פורום תמיכה הדדית

שלום לכם... אני מלאת התנצלות על כך שאני לא עונה בשבוע האחרון. תקף אותי וירוס ממש לא נחמד, ואני רוב הזמן ישנה. אני מקוה שהערב כבר ארגיש טוב יותר, כדי לשבת ולכתוב כמו שצריך. שבוע טוב, מיכאלה

מיכאלה, מדי פעם אני עוברת בפורום ותמיד רואה שמשהו תוקף אותך. אולי כדאי שתיבדקי בבדיקות כלליות? רפואה שלמה ושתהיי בריאה.

היי, הייתי מעוניינת לדעת היכן ישנה סדנא לתמיכה הדדית בצפון בעיקר ברמת הגולן בנושא אהבה נכזבת, או תלותיות באנשים, חפצים וכו'. בבקשה עזרי לי. תודה אורית.

שלום לך, , את יכולה להפנות שאלות ספציפיות לפורום השכן "פסיכולוגיה קלינית". שם תקבלי הכוונה מקצועית ומדוייקת.חוץ מזה, פשוט צריך לחפש בעוד פורומים כאלה ואחרים, קבוצות מסוג זה לא מתפרסמות באמצעי התקשורת,צריך לתור אחריהם .בסוף תמצאי אל ייאוש. במידה ותרצי מטפלת,אשמח להפנות אותך למישהי מקסימה, מאזור הצפון. בנתיים סופ"ש נעים, מיכאלה.

שלום אני בת 19 משרתת בצבא. כשהייתי בת 14 התחלתי לראות את החיים באור אחר ממה שהייתי רגילה עד אז (אני יודעת שזה דבר טיבעי וחלק מההתבגרות), אני לא מאמינה לאנשים, לא רוצה להיכנס להתחייבויות וכשאני מנסה אנשים רואים אותי כמשהו שאני בכלל לא, או לפחות לא רוצה להיות, ואולי בגלל החוסר בטחון שלי זה מה שיוצא לי להראות. כשאני מתרגשת וזה יכול להיות מכל דבר שטותי, כמו למשל סוף שבוע שעבר לי בכיף אז בערב של שבת אתרגש לקראת מחר ואלחץ, אני מתחילה לחוש בחילה ואף להקיא. כמו שאמרתי כל דבר שטותי יכול לגרום לי להקיא, פגישה עם חברים, ארוחה משפחתית, יציאה להצגה וכו', יש תקופות שזה בתדירות נמוכה יותר ויש תקופות שזה ממש אובססיבי, ואני מרגישה שזה פשוט עוצר לי את החיים ומתסכל אותי קשות. אני מרגישה חוסר הערכה שלי כלפי עצמי וחוסר הערכה של אחרים אלי. אני בטיפול פסיכולוגי כבר יותר משנה, ואני מרגישה שהוא עזר במקצת, אבל עדיין עובדה שאני כותבת בשעה כמו מאוחרת כי יש לי בחילה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה גורם לי לשנוא את עצמי ואת כולם, אני תמיד מרגישה שגם שונאים אותי ומבקרים אותי כל הזמן. פשוט נמאס לי מעצמי ומהמחשבות של עצמי והפחדים הטיפשיים האלה. לפעמים הייתי רוצה להיות משוגעת אמיתית בבית משוגעים כדי שלא אוכל להרגיש את ההרגשות הנוראיות האלה שאוכלות אותי מבפנים. בבקשה תעזרו לי נ.ב- הצבא הוא על בסיס יומי, הוא מהווה אירוע רגיל בחיי לא טראומתי מתוסכלת

שלום לך, קראתי את שכתבת. את מתארת תגובות חמורות של לחץ , גם ברגעים, שלטענתך הם "רגילים" ולא אמורים ליצור מתיחות/חרדה. אני שמחה לשמוע שאת בטיפול, במקרים כאלה נורא חשוב להיות מודע. לצערי , אני מכירה לא מעט אנשים, שמתרגמים סימפטומים גופניים, כמו הקאות, לבעיות בריאות, שלעתים הם אכן צודקים, ומדובר בבעיה בריאותית, אך ברוב הפעמים(לאחר בדיקה רפואית) , ניתן לראות בבירור קשר כזה או אחר למצוקה/מתח רגשי ונפשי. ואת הצלחת לעשות את הקשר הזה, וזה נפלא לטעמי. ניסית לעסוק קצת במדיטציה?, יוגה?. מגרשים"רוחניים" שמקלים נורא לדעתי.ייתכן וזה יכול לעזור. בכל מקרה, המשיכי את הטיפול, אל תוותרי לעצמך בעניין זה. התהליך הוא ארוך, עד שאכן רואים וחשים בתוצאות משמעותיות. המשיכי לכתוב כאן:) סוף שבוע מקסים, מיכאלה

היי מיכאלה זו שירי.. כתבתי לך.. ושוב את מתעלמת ממני.....אשמח אם תעני ליי חשובה לי מאוד דעתך תודה

לא הבנת את הרמז? אפילו לה נמאס ממך!

שלום לכם אני מקווה שפניתי למקום הנכון, אני אם לילדים ,הוריי מאוד מבוגרים וחולים יש לי אחות אחת ואנו לא מדברות מזה שנתיים רוב השנים לא הסתדרנו. אני מרגישה מאוד בודדה , אין לי קשר עם המשפחה המורחבת שלי למעט מפגשים בשמחות לעיתים רחוקות, כמעט ואין לי חברים הניכור והבדידות משפיעים עליי לרעה מאוד מאוד ובכך על ילדיי( בחגים ובחופשים אנחנו לבד וזה מאוד כואב לי) לבעלי משפחה חרדית לכן אנחנו מתראים לא הרבה ואני מרגישה איתם דיי זרות . ביתי הקטנה בת6וחצי ואני לא מצליחה להתחבר להורים של הבנות בגנה, חלקן הגדול סנוביות מאוד כלפיי ולא יוזמות איתי כל קשר על- אף שחלק ן בגילי ( 44) הן עושות טובה שהן מדברות אליי. מרבית הזמן אני בדיכאון בשל בדידותי במיוחד כואב לי על ילדיי המקסימים שהם רואים אותי כך ומושפעים ,כמו -כן מצב זה מאוד מרע על הזוגיות שלנו מה עליי לעשות כדי לרכוש חברים טובים ( עם ילדים כמו גלאייי ילדיי) וכיצת אוכל להיות שמחה סוף סוף בחיי?? עליי לציין שאיבדתי את אחי בצעירותי תודה מראש על תשובתכם החשובה לי מאוד

היי רותי -חבל לשקוע באומללות,השנים שיעברו לא יחזרו ומצב רוחך יתדרדר יותר וחבבל. תקחי את עצמך בידיים תחליטי החלטות .תצאי ותפגשי אנשים בשכונה בתחנת אוטובוס במרכול תדברי תהיי נחמדה ואל תחששי .ההפיך אני בטוחה שתקבלי פידבקים מאנשים באותו מצב שצריכים חברים ותשומת לב.רק תחליטי ותפעלי. את יכולה להרשם לחוגים שמענייינם אותך שם תצאי גם עם הנאה וגם תכירי חברים . אניבבלוג שלו http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ympr

לי היקרה ,תודה לך על תשומת הלב והעיצות היעילות אקח לתשומת לבי ואשתדל לממשן למרות שזה לא קל כשהמורל ירוד , האם ישנה אפשרות להכיר חברים כאן ( באינטרנט)? סליחה על הטעטיות ששלחתי בטעול תשובות לראש הפורום אינני מיומנת להת רותי

האם מי שמנהל פורום בדוקטורס יכול לקבל מידע סטטיסטי כמו לדעת כמה כניסות היו לפורום וכמה פעמים נקראה כל הודעה או שזה מידע ששמור לחברה שהקימה את האתר?

רק למנהלים של האתר עצמו, אם בכלל, יש גישה לנתונים שציינת.

אמן...

אמן ואמן-שבוע טוב לכולם

מיכאלה שלום, אני תוהה מדוע אינך משתמשת בפונקציה של מחיקת הודעות מהפורום. יש כאן הודעות שמבזות הן את כותביהן (וברור שמדובר במתחזים למיניהם) והן את הפורום עצמו. אם מישהו נכנס לכאן בפעם הראשונה, כדי לקבל תמיכה הדדית (כפי שמשתמע משמו של הפורום) ונתקל בהודעות הללו, סביר להניח שהוא לא יחזור לכאן שוב וחבל. זה פורום עם הרבה פוטנציאל, וכותבים בו אנשים נפלאים. את לא חושבת שהגיע הזמן לתפוס קצת יוזמה, להפגין נוכחות ו"לנקות" את הפורום מכל ההודעות המבזות הללו?

שלום ל"סתם אחת" ובכלל לכל באי הפורום, לצערי, דווקא פונקציית ה"מחיה" אינה בידי. מלאכה זו נעשית בידי אחרים פה באתר דוקטורס. כייון שאני רואה שזו מגמתיות כואבת בשבוע האחרון, אני לא רוצה להטריד מידי את העוסקים במלאכה. כבר פניתי לנוגעים בדבר. אני מודעת לעובדה שזה משחיר את הפורום כולו. מקוה שהעניין יפסק בקרוב, ונשוב להרמוניה הרגילה של שירשור הודעות נחמדות ... סוף שבוע נעים לכולם/ן. מיכאלה

היי...תראי סימן חיים...אני מתגעגע לשיחות שלנו,הן חסרות לי,ואת חסרה לי.... מקווה שהכל בסדר שם אצלך,ושחוות החיות שלך עומדת על קנה...

היי קלימרו. זהו התלבשת על הרה ? האם אתה מוכן לשוחח גם עם נשים אחרות ? שולי

היא לא באמת תגובה אמיתית..לא של HERA ובטח לא של שולי.... לא נמאס לך????

היי מיכאלוש. האמת שהתעוררתי היום עם מלא דמעות והרגשת בדידות מגעילה, שממש חונקת אותי. האמת היא שאני (חושבת שיש לו משהו קשטן אליי,לדעתי יש משהו באויר אולי לא מספיק חזק. אבל יש )כשהוא היה אצלי וזה היה לפני ההתנתקות שלנו חודשיים. ששאלתי אותו אם הוא חש אליי משהו הוא אמר שחושב שכן. הוא לעולם לא התאהב לא הייתה לו חברה הוא לא יודע מה זה =מפחד מזה גם. (ממה שנתן לי לחוש ממנו). ששאלתי אותו כשהוא היה בחול לחודש לפני 4 חודש ,לא דברנו לא ראינו חודש. שאלתי אותו אם הייתי חסרה לך או חשבת עליי.. הוא אמר שכן.(ואפילו אמר שקנה לי צמיד ערב אחד)לדעתי אני כן חשובה לו. אבל זה תמיד ככה שאנחנו ממש מתקרבים הוא חוזר אחורה.. אנחנו מכירים כבר שנה וחצי, אך לעולם לא היינו יחד(הוא טוען שיש סיבה שבגללה אנחנו לא יחד. לדעתי ומה שהרגשתי זה שההורים שלו לא אהבו אותי).ככה שנה עברה לנו לפעמיים בניתוק קשר לפעמיים טלפוןנים פאבים משותפים וזהו. חשוב לי לציין שהוא מעולם לא ניצל אותי מינית.!!! כי הוא מכבד אותי. ואז לפני חודשיים התפתח קשר הוא בא אליי ערב אחד. ומאז היה לנו ממש כיךף יחד.. ואז יום אחד הוא אמר לי שהוא לא יודע מה לעשות נמאס לו בעבודה וכו.. ואז יום אחרי הוא אמר לי שדי הוא מתפטר לא יכול יותר.. וששאלתי אותו מה תעשה הוא אמר לי אני טס לעבוד בחול.. לגבי הטיסה הוא אמר לי שזה מה שהוא רוצה לעשות 99 אחוז שכן. ולגבי הפיטורים זה מיידי . אנחנו עובדים יחד באותו חברה ככה שיוצא לי מידי פעם להתראות איתו. הוא עדיין לא עזב ולא טס. משהוא שפגע בי קצת.. אבל אולי הסתדרו דבריים/אז למה לא חזר אליי? והדבר השני שנפגעתי.. זה שהוא היה אצלי הוא אמר לי שהוא זכה בכרטי\ס לצימר ואני כנראה יהיה זו שאבוא איתו. לפני שבוע שמעתי שהוא היה עם מישהיא בצימר כלכ ך נפגעתי ממנו.. כאילו בשלושה שבועות שלנו היה מלך הספקתי לקנות לו מתנה לאכול אצלי ארוחת ערב. לישון אצלי ובסוף זה מה שמגיע לי? מדוע???? כל כך נפגעתי מיכאלה ממש עד שזה לא עוזב אותי עד עכשיו. רראיתי אותו בעבודה יום ב. התעלמתי ממנו כאילו אין לי מושג מי זה . אפילו לא הסתכלתי לכיוון שלו. ממש נפגעתי ממנו.... אשמח לתגובה מה לעשות.. ועדיין אני מרגישה כלפיו משהו.. אני מתגעגעת אליו.. את חושבת זה שלא דברנו חודשיים גם לו מפריע ? את חושבת שההתרחקות יכולה לתת לו להבין שאני האחת בשבילו ? מה לעשות? מצד אחד אני באמת פגועה ממנו ומצד שני אני מוכנה להשפיל את עצמי ולחזור להיות איתו.

