פורום תמיכה הדדית

היא מוסרת ד"ש לכולם. הניתוח עבר בהצלחה ברוכשם. היא משתחררת הביתה היום ותנוח בבית כשבוע ימים. בשורות טובות. אני מקוה שמהבית היא תכנס לכאן קצת לספר. יום טוב

גם לי ליבי מסרה ד"ש עברה את הניתוח והכל בסדר רק יש לה כאבים שצפויים אחרי ניתוח כזה .

מתי ? ומה שלומך את ? איך התאבון ?

היי כמעט שנתיים חלפו מאז שכתבתי לכם כאן שהייתי עם זונה אז....ועדיין אני בטיפול וחי על כדורים ושום דבר לא זז למה עשיתי מעשה כל כך שטותי???שבכלל לא מתאים לי לאופי שלא לאורח חיי ובמה שאני מאמין שהוא צודק וראוי????

לא כתבת פה לפניי חודש??

מכול המחלות שהדבקת אותה

וסיפרת על הפחדים והחששות מאיידס. אז מה המצב עכשיו ? למה עדיין אתה חושש ? עד עכשיו לא ידוע לך אם נדבקת או לא ?

אני בחורה חוזרת בשאלה מזה כמה שנים.יש לי בעייה.קשה לי למצוא זוגיות שתתאים לי בדיוק. קשה למצוא חוזר בשאלה כמוני עם אותו ראש, אין הייצע רחב. כיום אני בזוגיות עם גבר חילוני ואני נתקלת בקשיים שלא חשבתי שאתקל.( כל פעם שהיתה לי זוגיות עם חילוני נתקלתי באותן בעיות). כל הקושי להבין שהסקס וכל הקשור בזה זה יותר חופשי אצליהם. ואני לא מדברת על הסקס בינינו אלא על דברים מעבר. מאוד קשה לי לראות שהוא מסתכל בתמונות בעל אופי מיני או בכל מיני אתרים וכאלה.. חשוב לי לציין שזו גם הבעייה שבגללה נפרדתי מהבחור הקודם.אני לא רוצה שזה יעיב על הקשר שלנו.. אחרת אף פעם לא תהיה לי זוגיות. מה לעשות ואיך לפתור את זה? וסליחה שהשאלה קצת ארוכה

ברוכה הבאה. צריך לעשות הבדל בין צפייה בסרטי פורנו לבין צפייה בנשים עם בגדי ים. צריכה גם להשאל השאלה האם בן זוגך עושה את זה בצורה בוטא ופוגעת. לפי הבנתי ממה שרשמת את מאוד רגישה לנושא הזה,כמו גם לנושא של חיי המין בכלל. (ודרך אגב,האבחנה החד משמעית שלך שאם לא תתקני את עצמך אז לא תהיה לך אף פעם זוגיות היא לא נכונה מיסודה). אני לא צריך לספר לך שמערכות יחסים הם דבר שיתופי,שבו מדובר על הכל,ונאמר בו הכל,ואם אחריי שדיברת עם בן זוגך על הקשיים הללו,והוא לא התייחס אליהם,אני חושב שאת צריכה לבחון מחדש את הקשר. קלימרו

זה כל מה שמפריע לך באורח החיים החילוני ? רק שהחבר לא כל כך נאמן לך ? קודם כל, אני לא חושב שזה המגדיר של אדם חילוני. יש חילונים נאמנים ויש חרדים בוגדים. נקודה. אני חושב שאת צריכה לדבר איתו פתוח על הבעיה. שזה מפריע לך מה שמפריע לך. אם הוא באמת חבר שאוהב אותך, הוא צריך בראש ובראשונה להתחשב עם רגשותייך. ניסית לדבר איתו ? ובלי כל קשר, רוצה לשתף אותנו בתהליך שלך של החזרה בשאלה ? מה היו הגורמים ? האם את בקשר עם המשפחה ? הבנתי שזה הדבר הקשה ביותר במצב שלך. הנתק מהמשפחה. בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה בכל.

היי הרה..מה שלומך.. אז ככה רציתי לשתף אותך בכמה דברים.. הבחור שרצה ולא רצה "סוג של משחק" לא מובן.. לפני חודש היינו יחד :-) והייתי מאווווווווווד מאושרת עד אין סוף.. ואחרי שבועיים זה נגמר מבחינתו . הוא טוען שהוא טס לעבוד בחול... בכיתי כמו שלעולם לא ידעתי לבכות כך...ממש סוג אבל.:-( וכל השבועיים האלו הייה ממש כיף. בכיתי לו כשסיפר לי על כך.. ומאז נתקנו קשר לחלוטין הוא לא עונה לי להודעות.. ולא מתקשר לשלומי..קשה לי נורא,הוא יעזוב אותי הפעם אחת ולתמיד.ל-אאאאאאאאאאאא רוצה!אני אוהבת אותו. אפילו הצעתי לו שאני רוצה לבוא איתו, הוא לא הסכים.. הרה ,קשה לי.. אנחנו עובדים באותו חברה, וקיבלתי בטקס חטיבתי תעודת הצטיינות שהוא היה מופיע בין האאנשים, וראיתי אותו ועשה לי יותר רע.(הוא לא ראה שראיתי אותו, אבל הוא היה נוחך בטקס) מה עליי לעשות? היה לנו שבועיים מושלמים.. הרה ? עזרי לי אני מרגישה חסרת אונים..

דנה ,קראתי את ההודעה שלך.. דבר ראשון מזל טוב!!!!!!! על קבלת תעודת ההצטיינות. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון?? לא כלכך הבנתי מה הדבר שמייחד אותו משאר הגברים בחברה שלך. ימים טובים ויפים יותר יהיו לפנייך. קלימרו

ראשית כל, אני רוצה להצטרף לקלימרו ולומר - כל הכבוד על תעודת ההצטיינות!!! כשמשקיעים רואים תוצאות, ואז יודעים שכל העבודה הקשה לא היתה לשווא. איך יצא שאחרי כל המשחקים שלו, בסוף הייתם ביחד? לא שזה דבר רע, אני פשוט סקרנית... :-) ועכשיו ברצינות - הוא ידע שהוא לפני טיסה לחו"ל כדי לעבוד או לא? כי אם כן, אז מבחינתו היית לא יותר מאשר סטוץ של שבועיים (וזה מאוד הגיוני, משום שמלכתחילה הוא שיחק בך). ואם הוא לא ידע על העבודה בחו"ל, וזה נחת עליו במפתיע, אז לשם שינוי הכאב שנגרם לך, לא נגרם באשמתו. ולמה דווקא האפשרות הראשונה נשמעת לי הגיונית יותר? דווקא בגלל שמאז שהוא הודיע לך על הטיסה, הוא שוב ניתק קשר לחלוטין. דנה, זה לא שהוא יעזוב אותך הפעם אחת ולתמיד... העניין הוא, שאת צריכה ללמוד ולוותר עליו אחת ולתמיד! חוץ משבועיים שהייתם ביחד, והיה לך טוב בהם, מה היה לו להציע לך מלבד מכאב, צער ואכזבה? עד כמה שזכור לי - כלום! הרי זה לא ממש ריאלי שתצטרפי אליו לחו"ל (אפילו אם הוא היה מסכים). אין טעם לוותר על כל מה שיש לך פה רק בשביל בחור שעסוק יותר בלשחק בך מאשר לתת לך את מה שבאמת מגיע לך, וזה יחס הוגן. אני לא יכולה לשכנע אותו להישאר בארץ, נכון? ואם הבנתי נכון, זה מה שהיית רוצה שיקרה... בסופו של דבר, אולי המרחק הגאוגרפי יעשה את מה שהיה אמור לקרות כבר מזמן, וזה שתלמדי להעריך את עצמך יותר ותביני, שאת לא צריכה אותו בשביל להיות מאושרת.

של ליבי יקירתינו. בשעה זו ממש מתחיל הניתוח שלה. כל אחד מוזמן לקורא את הפרק : תהילים פרק קל א ש??יר ה?מ??ע?לו?ת: מ?מ??ע?מ?ק??ים ק?ר?את?יך? י?הו?ה. ב א?ד?נ?י, ש??מ?ע?ה ב?קו?ל?י: ת??ה?י?ינ?ה א?ז?נ?יך?, ק?ש???בו?ת-- ל?קו?ל, ת??ח?נו?נ?י. ג א?ם-ע?ו‍?נו?ת ת??ש??מ?ר-י?ה?-- א?ד?נ?י, מ?י י?ע?מ?ד. ד כ??י-ע?מ??ך? ה?ס??ל?יח?ה-- ל?מ?ע?ן, ת??ו??ר?א. ה ק?ו??ית?י י?הו?ה, ק?ו??ת?ה נ?פ?ש??י; ו?ל?ד?ב?רו? הו?ח?ל?ת??י. ו נ?פ?ש??י ל?אד?נ?י-- מ?ש???מ?ר?ים ל?ב??ק?ר, ש??מ?ר?ים ל?ב??ק?ר. ז י?ח?ל י?ש??ר?א?ל, א?ל-י?הו?ה: כ??י-ע?ם-י?הו?ה ה?ח?ס?ד; ו?ה?ר?ב??ה ע?מ?ו? פ?דו?ת. ח ו?הו?א, י?פ?ד??ה א?ת-י?ש??ר?א?ל-- מ?כ??ל, ע?ו‍?נ?ת?יו תודה ויום טוב.

כ

אני חושב להעניק לך חניך מצטיין בגמר הקורס. איך את מסתדרת עם השומנים ? עושה דיאטות ? ארובי ? יש לך בכלל עודף משקל כמו לרובנו ?

קראתי. מאחלת לה הצלחה. תודה שלומי.

היי חברים, לפניי כחודשיים תקף אותי "וורטיגו"... אותה מחלה מעיקה שגורמת להקאות , סחרחורות לא נורמאליות ואי תיפקוד למשך מספר ימים. זה שב אלי ..ממש כמו צונאמי.אני מושבתת כבר כמה ימים, במצב רע. אז קודם כל, מקוה שאחלים מהר:) שנית, לגביי המייל שרץ כאן. לא ממש קיבלתי פרטים.. אז מי שעוסק במלאכה זו שידאג להעביר איפורמציה:)- ממש כמו בשרה גיבורת ני"לי.:) שבת שלום..אני בסחרחרה אדירה.מיכאלה

ממש כמו בסרט... שובי אלינו במהרה...

אף פעם לא שמעתי על המחלה הזו. מה מו מי ? איך מטפלים ? אולי את סתם בהריון ? סתאאאאאאאאאאאם , העיקר שתהיי בריאה. ובהצלחה בכל. יום טוב.

ה

מה נסגר עם הוורטיגו שלך???? לא משחרר אותך????

