פורום תמיכה הדדית

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3378965,00.html

היי קלימרו, עדיף שתצחק כי אחרי הכול מה נותר עוד לעשות. קראתי והתעצבתי ולאחר קריאה שנייה, הצלחתי להבין חלר מההיגיון... מה עם השותפה?? מה שלומך? נ.ב עוד לא הלכתי להצגה"ניקול ואני" , מקוה שזה יקרה בקרוב. יום נעים ואביבי משהו, מיכל או בשמי האינטרנטי"מיכאלה":)

אפילו הציפורים חייכו אליי הבוקר(בגלל השביתה אני לא עובד,מבחינה כספית זה בעיה,אבל מבחינה נפשית יכולתי להנות מהיום המדהים הזה). אני אתחיל לחפש דירה בזמן הקרוב,וזה בעצם מסכם את כל המצב . בקשר להצגה "ניקול ואני",אני מקווה שהיא מופיעה איפה שאת מתגוררת,יכול להיות שהיא היתה רק חלק מן האירועים של שבוע בריאות הנפש,דבר אשר לצערי הרב משנה לשנה,פחות ופחות שומעים עליו בתקשורת ובמדיה הנוספות. ואיך את סטודנטית שלנו? איזה שנה אם מותר לשאול?

היי, שמחה שהצלחת להנות מהחופש הקטן. רק כשהוא קטן אפשר להנות ממנו. שיגרת בטלה(לפחות אצלי , מוציאה אותי משלוותי.) לכן גם לא הייתי מאלה שעשו את "הטיול הגדול" לאחר הצבא.זה היה בטיפטין טיפין וכך נהנתי יותר ולא חשתי שיעמום מעצם החופש. באשר לשאלתך יקירי... אני שנה שלישית(אולי גם השלילית:). חורשת ובין לבין נהנית מפורום הזה. ובין לבין עובדת עם ילדים מדהימים , כותבת מעט..ומתקיימת באושר מסויג. כמו כולנו :) ערב נעים קלימר(החלטתי להשמיט את הו'- ולתת לך "ניק" פרטי משלי, זה בסדר?:) אגב, בקשר לחיפוש הדירה, בהצלחה... החיפוש המעיק (ובסופו מציאת הדירה) ,שווה כל רגע מעיק במחיצת אדם שלא נחמד לך בקירבתו(מ נ י ס י ו ן ).

שלום הייתי רוצה לדעת מה הדבר הכי טוב והכי יעיל לתופעות של לחץ. אני בחורה לחוצה וחרדה, מהכל בעצם, וקשה לי לחיות ושלא לדבר על לתפקד..ואני צריכה לתפקד..בעבודה ובחיים, ובמציאת בן זוג, אני מעל גיל 31. ניסיתי ציפרלקס, אך עשה אותי ישנונית מאוד, עד כדי חוסר תפקוד, והזעה רבה והתרגלתי מהר מאוד לכדור. ניסיתי כמעט הכל .... מה לדעתכם הדבר הכי טוב לאנשים לחוצים, שלא לדבר שהתופעות בגוף מאז שאני סובלת מלחץ הן הזעה ודפיקות לב ואז פוביה חברתית ואז דכאון ואז...וכו' וכו' הרשימה ארוכה . לחץ זה דבר מאוד לא בריא לגוף..ואני סובלת ממנו כבר עשר שנים בערך. תודה

שלום לך מיכל, אני בדיוק חוזרת משיעור בפסיכולוגיה שדן בתופעת החרדה.אז אני עושה מאין"סגירה":) ראשית ,דעי לך שאת לא לבד בענין הזה. יש המון אנשים המתארים תופעות דומות לשלך. שתי המלצות לי אליך. האחת, שאני באופן אישי משתמשת בה כשאני חשה בלחץ לא סביר , היא הרגעה באמצעות תרגילי נשימה בעזרת קלטת של ברוך דרור. זה תמיד נעים לשמוע את קולו ועוזר להירגע וללכת לישון/לעבודה ולעיסוקים אחרים נינוחים יותר. העצה השניה היא שתבקרי בפורום "לחץ וחרדה" ,שם יש איש מקצוע שיידע לתעל אותך למקום הנכון באופן מקצועי. אני מאחלת לך המון הצלחה המשיכי לשתף אותנו ... מיכל

היי מיכל, התכוונתי לקלטת של ד"ר ברוך אליצור ולא ברוך דרור שהוא שחקן .. פליטת פה פרויאדינית או שסתם....:) בהצלחה.

ישנם הרבה סימפטומים אשר גורמים ללחץ.חלק מגורמי הלחץ אנחנו,כל אחד והשק שהוא סןחב איתו. ניסית פעילות גופנית? דמיון מודרך? ישנם עוד הרבה פעילויות אשר יכולת לעזור,פשוט צריך להתאים אותה לנפש. ממני קלימרו

את צריכה לפנות לרופא המשפחה,שימליץ לך על תרופה אחרת או פעילות גופנית, מה שלי מאד מאד בא אבל מחוסר זמן ו מהתעצלות אני לא עושה. כשאני לחוצה או עצבנית (ויש הרבה שמעצבנים אותי, למשל מלפני מספר דקות..) אז אני לוקחת "רסקיו". גם כדורי "ריגעון " מאד עוזרים. תה צמחים ללא קופאין, גם מועיל.\ הכל תלוי ברמת הלחץ והעצבים... בהצלחה וכל טוב

היי בוקר טוב... מזל טוב לקטנה שלך!! לא סיפרת לי... אני לא יודעת עליך כלום- אשמח אם תספרי.. ברור שאני רואה ארץ נהדרת- הם קורעים.. פשוט הורסים את הבריאות אבל אני הכי מתה על מועדון לילה, הישראלים דווקא לא מצחיקים אותי.. סתם לא משהו. מה עוד??? היום לא הלכתי לעבודה- אין לי כוח.. כל הלילה לא ישנתי והייתי במחשבות על החיים והייתי צריכה לקום היום מוקדם כי הייתה לי מטלה לעשות, אבל סיימתי ועכשיו אני בביתי הקט, איזה כיף. אז מור'וש ספרי לי עליך.. מעניין..

אז ככה- אני בת 30 עם 2 נסיכות כאמור, הקטנה אוטוטו בת 2 ה"גדולה" בת 3.5 כן, גם אני משוגעת על מועדון הלילה במיוחד עם הבלונדי הגבוה נו שכחתי איך קוראים לו, לא שכטר השני... במה את עובדת? ואיזו מטלה עשית? יום מקסים

מי אורי גוטליב?? אני עובדת בעסק מישפחתי - לבנתיים עד שאני ימצא משהו שאני אוהבת לעשות.. הבעיה היא שאני לא אוהבת כלום ואני דיי מבולבלת בשלב זה של החיים ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי אבל מקווה למצוא את התשובות כמה שיותר מהר. המטלה זה סתם הייתי צריכה למסור כמה טפסים איפשהו והייתי צריכה לקום מוקדם - סיוט. ואם אפשר לשאול.. מה מביא אותך לפורום?

מה הסיפור שלך למה את פה בואי נכיר וניראה מה אחד יעור לשני

משעמם לי..

גם לי מצ'עמםםםם. מלא עבודה ואין כוח לעשות ... תגידי, את רואה - "ארץ נהדרת? " אמש גם היתה תוכנית פצצה "הישראלים", מתה עליה. ממש מצחיקים. ראית?? סיפרתי לכם שהקטנה שלי חוגגתת שנתיים, ב"ה ביום שישי? יום טוב מור

בוקר טוב . היה לי אתמול יום ארוך ומתיש. מקווה שהיום שלכן היה יותר טוב משלי. קלימרו

תגידי לי מה זה השם הזה?! הרגת אותי מצחוק.... זה מזכיר לי את השיר : אני זורו מפוצץ בדינרו... הילדה שלי משוגגעת על השיר הזה לי היה דווקא יום נחמד קניתי הפתעות וממתקים ליום הולדת של הקטנה ולמה היה לך יום ארוך ומתיש??? מקווה שהיום יהיה קליל יותר בערב ראיתי הישראלים, משוגעת עליהם אחכ ראיתי הלילה עם ליאור שליין פיפי ולישון מחכה לי עוד יום ארוך היום..

חחחח

כ

יום נעים גם לך מור!(למרות שהוא מתקרב בצעדי ענק לסיומו:) אני חדשה כאן... ספרי לי קצת על עצמך.. מבטיחה שאספר בחזרה:) מיכל

כל הכבוד לך על עבודת הקודש שאתה עושה כאן.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שוב- כל הכבוד מי יתן ויהיו עוד כמוך. תמשיך בדרכך הטובה ממש ריגשת אותי!!!!! כל טוב שבעולם מור מקווה שישמעו לעצותיך החכמות והמועילות.