שלום שירי, כל כך הרבה שירים נכתבו על פרידות. המון סרטים נוגעים בנושר הרגיש הזה. נורא נורא קשה להיפרד. לא משנה מי יזם.. קראתי את שכתבת, חבל לי לשמוע כי למרות שאת מודעת היטב לרגשות שלך(חשה מושפלת , מבוזה), את מוכנה להישאר במערכה הזו. זה נכון שכדי להשקיט את הכאב והגעגוע אנו לעתים חוזרים או נשענים על כרית הנוסטלגיה שמזמן נקרעה ויצאה משימוש. נורא לא פשוט לצאת חזרה"לשוק" ולסמוך על עצמך ולהאמין שאדם אחר ידע להעניק אהבה וחום. יש המון דרכים להתמודד עם פרידה, הקשה מבינהן , אך האפקטיפית לטעמי, לטווח הארוך, היא ניתוק מוחלט. זה כואב, דוקר. לעתים ממש מחרפן. אבל זה משתלם. נסי כמה ימים. תצ'פרי את עצמך על כל יום שעובר מבלי שאת יוצרת עמו קשר בדרך כולשהי. תגייסי את חברותייך, שכל פעם שתרצי לחייג אליו , את תתקשרי אליהן.( זה עובד מצויין). זכרי שבסופו של דבר אנו מחפשים את האושר, ואם הוא לא מגיע ממקום אמיתי, אז תקופה של בדידות או לבד לא נוראנ, ואף מוציאה אותנו חסונים יותר .לעתיד להווה... ובכלל. שבוע נעים ,מיכאלה

....שלי הרבה יותר מוקצן -אמרתי למישהו שנהיה ידידים אפילו שהאמת היא שאף פעם לא נוכל להיות ידידים עם התשוקה שלנו שאנו ביחד אבל הוא כמובן אמר לי כבר לפני 8 חודשים שהוא לא מעונין בזוגיות איתי - חזרנו להפגש אחרי שנפרד ממישהי רק התנשקנו על ספסל בפארק כשעה ( כשהתקשר לספר לי שנפרד מהאחרונה שלו) . ומאז לא נפגשנו ... זה ממשיך הסיפור ... בכך שהוא התקשר ואמרתי שיש לי אורחים ואחר כך השארתי לו הודעות בפלא והוא לא חזר... וכשהעליתי את זה שהוא רצה רק בידידות הוא לא הכחיש ... הוא גם כל הזמן גולש בג"ידיט ואני מסתובבת לי עם אחר שאוהב אותי... ומתפללת שיקרה נס ושהוא ,זה שאני מאוהבת בו , יחזור לחיי ויהיה מאוהב בי

חסרה לי מאוד הנוכחות שלכם ושלכן בפורום... מרגיש שהבית שנבנה כאן בעמל כפיים נהרס במחי כף.... לא פשוט לחזור לבית ריק .... ובכל זאת שבת שלום... והמלצה אישית שלי-סדרה חדשה בשם "מסכים"...סדרה גאונית ופשוטה,התכנים של הסדרה מרתקיםאבל לא פשוטים.....

מתזה די נמאסת על כולנו .....,אני מקווה שמיכאלה תמחק את המתחזה למרות שהפעם הוא לא הכפיש אותי.

מה שלומך???הרבה זמן לא כתבתי בפורום ,כי פחדתי ממך,שתתקיף אותי עם כל מיני שמות של אנשים אחרים,ואני יכול לומר עכשיו שאתה מפחיד אותי... האם בגלל שעניתי לך כמו שעניתי לך לפניי חודשבערך ,זאת הסיבה שאתה עושה את כל זה??? האם זאת סיבה מספיק טובה בשביל לגרום לי שאני לא אחזור לפורום הזה?ושבערך מאותה תקופה הפורום הזה מתמוטט מיום ליום-יכול להיות שלריב שלנו יש קשר לכך,ויכול להיות שלא..אבל האם זאת סיבה מספיק טובה בשביל לקחת לי את הבית השני שלי??ולא רק לי לעוד כמה אנשים??? ממני-האפרוח .....

למה אומרים מורי ורבותי ? יש הבדל בין מורה לרב ? חוץ מזה, למה כאשר פונים לקהל הם הופכים פתאום למורים ולרבנים ? טוב בסדר, תגידו לי. מה הענין שלך, זה בסך הכל שיגרת לשון. לא צריך להתעמק בזה. או קיי, אני מקבל את תשובתכם הנכונה, מקבל, אין בעיה. אני לא במצב רוח התקפי של ויכוחים, ממש לא אבל, לצורך הענין, בכל זאת ארצה להיות קטנוני ולהתעקש, למה צריך לנקוט בשיגרות לשון תמוהות, למה אנשים צריכים כל הזמן לומר: אז מה העניינים ? מה קורה ? מה נשמע ? איך הולך ? אז מה ? ואז כולם עונים: בסדר על הכיפק כרגיל ברוך השם יהיה טוב סתם שואלים וסתם עונים. שיגרה. אוטומט, רובוטים. למה לא להיות יותר אמיתיים ? יותר כנים ? יותר אנושיים? יותר פתוחים? שטויות. מה נהייתי מגיד מישרים על הבקר ? מטיף מוסר ? ומה איכפת לי מה אנשים אומרים או לא אומרים ? שיגידו מה שבא להם. או קיי הבנתי ת'קטע. אתם לא בקטע. יאללה. לפני שאכתוב עוד ועוד ועוד ועוד שטויות וזיבולים, נסיים בטוב, אשלח פריסת שלום חמה לכל הידידים הותיקים והחדשים לכל עשרות חברי הפורום הנלהבים לכל הצופים בבית לכל החיילים הגיבורים ששומרים עלינו בגבולות (פיקחו עין שלא יחטפוכם הנבלות ימח שמם ) לכל עם ישראל (חוץ מהפושעים האנסים הפורצים הגנבים המועלים המטרידים הנצלנים המתלהמים האנוכיים הרודפי שררה התאבי שלטון למיניהם ויש כמה כאלה כאן במדינה) וישכון ישראל בטח בארצו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו (שמעתם פעם שאנשים גרים מתחת לגפנים ? אני לא) ביי ביי להתראות בעגלא ובזמן קריב ונאמר: אמן יצא לי קצת ארוך אבל מה כפת לכם ? זה לא עולה כסף. רייט ? ביי לסיום, הרה, מתגעגעים אליך . מתי את חוזרת ?

מיכל ולמור ולליבי ולהרה ולשמחוש ולסיון ולקלימרו ולנטע וליונת ולטופזינקה ולכוכבית ולפרח שחור וכמובן למנהלת מיכאלה ולכל מי ששכחתי בטעות שלום שלום לקרוב ולרחוק. מי רוצה להיות חבר שלי ?

מי זאת גילי,ולמה יש שנאה כלכך גדולה אליה בפורום ???

אבל אין מספיק סובלנות. גילי נכנסת מפעם לפעם עם שאלה די דומה שבעיקרה גבר הרומז לה אולי שהוא מעוניין בה. והסיפור משתנה בכל פעם. וגם השם שהיא בוחרת לעצמה משתנה. אבל לא המייל. אנחנו חושבים שיש כאן משהו אובסיבי ושכדאי לה לבדוק מה עומד מתחת לענין הזה אצל איש מקצוע. זה הכל. יום טוב ובהצלחה לכולם.,

גילי הנ"ל נכנסת לפורומים השונים (בעיקר לזה) כבר כמה שנים!!! בכל פעם בכינוי אחר, ותמיד עם שאלות שקשורות בצורה כזו או אחרת לגברים שמתחילים איתה, רומזים לה, רוצים אותה וכדומה. גילי חושבת שהאנשים כאן סתומים ולא מבינים שהיא אותה הגברת רק בשינוי אדרת. ותאמין לי שאף-אחד כאן לא עד כדי כך מטומטם. היחידה שחיה בסרט זו גילי בעצמה. וכאן זה לא קולנוע. אז שתיקח את עצמה עם הסרט שלה, ותלך למקום אחר!

לחלקכם......

לחלקכם......

היי לך כתבתי לך קצת יותר למטה.., לפני שבוע:( והתעלמת ממני ?? מדוע ??

אולי כי את נכנסת לכאן פעם בשבוע, כל פעם בניק אחר, כשעצם את אותה אחת - גילי! את פשוט מזלזלת באינטליגנציה של האנשים בפורום אם את חושבת, שלא יודעים שאת אותה הגברת בשינוי אדרת! GET A LIFE!!! ולא כאן!

שלום לך שירי, אני מתנצלת נורא, ייתכן ולא שמתי לב להודעתך.חלילה לא ממקום של התעלמות. מה שלומך? האם בשבוע הזה הוקל לך?. אני רוצה לומר לך משהו בכנות רבה. כשאני מצוייה בסיטואציה דומה לשלך, ואני"מתה" להתקשר או לאותת כדבריך על קיומי, אני בדר"כ בוחרת לעשות זאת. כי זה נותן לי תחושה טובה. העניין הוא,שזה נורא אינדבידואלי.עלי זה מקל, אך יש שיטענו שזה סוג של "מזוכיזם" ועינוי לחזר אחר מישהו שלא ממש רוצה איתנו בקשר. מה שקורה בדר"כ, זה שזמן" ההחלמה" מהפרידה מתעכב ואף מתארך.אנו ניזונים מפיסות של רגש שמופנות אלינו(במידה והבחור מחזיר טלפון או הודעה), ואז נושבים אלינו חזרה הזיכרונות, הגעגועים ויש מאין היאחזות באשלייה, שכן לא תמיד הבחור מעוניין. העצה שאני נותנת לחברות בהקשר זה , שילכו בהתאם למה שאומר להן ליבן. הרציונאל בהחלט חשוב כאן, אך כיוון שאני לא מכירה לעומק את סיפורך האישי עם בן זוגך לשעבר, אני רק יכולה להמליץ לך לבדוק לעומק ולהשתמש בכמות נכבדה של אינטואיציה.בעצם, לשאול את עצמך שתי שאלות עיקריות.האחת, האם את רוצה את הבחור ומוכנה להילחם עבורו.והשנייה, לא פחות חשובה, מה לדעתך מעמדך אצלו.האם את חושבת שהרגשות הם הדדיים, ומדובר רק במשבר חולף. לאחר שתוכלי לענות לעצמך בצורה כנה על שאלות אלה , נסי לבצע פעולות בעדינות ובשיקול דעת בכדי שלא תגרמי לעצמך פגיעה נוספת. כתבי שוב, אני כאן. מיכאלה

קיבלתי וקראתי את המיילים מכולכם. שמרתי אותם לימים אחרים. שלומי - אני לא ברוגז עם אף-אחד (רק עם עצמי), וזה לא קשור לפורום בכלל. אתה הרי יודע, שהתמודדתי עם כל הטרולים למיניהם בלי שום בעיה. ברגע שהמצב שלי יתייצב (מה שלא קורה בינתיים, אלא להיפך) אענה על כל המיילים ואחזור גם לכאן, לפורום. תודה לכל מי ששלח מייל, אני מקווה שאף-אחד לא נעלב מזה שלא עניתי.