מחבר: אפרת תאריך: 1.6.2007 שעה: 10:33 היי אני בת 24 נשואה לומדת שירותי אנוש שנה שנייהעושה סטאז בסניף אנוש סיימתי את הפרויקט שלי ועכשיו עד סוף השנה האקדמיצת אמורה להיות עם המשוקמים ולשוחח איתם לתת הרגשה טובה וכו....כל שבוע אני הולכת לסטאז כל פעם 3 שעות.והתיידדתי עם אחת הבחורות שמ,אני בחורה דתייה עם לבוש דתי ואף פעם לא התייחסו אליי במיוחד המשוקמים הגברים חוץ ממה נשמע? מה שלומך? ודיבורים רגילים. אתמול קרה לי מקרה מרגיז לפעמים נמביאים לסניף אדם שמדריך איך לעשות קיפולי נייר ישבנו יחד עם המשוקמים לעשות את זה והיה בחור אחד שהרגשתי שהוא מדבר גסויות מתחילת היום (הוא לא כזה בדר"כ אומנם פטפטן לא קטן אך לרוב לא מדבר על מין) והיה זורק רמיזות מיניות כלליות לאוויר ללא קשר אליי,לא ממש התייחסתי ,הוא ישב לידי כשעשינו קיפולי נייר פתאום היד שלו הייתה על משענת הכיסא שלי ושמעתי אותו אומר:אני חרמן על....(אמר את שמי...)מרוב הלם לא הגבתי,עשיתי עצמי לא שומעת ואז שם יד על ראשי אז הזזתי את ראשי קדימה בחוסר נוחות,כנראה הבין את הרמז והוריד את ידו,לאחר מכן שוב ישבנו ליד השולחנות המוצמדים והצוות רצה לעשות איזשהו פעילות ,הרגשתי שהוא מסתכל עליי וניסיתי להתעלם ופתאום הוא קרה לי לבוא אליו,מרוב טיפשות חשבתי רוצה להגיד לי משהו שלא קשור לסקס אז הלכתי אליו שאל אותי איך אני חוזרת הביתה...אמרתי באוטובוס אז הוא אומר לי תבואי אליי הביתה...וגם אומר:אל תדאגי אני אדע איך להתייחס אלייך ממש בהקשר מיני ואז אמרתי לו:שמע אני אישה נשואה ודתייה וזה ממש לא נעים לי איך שאתה מדבר אליי אז הוא אומר לי אז מה הייתי עם נשואות בקיבוץ אמרתי לו בכל זאת לא מוצא חן בעיניי היחס הזה ,אין לי בעיה להיות ידידה אבל בלי רמזים מיניים ונגיעות ואז אומר לי :תודי שיש ביננו משיכה... בקיצור כשראיתי שלא ממש עוזר קמתי ולא התייחסתי אליו בכלל והמשכתי לדבר עם הבחורה שהתיידתתי איתה. השאלה איך אמורים להתייחס במצב כזה? אומנם הוא פגוע נפש אבל לי יש את הכבוד שלי, לא הייתי רוצה שיסלקו אותו מאנוש עקב התנהגות בלתי נאותה כי גם יש לו בעיות של דכאון ואין לו ממש חיי חברה,מה הייתי צריכה לעשות? אני אמורה להיות באנוש עוד כ5 פעמים לפחות עד סוף השנה.והוא גם בא כל פעם אך זו הפעם היחידה שהטריד אותי

לדעתי, זה לא קשור לעצם היותך דתיה ולעצם היותך נשואה. זה קשור אך ורק לעובדה שאינך מעוניינת בהיכרות עמוקה יותר אתו. לכן, תנסי לברר אם את יכולה לעשות את הסטז' שלך בקבוצת אחרת, או במוסד אחר, וכך תוכלי "להתרחק" מהמצב הלא נעים הזה

היי הרההההההההההההה מה שלומך???? בטח שכחת ממני...:-0 זו דנה עם הסיפור אהבה הנכזב, בטח שכחת ממני כבר כי המון המון זמן לא הייתי כאן"?

עניתי לך, ומשום מה ההודעה לא נקלטה במערכת. אז אכתוב שוב - לא שכחתי אותך בכלל! אני לא זוכרת או שוכחת אנשים לפי קצב הכניסות שלהם לפורום... נכון שלא היית כאן די הרבה זמן, אבל תיארתי לעצמי שאם תרצי, תמיד תוכלי לחזור ולכתוב כאן.

זהו, זה הכי קרוב שיש והביקור היום בבית חולים הראה לי את זה אם לא חשבתי על זה קודם בדרך למרדים, לעבור בחדרי הניתוח ולחשוב שאני ביום שני אהיה שם. בדרך לעתיד חדש (איזה לחץ) קיבלתי את כל ההוראות האחרונות. למרות שאני כרגע לוקחת אנטיביוטיקה (אנגינה... רק לי זה מתאים ערב ניתוח) הוחלט לא לדחות. ואני מקווה שזה לא יתנקם בי אחר כך זהו... רק נשאר לאחל לעצמי ב-ה-צ-ל-ח-ה ותהנו במפגש :-)

קיבלתי מהמנתחת גם וליום וגם וואבן המלצות למה יותר טוב? :-) או שננסה אחד אחד...

אני חושבת שהוואליום חזק יותר מהוואבן... ז"א, שתיהן תרופות הרגעה, אבל הוואליום משמעותית יותר מבחינת האפקט. ואם לא ניפגש מעל דפי הרשת עד יום שני, אני מאחלת לך ההההממממממוווווווווווןןןןןןןןןןן בהצלחה!!!!!!!! שיעבור בהכי קלות שאפשר. וכן, קצת מלחיץ לראות פתאום את הדברים מקרוב, אבל בשביל יש לך וואליום :-)

כלומר מחר ???????? וואי , שיהיה בשעה טובה ומוצלחת. בלי שום כאבים. ותחלימי מהר מהר ותצאי רזונת מהממת דוגמנית על ... ביי בהצלחה ולהשתמע בקרוב. לקחת לך מחשב נייד לבית חולים ? כמה זמן תהיי מאושפזת ?

מדובר על מחר בבוקר מקווה בהחלט בלי שום כאבים כי יש לי סף כאב מממההה זה נמוך... ובהחלט מקווה לצאת דוגמנית על מהמהלך אין לי מחשב נייד אז אין לי מה לקחת לבית חולים רק פלאפון אם תתן לי מייל - אני אתן לך את המספר יום טוב שיהיה...

שלום, אנחנו בעמותת "שכולו טוב" מקיימים פעילויות חברתיות לפנגעי נפש ברחבי הארץ, שמטרתן הנאה, חוויה והיכרויות. רצינו להזמין אתכם לטיול בפארק מיני ישראל ואזור שפלת יהודה. הטיולים מתקיימים בתאריכים : 14.6.07 יציאה מירושלים; 25.6.07 יציאה מחיפה. לפרטים נוספים: ירושלים: אורן - 050-2090908 חיפה: רונן: 050-2090939 נשמח מאד לראותכם!!

ואם אנחנו לא מירושלים או חיפה איך פוגשים אותכם האם להתקשר לאורן מירושלים אני גרה 20 דקות ממיני ישראל אולי אפילו פחות .

תמיד נחמד לגלות שיש עוד גופים, שפועלים למען נפגעי הנפש. בכל אופן, כבר רכשתי - עצמאית - כרטיסים למיני ישראל. תודה על ההזמנה, ושיהיה לכם טיול נעים ומהנה. HERA.

איני מוצא את המייל שלך מהעבר. את מעוניינת ויכולה לבא למיפגש ?\ נשמח כולנו כמובן. להשתמע

תן לי את כל הפרטים ואולי אני אבוא עם נטע ?

יש לך מייל ? אולי תתארגנו את נטע והרה.

מה שלומך ? מה שלום היאכטה ? את יכולה להפליג לכיוון המיפגש ?

בתקווה... עכשיו לא מרגישה טוב,מקווה לשיפור..

בתקווה... עכשיו לא מרגישה טוב,מקווה לשיפור..

בתקווה... עכשיו לא מרגישה טוב,מקווה לשיפור..

מה קורה איתך ? ורטיגו אולי ? אולי גם את בהריון ? מה קורה כאן ? כל בנות הפורום בהריון היום ?

מה מצב ? קיבלת את המייל שלי ?

צטערת מותק המייל שלי מזמן שונה... החלפתי עבודה זוכר? מעבר לזה... אני מנותחת שבוע הבא אז אין הרבה סיכוי שאני אבוא נכון? אני אוהב אתכם מרחוק :-)

מה קורה איתך ? יש מצב שתבואי למיפגש? כוווווווווווווווווולם מתים לראות אותך. ווווקשה ! נכון שיכול להיות נחמד ? אז יאללה, אנחנו מקוים שתוכלי לבא. ביי

הי, מה קורה כאן? משהו קורא בשמי. מי? מה? מי נפגש? מתי נפגשים? היכן נפגשים? אני צריכה לקרא קצת בפורום כדי לראות על מה מדובר. ובכלל, מה שלומכם? מי עוד כאן? מי עזב? ושלומקה, מה שלום הנכדים? האם יש כבר נינים על הפרק? שימחול, הצלחת לחנך את הבעל לעשות ספונג'ה? ומה שלום הילדים של מיכל? ומה עם כל מי שלא זכרתי? אז.......שדרו חדשות, שנתרגש....... טופזיקה

הנכדה הכי גדולה שלי בת 4. יקח עוד כמה שנים טובות לנינים. בעזרת השם. שימחול נעלמה לנו קצת. אני מקוה שתשוב ותבוא למיפגש. כמה זמן לוקח לך להגיע מהישוב שלכם לירושלים בערך ?

אחת לכמה חודשים זה חוזר אלי. משבר הזהות שיש לי עם הלימודים. איך הכל התחיל? לימודי תזונה טבעית הם מאוד "מיוחדים",במיוחד במכללה שאני לומד בה,שלשאלתי בתחילת שנה:רשימת ספרים יש? התשובה הייתה צחקוק מצדו של המנהל (מכללה פרטית,מנהל מהגהנום),ולאט לאט התחלתי לצבור תסכולים לגביי המכללה שאני מאכלס את ספסל לימודייה(אני משלם שכר לימוד כמעט מלא בשביל חדר מושכר). אבל המשבר שלי הוא בכל הנוגע להגדרה שלי-האם להיות נטורופת זה להיות ה"אח החורג" של התוזנאי הקליני? האם לנטוש את התזונה הטבעית ולנסות להתקבל לעולם הקונבנציונלי?? קלימרו המבולבל...

מה אתה באמת רוצה עבור עצמך? תרגיש נוח ושלם עם עצמך, עם תעבור אל העולם הקונבנציונלי בהקשר הזה? אם נטורופתיה זה מה שמעניין אותך ומושך אותך, אז למי אכפת מתזונאים קליניים?! זה ממש כמו לכתוב, שפסיכותרפיסטים הם ה"אחים החורגים" של הפסיכולוגים הקלינים. לא! שניהם מקצועות שמכבדים את בעליהם בזכות עצמם. ובקשר למוסד בו אתה לומד... אני מבינה אותך - גם אני נמצאת במלחמות מול המוסד בו אני לומדת. כבר מזמן עברתי את שלב הכעס, ואני כעת בשלב התסכול והייאוש. כשבוחרים מקום לימודים, נאלצים להנות מדבשו ולסבול מעוקצו... השאלה מה גובר על מה בחשבון הסופי.

אני בשלב הראשוני,שמצד אחד אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי(התמכות וכו') ומצד שני אני רוצה הכל(הפרעות אכילה,פסיכותרפיה רוחנית ....). לגביי התיוג שאני רוצה לשים על עצמי(נטורופת את קליני),מצד אחד אני מאוד אוהב את הרוחניקיות וכל מה שקשור אלייה,אבל מצד שני אני עדיין שבוי בתוך הרעיון ש"תואר אוניברסיטאי הוא קודם לכל ".. (בנתיים שאני כותב לך את זה,אני יושב מוקף בספריי רפואה ותזונה,לכתוב עבודה,ואני כלכך נהנה ,שאני לא מוצא דרך להביע את ההרגשה הזאת שעוד שנייה אני מציא נישואים לזמרת הרדיו....) ממני קלימרו המבולבל...

פרד! למה? מאחר שהפרד הוא יצור כלאיים (זיווג של חמור וסוסה), ולכן גם אם ישמידו את כל הפרדות שבעולם, תמיד יוכלו להיוולד חדשים.

אהבתי. מן איפה לקחת החידה ?

חתול כי אומרים שיש לו תשע נשמות...

זו חידה ששמעתי די מזמן מחבר טוב, ומשום מה נזכרתי בה והעליתי אותה בפורום... אבל אחרי שמגלים מה התשובה, פתאום היא נראית מובנת מאליה, לא?

יפה מלכת האולימפוס..

גם אני לא גיליתי את התשובה בעצמי... למרות שבדיעבד נראה, שברור שזו התשובה, ואיך אפשר בכלל לחשוב אחרת...?

מעניין.. לרגע לא חשבתי על התשובה הזו.. ( חשבתי על מספר אחרות בלתי הגיוניות:-)) יום נפלא לכולםםם...