אם כן אז אין על מה,אני לא חושב שאני עושה משהו מיוחד.

כן על השירשור הנ"ל. וכן- אתה עושה עבודת קודש. כל טוב לך

יש מי שיודע שהלב בוכה?

ערב טוב לך..

הגיע הזמן שאני אלך לישון. חבל שאני מפספס אותך זיוה,מקווה שתהיה לנו עוד הזדמנות להכיר. לירוני-תודה שהיית כאן היום.שלחתי מייל לילה טוב. קלימרו

לירון על מה את בפורום בואי נכיר

היי זיוה, אשמח אם תספרי לי קצת על עצמך... הצלחת לסקרן..:) מיכל

ידידי היקר, אתה קובע אית סוג הריח של החיים שלך, ואם אתה רוקח לך את חייך רק ביאוש, עצב ומסכנות. אז.. סביר להניח שאכן ריחם יהייה מבאיש... ותעזוב את אלוהים.. הוא עסוק מידי, עסוק מכדי לטפל במי שלא מוכן קצת לעזור לעצמו ולאחרים שכמותו... אז אחרי שקבלת ממני קצת ככה על הראש, אז תדע לך שזה עם המון אהבה ואשמח עם תיצור איתי קשר גם אתה למייל שלי . וגם לך מבטיח לשלוח כבר דבר קטן שמראה שיש ריח נהדר לחיים.. אבשלום [email protected]

קודם כל אני בת! מה כבר יכול לתת לי לחוש אופטימית...??

יודעת, לירון הבת, לפעמים יש מצבים בהם אנו נהנים קצת להיות מסכנים, עצובים, כואבים.. האם את במצב הזה בימים אלו???? או שאת באמת רוצה לדעת איך שואבים אופטימיות ושמחת חיים תכתבי אלי למייל [email protected] אבשלום

קראתי את המייל שלך.לא חושב שבשלב הזה של חיי אני יכול לתרום בתור חונך\מתנדב. מחזיק לכם אצבעות בהמשך דרככם. קלימרו

הרגשה כללית של כעס,דיכאון,הדמעות נעצרו והן אינם רוצות לצאת. כעס על עצמי,רחמים עצמיים,בלבול אדיר,רצון להעלם לכמה ימים,רצון להוולד מחדש, ציפיה לחיים הבאים שיבואו ושם הכל יהיה שונה. בלי מחלה. בלי פיצול של רגשות. בלי דמעות שלא יוצאות. בדיקת מציאות שלא קיימת. אני רוצה לבכות,אני רוצה יד שתלטף,עין שתבכה איתי, לב שיהיה איתי. אני רוצה אותי,רק בלי מה שאני. ילד קטן שהלך לאיבוד. סוף סוף הדמעות יוצאות.

מרגש ויפה הכתוב.. ואני לא יודע אם זה את או אתה.. מקווה מאוד ליראות מילים שמחות ואופטימיות מפרי עטך.. כי בסה"כ בחיים מאוד מאוד מאוד יפים ויש לי את היכולת להוכיח לך את זה -:) אבשלום

אז בבקשה תוכיח.

בוקר טוב או בעצם כבר צהריים טובים. מה שלומך<? \מה חדש.? לא קיבלתי ממך מייל להוטמייל, לניסיון זה עוזר מה שהסברת לי עם הקידוד - עברית אבל לפעמים זה לא עוזר.. עדיין רואים גיבריש, מדוע ולמה? מה זה מעצבנת הפרסומת הזאת שלא נעלמת. מה אתה אומר? אני עצבנית או סתאם משועממת?! מה שלום הנכדות, שיהיו בריאות? הקטנה שלי בשישי הקרוב ב"ה שיבוא אלינו לטובה חוגגת - שנתייייים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה מהירות?! אה,,, מכינה לה מסיבה בגן וגם בבית משוגעת על הילדה הזאת. איך אצלך בעבודה??? גם אתה הולך מטעם העבודה לכנסים וכו' ע"ח העבודה? שבוע טוב, ובשורות טובות אני

יא מצחיקולה. את לא יכולה לענות לי בשרשור שאני פתחתי ? פותחת לך שרשור משלך, הא ? וואי וואי וואי , כבר בת שנתיים הקטנה ??? הזמן רץ. ועל הגדולה את לא משוגעת ? אני לא הולך לשום כנסים. רק זה חסר לי. לשמוע הרצאות משעממות. חלילה וחלילה., אני לא נרשם לשום כנס וזהו זה. לא בשבילי. יש רק כנס יחידה שנתי שחייבים לבא. נודניקים. אז אני בא מאוחר ומתפלח אחרי לאנץ. בדרך כלל כבר לא סופרים את ראשי הבקר אחרי לאנץ. הפרסומת הזותי משגעת גם אותי. אבל לפעמים זה לא קופץ משום מה. הם הגזימו טוטלית. צריך לירות בהם. יום טוב. ומוצלח.

רשמתי לך הודעה למטה.. בקשר לפרסומת המעצבנת - לחץ על Refresh והיא תיעלם.

1

אני מעונית גם להית חלק

את כבר חלק:) שמחים לצרף אותך לשורותינו:) מיכל

אני מיתכוונת למה שהיה כתוב פה לגבי המיפגשיים של הפוום רציתי לישוע יותר

ברוכה הבאה. לבית החם. קלימרו.

זיוה- ברוכה הבאה תכף שלומי ימטיר אליך מספר שאלות בודדות אז אנא אל תבהלי, את יכולה להתחיל לפניו... כמובן, אם בא לך... את לא חייבת ספרי את גילך, מהיכן את. וכו'... מה עיסוקך (לא חובה) . לקילמרו- בן כמה אתה? אם מותר לשאול , כמובן.... בתור הצעיר מתוך חבריי הפורום? יום מקסים מור

אני מאחלת לך ברוכה הבאה! אנחנו תמיד שמחים לקבל חברים חדשים.

אוףףףףףףףףףףףף משעמם לי רע לי ואין עם מי לדבר.... :(

...... אומנם לא עונים פה און-ליין אבל גם נחמה מאוחרת היא טובה. יום נעים לירון:))

א מ ן ...

הודעה חשובה לכולם !!! ה"בית הורוד" פותח את שעריו ומזמין אתכם: באופן קבוע לפגישה פעמיים בחודש "בבית הורוד" ובמסגרתו, שמטרתה: לעשות בעצמנו למען עצמנו. ברוח חשיבה זאת אנו מתארגנים ויוצאים בעצמנו לעשייה. מתאחדים בקבוצות בעלות מכנה משותף מבחינת שכבת גיל, רקע, ותחומי עניין. בפגישות נקיים קבוצות דיון וחשיבה, תכנון, דרכים ופתרונות להתמודדות עם בעיות, נקים רשת תמיכה הדדית גם לימים קשים. נארגן בעצמנו פעילות חברתית, טיולים בחיק הטבע, פגישות ומסיבות וכ'. מאחר ואנו בעלי יכולות גבוהות (להוציא את התקופות של הקטבים) יש לנו את האפשרות להתארגן ולדאוג לנו, אנו אחד לשני. לטפל ולתמוך ולעבור תקופות קשות גם ללא אשפוזים ולצאת מהם בחזרה למסלול עם מינימום של משקעים. ביכולתנו לארגן, לקבל ולתת הכשרה וכלים להתמודדות עם כל הקשיים. קריאה זאת מיועדת לכולם !! ידוע לכולנו שההתחלה והפגישה הראשונה היא "אבן הנגף" הקשה במיוחד. (כי בתוך תקופה של דיכאון, אין אנרגיות לשום דבר / בתקופה של "היי" אין עם מי לדבר / ובתקופת הביניים "בין הקטבים" קיימת הכחשה גורפת של כל צורך ושיוך לקבוצה) לכן במקרה הצורך, אנו מוכנים גם להגיע לשיחה ופגישת הכרות אצל כל מתנדב חדש.(כל מצטרף הוא קודם כל מתנדב) לכן אנו פונים כאן ומבקשים מכולם, משמע: קרובי משפחה, חברים, פסיכיאטריים, עובדים סוציאליים, חולים וכל מי שקרוב, לעזור לנו לפרסם את ה"בית הורוד", לשלוח את הכתובת שלנו ואת קובץ המאמר המצורף לכל אדם שיכול ומתאים להיצתרף אלינו. למי זה מתאים? בעיקר לאנשים בעלי תסמונות של הפרעה דו-קוטבית. חשוב לי לציין כי לא חייבים בהבחנה חד משמעית של "מחלת המניה דפרסיה" ובטל שלא להסתייג מהשם או ההשתייכות לאיזה שהיא קבוצה. ההזמנה מתאימה מאוד לצעירים בתחילת דרכם שנקלעו לדיכאון עמוק או עברו התקף פסיכוטי כתוצאה, מתאונת דרכים, הלם קרב, שימוש (לא קבוע) בסמים כגון יוצאי כפר איזון ועוד רבים. +++המנטרות שלנו+++ ===אין שום גורם או אדם שיכול לעזור לנו יותר מאשר אנו בעצמנו=== ===זכרו, כל מצתרף, הוא גם בבחינת מתנדב ונדרש לעשייה === === ללא התארגנות עצמית שלנו, אל לנו לצפות מהממסד הרפואי שיצליח לתת מענה מושלם לצרכנו המיוחדים=== אנו פועלים במסגרת של עמותה רשומה. אתם מוזמנים לפנות אלינו וכן לידע כל אדם על ההתארגנות שלנו ולהזמינו ליצור עימנו קשר, לקבל ולקחת חלק בעשייה. כתובת מייל [email protected] ניתן גם לפנות בפקס ל"בית הורוד" 077-2007-208 ( פקס בלבד)