משתתף בקריאה של כולם ...תחזרי ....

היי הרה החמודה, תודה שהראית אות, אפילו אם הוא קטן, יש תקווה. ישועת ה' כהרף עין

אכן ישועת ה' כהרף עין. תהיי בריאה ושלימה הרה יקרה. כולנו אוהבים אותך מאד מאד. את בחורה אמיצה ונהדרת. ירבו כמותך בישראל. ביי ושובי אלינו מהר מהר שמחה ומאושרת.

בוקר נפלא! אני בתקופת לחץ אדירה. גם עבודה חדשה ולא פשוטה בכלל, לימודים.. ובכלל. מקוה שאת ימות הקיץ החמים האלה אתם מבלים במקומות ממוזגים רוב הזמן, כי אני לא,וזה משגע קצת. שיהיה רק טוב. מיכאלה

רוצה לספר לנו קצת על העבודה החדשה ? ולמה אין מזגן ? אין כסף או שזו עבודה בחוץ ? את בקטיף ? בונה בתים ? סוללת כבישים ? מניחה מסילות ברזל ? בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה רבה מאד. להשתמע

אתם בקשר? אני כל כך מבואסת ממה שקרה ! שהרה לא מרגישה טוב וכל זה . זה לא שרציתי להעלם כשדברים מסתדרים זה פשוט שכך יצא . בפרט שהכל כל כך אנונימי! שבת שלום פרח שחור

מה כוונתך שאת מבואסת ממה שקרה. מה קרה ? כתבתי לה מייל הבקר. אני מקוה שתחזיר לי תשובה. האם מישהו פגע בה כאן בפורום ? הרה תמיד ידעה להתעלם מתגובות של אנשים מסכנים שחייבים לפגוע בכדי להרגיש טוב יותר.

אני יודע שיש תסמונת של דכאון חורף, אצלי זה בדיוק הפוך. אני סובל בקיץ מעיייפות מטורפת - גם בלילה, חוסר חשק, בעיות של עייפות בדיבור, קוצר סבלנות ואי יכולת ריכוז. אני יודע שהקיץ קשה לכולם, אני פשוט מרגיש שזה מאד קיצוני אצלי ! לתשובתכם אודה

שלום גל, באודי יושבת מול מאוורר ישן, שהשנים לא פסחו גם עליו, ברצוני לעודד אותך. הקיץ הזה, מפיל את רוב הסובבים אותי, כולל אותי. גם אני "סובלת" מאותם תסמינים כפי שתארת. בכוונה הדגשתי את המילה בגרשיים, כיוון ש.... זהצירוף של החום והלחות ועוד מרכיבי קיץ , הופכים אותנו עצבניים , מחריפים עצבנות אצל אלה שעצבניים בדר"כ. גם אם נורא נרצה, זאת לא הפרעה, זה מצב עונתי חולף. אבל בעניין ההתרגעות, אל תתותר על אמצעי איוורור, מים.. כל דבר שמתקשר לקור ויש לו השפעה מקררת:שלגונים, שקית קרח. אין ברירה, זה המחיר שאנו משלמים על המיקום הגיאוגרפי שלנו:) אאחל לך שהקיץ יחלוף במהרה, שבת נפלאה ,מיכאלה.

ברצוני לשאול אותכם. כשאני מקשיבה לאיזה בחורה ומביטה בה ורק בה, ישנו איש אחד שהוא באופן קבוע עומד קצת מרחוק , לא מאזין למה שהבחורה מדברת איתי אך מזוית העין אני רואה שהוא מביט בי אפילו שאני לא מדברת, מבטו מתמשך לכ-20 שניות בקיצור: כשגבר מביט לבחורה שמקשיבה לאישה אחרת זה מראה משהו עליו???? . תודה.

זו שוב גילי רק בשם אחר. לכי שחקי אותה נעלבת במקום אחר! נמאסת כבר עם כל השטויות שלך עם גברים!

גילי 540 את כנראה דומה לי וההוא כנראה עם ביצים מלאות לפיכך הוא מסתכל עליך. אבל עם פרצוף כמו שלך את יכלה לעבוד רק במקום אחד קריינית ברדיו.

שלום למי שמתעניין. אני הילה, בת 24, ולפני בערך חודש שוחררתי מאשפוז כפוי של שבוע וחצי במזרע. אני דווקא "ילדה טובה", מבית טוב ותומך שכל הסיפור נפל עליה ועל המשפחה כרעם ביום בהיר. הכל התחיל כשהתקבלתי לעבוד בכפר טיפולי לנפגעי נפש בשם כישורית. עבדתי שם במשרה מלאה במשך 5 חודשים בתפקיד מדריכה בצוות ערב. גם בעת קבלתי לעבודה וגם במהלך העבודה לא קיבלתי שום הכשרה או תמיכה שבהחלט נדרשת במקום עבודה מסוג זה. סבלתי מעומס עצום וכשהייתי חוזרת הביתה לדירת היחיד שלי בקיבוץ אליו עברתי בעקבות העבודה הייתי מתפוצצת מעומס של מחשבות ולעיתים נמנעת במכוון מאינטראקציה עם אנשים. לאט לאט התחלתי לעשן חשיש (בלבד, לא שום דבר אחר) בכמויות קטנות פעם פעמיים בשבוע עם חברים מהקיבוץ. ואז הפסקתי לישון. רק לאחר כמה ימים של חוסר שינה פניתי לחברה שהזעיקה גם את המשפחה. אני סירבתי לקבל טיפול תרופתי ולאחר מספר סירובים שלי לקבל טיפול אשפזו אותי בכפייה במזרע. הסיפור עוד ארוך, אבל כעת אני משוחררת ומאד מדוכאת. מרגישה שאיבדתי את כל מה שבניתי במו ידי, ומאד רוצה הכרה על כך שהסיבה העיקרית למשבר שהיה היא לא הסמים אלא העבודה העמוסה בכישורית ללא התמיכה הנדרשת, כי באמת שלא עישנתי הרבה. וכל הרופאים בטוחים שזו הסיבה. אז בעצם ידי כבולות ואין לי אפשרות להאשים איש מאשר את עצמי. יש עצות? תגובות? מישהו שמעוניין לחלוק חוויות? שמבין מה אני עוברת? אני אשמח לשמוע מאנשים שחווים או חוו חוויות דומות או מרופאים.

דבר ראשון סחטיין על האומץ,לא פשוט לחשוף את הסיפור האישי. זה מאוד מוכר לי,כל עניין הבריחה לתוך הסמים,ואני מקווה שהבנת שלסמים יש חלק חשוב בהידרדרות הנפשית,במיוחד שמשתמשים בהם כשהמצב כבר "רע"... ממה שכתבת זה נראה שהייתם צריכים לקבל הדרכה. הדבר היחיד שאני לא מבין,הוא למה הרצון להאשים מישהו,ובטח את עצמך??? לא עדיף במקום זה לנתב את כל המחשבות והיכולות למציאת דרך להשתקם?? להמשיך ולצמוח?? יש דברים שנאמרים באימייל בצורה יותר חופשית....

לפני הרבה מאוד שנים -איזה בחור תחת הפחדה ניצל אותי מינית . אפילו לא "הלשנתי עליו" אז ...והייתי בלחץ מהבגרויות .ועבדתי בשביל איזה פסיכולוג כבייביסיטר לבנו.החשבתי פסיכולוגיה מאוד מאוד אבל לא הפרדתי בין זה לפסיכיאטריה ואפילו הייתי סקרנית ורציתי "ללמוד" פסיכולוגיה.עשיתי את הטעות של חיי. הלכתי לאישפוז " לא כפוי" במחשבה שהם חכמים ו"יעזרו לי " זו הייתה הנפילה של החיים שלי. לא סלחתי לעצמי שנים רבות . והייתי שם חודשים . הורי החזירו אותי לחו"ל . אני הייתי ילדה אפילו יותר טובה ממך!!! כשיצאתי משם , ניסיתי לשכוח אבל בגלל שברחתי חזרה להוריי בחו"ל כל תוכניות העתיד המכובדות שלי " בגרויות ,צבא ..." הלכו פייפן. החלטתי להתחתן ולהביא ילדים ולשכוח הכל. אין כזה דבר , לא שוכחים ! א-ב-ל....עושים רציונליזציה!!! מה שהיה מת! אנשים גדולים וחשובים ממני עברו את זה ! יש כאלו מסכנים שזה חלק מחייהם ! אבל הפקתי לקחים ... האדם היקר לך ביותר, עלול לבגוד.. תלמדי לסלוח לאחרים( שכפו עלייך את האישפוז _ושאוהבים אותך מאוד, ולעצמך! אנחנו רק בני אדם. יש צרות גדולות יותר! ולא צריך ללכת רחוק כדי למצא אותם - אילו שאת עובדת איתם! מה הם פשעו שהם ככה? כל הפורומים האחרים -סרטן, בעיות גב ,מישהו בוחר לעצמו את הצרות ??? אבל תשמרי את האישפוז שלך בסוד - ביינך לאלו שכבר יודעים. רק פעם סיפרתי למשהי -ואני לא יודעת אם להצטער על זה או לא נורא שסיפרתי ...

מה קורה איתך ? אפשר דווח ? מקוה שאת מרגישה טוב. להשתמע ויום טוב

מבחינת הניתוח פיזית - טוב מאד כבר שכחתי שהיה... רק הביקורות בבית חולים יזכירו לי את זה. בינתיים בעבודה לא ממש יודעים ולא יבינו למה אני צריכה ביקורת כל חודש - טוב, נתמודד. בעבודה קצת בעיות... אתה לא מתאר לך מה זה לעבוד באופן ספייס עם ADHD... סיוט. מקווה שיעבור בינתיים ירדתי 9 ק"ג ב-3 שבועות ואפילו בלי מאמץ ובלי התעמלות :-) משתלם. הלכתי לאכול צהריים פה יום אחד ובקושי יכולתי להכניס חצי חתיכת דג

יש תיאבון ורק שאת שבעה מהר או שגם ירד התאבון ? ומותר לך לאכול הכל ? או שיש לך עכשיו הגבלות ? את צריכה לקחת תרופות כלשהם ? את רוצה לומר לי שבעבודה אפילו לא יודעים שהלכת לניתוח ?? יאללה, המון הצלחה. תכניסי לנט תמונה של לפני ואחרי ?

את ההתמודדות היומיות שלך אני מכירה, את שאת מרגישה אני יודעת בחלקים שאת בוחרת לשתף, ומעבר להם מבינה שיש הרבה, הרבה יותר מכפי שאפשר להבין, מכפי שהזולת ברוב המקרים יכול לספוג ולהכיל אולי תנסי "זולת" אחד או שניים?. הרה, הנמנעת מכל שמץ של רגשנות, אותנטית עד השערה הקטנה ביותר בריסים:))), חכמה באופן יוצא דופן עד לפרטי הפרטים ומעבר לגבולות הצפויים והידועים. את שנותנת לעצמך להיות כותל ומצליחה בכך כל כך יפה שכבר עכשיו הייתי נותנת לך את פרס הכותל המצטיין האנושי והכי לא אנוכי שאפשר. אמנם אנחנו מתכתבות ב"פרטי", אבל הצטברו בתוכי דברים שרוצה לכתוב אותם ב"כללי"... הלואי ויכולתי לעשות משהו שיפזר את כל מה שעובר עלייך, את עושה זאת בשביל אחרים, אולי גם אנחנו..רק שנדע מה ואיך, תגידי את..הכי פשוט זה לבוא ולחבק, סולדת מחיבוקים שכמותך:)))) כולך קלה כנוצה והר יושב עלייך ובתוכך.. אין מספיק מילים לומר לך שאיכפת כל כך ואני שהתקרבתי אלייך במידה הנתונה האפשרית רוצה שכבר יהיו בך השקט, השלוה,הרוגע, השמחה והאהבה שאת ראויה להם, שאת צריכה אותם כל כך.