אם היה לי מיקרה דומה לשלך לא הייתי יותר רואה בו חבר ולא הייתי מאמינה לו כי לא סתם באוויר מפריחים שמועות כאלו כניראה שזה אמת ואז לא הייתי מדברת עם אותו חבר כי לא הייתי מסוגלת להיות בקשר עם אדם כזה . וחוץ מיזה מה שלומך ? אני מרגישה מצויין ירדתי כבר 45 ק,ג. קונה לי בגדים חרשים ונהינת מהחיים בלי בעלי הדפוק .

אני שמח לשמוע שאת במצב רוח טוב. קונה בגדים והופכת לחתיכה ! אין לך בעיות פיננסיות ? את צודקת לגבי אותו חבר. לא שהיה לי איתו מי יודע מה קשר. רק פה ושם. אם זה נכון מה שעשה, אצלי הוא גמור לחלוטין. אין סליחה וכפרה על מעשים כאלה. לחתוך לו מצידי. פשוט מרתיח את הדם. ללכת להרוס חיים של ילד חסר ישע בשביל התאווה הבהמית שלך ? די בואי לא נדבר על זה יותר. בעלך הדפוק שילך לעזה ברווזה. הוא סתם אהבל. יש עוד אלף כמוהו ויותר טובים ממנו. פשוט תשכחי ממנו. ותעשי חיים בסדר ? להשתמע מאיפה את גולשת עכשיו ? את בקיבוץ?

אבל רק בסופי שבוע שאתה לא נימצא אבל אני קוראת כל מה שאתה כותב לי . משך השבוע אני לא בבית אני גרה בהוסטל אבל בעוד חודש אני עוזבת וחוזרת לקיבוץ . אני כבר יצאתי מהדיכאון שהייתי בו ולא יכולתי לחיות לבד בבית אז הלכתי להוסטל קרוב לקיבוץ במזכרת בתיה .אבל כמו שכתבתי לך הישתקמתי ואני חורת לדירה שלי בקיבוץ .

שמעתי שיש פורום של קודה באינטרנט - מי יודע ויכול לעזור ??

נשמח לשמוע.

מעונינת לקבל אינפורמציה בעברית על התוכנית והמפגשים באזור השרון.

אכן מבקשת לדעת מה זה?

אני חבר בקבוצת קודה חדרה. הקושי הגדול שלי כתלוי יתר, הוא בריכוז העצמי האינטנסיבי. העיסוק המחשבתי האובססיבי, שיוצר הפרדה ותחושה של בדידות.כולל כל הרגשות המתלבים לכך. אני אשמח לשתף ולקבל תגובות מאנשים בנושא.

האם תוכל לשלוח לי במייל לוח פגישות (אם יש כזה) ובאם יש קבוצה ברחובות והיכן או מס' טל' לברור? תודה ויום נעים

מכר שלי , ידיד שהכרתי , התפרסם עליו בעיתון שהוא הטריד מינית ילדה וגם עוד אשה. פשוט לא נתפס לי בשכל. פשוט עשה לי רע על הלב הדבר הזה. מה עושים ? להתעלם ? לצלצל אליו ? הוא כמובן מכחיש הכל. אבל נראה לי שאין עשן בלי אש. למה שסתם יעלילו על בנאדם. אז יכול להיות לך חבר שנראה נחמד והכל, ולבסוף מתברר שהוא אדם חולה. במיוחד אם מדובר בילדה קטנה. זה כבר ממש גועל נפש. מה הבעיה שלהם הפדופילים האלה? איזה הנאה פיזית יכולה להיות מלנגוע בילדה קטנה ? רבונו של עולם ! למה יש כאלה מטורפים מוזרים בעולם ? למה ? הרס לי את כל המצב רוח הטמבל הזה. ואולי בכל זאת העלילו עליו ? אוף אין לי כח לזה עכשיו. שדרו חדשות טובות ווקשה. בסדר ? ביי להשתמע

גם אם הוא היה החבר הכי טוב שלך לא היית יכול לדעת שהוא כזה. אני לא יודעת להגיד לך אם לצלצל או לא - תלוי כמה נוח אתה מרגיש לדבר עם אותו אדם על הנושאים האלה. יש סטיות... לנו הן לא נראות הגיוניות אבל יש אנשים שיגיעו לתהום כדי לספק את היצר הבוער שלהם גם אם זה אומר לקחת מישהו אחר איתם. וראיתי בעיתון שהבת שלו התחננה שישימו איסור פרסום בשביל השידוך שלה. אולי זה צודק מה שעשו ואולי לא... אם לא היו מפרסמים הם היו אולי מתארסים והחתן היה מגלה מאוחר מדי. להבדיל אלף הבדלות, אצלנו בבית ספר שתי בנות כיתה (שהיום בנות 20 וקצת) גילו את המיניות אחת אצל השניה ועברו לגור ביחד. בפרשה שהתפוצצה בכל בני ברק הם שלחו הזמנות לחתונה עתידית (שהדעות חלוקות אם תתקיים בכלל) ולמרות שהכל בהסכמה - האח הקטן של אחת מהן שהיה באמצע שידוך - השידוך הופסק וירד מהפרק בגלל הפרשה. נעים? פייר? לא... החיים...

מה קורה עם הניתוח ? יש חדש ? הכל סגור ? את מדברת על בנות חרדיות ? שגילו שהן לסביות ? לא יודע. כל הלסביות והומואים מבלבלים אותי. את באמת חושבת שזו נטיה מולדת ? בכל מקרה, יש כאן הבדל ענק. בסך הכל מדובר בהסכמה מלאה של 2 בוגרים ואף אחד לא נפגע מזה. אז\ זה באמת לא עסק של אף אחד. אבל כאן זה לנצל תמימות של ילדה קטנה. אין לי מילימטר של אמפטיה לאנשים כאלה.

כתבת שהוא מכר שלך, ידיד שהכרת... השאלה הראשונה היא, האם אתם עדיין בקשר שוטף או לא? אם לא, אז בשביל מה להתקשר אליו? ואם כן, אז זו באמת דילמה קשה. מצד אחד, יש את הרצון לתמוך ולעודד. ומצד שני - הסלידה מהאישומים שמופנים כלפיו, שהם באמת קשים. שלומק'ה - למיטב ידיעתי כל מי שנאשם במשהו מכחיש את האשמה, זה קו ההגנה הראשון שנוקטים כולם. אם הוא הטריד מינית גם אישה, הוא לא פדופיל. פדופילים לא מעוניינים בנשים/גברים בוגרים, אלא רק בילדים צעירים מאוד. וכן, תמיד קיימת האפשרות שאולי העלילו עליו. ואז נשאלת השאלה "למה?" איזה אינטרס, חוץ מנקמה, יש בעלילת שווא. ואז מה כבר יש לילדה לנקום באדם בוגר?

כרגיל. אני לא בקשר שוטף. מצד שני, אם אכן זו עלילה, אדם כזה צריך חיזוק. לא יודע. זה הלם לגלות שאדם כזה נחמד מסוגל לכאלה מעשים מכוערים. פשוט קשה לעכל את זה.

אולי הילדה מונעת ע"י גורמים אחרים,שהשתילו לה רעיונות בראש. לפעמים אי אפשר לדעת ,וישנם מקרים שמתגלים כקנוניה אחת גדולה וומתוחכמת. ראו מקרה חיים רמון..או כל שר משפטים לפניו שרצה לעשות רפורמה במשרד המשפטים.

למרות שבמקרים כאלו אי אפשר לדעת,כל שה תמים יכול להתגלות כזאב מסוכן. אני מסכים איתך שהפדופילים הם אנשים חולים(הוכח שפדופיליה זו מחלה),ושצריך לטפל בהם. בקשר לשאלה שלך אם להתקשר,אם אתה מאמין בחפותו,והייתם חברים קרובים,אז אין שאלה . בהצלחה,זה לא פשוט...

מה עושה את השבוע למשובח בעינייך ומה עושה אותו לזיפת ?

חחח. זיפת- ...לא ממש רוצה לפתוח פה... משובח- כל אותם דברים שלא נכללים בסעיף הקודם.

ברכת שבת שלום לכל אנשיי ונשות הפורום...

שבת שלום לכולכם. מיכאלה

אז סוף סוף הגיע החג ואנחנו הקיבוצניקים חוגגים בגדול את החג ארוחת ערב חלבית גדולה ומשובחת בחדר האכילה ומחר יום החג יוצאים לשדה לחגוג עם הטרקטורים והחיות והתינוקות שנולדו השנה ומביאים ביכורים לבמה יש כיבוד קל ושתיה קרה וזה חג שאני מרגישה בו מעולה כולם לובשים לבן והאווירה היא של התחדשות ומבשרת את תחילת הקיץ .שלומי אני עונה לך על שאלות ששאלת אותי בעמוד למטה אז אני לא יכולה לאכול כמעט כלום רק אוכל רך כמו מעדנים גבינות רכות וגלידות דאייט זה מה שאני אוכלת וכבר ירדתי 45 ק"ג.

נשמע שכיף לחגוג את שבועות בקיבוץ. רק מה? אני עדיין לא מרגישה את תחילת הקיץ... עוד לא הגעתי לשלב של ללבוש חולצות קצרות (שלא לדבר על גופיות); עדיין קריר לי מדי.

חג שמח. העוגות גבינה האלה... אוף כמה קלוריות. אגב, אם למישהו יש מתכון נחמד לעוגות גבינה..זה הזמן:)

שנה שעברה עשיתי חג בקיבוץ בפעם הראשונה בחיי.. אני מוכרח לציין שאת חוויה שצריך לחוות אותה לפחות פעם אחת,בשביל להרגיש את החג.. חג שמח...

חחח.מצחיק שאתה אומר את זה.לי זה נורא ברור. נולדתי בדגניה ועד היום החברים לא מבינים למה ממש חשוב לי הטקס הזה, עם החולצה הלבנה .. אין כמו ריח החציר וצחוקם המתגלגל של הילדים עם הביכורים. אני מאוד מתגעגת לחווית שבועות כהילכתה:) מיכאלה

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=861423&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

כמו כל דבר במדינה הזאת,צריך קודם וועדת חקירה-תלויה,לא תלויה,ממשלתית,ממלכתית או כל צרה אחרת,בשביל להגיע להחלטה. מדינה שיושבי ראשה הם חבורה של אימפוטנטים. ודרך אגב,אם הבנתי נכון המערכת כבר עובדת,אז מה זה משנה כבר? ובסוף יגידו שזה הכרחי ,בגלל המעבר של מרפאות בריאות הנפש לקופות החולים אי אפשר להסתדר עם כלכך הרבה תיקים ,אז צריך להקליד הכל בשביל שיהיה יותר נח לאחות\רופא לדעת על כל דויד\חיים\משה\ברוריה,מי הוא ומה הוא.... ואיפה בדיוק נכנס הצורך הבסיסי שלנו,הצורך של הגנה על הפרטיות הכי אינטימית שלנו???

הרפורמה של העברת המרפאות הציבוריות לידי קופות החולים לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר. הרי זה היה אמור להתרחש בתחילת 2007, והחליטו לוותר על זה. בהקשר הספציפי הזה, זה לא ממש משנה אם המערכת עובדת כבר או לא, מאחר שלציבור המטופלים אין השפעה בכל מקרה. גם אם המערכת עדיין לא עובדת - למישהו אכפת מה למטופלים יש לומר על זה? ואם המערכת כבר עובדת, זה רק מחזק את העניין, שלאף-אחד לא אכפת ממה שהמטופלים חושבים על זה. בהקשר של הפרטיות והסודיות הרפואית - לצערי, רק לקבל אותן רק במסגרות פרטיות... ומי שלא יכול להרשות לעצמו, חשוף יותר לבאגים כאלה.

העברתי את הכתבה שהבאת כאן לידיעתם של אנשי האגודה לזכויות החולה, ואני מקווה שהם יבדקו את הנושא ויטפלו בזה בהתאם.

מי את ,גבירה ללא שם? שנלחמת על זכויותינו???

תודה רבה הן על ההתייחסות והן על העברת המידע לאגודה לזכויות החולוה. אני באמת מקווה שהם יוכלו לעשות משהו למען אלה, שקולם לא נשמע ולא משפיע. HERA.