היי אבשלום, אשמח ליטול חלק ביוזמה הזו. מיכל

איך יוצרים איתך קשר.. יכולה לפנות אלי במייל , להשאיר מספר טלפון? בתודה אבשלום

לספר דברים כאלו,אפילו אם זה בפורום וירטואלי.you are gonna be allright kid תשובה חד משמעית אני לא יכול לתת לך,מכיוון שאני לא בטוח. אולי במקום תשובה אני אשאל אותך שאלה,ואם הוא יבקש לראות,למה זה מרתיע אותך כלכך? אל תתביישי במה שעשית,ובמי שאת,תביני,תפנימי ,והעולם יהיה פרוס לרגלייך...

זה פסיכולוג שפניתי אליו ברשת.. וסיפרתי לו את סיפורי (כי לא חשבתי שאפנה אליו לטיפול) והוא יודע שחתכתי את עצמי, אני לא מתביישת מזה אבל אני יודעת שמי שעושה זאת מופנה לפסיכיאטר וזה לא הכיוון שלי כרגע , אני רוצה להוציא רישיון וזה יכול להפריע אולי. ואני מתכוונת להגיד לו שהפסקתי הבעיה היא שיש לי 2 חתכים טריים יחסית.. בגלל זה שאלתי- אם הוא יבקש לראות.. אני רוצה לדעת מקסימום אני ידחה את הפגישה אולי לא יודעת..

וזה שאת דוחה את הפגישה ,בגלל שאת לא רוצה להראות לו את החתכים,זה לא בריחה? בעניין של הרשיון ,אני לא בטוח שזה נכון,מאז האשפוז שלי ,חדשתי את הרשיון ,ולא עשו לי בעיות במשרד הרישוי. יש לי הרגשה שאת די חוששת מזה שיתייגו אותך בתור צרכנית בריאות הנפש, ועוד משהו זה העניין שזה נראה שאת מפוחדת מזה שאולי תצטרכי לקחת תרופות? קלימרו שהסמיק.

היות ואתם הדומיננטים בפורום וכל הכבוד שאתם עוזרים לאחרים. אגבתי למיכל לגבי תשובה אלי בנושא; "מדוע גברים זורקים לי את זה", ותודה באם תגיבו בהתאם.

אני מניחה שההוא שורק לך ברחוב בגלל אותה סיבה שאני רואה איזה פודל קטן אני שורקת לו. יש ך תכונה כזו של מדי פעם להכנס כאן לפורום ולהחמיא לעצמך שמישהו שורק לך ברחוב כדי שכולנו נבין שאת חתיכה , אני משוכנעת שהכל בא מדמיונך הגובל בחולנויות למען האמת מי ישרקו לאישה בת 48 שנראית כמו הצרות של סתא של רמי הויברגר , אולי את מחפשת צומי אז הנה קיבלת.

לא כלכך הבנתי. לאיזה מעשים אובדניים בדיוק אתה מתכוון שאני עושה? הלחצתני ידידי.. לילה טוב...

התכוונתי כמו ריצ'ארד גיר בסרט. ללכת על קורה גבוהה וכאלה. האם זה לא סימפטום של המחלה ? לעשות דברים מסוכנים ? כך הבנתי מהסרט. יום טוב ומקסים שיהיה לך. בבריאות טובה ומעולה.

שלומי,תודה על התשובה המהירה. הבנתי את שאלתך אבל משום מה היא נראתה לי ,הזויה ,אז הייתי צריך לברר. במקום לענות לך ,אני אעזור לך קצת. סרטים יש בשני מקומות,בקולנוע ,ובראש של כל אחד מאיתנו. החלק של הסרט שבו הוא מהלך על קירות,יותר נוגע לבעיה אחרת,ולא לסכיזופראניה. אני סובל מפחד גבהים,אז תתאר לעצמך שאני לא מתרומם מעל ל2 מטר מהרצפה. בטח שלא לגבהים כאלו. אני הייתי יותר בקטע של כאב,פיזי ובמיוחד נפשי.

החלטתי לפנות לטיפול לאחר סבל של שנים מדיכאון קבעתי פגישה ואני מפחדת פחד מוות מהפגישה. אני לא יודעת מה לעשות... איך אצליח לדבר?? אני ביישנית ועוד לדבר על בעיותיי זה נראה לי מטורף.. אולי מישהו יכול לעזור לי פה. בבקשה זה דיי דחוף - הפגישה שבוע הבא.

את כבר יודעת שעשית צעד מלא אומץ,ובכלל לא ביישן,בזה שאת פונה לטיפול? לפניי שהתחלתי את הטיפול שאלתי את עצמי את אותן שאלות,והיו לי את אותם הפחדים. תנסי להיות את ,ולאט לאט את תגלי את *לירון* האמיתית . באחד השלבים שאת תעברי את תגלי שלדבר על עצמך,זה דבר הכי טבעי בעולם,וזה כלכך יפה,קסום ורומנטי. אני מחזיק לך ידים . ותעדכני,זה יהיה נחמד לשמוע את ההתקדמות שלך. ב ה צ ל ח ה.

היי לירון, אני חושבת שקיבלת החלטה לא פשוטה, אבל נכונה. אם אפשר לנצח את הדכאון, אז למה להמשיך לסבול ממנו? אני יודעת שלפני הפגישה הראשונה עם המטפל יש המון חששות ושאלות כמו: איך הוא יהיה? מה להגיד? איך להתחיל לספר על עצמי? מה לספר על עצמי? וכו'... אבל מרבית המטפלים מודעים לקושי הזה אצל מטופלים חדשים. מה גם, שבד"כ הפגישות הראשונות הן יותר טכניות (קביעת המסגרת הטיפולית, מידע כללי ואישי על המטופל). והכי חשוב שתזכרי, שטיפול זה לא מרתון כלשהו - הכל נעשה בקצב של המטופל. אם בהתחלה יהיה לך קשה, זה בסדר - המטפל לא ילחץ עלייך "לשפוך" הכל. סביר להניח שהוא ישאל שאלות מסוימות, שעליהן תוכלי לענות כמיטב יכולתך. אחת השאלות הבסיסיות, שסביר להניח שתשמעי (בצורה כזו או אחרת) היא: "מה מביא אותך לטיפול?" את יכולה לבחור איך לענות ועד כמה את מעוניינת להיכנס לפרטים כבר בהתחלה. וכן, מותר לך לומר למטפל שאת ביישנית ושקשה לך לדבר על עצמך. זה אפילו כדאי. בהצלחה, HERA.

קודם כל תודה רבה לכם. אני יודעת שנדרש אומץ לי לקח 7 שנים.. דיי הרבה לא?? אולי תוכלו לספר לי את התנהלות הפגישה הראשונה.. איך זה הולך? מה שואלים??? מה אני צריכה לעשות?? משהו.... אוף איזה סיוט....... למה הנפש צריכה טיפול?? למה זה קורה לי??? אין אפשרות אחרת חוץ מפסיכולוג?? אני לא מבינה...

שלום לך לירון, ראשית , אני חייבת לומר לך כל הכבוד!. על התעוזה על האומץ.עצם קבלת ההחלטה ללכת לפסיכולוג ועצם קביעת התור(בדר"כ מדובר בפער זמן רציני) אלה הם אקטים מאוד מאוד קשים לנו כאנשים(מניסיון). והעובדה שהחלטת לא לוותר לעצמך , על אף הביישנות והפחדים לקבוע תור למטפל , זה הישג אדיר לדעתי. ברוב המקרים לוקח זמן להחישף בפני מטפל, לחוש נוח לידו וכו'. הפחד שלך כל כך טבעי ... באמת. אחד מתפקידיו המרכזיים של המטפל הוא לגרום לך להיות נינוחה מולו. זאת עבודה קשה לשני הצדדים. לירון, תני צ'אנס לעצמך לפחד מעט, לשתוק מולו , להתבייש. הניצחון האמיתי הוא בכך שהחלטת לעזור לעצמך. מכאן הדרך כבר סלולה עבורך.. המון בהצלחה, ודווחי לנו איך היה . אשמח/נשמח לשמוע. יום נהדר, מיכל.

