פורום תמיכה הדדית

הי סיון, מה שלומך ? היינו באמצע שיחה, הלא כן ? מה התכניות שלך לקיץ ? את נסעת אי פעם לטייל בעולם ? איפה היית ? היה נחמד ? רוצה לנסוע שוב ? איך חיי הנישואין ? יש לך בעל כלשהוא ? הוא בסדר ? אם לא, תמיד יש את המחבת, רייט ? לא להתעצל מלהשתמש בו ... ספרי לי משהו נחמד. ביי ויום טוב.

עבור לעמוד הקודם, כתבתי לך שם.... טיילתי כמה וכמה פעמים, אבל רק באירופה.. שוקלים כעת אם לטייל גם בקרוב.. זה נחמד, נהדר, טוב לנפש, לטייל בחו"ל ! יום נעים

מה זה הקמצנות הזאת ? תרחיבי, ספרי. תשפכי. הכל כאן וירטואלי. מה את מודאגת ? אף אחד לא יחשוף אותך. כמה אנשים את חושבת מגיעים לפורום הזניח הזה ובדיוק לוחצים על התגובה שלך ? לא תספרי עוד קצת על המשפחה ? לאן אתם רוצים לנסוע השנה ? את כבר בפנסיה ? מה עושה כל היום ? את אוהבת לבשל ? מה למשל ? יום טוב ולהשתמע באלו שעות את גולשת ?

מכונת שאלות שכמוך. הניתוח לא אמור לעלות כלום כי יש טופס 17 ואני עומדת בקריטריונים (בהצטיינות) בדיקות דם... לא ממש מזיז לי - עברתי המון בחיי. ניתוח - אני כל כך הרבה מתעסקת בו שאני שוכחת מה המהות של כל זה... כאבים, חתכים, תפרים אמרתי לכירורגית - בלי צינורות עם הרבה סמים = זה איך שאני מזמינה את הניתוח שלי :-) חושבים שתבואו לבקר? :-) תגיד... אתה חושב שלקבל התקף לב מעודף שומן או לרזות גם במחיר של ניתוח - מה שווה יותר? מה מפחיד יותר? אצלי ניצח השיקול של להיות בריאה, לא להזדקק לכדורים שונים ומשונים, לקבל אפשרות להיות אמא יום אחד, לעבור צום בלי קושי, לישון בלילה בלי להחנק וכן - להיות כוסית על.

הרגת אותי ליבי. כוסית על ?????? זה מה שחסר לך ? מה, את רוצה להיות דוגמנית ? תגידי לי משהו, מה בדיוק עושים בניתוח הזה ומה הם הדרגות האלה ? האם באמת לאחר מכן תהיי מוגבלת במה שאת יכולה לאכול ? יש לך כבר תאריך ? אנחנו רוצים תמונות של לפני ואחרי , בסדר ? יאללה נשמה, שיהיה לך בהצלחה רבה רבה, שתהיי הבחורה הכי מהממת בעולם ושכל הבחורים ישתגעו אחרייך. בסדר ? יום טוב ביי

לא חסר לי להיות דוגמנית. אני אסתדר עם להראות כמו אדם נורמלי יש 4 דרגות: 1. טבעת על הקיבה 2. שרוול קיבה - יצירת קיבה צרה יותר ב 75%. 3. מעקף קיבה 4. מעקף תרסריון - לא עושים אותו כמעט, זה ניתוח די רדיקלי. בשרוול, שלא כמו בטבעת, לא מוגבלים במאכלים אלא בכמות ולכן אני חושבת על זה. תאריך משוער: 4.6 תבואו לפני ותבואו אחרי - תראו במו עיניכם אני ראיתי במרפאה מישהי ודיברתי איתה. ירדה 22 ק"ג בחודשיים ונראית סוף הדרך.

רק כוכבית חסרה לנו כאן, לא? אבל אבדו עקבותיה אי-שם בישוב קטן בדרום הארץ... המוצא הישר מתבקש להכריז על המציאה!

חלף במוחי הקודח... כוכבית לקבלה! תגידי הרה, מה שלום הנץ הנועז?

ונתחיל לשרשר כמו בימים הטובים מי עוד היתה? רק מיכל הישנה אפשר גם לזמן את האספרגוס אם הרה רוצה :-) יכולה לבדוק אם הוא עדיין גר ליד

הנץ הנועז, שהיא בעצם ניצה הנועזת, עברה לפינת חי פרטית, שבה היא קיבלה בית גדול יותר (כאן כבר נהיה לה צפוף, וחוץ מזה, שהשותפה שלה לדירה נפחה את נשמתה אחרי שהיתה אצלי 6 שנים). שנפתח סוכנות בילוש פרטית ונצא לצוד את כוכבית...?

מה שלומך? האם אתה עדיין באותה מתכונת? ומה מספר הנכדים שנוספו לחיקך? חמסה וכ':)) ובכן, הרי דיווח קצרצר אודותיי - אני נשואה לאיל הון שוייצרי ומשייטת לי בעולם ביאכטה בוהקת ושמה כשמי " נטע האדומה", מידי פעם מבצעת גיחה זעירה לארצנו הקטנטונת, מקימה מפעלים חדשים בנגב ובגליל העליון, תורמת בשירותרום ולאחרונה אימצתי שלושה פעוטים מסודן... לפני כחצי שנה נפצעתי במהלך חופשת סקי מדהימה באלפים, הגעתי מקום ראשון בתחרות סקי לבוגרים אך לצערי נתקעתי באיזה איל הון כוותי ששם לי רגל... כיום אני ספונה באחוזה בטקסס עם כל צוות המשרתים שדואגים להנעים את ימיי ולילותיי... צ'או בינתיים, חייבת לקפוץ (בערך..) לסאונה.. האגס אנד קיסס, נטע

לקחת לי את החלום.... רק תחליפי גברים בנשים וזה החלום שלי :))) האגן דאז... קלימרו

יש מספיק חלומות לך ולי ולעוד מיליארדים, כולנו יכולים להתרפק עלליהם ולא יחסר:)) האגן דאז נחמד, מעדיפה ת'איטלקית הנפלאה כאן בסיבוב, יאלללההה, גוד נייט, סויט דרימס...

חחחחחחחח ענקית את. ומה עם דווח קצר על הילדים ? מישהו התחתן בינתיים ? אצלי מצב סטטי. הבת השניה לא מתחתנת כל כך מהר. בררנית. והבת הגדולה בהפסקת לידה. לבעלה אין כח לעוד ילדים. האשה עושה את כל העבודה ולבעל אין כח ... מכירה את זה ? יום טוב ולהשתמע

הכותרת של ההודעה שלך תקועה במקום כזה, שאין לי שום אפשרות לפתוח את ההודעה (כן, כותרות נעלמות מאז שדוקטור'ס החליטו להתחדש במראה חדש, חדיש ומחודש). יש מצב שאת כותבת שוב, בשרשור החדש הזה, את מה שכתבת בהודעה ההיא?

מה שכתבתי הוא שאם מחליפים כל מתנה זה מעליב את נותן המתנה לא? ולגבי הטבעת, אני לא בדיוק יודעת מה הקטע של ה"חיים העצמוניים" שהיא מקבלת מן הסתם קשור יותר לטמפ' סביבתית מנקודתית (כמו מאכל או משהו כזה) אבל אני צריכה לברר את זה.... הייתי היום בבי"ח ואם הכל ילך כשורה (הלוואי!) - ניתוח ב4.6

תשמעי, לפני ההטבעה נעשה לך טקס משלוחה של אנרגיות טובות, טהורות וזכות, שיעבור בקלות, צריכה לראות את יונתי כדי להאמין, היא הצטמקה המון..

אה, אבל מי אמר שנותן המתנה צריך לדעת על ההחלפה? חוץ מזה, זה משהו שלוקחים בחשבון ברגע שמוסיפים פתק החלפה, לא? אז, אם מדובר בהיבט כללי יותר, המשמעות היא שבחורף הטבעת מתכווצת ובקיץ מתרחבת? נו, תארי לך שהיית גרה בקוטב... היא היתה נשארת מכווצת לצמיתות ולאלתר :-) במה זה תלוי העניין של "אם הכל יילך כשורה"? מה נחשב לכשורה ומה לא?

את הדירה הבעל שלי השאיר לי רק לקח את כל רכושו הוא השאיר אותי בבית חולים כשהוא התנגד לאישפוז שלי הייתי מאוד בדיכאון ולכן החליטו לאשפז אותי ואז הוא דרק אותי בביתולים לבד והודיע לפסיכיאטרית שלי שהוא מתגרש ממני והוא לא יגיע אלי יותר לבית חולים .כבר היתה לו מישהיא אחרת לא מהקבוץ והוא גר איתה ברחובות בדירת פנטהווז שכורה עם 2 בנותיה שהם בוגרות כבר .אני לא מסוגלת לראות אותו הייתי כל כך בדיכאון ממנו שהוא ככה זרק אותי עד שהיו צריכים לעשות לי מכות חשמל שמשפיעות על הזיכרון אבל זה לא הצליח ואחרי 5 פעמים של מכות חשמל שנעשות בהרדמה כללית הפסיקו לעשות לי כי זה השפיע לא טוב עלי .כיום אני גרושה ממנו ומידי פעם נפגשת אצל הבן שלי שגר איתי בקיבוץ ועוזר ותומך בי ושאני באה לבקר את הנכדים לפעמים הוא גם מגיע ואז בלי להרים את העיניים ולהסתכל עליו אני ניגשת לנכדים אז הוא אומר לי תמיד שלום מירהלה ואני עונה לו בשקט נורא שלום .שלומי אני מגיעה כל סוף שבוע הביתה לדירה שליוחייה מאוד בודדה ולבד אבל אם אתה זוכר תמיד כתבתי לכם כמה הוא מניאק והוא עלה וקרא כל מה שכתבתי עליו ואז הוא נעלב עד עימקי נישמתו המנאייק הזה .מידי פעם אכנס ואכתוב לכם עלי ותעדקנו אותי מה קורה איתכם .

אני מאחל לך רק אושר ושתצליחי בכל חייך

הלו שייקה מה מצב ?

הי, זה בהמשך להודעתי בנושא חרדה ממחלות, אשמח לפרטיו של איש המקצוע שיכול להושיע אותי... תודה לך על העזרה, יעל

שלום לך יעל, אני מעדיפה לתת לך את הפרטים דרך המייל. אנא , נסי שוב. [email protected] אני מחכה למייל. יום נעים , מיכאלה

שלום, האם יש פסיכולוג שמטפל בשיטה הקוגנטיבית התנהגותית באיזור חיפה והקריות? אשמח לשמות+ טלפונים. או כל מטפל אחר באיזור שמתמחה בטיפול בחרדות וכאבים פסיכוסומטיים.... תודה, שירה

שלום לך שירה, לדעתי כדאי שתפני את שאלתך לפורום של "פסיכולגיה קלינית" ,שכן שם זה פורום מקצועי, מה שאומר , שסביר כי הפסיכולוג שם מכיר קולוגות או מטפלים אחרים שעונים על מבוקשך. חוץ מזה, אני מכירה מטפל מעולה , אך הוא מאזור ת"א. אם לא תמצאי , את מוזמנת לפנות שוב ואני אעביר לך את מספרו. חוץ מזה, נשמח אם תהפכי מעוברת אורח לחברה כאן:) הדלת הווירטואלית תמיד פתוחה כאן:) יום נעים , מיכאלה.