לאחרונה אני חשה בדידות נוראית בגלל בעלי. מתעצל לטייל איתי, מעדיף לשרוע על מיטתו ולצפות טלביזיה. לקחתי את בני (שהיה פנוי באותו ערב) וביקשתי שהצטרף איתי להליכה. ומישהו שפגש אותנו אמר לי בצחוק את יוצאת עם צעיר? עניתי (בצחוק) : אני יוצאת רק עם צעירים. והמשיך ואמר לבני: אתה זכית, אני הגבתי: גם אני זכיתי (התכוונתי לבן כמו שלי), שאלתי: האם תגובתי היתה במקום? ולמה לדעתכם התכוון האיר שאמר לבני: "אתה זכית"? תודה.

גילי, גילי, גילי - עד מתי נמשיך לשמוע על החוויות הדמיוניות שלך עם גברים?

אני פונה ברצינות ולראשונה בפורום, וזה התגובה שאני מקבלת? כנראה זה לא פורום לתמיכה כפי שכתוב.טעיתי בכתובת.

שלום לך יוכי, צר לי על התגובה שקיבלת, לעתים יש "מסתננים" שכיוונותיהן אינן חיוביות כל כך. קראתי את הדברים שכתבת.לדעתי התגובה שלך הייתה ממש במקומה. "אתה זכית".. נשמע כאילו האיש פירגן לבנך על כך ש"תפס" אמא כמוך. בכלל נשמע כאילו הייתה זו סיטואציה מביכה מעט אך בעיקר טבולה בהומור שמבוסס מעט על מצב בו קיימת מבוכה, ואז מנסים"לשבור את הקרח" ע"י אמירות מצחיקות כביכול. המשיכי לטייל עם בנך, זה בטוח יחזק א תהקשר.. חוץ מזה, מה אכפת לך שיחשבו שאת יוצאת עם צעירים.. שימותו הקנאים:) לילה טוב מיכאלה:)

שבת שלום לכל דיירי הפורום שלנו.. שתהיה שבת יפיפיה,שקטה ורגועה. תהנו בשבת שבאה עלינו לטובה...

אמן אמן. שבת מצויינת לכולנו.

שלום לכם.. אני גבר בן 26 שהכיר בחורה בת 22 דרך חבר באיזה מפגש חברתי .. לא ממש נמשכתי לבחורה ממבט ראשון ולא הרגשתי שום פעימת לב מיותרת ..אבל אחרי שדיברתי איתה הבנתי שהיא בחורה מבינה בעלת החלטות נכונות וכולי.... כל הקטע כאן שלא נמשכתי אליה מינית או רגשית !!פשוט אני מדבר מזה שאני מרגיש טוב איתה האם זה בריא להמשיך את הקשר או לסיים אותו ???? בבקשה רק תכוונו אותי ...

היי אסי, מה דעתך לשמור על הקשר איתה, בלי לפתח כרגע שום ציפיות. כתבת שטוב לך איתה, נכון? אז פשוט תהיה חבר שלה (ולא במובן הרומנטי בשלב זה), ותראה לאן העניינים יתפתחו. חבל להפסיד מישהי, שמצאת איתה דיבור משותף, רק משום שאין לך - כרגע - שום משיכה כלפיה. HERA.

שלום אסי, אני מניחה שמאז שכתבת את ההודעה הזדמן לך להיפגש עם אותה בחורה. (אכן כך היה?).אם כן, אתה בטח כבר עשית עם עצמך מאין"דו"ח מצב", משמע,אתה יודע יותר , לאן פניך מועדות בקשר הזה. מניסיוני האישי, אני סבורה כי הייתי נותנת "צ'אנס" לבחור, שהיה מרתק אותי ברמה המנטאלית .לדעתי משיכה היא תוצר של כמה דברים ועל כן לעתים לוקח לה זמן להיבנות ולהייוצר(יש מקרים חד-משמעיים, שאנו אומרים לעצמנו"אין מצב שבעולם").אם כך הדברים לפיך, אז התשובה די ברורה.אך אם אתה עדיין בקשר איתה ועדיין מחפש את מקור המשיכה , אולי כדי שתישאר על מנת להיות בטוח. כמו כן, יש את הצד השני, שגם איתו צריך להיזהר ולא לטפח בו תקוות שב. צריך להלך באופן עדין וזהיר. מצד אחד לבחון ובמקביל להיווכח במצבו הרגשי של הפרטנר. אני מאחלת לך בהצלחה . מיכאלה

לא שכחנו: איזו חיה אי-אפשר להכחיד, גם אם - תאורטית - הורגים היום את כל בני מינה שעל פני כדור הארץ? נו ? או שתביאי את התשובה או רמזים. לא להשאיר אותנו במתח. טוב ? יום טוב. דרך אגב, מה שלום הגב ?

מדובר ביונק הולך על 4 ולא מדובר בחיה ממשפחת החתוליים או הכלביים. דווקא ביומיים-שלושה האחרונים הגב שלי מתנהג יפה, תודה ששאלת. הוא בטח נבהל מזה, שבתחילת חודש הבא יש לי תור לאורטופד מומחה לעמוד שדרה.

נו ? אז למה אי אפשר להכחיד אותו ? לא הבנתי. חידה קשה לפיצוח. אולי עוד רמז ?

ועכשיו יום שני ופתרון לא נראה באופק. וואט איז גואינג טו בי הרה ? יש חיה כזו ?

כבר עברו מספר חודשים מאז פרסום החידה... מה אם הפתרון?!?!

נקוה שבאמת מיכל הישנה והטובה תשוב לכתוב. ולמה את לא מספרת לנו קצת על עצמך ? יש לך חבר ? את לא חושבת על נישואין בעתיד הקרוב ? למה ? מה רע להתחתן ? את רוצה הרבה ילדים או קצת ? ספרי משהו. יום טוב. ולהשתמע

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=986269&passok=yes

מקווה שנתחיל לראות אותך כותבת כאן בנוסף לתמונות שלך... אני אהיה הראשון לברך אותך בברכת ברוכה הבאה לביתנו הקט עם המקרר הריק... קלימרו...

שלום, אני בקשר עם מישהו כבר חצי שנה (גילי 30) ויש דבר שמאוד מפריע לי לגביו: האיפוק והשתיקות שלו: יצא לנו כבר מס' פעמים להיות באירועים חברתיים כגון: מסיבת על האש אצל אחותי, חנוכת בית של זוג חברים שלי ועוד.. מוציא אותי מדעתי שאחרי ערב דינמי (של שיחות, צחוקים, אוכל טוב וכו'..) ולאחר שאנו עוזבים את המקום - הוא לא אומר מילה על מה שהיה, לא בדרך הביתה ולא למחרת ולא בכלל. אין שום עיבוד של החוויה שעברנו (מצידו), הוא לא אומר נהניתי/לא נהניתי, לא מביע דיעה על שום אדם/דבר שהיה באותו ערב. מעין תחושה שזה בכלל לא התקיים. לדוגמה, אתמול אחרי מפגש חברתי הוא פשוט שתק מהרגע שנכנסנו לאוטו ועד שהסעתי אותו לביתו (אורך הנסיעה 25 דק'). זה לא נורמלי בעיני שכל מה שהיה לו לומר לי הוא 2 מילים: "לילה טוב". הרגשתי נורא! מעין תחושה של זרות, כמו נהג מונית..אפילו עם נהג מונית שעולים איתו ברכב- מקשקשים כמה מילים.. אני מרגישה שאין לי פרטנר אמיתי, אני מרגישה שאני לא באמת מכירה אותו. איך מכירים אדם? כששומעים את דעותיו בנוגע למה הוא אוהב, מה לא, למי התחבר, למי לא, מה דעתו על איקס דבר שנאמר בשיחה וכו'..ולי אין את זה איתו. גם כשניסיתי לדובב אותו ולשאול אותו שאלות כגון: "היה לך נחמד"? הוא עונה: "היה נחמד" עם ניגון בקול של נקודה סוף פסוק. כלומר הוא נותן לי תחושה שהוא לא רוצה לדבר על כך. גם במפגש החברתי עצמו, אני מרגישה שהוא עוטה עליו מסיכה. הוא מאוד מאופק, מכונס בתוך עצמו אבל חשוב לציין שהוא דרוך ועירני מאוד בקשר למתרחש בשיחה. הוא מעדיף לקחת חלק בתור "צופה" ופחות בתור "פעיל". שכלתני בטירוף, ממעט מאוד במילים, שוקל מילים, לא מתקלף, לא משתף, לא נחשף, לא אומר שום דבר אישי, כמעט ולא אומר משפט שפותח במילה "אני". יש לי תחושה כאילו שום דבר לא נוגע בו, כאילו יש סביבו חומה ענקית. החברים שלי מסביב כולל בני זוגם (וחלקם בני זוג יחסית חדשים) משתפים, מדברים, מספרים על הצלחות וגם מגלים חולשות..בקיצור בני אדם!! והוא..עם מבט של צופה מהצד יוצר אצלי (וגם אצל כמה מחברי) תחושה לא טובה של ניצול (כן, עד כדי כך!!!!..) ומדוע? כי בסוף ערב כזה הוא יודע עלי ועליהם המון דברים אינטימיים ואישיים ואנחנו בעצם לא יודעים עליו כלום. מה גם, שבגלל שהוא לא מדבר ואנחנו כן..הוא כביכול מעניק לנו תחושה שהוא מעלינו ואנחנו פשוט קשקשנים.. לדעתי השתיקות שלו והבחירה לא לדבר או למעט בדיבור הן מכוונות ומאוד מודעות אך לא ברור לי למה הוא עושה זאת. חשבתי על 2 סברות אפשריות: האחת, אולי הוא פגוע ויש לו צלקת גדולה מעברו ובעקבות כך אין לו אמונה באדם באשר הוא והוא מעדיף להשאיר את הקלפים אצלו. השניה, דווקא האיפוק שלו גורם לי לחשוב שמסתתר בתוכו אדם מאוד כעסן ורגזן ואולי אפילו אלים מילולית. כי זה לא נורמלי להתנהג כך.. בלי שום קשר או עם קשר, ברמה האישית ביני לבינו אני יכולה לומר שאני מכירה אותו כבר חצי שנה אך הרבה פעמים שואלת את עצמי מי הוא באמת. אני חשדנית מאוד כלפיו וחשבתי לא מזמן שהבעיה היא בי אבל אין לי ספק שרף החשדות שלי עולה כי הוא בעצם לא מרבה לדבר על עצמו ולומר אמירות אישיות. קשה לי להתנהל עם טיפוס שכזה. אשמח להתייחסותכם.

היי..דבר ראשון מברוק,קשר חדש הוא דבר שהוא מורכב מאוד,הוא יוצר ציפיות שלנו מהבן זוג,והוא גם רצף של שאר מערכות היחסים שלנו. אני חושב שאולי השילוב של כל הדברים הוא התשובה לשאלה שלך.. אולי הוא נפגע בעבר,ואולי הוא שכלתן ,חשדן,אוגר בתוכו כמויות אדירות של כעס ותסכול,אולי הוא בסך הכל ילד בתוכו,אולי הוא מרגיש שאין לו מקום בעולם ,שהוא לא יכול לבטא את המחשבות שלו ואת הרגשות שלו,אולי הוא מפחד מביטול הדברים שהוא אומר.אולי קשה לו לומר את מה שהוא חושב על חברייך כי הוא מרגיש שהוא לא יכול לשפוט אותם.... אני יכול להמשיך עוד ועוד ולתת תיאוריות על הסיבות.. אבל כששאלת אותו על הדברים האלו,מה הוא אמר? יום נעים...