אני אשמח לדווח לכם איך היה.. יש לי רק עוד שאלה קטנה.. שהייתי עצבנית הייתי חותכת את עצמי בידיים. האם הפסיכולוג יבקש לראות זאת??

אני בשוק אני בהלם אני המוממממה לא תיארתי לעצמי שאתה בן 51 עד 120 !!! צהריים טובים ובתאבון

גם אני בהלם ובשוק. רק הייתי צעירצ'יק בן 18 אתמול, והנה אני זקן בן פיפציק. מה יהיה ?

יש לך ראש צעיר.... איזה מעצבן הפרסומת הזאת של תדהר כל שנייה קופצת לי על המסך תגיד לו שיזהר ממני או שאני מרביצה יום מקסים אוהבת

באמת לא ניתן לעשות כלום לגבי החטופים שלנו ? אין אבסורד גדול מזה. כל המלחמה האחרונה התחילה בכדי לשחרר אותם, ושום דבר. זה פשוט בזיון. מה קרה לנו ? אין אפשרות להכנס לעומק השטח ולחטוף שם כמה בכירים ? הם יכולים לחטוף לנו חיילים ואנחנו לא יכולים לעשות כלום ? רבונו של עולם. אוזלת היד הזו פשוט זועקת לשמים. למה אנחנו תמיד בעמדה נחותה במיקוח ? למה אנחנו צריכים לשחרר אלף אסירים פושעים רוצחים רשעים תמורת חייל אחד בודד ???? זה לא מטורף לגמרי ? חבר'ה, תתחילו להתעורר ! יש לנו הנהגה רופסת דפוקה תת רמה. שילכו הביתה ויפנו את המקום. ויפה שעה אחת קודם. הגיע הזמן שאנחנו נתחיל ליזום מהלכים, להכתיב תנאים בשטח, לשנות את המציאות. הגיע הזמן לחזור לימים הטובים שצה"ל ידע לנצח ובגדול. הגיע הזמן להחזיר את הבנים הביתה. הגיע הזמן לחזור לערכי הציונות והגאווה הלאומית. הגיע הזמן להיות עם חופשי בארצנו !!! ברור ?

אול רייט ? וואט יו סיי גייז ?

יש מה לעשות אבל אולי הפעולה תגרור בעקבותיה תוצאות חמורות הרבה יותר ולכן מפעילים שיקולים נוספים שאנחנו, כמובן, לא יודעים עליהם... מעבר לזה, אין ספק שכל החטופים היו צריכים להיות כאן מזמן, כולל רון ארד ושאר הנעדרים.

שלום. אשמח לדעת האם מישהו מכם "התנסה" בפורום "זוגיות, חברה ותעסוקה"? ומה דעתכם באשר לדעותיו, ניתוחיו ותשובותיו של ד"ר יוסי אברהם? תודה.

חוה, לא התנסיתי. אבל קראתי לא מעט, ואותי רוב תשובותיו לא מרשימות.... אבל זה עניין של "טעם" ואולי לאחרים זה כן מתאים.

אני אישה לא מאד צעירה. אך נראית מעולה, מאד יפה וצעירה מכפי גילי. אינני יודעת מדוע גברים נשואים לא פעם זורקים לי, את נראית כך בגלל בעלך שדואג לך. מה הקשר? האם אין גנים? על זה הם לא חשבו?, האם אישה שנראית מעולה זה בגלל בעל? מה קשור? נכון שבעלי דואג לי מבחינה פיזית וחומרית לא יותר מיזה. אך לא מספק אותי בדברים אחרים... נואשתי...., אינני יודעת האם אימרה זאת נכונה שמאחורי אישה יפה שנראית טוב ומקרינה בטחון זה בזכות הבעל שדואג לה???????? . מעניין אותי תגובתכם. תודה.

שלום לך עינת, מתוך קראתי את דבריך הבנתי כי יש שתי בעיות המעסיקו תאותך, אותן העלת על הפרק. הראשונה והפחות קריטית(לטעמי), היא נושא הגנים שלנו, כלומר , העובדה שנשים יכולות להיראות שמורות וחטובות גם בגיל מאוחר יחסית ללא קשר לבעל שלהם.(אני לחלוטין מסכימה אגב). יש אכן דעה רווחת שאישה אשר אין לי התמודדויות קשות מידי (פרנסה וכו') נראית טוב יותר, שכן יש לה זמן וכסף לטפח את עצמה. קשה לשנות את דעת הרוב, ואולי טוב שכך...(לעתים) אך בין השורות כתבת שבעלך דואג לך בתחומים מסויימים אך בזה זה מסתכם ונואשת... ממה נואשת? האם מיחסו אליך? או שמא מהעובדה שאנשים מציקים לך עם הקביעה שלהם(בקשר למראה שלך). בדקי עם עצמך. וודאי שגנים הם חלק מהמשחק, בטח ששלווה נפשית גורמת לנו להיות שלבים , חולים פחות ומאושרים יותר. וכאשר אדם מאושר הוא מפגין זאת החוצה ותמיד נראה יפה יותר.. אם זה מצבך אני מקנאת בך:) עני על שאלתי אם את מעוניינת , אשמח לשמוע ממך.. מיכל

שלום רב. לדעתי, אישה שנראית טוב זה אך ורק בזכות עצמה ואחוז קטן בגלל בעלה. נכון, אני לא אישה מוכה חלילה, בעל תומך בעיקר פיזית, כלכלית, זה בעיקר יאמר בזכותי, אך התרגלתי לצערי לסבול מחסכים... ניסיתי לשנות את בעלי, בכל מיני דרכים שרק אפשר, מאומה לא עוזר. ולמדתי לחיות. ואני מקבלת תמיכה נפשית מחברות, שכנות, ילדים, משפחה ועוד, וזה מפצה אותי. כי ראיתי , שלהיכנס לדיכאון ולהדרדר, קל מאד, החוכמה זה לדעת לראות את הדברים החיוביים באדם ואז לא נכנסים לדיכי. אני משקיעה בעצמי, ממש התחלתי לאהוב את עצמי והרבה חושבים שבזכות שאני מאד מאושרת מבעלי. אני לא סובלת ממנו אך אי אפשר לומר שאחרי כל כך הרבה שנים, גם כוח ההרגל שאני הייתי דלוקה עליו . לא בעבר ולא היום. למדתי לחיות עם אופיו.אני יותר לא מוכנה לפרט עליו כי זה אישי ובכדי לא להסגיר....שאלה ברשותך: יש לו ידיד, שלאחרונה, כשהוא פוגש אותי ואני במקרה לא רואה אותו הוא שורק לי במקום לקרוא בשמי רק בכדי לומר לי שלום. וזה משהו חדש. מה זה צריך להיות שגבר כבן 45 שורק לאישה שבערך בת גילו, אני הרי לו בת 16???. תודה לכם - עינת.

אני ממש זקוק לעזרה. העניין הוא השותפה שלי לדירה(לא לחיים). האשה ממררת לי את החיים. היא תמיד צריכה תשומת לב,וכאשר היא לא מקבלת אותה(מצטער בנות אבל אי אפשר להיות קשוב לצרכים שלה כל הזמן,גם ל ייש חיים)היא מתחילה להפעיל מניפולציות זולות ומעצבנות. היא משגעת אותי,היא גורמת לי להרגיש חולה,וכל פעם שניסיתי להסביר לה את זה ,היא תמיד תרצה את מה שהיא עושה במשפט הבא"אתה יודע למה אני עושה את זה". אני אובד עצות,עצבני, עייף(היא העירה אותי בחמש לפנות בוקר,הפעילה רדיו בקולי קולות) ולא יודע מה לעשות. HELP קלימרו.

היא רק מחפשת צומי ? אולי הגיע הזמן להחלפת השותפה ?

היי לך... נלך על שאלה ממש פשוטה. מה הסבירות שהיא פשוט מאוהבת בך?? היא אדם בודד בדרך כלל? תשומת לב מסוג כזה וודאי משותף , מעוררת שאלות. אני מציעה שתבדוק עם עצמך(אפילו מולה על יש לך אומץ), מה מקור"הדביקיות "הזו? אשמח לתגובה. ערב חינני במיוחד. נ.ב - היכן ההצגה מציגה באיזור המרכז("ניקול ואני")<?

