי והרחיב את חוג החברים, ופשוט על מנת לשרוד אכניס לי לראש כאילו בעלי נכה. מה דעתכם על הנ"ל? תודה.

17/07/2007 | 18:12 | מאת: HERA

יוכי שלום, נכון, אי-אפשר להכריח מישהו ללכת לטיפול, גם אם הצד השני (במקרה של טיפול זוגי) מאמין שזה נחוץ ונכון למען החיים המשותפים. אבל את יכולה ללכת לטיפול פרטני - זה יגרום לך לראות ולהבין דברים בצורה אחרת, וכתוצאה מכך לשנות דברים בהתנהלות שלך מול העולם ככלל, ובעלך בפרט. הרבה פעמים, כשאחד מבני המשפחה נמצא בטיפול (הורה או ילד), יש לזה השפעה נרחבת על יתר בני הבית. מה גם, שייתכן ובעלך יראה שאת מפיקה תועלת מטיפול אישי וירצה להצטרף ו/או ללכת לטיפול זוגי. הכי טוב, במקרה הזה, שתעשי את מה שטוב ונכון לך. אומנם זה לא ישנה את בעלך באופן ישיר, אבל זה בהחלט ישפיע עליו באופן עקיף. אני מסכימה איתך, שלפעמים יש תועלת בלקטר ולשחרר תסכולים, אבל לא כדרך חיים - זה באמת מאכזב יותר כשמקטרים, וזה נופל על אוזניים ערלות. אני מסכימה איתך גם בזה, שאת בהחלט יכולה להפיק הרבה תועלת מבילויים משותפים עם אחרים (משפחה וחברים). ובקשר למה שכתבת - כן, יש אנשים עם נכות רגשית. זה לא מעיד, בהכרח, על איזו הפרעה נפשית חמורה, אלא יותר על קושי להתחבר לפן הרגשי, וכתוצאה מכך נוצר קושי בהבנה רגשית של אחרים וביכולת להיות אמפטיים כלפי הזולת. HERA.

17/07/2007 | 18:57 | מאת: קלימרו

17/07/2007 | 15:20 | מאת: קלימרו

היי.. מה קורה איתך?? כל סוגי הוירוסים הקיימים והידועים לרפואה החליטו לבקר אצלך בגוף??? :)) איך הבחינות ?? מצליחה להתמודד עם הכל ביחד??? ממני אפרוח...

17/07/2007 | 22:10 | מאת:

שלום חמוד, התשובה היא- חד- משמעית לא! צנחתי לתקופה לא נחמדה בכלל, ולבחורה שכתבה שהיא מציאה לי לעבור בדיקות כלליות- אני חושבת שאין תחום ברפואה שאיני מכירה כעת:) הבחינות מעיקות, החלתי עבודה חדשה, מאתגרת מאוד אך במקביל לוקחת את מצבוריי האנרגיה הדי דלילים שלי החודש:) אבל ביום ראשון יש לי מומלדת , ותמיד קורה משהו טוב אחר- כך. אני בת 26, ומרגישה זקנה מהרגיל:) אפשר מעט עידוד.?:) טוב שחזרת, חשבתי שמישהו הצליח לסלק אותך מכאן. שמחתי לשמוע את ציוצו של האפרוח. מיכאלה:)

18/07/2007 | 08:31 | מאת: קלימרו

אנחנו צריכים לחגוג. הצליחו להבריח אותי מכאן,ואני עדיין חושש להכנס לפורום ולכתוב,ואני עדיין חושש מהתגובות שאני מקבל,כי אני לא יודע מי עומד מאחורי התגובה,האדם שהבריח אותי ,שמזייף את שמות הכותבים ועונה בשמם,או חבריי הפורום...יש לך תשובה לפלונטר זה??? ספרי על העבודה החדשה בבקשה,זה נשמע מסקרן מאוד... ממני אפרוחי...

17/07/2007 | 01:01 | מאת: ע

מחפש להכיר אנשים אבל מתקשהבעיקר עם בנות

17/07/2007 | 18:15 | מאת: HERA

היי ע. תוכל להיות קצת יותר ספציפי? או, אשאל את זה אחרת - מה אתה עושה כדי להגיע למצבים שבהם יש לך הזדמנויות להכיר אנשים חדשים (וזה כולל, כמובן, גם בנות)? יש אנשים, ואני לא טוענת שגם אתה כזה, שיושבים בבית כל הזמן ומתפלאים שהם לא מצליחים להכיר אנשים חדשים... לכן שאלתי מה אתה עושה - באופן אקטיבי - כדי להיחשף לאנשים חדשים. HERA.

17/07/2007 | 22:15 | מאת:

שלום ע', הקושי שאתה מתאר, איפה אתה נתקל בו לרוב ?. האם זה בעבודה? האם בחוג החברים הפרטי? האם יש לך הימנעויות שקשורות בחיי חברה באופן יותר רחב?. אם תוכל פרט יותר, יהיה קל יותר לתת לך הצעה והצצה יותר מעמיקה:) אשמח לשמוע ממך, מיכאלה.

18/07/2007 | 19:03 | מאת: ע

לא התחלתי אף פעם עם בנות-לא טוב לי עם זה לא קיימתי יחסים אין לי חברים

16/07/2007 | 21:02 | מאת: רותי

מחבר: רותי תאריך: 16.7.2007 שעה: 20:37 לי היקרה ,תודה לך על תשומת הלב והעיצות היעילות אקח לתשומת לבי ואשתדל לממשן למרות שזה לא קל כשהמורל ירוד , האם ישנה אפשרות להכיר חברים כאן ( באינטרנט)?

17/07/2007 | 00:46 | מאת: idan

מעוניין להכיר אנשים

16/07/2007 | 20:37 | מאת: רותי

לי היקרה ,תודה לך על תשומת הלב והעיצות היעילות אקח לתשומת לבי ואשתדל לממשן למרות שזה לא קל כשהמורל ירוד , האם ישנה אפשרות להכיר חברים כאן ( באינטרנט)?

17/07/2007 | 00:54 | מאת: idan

גם אני בודד מעוניין מאוד להכיר להעביר חוויות וכו'

17/07/2007 | 00:56 | מאת: עידן

המשך............. מאיפה את?