הכל בזכות ליבי {שרי}אמרתי לה שאני לא זוכרת איך להיכנס לפורום אז היא אמרה לי וכך היגעתי שוב אליכם .מה שלומך ? עדיין באותה עבודה ? אני בקשר עם נטע וליבי פעם גם הייתי פוגשת את הרה אבל היא כבר לא עובדת בחנות של החיות .ששם הייתי פוגשת אותה .אני בסדר גמור חייה בהוסטל אחרי שבעלי הנבלה זרק אותי בשביל אשה אחרת אושפזתי באבארבנל ל9 חודשים ושוחררתי הביתה ניסיתי להיתאבד אז אישפזו אותי בנס ציונה חודשים שלושה ואחר כך העבירו אותי להוסטל היו לי מלא דיכאונות הכל בגלל הנבלה המנאייק הזה .לכן אני רק מיום חמישי בבית מהצהריים עד שבת בערב .אבל מקווה לצאת בקייץ מההוסטל ולחזור להיות עם ילדי ונכדיי .ואז אני אהיה יותר במחשב גם אני אקרא את הודעתכם או היום עד הצהרים אם תכתוב לי או ביום חמישי שאגיע הביתה היום אני חוזרת בשעה 13.00 להוסטל אז תכתוב לי אני מקווה כשתקרא את ההודעה .

כמה אני שמח לשמוע ממך. בעלך זרק אותך המניאק ??? איזה מגעיל. מה פירוש זרק ? איזה זכות יש לו לזרוק ? הוא כפה עליך אישפוז ? מניאק בנזונה. מסכנה האשה שהוא הצליח לתפוס ברשתו. מה זה הוסטל ? הם נחמדים שם ? אז את לא יכולה עכשיו לגור בקיבוץ ? ובבית שלך נמצא הבעל והחברה שלו ? למה לו יש זכות על הבית יותר ממך ? לא הבנתי את כל הקטע. אין לך מישהו ממשפחתך שיכול לעזור לך ? ומה אומרים הילדים ? תהיי בריאה. מחכים לשמוע ממך בשורות טובות. עדיין אנחנו זוכרים את המיפגש היפה שאירגנת לנו בקיבוץ. מה שלום נטע ? היא עדיין בלי בן זוג ? תגידי לה שתכנס לכאן לומר שלום. מתגעגעים ביי יום טוב

קיבלתי חלחלה מה מוח של ילדים צעירים מסול לעשות ולקשר את זה לחג לשרוף חתולים איום ונורא כמו הנאצים באוושוויץ .זה מה שזה מזכיר לי .

את לפחות הצלחת לשרוד את הקריאה של הכתבה.אני לא הצלחתי להביא את עצמי למצב הזה.ראיתי את הכותרת ואת החתלתול החמוד ששמו בתמונה,ומהר מאוד ברחתי מהאתר. חלק מבין הילדים של היום מושפעים מאוד מכל מה שקורה במדינה הזאת.לצערי הרב אני לא רואה שהמצב הולך ומשתפר משנה לשנה,אלא רק הולך ומחריף..כואב כמה שזה כואב...

כבר 11 שנה שאני מקושרת עם אחת העמותות למען בע"ח בארץ. התחלתי את דרכי שם כמתנדבת... אתה יכולת להרשות לעצמך להימנע מקריאת הכתבה - אני לא יכולתי להימלט מתוצרי ההתעללות (ולא רק בל"ג בעומר, ולא רק ילדים). אז זה נושא רגיש אצלי - היו ימים שבהם התבאסתי והתביישתי להשתייך למין האנושי... והרי אנשים לא עוצרים רק בבע"ח - הם עושים אותם דברים גם לזולתם.

הנאצים התחילו את דרכם "רק" בשריפת ספרים... הדור של היום כל-כך משועמם ונטול ערכים - החיים של הילדים והנוער מתחילים ונגמרים מול המחשב והטלוויזיה, שמהווים מקור בלתי נדלה לרעיונות מחרידים שכאלה, ואף יותר.

אז ככה:חזרתי יום אחד מוקדם מהצפוי.פשוט הרגשתי שמיציתי את כל הפסטיבליזם שהיה שם-פסטיבל סגול. נרשמתי למסלול מימוש והגשמה עצמית.וחזרתי יותר מבולבל ממה שהייתי קודם. ולמדתי משהו על בלבול-להיות מבולבל משמעו שאתה חושב,שאתה שובר מוסכמויות ודפוסי חשיבה שהיו לך בראש.את המשפט הזה אמרה לי אשה יפיפיה באמצע קבוצה. אחד הדברים היותר עמוקים שחוויתי היו שפשוט הכל היה יפה,בלי ויברציות שליליות.הכל פשוט זרם כמו נהר. מישהו שמה פעם על ריברסינג?ניסה?יכול לתת משוב על החוויה? טוב אז אחריי שחזרתי ,חג ל"ג בעומר שמח אנשים!!!!!!!!!!!!!! קלירמו עם הטורבן על הראש

בחיי - זה אפילו נשמע לי מוכר... רגע... אה, כן - אחותי קיבלה פעם הזמנה בדואר לאיזה פסטיבל סגול; זה משהו שחוגגים כל שנה? זה מן פסטיבל התחברות לטבע, לעצמי ושאר דברים רוחניים, לא? ושיהיה ברור - אני לא שואלת מתוך זלזול, אלא מתוך נסיון להבין באמת במה מדובר. אני חייבת לציין, שעבורי ללהיות מבולבלת יש משמעויות אחרות - בעיקר כאב ראש אחד גדול! האמת היא, שזה גם תלוי בהקשר: לפעמים מתוך הבלבול צומחת תובנה נפלאה, ולפעמים בלבול יוצר בלבול יותר גדול. מצטרפת לדבריך בעניין ל"ג בעומר - מקווה שכל מי שחוגג/חגג נהנה, לא נכווה, לא נחנק משאיפת עשן ולא איבד שום תפו"א במדורה.

כן! פסטיבל סגול בעיקרו נועד להתחברות לטבע,לאני הפנימי וכו.למימוש עצמי מלא. אני מתחיל להאמין שהכל עניין של השקפת חיים.אם אני בוחר להסתכל בדרך מסוימת על החיים,אז אני יכול או להרוויח מזה או להפסיד מזה.

ככה הילדים והנוער שלנו חוגגים את ל"ג בעומר... http://news.msn.co.il/news/CriminalLawCourt/Criminal/200705/20070504193237.htm ואם זה מה שהם עושים כשהם צעירים, מה הם יעשו כאנשים בוגרים...?

לדעתי הם כבר כמעט נגעו בסף האכזריות הגבוה ביותר. מסתבר שגם ילדים עלולים להיות כלי הרג וסדיזאם . הם כבר גדולים מבחינתי. גדולים ורשעים.שמקומם בטח לא בגן-עדן. מיכאלה

עברתי את ניתוח הטבעת שזה מקטין את מעבר האוכל לכמות קטנה וגם אי אפשר לאכול בשריםאו דיברי מאפה בצקים לחם ועלי כרוב או חסה אפשר לאכול בשר טחון ואפשר מוצרי חלב ולפעמים גם מקיאים כי האוכל ניתקע בטבעת .כדי להצר את הטבעת מזריקים חומר נוזלי לתוך צינורית שנמצאת בתוך הגוף זה זריקה קטנה בבטן שם נמצאת הצינורית הרופא עושה את זה תחת שיקוף כך הוא רואה לאן להזריק .נישמע מסובך אבל בכלל לא וגם לא כואב .ירדתי כבר 40 ק"גבמשך השנה האחרונה . מתגעגעת אליכם מאוד.

ותודה על ההסבר. נראה לי קצת אכזרי שהטבעת הזו גורמת להקאות... אבל מה שהכי חשוב זה, שלך טוב עם ההחלטה שקיבלת ועם איך שאת נראית אחרי שנה. ואם את מתגעגעת - את יודעת איפה למצוא אותנו :-) שבת שלום.

והרבה שאלתי עליך בחנות החיות ואמרו לי שאת כבר לא עובדת שם יותר ושאת לומדת אז הרבה בהצלחה לך בכל דרך שתבחרי וכמובן בלימודים .הבנתי שאת עדיין בקשר עם המאנפפת שלך ? מה שלום החמוסים ? כמו שאת יודעת אני בקשר עם נטע {אביבה} למרות שכבר חצי שנה היא לא עובדת נהייתה לה דלקת חמורה בברך והיתנפחה לה והרופאים אסרו עליה לדרוך על הרגל והיא הולכת עם קביים ולא יכולה להוג ולא לעשות כלום היא בבית וחברות טובות וילדיה עוזרים לה .אבל אחנו בקשר טלפוני .

לא הייתי במחוזות האתר כמעט שבוע וכול הפעילות סביב הפורום חסרה לי מאוד. תודה על הדאגה(האמת שאני זקוקה לה מאוד:) עבר שבוע לא רגוע. אבל הוא עבר. מקוה שאאסוף את כוחותיי מהר :) סוף שבוע מתוק לכולם. כמה טוב שאני לא על אי בודד ומוקפת אנושות מדהימה. מיכאלה

מי לא רגוע ולמה ?

אי רוצה להקדים ולאחל לכולנו שבת שלום.זאת תהייה אחת השבתות היפות שלנו. אני לא אהיה כאן כל הסופ"ש,נוסע לפסטיבל בצפון.מרוב התרגשות קמתי היום בשעה ארבע לפנות בוקר.אני כותב לכם ברגעים אלו ממש,שהשמש מקיצה גם היא משנתה. אז ברכת שבת שלום ממני הברווזון שהולך לפסטיבל... רק שאני לא אשכח את הביצה שלי,הסופ"ש הזה הולך להיות חם.. קלימרו

משוגעים גם אני כבר שבועות שכבר לא יכולה לישון וכמה מוקדם ביותר... שבת שלום ותעדכן איך היה שבת ששלום ובשורות טובות

שתבוא גאולה שתבוא גאולה שתבוא גאולה משיח שיבוא אוי רבונו של עולם הלף שוין אלע יידען אוי רבונו של עולם אין צווישען זיי תללללללל תללללל תלללללל תלללל היי יאללה רבותי, תפסיקו להיות כאלה פדלאות להרים רגליים ולמחוא כפיים. כולם להכנס למעגל הסוחף .... תיללללל תילללל תיללללל משיח שיבוא היי אוי אין לי כח מרוב ריקודים. אבל את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק היי אווריבודי. מה טוב תבשרו ? מי רוצה לתקשר איתי ? מי רוצה לפטפט על דא ועל הא ועל בה גה דה מה ? לא רוצים ? לא צריך. אז אני אלך לי לדרכי הטובה. צ'או היה נעים סי יו טומורו. בעזרת השם כמובן. הלילה אני נוסע לאשדוד לארוסין של הבן של אח שלי. אומרים שהאבא של הכלה עשיר . נראה מה הוא יתן לנו לאכול. ביי בשמחות אצל כולכם. ביי

דמיין אותי שם אצבע על השפתיים ופוצח בקריאת קולולולולו אדירה.מזל טוב שלומי.תסעדו ותבלו ..... ותחגגו!!!!!