בקשר להצגה-אני לא יודע היכן ומתי "ניקול ואני" מופיעים בתל אביב. שווה לבדוק דרך עכבר העיר . עכשיו בקשר לזעקה לעזרה שלי. בין שישי לשבת חזרתי בלילה מאוחר,ובקשתי ממנה שקט כי היא ארחה ידיד שלה. אחר כך ,ביקשתי שוב,וכפי שכבר אפשר לקרוא זה לא קרה. בסביבות שלוש לפנות בוקר,היא ועוד משהי גרמו לבחור שהיה איתן לצעוק,ולרקוד,ולהרים את הטונים של הקול לעוצמות גבוהות. אז לא הצלחתי לישון. נשמע די דבילי אבל כשזה שק של הדברים זה נשמע כלכך הגיוני שזה הזוי. ומיכל ,היא לא טיפוס מתבודד,למרות שאני די מכיר את זה על עצמי בזמנים אחרים("זה שלי ורק שלי,ואני לא אכבד אף אחד אחר). ככה שהסיכוי שיש משהו ,הוא בערך כמו מד הטמפרטורה בכנסת-120 מתחתח לאפס

שלום רב, ביתי בת 32 נפטרה ממחלת הסרטן. אני מחפשת נואשות קבוצת תמיכה של הורים שילדם נפטר עקב מחלת הסרטן. אודה לכם אם תעזרו לי. אני תושבת אזור רחובות

אכן טרגדיה ענקית. גם אחותי המנוחה נפטרה מהמחלה הארורה הזו בגיל 40. חלתה בגיל 33. שלא נדע. את בטוחה שיש קבוצת תמיכה שכזו ? אולי תבררי דרך העיריה. בכל מקרה, את מוזמנת להכנס לכאן לדבר בנושא. נשמח לשמוע ולתמוך במידת האפשר. יום טוב ובריאות טובה. ושלא תדעי עוד צער וצרות. האם בתך היתה נשואה ? האם הותירה ילדים ? איך את מתמודדת ? כל טוב.

עצוב לשמוע, זה קשה מאד לאבד ילד. אני לא יודעת אם יש קבוצות תמיכה כאלו, אבל אולי תשאלי כאן בפורום שכול ואובדן - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=105

שלום לך ריקי, ראשית , אני משתתפת בצערך על מותה של בתך. הכאב הוא כאב שלא ניתן לתארו ולדעתי את פועלת בתבונה רבה בכך שאת תרה אחר קבוצת תמיכה. זה יעניק לך המון כוח. נסי להיכנס לכתובת זו . אני מקוה שהיא תועיל לך.http://forum.bambili.com/forum/forum_posts.asp שתפי אותנו , נשמח לשמוע ממך. מיכל

מן הודעה מעצבנת ברגע שעושים משהו בפורום? מין הודעה על שירות של קופות חולים או משהו בסגנון.

קלימרו, אתה וודאי מתכוון לפרסומת (היום זה של מרפאת שיניים) שקופצת באמצע העמוד ? זו דרך מקובלת לפירסום וזה קיים בהמון אתרים באינטרנט. האתר צריך לחיות ממשהו, ופירסום מסוג זה נועד לשם כך.. שבוע טוב!

למרות שזה מקובל,זה לא סותר את זה עצם העניין שזה מעצבן.

בורך בואך לסירתינו הצנועה:)

אתמול ממש במקרה קבלתי כרטיס להצגה בשם "ניקול ואני". (אזהרה קטנה-יכול להיות שהמשפטים הבאים יגרמו לטריגר) ההצגה היא על בחור מאושפז ,שמציג את כל התהליכים של פסיכוזה,מראשיתה ועד סופה.השחקן והבחור שכתב את המחזה(אמיר בושרי) היה פשוט מושלם.המשחק שלו היה כלכך אמיתי,שפשוט נסחפתי אחריו. ההצגה הייתה חמישים דקות,וחמישים הדקות הללו היו מבחינתי מין זריקה לעבר הרחוק. זה הייתה חוויה מאירת עיניים,אך עם זאת קצת טריגרית. אני ממליץ בחום רב,אבל שוב ,ההצגה היא טריגר . ממני הברווזון שמאחורי הסורגים.(דמיינתי את קלימרו הדמות מחליפה את אחת הדמויות מהסרט מאחורי הסורגים ,וזה שיעשע אותי)

אני בטוח אהיה בהצגה, נחליף חוויות.:)

חלק מן הצופים בהצגה היו סטודנטים לפסיכולוגיה. ההצגה פשוט מדהימה.

חוקי המשחק אכזריים במיוחד עבורנו !! מה בדיוק קורה לנו שמה בקטבים., בקצוות המנוגדים כל כך. בתחושת ההתרוממות העילאית ובתהום הדיכאון אליו אנו צונחים לאחר שאנו יוצאים מ"היי", וחוזרים להיות כביכול "מאוזנים". האמת היא שאף אחד לא באמת יודע. עם כל הכבוד לרפואה בכלל ולפסיכיאטריה בפרט, עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לתהליכים המתרחשים בתוך נבכי ראשינו. בני אדם הלוקים בתסמונת, במחלה, בתופעה (תמיד קשה לנו למצוא את ההגדרה שנסכים לה) של "הפרעה דו-קוטבית" משויכים באופן אוטומטי להגדרה של "הפרעות נפשיות". אך, "הפרעות נפשיות" זאת יריעה רחבה מאוד, רחבה מכדי שתוכל להכיל גם אותנו כפי שאנו באמת צריכים. ההגדרה מכילה בתוכה את כל מחלות הנפש, החל מהפרעות ומחלות כרוניות ועד למוגבלות ופיגור שכלי. אך זה לא המצב שבוא נמצאים אנו, קבוצת בני האדם הסובלים מתופעת ה"מניה-דפרסיה" לכן, אין בנמצא כיום, בכול מערכת הבריאות מענה וטיפול אמיתי , להתמודדות ולהכשרה מתאימה לניהול אורח חיים בריא, תקין ובעיקר מאושר עם המחלה. ולמה? מחקרים מראים, שביחס לכלל בני האדם, (גם הרגילים וגם אלו המוגדרים כבעלי ההפרעות נפשיות) לקבוצת "המניה-דפרסיה" יש על פי רוב יכולות אינטלקטואליות ורגשיות גבוהות במיוחד ויותר מכלל שאר בני האדם. "אליה וקוץ בה". מאחר ואנו מודעים למצבנו ואנו חושבים יותר מאחרים, קשה לנו מאוד להשלים ולקבל את המצבים בהם היינו ובמיוחד לאחר שאנו יוצאים ממצב "מני". לדעתי האישית, חלק גדול מתהום הדיכאון ותחושת חוסר התקווה (דפרסיה) אליו אנו שוקעים לאחר המצב ה"מני" טמון גם בהפנמה של המצבים בהם היינו ודברים שעשינו בתקופת המניה, כגון אשפוז כפוי במחלקה סגורה, בזבוז כספים, דברים קשים שאמרנו ליקירנו ועוד כאלו. על אף שעל פי רוב כולם סולחים לנו, לנו קשה לקבל ולסלוח לעצמנו והתוצאה באה לידי ביטוי בתקופת דיכאון תהומי. לכן, חוקי המשחק הינם אכזריים במיוחד עבורנו !! שתי דוגמאות מהחיים: א. צעיר הגיע לאשפוז בכפיה במצב פסיכוטי כתוצאה ממצב של מניה שיצא מכלל שליטה. אולם אחרי יומיים יצא מהמצב הפסיכוטי ומהמניה ומצא את עצמו, אסיר במחלקה סגורה. בשלב הזה הוא מתקשר למשפחתו ואומר "אבא, תוציא אותי מכאן, למה שמתם אותי בבית משוגעים?". הלב נקרע מתחושת חוסר אונים, אבל אין עם מי לדבר... כי החוק אומר שמי שאושפז על פי צו של פסיכיאטר מחוזי חייב ב"הסתכלות" שמשמעותה תקופת אשפוז של כשבוע וכמעט ללא קשר למצבו בפועל. ורק מי שמצא את עצמו אי פעם במחלקה סגורה בכפייה והוא נורמאלי לחלוטין, יכול להבין את התחושה האיומה של להיות שם כך... ב. משפחתו של צעיר שנכנס למצב "מני", רצתה לחסוך מימנו את האשפוז וניסתה לקבל עזרה מפסיכיאטר דרך רשויות הבריאות, משמע קופת חולים. אז מתברר שתור זמין אין בנמצא וצריך להמתין חודש עד שלושה... כשהמשפחה הבהירה שהצורך הוא מיידי, הציעו הרשויות את הפתרון של לפנות למיון בית חולים, וכמובן שהמשמעות של פעולה שכזאת הינה בדרך כלל אשפוז ועלול גם בכפיה. המשפחה פנתה לפסיכיאטר באופן פרטי, שילמה על מספר פגישות כ- 600 ¤ לפגישה וכך הצליחה לעבור את תקופת ההתקף תוך השגחה וליווי בבית ולחסוך את האשפוז. שכשהגיע מועד התור המיוחל, דרך הרשויות, נפגשו הצעיר ומשפחתו עם הפסיכיאטר העסוק והוא ציין שהוא רואה שהכול בסדר ואין לו מה להציע כרגע. רק לפתוח תיק ולקבוע תור לביקור בעוד חודש. התנהלות שכזאת משמעותה, שישועה ממערכת הבריאות הציבורית, תוכל לבוא רק אם במקרה במועד התור הקבוע מראש יהיה המטופל במצב המצריך טיפול.. וראוי גם לציין, כי במקרה הספציפי הזה, נקלעה המשפחה לרמת שירות מחפירה ומקצועיות נמוכה ומעליבה עד כדי בורות בכול הקשור למניה תפרסיה. והאבסורד הגדול הוא שעל כל יום אשפוז מוציאה קופת המדינה הון תועפות. יש עוד דוגמאות רבות, אך אין הכוונה להלאות ולהראות.. במהות הכתוב כאן יש את הרעיון והרצון למצוא את הדרך של לעשות בעצמנו למען עצמנו. מאחר ואנו בעלי יכולות גבוהות (להוציא את התקופות של הקטבים) יש לנו את האפשרות להתארגן ולדאוג לנו, אנו אחד לשני. לטפל ולתמוך ולעבור תקופות קשות ללא אשפוזים ולצאת מהם בחזרה למסלול עם מינימום של משקעים. ביכולתנו לארגן, לקבל ולתת הכשרה וכלים להתמודדות עם כל קשיים, שוב אנו בינינו אחד בשני. אין מי שיצליח לעשות ולטפל בנו טוב יותר ונכון יותר מאשר אנו עצמנו. לצורך כך, התארגנו במסגרת של עמותה רשומה. אתם מוזמנים לפנות אלינו וכן לידע כל אדם על ההתארגנות שלנו ולהזמינו ליצור עימנו קשר, לקבל ולקחת חלק בעשייה. [email protected] אבשלום גיל