אכן הרה שאוהבים ! מצטרף לכל האיחולים והברכות. יום טוב לשתיכן.

כמובן.

גב' מיכאלה שלום רב! הנני בן 29, נכה צה"ל בגין ליקוי שמיעה, בשנה האחרונה יש שינוי בדפוס ההתנהגות שלי מכל הבחינות בעקבות הטינטון הקבוע והירידה בשמיעה, זה מקשה עליי לתקשר עם האנשים והסביבה, לא מצליח להירדם מרוב הצלצולים, צריך לשמוע מוזיקה לפני השינה בכדי להרדם, זה מעצבן אותי מאד, אני לא מרוכז בעבודה. ליקויי השמיעה גרם לי לשינוי בדפוס ההתנהגות ובריכוז בביצוע העבודה, אגב הנני בעל תואר ראשון במדעי המחשב והמתמטיקה והמקצוע שלי הינו מתכנת, מקצוע אשר מחייב עבודה בסביבה שקטה, זה גורם לי לאי ריכוז בעבודה, אני מפתח מחשבות לא נורמאליות בעקבות הרעש הקבוע והירידה בשמיעה. אבקשך להדריך אותי ומה לעשות במקרה הנ"ל, ותודה מראש.

שלום לך ניל, אני שמחה שמצאת לנכון לפנות לפורום שלנו, כאן תוכל לקבל תמיכה והקשבה מאיתנו. באשר לעצמה פרקטית עלייי לציין מולך שזה אינו פורום מקצועי, מה שאומר שכדי שתפנה לפורום שמתעסק בבעיות שמיעה. אני רק רוצה לסבלר לך סיפור שבטח יפיח תקווה בליבך הצעיר. אני מכירה אדם המוגר ממך במסר שנים, הוא סבל זמן רב מבעיה זהה לשלך. לבסוף המליצו לו ללכת לטיפול קוגנטיבי. הוא טען שחייו השתנו מאז. ושכיום הוא סובל מטינטונים אחת ל... מ שאומר, ששילוב של רפואה וטיפול תרפויטי יכולים להביא אותך להחלמה. אני נורא אשמח אם תעדכן אותי במצבך ובכלל, אם קיבלת תשובה מספקת. בברכת הצלחה גדולה, מיכאלה.

לא מבין את כל השטינקרים שכל הזמן מחפשים פה בפורום כל מיני מתחזים למינהם. לא ברור לי למי הם מתחזים במקום לענות לכל מיני גולשים שיש להם בעיות אמיתיות הם עושים ציד מכשפות ,מתחילים לסנן כל מיני תשובות. יאללה תענו לגולשים שמחפשים תמיכה.

הכל טוב ויפה עד שכותבים בשמם של חברי הפורום כל מיני דברים לעיתים לא הכי סימפטיים...

שלום הורי בעלי מתערבים לנו בחיים עוד לפני שהתחתנו.אולי כיוון שהוא בן יחיד אז בהתחלה הבנתי את זה אבל עכשו כשאנו נשואים הם ממש מלחיצים.מה עושים? תודה

שלום לך טל, ראשית עלי לומר לך, כי את מתארת תופעה נורא נורא מוכרת. יוצא לי לשמוע ואף להיות נוכחת פעמים רבות בעימותים משפחתיים על רקע"דחיפת אף" של הורים. אני בכוונה מכנה זאת "דחיפת אף" כיוון שלעתים רבות מדובר בנושאים שבני הזוג יכולים לפתור בעצמם ואינם זקוקים לשום התערבות כזו או אחרת. טל יקריתי, במקרים כאלה עליך להיות אסרטיבית במיוחד. תחילה תנסי לדבר עם בעלך, לבחון האם גם הוא חש התערבות יתרה מצד הוריו. עשי זאת נורא נורא בעדינות. הורים- כלות-חתנים זהו מקום נורא רגיש וטעון אצל כל הצלעות המשולש הזה. אחרי שתקבלי את דעתו של בעלך, תוכלו לבדוק יחדיו ,אסטרטגיות משותפות בהם תוכלו לנקוט כשאת/אתם חשים כי פולשים למרחב המוגן ביותר שלכם-הזוגיות. אני חושבת שהכי חשוב זה לחוות שיתוף פעולה מצד בעלך, כך תוכלו לגשת לעניין יחדיו ולא להתעמת אחד מול השני , כי אחרי הכול להורים השפעה גדולה מאוד הילדים, בין אם נודה בכך ובין אם לא. אני אשמח אם תשתפי אותנו בשיחתם שהייתה, אשמח לשמוע ממך. יום נפלא, מיכאלה.

שלום לכולם.. אני בחורה בת 24,לפני כחודשיים מישהוא שיצאתי איתו חודש (הכרנו קצת לפני) עזב אותיי. מאז החיים שלי נהפכו לגמריי קשה לי מהכל אני מרגישה רד דכאון בדידות ורייקנות. הייתי מנסה ומנסה ליצור איתו קשר אך הוא התעלם מכל צעד. אני גמורה.. לא מפסיקה לבכות קשה לי נורא.. מה לעשות..? תודה רבה

שלום לך שירי, אין ספק שפרידה(גם אם מדובר רק בחודש וקצת של היכרות)על כל גווניה היא דבר קשה, המחייב אותנו להתבונן בעצמנו, ולעשות מאין "חשבון נפש".לעתים אנו גם שואלים את עצמנו"איפה טעינו"? " מה ניתן היה לעשות אחרת"?. אז זהוא שלא- לא תמיד הבעיה היא בנו.יתכן ולגבר איתו יצאת פחד ממחויבות/לא היה בוגר דיו וכו'. ובכלל שירי, גבר שלא רוצה אותך, כנראה לא ממש שווה אותך. אומנם קלישאה של אמא, אך היא בהחלט עוזרת לנו להפנים את העובדה שאנו כבני אדם אמורים להיות נאהבים ע"י בן הזוג שלנו. ואם אין זה משהו שבא מבחירה טבעית שלו, חבל ש"תעשי צעדים" שלבסוף יפגעו בך. - קחי לך תפוחים ותמרים , המתיקי את יומך...- דווחי לנו על המתרחש. נחמד אם תצטרף לשורותינו בחורה חמודה וצעירה כמוך.:) ובנתיים צאי לבלות עם האנשים היקרים לך, בטוח שתחושי טוב יותר אחק כך. מיכאלה

לפני כמה חודשים בעקבות פאפ שגרתי ,תגלה לי מצב של טרום סרטן צוואר הרחם עברתי ניתוח להסרת הנגע בתוצאות של הפתןלוגיה התגלה,שזה CIN-3 דרגה גבוהה של שינויים טרום סרטניים.שלב אחד לפני סרטן,וראו,שהנגע לא הוסר במלואו (נשארו שוליים מעורבים ) הרופאים אמרו לי,שיתכן בבקורת הבאה,שהיא בעוד שבועיים יראה שלא נשאר נגע מכיוון ,הם צורבים את השוליים .בל ייתכן שהנגע נשאר ויתכן גם ,יחזור כייון שהוירוס נשאר בגוף.אבל הבנתי מהם,שאפשר לטפל בנגעים אם יחזרו ,למנוע מצב,שמגיעים לסרטן דרך בקורות,כלומר ניתן להגיע לריפוי מלא.הבנתי גםשאם הנגע חוזר מספר פעמים ניתן לשקול כריתת רחם לאשה בגילי ועם ילדים.בינתיים.אני נמצאת במתח איום (שלא מפריע לי לישון ולתפקד)חושבת הרבה מה יהיה גורלי בנושא זה בעתיד אנימרגישה שאני לבד בנושא לא רוצה להטריד אחרים במיוחד שלא מבינים בזה הרבה וסתם מלחיצים,כל הזמן נכנסת לאינטרנט לקרוא בנושא .פוחדת מבקורת בבית החולים,שעלולה לגלןת או שנשאר הנגע או חזר או במקרה הטוב חוסל.מבחינה הגיונית אני יודעת ,המצב בשליטה,מצד שני משגע אותי המתח מהבקורת,ושגורלי נתון בזה ומפחדת מהתוצאות של הבקורת מפחדת לעבור שוב ניתוח או כריתת רחם מפחדת מסרטן למרות שאומרים לי שבמצבי ניתן למנוע מצב של סרטן. שאלתי היא כיצד אני יכולה להרגיע את עצמי בדבור עם עצמי כדי להוריד את רמת החרדה ופשוט להיות אופטימית יותר,וגם אם זה יחזור לי להחזיק מעמד ולא להתייאש. והאם משהי עברה את זה ויכולה לשתף אותי או לתמוך אשמח מאד הרבה הרבה תודה על העזרהוההתייחסות .

מצב של cin 3 מוגדר כ"טרום סרטן" אך בפרשו אין מדובר בסרטן -ממש לא!!! את צריכה להיות במעקב קולופסקופייה של נגעים שמוסרים בדרך כלל על ידי לייזר. אני חוזר ומדגיש אין מדובר בסרטן (מקור הבעייה הוא כנראה וירוס הפפילומה) כדאי לך להתייעץ בפורום עם ד"ר בן שם ופרופ' מנצ'ר הם ירגיעו אותך. זה הלינק http://www.starmed.co.il/Forum/56 כל טוב לך קלימרו

מדובר בפורום "גינקו-אונקולוגייה" באתר "starmed.co.il פורום של רופאים ממחלקת נשים בוולפסון.

שלום.. אני בחור בן 26 שמאורס חודש לבחורה בת 22 ..הבעיה שלי היא כזאת ..אני בחור שנמשך לבחורות יפות והיא לא ממש כזאת יפה רק היא נראית לא רע מצד אחר והתארסתי איתה משום שהיא בחורה מבינה מבית טוב מסודרת יש לה אופי נהדר...... והיותר גרוע מזה שאין לי את ההתלהבות של להיות מאורס לצאת איתה לדבר איתה לשבת איתה ממש יענו לא מרגיש שהיא ממלא לי את החסר .. יש עוד משהו שכולם אוהבים אותה וכולם רוצים אותה גם אם זה מצד המשפחה שלי וגם אם זה מצד האנשים שאני מכיר ..מה אני צריך לעשות במצב הזה והאם אני מיהרתי בעניין הזה או שצריך להמשיך עם זה עוד קצת זמן ??? בבקשה תענו לי בדחיפות

אסי שלום אתה מעלה שתי סוגיות שונות לבעייה אחת א) ארוסתך בעינייך לא יפה ב) אינך מגלה התלהבות מבת זוגך. לגבי חוסר היופי בעינייך הרי שהיופי החזותי הינו פרמטר חשוב בייחוד לזוג צעיר ,אך הוא לא הפרמטר היחידי , מה עם אופי ? מסירות ? אינטלגנצייה ועוד? האם רק בגלל חוסר יויפייה (בעינייך) אתה מתלבט לגבי חוסר ההתלהבות שלך ממנה האם שיתפת אותה בהתלבטות שלך ? מהי המחוייבית האישית שלך כלפייה -האם מועד החתונה קרוב .האם יש לך סנריו לגבי מצב של פיטול חתונה. אני איש אקדמייה מציע לך לשקול יחד עם בת זוגך את כל הבטים ולהחליט. נישואים זה מוסד מאד רציני ומחייב!!!-אם אתה לא שלם עם עצמך אתה צריך להחליט לאן פנייך מועדות ועדיף שזה ייעשה כמה שיותר מוקדם כמו שלימד אותי הפורפסור באקדמייה "מוטב מוקדם מאשר לעולם לא" לילה טוב קלמרו

לא הייתי פה מספר ימים, אני נכנסת..סדום ועמורה.. מתחזים"אני".. מישהו מוכן להסביר לי מה התרחש כאן...או בשפת הסלנג.."מה פיספסתי"? חבר'ה, שתהא שבת קוסמת וקסומה לכולנו. ותענו לי , אני ממש סקרנית לבחון את המתרחש:)

יש סרט שנקרא COPYCAT,עם סיגורני וויבר...זה יסביר את מה שהתרחש כאן בפורום ביומיים האחרונים...הפורום שלך הפך להזיה פסיכוטית מטורפת של אדם אחד ויחיד,אדם בעל פיצול אישיות.עד כדי כך שאנשים לא יכולים להכנס בשם שלהם,ושיש משהו שמשתמש בשם שלהם,ומתחזה להיות אותם אנשים....מקווה שהשיחות על הקקי ביום רביעי לא היו קשות מדי.....רק ככה אפשר להזדהות בפורום ביומיים האחרונים,בקודים,ברמזים,ובדרכים עקיפות...