שלום לך מילולי, קראתי את שכתבת.ברצוני לומר לך דבר מה בהקשר לשתיקות מביכות. בסרט"ספרות זולה" יש משפט החרוט בראשי. הוא יצא מפיה של אלילה חד פעמית- אומה תורמן.היא אומרת משהו כמו"שכאשר מגיעים למצב בו התשיקות המביכות הופכות אינטימיות ומסכמות כנראה שבני הזוג אוהבים נורא". יש אצלי מקום שנורא הזדהה עם המשפט הזה. אחרי הכל , כולנו חווים שתיקות עם הסובב , לאו דווקא עם בן זוג, אך כשהסיטואציה מתרחשת עם הפרטנר , זה הופך מעיק , לא טבעי, כך רובנו סוברים. אחזור לסיפורך האישי יקריתי, הכול הוא תלוי מידה. כלומר, איני רואה בשתיקות/מופנמות של אדם תכונה כושלת.נהפוכו, לעתים הפרטנר השני, לוקח על עצמו כאתגר "משימה", בה הוא מנסה אט אט לקלף את העומד מולו. בעדינות ורגישות. לפי תיאוריך זה משהו שמאפיין את הבחור לחלוטין. אני סבורה כי אין להשליך על זה ולהגיע לרמה של חשדות. ניסית בעצמך לתפעל אותו? בשאלות בנוסח" מה דעתך על...?" "אני חושבת ש... ואתה?". יש אנשים שנורא קשה להם להיתפח, הם נורא רוצים.. אך משהו שם בגרון נשאר תקוע והמלל נשאר במחשבה. אני סומכת עלייך שאת בעלת אינטואציה חדה, ושיש בה בכדי לבחון האם זה הדבר היחידי שמרחיק בינכם, או שמא יש מהלכים נוספים אצלו ובכלל בדינמיקה בינכם, ששוברים את האינטימיות ומרחיבים את הזרות(שלדעתי נמצאת בקשר, גם קשר של זמן ממושך. השאלה העקרית לטעמי היא, האם הזרות מאפיינת את הקשר ? האם יש מקומות, בהם את מרגישה סוג של היכרות עמו? האם הוא אכן מנסה להכיר אותך? (מה שמסגיר עקבות שלו).שזה משהו ,שבהחלט איתן לנסות לעבוד עליו תוך כדי שיחה כנה ורגישה. בלי שום קשר לאומה..:) חזרי אלינו.. ערב נעים ובהצלחה , מיכאלה.

אני רוצה לכתוב לך מניסיון שלי עם עצמי הייתי טיפוס כזה שתקן בידיוק כמוהו אף פעם לא דיברתי בחברת אנשים לא הייתי שותפה לשיחות וגם לא אמרתי לבעלי אחרי המפגש אף מילה רעה או טובה והכל מתוך ביישנות והייתי טיפוס סגור נורא הייתי רק מקשיבה למה שמדברים אבל אף פעם לא שותפה גם היום אחרי הרבה שנים שבעלי ואני כבר התגרשנו אני טיפוס מאוד שתקן ורק אם פונים אלי אז אני עונה קצרות ומשתתקת ואני טיפוס מאוד אהוב ומקובל במקומות שאנשים מכירים אותי אני פשוט טיפוס מאוד ביישנית וסגורה בתוך עצמי .שלומי הרה וליבי מכירים אותי ויוכלו להעיד עלי שאני טיפוס שקט וביישן .מקווה שנתתי לך היבט נוסף על אופיו של הבחור שלך .

שלום לך מילולי, קראתי את שכתבת.ברצוני לומר לך דבר מה בהקשר לשתיקות מביכות. בסרט"ספרות זולה" יש משפט החרוט בראשי. הוא יצא מפיה של אלילה חד פעמית- אומה תורמן.היא אומרת משהו כמו"שכאשר מגיעים למצב בו התשיקות המביכות הופכות אינטימיות ומסכמות כנראה שבני הזוג אוהבים נורא". יש אצלי מקום שנורא הזדהה עם המשפט הזה. אחרי הכל , כולנו חווים שתיקות עם הסובב , לאו דווקא עם בן זוג, אך כשהסיטואציה מתרחשת עם הפרטנר , זה הופך מעיק , לא טבעי, כך רובנו סוברים. אחזור לסיפורך האישי יקריתי, הכול הוא תלוי מידה. כלומר, איני רואה בשתיקות/מופנמות של אדם תכונה כושלת.נהפוכו, לעתים הפרטנר השני, לוקח על עצמו כאתגר "משימה", בה הוא מנסה אט אט לקלף את העומד מולו. בעדינות ורגישות. לפי תיאוריך זה משהו שמאפיין את הבחור לחלוטין. אני סבורה כי אין להשליך על זה ולהגיע לרמה של חשדות. ניסית בעצמך לתפעל אותו? בשאלות בנוסח" מה דעתך על...?" "אני חושבת ש... ואתה?". יש אנשים שנורא קשה להם להיתפח, הם נורא רוצים.. אך משהו שם בגרון נשאר תקוע והמלל נשאר במחשבה. אני סומכת עלייך שאת בעלת אינטואציה חדה, ושיש בה בכדי לבחון האם זה הדבר היחידי שמרחיק בינכם, או שמא יש מהלכים נוספים אצלו ובכלל בדינמיקה בינכם, ששוברים את האינטימיות ומרחיבים את הזרות(שלדעתי נמצאת בקשר, גם קשר של זמן ממושך. השאלה העקרית לטעמי היא, האם הזרות מאפיינת את הקשר ? האם יש מקומות, בהם את מרגישה סוג של היכרות עמו? האם הוא אכן מנסה להכיר אותך? (מה שמסגיר עקבות שלו).שזה משהו ,שבהחלט איתן לנסות לעבוד עליו תוך כדי שיחה כנה ורגישה. בלי שום קשר לאומה..:) חזרי אלינו.. ערב נעים ובהצלחה , מיכאלה.

אני בסדר פחות או יותר איך אתה יש לך זמן להיכנס לפורום אני יודעת שדואגים לך שלא יהיה לך זמן להיכנס לפורום . ביום חמישי יש לנו מפגש פורום קיצורי קיבה בכפר יונה זה לי נתניה .אני גם עשיתי מפגש אצלי בבית כי מהמועדון דרשו ממני 600 ש"ח עבור קיום האירוע .בזמנו שעשיתי לכם לא הייתה הפרטה וזה עוד לא עלה כסף .

אתמול כתבתי לך הודעה ולאחר ששלחתי זה עף לי. הם הכניסו לנו כאן חסימות אם אתה גולש יותר מידי. בדרך כלל בשעה עשר 11 בבקר אני כבר חסום. פשוט נודניקים. כנראה שהרבה עובדים גולשים יותר מידי. רוב הגברים החרמנים כל הזמן באתרי פורנו. רק סקס, זה כל מה שיש לגברים בראש. אוף. אז זה המצב. נראה אם עכשיו זה לא יעוף לי. איך את ? את אוכלת כל מה שאת רוצה או שיש לך הגבלה ? מה את הכי אוהבת לאכול ? יש לך עכשיו חתך בבטן מהניתוח ? אז איך תלכי עם ביקיני ? יאללה יום טוב ותהיי בריאה ושימי ]פס אחד ארוך על כל העולם. בסדר ? ביי ולהשתמע

אני כלכך לא אוהב שזה קורה לי..זה מתיש אותי וגורם לי להרגשה של מיצוי כל האנרגיה הקיימת בתוכי... לפעמים יש מצב של חוסר ודאות ,אי ידיעה,לגביי דברים שאין לי יכולת להיות שותף להם. והמצב הזה של חוסר ודאות גורם לי למלא את הראש שלי במחשבות,כאשר בדרך כלל הגוון שלהם הוא שלילי ונגדי..איפה שהוא בעבר בניתי הסכם עם עצמי להיות אנושי,ולהכיל בתוכי את כאבו של האחר,אבל היום אני יודע שזה סבל,אבל אני לא מצליח להשתחרר מזה.... HELP? קלימרו שמסתכל על היום האחרון בנשימה כבדה....

מצב של חוסר ידיעה ו/או חוסר ודאות גורם אי-נוחות (ברמה כזו או אחרת) כמעט אצל כל אחד... לפעמים זה באמת בגלל דברים שקורים, ואי-אפשר להיות שותפים להם. ולפעמים זה בגלל דברים שקורים לנו, מה שאומר שאנחנו חייבים להיות שותפים בהם, אבל חוסר הודאות הזה מערער את תחושת השליטה שיש לנו על מה שקורה לנו. אחרי הכל, מה יותר טבעי מלרצות שתהיה לנו מידה כלשהי של שליטה במאורעות שקשורים בנו (בעקיפין או במישרין)? וחוסר ודאות ו/או אי ידיעה שמים אותנו רעוע למדי. אפרוח, כל זמן שאנחנו לא מצליחים להכיל את הכאב שלנו עצמנו, ודאי שלא נוכל לעשות זאת עבור הזולת... זה כמו שאדם שאינו אוהב את עצמו, לעולם לא יוכל לאהוב אחר. ולפעמים הכאב והסבל של הזולת עמוקים כל-כך, שבאמת קשה מאוד להתמודד עם זה, ואז נקרעים בין הרצון לתמוך לבין החשש שהסבל של הזולת יפרק משהו בתוכנו.

היי קלימרו, הטכנולוגיה המשודגרת... בטעות שלחתי כותרת מהר מידי.... רציתי לומר לך משהו בהקשר להכלה, כזו של העצמי וכזו של הזולת. בימים אלה ממש, אני נפרדת מחברות מאוד קרובה עם בחורה מדהימה, שהחליטה משום מה, שעצם היכולת שלי להכיל , לא הייתה במיטיבה.מהמקום הזה ומעוד כמה שבילים אפורים החליטה לנתק קשר משמעותי. אני מנסה לומר לך יקירי, למדתי את זה בשנה הקרובה בצורה עמוקה. לא ניתן באמת להכיל את השני כמו שרוצים. לא את שמחתו ,לא את יגונו. לא ניתן , כי תמיד יישאר "ריק" ,שאותו קשה לנו , הסובבים, למלא, עד הסוף. הקצה חוט הזה,.. מושג מהמשטרה, יישאל פה לרגע. הקצה חוט הזה, זה משהו שנשמר את האדם, וגם ניסיונות חסרי היגיון לנסות ולפענח אותו ,מותירים אותנו,האוהבים, הקשובים, במקום זנוח, כואב ..שכן, כביכול, נכשלנו במשימת האנושיות, להבין עד הסוף את כאבו ונפשו של האדם ולכסות על כל אותם פצעים חדשים וישנים שכל אדם נושא עמו , תמיד. לכל מקום. וכעת לאחר ההרצאה המתישה, על הכלה, צרכים ואנחנו... בבקשה, צא החוצה, קח נשימה קלילה ורגועה ואמור בקול חרישי(אתה יכול גם לצעוק). שעשית הכל על מנת לנסות...הכישלון פה ידוע מראש לדעתי. אגב, בדיוק כשתצא החוצה , תשמע קול נוסף מהדהד ממש אחריך. סביר שזאת תהא אני. מיכאלה.

למה אתם לא כותבים בפורום? מה אין לכם זמן ?שלומי הבוס מעביד אותך?משעמם כאן בלעדיכם . שבוע הבא חג שבועות אנחנו יוצאים לשדה וחוגגים בשדה התבואה את החג זהו חג מאוד שמח יש ריקודים על הבמה ומבאים את ביכורי החקלאות לבמה סמל לבית הקדש . גם אמהות שילדו במשך כל השנה עולים לריקוד יחד עם עולליהם שנולדו .אין מראה יותר מלבב מזה .כך חוגגים בקיבוץ .

אני לא יכולה לענות בשם היתר, אבל אני כן כותבת כאן (כשיש למי, מה ומתי). אנחנו נחגוג את שבועות יומיים אחרי, כשכל המשפחה תהיה אצלנו; אנחנו משלבים את חג השבועות עם חגיגת יומולדת לאחותי. אז לא נביא ביכורים (כי אין למי). ולא נרקוד עם עוללים, למרות שיש במשפחה המורחבת כמה כאלה. אבל בהחלט נכין ארוחה חלבית למהדרין. ו... יהיה שמח!

אבל השנה יצא שהחג הוקדם למאי ולי יש יום הולדת ב5.6.07

קתצת קשה עם העבודה והריצות לבדיקות שלפני הניתוח שבוע קצת לחוץ אבל אני אשתדל...