כתבת: "ורק מי שמצא את עצמו אי פעם במחלקה סגורה בכפייה והוא נורמאלי לחלוטין, יכול להבין את התחושה האיומה של להיות שם כך..." אולי תספר לנו מה באמת קורה שם במחלקה הסגורה. האם זה באמת נורא כל כך ? אם אדם נמצא שם במצב שהוא מפוכח ו'בסדר' מבחינה נפשית, האם בכל זאת ידחפו לו בכח תרופות או טיפולים לא רצויים ? או מה ? נשמח לשמוע ולהתעדכן. תודה.

הי שלומי, האם יצא לך להיות מאושפז ? לגבי המחלקה הסגורה, אז הבעייה העיקרית היא שלילת החופש, התחושה של אסיר , של נשלט. כשאדם מאושפז שם בהליך של "הסתכלות" ובמיוחד כשהגיע במצב פסיכוטי של מניה, אז מהות הטיפול היא הרגעה והמשמעות היא סמי הרגעה והרבה. ואז הם ניראים כמו זומביטים כאלו. טבעי והגיוני שאדם נורמאלי שואף לצאת החוצה ולהשתחרר, ואם אדם יצא מהמצב הפסיכוטי כיומיים אחרי שאושפז תחת צב, הוא יכול להציק בבקשות חוזרות ונישנות להשתחרר ובמצב הזה סביר שילעיטו אותו בעוד סמי טישטוש והרגעה, גם בזיקרות וגם בכוח פיזי. ועל אף כל זאת, אנו צריכים תמיד לזכור שרוב בני האדם הם טובים מטיבעם וגם לצוותים המטפלים יש התמודדות די מפרכת.

שלום לך אבשלום, ראשית, עלי לומר כי מכתבך ריגש אותי עד מאוד ואף הדפסתי אותו ועיינתי בו שוב ושוב. בתור סטודנטית לפסיכולוגיה אני מרבה לקרוא ספרות מקצועיות ואוטוביוגרפיות על אנשים בעלי תסמונת בי- פולרית. יש לי חזון פרטי משלי בקשר לכך, אך בנתיים אשאיר אותי לעצמי כי יש לי דרך ארוכה עד שאוכל לממשו. יצא לך לקרוא את"נפש לא שקטה"? אם כן אשמח לשמוע מה דעתך עליו, ואם לא אני ממליצה עליו בחום. אגב, אני בטוחה שביום מן הימים , "יפול האסימון" למערכת הבריאות ולבריאות הנפש בפרט, שהפרעה נפשית (ההגדרה פה שולית לחלוטין), היא שוות ערך לכל מחלה גופנית אחרת. וכשזה יקרה אהיה מהראשונים שיחגגו. שבת שלום אבשלום,אשמח לשמוע ממך עוד. אין ספק שסיפורך מרתק ויכולת הכתיבה שלך קסמה לי. מיכל

למיכל מנוח. תודה לך על התגובה החמה. המכתב הזה נועד כהתחלה של הגשמת איזה חזון קטן ומשום כך אשמח מאוד לשמע ואפילו ברמת הסיפור על החזון הפרטי שלך. עצם כך שאת עדיין צעירה בטח שאינו גורע מיכולות העשיה ואף יש לו יתרות גדולים כגון חשיבה צעירה ועוד כאלו. אשמח לקבל את המייל שלך אבשלום

השארתי לך הודעה למטה בשרשור שלנו. איך עבר עלייך פורים ? חגגת ? התחפשת ?

שלומי, ממש יפה מצידך שאתה מתעניין ! אני לא ולא הייתי אף פעם בקטע של פורים.. נחמד לראות תחפושות אבל לי אף פעם לא היה נוח עם זה. לשאלותיך בהודעה למטה - אני בצד המבוגר, אולי אפילו יכולה להיות אמא שלך :-) לא מרגישים את זה בסגנון הכתיבה שלי? אני לא מסוגלת למשל להשתמש במילים כמו "כאילו" "יש מצב" ודומיהן. (בהקשר שלהן בשפת הצעירים של היום) אני מהצפון..

בן כמה את חושבת שאני ? אני מאד אוהב את הצפון. אנחנו נוסעים כל שנה לנופש בלימן. מכירה את לימן ? מקום מאד נחמד. את נולדת בצפון או שהגעת לשם יותר מאוחר ? תגידי לי, איך עברה עלייך המלחמה ? אולי תספרי לנו בפרוטרוט ? זה היה פשוט סיוט מתמשך. בואי נקוה ונתפלל שזה לא יחזור על עצמו, לפחות לא בעתיד הקרוב. מותר לדעת במה את עוסקת ? תודה ויום טוב. הרבה בריאות. ואריכות ימים. ביי ואת כבר לא אנונימית, את סיוון. רייט ?

וור דה הק אר יו ??? תקשיבי, אם את רואה ג'יבריש במיילים, יש אופציה למעלה שנקראת: תצוגה, ותחתיה אופציה שנקראת: קידוד. ואז מופיעים לך 2 סוגים של עברית. תנסי ללחוץ עליהם ולראות אם זה הופך לך את הג'יבריש לעברית קריאה. קפישטי מיידאלע ??? בהצלחה. תגידי, את באה למיפגש ? אולי תביאי את הבנות ? יהיה ממש נחמד לפגוש בהן. ואולי מיכל תביא את הבנים ?

איזה מפגש?????????????? אם יש אוכל - בטוח שאני מגיעה... אני אנסה לתקן את הקידוד, זה עצבים לאללה , אני לא רואה חצי מהמיילים.. מה חדש חוצ מזה?

ולאחר המעבר מתוכנן מיפגש חברי הפורום אצלינו בבית החדש. הבנת ? איזה אוכל את מזמינה ?

אחריי סופש ארוך שכלל גם את חג הפורים-אני אישית הייתי בכנס תחפושות מדהים! של אנימציות יפניות.הדהים אותי לגלות כמה החברה האלו משקיעים בתחפושות. חוזרים לשגרה-חוזרים לדיכאון? אני מקווה שלכולם החג הזה עבר בצורה שפוייה MORE OR LESS,עדיף MORE. ממני הברווזון עם הביצה השבורה על הראש.