יפה ששמת לב למתחזים , עכשיו אם לא קשה לך, תמחקי את ההודעות שלהם, כדי שמי שייכנס לכאן לא יבהל ויברח. ושבת שלום גם לך.

ההודעות גסות הרוח שנכתבו אתמול על ידי קלימרו נמחקו על ידי הנהלת האתר כל הכבוד למנהלי האתר שזיהו את מזהם הפורום. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1226,xPG-50,xFT-25884,xFP-25895,m-Doctors,a-Forums.html

מיכאלה בבקשה מיחקי את כל הודעותיו של המתחזה המטריד. תודה.

זהו בשבוע החם המהביל הזה הסתיים רק שמצפה לנו שבוע שרבי לא פחות. זה הזמן לקחת איזו יד אוהבת וקרירה ולהשקות אותה במיץ אהבה. וגם ללטף איזו חיית מחמד צמאה. שבת שלום אני

אז אתה לא מברך את קוראי הפורום בשבת שלום ?

צהרים טובים מי שמע על הטיפול נגד חרדה בשם פי טי אס די ? תודה (:

http://my.doctors.co.il/forums/list.php?f=66

שלום זיו, פנה לפורום המתאים , לפי דעתי אלה ראשי התיבות של הפרעה פוסט טראומטית...תבדחן את העניין, אשמח לשמוע עם טיפול כזה, אם אכן קיים. מיכאלה

אני מזדהה עם התסכול שלך גם לגבי האיחור על חשבון הזמן שלך וגם לגבי ההתפרצות הכל כך לא מקצועית ולא אנושית של אותה פסיכיאטרית מתוסכלת. לדעתי, אתה כמובן צודק, זאת אינה התנהגות ראויה ובטח שלא לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. יכול מאוד להיות שכל זה קרה לטובה וזו הזדמנות מצויינת להחליף אותה סוף סוף ואפילו להתלונן עליה אצל הממונים. אבל לפני הכל - חשוב מה אתה רוצה להשיג? אישור לוועדה והמשך טיפול בתחנה. לכן שקול את צעדיך בזהירות כך שתשיג בסופו שלך דבר את רצונך מבלי להזרק חסר כל. ובקשר לרינה או רינו או לא יודעת מי זה, עזוב אותך מטרולים ברשת. פשוט תתעלם כי כל תגובה שלך סוחטת מהם שלל תגובות שרק יעצבנו אותך עוד יותר ובכך כל הנאתם בחיים. בהצלחה, מיכל.

אני באמת לא יודע כבר,אם היא יכולה לרשום לי חוות דעת אובייקטיבית אחריי מה שחוויתי היום..במישור הבין אישי ,אני לא חושב שאני יכול להיות מטופל ע"י אותו גורם מטפל.להמשיך להיות מטופל בתחנה כן,ע"י אותו גורם מטפל,לא חושב... ובקשר לבאג שמסתובב לנו בפורום- את צודקת במאה האחוזים... נשיקות וחיוכים. קלימרו

תנסה אולי לשוחח עם מנהל התחנה שינסה להעביר אותך לטיפול אצל מישהי אחרת. לא כדאי בגלל קפריזה רגעית שלך המטפלת שלך להפסיק את תהליך השיקום. לגבי הבאג הרי שמדי פעם הוא מופיע אצנלו בפורום אני יודעת מיהו ,איזה גורם ישן מאד. פשוט אל תתייחס אליו. לילה טוב מיכל

אז ככה,כבר דיברנו כאן על יחסי מטפל מטופל בפורום,אבל יש לי להוסיף עוד מקרה שקרה לי היום. נקבע לי פגישה אצל הפסיכיאטרית שלי,וכהרגלי הקדמתי,ולהפתעתי גיליתי שיש משהו אצלה.דפקתי בדלת כמה פעמים,וחיכיתי כחצי שעה בחוץ.כאשר יצא הזוג שהיה בפנים,הם שאלו אותו למה דחקתי בהם,ואמרתי להם שהיום שלי עמוס,ושלא מתאים שתופסים לי את הזמן הטיפולי שלי..כשנכנסתי לתוך החדר שאלתי את הפסיכיאטרית שלי ,למה חיכיתי חצי שעה בחוץ היא התפוצצה!!!!! עלי וצעקה עליי,ואני מתכוון ממש צעקה עליי בצורה היסטרית,שלא מתאים לה שאני מעביר ביקורת על הטיפול שלה,שיש לה שלוש מאות מטופלים ,שמה היה קורה אם היו בחוץ 10 פסיכוטים,ואני עונה לה,שזאת זכותי לדעת למה חיכיתי חצי שעה בחוץ,והיא המשיכה לצעוק!!! עליי שאני צריך לומר תודה שמטפלים בי שם(במסגרת של תחנה)ואם לא מתאים לי אז אני אלך ואשלם לטיפול פרטי,כאן המקום לציין שגם העצבים שלי התחילו להתרופף,והתחלתי לנתח אותה,אמרתי לה שלא מתאים לי שהיא מוציאה את התיסכולים שלה עליי,והיא אמרה לי שהייתי ביותר מדי שיחות פסיכולוגיות,(כאן נעלבתי ואמרתי לה את זה,והיא הגיבה בכך שזה לא משהו רע...) היא אמרה שהיא לא רוצה יותר לטפל בי ,ושהיום בישיבה שלהם,היא תומר למנהל שיחליפו לי מטפלת,אמרתי לה,את לא רוצה?בסדר,אבל אני רוצה שהשיחה תהיה משולשת,שלי ,שלך ושל המנהל,שזכות התגובה שלי תשמע....עכשיו ,אחריי שהיא איבדה את הצפון ואת הדרום,ההגיון שלי אומר לי להחליף אותה..אני פשוט צריך ממנה מכתב לוועדה שיש לי עוד שבועיים-ואחריי שרבנו היא עוד המשיכה את הטיפול שלנו...ולפניי שדברתי עם מתאמת הטיפול שלי,הייתי בטוח שהיא הולכת לדפוק אותי במכתב לוועדה...מסתבר שזה אפשרי אבל לא מזיק... ועוד יש לי בחינה היום.... קלימרו ....

לדעתי היא פשוט השפילה אותך במקום לההיתנצל בפניך היא צעקה עליך אי אפשר לדעת מה גרם לה ככה להיתנהג אליך עצתי לך להחליף פסיכיאטרית יותר שקולה ורגועה .

רוצים להשתגע לא רוצים כאלה מין בנות: אלו היו ששים שניות על מים סבון ופפריקה. תגובות יש להגיש בתוך שלושים יום למחלקת הפינגווינים לא יאוחר מהתאריך ה 08.09.2009 תודה פיפטי ווייז טו ליב יור לובר ...

מנדל פנדל ופושקאש, משחקים בכדורגל כאן אצלנו במגרש, לך ותקרא ותביא את החברה(!!!) לכאן. זה היה אז -החברה עזרו ,היום החברה מקנאים,לא מפרגנים,מתעסקים עם אשתך,מעלים גירה,מגדלים כרס,מגרבצים,נוסעים להכל כלול בקמר ומקטרים. אין די פיפטין דייז אואי אואר אנרגי באט אואי פל בטר -איבן אוסנ'ט בטר על הפרוסה.

שלום במלחמה האחרונה הרוב בישוב ברחו .נשארתי כמעט לבד . כל אזעקה כלל לא ירדתי למקלט חיכיתי בחדר אחורי שמעתי הנפילה וגם הקרובה , ומיד המשכתי בעיסוקיי . כאילו אין מלחמה לא בתחושות ,ולא בפחדים וגיחחתי על הנתקפים חרדה. ( אולי טיפה מתח עד ....הנפילה) שעוברת דבורה כולם זזים אחורה ,אני מסתכל עליה בענין גם בעקרבים וכו וכו וכו. אבל אבל אבל : שיושב במרפסת ומסביב דממה .ונהנה ושקוע בציפצוף הציפורים.:ופתאום: תשמע טריקת דלת חזקה , או אפילו משוחח בשקט עם מישהי במרפסת השקטה : והפלפון שלה מפתיע אותי בצלצול חזק : נבהל מאד מאד . וכו וכו .לפעמים נמשך קצת זמן עד שנרגע . שהבהלה קיצונית יש גם כאב במרפק שמאלי.שנמשך שעות. גם לפני שנים שעוד עבדתי , והייתי שקוע בניירת ומישהו התפרץ לחדר , שלא שמעתי צעדים במסדרון , קרה אותו סיפור . שאני " ברעש " עוד משהו רועש או פתאומי לא מזיז לי . כמובן משתדל להרחיק ולהתרחק מהפתע שאני בשלווה אבל בחיינו המודרנים הם קורים.. יש עצות מועילות ? לפני , ושזה כבר קורה .או הסברים .?פתרונות . תודה

או מהצפון ? לא פשוט הענין. ספר לנו עוד. ותחזיק מעמד. יום טוב.

לביתנו הקט והנעים... נשמע לי שאתה סובל,שהדבר מעיק עליך,מטריד את מנוחתך וגורם לך לחרדה.. למלחמות יש את היכולת לגרום לכך... זה נשמע שתפסת את זה בזמן,לפניי שזה הפך להיות הפרעה כרונית ...ניסית ללכת לטיפול ?? אם אתה מהצפון,אז כנראה שהקטיושות שנחתו שם בתחילת השבוע,וכל רעש המחלמה שיש כרגע,לא מוסיף לך,ואפילו יכול לעורר שדים רדומים..ואם אתה משדרות,אז אתה חי את זה יום יום..בסופו של דבר,זה נמצא בך,ועדיף להתמודד מול זה כמה שיותר מהר,ולהבין את זה... קלימרו

מאחלת לכם שבוע מתוק. חברה הכי טובה שלי מתחתנת השבוע. הוא מורכב משהו... כי איך שלא הופכים את זה, עם כל השמחה הבהחלט לא מעורערת , קיים איזהשהו תהליך פרידה. ...תגובות...?:)

אני שמח שהוירוס שתקף אותך עזב בל יחזור. ובקשר לחתונה-ברור שאת מאושרת בשבילה,וקצת מפחדת על הקשר שהיה לכן,איך הוא יהיה מעכשיו .מנסיון אני יכול לומר לך שדברים משתנים,אבל המהות של הקשר נשארת . העוצמה שלו נשארת ,רק שהתוכן של השיחות משתנה,ובמקום לדבר על דייטים,מדברים על רכות וצבע הצואה של התינוק.... זה תמיד הזכיר לי את אותם רגעים בסרטים,שהגיבור\גיבורה נזכרים המערכת היחסים שלהם,ונזרקים לתוך פלאשבק ארוך מאוד,שמתאר את אותם רגעים מאושרים שהם חוו ביחד... מתי החתונה??? קלימרו

חחח. החתונה ביום רביעי. אני מקוה בשבילה שהצואה תבוא רק עוד שנה שנתיים:) שתינו עוד במסלול לימודים , שמתישהו נסיים.עד אז צריך להתפקס במטרה.הלא כן? קלימרו, מה שלומך?