תגידי לי ליבי, הם מבטיחים שאת יורדת במשקל מיד או שזה לוקח כמה שבועות ? בכמה יורדים ? וכמה זמן לוקח להתאושש ? את יכולה מיד ללכת לעבודה ? העיקר שיהיה לך בהצלחה רבה רבה ושילך לך בקלות וכשורה בעזרת השם. ביי יום טוב

אם בחורה מתלוננת שהבדידות הורגת אותה, מפריעה לה מאד, לא טוב לה עם הבדידות שהיא שרוייה בה האם זה מראה מראה שהיא דווקא טיפוס חברותי ואוהבת חברה ? כי מצד שני לא מצאה בשכונה בה היא גרה בחורה כלבבה.

לינוי, יש אנשים שמעדיפים לחלק את הזמן שלהם בין להיות לבד לבין להיות עם אחרים. יש אנשים שלא יכולים לחיות בלי להיות מוקפים באחרים, ויש אנשים שבוחרים להיות לבד. אבל בסופו של דבר לכל אחד יש את עצמו... כדי להיות מסוגל להיות עם אחרים, אדם צריך ללמוד להיות קודם כל עם עצמו. אנשים שהבדידות מציקה להם כל-כך הם, לרוב, אנשים שלא יודעים איך להיות חברים של עצמם. ובאשר לאותה בחורה - אפשר למצוא חברה גם מחוץ לשכונת המגורים. כמעט כל החברים שלי, למשל, אפילו לא גרים באותה עיר בה אני גרה. ולשאלתך - לא בהכרח; אפשר לסבול מהבדידות אבל לא להיות חברותיים. HERA.

שלום לינוי, לדעתי אם בחורה מתלנוננת שבדידותה אינה גורמת לה אושר(שכן ,יש אנשים שבהחלט שמחים עם "הלבד"), סביר כי זה מפריע לה. אך מנגד עלי לומר , כי עצם התלונה לא מעידה בהכרח שהדבר מספיק חשוב כדי ללכת צעד אחד קדימה ולנסות ליצור קשר מכל גוון שהוא. ייתכן והיא ביקרותית מאוד כלפיי עצמה, אני סבורה גם ,כי אדם שביקורתי לזולת ,מפנה בעצם את השיפוטית לאחרים כלפי עצמו, מה שמביא הרבה פעמים לבדידותו. תציעי לה, להשתתף באיזה אירוע חברתי שאינו קשור לשכונה בה היא נמצאת.עם אנשים אחרים, כך אפשר אולי לבחון (ממקום של עזרה) ,מה הבעיה ומשם לנסות לעזור לה. לעתים אנשים צריכים את "הושטת היד" מחבר על מנת ליצור קשרים ולצאת ממעגל הבדידות. המון בהצלחה, מיכאלה.

שלום לינוי, לדעתי אם בחורה מתלנוננת שבדידותה אינה גורמת לה אושר(שכן ,יש אנשים שבהחלט שמחים עם "הלבד"), סביר כי זה מפריע לה. אך מנגד עלי לומר , כי עצם התלונה לא מעידה בהכרח שהדבר מספיק חשוב כדי ללכת צעד אחד קדימה ולנסות ליצור קשר מכל גוון שהוא. ייתכן והיא ביקרותית מאוד כלפיי עצמה, אני סבורה גם ,כי אדם שביקורתי לזולת ,מפנה בעצם את השיפוטית לאחרים כלפי עצמו, מה שמביא הרבה פעמים לבדידותו. תציעי לה, להשתתף באיזה אירוע חברתי שאינו קשור לשכונה בה היא נמצאת.עם אנשים אחרים, כך אפשר אולי לבחון (ממקום של עזרה) ,מה הבעיה ומשם לנסות לעזור לה. לעתים אנשים צריכים את "הושטת היד" מחבר על מנת ליצור קשרים ולצאת ממעגל הבדידות. המון בהצלחה, מיכאלה.

למדתי מכן הרבה. תודה רבה רבה לכן.

נורא שמחה שהצלחתי לעזור. בהצלחה לינוי!

אני בת 30 ויוצאת עם בחור בן 40 כחצי שנה. אני רווקה והוא גרוש. ראוי לציין שהוא גרוש כבר כ-5 שנים והיתה לו ילדה שנפטרה בגיל חצי שנה ממחלה ממארת. הקשר התחיל טוב, היתה מציאת חן ושפה משותפת בינינו עד שכחודש לאחר ההכרות מכרים של ההורים שלי שהם במקרה גם בני דודים של הבחור גילו שאני התחלתי להיפגש עם בן דודם והביעו בפני הורי את התנגדותם לקשר ואפילו המליצו להתרחק ממנו מכמה סיבות: 1. לטענתם, לקח בעבר כסף שלא שלו ועשה בו שימוש לא למטרה שלשמה אסף אותו. 2. לטענתם, הוא קמצן כרוני 3. לטענתם, הוא התנהג לאשתו דאז בצורה מחפירה. מאז, הורי (כמובן) מתנגדים לקשר נחרצות. למרות שהם לא הספיקו להכיר את הבחור, הם מתנגדים לקשר שלנו ולא מוכנים להכניס אותו לביתנו. בשלב זה עמדו בפני 3 אפשרויות: האחת, לעזוב אותו רק בשל השמועות/ההמלצות הללו. השנייה, להמשיך לצאת איתו כאילו לא אמרו לי כלום- להיות בת יענה ולטמון את ראשי בחול. השלישית, להמשיך לצאת איתו ולבדוק את מהימנות הדברים שנאמרו עליו. בחרתי בדרך השלישית. ההורים שלי מתנגדים לבחירה שלי נחרצות. הם טוענים שלדעתם השמועות הללו נכונות משום שהן מגיעות מבני המשפחה שלו (!) ובד"כ בני משפחה מגינים על קרוביהם ואם הם פתחו את הפה..כנראה שיש סיבות מספיק מוצדקות. בנוסף, כשאני אומרת להם שצריך לבדוק את השמועות ולשמוע תמיד 2 צדדים כדי להגיע להחלטה..הם טוענים שבכל מקרה אין עשן בלי אש. על רקע זה, במהלך הקשר נפרדתי מהבחור מס' פעמים וכל פעם חזרנו. כיום אנו שוב בקשר. חשוב לציין שסיפרתי לבחור אודות מה שאמרו עליו ועל הרבב שרובץ סביבו. לגבי הכסף שכביכול לקח (או שלא), הוא זעק וטען שלא היו דברים מעולם ואילו שמועות מרושעות. לגבי אשתו לשעבר, הוא תיאר מערכת יחסים קשה שלא היתה בה התאמה ולכן הפתרון היה גירושין. אני אובדת עצות. אני לא נביאה ולא שופטת ואינני מצליחה לדעת איפה האמת. מי דובר אמת? הבחור או בני המשפחה שלו/המכרים שלנו? בנוסף, בגלל שההורים שלי מתנגדים לקשר האווירה בבית עכורה ביותר (מריבות, בכי, אכזבה של הורי ממני ועוד). מה גם שככל שההכרות שלי מתארכת איתו, אני מזהה בו הרבה דברים טובים הקשורים בטוב לב, דרך ארץ, מתן צדקה ומוסר. וזה עוד יותר משגע אותי כי הטענות כלפיו היו בדיוק בתחומים הללו. אני עוד לא יודעת האם אני רוצה להנשא לו ולקשור את גורלי בגורלו אך אין ספק שכל המצב הזה רק מקשה עלי יותר . אני לא מצליחה לחשוב בבהירות וחשה שסלע כבד מונח על ראשי. אשמח לשמוע את דעתך בנושא – כיצד מתמודדים עם מצב שכזה? האם צריך להתבונן באדם לפי מי שהוא כיום או גם לפי מעשיו בעבר?

היי אובדת... את שואלת בסוף "האם לשפוט גם לפי העבר" = את בעצם מאמינה לשמועות האלה... לדעתי אם כבר שיתפת אותו במה ששמעת אז אין לך מה לחשוש כי הקלפים על השולחן. בקשר להורים שלך- מה ז"א "מאכזבת אותם"? במה?- בזה שאת לא עושה בדיוק מה שהם אומרים? הרי זה לא שהמצב אבסולוטי גרוע ואת לא עוזבת, את פשוט לא יודעת למה להאמין.... שלא לאמר שגם אם המצב גרוע אבסולוטית זו החלטה שלך בלבד וכשאני אומרת (רושמת...) בלבד אני מתכוונת ללחצים שאסור שיופעלו עלייך כי זה פשוט לא פייר ולא חכם! תראי, אני יצאת עד לא מזמן עם מישהו שצרך סמים ולא רציתי לעזוב.. מעשה מטומטם לכל הדיעות ועדיין זו ההחלטה שלי ומי שלא מעוניין לתמוך בי (אני לא מדברת על להצדיק אלא לתמוך!!) אני ממש לא צריכה להקשיב... מה השטויות האלו על האכזבה?- אני מבינה את היחס שלך אל ההורים ואת הלחץ שלך (מאד מאד) ומאמינה כי קשה מאד לעשות החלטה נבונה כשמופעל עלייך כזה לחץ.. אני הייתי יושבת בצורה רגועה (לא אחרי ריב) עם ההורים ואומרת משהו כמו "אמא ואבא יקרים, אני יודעת שאתם אוהבים אותי ורוצים בטובתי וגם אתם חכמים והדיעה שלכם נחשבת מאד בעיניי. עדיין אני חושבת שיש מקום אחרי ששמעתי אותה להפעיל גם שיקול דעת שלי ולתת צ'אנס ליחסים שלא בטוח יצליחו, אולי גם מסיבות אחרות.. כרגע אני לא מעוניינת להיפרד מהבחור ואין בכך להראות חוסר כבוד אליכם או אל דעתכם ולכן אני מבקשת שתישארו איתי בלב שלם בכל החלטה שהיא כי חשוב לי לעשות את המעשה הנכון, ולוותר עליו יכולה להיות טעות שאצטער עליה כל חיי"... (את יכולה להוסיף משפט כמו שאת לא רוצה לעשות לו עוול ולחשוד בו סתם, או להוסיף "כבדהו וחשדהו"- תגידי משהו שיראה להם שאת עדיין לא החלטת לשום צד ואת לא ממהרת להתחתן או משהו והם יכולים להירגע בינתיים... בנוסף רציתי לכתוב שאני גם התנהגתי אל האקס שלי בצורה מחפירה וגם הוא אליי... ככה זה כשלחוצים ורבים ועדיין גרים באותו הבית.. שלא נדבר על הלחץ של הילדה החולה מסכן.. היום אני בקשר מצויין איתו ואני ממש מתביישת באיך שהתנהגתי.. ככה זה... וגם שקמצנות וחמלה וכל דבר יכול להשתנות בעקבות מקרה כ"כ נורא כפי שקרה לו... זה אולי הדבר היחיד שבאמת יכול לשנות אדם... קמצנות... קמצנות נמדדת באיך שאתה אל אחרים לא בכמה מסעדות אתה אוכל.. אדם יכול להיות הנדיב מכולם ואף אחד לא יידע זאת לעולם... משפחה שלו... משפחה לא מספרת לזרים שהבן דוד (או מה שהוא לא יהיה שלהם) על הפנים (בלי קשר אם זו המציאות כמובן).. נא להטיל ספק... יש אינטרס אחרת לא היתה מילה... אף אחד במשפחה שלי לא יקרא למשטרה גם אם אני אהרוג מישהו אלא אם פגעתי בו קודם! מצטערת על התשובה הארוכה.. אל תתני לשום דבר לחבל ביחסים עם ההורים שלך .. בטח לא לטעויות שלהם עצמם! ספרי מה קורה..