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=974130&passok=yes

לא הספקתי לקרוא לעומק. אולי בהזדמנות. את נפגעת מינית ממישהו ? אוי. כואב הלב. למה יש אנשים מניאקים בעולם ? אני משתתף בצערך מעומק הלב ומאחל לך רפואה שלימה בגוף ובנפש. לפני כמה שנים זה היה ? לא משתחררים מהטראומה לעולם ועד ? תהיי בריאה ובהצלחה בכל.

שלום חברי, מה שלומכם? ייתכן והיעדר כמה ימים מן הפורום בשל בעיה גופנית. מאחלת לכם שבוע עמוס בכל טוב. מיכאלה

תרגישי טוב ונתגעגע.

שבוע טוב מיכאלה. מה שזה לא יהיה, אני מקווה שתרגישי טוב במהרה. HERA.

תרגישי טוב ושבוע טוב לכולנו.

תחזיקי מעמד.

http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage.aspx?MediaID=14059

רויטל, אני מסכימה לחלוטין שזו עובדה כואבת ומצערת, שמה שהחל כאלטרנטיבה טיפולית "טהורה" הפך לניצול כזה! אני לא חושבת שנכון להסיק מכך על כלל הסקסולוגים/יועצי נישואין וכו', וכך גם על כל הסרוגייטים באשר הם. אבל המקרה הספציפי הזה בהחלט מקומם, ונכון עשתה אילנה דיין כאשר חשפה את השערוריה הזו.

מה קרה שם בדיוק ? מי ניצל את מי ולמה ?

טוב, רק הרגע מצאתי את הפורום הזה, תוך כדי חיפוש בגוגל של המונח אמטופוביה, שמזה אני לצערי סובל כבר זמן ארוך למדי...מצאתי איזו שהיא הודעה בפורום הזה, וכך גיליתי שמסתבר שאני לא היחיד שסובל מזה! הייתי שמח לדבר עם אנשים שסובלים מזה, ככה שאם מישהו כזה יראה את התגובה הזאת הייתי שמח אם היה משאיר איסיקיו, מסנג'ר או אימייל, בקיצור איזהשהי דרך ליצור קשר איתו...הייתי שמח לדבר עם מישהו שמבין את כל הסיבוך שבזה (:

יש לי צורך לדבר על זה עם מישהוא, אבל קודם- (סתם ליתר ביטחון) בן כמה אתה?

כרגע יש לי בחילה.. התעוררתי מ5 וחצי בבוקר ואני פוחדת ללכת להקיא אני לא יודעת מה לעשות! אני מתה לישון ואין לי כוח לבחילה הזו. אני פוחדת מתחושת ההקאה.. תתמכו בי..

הי לכולם, אתן\ם מוזמנות\ים לקומונה שעוסקת בנושא אמטופוביה, שלחו בקשה לאישור ואאשר אתכן\ם :) http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=19257

כן גם אני סובלת מאמטופוביה...בעעעע

אני רוצה להודות לכל מי שסובל מהדבר המזעזע הזה שסוף סוף גיליתי אחרי כל כך הרבה שנים של סבל נוראי מפחד להקאות שיש פורום כזה, עד אתמול לא ידעתי שיש אנשים שסובלים מאמטופוביה, חשבתי שאני היחידה שסובלת מזה, אני פשוט בשוק מאתמול, אתם בדיוק המראה שלי.:) אני סובלת מאמטופוביה מאז הילדות, כשיש לי בחילות או שאני רואה אדם שמקיא או כל דבר כזה דומה אני מתחילה לרעוד מפחד היסטרי ויש לי דפיקות לב מואצות, אני לא הקאתי בערך 24 שנים, כיום אני בת 33,אני מפחדת מאוד מהרגע של שבירת הקרח(להקיא) מאז הילדות. לפעמים אני שואלת את עצמי למה יש דבר כזה בכלל הקאות? הלוואי שלא היה דבר כזה. אפילו לראות ולכתוב ולשמוע את המילה "הקאות" זה מפחיד אותי. זה הקל עליי לראות את התגובות והאתר הזה. תודה ואשמח לתגובות.

גם אני...אשמח לדבר ולשתף (נמצאית כרגע בטיפול)

גם אני אמטופובית לצערי.. הורס לי את החיים. מישו עבר את החרדה הזו זאת אומרת עכשיו אין לו פעם כן היה לו?

היכן את מטופלת גם אני סובלת מזה אני חייבת ללכת לטיפול לאן פונים? בבקשה עזרי לי

מה איתכם היום? מצבכם השתפר? מצאתם טיפול? אשמח אם תשלחו לי מייל

שלום רב! אני מאוד אשמח לשוחח ואשלח לך את המייל שלי [email protected]

שלום רב! אני מאוד אשמח לשוחח ואשלח לך את המייל שלי [email protected] ;-)

כבר חצי שנה שאני סובלת מהפוביה הזאת, בהתחלה התכחשתי לפוביה ועשיתי בדיקות רפואיות אבל הכל יצא תקין,ועכשיו אני מגלה שלא רק אני נמצאת בסיוט הזה ! זה מתחיל בזה שאני כל לילה מתעוררת ומדמה לעצמי בחילות ואז אני מתחילה לרעוד והדפיקות שלי מועצות וקשה לי לבלוע כי אני פוחדת שיעלה לי הקיא,אני רוצה להגיד לכל מי שיש לו את הפוביה הזאת- אתם לא לבד ואתם לא דפוקים ולא אשמים

יונת ביקשה שאמסור לכם ד"ש חם אמרתי לה שתכנס והסברתי לה איך... פורומים חדשים והכל אמרה שתנסה בינתיים שבת שלום!

long time no seen... מה העניינים אצלך? אהמ... איך יונת הגיעה אלייך (או את אליה)? בפעם האחרונה ששמעתי עליה זה היה דווקא מנטע. אני-וויי, מסרי לה ד"ש בחזרה. שבוע טוב.

אכן זמן רב עבר. נזכרתי יום אחד באספרגוס... ואיך קראו לשני עם התואר שהתעללנו בו? :-) אני בסדר... עובדת, חיה, נושמת... מה איתך? ראיתי אותה בפורום אחר בשם דומה ושאלתי אותה אם היא יונת שאני מכירה... ענתה שכן. היא בקשר רציף עם נטע את זה אני יודעת...

אכן זמן רב עבר. נזכרתי יום אחד באספרגוס... ואיך קראו לשני עם התואר שהתעללנו בו? :-) אני בסדר... עובדת, חיה, נושמת... מה איתך? ראיתי אותה בפורום אחר בשם דומה ושאלתי אותה אם היא יונת שאני מכירה... ענתה שכן. היא בקשר רציף עם נטע את זה אני יודעת...

תודות על כך שצלחת להוריד את ההודעה המעצבנת הזאת של רופאי השינים או מה שזה לא היה.

אהלן קלימרו, ... שוב חשבתי שנסעת לאי בודד בקריבים בלי להודיע:) האמת, שהקרדיט לא מונחת על כתפי במקרה זה. אך אני לא פחות שמחה ממך שנפטרנו מפירסומת המציקה הזאת:)-יסלחו לי בעלי העסק-. שתהא שבת מקסימה , לך ולכולנו. מיכאלה

עכשיו שאני יודע שלא את אחראית על זה,אני יכול לשחרר את תיסכוליי.... אז מה הם עשו? במקום הודעה שאפשר לשחרר אותה,הם תקעו אותנו עם הודעה קבועה באמצע הפורום!!!!!!! עכשיו אין לאן לברוח,ולא רחוק היום שבו כולנו נשנן מתוך שינה את מספריי הטלפון של הקליניקות הללו... אצלי די מוזר,לא יודע כלכך למקם את הרגש.יש אשה חדשה בחיי,שדי גורמת לי לחשוב עליה,ולא על הדברים האחרים. ממני המבולבל...

שלום, אני בת 26, בריאה בדרך כלל.לפני כ 3 שנים, סבלתי מחרדות מאוד גדולות מנושא של התקפי לב, היות ואבי נפטר בגיל 47 באופן פתאומי מהתקף לב והיה אדם בריא לחלוטין. זה ערער אותי לגמרי והחלו לי כאבים פסיכוסומטיים, מסתבר, של לחצים בחזה, כאבים ביד שמאל, דפיקות לב, בחילה וכו'. עברו עלי שנים מהגיהנום, ביקרתי את כל הרופאים שיש, עשיתי את כל הבדיקות שאפשר לדמיין ותודה לאל, חוץ מצניחת מסתם קלה, הכל תקין. הופניתי לפסיכולוגית , לטיפול שיחתי, ולפסיכיאטרית, לטיפול תרופתי. לפני כשנה התחלתי לקחת כדורי הרגעה- "ויפקס" ( שרשמה לי פסיכיאטרית), וחייתי חיים נפלאים ונטולי מחלות/ כאבים/ חרדות. לפני כ 3 חודשים, הפסקתי את הכדורים בהחלטה משותפת עם הפסיכיאטרית. בתחילה היה בסדר ואז החלו שוב כל מיני סימפטומים ופחד.אני לא רוצה לקחת כדורים כל חיי, אבל אני לא מצליחה להיות שלווה ולחיות חיים איכותיים בלעדייהם. חזרו לי כאבים שונים ומשונים, ואני חיה בחרדה ובפחד מכך שיש לי בעייה בלב. אני גם פוחדת כי אני לא רוצה לסווג כל מיחוש שיש לי כחרדה ואז שיקרה לי חלילה משהו כי אני לא אטפל ואזניח כי חשבתי שזה חרדה, מצד שני אני לא רוצה שוב לעבור את כל הבדיקות האפשריות כל שני וחמישי. מה ניתן לעשות?? איך שוברים את המעגל הזה? איך יודעים אם הכאב הוא אמיתי או שהוא פסיכולוגי?? בבקשה תעזרו לי. התחתנתי לפני שנה ואני רוצה להיות מאושרת ורוצה ילדים , וככה זה ממש לא אפשרי. כבר אין לי כוח... אודה לעזרה.

שלום לך יעל. אשמח אם תצרי עמי קשר באופן אישי לגבי נושא זה. במייל:[email protected] אני מכירה איש מקצוע מופלא שיכול לעזור בנושאים אלה.במקביל כמובן, תוכלי לעלות את שאלתך גם בפורום המקצועי העוסק במצבי לחץ וחרדה. אשמח לשמוע ממך. יום נעים , מיכל.