מתוך היכרות שלי עם אנשים שונים למדתי, שחברויות שורדות היטב את "מבחן החתונה". זה הדבר האופטימי. והפסימי? "מבחן הילדים" - אחרי שלדיאדה מצטרף תינוק חדש, או אז הקשרים הישנים מתמסמסים, אלא אם לקשרים הישנים גם יש ילד ו/או ילד בדרך. כמובן שזו הכללה גסה מאוד, אבל ראיתי את זה קורה יותר מדי פעמים (ולאו דווקא עם חברים שלי, אלא גם חברים של האחיות שלי, למשל). נראה שהורים מחפשים יותר קשרים עם הורים אחרים, אולי בגלל השפה המשותפת. בינינו? הרי מרבית הרווקים לא ממש מתעניינים בטיטול החדש של האגיס או בפורמולה החדשה של מטרנה... גם שאלת ה"מי יקום אליו בלילה" לא ממש מדברת אל הרווקים... וכו'. בתווך נמצאים, כמובן, הזוגות הנשואים שטרם החליטו להרחיב את המשפחה. הם, אגב, מתפקדים הרבה פעמים כדבק שבין הרווקים להורים. וזו כל התורה על רגל אחת.

כאשר מרגישים את הבערה שמגיע מהדרום(עזה),וכאשר מריחים את הבערה שתגיע מהמזרח(מצעד הגאווה),והדולר שמתרומם לו בחזרה,הצעה קטנה שאולי תעזור להקטין את החרדה... בבוקר שקמים,לומר למישהו,מישהי,לחיית המחמד שלכם,שאתם אוהבים אותו.. אולי האהבה תנצח... קלימרו

ואמן- שאהבה תנצח למרות, שאני הבוקר קצת- פסימית. בשורות טובות אוהבת (:

הגענו לקצה היכולת של הפורום להכיל את ההודעות שלנו,אז אני פותח אשכול חדש... אשמח אם תעלי מחדש את ההודעה האחרונה שרשמת,כי אני לא מצליח לקרוא אותה... קלימרו

היה לי היום יום זוועתי - פיזית ונפשית. וככל שאני מנסה להיזכר במה שכתבתי בהודעה הנעלמת, אני לא מצליחה לשלוף את התשובה. אני רק זוכרת שביקשת שאספר על דיסנילנד... העניין הוא, שבגלל ה-DID אני לא ממש נהנית מדיסנילנד, אבל יודעת שזה מה שיש עכשיו (במקביל לשלל התרחשויות, שדיסנילנד היא החיובית היחידה שבהן). מצטערת אם שכחתי דברים מההודעה, כאלה שהתייחסתי בהם למה שכתבת, פשוט המוח שלי תפס תפקיד של דייסה היום. שבת שקטה, הרה.

מקווה שתעברי את זה בצורה השפויה ביותר שאפשר... ההודעה לא חשובה... אם בא לך לדבר אני כאן....

היי לכולם, עברתי את השבוע בקושי. כעת אני בריאה:) מקוה שזה יתפוס לקצת יותר משבוע. החלה עונת הלחץ של הבחינות. התחלתי במקביל גם עבודה חדשה. אני מקוה שכולכם פ בסדר.ארה, שלומי, קלימרו, יונת וכו' וכו' ... יום מקסים לכם.

מקווה שהפעם זה יתפוס ליותר משבוע ... לשמחתי הרבה אני בדרך לסיים את תקופת המבחנים שלי(היתרונות שבמכללה פרטית).מסתיימים הקורסים השנתיים שלי... ספרי על העבודה החדשה שלך...סיימת לעבוד עם הילדים??

או.קיי. אז כידוע, אני ממש לא מערבת פוליטיקה בענייני הפורום. אבל... יש לנו נשיא חדש! ובאמת שמגיע לשמעון פרס לסיים את הקריירה הפוליטית בכבוד. ובכלל, בניגוד לנשיא הקודם, מעריכים את פרס בעולם והוא בהחלט יכול לבצע את התפקיד בצורה שתכבד הן אותו והן המדינה. ואין לי ספק קל שבקלים, שהוא לא יתעסק עם א', ב', ג' ו-ד'!

אני חושבת שהוא כל כך מתאים למדינה שלנו . מאוד מחשיבים אותו בעולם כולו סוף כל סוף משהו טוב במדינה שלנו קורה .

אם יש מגיע למישהו בפוליטיקה שלנו כבוד,זה לשמעון. מזל טוב למדינה,ונקווה שמוסד הנשיאות יראה רק ימים טובים מכאן והלאה...

גם אני רוצה לבדוק את המצב כאן. ואין לי שום ידיעות מיוחדות להרמת מצב הרוח. סורי. מצד שני, אין לי ידיעות שיורידו את מצב הרוח. מה קורה ? מי רוצה לשדר חדשות שנתרגש ? אולי תהיה זאת טופזינקה ? אני האו אני ממהר. צריך ללכת להתפלל מנחה. ושלא תחשבו שזה דבר קל להתפלל כל יום 3 פעמים ביום כמעט את אותם המילים ובאמת להתכוון למה שאומרים. זה קשה מאד. אז תרחמו עלי, בסדר ? מרחמים ? יופי עכשיו אני יכול ללכת להתפלל בראש שקט ... קולטוף ! א סאך נאחעס אין דער צלוחעס בי וול דונט שוט טו מני דונטשוטים. קיי ? לוב יו ביי

ניראה משועמם קצת או במצב רוח לא משהו אתה עם היידיש שלך ואנחנו לא מבינים כלום

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3411507,00.html והמון שמחה לכולנו, אמן אמן ואמן

http://ניסיון

[/b] nisayon [/b]

אבל עכשיו הוא בסדר..

היי לך.. קודם כל נעים מאוד.. אני שמחה ומודה לך על העזרה! תראה מהצד דברים נראים באמת מוזרים לחלוטין. מדובר בקשר שנמשך שנה ,הכירתי בחור מקסים התחלנו קשר הכל היה נהדר עד שהגעתי אליו הביתה והכל נגמר. לדעתי ולפי רמזים ממנו ותשובה חד משמעית מחבר קרוב שלו. שאמא שלו לא ממש סימפטה אותי. ואז הוא החליט שזה נגמר.. ואז היה לי קשה כי אז כבר הוא עשה לי משהו בבטן. ומאז בואותו מקום שנפגשנו לאחרונה הסתבר שכל חמישי הוא יוצא לשם ומאז גם אני במשך שנה שלמה כלללללללללללל חמישי. חברות שלי כבר הכירו אותו והיינו מין קשר של פעם בשבוע.. ואז היינו מדברים מנתקים קשר מדברים מנתקים קשר.. חשוב לי לציין שלא היה בנינו כלום מעבר לזה.ואז נכנסתי לעבוד במקום עבודה שהוא עובד שם ורק עכשיו לאחרונה התחלנו קשר היינו יחד שבועיים ,כמו שציינתי היה נהדר. אפילו זלגו לו דמעות כשהיה איתי ואמר שהוא מצטער על הכל.. ואז כשהקשר התעדק עוד זה נגמר,הוא סיפר לי שהוא עוזב וטס לחבר לעבוד איתו. בכיתי לו הייתי שונה ,שאלתי אותו אם אפשר לבוא איתו.. ומאז אני לא התקשרתי ולא הוא.. לפעמיים לענייני עבודה וגם רק בהודעות. לפני שבוע שלחתי לו הודעה שאני לא רוצה שזה יהיה כאילו רבנו,ולמה אתה מתעלם ממני?"הוא לא ענה.. נפגעתי המון והחלטתי שגם את המעט אני מפסיקה שום הודעה ! קשה לי נורא ,אני בוכה המון.. כי כן אני אוהבת אותו. ואני מבחינה רגשית לא מסוגלת להפתח,אני רוצה אותו. קלימרו.. כל כך קשה לי אני בוכה המון עצוב לי המון.. והרבה גם בגללו.. מה לעשות ???? איך עליי לעבור את התקופה הזו, הפעם זה נגמר. אני מתוסכלת לא מעט... תודה רבה לך על הסבלנות ושבוע מקסים

אז קחי את דבריי הבאים בערבון מוגבל...(ושוב,אם כנות לא מתאימה לך,דלגי על מה שאני רושם למטה)ועם המון אהבה... צאי מזה!!!! אתם לא תחזרו להיות ביחד,כי לפי מה שאת מספרת,הקשר בינכם נגמר,ולצערנו במקרים שהיינו רוצים להסתכל אחורה,מסתכלים רק קדימה... נראה לי שקשה לך עם זה שאת מאוהבת בו,ומצד שני קשה לך מאוד עם זה שאת מרגישה שהוא ניצל אותך...שנה רדפת אחריו...,וזה דבר רומנטי ומקסים לכשלעצמו,אבל לצערנו אנחנו רומנטים ומחזרים כמו באגדות אחריי האנשים הלא נכונים(מנסיון)... הפגיעה עצמה מזכירה פגיעה של הלומי קרב,שכל הזמן עסוקים ברגעי הקרב הקשים,וכל הזמן "רואים ומרגישים" שהם נמצאים בקרב,"ושוכחים" שהקרב נגמר לפניי שנים רבות... אני לא יודע בת כמה את,ומה הנסיון חיים שלך,ואני לא מבין למה את לא מצליחה להסתכל על זה בצורה של-"היה בינינו שבועים מטורפים ,אהבה שיש רק בסרטים ובאגדות,וזה הסתיים כי זה היה צריך להסתיים,ואני משחררת אותו עם המון אהבה,ותמיד תהיה לי פינה חמה אליו בלב".......ככה אני מסיים את מה שמתחיל ונגמר.... ממני קלימרו פרויד השלישי

היי הרה שבוע טוב! כן, את צודקת... אני חשבתי על זה לבד שהדרך היחידה זה להתנתק.. ואם צריך זה להיות זה יהיה.. עוד דבר שקשה לי לאחרונה , אני בדיכאון בעבודה שלי.. רע לי שם לא כיף לי. אני לא יכולה לעזוב מכיון שאין לי בגרות מלאה ואני כרגע לא רוצה להשלים ולההתחיל לימודים מצד שני אני עובדת במקום מסויים ומצליח לי.. אבל יחד עם זאת קשה לי ללי נפשי.. אני בדכאון מלחשוב שמחר יש עבודה לא בא לי לא כיף לי. נמאס לי אניכבר שנה שם.. ודי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ולגבי תפקיד שונה רק עוד חצי שנה זה יהיה אפשרי. מה עליי לעשות איך אני מעבירה 9 שע\ות כל יום בדכאון? ואולי גם הבחור ,משפיע על כך שהוא מסכרן אותי...תמיד במחשבותיי ללא סוף אומנם בזכותו הצלחתי להגיע רחוווק... תמיד רציתי שישמע שאני עובדת טובה ... יצא מזה טוב לפחות :-9 אוף הרה, החיים קשיים.. מסובכים עצובים מדוכאים ממורמרים חומרניים קיצוניים לא אמיתיים שקר ואכזבה! וכמובן שאין צדק..כלל וכלל.. למה מדוע? איך משנים תפיסת עולם שכזו שהכל מתאכזר אליי גם הבחור ששיגע אותי לחלוטין גם העבודה הלימודים..שלא הולך לי ואין לי כסף וכוח נפשי מה עליי לעשות.... איך אני עוברת תתקופה הזו אי לא מאושרת אין לי אושר.. תודה על כל דקה ודקה שאת כאן לצידי הלוואי וירבו אנשים כמוך את באמת יקרה!