לענתי שלום, קודם כל, את לא אובדת עצות, כי כל המהלכים שעשית עד כה נראים לי הגיוניים ונכונים, וגם הדרך בו את בודקת את האפשרויות מלמדת עלייך כעל אדם אחראי שיודע מה לפניו. גם אני, כמוך, חושבת שהאפשרות השלישית היא הנכונה. לעשות מה שלבך אומר לך ובו בזמן להאיר בזרקור על אותם "אזורים" שהמכרים המשותפים שלכם הכריזו וסימנו כ"נגועים". ובכן, יקירתי, אלה חייך ואלה בחירותייך והחלטותייך ואפשר לשמוע את ההורים ולהתחשב בדעתם אבל את ההחלטה על תוצאותיה את מקבלת, כי את אדם מבוגר ועצמאי ואחראי. אי אפשר לדעת ממה ניזונו המכרים המשותפים, מי האכיל אותם ובמה, מה האינטרסים שלהם, מהן אמונותיהן וכו וכו. רק את זו שיכולה לחיות עם הבחור (לא צריך להתחתן מהר, גם אם את בת 30 ולפעמים נורא נורא רוצים כבר לשים טבעת...) לבחון אותו, את יחסו אלייך, את הקשר והפתיחות שביניכם, את מה שהוא למד והפיק מכשלון נישואיו, איך הוא רואה את תרומתו (כי יש לו תרומה), ואיך הוא חושב ליישם את מסקנותיו בקשר שלו איתך ובנישואיו העתידיים, מה קורה במפלס הנדיבות שלו? שהרי אמרו לך שהוא קמצן כרוני? פשוט להמשיך איתו את הקשר ולפתח תקשורת ישירה והוגנת. אם הכול יילך כשורה, בהמשך גם הורייך יהיו מאושרים באושרך. אגב, יש הרבה זוגות שאחרי שילד מת, מתחילים היחסים להתערער ביניהם כי אז מתחדדים הרבה רגשות וצרכים שביומיום לא כל כך שמים לב אליהם. אישית, במקומך, כן היה לי מעניין לדעת על איזה רקע היו מחלוקות בין אדם שהוא בן זוגי לבין אשתו, איפה הוא חושב שטעה וכו. הדברים האלה מעידים על בגרות ועל צמיחה. אז שיהיה לך טוב ועדכני אותנו בהמשך. נחזיק לך אצבעות. מיכאלה.

עיזרו לי בבקשה למצוא קבוצת תמיכה קודא/קודה, או הפנו אותי בבקשה למישהו שמכיר ויכול לכוון אותי בדרך למציאתה של הקבוצה. שמי אורלי ואתם יכולים להשאיר לי כאן הודעה או להתקשר לפלאפון שלי 052-3903789 אני מודה לכם מראש יום טוב

שלום לך אורלי, אשמח לנסות לעזור לך , אך לא ממש הצלחתי להבין "קודא/קודה"? תוכלי לפרט על כך? מיכאלה

קודא לתלות יתר זה כל מה שאני יודעת מכיוון שהמידע הנ"ל הוא עבור חברתי שמחפשת נואשות קבוצה, היא היתה בעבר אך אנשים הדף הקשר שלה החליפו טלפונים. תודה רבה

היי, אני בקודא בבאר שבע, איפה את גרה?

אהלן שלומפי מה עיניניים? שאלה חשובה: האם מותר לתלות בבית מבחינה דתית, כמובן, דמויות של מלאכים / פיות - עשויות חרס / חמר ? אנא תשובתך. תודה מראש אני תודה מראש

בעיקרון, כל פסל או תמונה שאף אחד לא חולם שזה אלוהים אלא סתם ליופי, אין שום בעיה. לכן אני מאמין שהפיות שאת תולה בבית והמלאכים הם לא כאלה שאת משתחווה אליהם ומתפללת אליהם שיעזרו לך, נכון ? לכן זה מותר. אמנם, יש דתיים מחמירים שלא לתלות שום פסל בבית. אפילו אם לא עובדים אותו. תמונה בלי תבליט אין שום בעיה. יום טוב.

תודה תודה תודה תודה בעלי משגע אותי ואומר שזה אסור מבחינה דתית (נהיה דתי עלק...) וגם השכנה נכנסה השבוע ואמרה ששמעה שאסור עכשיו אתה מרגיע אותי שזה כן מותר אז אני משוגעת עליך כי אני מטורפת על כל השטויות האלה שאני תולה לא משתחווה חלילה רק נהנית לראות אותם תודה אני

חברתי כבת 40 דוקא מסודרת כלכלית בביתה. אמרה לי שהיא לאחרונה בדיכאון ומרגישה כמו הומלסית. מה פירוש שמרגישה כמו הומלסית? תודה רבה.

שלום גלית, למה שלא תשאלי את חברתך מה פירוש "כמו הומלסית"? להגדרה הזו יכולה להיות משמעות שונה עבור כל אחד ואחת, וכנראה שחברתך תדע להסביר לך למה היא מתכוונת יותר טוב ממה שכל אחד אחר יוכל. שבוע טוב, HERA.

היי הרה. לדעתי, הומלסית זה חסרת בית, היא רק אמרה לי שכל חברותיה הטובות גרות מחוץ לעירה, ואין שום קשר חברתי עם סביבתה, לא מצאה אישה שמתאימה לה, מרגישה בדידות נוראית, וכרגע גמרה לחתן את כל יילדיה. איזה עוד משמעויות לדעתך יש להרגשת הולמסית חוץ מאשר אחת שחסרת בית? יום טוב. ותודה.

שלום לכולם מאחלת לכולנו שבוע גדוש בשקט. מיכאלה

שיעבור עלינו שבוע רגוע ונעים.

אמן

זה כלכך מחמם את הלב לראות שהפורום מלא חיים ,אנשים חדשים ליד אנשים ותיקים... התחלת שבוע נעים לכולנו....

אור וחום ובשורות טובות , אמן ואמן.

חבל שהחיבור הזה בין ותיקים לחדשים לא מאפיין כל-כך את ארצנו הקטנטונת...

מתארגנת קבוצת תמיכה לרגישי נפש להרגשת בדידות רייקנות ועוד פרטים נוספים אפשר למצוא באתר "עצה" על קבוצות תמיכה

היי אורי, תודה על שכתבת על הקבוצה. לעתים אנשים מחפשים קבוצת תמיכה, לא יודעים אפילו מה ומי אמור להיות שם. בעיקר מחפשים אוזן קשבת וכו', על כן , אשמח להפנות אנשים שמחפשים לאתר "עצה" כיף לי לשמוע על כך שאנשים דואגים לעצמם ע"י יוזמות נפלאות, כמו זאת למשל. שבת שלום, מיכאלה.

נטע, עוד פעם נעלמת ? זהו זה ? את שוב שטה לך ביאכטה ושוכחת מהחברים העניים המסכנים ?

הסיפורים שלה לא רציניים כמו שאתה חושב הכל סיפורים דמיוניים.אבל אני לא אדבר בשמה .

אפשר להיות עניים מבחינת הכיס, ואפשר להיות עניים מבחינת הנפש.

לעיתים יש בים בעיות רשת...צטערת.. סופשבוע נפלא לכולכם..

יא עיני חחחחח בעיות רשת בים. חחחחח תגידי לי, את דגה לך דגים לפעמים שם בסיפון ? ולאן שטה לה היאכטה ? ומתי תעגני שוב בחופינו ? והעיקר, ספרי לנו על הילדים. ועל עצמך. יום טוב ושקט.

גם אם בשעת בקר זו אני מפוצץ בעבודה: אחד נכנס לבר ומזמין משקה . בבר הזה משמש רובוט כברמן ומשרת את הלקוחות. הרובוט מגיש לאיש קוקטייל מושלם ושואל את האיש: "מה מנת המשכל שלך ?" האיש משיב: "150" ואז הרובוט מתחיל בשיחה אינטלקטואלית על התחממות כדור הארץ, תורת הקוונטים, פיזיקה גרעינית, תורת המשיכה, והתפתחות המינים. הלקוח מאוד התרשם מהרובוט וחשב לעצמו שזה ממש מדהים. הוא מחליט להעמיד את הרובוט במבחן. הוא יוצא מהבר ונכנס חזרה למשקה נוסף. שוב, הרובוט מגיש לו את הקוקטייל המושלם ושואל אותו: "מה מנת המשכל שלך ?", האיש משיב "בערך 100". מייד מתחיל הרובוט לשוחח עמו על כדורגל, כדורסל , ... הלקוח, כעת ממש נדהם, עוזב את הבר אך מחליט לשוב למבחן נוסף.... הרובוט שוב מגיש לו את המשקה ושואל אותו למנת המשכל שלו. האיש משיב "אה... אני חושב אולי 50 ?".... ואז הרובוט אומר לו... ( ממש לאט ) .... "אז מה, אח שלי.... שוב תצביע אולמרט ...?"

גדול!!!!!!!!!!

ענק שלומי ,נקרעתי מצחוק....

בשעת לילה זו, בעודי מקללת את היום שנולדתי, כי הגב שלי ואני לא ממש מסתדרים, פתאום נזכרתי בחידה שהולכת ככה: איזו חיה אי-אפשר להכחיד, גם אם - תאורטית - הורגים היום את כל בני מינה שעל פני כדור הארץ?

.

וואלה, חידה קשה. לא תביאי רמז ?

את החיה שבאדם אי-אפשר להרוג, אלא אם הורגים את האדם עצמו. רמז? מדובר בחיה אמיתית לחלוטין, ולא בחיה סמלית כלשהי. עוד רמז? לא מדובר בחרקים.

(אמרת להכחיד על פני כדור הארץ )

וגם אלה שבחלל החיצון מתחלפים, מאחר שעדיין אי-אפשר לחיות שם כל הזמן.

תפרגנו באישהו רמז...

פרד גם אם הוא ימות סוס ואטון יצרו אותו שוב

האבסורד, בקשר לתזונה נכונה, שאני די ספצית בעניין... אתחיל בזה שאני צמחונית (לא טבעונית) כבר 12 שנים; אני לא נוגעת בשום דבר שנאלץ למות כדי לשבת לי בצלחת (בשר, עופות, דגים, מאכלי ים וכו'). חוץ מזה, יש לי בעיה רפואית שבעקבותיה הגסטרואנטרולוג אסר עליי לאכול כל דבר שקשור לשמן (לא מאכלים עם הרבה שמן ובטח שלא אוכל מטוגן) - אז אני נמנעת מהדברים האלה כבר כמה שנים. בגדול, אני יודעת מה בריא ומה לא (כמותית ואיכותית)... ובקטן? אני עושה מה שבא לי :-) והתוצאה? אני בתת-משקל... אבל בריאה לחלוטין (חוץ ממאגרי הברזל בגוף, שאצלי הם כמעט 0). ראיתי ערסים שהלכו מכות עם מדוזה מתה ו... הפסידו! הם פשוט זרקו אותה אחד על השני, מה שמעלה תהיות נוספות בקשר ליכולת שלהם לחשוב צעד אחד קדימה על ההשלכות של משחק מסירות, כשעל תקן הכדור יש יצור ג'לטיני וצורב. לא מכיר חמוסים?! לא נורא, אתה בחברה טובה :-) כנס לגוגל, כתוב חמוסים ויפתח לפניך עולם חי חדש.

אלו היו ימים אחרים...טוב בסופו של דבר המחנה המשותף לערסים ולמדוזות זה ששניהם יצורים ללא עמוד שדרה,ג'לטינים כאלו,שהולכים אחריי העדר,ושהדבר ביחיד שהם יודעים לעשות זה לעקוץ מרחוק,שניהם מטרד בקיץ,בים,בחורף לא רואים אותם,ואת שניהם אפשר לנטרל באותה הדבר,להפוך אותם על הראש... אני חושב שמצאנו את הקשר האבולוציוני שמחבר בין בע"ח לבין ערסים..... שאלה אישית-התת משקל כתוצאה ממחלה או סתם כדרך חיים בריאה?:)

בוא רק נדייק היבט אחד מהדברים שציינת - מצאנו את הקשר האבולוציוני שבין גוש ג'לטין עוקצני לבין ערסים, ולא את הקשר שבין ערסים לבע"ח באופן כללי... אחרי הכל, כל יצור חי שהוא בדרגה אחת מעל ג'לטין ו/או שרצים, כבר נמצא בדרגה אבולוציונית גבוהה יותר מאשר הערס הממוצע. התת-משקל נובע מאכילה מאוד מדוקדקת וקפדנית. אם זו מחלה? יש על זה ויכוח... :-) אבל אין ספק שיש משהו מופרע (מלשון הפרעה, לא התפרעות) בהרגלי האכילה שלי.