וואי, זה נשמע מרתק ממש "מפגש התחפושות" הזה.... איך לא שמעתי על זה? הייתי מגיעה עד שם. לי היה פורים הזוי במיוחד, שהזכיר לי שגם הצעירים כמוני, מתבגרים בסוף.. ושמסיבות שנהנהתי מהן בעבר, מדכאות אותי היום ...:) מיכל

רוצה לפרט?

תחפושות של אנימציות יפניות... מותר לשאול, אם התחפשת, למה התחפשת? (איזו דמות) פורים כמעט ולא היווה, מבחינתי, סיבה כדי לנטוש את השגרה. בשביל זה אני מחכה לפסח. פורים גם לא היווה סיבה לנטוש את הדכאון או שהדכאון ינטוש :-)

דבר ראשון סליחה שאני רק עכשיו עונה לך. העולם של האנימציות היפניות הוא עולם די חדש בשבילי,את ההכרות עם העולם הזה עשה לי חבר טוב לפניי כמה חודשים. אני לא התחפשתי מכיוון שאני לא חושב שיש לי את האומץ להתחפש . השם שבחרת לך hera ,האם יש לו משמעות ?(הhera שאני מכיר היא דמות מהמיתולוגיה היוונית.) ובקשר לפסח אני חושב שצריך להוציא מחוץ לחוק את המצות.לא מספיק אנחנו סובלים במשך כל השנה?:) הברווזון שנח על גג הבית.

חקרת את הנושא ? אתה דוקא נשמע בחור עליז במובן השמח של המילה ולא במובן הגיי של המילה. מה יושב לך על הלב ?

תודה שלומי על המילים עידוד. יש הבדל בין דכאון יומיומי שהוא כבר כלכך מושרש באישיות וובהכרה,ושלמדתי כבר איך להתמודד איתו,לבין דכאון שאי אפשר להתמודד איתו. אצלי? הדכאון ,החרדות וההתקפיי הלחץ נגרמים כתוצאה מכך שאני דוחף את עצמי ,ולא מרשה שיהיה לי אף רגע שקט.מן רגיעה קלה שכזאת. אני ארשום לילה טוב ואשלח את ההודעה הזאת ,כי אם לא אז אני ארשום מגילה:) מוצ"ש של חג שמח.

שלום לכולם. זאת פעם ראשונה שלי בפורום הזה האם יש לי פה מקום? האם תתנו לי להיות חלק ממכם? חרדות ראשוניות של התחלה... ממני קלימרו הקט... ן

ודאי שיש לך פה מקום! לכולם יש פה מקום! כאלה אנחנו - מקבלים את כולם בשמחה :-) אם תבחר להישאר, הרי שאתה כבר חלק מאיתנו. אין הבדל בין חדשים לותיקים. אז אתה יכול להסביר לחרדות הראשוניות שלך, שהן בהחלט מיותרות ואין להן מקום כאן, איתנו. שיהיה לך פורים שמח קלימרו! HERA.

ופורים שמח. שם מעניין זה קלימרו. יש לו משמעות ? ולמה אתה קטן ? התכוונת קטן בגיל ? בכל מקרה, וולקום, אתה בהחלט מוזמן להשאר ולהשתתף איתנו. בשמחה. יש כאן מספיק ספייס לכווווווווולם . יום טוב

כמה כיף לנו שהצטרפת ! ברוך הבא

כפי שאתם בטח שמים לב, אינני מגיבה להודעות בימים האחרונים. הסיבה לכך היא שהייתי צריכה לבקר את אמי בבית חולים, דבר שהעיק עליי. מקווה שכולכם בסדר...אענה בהקדם, סופ"ש נעים לכולם!

החלמה מהירה לאמך! סופשבוע נעים.

תודה! יש לציין שהיא מרגישה הרבה יותר טוב וכך גם אני:) שבת שלום לכולם

מה היה לה ? פורים שמח ויום טוב.

נגדיר זאת כך... כשל בתחום הקרדיולוגיה. היה ונגמר. כך מקווים. יום נעים שלומי:))

אני בת 55. לאחרונה, בדיקת דם העלתה ערך המוגלובין 12.5 וערך ברזל 36. האם לדעתכם יש צורך בטיפול כלשהו .

שלום רותי, פנית לפורום הלא נכון. תעלי את שאלתך בפורום הבא (פורום המטולוגיה): http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-81,m-Doctors,a-Forums.html HERA.

היי שלום! בעייתי היא ככה אני מדוכאת כבר מספר שנים ולא יודעת איך לצאת מזה אני כבר לא יודעת מה לעשות אני פשוט משתגעת רצות לי כל הזמן מחשבות אובדניות אבל הם לא למימוש אני מפחדת לפנות לטיפול - להיחשף אפילו לרופא רגיל אני מפחדת ללכת מעדיפה לא לדעת דברים על עצמי יש למישהו עצה מה לעשות

הרי היועץ או יועצת מושבעים שלא לחשוף פרטים ואת יכולה לסמוך על זה. את יכולה ללכת למישהו מעיר אחרת שלא מכיר אף אחד ממשפחתך. יכול להיות שאת צריכה רק לשבור את הקרח. ללכת פעם אחת ולראות שהשד לא נורא כל כך. מה דעתך ? יש גם כדורים נגד דיכאון אבל נדמה לי שצריך מרשם מרופא. האם קרה לך משהו טראומתי בחיים שבעקבות זה בא הדיכאון ? כמה זמן את סובלת מזה ? האם אף אחד במשפחה הקרובה לא יודע ? אולי תספרי לנו קצת על עצמך ונוכל במעט לסייע. יום טוב ורפואה שלימה. והמון אופטימיות. צריך תמיד את התקוה. המחר תמיד עשוי להיות טוב יותר. נכון ? ביי

קודם כל תודה על היחס.. אני יודעת שהיועץ מושבע על סודיות רפואית פשוט אני בן אדם סגור ואין לי אומץ לספר מה שעובר עליי אף אחד לא יודע מה עובר עליי ואני גם לא רוצה שיידעו אני סובלת מדיכאון בערך 5 שנים אולי יותר או פחות, אני בת 23, כרגע לא עובדת פשוט לא בא לי ואין לי מצב רוח לפעמים שאני בשפל אני חותכת את עצמי - זה עוזר קצת (אני יודעת שזה נשמע מטומטם) אבל זה ככה... זהו, זה בגדול.

שלום לך לירון, קראתי את שכתבת וכמו כן את שרשרת התגובות החמות והחכמות שכתבו חבריי לפורום. תהליך חשיפת עצמך למטפל הוא תהליך ארוך ומייגע ולעתים נדמה כאילו עצם החשיפה לאדם זר יגרע את המצב ויגרום לנסיגה במצב הנפשי. קודם כל ,אני נורא שמחה שבתור התחלה , את בוחרת לספר את סיפורך כאן.זה בטח מוריד ולו במעט את מפלס המצוקה שלך, כי את משילה מעליך את הצרות ומתחלקת בהם איתנו. אני גם רוצה להציע לך בכל זאת לשקול לדבר עם איש מקצוע(שאינו חייב להיות פסיכולוג קליני). היום יש מבחר עצום של מטפלים(לא שרלטנים כמובן). ששיטת הטיפול שלהם היא חשיפה הדרגתית ולא ישר חפירה לתוך הנפש וחיטוט בפצעים. שהרי לא ללכל אחד נוח לדבר על עצמו ולהיחשף. האם חשבת על טיפול אלטרנטיבי? משהו בסגנון דיקור(שנורא עוזר במצבי דיכאון), אולי תרפייה בעזרת תנועה /ציור. איני מכירה אותך מספיק ועל כן לא ממש יכולה להציע לך משהו קונקרטי, אך בתור התחלה נראה לי שסוג של טיפול פחות פולשני יכול עשות רק טוב. במקביל לירון, אני סבורה שבעתיד כן תצטרכי להתמודד מול העבר לדוש בו ואולי גם לחשוב על נטילת תרופות וכל זה בעזרת ייעוץ וליווי פסיכיאטרי תחילת המסע הוא בצעד הראשון. גם אם הוא קטנטן. המשיכי לשתף אותנו. זה חשוב . פורים שמח. מיכל

תודה לכולם על התגובות והתמיכה....

לירון. היי,אני משתתף חדש בפורום הזה,וההודעה השניה שקראתי היתה שלך. הסיבה שאני כותב לך היא מכיוון שאני מכיר את העולם הזה ,שבו את נמצאת.ולצערי אני חי אותו. בהתחלה רציתי לכתוב לך בצורה של זעקות ושל קריאה אדירה לכך שאת חייבת להפסיק (אני כבר מתנצל ,לא קראתי את שאר התגובות,כך שאם משהי\ו כתבו כך,SORRY) הדבר היחיד שאני רוצה לכתוב לך,הוא שחבל להפוך את הדברים הללו לדברים "קבועים" כלכך חזק,שכשרוצים להפסיק,זה קשה הנורא. כואב,כמה שזה כואב...