שבוע טוב גם לך! אם הצלחת להגיע למעמד של עובדת מצטיינת, כנראה שמקום העבודה חשוב לך, גם אם משעמם לפעמים. יש לפעמים תקופות ביניים בחיים, שבהן לא עושים רק את מה שרוצים ו/או אוהבים, אלא את מה שצריך כדי להצליח ולהתקדם הלאה. הרבה אנשים בגילך עובדים בשביל הפרנסה יותר מאשר בשביל ההנאה. אולי, אחרי שתחליטי שאת רוצה ללמוד, תוכלי להתרכז במה שבאמת חשוב לך ומעניין אותך (בין אם לימודי תעודה ובין אם לימודים לתואר ראשון). אבל אם תסתכלי על רוב הסטודנטים, רובם עובדים בעבודות לא מעניינות, משום שהם צריכים למממן את הלימודים, ולפעמים גם את המגורים. לפעמים צריך לוותר קצת, כדי להרוויח אחר כך. דנה, מה זה כבר חצי שנה? היום זה נראה לך המוווון זמן, אבל כשהיא תסתיים תגלי, שהזמן עבר הרבה יותר מהר ממה שחשבת. אל תוותרי עדיין על מקום העבודה שלך. תזכרי שמעריכים אותך שם בזכות עצמך והעבודה הקשה שאת משקיעה, אחרת לא היו נותנים לך עובדת מצטיינת, נכון? נראה לי, לפי הרשימה שכתבת, שכרגע את לא מסוגלת לראות שבחיים יש קצת מעבר לדברים רעים, מאכזבים וכואבים בלבד. נכון - החיים יכולים להיות מסובכים, כואבים, קשים, מאכזבים ושאר הדברים שכתבת. אבל החיים יכולים להיות גם משמעותיים, מעניינים, מאתגרים, רוחניים וכו'. מה שאני מנסה לומר זה, שהחיים הם יותר משחור ולבן - יש ימים שכל מה שרוצים זה להישאר במיטה, ויש ימים שבהם רוצים להספיק לעשות הכל. החיים כן אמיתיים. האנשים הם אלה שאפשר לתייג כאמיתיים או לא אמיתיים. ולצערי הרב, יש הרבה יותר מדי אנשים מזוייפים. אבל זה לא אומר שאין אנשים אמינים שאפשר לסמוך עליהם, להיעזר בהם, לעזור להם וכו'.

שבוע טוב גם לך! אם הצלחת להגיע למעמד של עובדת מצטיינת, כנראה שמקום העבודה חשוב לך, גם אם משעמם לפעמים. יש לפעמים תקופות ביניים בחיים, שבהן לא עושים רק את מה שרוצים ו/או אוהבים, אלא את מה שצריך כדי להצליח ולהתקדם הלאה. הרבה אנשים בגילך עובדים בשביל הפרנסה יותר מאשר בשביל ההנאה. אולי, אחרי שתחליטי שאת רוצה ללמוד, תוכלי להתרכז במה שבאמת חשוב לך ומעניין אותך (בין אם לימודי תעודה ובין אם לימודים לתואר ראשון). אבל אם תסתכלי על רוב הסטודנטים, רובם עובדים בעבודות לא מעניינות, משום שהם צריכים למממן את הלימודים, ולפעמים גם את המגורים. לפעמים צריך לוותר קצת, כדי להרוויח אחר כך. דנה, מה זה כבר חצי שנה? היום זה נראה לך המוווון זמן, אבל כשהיא תסתיים תגלי, שהזמן עבר הרבה יותר מהר ממה שחשבת. אל תוותרי עדיין על מקום העבודה שלך. תזכרי שמעריכים אותך שם בזכות עצמך והעבודה הקשה שאת משקיעה, אחרת לא היו נותנים לך עובדת מצטיינת, נכון? נראה לי, לפי הרשימה שכתבת, שכרגע את לא מסוגלת לראות שבחיים יש קצת מעבר לדברים רעים, מאכזבים וכואבים בלבד. נכון - החיים יכולים להיות מסובכים, כואבים, קשים, מאכזבים ושאר הדברים שכתבת. אבל החיים יכולים להיות גם משמעותיים, מעניינים, מאתגרים, רוחניים וכו'. מה שאני מנסה לומר זה, שהחיים הם יותר משחור ולבן - יש ימים שכל מה שרוצים זה להישאר במיטה, ויש ימים שבהם רוצים להספיק לעשות הכל. החיים כן אמיתיים. האנשים הם אלה שאפשר לתייג כאמיתיים או לא אמיתיים. ולצערי הרב, יש הרבה יותר מדי אנשים מזוייפים. אבל זה לא אומר שאין אנשים אמינים שאפשר לסמוך עליהם, להיעזר בהם, לעזור להם וכו'.

לאחר שבוע קשה של סינוסיטיז, מיון, סחרחורות קשות, חזרתי לתיפקוד:). הישיבה בבית, השהות המבוזבזת על ספה והעברת ערוצים במשך שעות ,גרמו לי להתנוות המוח.אבל אני אחרי המבול.:) שבוע מקסים לכולכם חברים. מיכאלה

ברוכה השבה...

ברוכה השבה...

קודם כל תודה רבה לשניכם!הרה ריגשת אותי כמו תמיד עד כדי כך שזלגו לי דמעות. וכן, את זוכרת שתמיד היה בנינו משחקים מוזרים אני הולכת בשבילו לפאבים , ושוב מדברים ואז לא ואז שוב.. וככה.. בקשר לשאלתך אם הוא ידע .. אני סקפטית מכיוון שמה שהיבנתי ממנו שזה היה לו בראש הוא לא היה סגור על זה. רע לו מאוד בעבודה הזו. והוא החליט לעזוב, לא פעם ופעמיים היבנתי ממנו שנמאס לו בעבודה הזו.מה שחשוב לי לציין:שבכל התקופה שרציתי אותו לא היה בנינו כלום. פתאום כן.שאלתי אותו אם יש לו משהו כלפיי הוא אמר שכן. גם אני חושבת על זה שאולי הוא שיחק בי, אבל לא ממש נראה לי,מין תחושת בטן כזו.. עכשיו נתקנו קשר לחלוטין אפילו להודעות הוא לא עונה לי. אנחנו עובדים באוותו חברה, אני רואה אותו מידי פעם מרחוק, איך שהוא קולט אותי הוא בורח..הייתי עוזרת לו עד עכשיו בעבודה (כשהיה לי לעזור לו הייתי שולחת לו הודעה) החלטתי שלהתנתק ממנו לחלוטין זה הפיתרון, אז גם את זה החלטתי להפסיק. למרות שזה מגעיל מצידי, כי עד עכשיו הייתלי עוזרת לו כשהיה לי.ועובדה זה פרנסה! לא אשקר לך אני מאוד מתגעגעת אליו במיוחד שבסופו של דבר היינו יחד. הוא באמת אהבה ת חיי ויתרתי בשבילו את תקופת החיים היפה שלי במחשבות בכי ואפילו להיות בבית חצי שנה. אחד הדברים שגרמו לי מין תחושת גאווה,זה שמולו ומול המון אנשים קראו לי בשם כמצטיינת. נתן לי תחושת סיפוק ואושר ורק בגלל שהוא היה שם צלשמוע ולראות זאת. כל כך התרגשתי מהרגע שראיתי אותו. ממש בגללו! למרות הכל, החלטתי שאני חייבת להפסיק אם ההודעות ולהתנתק ממנו (כמו שכתבתי לך) (הפחד שהוא ישנא אותי כי אני פתאום לא עוזרת לתלו בעבודה )אבל אני חייבת זאת לעצמי יותר מהכל. החלטתי להתנתק, ולהאמין שאם אנחנו צריכים להיות יחד נהיה. וזה הדבר היחיד "המרחק" יכול לגרום לו להבין אם אני חסרה לו, את מסכימה איתי הרה? ואם הוא עדיין לא מתגעגע וחחוזר כנראה שזה לא מה שחשבתי. אין דרך אחרת... אולי בזכות זה שאני כבר לא יגיע למקומות בילוי שלו(אגב כבר חודשיים אני לא יוצאת לשם גם כשהיינו יחד)+להתעלם ממנו לא לשלוח כלום אפילו לו לעזור בעבודה .. ממש כלום להעלם. ואז לראות אם הוא מתגעגע... ואם לא כנראה שזה לא זה. למרות שאני כותבת את זה ואני לא מצליחה להבין איך זה יצליח לי. אני אוהבת אותו. הוא יודע זאת.(בשבועים האלו כלכך היה לנו כיף יחד הספקתי לקנות לו אפילו מתנה)שהוא טען "לא מגיע לי". אין לי ספק בכך שהוא לא ימצא מישהיא טובה כמוני..ושאוהבת אותו כך. ואגב הוא אמר לי" שהסיבה שהוא הייה איתי כי הוא אמר לעצמו איפו אמצע ככה מישהיא כמוך שאוהבת אותי" . ופתאום הכל נגמר, הוא מתעלם ממני כאילו עשיתי לו משהוא רע. ובעצם לא עשיתי כלום. כל כך נפגעתי ממנו...זה מה שגרם לי להתעלם לחלוטין, אחרי הפרידה הייתי שולחת לו דברים לענינית עבודה ,ושולחת לו הודעות כמו מתגעגעת וכו.. והיה מתעלם. ואז לפני שבוע שלחתי לו הודעה שזהיא שגרמה לי לחשוב רגע."אני מרגישה שרבנו" ואני לא רוצה שזה יהיה כך, למה אתה כלככך מתעלם ממני?" והוא לא ענה. נורא נפגעתי. אחרי הכל פיתחתי צפיות ובבום הכל נגמר . קשה לי נורא. אני מתפללת יום יום לשכוח אותו ולהכיר משהו שבאמת מגיע לי. אחרי הכל אני אדם טוב. וזה מה שגורם לי להבין שאין הרבה כמוני. ולא מגיע לי תרע. עכשיו רע לי מאוד, לדעתי נהרס לי היום והשבוע בכלל... אם אראה אותו בעבודה במקרה על הדרך, לדעתך אני צריכה להתעלם אחרי כל זה ? או שלום? או מה ? תודה רבה לך... אני אוהבת אותך המון המון...

הי. יש משפט שאומר ככה: "אם את אוהבת מישהו תני לו ללכת, אם הוא יחזור זה סימן שנועדתם להיות ביחד ואם לא, אז כנראה שלא נועדתם להיות ביחד". לא, גנה, זה לא מגעיל מצידך שניתקת איתו את הקשר לחלוטין. אז הוא התרגל לזה, שבנוסף לכך שהוא מחשק בך, הוא משתמש בך כדי לקבל עזרה בעבודה. זה נשמע כאילו שהוא מנסה לאכול את העוגה, ולהשאיר אותה שלמה. הוא צריך להבין שזה לא עובד ככה, ושהוא לא יכול לנצל אותך כשזה נוח לו, ולהתעלם ממך במקביל. לא ברור לי למה הוא פתאום החליט שכן מתאים לו שתהיו ביחד, ואז הוא עבר לקיצוניות השניה - לראות אותך ולברוח כדברייך. אני חושבת, שבמובן מסוים זה נכון - יש סיכוי שניתוק מוחלט של קשר ויצירת מרחק יגרמו לו להבין, שאולי אתם כן יכולים להיות ביחד. אבל מצד שני - בשביל מה לך להיות ביחד עם מישהו לא יציב, שחושב שהוא יכול לשחק בך ככה? את יודעת מה דעתי - מגיע לך הרבה יותר מזה! אבל כנראה שאת לא חושבת ככה, ואז אפשר לשאול: למה את חושבת שזה הכי טוב שמגיע לך? ואיך זה, שאחרי כל-כך הרבה זמן את עדיין שקועה עד מעל הראש בעניינים סביב הבחור הזה? אני מבינה ומאמינה לך שאת עדיין אוהבת אותו. ואני יודעת שלפעמים קשה לצאת כנגד מה שהלב אומר, גם אם הראש אומר את ההיפך. אבל תחשבי על עצמך בשנה האחרונה - כמה סבל ואומללות נגרמו לך בגלל הבחור הזה? במובן מסוים הפסקת לחיות עבור עצמך ולהנות מהחיים, משום שכולך מרוכזת בקשר איתו, שכנראה לא יוכל להתקיים באמת... אחרי הכל, הייתם ביחד שבועיים, נכון? אבל מהם שבועיים לעומת שנה שבה את מתענה? אני לא יכולה לקבוע עבורך, האם התעלמות מוחלטת היא אכן הצעד הנכון. זו צריכה להיות החלטה שלך, שמבוססת על שיקולים של בעד ונגד.