יעל, ההודעה הקודמת נשלחה ממני, הייתה לי תקלה קטנה .:) מיכל

שוב שלום לך יעל, אני מחכה לתגובתך . את יכולה להשאיר לי הודעה במייל , או כאן, אם מאיזושהי סיבה זה לא נוח לך. שבת שלום, מיכאלה

יפה לראות כמה השתנית.... נפתחת משהו ;-) אני כבר לא בעסקי תיירות אלא בעסקי הגבייה ובלונדי כבר לא בשטח שנתיים...

בשוק האפור ? את באה עם נבוט ודופקת לאנשים בחצות הלילה בדלת ומפחידה אותם ? ומה עם ההורים ? הם גם כבר לא בתיירות ? לא התכוונתי לבלונדי ההוא. יש עוד בלונדים בשוק, יו קנואו. את חושבת שהשתניתי ? איפה את רואה זאת ?

סתם... בחברת היי טק שעוסקת בתחום התקשורת. לא שילמת - נותקת אמא שלי עדיין בתחום. אין אף בלונדי בסביבה וגם לא ממש צריך לנסיך שלי קוראים יהונתן והוא בן 4 :-)

חגגנו את עצמאותנו ה-59, ועכשיו מתקרב ל"ג בעומר... אפשר להתחיל לעטוף תפו"א בנייר כסף, ולהכין שיפודי מרשמלו. אה, ושימו לב - אין להשליך למדורה מיכלים ריקים של תרסיסים כגון מטהרי אוויר.זה אומנם יוצר אפקט מעניין, רק שאי-אפשר לדעת לאן זה יעוף אחרי שזה יתפוצץ. ואחרי שראיתי מה קורה כששופכים חומר דליק לרוחב הכביש ומציתים אותו, אני חייבת לציין שזה באמת חינני לעיני הצופה, אלא אם הוא - במקרה - נוהג ברכב שעובר בכביש הזה.

ששפכו חומר דליק בכביש ? בהפגנות על גוש קטיף ? חבל שכל ההפגנות לא עזרו. אבל לא ניכנס לנושא הטעון הזה. חבל להתעצבן על הבקר. מה שלומך הרושקה ? איך הגב ? מתי חוזרים ללימודים ?

היי אני בת 24 בעלי בן 37 נשואים 7 חודשים שנינו מתרבות שמרנית לכן לא היה סקס לפני כן אנחנו גרים ביחידה נפרת מהוריו סלון חדר שינה שירותים נפרדים מטבח משותף אימו בת 67 אביו 78 אביו חולה אלצהיימר במצב די מתקדם מה שמקשה על כולנו אך לא מעונינים לקחת אותו לבית אבות כמו כן אימו עברה צנתור ברגל לפני כחודשיים והיא זו שמטפלת בבעל.אני ובעלי מסתדרים ולא רבים ביננו הבעיה היא תחום הסקס כבר חודש הוא לא שוכב איתי כלל אין חיבוקים נשקות ועוד אומר לי שזה זמני ולא יודע כמה זמן ייקח ושזה בגלל המצב בבית ( כלומר המצב שגורם מחלת אביו בבית) הוא לוקח סרוקסט שהתחיל לקחת במלחמת לבנון השנייה כתוב עליו שיכול לגרום לאי תפקוד מיני גם בתחילת נישואים היה יושב ורואה סדרות טלויזיה בלילות ורק פעם בשבוע שוכבים (מקודם לא שכבנו או התמזמזנו אף פעם)וגם אז הסקס היה רק כאשר אנו רוצים ללכת לישון אין לנו אפשרות להשכיר דירה בכלל אז מה עושים? אני באמת אמורה לחכות לו עד שהמצב ישתפר? כי הרי ידוע שמחלה כזו לא מבריאה? הזוגיות שלנו נראית לי לא בריאה דיברתי איתו על העניין הרבה אך לא עוזר ממשיך לטעון שזה זמני מה עושים??????????מאוד קשה לי ככה!!!!! כרגע בעלי מסרב ללכת לטיפול זוגי בטענה שבמצב בבית לא יעזור לטפל בבעיה זו ולא משנה שהסברתי לו עד כמה קשה לי החוסר סקס מוחלט הוא אמר לי פעם שאם הוא יוצא מהבית הוא יותר רגוע הצעתי לו שנלך לאיזה מקום פעם בשבוע ונשכב אך גם לזה יש לו תירוצים טוען שבשום אופן לא בוגד וחושב שהסקס ביננו טוב אני פעילה ביחסי מין לא אוהבת חידושים מין אוראלי וכו...אנא עזרתכם

ערב טוב לך שרית על פי דברייך בעלך לוקח כדור סרוקסט שהוא כדור שנלקח למי שסובל מבעיות דכאוניות ושניתן על פי מיטב ידיעתי על ידי רופא מרפואת הנפש. לכדור זה יש השפעה מדכאה על היצר המיני. מן הראוי שבעלך יספר לך מה רופאו הנפשי סיפר לו על מצבו. מלבד הקשיים האובייקטיבים שאת מעלה כאן באשר לתנאי מוגורייך עם משפחתו של בעלך קיימת הבעייה של בריאותו של בעלך. עלייך לשוחח עם רופאו של בעלך כדי להבין מה מצבו המדוייק. אני רק יכולה לעודד אותך שהמון אנשים בייחוד בארצות הברית חיים עם כדורי מדכאי דכאון וחיים עם זה טוב. שבת שלום מיכל

אולי תציעי לו לבדוק אם באמת החשק המיני קשור לסרוקסט ? שיסכים לא לקחת לשבועיים. ואז באמת ניתן לראות אם זה קשור ישירות ללקיחת הכדור. חוץ מזה, את צריכה להסביר לו שסקס זה לא דבר שולי בנישואין. זה הכרחי. נקודה. בהלכה היהודית, אם אין סקס זו בהחלט עילה לגט. אין אהבה אפלטונית. אולי יש, אבל לא במסגרת הנישואין. את צריכה להבהיר לו חד משמעית שאם הוא לא מספק את הסחורה, הנישואין מתפרקים. זה קריטי. שיבין שהוא בבעיה רצינית. ושילך לטפל בה. ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה רבה.

שלום לך שרית, אין ספק שאזור המין בזוגיות הוא חשוב ומשמעותי מאוד. הוא מייצר אינטימיות , מחזק, ובכלל עושה רק טוב לשני הצדדים. באשר לסרוקסט שרית, ידוע כי כדור זה מדכא ברוב המקרים את היצר המיני אך דבר זה אינו מתרחש תמיד. אני מכירה אנשים שנטלו את התרופה, לא נכנסו כלל לסיטואציה מינית בשל חשש שמא שלא יחוו סיפוק וכו'... וכאשר ניסו בכל זאת, גילו להפתעתם שהם אכן מצליחים לענג את זולתם ואת עצמם. אל ייאוש, זאת תקופה שבה, לדעתי, את יכולה רק לעזור ולחזק את בעלך. אני משערת , מבלי להכיר את בעלך, שנושא זה מעיק עליו מאוד. מה שחשוב הוא לברר מה מקור ההימנעות של בעלך. כלומר , האם לטעמך הסיבה היחידה שהוא נמנע ממגע היא עצם לקיחת הסרוקסט? ואולי דברים אחרים שצפים בקשר , גורמים לו להימנע מקירבה פיזית? אני תמיד ממליצה פה, לכל חבר בפורום ובכלל... לדבר. אני בעד הידברות, על כל נושא. לא ממקום של חיטוט אלא ממקום של הבנה. שתפי אותנו אם תרצי , אשמח לשמוע ממך. יום מקסים, מיכאלה.

נו, נו... דברים משתנים

את לא חייבת לקבל את ה'לא' שלו וללכת לישון מאוכזבת. נסי לגרות אותו ולהציק לו. לא מגיע לו שתוותרי לו כל כך מהר. מנסיון, גברים מתגרים ממש מהר. אם יודעים ללחוץ במקומות הנכונים ... בהצלחה

בהמשך לתגובתה של ליבי... שלומי, רוץ לאודטה ותפוס מהר א תהמקום של הסקסולוג הצרפתי הזה. עושה רושם שאתה יכול ללמד אותנו הרבה בנושא:)

היי לכולם, לחתום על עצומה למען ניצולי השואה שהמדינה מפקירה, זה המעט שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרום. באתר הבא ניתנת לכולם האפשרות לחתום, ולתרום ולו במעט עבור ציבור ניצולי השואה, אשר נאלצים לחיות בעוני מחפיר: http://www.kavud.info/

ממש לא יאמן הסיפור הזה. לא נתפס בשכל מדינה אטומה.

מה שלומך מיכאלה ? איך הלימודים ? את בשביתה ?

והמון חיוכים מסביב סתאם כך... בלי שום סיבה מיוחדת

זכה בעלך. את בטח מפנקת אותו משהו מה שלום אחיך ? התחתן כבר ?

מומלץ מאוד! http://www.mytherapy.co.il בהצלחה, יעל

אחלה אתר http://www.mytherapy.co.il

תלוי אם מחפשת תמיכה בנושא ספציפי או משהו כללי יותר.

אין גבול לאטימות במדינה: http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200704/20070414133942.htm

זה כלכך מעצבן. דווקא אנחנו,שחרטנו על דגליי הלאום שלנו את ה"לא נשכח",דווקא אנחנו איננו מתייחסים אל ניצולי השואה בכבוד הראוי,ובהערצה הראויה לאנשים מיוחדים אלו. מדינה חרא. ממשלה חרא.

חייבת לומר שממש לא הפתיע אותי להיתקל בכתבה המזוויעה בטלוויזיה בהקשר זה וכמו כן באינטרנט. כבר המציאו את הפתגם המתוחכם, שמי שהולך לישון עם כלב במיטה, סביר שיתגרד במהלך הלילה ויקום מלא בפרעושים. והאנלוגיה , פשוטה היא כל כך. ובעיקר עצובה. עצובה מאוד.

אנשים, מקווה שהחזרה לשגרה הייתה רכה ונינוחה... ברכת שבת שלום... קלימרו...

שלום שלום... ואני כבר חשבתי שברחת למדינה אחרת:) שבת שלום לכולם.

אבל לא ידעתי שבארה"ב לא מנפיקים ויזה לברווזים עם ביצה על הראש.הם שינו את החוקים מאז 9\11.......:))))))))))))) ובנימה יותר שפוייה.מה שלומך מיכאלה? איך את מסתדרת עם השביתה? אני מקווה שהפעם זאת תהייה השביתה האחרונה ,שלאחרייה יחזירו ויתנו את כל מה שהבטיחו.. ממני KALIMERO.....

באיזה פורום אפשר לקבל תמיכה או למצוא מידע לגבי התמודדות עם מוות. חברתי הטובה לא מתמודדת טוב עם מות אמה שנפטרה באופן פתאומי, היה בינהן קשר מאוד הדוק, אני רוצה לעזור לה ולא מוצאת מידע ופרטים בנושא, אשמח אם תענו לי בהקדם. תודה

שלום מיכל, נסי את הפורום הבא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=983&pass=1 שבת שלום, HERA.