למה יש כזה ניתוק בין רפואה נפשית לרפואה גופנית? למה בן אדם שהוא אסטמתי וגם סובל מקור, לא מאובחן ורק אחרי המון זמן מאובחן כבעת תסמונת רנו וגם לא בהכרח מטופל? למה בן אדם כזה שמתקשה להיות במקומות עבודה מקבל מלשכת עבודה רק אי התאמה או סירוב ולא מקבל הפניה לטיפול?למה בן אדם אחר שסובל מחבלה מוחית ופגיעות זיכרון יכול לפעול בין הכסאות אם האפוטרופוס שלו לא מקבל בשבילו את הטיפול ? למה בן אדם חולה סרטן צריך למות כי בטיפול קונוונציונלי הוא לא מקבל טיפול אלטרנטיבי שיכול לתמוך? למה טיפול קונבנציונלי תומך מרגיע אבל מזניח את המלחמה במחלה ?

על המדינה שלנו. השאלה שאני שואל היא האם אותם אנשים שסובלים מאותן מחלות מודעים לזכויות שלהם?מודעים לכך שיש באפשרותם לקבל את כל אותם טיפולים אלטרנטיבים ושיחות טיפוליות?? אולי כאן אפשר לשפר את מצבם.כי לצערנו המדינה לא תעזור להם,והם יפלו בין הכיסאות.והנפילה בין הכיסאות במקרים אלו היא נפילה לתוך תהום.

מי צריך שיחות טיפוליות? מידע על טיפול אלטרנטיבי וזכאות לטיפול זה מה שצריך. כאן אי אפשר לשפר את המצב של אף אחד. כאן אפשר לקטר ולקבל אולקוס.קובעי המדיניות צריכים לאפשר מודעות לכולם על כל מה שמגיע להם.המדינה זאת הבעיה . צריך להזיז דברים במדינה.אנשים קטנים כמו אמא שלי ואחותה שמקבלים אחריות בשביל לקבוע בשביל אמא שלהן מתי שהיא חולה מאוד ומקבלים אחריות בשביל להיות אפוטרופסיות עלי מתי שאני פצועה קשה, ולא חושבות לשחרר לי אותה בלי קשר לזמן שחלף, ומשחררות לי חלקית אחר כך ולא משחררות לי את הפיצויים וצריך לרוץ אחריהן לבית משפט פעמיים ולהתרגל לא לפתור דברים במיידי זאת בעיה שהמדינה מאפשרת.צריך לחשוב מי יכול לשנות מדיניות עקומה במדינה. אם זה חברי כנסת, אם זו ועדה כזאת או אחרת, אם זה שופטים, אם זה נשיא המדינה, אם זה ראש הממשלה, ומי מזרז פה תהליכים?

לושלי, מנסיוני האישי - שהוא אולי דל ולא מקיף מספיק - המגמה היום היא כן ליצור את החיבור גופנפש. אני נתקלת בזה יותר ויותר בקרב נציגים של שני התחומים (גם מתחום הטיפול הנפשי וגם מתחום הרפואה). אין לי שום ספק, שהנושא עדיין בחיתוליו, ואני רק מקווה לשמוע, שיותר ויותר אנשי מקצוע ילמדו לשלב בין השניים, מאחר והם בלתי נפרדים! בנוגע לשאלת האבחנות - אפשר לחלק את זה לשני דברים: א. טעויות. כן, גם רופאים הם בני אדם, ולמרות שאנחנו רוצים ומצפים (ובצדק רב) שהם לעולם לא יפשלו, גם הם מפשלים לפעמים. אני לא כותבת את זה כהצדקה, אלא כהסבר קונקרטי. ב. קושי בדיפרנציאציה - לפעמים הפרעה/מחלה/בעיה X מתנהגת כמו משהו אחר (או אפילו משהו נדיר, ולא מספיק מוכר), ולכן מתעתעת גם ברופאים. אנשים עם פיברומיאלגיה, למשל, מבקרים אצל הרבה רופאים עד שהם מקבלים את האבחנה הנכונה (ובהתאמה - את הטיפול הנכון). וזו רק דוגמא אחת קטנה. לשכת עבודה לא אמורה להפנות אנשים לטיפול. זה מסוג הדברים, שבהם נחוצה גם ביקורת עצמית תקופתית של האדם עצמו. אם מישהו רואה, ששוב ושוב הוא עוזב מקומות עבודה ולא מצליח להחזיק מעמד, הוא צריך לעצור ולשאול את עצמו "למה זה קורה לי?" בכל מה שקשור לסוגיית האפוטרופסות אין לי מספיק מידע... אבל צריך לברר לעומק, למה אפוטרופוס מסוים מסרב לאפשר ל"בן החסות" שלו לקבל את הטיפול האידיאלי. מלבד מחלות בודדות, אי-אפשר לכפות על אדם טיפול רפואי, ולכן אנשים נופלים - במקרים כאלה - בין הכסאות. אנשים חולי סרטן, כמו שכתבת, יכולים לבחור האם הם רוצים לשלב טיפול אלטרנטיבי ביחד עם זה הקונבציונלי. נכון, אני מודעת לכך שרוב הרופאים הקונבציונליים לא מעודדים את זה, ולפעמים גם יוצאים נגד באופן מפורש, אבל זה המקום גם לשיקול הדעת של החולה עצמו. איזה טיפול מזניח איזו מחלה? אם נצא מנקודת הנחה, שיש מחלות סופניות, אז לפעמים טיפול תומך ומרגיע הוא הדבר היחיד שאפשר (וכדאי) להציע לחולה.

שלומי אם אתה בפורום תענה לי מתה לדבר איתך. בזכות ליבי כולנו נכנסנו לכאן ,גם נטע ניכנסה גם אני וגם ליבי והרה .רק כוכבית לא כניראה בעלה לא מרשה לה הוא היה שולט בה כמו המנייאק שלי בי עד שהתגרשנו הוא לא הירשה לי להיכנס לכאן כי הייתי רושמת עליו כל מיני דברים שהוא עקב אחרי וקרא אותם .שלומי תענה אם אתה קורא את ההודעה שלי גם הרה אם את פה .

לא ענית לי על ההוסטל. ספרי קצת מה קורה שם. אני שמח שהבן שלך נחמד אלייך ושיש לך נחת מהנכדים. אלו החיים שלנו, הנחת מהילדים. נכון ? מה עם ייעוץ מקצועי ? יש לך ביטוח שמכסה את זה ? לדעתי כדאי לך. אמנם האקס שלך מניאק , אבל עדיף לך לשכוח ממנו ולהתגבר על השנאה. זה לא בריא להסתובב עם מטען כבד. שילך לכל הרוחות. פשוט תנסי לשכוח ממנו. כך נראה לי. עזבי את העבר. העיקר העתיד. יש מצב ? יום טוב ובהצלחה.

אתה צודק שאני מתהלכת עם מטען מאוד כבד עליו אבל אני לא מצליחה להתאושש מהמכה שהוא הנחית עלי . לכן אני הרבה הולכת לבן ולנכדים ואז אני שוכחת מכל הבלגן שהוא עשה לי . קשה 33 שנים לזרוק ולמחוק כאילו לא היו .אבל אני מחפשת מישהו אחר .

גם את חסרה לנו. שקעת לך בעבודה ? הגזמת. אסור לעבוד קשה. לא ידעת ? מה שלום הבנות ? מה עם הבוס ? הוא חזר להיות נחמד או שעושה צרות ? מתי יומולדת שלך ? מה בעלך קונה לך ליומולדת ? את צריכה להזכיר לו או שהוא זוכר ? הוא פרסי ? יאללה יום טוב ודיר באלקום, הא ?

מחכה לשאלותיך. חחחחחחחחח הכל בסדר כנל הבנות,הבעל, הבוס והמאהב-סתםםם ואני יודעת, אני לא עובדת קשה, עובדה שאני פה עכשיו אתמול "דפקתי עבודה" לשבוע. יום נפפלא

הרבה שאלות לא ענית לי בכלל. נראה לך שאני לא אשים לב ? יאללה, עייני שוב בחומר, ועני לפי הסדר, ברור ? או שאני נותן לך ציון נכשל בבחינה. ראי הוזהרת. מה חוץ מזה ? רוצה לבא לבקר אצלנו בבית החדש ?

הי, מה שלומך ? איך הלימודים ? מתי את מסיימת ? מתי את בדרך כלל נכנסת לכאן ? לדעתי, תשני את השם שלך למיכאלה במקום מיכל כי יש לנו כבר כאן מיכל. ועוד מעט היא נכנסת לפעילות מלאה וזה ממש מבלבל. בסדר ? חוץ מזה, אמרת שאת אוהבת את מיכאלה, נכון ? אז יאללה. תהיי בריאה. ובהצלחה לכל אורך הדרך. יום טוב ביי

שלום שלומי היקר!! מה שלומך חביבי? מבטיחה שאשנה את ה"ניק" למיכאלה... בנתיים רק כאן ולא בתעודת הזהות:) אני בסדר, עובדת במרץ (עם ילדים) ונהנית מכול רגע. באמת. באשר ללימודים.יש עוד זמן. אני מניחה שזה יקרה עוד שנה, שנה וחצי. תלוי בהספק.. גם מהלימודים אני נהנית. לחוצה מעט , אבל זה לחץ בריא עבורי. מתי מארגנים מפגש מחוץ למסגרת הווירטואלית? שלומי, תדליק את הגחלים..אנחנו נדאג לסטייקים. יום נעים , מ י כ א ל ה.

מה בדיוק את עושה ? בתור גננת או מה ? מה את מסיימת בעוד שנה ? תואר ראשון ? בפסיכולוגיה ? בטח לימודים קשים. הבת שלי מסיימת פסיכולוגיה השנה (אם השביתה תיגמר) באוניברסיטה העברית. היא מתלבטת איפה להמשיך. אני באמת רוצה לארגן מיפגש, אבל לא בזמן הקרוב. ההורים של אשתי מגיעים בשבוע הבא מחו"ל לחתונה במשפחה ונהיה תפוסים. רק בשמחות. אבל בעוד כחודש, בהחלט אארגן את זה אצלינו. ואני מקוה שכולם יבואו. ביי ויום טוב.

איפה את ? הלא תכנסי לשבת עמנו מעט ? וואט יו סיי מיכלולו ? לא תספרי לנו על הילדודס ועל עוד כמה דברים ? נו קום און, מזמן לא היית כאן. מה כבר יש לך לעשות ? את רוצה להגיד לי שאת עובדת ? השתגעת ? ככה לבזבז את החיים של שטויות ???? חאלאס, צאי מזה. בואי אלינו ויפה שעה אחת קודם. בסדר ? יאללה להשתמע נראה כמה מהר תופיעי כאן. ביי

הנה יצאתי לי למרפסת והנה התיישבתי עמכם בכסאות הנוח ונסקפה קר בידי... שמע...נחמד כאן, למרות מזג האוויר הלא ברור השורר בחוץ... וואי וואי איך שגלגל מסתובב לו...נחמד לראות את כל החברים הוותיקים שבים מהכפור... מרגש... עברתם כבר לבית החדש, ההוא בין כרמים ושדות? יש לכם חמש קומות? סתם סתם...:-) יום נעים וכתום...

עוד לפני פסח. לא סיפרתי לך ? יש לנו בית ממש מקסים לעומת מה שהיה לנו בעבר. בואי לראות. 2 קומות, גינה מסביב. נחמד מאד. נוף יפה. שקט. מה עוד יכול הבנאדם לרצות ? עכשיו אני מתכנן מחשב חדש בבית עם אינטרנט ! בעזרת השם. ואני מתכנן מיפגש חברים לאחר חג השבועות. בסדר ? וואט יו סיי