אני שמח שחזרת לסיבוב נוסף איתנו,כל רוח חדשה זה כיף. אם את לא רוצה לשמוע כנות,אז אני מציע לך לא לקרוא את מה שיש לי לומר,ופשוט לוותר על מה שאני כותב...ואם כן,אז דנה,הכל מאהבה ומדאגה קלה. את די אובססיבית כלפיו,ולקבוע שאחריי שבועים ביחד,הוא אהבת חייך,נשמע לי קצת מוגזם,ושקצת איבדת פרופורציה. הבן אדם נשמע כמו גבר ישראלי מצוי,והדרכים שאת מנסה לגרום לכך שתהיה לידו,נשמעים לי כמו תירוץ בשביל לגרום לו להבין כמה שמפסיד,הפסיד ויפסיד שהוא לא איתך,מה שנכון,ובאמת מגיע לך משהו רציני יותר,שלא משחק משחקים,שיודע מהתחלה מה הוא רוצה ולמה הוא נכנס,ולא אדם שלא סגור על עצמו,אדם ללא כיוון.ולי זה נשמע שאת היית בטוחה מה את מחפשת בקשר שלכם,לעומתו שלא היה סגור על איזה תחתונים ללבוש בבוקר. זה באמת נשמע לך הגיוני לשהו חצי שנה בבית,בדיכאון ,בגלל אדם כלשהוא???? ואם נקח את זה צעד אחד רחוק יותר ועמוק יותר,למה נכנסת לדיכאון ???

אני שמח שחזרת לסיבוב נוסף איתנו,כל רוח חדשה זה כיף. אם את לא רוצה לשמוע כנות,אז אני מציע לך לא לקרוא את מה שיש לי לומר,ופשוט לוותר על מה שאני כותב...ואם כן,אז דנה,הכל מאהבה ומדאגה קלה. את די אובססיבית כלפיו,ולקבוע שאחריי שבועים ביחד,הוא אהבת חייך,נשמע לי קצת מוגזם,ושקצת איבדת פרופורציה. הבן אדם נשמע כמו גבר ישראלי מצוי,והדרכים שאת מנסה לגרום לכך שתהיה לידו,נשמעים לי כמו תירוץ בשביל לגרום לו להבין כמה שמפסיד,הפסיד ויפסיד שהוא לא איתך,מה שנכון,ובאמת מגיע לך משהו רציני יותר,שלא משחק משחקים,שיודע מהתחלה מה הוא רוצה ולמה הוא נכנס,ולא אדם שלא סגור על עצמו,אדם ללא כיוון.ולי זה נשמע שאת היית בטוחה מה את מחפשת בקשר שלכם,לעומתו שלא היה סגור על איזה תחתונים ללבוש בבוקר. זה באמת נשמע לך הגיוני לשהו חצי שנה בבית,בדיכאון ,בגלל אדם כלשהוא???? ואם נקח את זה צעד אחד רחוק יותר ועמוק יותר,למה נכנסת לדיכאון ???

אני שמח שחזרת לסיבוב נוסף איתנו,כל רוח חדשה זה כיף. אם את לא רוצה לשמוע כנות,אז אני מציע לך לא לקרוא את מה שיש לי לומר,ופשוט לוותר על מה שאני כותב...ואם כן,אז דנה,הכל מאהבה ומדאגה קלה. את די אובססיבית כלפיו,ולקבוע שאחריי שבועים ביחד,הוא אהבת חייך,נשמע לי קצת מוגזם,ושקצת איבדת פרופורציה. הבן אדם נשמע כמו גבר ישראלי מצוי,והדרכים שאת מנסה לגרום לכך שתהיה לידו,נשמעים לי כמו תירוץ בשביל לגרום לו להבין כמה שמפסיד,הפסיד ויפסיד שהוא לא איתך,מה שנכון,ובאמת מגיע לך משהו רציני יותר,שלא משחק משחקים,שיודע מהתחלה מה הוא רוצה ולמה הוא נכנס,ולא אדם שלא סגור על עצמו,אדם ללא כיוון.ולי זה נשמע שאת היית בטוחה מה את מחפשת בקשר שלכם,לעומתו שלא היה סגור על איזה תחתונים ללבוש בבוקר. זה באמת נשמע לך הגיוני לשהו חצי שנה בבית,בדיכאון ,בגלל אדם כלשהוא???? ואם נקח את זה צעד אחד רחוק יותר ועמוק יותר,למה נכנסת לדיכאון ???

גם אני לבד. אבל בניגוד אליך, אני מעדיפה שזה יהיה ככה... אני לא ממש מסוגלת לגדל את עצמי ולדאוג לעצמי כמו שצריך (זה עניין של גלים) - אז בטח שאני לא מסוגלת להיכנס לקשר זוגי. שתי הבחורות שהזכרת הן ידידות? או שאחת מהן היא קצת יותר מ"סתם" ידידה עבורך? ולמה לא מגיע לך להיות איתה בקשר? אחרי הכל, יצאת לשבוע הספר עם ידידה, לא? גם אנשים נשואים לא מוותרים על חברים וידידים. נכון שבמהלך הנישואים מכירים חברים שמשותפים לשנ בני הזוג, אבל לכל אחד מהם בנפרד יש חברים משלו/ה. וזה בסדר. הימצאות בקשר לא מבטלת את הקיום של ידידים/חברים/מכרים אחרים. וכן, אני יודעת איך זה להיכנס לסרטים שבהם המציאות הפנימית והחיצונית מתערבבות לכדי בליל פסיכוטי. הגבולות נפרצים. מה שאמיתי נראה כהזוי, מה שהזוי נתפס כאמיתי. החושים שלנו, שהם הקשר הראשוני עם העולם, משטים בנו. המחשבות, שהן הדרך שלנו להבין את העולם, מתעתעות בנו. וקשה להבדיל בין אמת לבדייה... נ.ב. קטן - מצאת ספר/ים מעניין/ניים בשבוע הספר? במסגרת הסכיזואפקטיביות שלי, "שרפתי" היום 1300 ש"ח על ספרים...

כחלק מהנסיון שלי להיות יותר יסודי,עברתי על הקטלוגים של שבוע הספר,וסימנתי במרקר כחול את הספרים שרציתי,ואף אחד מהם לא היה..אז קניתי ספריי עיון ללימודים.למרות שכלכך רציתי את אלדוס האקסלי. בקשר לבחורה שהייתי איתה היום בשבוע הספר,ידידה מהלימודים,ואנחנו מצליחים לנהל שיחות נחמדות,ולמרות שהיא ילדונת(21)ולמרות שהיא עדיין צעירה ,גם ברוח וגם בתודעה,היא משרה אווירה רגועה . העדר היכולת בסיטואציות מסוימות להחליט מה מציאותי ומה לא מציאותי,גורם לסחרחורת של רגשות בשילוב עם המחשבות. מה היא סכיזואפקטיביות? במה היא מתבטאת? אין עלייך,את מלכה!!!! 1300 ש"ח על ספרים!!מה קנית???? קלימרו

אני במקומך אם היה לי את הכסף הזה הייתי קונה בגדים אני חולת קניות אבל לא ספרים אלה בגדים .לפני שנה קניתי בשבוע הספר קלטות וספר ללימוד גרמנית ועוד לא התחלתי סתם קניתי כי היה לי רצון חזק ללמוד את שפת הורי עליהם השלום .

תנסה להגיע לאחד מסניפי צומת ספרים. יש להם הכל! וחוץ מזה שעד סוף יוני, יש להם מבצע של ספר שני בשקל. ויש במבצע הזה רבי מכר וספרים חדשים. שווה למצוא את הזמן ולעשות גיחה. אני בטוחה ב-98% (ה-2 הנותרים הם בשביל הספק הקטן), שתמצא שם גם את אלדוס האקסלי. למדתי כבר מזמן, שגיל זה רק מספר... אני מכירה אנשים בני שמונים, שצעירים ברוחם יותר מאנשים בני 20... ואני למשל, נאלצתי להתבגר מהר מאוד. לא שהיום אני קשישה (כרונולוגית), אבל ראיתי וחוויתי דברים, שגם אנשים בני 60 לא ראו וחוו. אז כן, אני יכולה למצוא שפה משותפת עם אנשים, בלי קשר לגיל שלהם. הפרעה סכיזואפקטיבית, כשמה כן היא - משלבת סימפטומים של סכיזופרניה עם סימפטומים של מאניה-דיפרסיה. מבחינת המיקום על הציר, היא בעייתית פחות מסכיזופרניה, אבל קשה יותר מהפרעה בי-פולרית. זו הפרעה עם אחוזי שכיחות נמוכים יחסית (הן ביחס לסיכופרניה והן ביחס למאניה-דיפרסיה). אם זה היה מתחיל ונגמר בהפרעה הזו, הייתי אומרת "מילא". אבל אני קומורבידית לחלוטין. אפרוח... כבר הוצאתי בקניה אחת גם למעלה מ-2000 ש"ח על ספרים... זה החלק הבלתי נשלט ו/או מרוסן של ההיבט המאני של ההפרעה. למרות שאני מטופלת תרופתית. ולא מדובר רק בספרים. מדובר גם בבגדים ועוד דברים שונים ומגוונים.

זהו. אתמול חזרתי הביתה מקוצרת טוב טוב. הניתוח עבר בסדר גמור. קלימרו - צחקתי... לי לא היו קטעים עם המרדים אלא רק שאלתי אותו אם אני אתעורר באמצע...הוא אמר שהוא מקווה שלא ולפני שהספקתי להגיד משהו כבר צללתי. שלומי - סליחה שלא זיהיתי אותך בהתחלה. כל הזמן קיבלתי טלפונים מחברי הפורום האחר וחשבתי שגם אתה עמהם. חוץ מזה הייתי חזק בסמים אז תסלח לי. כל כמה שעות קיבלתי זריקה לשיכוך כאבים וישנתי רוב הזמן. יונתי צודקת... בניתוח שאני עברתי יש צלקת בקיבה ולכן לא ממהרים לאכול אוכל מרוסק אלא יש קודם 3 ימים של נוזלים ושבוע של מאכלי חלב שאמורים להיות יותר קלים על הצלקת. אני לא רעבה כי בניתוח מסירים חלק מהורמון הרעב שמאותת לקיבה ולכן ישנה תחושה נפלאה של שובע ואני לא מרגישה שעד לשעה זו שתיתי חצי כוס מיץ, חצי כוס מים צלוחית מרק וקרטיב. והקרטיב היה רק בשביל הנפש כי רעבה לזה אני לא. חוץ מהכל יש את הכאבים הרגילים אחרי הניתוח, כאבים מהגז שנשאר ומונע ממני לנשום כמו שצריך אבל יהיה בסדר. אז זהו חברים, יונתי... המון מזל"ט תודה על ההתעניינות

היייי! אני שמחה לקרוא שאת אחרי הניתוח, ושהכל בסדר (חוץ מאותם דברים שאופיינים לאחרי של כל ניתוח). אני מניחה שצריך זמן להסתגל לשינויים, אבל העיקר שהכל לטובה.

שמחתי לקרוא שהכל עבר בשלום. שבת שלום!!!!

ליבי מקווה שהיתחלת היום אוכל רך יש את מעדני התענוג דאייט הם ניפלאים ויתאימו לך להתחיל לאכול רך וטעים . ושבת שלום לכולם שתיהיה שבת ניפלאה ולא משעממת אני הולכת לבריכה עם כל המישפוחה אחותי וילדיה ונכדיה ונכדיי גם .