שלום לך מיכל, ניסיתי למצוא דרך גוגל ומצאתי משהו שיכול לעזור ולו במעט.http://www.shin1.co.il/ya.php?sid=474890&sortby . בהצלחה מיכאלה

שלום הייתי מבקש לדעת מהי בדיקה קוגנטיבית וכיצד נעשית בדיקה כזו, דוגמא לסוג שאלות או איזה מן צורת בדיקה באיזה כלים משתמשים לצורך האיבחון.אם אפשר תשובה מפורטת. אני בן 55 , תודה לתשובתך

שלום שי, הפורום הזה אינו פורום מקצועי. כדאי שתעלה את שאלתך בפורום פסיכולוגיה קלינית: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-6,m-Doctors,a-Forums.html על-מנת שתוכל לקבל תשובה מאיש מקצוע. HERA.

היי לכולם. אני בת 19 מאיזור הצפון, סטודנטית. יש לי בעיה, עם המשפחה שלי, ואני לא יודעת מה לעשות. בקיץ שעבר בזמן המלחמה, אמא שלי הייתה מבוהלת לגמרי וערקנו לדרום לקרובים והמשך פשוט טסנו לחו"ל לשבועיים. אני לכל אורך התקופה התנגדתי למעבר ורק רציתי להיות בבית. אני מחשיבה את עצמי לציונית, והרגשתי כאילו אני בוגדת בארץ שלי ובבית שלי כשאני בורחת כמו פחדנית לדרום ואז לחו"ל. האמת שדי עשיתי לה את המוות והיא לא רגילה לזה כי אני מאוד מכבדת אותה ובכלל מחונכת ולא יוצאת נגד ההורים שלי. עכשיו שבכל מקום מדברים על עוד מלחמה הקיץ היא כבר הכריזה שהיא מזמינה לי כרטיס טיסה, (יש למשפחה שלי חוץ ממני טיסה מתוכננת גם ככה). אמרתי לה שאני לא נוסעת איתה והפעם אני אעמוד על שלי, והיא כמובן התחילה מיד להגיד שיהרגו אותה ושזה יהיה על המצפון שלי. אני לא יודעת מה לעשות. יש לי התנגשות בין מה שאני חושבת לבין אמא שלי. שנה שעברה פשוט נכנעתי כי לא יכולתי להישאר כי אז גם היא הייתה נשארת. אבל הבריחה ההיא פשוט שברה אותי. מה אני עושה??

הי מילקי, יש הבדל בין בגידה במולדת לבין הרצון והצורך להישאר בחיים. הצורך הבסיסי של בני האדם הוא הצורך בהישרדות. במהלך המלחמה האחרונה ישובי הצפון היו חשופים לאיום תמידי של פגיעת קטיושות. אנשים נהרגו בגלל הקטיושות (וכאן אני מתכוונת לאזרחי העורף, בלי לזלזל ולו לרגע במותם של חיילנו). לפעמים כדאי להתנהג בהתאם לאינסטינקטים הבסיסיים שלנו (שדוחפים, כמובן, להישרדות). אני מבינה את ההרגשה שלך, שעזיבת הבית כמוה כבגידה במולדת. אבל מצד שני, המולדת בהחלט לא זקוקה להרוגים ופצועים נוספים. בעיניי, אף-אחד מתושבי הצפון שבחר לנדוד דרומה או לחו"ל לא נחשב כבוגד במולדת או כפחדן. היתה סכנה ממשית! ואם ההערכות נכונות, ובקיץ צפויה מערכה נוספת, אין שום סיבה להישאר בקו האש. אפילו אצל הדתיים נאמר, שפיקוח נפש דוחה שבת. המשמעות היא, שלפעמים צריך לפעול בניגוד לאמונות ולדעות המוצקות שלנו. ואני מניחה שאת מבינה את הלחץ שמפעילה עלייך אמך, גם אם באופן בסיסי את לא מסכימה איתה. אבל היא חוששת ממצב שבו היא - חס וחלילה - תאבד אותך; וזה חשש שמלווה כל אמא באשר היא. השימוש שלך במילים כגון "בריחה", "עריקה", "בגידה" וכו' יוצר את הרושם, שהעזיבה שלכם את איזור הצפון היתה קטסטרופלית ולא, כפי שאמך רואה את הדברים, רצון להישמר מפגיעה ולשמור על יתר בני הבית בריאים ושלמים. וכמו שאומרים בהקשר של נהיגה - בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם... זה תקף גם לגבי ההתנגשות שלך עם אמך. גם אם להרגשך את צודקת, ועזיבת הבית פירושה מעשה איום ונורא, בפועל זה בסך-הכל מהלך שמטרתו להימנע מפגיעה מיותרת. חג שמח, HERA.

שלום לך מילקי. בחרת לך "ניק" נפלא. אין כמו מילקי:) קראתי את דבריך. עולה כאן דילמה בהחלט לא פשוטה.חרדת מלחמה יש בכולנו במידה כזו או אחרת.אמך אכן חרדה ומשליכה זאת קצת עליך ,מה שגורם לך "לעמוד על רגליים אחוריות".האם שוחחת על הנושא עם אמך והסברת לה את שעל לבך? אם כן ,מה היא אמרה?. אני סבורה כי דלימות מסוג כזה, דורשות המון שיחות הבהרה, שבסוף , בדרך כלל, מביאות לפיתרון אלטרנטיבי שיהיה מוסכם עליך ועל אמך. מצאי את הדרך בה את תרגישי שאינך מתכופפת לחלוטין ובמקביל חמודתי, נסי להבין קצת את הצד הדואג ואכפתי של אמך. ספרי לי אם דיברת עוד עם אמך בהקשר זה. מאחלת לך שבוע נפלא. ורק שלום.שלום .שלום. עלינו ועל כולם. מיכאלה

שלום לכולם אני צריכה ייעוץ עזרה ודחוף! אני בת 22 ונמצאת כרגע בדרום אמריקה כבר כחודשיים..עד עכשיו הכל היה מצויין אך לפתע לפני כ-10 ימים החל הרעה במצבי..מידי פעם אני נתקפת רעידות,בחילות,קושי לאכול,קושי לבלוע ולעיתים אף לנשום(דבר שמלחיץ אותי),אני מדמיינת שאני עומדת להתעלף וחושבת רוב הזמן על דברים רעים שיכולים לקרות ולא נהנית מכלום כמעט. הייתי אצל רופא מקומי שעזר לי מאוד ואמר שיש לי דלקת בשקדים אשר גורמת לתופעות הפיזיות הנ"ל, נתן לי אנטיביוטיקה ואני כל כך מקווה שזה המקור היחיד. העניין הוא שאני חושבת שמשהו נפשי גורם לתגובה הפיזית ואני רוצה שזה יעבור..או שמא זה באמת ק' פיזי? האם למישהו יש עצה? האם יש משהו שיכול לעזור לי מיידית או שעלי לחזור לארץ , לאמא וזהו? אני כאן עם בן זוגי והוא מבין וסבלני - עד יום שלישי עליי להחליט סופית אם אני חוזרת לארץ עכשיו או עוד 3 שבועות והכל תלוי המצבי הפיזי/ הנפשי. אם יש מישהו שמכיר מקרוב את התופעות אני מתחננת לתגובה! תודה שירלי @

שלוך לך שירלי, ראשית עלי לומר שאני שמחה מאוד שעל אף המרחק הפיזי מארצנו , את עדיין מוצאת לנכון לדבר על מכאובייך דרך המדיה הזו וע"י כך להפחית ולו במעט את מצוקתך. שירלי יקריתי, אני לא פסיכולוגית ,אך לפי התיאור המאוד קצר שנתת ,ייתכן ומדובר בהתקפי חרדה, שכנראה מקורם אינו ממש ברור לך וזו סיבה מספיק טובה להילחץ. אם תוכלי להפנות שאלה זו לפורום של מצבי לחץ וחרדה או פסיכלוגיה קלינית, יוכל איש המקצוע לאבחן זאת בצורה מקצועית ולתת לך "עזרה ראשונה". עלי להוסיף כי ההחלטה האם לחזור ארצה או להישאר בחו"ל תלויה אך ורק בך. אני מאמינה שרק לנו יש התשובות לדילמות הפרטיות שלנו, למרות שלעתים קל יותר לקבל תשובות ויעוץ מבחוץ , אך במקרה זה שלך , נסי לגייס את כל כוחותיך על מנת להחליט דבר מה, שלא יפגע בך. גם אם תחליטי לחזור ארצה ,עליך לחשוב מה יקרה כאן? האם תחושי החמצה? אולי יעלה רגש של "איך לא התמודדתי מול זה"? מצד שני, אם התחושות האלה כה קשות לך אולי יש טעם לעבד אותן בצורה טובה , להתחזק מעט ואז לשוב ולטייל. כל החלטה תהיה טובה לך, אך את התשובה חפשי בעצמך. באשר לאותם תיאורים שנתת , האם הרופאים אמרו שייתכן שיש לך משהו אחר שיכול לגרום לזה, פרט לאותה דלקת בשקדים? יש לך עוד כמה ימים עד לקבלת ההחלטה הסופית, המשיכי לכתוב כאן אם את חשה צורך(אנחנו נשמח מאוד לשמוע ממך). ושוב , לטעמי עליך להפנות את שאלתך לאחד הפורומים שהצעתי לך. הרגישי טוב! וד"ש בדרום אמריקה.

תודה רבה זה עושה טוב לקרוא שיש הזדהות עימי יש לי רק עד מחר בבוקר להחליט והלחץ עצום.. כרגע השיקול הוא האם להמשיך לפרו ולקוסקו שנמצאת בגובה רב דבר המלחיץ אותי בפני עצמו או לחזור לארץ המוכרת לי ולאימי האהובה.. אינני יודעת מה לעשות וכל מה שאני רוצה זה לחזור להנות מכל רגע כמו לפני שבועיים ולא לסבול ולהרגיש כאלו אני על ערש דווי.. אשמח לשמוע ממך עוד

תודה רבה זה עושה טוב לקרוא שיש הזדהות עימי יש לי רק עד מחר בבוקר להחליט והלחץ עצום.. כרגע השיקול הוא האם להמשיך לפרו ולקוסקו שנמצאת בגובה רב דבר המלחיץ אותי בפני עצמו או לחזור לארץ המוכרת לי ולאימי האהובה.. אינני יודעת מה לעשות וכל מה שאני רוצה זה לחזור להנות מכל רגע כמו לפני שבועיים ולא לסבול ולהרגיש כאלו אני על ערש דווי.. אשמח לשמוע ממך עוד

שבוע טוב לכולם. חג שמח. מיכאלה

שבוע מצוין לכולם. חג (שני) שמח וכשר.

קלימרוף , מיכל כהרגלה ענתה יפה (היא בכלל עונה יפה ובתבונה רבה!! אני מאוד נהנית לקרוא אותה במעופי מעל הפורום...) ואני רוצה לחדד משהו אודות אותה "גברת הדחקה", כפי שהיא כינתה אותה. הדחקה היא אחד ממנגנוני ההגנה שלנו. ואלה, צריך לזכור, נוצרו - פשוטו כמשמעו - כדי להגן עלינו. נקודה. מתי צריך לפשפש בהם? מתי צריך לסדוק בחומות אלה? כאשר אנחנו מרגישים שמשהו בחיינו הפנימיים מעכב בעדנו, שמשהו לא מאפשר לנו להתקדם, לצמוח. כאשר אנחנו מרגישים שמשהו אחר מוביל אותנו בחיים ומנחה את בחירות שלנו, ואנחנו לא מרוצים מהבחירות האלה שמשבשות את חיינו. אז צריך לברר לעומק (ואז- בעזרת מומחה לדבר בלבד - כי לפתוח זה לא בעיה - הבעיה היא לסגור כדי להמשיך הלאה "נקיים"), לצלול ולחשוב על מה בעצם אנחנו מגינים כל כך בחירוף נפש, ממה נובע הצורך להגן וכו. אבל כל זה בשלב שאנחנו כבר חזקים ובשלים להציף דברים כואבים מאוד שבד"כ קשורים לעברנו הרחוק והמשמעותי בעיצובנו , או לאיזה אירוע "מעצב" ומשמעותי אחר בחיינו הבוגרים יותר,ואז כשאנחנו חזקים מספיק מכדי להיפגש עם אותו שדון מפחיד, נלמד עם המטפל הטוב (!) איך לתת לו (לשדון) את מקומו האמיתי ולא לאפשר לו להוביל את חיינו. אז שיהיה בהצלחה.

נסיון

היי ובוקר אור(בוקר אמיתי, השעה רבע לשבע). ישנתי אולי שעתיים... וקמתי.אז... הבט ידידי, לא חוויתי שום רגש של התרסה , או בהגת "ארץ נהדרת"..לא הרגשת כי " יצאת חוצץ" כנגדי.:) אחת הסיבות שבקשתי לנהל פורום זה ,בדיוק נובעת ממקום של לחלוק ידע/סקרנות /וכו'..דווקא עם כאלה"בעלי ניסיון חיים " שמרבים לקרוא ספרים וכאלה שלא ובכלל... ולאו דווקא לינוק ידע מאותם אנשי אקדמיה, שכבודם שמור עימהם, אך יש משהו נורא תמים ונעים בעיניי ,בעצם השירשושים והתכתבויות דווקא עם אנשים כמוני וכמוך, שלא סוחבים עמם את"חובת ההוכחה". ואם כבר השתמשתי במילה הוכחה, קלימרו, אני באמת חושבת (כמה שאני לא ממציאה את הגלגל) שאין אמת אחת בפסיכולוגיה. במיוחד לא שם , בענף הכל כך סבוך הזה.. כל הדחקה באשר היא , משרתת בנו איזה מקום. לטוב ולרע. אנסה להרחיב מעט על מנת להיות ברורה יותר. אתן דוגמה פשוטה ,שלטעמי רלוונטית לשם המחשת דבריי.סבתי עליה השלום, הייתה יקירת חיי, אהבת נפשי. ממנה נאלצתי להיפרד ביגון קודר, לפני מספר חודשים. תחילה ,בחרתי להיות צמודה לאבל , צמודה לאובדן ולסחוט את מיץ הדמעות האנושי יום יום ושעה שעה. כאשר נוכחתי (בעיקר בעזרת משפחה, חברים, אנשי מקצוע), העצם ההתעסקות המרובה \ מחבלת ומזיקה לתיפקודי, לי, כאדם שמח , מתבונן, חי, הנחתי קצת לאובדן , מבלי לחוש רגשות אשמה ומצפון. בתקופה נוכחית זו, לאחר שאזרתי כוחות חדשים ומחודשים, אני מגיעה לזירת"עיבוד הרגשות", ממקום חזק יותר, לא מתפרק. מקום בו אני חשה שעצם המחשבה/עיסוק וכו' לא מייאשות אותי ומבליטות בי את החסרון שבהעדר סבתי. קלימרו הנחמד, הדחקה לטווח ארוך ולא מבוקר(ע"י העצמי- אנחנו) היא אסון נפשי אמיתי לטעמי. אך בדיוק כפי שציינת את אותם "מטעני עומס" שאנו צוברים עם השנים, באה "גברת הדחקה" ועוזרת לנו לצעוד קדימה,מעט, ולהביט אחורה אל המשקעים כשאפשר לגשת ל מטענים חורגים אלה אך בו בעת, לשמור ולגונן על הנפש העדינה שלנו. בסופו של עניין, היא שם כדי לתת לנו להמשיך, לעצור ,שוב להמשיך שוב לעצור.. ללמוד ,אך בעיקר לסלוח לעצמנו/ליקירנו .כי אנחנו כאן כדי לאהוב אותנו ואת האחר.(אמירת "פיס", שאני באמת מכוונת אליה ומתכוונת אליה). יום אביבי נהדר. ואין לך מושג כמה נעים לי להסביר את עצמי, ממקום ניטרלי וכנה, מבלי לפחד להיכשל בבחינה:) מיכאלה

כל דבר שנאמר מפורש בצורה הכי נוחה לקורא,בצורה שבה המח רגיל להגיב. גדולים וחכמים ממנו אמרו שהדעה של האחר חזקה יותר משלך,כי בדעה שלו אין את הרגש אשר מלווה את הדעה שלך.אז אני לוקח את המילים שלך בשתי ידים. נסיון החיים שלי מראה הראה לי שההדחקה שלי גרמה לי לפתולוגיות כאלו,שעכשיו קשה לצאת מהעור של עצמי.אבל בצעדים קטנים,אבל ממש איטים,פורמים את הקשרים הללו. (כמו השאלה שיש לי -למה זכרונות ילדות מופיעים לנו בגיל כלכך מאוחר,ומה זה תורם לי) חייכתי שקראתי את המשפט האחרון שלך מיכאלה,כי הוא כלכך נכון. חג שמח.. קלימרו

'הדעה של האחר' יכולה לחזק או לשנות את דעתך כשהרגשות מצטלבים, כשהרגש של 'האחר' פוגש בשלך, מלווה את דעתך מתוך הבנה והזדהות. מחובר לרגש שלך. ללא תנאים אלו דעותיכם לא תפגשנה ולא תהיה 'לאחר' השפעה על דעתך. אם תעמוד על ההבדל שבין 'הדחקה' ל-'להניח', תמצא שהדחקה היא אמצעי הגנה של הנפש למנוע הצפה של הרגשות. כאשר אנחנו 'מניחים' לדברים ניתן לאסוף אותם במידתיות הנכונה ולטפל בהם בהצלחה.

קצת שיניתי את המתכון הכפלתי אותו אבל רק השתמשתי בחצי כוס סוכר ובחבילת מרגרינה אחת לכל הכמות ובמקום ברנדי, כוס מים רותחים ובלי ציפסים של שוקולד או אגוזים בקיצור יצאה עוגת שוקולד נפלאה וכווולם היו מרוצים.אז שוב תודה רבה על המתכון...ואיך יצאו הבראוניס שלך? הידיד שלי חזר סוף סוף מחו"ל

.

כל מי שטעם, אכל לפחות עוד חתיכה אחת... הלכתי עם המתכון המקורי (מבחינת כמויות של חמאה וסוכר), רק שבמקום ברנדי שמתי איזשהו ליקר. חוץ מזה שמתי שוקולד צ'יפס, חלבה ושברי פקאנים מצופים בקרמל. המסקנה היא, שאכן אפשר לעשות עוגות לפסח, שלא יהיה להן טעם של... עוגות של פסח! ברוך השב לידיד שלך.

לכל באי הפורום. חג חירות שמח. הנאה מהחג ,ונסיון לראיה אופטימית ומתפשרת לגבי החיים. שנדע לשלב בתוכנו את ארבעת הבנים. ממני קלימרו

שלום לך!! מה נשמע? המחיקות לא נעשות על -ידי לכן אנסה לתפוס את האחראית על כך ואדאג שזה יימחק. מיכאלה

היי אולי אתם זוכרים אותי לפני כשנה וחצי שכבתי עם זונה ומאז אני סובל מדכאון קשה...תמיד הייתי אדם ישר ואהבתי נשים רק הייתה תקופה קשה וחשתי בודד ידעתי שזה יכאיב לי אבל עשיתי זאת בכל זאת.......אני מרגיש מלוכלך ואני מרגיש שאנסתי אישה וזה ממש כואב לי.......אני לא יוצא עם בחורות כבר הרבה זמן אני יודע שאני מת........אני חי רק בגלל שאני מתבייש להתאבד........ממש הייתי רוצה למות......אין לי כח ....אני סטודנט באונ כמעט בן 30 אני עומד לעוף בגלל שלא מצליח ללמוד אין שום אופק לחיים האלב ואני מתפלל למוות כל הזמן...חברה שלי לשעבר שאהבתי כל כך אחרי כמה שנים שהיינו יחד זרקה אותי ואז נכנסתי לדכאון שהוביל אותי לזונה חלק מזה נובע מהקטע שכאב לה מאוד בעת קיום יחסי מין ונראה לי שהגוף שלה דחה אותי..........הלוואי והמוות המשחרר יגיע אני חי על כדורים וטיפול פסיכולוגי אבל זה לא עוזר ..........לא יכול יותר רוצה למות.........

חג שמח למר בלו, ובכן, יקירי, אתה לא הראשון ששכבת עם זונה, ובוודאי לא האחרון. לא אנסת אף אחת, וגם אם באופן אישי אינני רואה בכך מהלך סטנדרטי, הרי שכולנו שומעים על כל מיני כוכבי על ששמותיהם חרוטים על מרצפות הוליווד והם היו אצל זונות, ועוד שונות רחוב. לא עשית חטא. זו היתה התנסות שברגע מסויים "נגררת" לשם, ואם זה קשה לך כל כך - נסה להדחיק, ולומר לעצמך, מה שנכון - שמי ששכב עם הזונה היה מישהו אחר. שכן היום אתה אחר ולא תבחר לעשות את זה. כולנו עושים מעשים שמתביישים בהם, ואיך היינו הופכים לאנשים טובים יותר אם לא היינו פוגשים גם ברוע? וכל הגברים הישראליים הנכבדים שניזעים עם נשותיהם לתאילנד למסאז' - מה יש? הנשים האלה הן דיילות בכנסייה? אל תכביד כל כך עם עצמך, היה סלחן, ואמור לך שהיית צריך את ההתנסות הזו כדי לשייף את הסרגל המוסרי שלך, ולהמשיך הלאה אחר. ובקשק לדיכאון... שהקשר כאמור ברור. נסה לשתף איש מקצוע בעניין? היית פעם בטיפול? מה עמדתך בנושא? שתף אותנו, . ושיהיה באמת חג שמח. מיכאלה.

היי אני לוקח כדורים ובטיפול לצערי המטפלת בחופשה.......בכל מקרה קשה לי עם זה ואגב הייתי עם זונת רחוב.......ואני מצטער על זה .....זה פשוט פשע........וגם את רואה בזה משהו נורמטיבי וקשה לי לראות משהי שתראה בזה משהו נורמטיבי ותסכים להיות איתי ולחבק אותי ובאמת לאהוב אותי בצורה הכי פשוטה ואף פעם לא ארגיש עם משהי בנוח בקשר אינטימי בעקבות המקרה וגם לא רואה כיצד אוכל להסתיר.......מקווה שהמוות ישחרר אותי מהטעות הנוראית.......

שלום... זה שפרויד דיבר על הדחקה כמנגון הגנה השומר עלינו מפני התנפצות הנפש מביא אותי למחשבה מסוימת.. אם עשינו דבר מה(לא באופן שיטתי) שהמחשבה וההתעסקות בו"גומרות" אותנו, אנו צריכים להניח לו לעתים. ולעבד ולאבד אותו רק כשהנפש מאותתת שזה בסדר. אני האחרונה שבעד הדחקות. בפסיכולגיה יש דיון , כמו על בריאת העולם בערך, מתי צריך להדחיק ולמה... בגדול, משהו שלא מותיר לנו יכולת לתפקד, לא צריך להיות מונח על השולחן. לא נורא אם מחביאים אותו באחת המגירות , עד שאפשר לפתוח אותה מבלי להינזק נורא. זאת הייתה כוונת המשורר ,קלימרו יקירי:).

בגלל שאין דרך לדעת מהו הגוון של הדברים שנאמרו,אני מקווה שהבנת ששאלתי הייתה ללא כל רצון להתריס או לעצבן. ובקשר למה שכתבת,תרשי לי לחלוק על חלק מן הדברים. אתחיל ואומר שהידע שלי הוא שילוב של תובנות מן החיים,וקריאת ספריי פסיכולוגיה סוג ג'. כאשר ישנה מחשבה שאינה מאפשרת לתפקד,איך אפשר להדחיק דבר שכזה? אם ישנה מחשבה שכזאת, אז העוצמות שלה וההשפעות שלה על הגוף,הם כלכך גבוהות,שלהדחיק זה מצב בלתי אפשרי,אז מה אמורים לעשות בשביל להתרומם? ועוד שאלה-האם הדחקה לא יוצרת מצב של עומס,והאם לא שווה להתמודד עם כל דבר שקורה (גם דברים קיצוניים וגם דברים פשוטים)? אני מאוד מקווה שאת מבינה שהשאלות שלי נובעות מחוסר הידיעה שלי,ומרצון ללמוד,ולא בכדי ליצור תסיסה ...(אלוהים תסביר לי למה אני צריך להסביר את עצמי,ממה הפחד?) :) ומקווה שהחג עבר,ושכמויות האוכל היו שפויות(אצלנו כמויות האוכל היו בלתי שפוית ,24 שעות אחר כך אני עדיין מעכל את החרוסת) ממני קלימרו:)

שלום לכולם/ן... מתנצלת על כמה ימים של נתק.. הייתי במיון בשל סחרחורות איומות... מסתבר שיש לי את וירוס הורטיגו. כל העולם מסתובב, פשוט חויה בלתי רגילה:) אז קצת קשה לכתוב שלא נדבר על קריאה. מקוה שאחלים במהרה ואדביק את הקצב בשירשורים פה:) חברים חג שמח , טעים , מהנה. שלכם, מיכאלה.

היי מיכאלה.תחלימי במהירות הבזק. נשמע כמו סיוט הוירוס הזה. חג שמח!!!! קלימרו

היי מיכאלה! דבר ראשון - החלמה מהירה. מאחלת לך שתרגישי טוב, כדי שתוכלי לבלות בחופשת הפסח. דבר שני - חג שמח! HERA.

חן חן.תודה. בעזרת ה' - אחלים במהרה:). מיכאלה

תרביצו הרבה קנייעדאלאך בכיף, צ'כחו מהקלוריות צ'כחו מהשטויות אכלו ושתו כי מחר נחיה ! רק בכיף שהרי כידוע: מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד !!! ועוד ידוע שיש לעשות אהבה ולא מלחמה , רייט ? סו בי וול, לוטס אוף הפינס טו אול אוב יו גייז, ולהשתמע בשמחות. אמן כן יהי רצון. להתראות אחרי החג :

דואר ישראל המטופש טוען שגם כששולחים גוביינא על השולח לשלם !!!!! ולמה ? כי אולי הצד המקבל לא ישלם. הבנת את זה ? כן כן. ולא רק זה, משלוח גוביינא יקר יותר. אז מה המשמעות של גוביינא ולמה שמישהו אין היז רייט מיינד ישלח גוביינא ? עונה הפקידה: כי ככה יש לך שובר ביד ששילמת וכמה שילמת ותוכל לנסות לחייב את הנמען. וואט יו סיי הרושקה ? נכון שאנחנו חיים במדינת חלם ? בינתיים לא שלחתי והארגזים עמדו בחוץ ובא הגשם ...

טוב, לא יפה לקלל אבל - איזו חברת דואר מטומטמת יש לנו בארץ!!! אבל כפי שכתבתי אז, אני מוכנה לשלוח לך בדואר את עלות המשלוח (רק תצטרך לשלוח לי למייל את הכתובת שלך). אלא אם... באמת קרתה טרגדיה... והספרים אינם שמישים עוד בשל הגשם...

חג שמיחח וכשר ממני ובן זומא שהיה יושב בית המדרש ודורש.....(מגיע לי ...דפקו אותי...אנד צטרה ) שלכם שמחוש..........

מה זה ? הנהלת דוקטורס לא שמעה על שעון הקיץ?? מה הם ישנים שם שנת דובי חורף??. בשעה 12 ועשרה כתבתי הודעה והם הודיעו שהקדמתי את המאוחר בשעה...... הכל בגלל הפרסומת הזו של שיני הזהב שקופצת לי על הפרצוף......

חג שמח . נעלמת קצת בזמן האחרון. מקווה שהכל בסדר ,ושההכנות לפסח עברו בצורה טובה. קלימרו

מצטרפת לאיחולים. חג שמח לכולם!

מכסה לי את הפורום מודעת פרסומת שלמרות שאני לוחצת על הX היא לא נכבית ככה שזה בילתי אפשרי בשבילי לקרא את הכותרות של השירשורים השונים ...אז מתנצלת מראש על כך שאני לא קוראת אותן

היי פרח שחור, אני בימים אלו מנסה לפנות למנהל האתר על מנת לעשות משהו בנידון. זה מפריע לכולם וביער מציר לעין השפויה. מיכאלה

מצטרף לפרח שחור ולמיכאלה. בלתי אפשרי לכתוב או להגיב. וההודעה הזאת חצופה-פעם היא נסגרת ופעם לא... עד מתי ????!!!!!:::))))

הובחנתי בסכיזופרניה פרנואידית ברמיסיה חלקית רציתי לדעת מה המשמעות? והאם יש לי זכות לבקש מהרופא המטפל לתת לי לעיין בתיק הרפואי שלי? משום היא אמרה לי ישירות שיש לי הפרעת אישית ואחר כך גיליתי שיש לי סכיזופרניה פרנואידית?

שלום לך, הייתי שמחה לתת לך תשובה , אך אין זה פורום מקצועי . על כן אשמח להפנות אותך לפורום של "פסיכולגיה קלינית" ו/או "פסיכיאטריה". שם יש מומחים שיוכלו לספק לך תשובות מדויוקות. בהצלחה, מיכל.

סימן שאלה יקר... אני יכול רק לחזק את מיאלה,בזה שאת ההגדרות לשאלות הקשות ,תקבל בפורומים של פסיכיאטריה,או כל פורום אחר אשר מנוהל ע"י פסיכיאטר. מנסיון אני יכול לומר,שיש הוכחות(לא יודע אם מדעיות כי רוב המחלות הללו הן יותר רוחניות מאשר מדעיות),לכך שאנשים שסבלו מהפרעת אישיות כזו או אחרת,הם מועדים לפתח סכיזופראניה.הסיבות לכך הם כל מיני טריגרים נפשיים שיכולים לעורר את המחלה. ובקשר לשאלתך -בשביל מה אתה רוצה לראות את התיק הרפואי שלך? האם בזה שתסתכל בתיק הרפואי שלך,תוכל לעזור לעצמך יותר טוב? ובגישה היותר ממסדית,אני כמעט בטוח שיש לך זכות מלאה לראות את התיק האישי שלך.השאלה היא האם זה יעזור לך? חג שמח . ממני קלימרו...

היי קלימרו, מה שלומך?? אני לא ממש מסכימה עם דבריך באשר להתפתחות סכיזופרניה בקרב אנשים בעלי הפרעות אישיות.. עדיף שניתן למומחים הגדולים לחוות דעה, זה כל כך גדול ועדין נושא האיבחון שלטעמי צריך להיזהר נורא במלים...:) מקוה שהתחלת לנקות לקראת החג:) מיכאלה

הלו קלימרו! אני מצטרפת לדבריה של מיכאלה - אין שום הוכחה מדעית לכך, שהפרעות אישיות נוטות להתפתח לכדי סכיזופרניה. אפילו לא הפרעת אישיות גבולית, שבעבר נטו לייחס לשמה את המיקום שבין נוירוזה לפסיכוזה (ולכן - "גבולית"). אצל הרבה אנשים הפרעות פסיכוטיות פשוט מתפרצות - בלי שיהיה רקע ברור של הפרעה נפשית מוגדרת כזו או אחרת. אצל חלק מהחולים יש רקע מסוים של "מוזרות", ואצל אחרים אפילו זה לא קיים. מה שכן, מעניינת אותי ההתייחסות שלך להפרעות כאלה כאל הפרעות רוחניות יותר מאשר מדעיות... והרי הטיפול בהפרעות קשות הוא מדעי (כלומר - תרופות) בעיקרו. במחלות פסיכוטיות התרופות הן הבסיס להכל - רק אחרי שמרגיעים, תרופתית, פסיכוזה פעילה, אפשר לפנות גם לדרכי טיפול אחרות (פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו').

אני מקווה שתקראי למרות שאת לא מנהלת הפורום.מה שלומך? אצלי לא הכל בסדר.נכון חופשת הפסח שלי מתקרבת, וזה נורא טוב. אך, הערב אני עם דלקת גרון, ומצוברחת בגלל זה, ומעוד סיבות יותר רצניות פי אלף כמו בריאות של ההורים, עבודות אוניברסיטאיות ודייטים ששיכים ממזמן לעבר,שאני מהרהרת בהם יותר מידי. כל-כך התרגלתי לכתוב אלייך. אפילו שמעולם לא ראיתי אותך או באמת היכרתי אותך. בנוסף, הידיד שלי שאני אוהבת לפטפט איתו ולהתבדח על כל הצרות הגדולות והקטנות של החיים טס לחו"ל . מי יודע? אולי גם את טסת לח"ול? אולי מנהלת הפורום הזה היא מקסימה אין לי מושג -את גם מוזמנת לענות לי, אם בא לך.

היי פרח שחור (ניק מיוחד:אני כל כך מזדהה איתך באשר לדלקת , לעבודות ולחיטוט הלעתים מיותר שלנו בעבר(אקסים,אקסיות ובכלל כל מה ששייך להיסטוריה). גם אני עם דלקת גרון קצת מרגיזה, אבל מצאתי את ההיתרון שבדיכאון(יצא לי חרוז:וזה הולך ככה, פשוט לנצל את השהייה בבית ללא מעש ולהפוך את הדלקת הזו למשהו שבגללו אני עושת מלא דברים אחרים כמו לכתוב, לצייר , לנקות-במיוחד לקראת החג הקרב. בקיצ'- להישען על המחלה לטובתי. ספרי לי קצל על עצמך, אני חדשה כאן ושואפת להכיר טוב יותר את חברי הפורום וכמובן שיכירו אותי. תבריאי במהרה ותמשיכי לכתוב כאן למרות שהרה היקרה כבר אינה מנהלת האתר ,אך נוכחותה מורגשת כאן במלוא חיוניותה:) ממני שמעדיפה להיקרא כאן מיכאלה:)

היי פרח שחור (ניק מיוחד:אני כל כך מזדהה איתך באשר לדלקת , לעבודות ולחיטוט הלעתים מיותר שלנו בעבר(אקסים,אקסיות ובכלל כל מה ששייך להיסטוריה). גם אני עם דלקת גרון קצת מרגיזה, אבל מצאתי את ההיתרון שבדיכאון(יצא לי חרוז:וזה הולך ככה, פשוט לנצל את השהייה בבית ללא מעש ולהפוך את הדלקת הזו למשהו שבגללו אני עושת מלא דברים אחרים כמו לכתוב, לצייר , לנקות-במיוחד לקראת החג הקרב. בקיצ'- להישען על המחלה לטובתי. ספרי לי קצל על עצמך, אני חדשה כאן ושואפת להכיר טוב יותר את חברי הפורום וכמובן שיכירו אותי. תבריאי במהרה ותמשיכי לכתוב כאן למרות שהרה היקרה כבר אינה מנהלת האתר ,אך נוכחותה מורגשת כאן במלוא חיוניותה:) ממני שמעדיפה להיקרא כאן מיכאלה:)

אם את רוצה לדעת יותר עליי פשוט תקלידי בחיפוש את הכינוי שלי ואז יעלו לך כל המקומותבהם סיפרתי על עצמי ו/או שמישהו אחר רצה לספר קצת מעצמו בשמי... מחר בשש קמים לעבודה ...דלקת או לא דלקת. רק חבל שלא אוכל לדבר כי אני צרודה...חלק מהעבודות אצטרך אולי לבטל וזה הפסד כספי. הורי צריכים את עזרתי ואני מאד רוצה להיות שם ולעזור וגם נורא דואגת בגלל ניתוח של אחד מהם...אבל , אולי עדיף שלו אבוא כדי לא להדביק...הלימודים החשובים לי מאד על HOLD כלומר-אני לא יכולה להתרכז בהם או להקדיש זמן דבר שמלחיץ אותי מאד. מזל, שבשביל זה יהיה לי את שבוע הבא. נעים להכיר, בהצלחה ורפואה שלמה לך.

לא צריך להיות מנהלת הפורום כדי לקרוא את מה שיש לך לכתוב! אני קוראת גם כגולשת מן השורה. הפעם האחרונה שהייתי בחו"ל היתה לפני 10 וחצי שנים (הייתי בדרום אפריקה). ומאז, לא הייתי בחופשה בכלל, אפילו לא איזה סופשבוע קצרצר בארץ. אבל זה מתוך בחירה ולא מתוך כורח. לכמה זמן טס הידיד שלך? אני מאחלת לך שדלקת הגרון תחלוף במהרה... זה באמת לא נעים בכלל ואפילו מציק מאוד. מה קורה עם ההורים שלך? אני רואה איך ההורים שלי מתמודדים עם ההורים שלהם (היינו הסבא והסבתות שלי) - זה בהחלט סיפור לא פשוט, שמחייב התארגנויות שונות ומגוונות. הסמסטר שלי התחיל לפני שבועיים, כך שעדיין אין לי עבודות להגיש. אני מניחה שאחרי פסח יתחיל העומס הרציני... ועל מה את מהרהרת כשאת חושבת על דייטים מן העבר? מה יש בהם, שמעסיק אותך כל-כך? העובדה שלא היתה המשכיות? אני מניחה שזה מלווה בתחושה חמצמצה של החמצה... תנצלי את חופשת הפסח כדי לנוח קצת מהמרתון היומיומי. אני יודעת, למשל, שאי-אפשר לנוח מהדאגה להורים, אבל זו הזדמנות להיות איתם קצת יותר.

מה שלומך? איך הגב שלך? אני מקבלת אנטביוטיקה כי זה הפך לברונכית.אבל אני מרגישה עכשיו יותר טוב. כשכתבתי אתמול זה היה כי בבת אחת המצב שלי החמיר -זה יכול להלחיץ. אני גם לא טסתי לחו"ל ב10 שנים אחרונות למרות שגרתי שם המון שנים. ולא ממש נוסעת לצימרים בסופי שבוע,אבל בשנה הבאה זה יישתנה... זה עד סוף שנת הלימודים הזו וזהו בשבילי.אבל אני חייבת להכנס לפוקוס יש לי עבודה וחצי להגיש.ועוד חומר לקריאה. הידיד שלי טס לשבוע .יותר מאוחר אתקשר לבן זוג שלו שנשאר גם הוא בארץ, לשאול מה שלומו. מקווה שהניתוח יעבור בשלום. אצטרך גם בקרוב לעבור על ספרי הבישול כי הבנתי שאני מבשלת בחג...אני יודעת לבשל,רק שזה בדרך כלל לא התפקיד המשפחתי שלי . אבל אני מקווה שיצליח...זה לא ל10 אנשים, רק משפחה קטנה ונחמדה. זה צריך להיות קל. פשטידה או שתיים כשרות לפסח ודיינו. הסיבה שאני חושבת על דייטים מהעבר ...בפרט על האחרון הוא -איפה טעיתי ...והפקת לקחים. ואז שוב...אולי, ואז, שהוא בעצמו יחזור על ארבע...ואז, אולי לא הייתי צריכה לומר לו שהוא צריך להתרחץ ...ואז, אבל לא יכולתי לעמוד בסירחון... והוא עוד התעצבן עלי כששטפתי אצלו שני סירים של המיקרו..הוא עשה דיאלוג שלם של מה הייתי אומרת,היפוטטית, ומה הוא עונה על כך-שבטח אני חושבת שאני רוחצת את הסירים בשבילו אבל שבעצם אני עושה את זה בשביל עצמי... נשארתי בפה פעור....ואז "את רואה מה קורה שמתפשרים"מהידידים שלי... והריח המסריח מהפה שלו. ואז "אני לא יעמוד ביינך ובין ההגינה שלך" והרה מדובר כאן על יחסים של שבועיים לא שנה ולא שנתים.הוא אמר בטלפון שאני אשלם את חלקי ביציאה לסרטים וכו' וכל אותם שבועיים ראיתי שהוא עוד מחפש...ובפעם השניה בשבועיים שהוא גמר איתי את היחסים-פשוט אמר לי בטלפון שאני בטח הבנתי שזה לא זה,ושלום. והרה זה לא שהוא בחור כל כך מדהים.הוא גר בדירת חדר מטונפת ומבולגנת במרכז תל-אביב,עם תצלום פנורמי קטן של תל-אביב שהוא צילם תלוי 5 סנטימטרים מהתיקרה מעל למיטה המלוכלכת שלו עם השתי זוגות אופניים שהם הכלי רכב היחידים שלו, לא נוהג. והרים של בגדים מצחינים שלו .שירותים של התחנה המרכזית בתל אביב מריחים כבושם יקר לעומת השירותים שלו.הוא היה מבוגר ממני ב7 שנים לא בעל כסף אבל אינטליגנט למדיי, מאד משכיל, משקפים עם מספר נורא חזק חצי חרש..והוא עזב אותי! אז אני מניחה שהוא מצא לו מישהי יותר טובה ממני.כי הוא לא מחפש. ודווקא הוא מצא חן בעיניי בייחוד אחר שהוא השתמש במיי פה. הוא לא דיבר איתי בעיברית. אני דוברת עוד שפה שהיא שפת האם שלו, אולי היה לנו פער תרבותי או משהו לא יודעת. כואב הלב. יהיה לי יותר זמן לחשוב על זה אחרי שאסיים את התואר.

אז, לסיום המכתב הקודם רק רציתי לומר, תודה ...ושהתגעגתי.למרות שנעלבתי שלא הכללת אותי בחצי מיניין "הוותיקים שגולשים כאן" ואם כבר הזכרתם פגישת מחזור -אז אני בעניין .אני אבוא עם מסיכה ופיאה...מה שמצחיק זה שאני מדברת בדיוק כמו שאני כותבת.מאחלת לך שגם תנצלי לטובה את החופשת פסח שלך.וחג פסח שמח לך ולשאר גולשי הפורום הנחמדים.

היה אחלה של יום הולדת הקטנה נהנתה עד השמיים קיבלה ביטחון רקדה והשתלוללה רק שמחות ומסיבות יאללל'ה בייי אני

אני כלכך שמח לשמוע שהיא נהנתה.. וגם כמובן שהאמא נהנתה... שבוע של שמחה.. קלימרו

שלום ! מאז ומעולם הייתי ביישנית...כעת יש לי בעיה מלבקש מאמא שלי ללכת יחד ולקנות חזייה (או אפילו סתם ליידע אותה על זה)? . בכיתתי כבר כל הבנות לובשות חזייה כבר לא מאתמול. זה משהו שאני מאוד מתביישת ומתפדחת לומר לה, ובייחוד שאני חושבת שאני בגיל כבר לא קטן מלהתחיל ללבוש חזייה . יש לציין שהיא בכלל גם לא הציעה לי ללכת ולקנות! אני רבה איתה לפעמים, היא לא אדם כל כך שמח והאמת לא תמיד כיף לי להיות איתה. מה עושים???!!!! גם אם לא אלך איתה לקנות, אני רוצה ליידע אותה בכך- ואני מאוד מתביישת. מה לעשות ???!!!!!!! :-( בתודה מראש !!

חמודה אין לך מה להיתבייש להגיד לה תתפשי אומץ ולדבר איתה על הכל בלי מחסומים ועם את וצה אני יקנה לך בכייף

אולי את יכולה לבקש מחברה לבוא איתך.. או אולי מדודה קרובה אני בטוחה שאימך תשמח ללכת איתך.. אולי היא לא מודעת לעניין חבל שהדבר ימשיך להפריע לך סתם... זה ממש לא בושה תפשי אומץ!!! בת כמה את?

שיהיה בוקר טוב לכולם עם קצת אופטימיות לחיים... איפה כולם נעלמו?? כולם עסוקים?? עסוקים זה טוב!! טוב אוהבת אותכם.... (תראו קצת נוכחות פה לא יזיק :))

קצת באיחור אבל........שיהיה ערב נעים , לילה נעים... ובכלל מזג האויר היום מיוחד במינו. לצאת קצת החוצה להסניף ולחזור. מיכל:)