לפעמים נאחזים בדיכאון כדי להסביר כל מיני התנהגויות "לא מקובלות" כמו עצלנות, דמוי עצמי נמוך, תחושה של חוסר מסוגלות...ועוד. הדכאון הוא עלה תאנה מאחוריו ניתן להסתתר ולהסביר את חוסר המעש. ההתעקשות לא ללכת לטיפול מעידה גם על ההתעקשות לאחוז בדכאון. אם הוא יעלם מה יחשף?

ממש לא הבנת אותי. סך הכל התכוונתי להבדיל אותך ממיכל הישנה. הבנת ? כי לפעמים את חותמת סתם מיכל. רק רציתי להדגיש שאני מדבר על מיכל הישנה. את כמובן מוזמנת באותה המידה בשמחה רבה מאד. כולם משתוקקים לראות אותך. ברור ? הבנת אותי ? לא התכוונתי לשניה להבדיל אותה ממך דהיינו שהיא מוזמנת ואת לא. איך בכלל הבנת כזה דבר ? הרי כתבתי לך בפירוש שאת מוזמנת בכבוד רב. בבקשה תכנסי ותאמרי לי שאת מבינה ושנעלבת בטעות, בסדר ? בכל מקרה, אני מבקש את סליחתך ומחילתך. את כזו נחמדה ונהדרת, למה שאחלום בכלל להעליב. חלילה וחלילה. בסדר ? יום טוב. ולהשתמע. ביי

למה את לא נכנסת לומר כמה מילים נחמדות ? את באמת ברוגז איתי ??????? חברים, בואו לעזור לי ולהשפיע על מיכאלה שתחזור להיות חברה שלי. בסדר ? מי בא לעזור לי ? לא רק זה מיכאלה, את תהיי אורחת הכבוד במיפגש. אולי תתני לנו הרצאה על הנושא הזה של נשים מוכות שמרחמות על בעליהן. מסכימה ? הבנתי שיש לך ידע רחב בנושא. וואט יו סיי מיכאלה ?

אגיע ברינה ובשירה.

כתבתי לך תשובה לשאלתך בנושא: צורת מסירת ההמחאה. אודה באם תרצה להתייחס. תודה רבה.

אם אני מבין נכון, יש לך בעיה בזוגיות ואת קצת חוששת שאולי לא תעמדי בחיזור של גבר. אני צודק ? נראה לי שאת צריכה לטפל דבר ראשון בזוגיות שלך. ללבן את הבעיות עם הבעל ואולי בערת ייעוץ זוגי. אם תהיי מאושרת בנישואין, זה לא יפריע לך שיש גבר שמנסה לצוד אותך, אם אכן. כי גברים מפתים תמיד יהיו ובמיוחד אם את מצודדת ונאה. הבנת ? אז הכל בעצם תלוי בך. אם תתייחסי בשיוויון נפש למחוות כאלה ואחרות של גברים, זה ממש לא יפריע לך ולא יעסיק אותך יותר מידי. יום טוב ובהצלחה.

היי שלומי. הוי הוי, כמה שאתה חכם. יש דברים לא לגמרי מדוייקים. טוב לי עם בעלי,וכן התרגלתי לבעלי. תוך כדי קריאת התכתבותך הבנתי שבאמת חסרים לי הריגושים. השיגרה הורגת אותי למרות שניסיתי המון שינויים וגיוונים בכדי להכניס אקשן, אך אני מרגישה שזה מלאכותי.זה לא זה. התנהגותו מאחר והיתה שונה משאר הגברים לכן פניתי אליך, ועכשיו בדיעבד, אני מבינה שגם לא הבנתי את המשמעות ולאחר שהבנתי את המשמעות הבנתי שזה עשה לי כן טוב. הריגושים.... ., שלומי, אם האיש נגיד ניסה בצורה כזאת לפלרטט איתי אז איך אתה מסביר שעשה זאת ליד אשתו??? ושמתי לב שהיא הביטה בידיו, היא קלטה זאת מייד. מה דעתך????? זה מאד לא נעים כל העניין.

בבית החדש ? בא לכם ? טוב, מי שרוצה לבא, מוזמן. כדאי לכם. אנחנו בעזרת השם עוברים דירה עוד שבועיים וחצי. כל מי שיביע כאן התעניינות , אשלח לו את הכתובת והתאריך והשעה למייל. בסדר ? במילא הגיע הזמן למיפגש, הלא כן ? יום טוב. ולהתראות ביי

שלומקה לה מרימה כוסית מיץ פתל לחייך. מזל טוב ידידי משכבר הימים. שמחה בשמחתך. תתחדש. אתה עדיין גר באותו האזור של פעם...........אי שם בעיר הקודש? כמה חדשים? יש גינה? איך השכנים? ובכלל ............שדר חדשות, שנתרגש. ומה שלום מיכל, שמחול, אור, ניר,כוכבית, הרה,....וכל מי שעוד שכחתי? ומי מנהל עכשיו את הפורום? כל טוב ורק בריאות טופזינקה

אהלן ! איזה נחמד שבאת לבקר. יש לנו אכן גינה נחמדה בבית החדש. את באה למיפגש ? כולנו נשמח ונתרגש. אבל כמו שהרה אומרת, עוד חזון למועד אני קצת מקדים את המאוחר. אבל אני כבר מתרגש מהרעיון. נחמד לפגוש ידידים מהפורום. אני מקוה שגם מור וגם שמחוש וגם מיכלינקה (להבדיל ממיכאלה) יבואו. זה באמת יהיה נחמד. רוב האנשים שהזכרת כבר לא גולשים כאן. ומי זה אור ? לא זכור לי אחד כזה. בקיצור, תכנסי מפעם לפעם לעדכן מה קורה. יש לך כבר חבר ? איך את מסתדרת עם הילדים והפרנסה ? יום טוב ולהשתמע

קודם תעברו, תתארגנו, תסתדרו ותסדרו... אח"כ יגיע זמן הביקורים. כבר הכל ארוז ומוכן לקראת המעבר? איזה בלאגן זה, נכון? מה כבר אפשר לארוז, ומה עדיין צריך לשימוש יום-יומי... חצי בית על ארגזים והחצי השני בדרך. הגיע הזמן למפגש? למה לא סיפרו לי על זה...? אני כבר מודיעה, שימי רביעי לא מתאימים לי, מאחר ואני אלמד בימי רביעי. אה, בעצם זה תלוי בשעה. טוב, אני לא אקדים את המאוחר. מה שנקרא פרה-פרה. אחרי שתסיימו להתארגן בבית החדש, תעדכן אותנו.

צודקת זה לא מילה. קצת נסחפתי. הבלגן אצלינו בבית נוראי. בקושי עוברים מחדר לחדר מרוב ארגזים ושקיות ומזוודות וסתם דברים שמפוזרים בכל מקום. נקוה שזה יעבור מהר, זה לא קל. ואחר כך מגיע חופש פסח. אבל מיפגש בעזרת השם יהיה גם יהיה. גם אם תבואי רק את. ברור ? וכמובן שנתאם יום כזה שיתאים לכולם, או לרובם. קשה לרצות את כווולם. הבן שלי משגע אותי שהוא רוצה כלב. והשכנה אומרת שבשום פנים ואופן לא כדאי בגלל הקרציות והעבודה הרבה של הטיפול בכלב. בקיצור, הפחידה אותנו שהכל יפול עלינו ובאמת אין לי כח לזה. מה את אומרת ? זה באמת כל כך קשה לטפל בכלב ? ומה הסיפור של הקרציות ?

אני אשמח. תודיע מתי ומה צריך להביא:)

זה יהיה די והותר. כולם ישמחו לפגוש בך. את יודעת שבעבר הרחוק רחוק היה לנו מיפגש ? היו שם הרה, ליבי, מיכל, אני, המארחת היתה יונת, והיתה גם את המתולתלת החמודה , וואי וואי, כבר שכחתי את הכינוי שלה כאן בפורום. אבל זה אשמתה כי היא כבר המון זמן לא נכנסה. הרה בטח זוכרת מה שמה בישראל. נטע. נדמה לי שזה היה נטע. אני צודק ? מי זוכר ?

אני ובעלי רבים המון. ואז אנחנו מפסיקים לדבר. אחרי כמה ימים אני שוכחת את הכעס שלי, ורק רוצה להתפייס איתו. אני פתאום לא זוכרת את הדברים הרעים אלא רק את הטובים ומוכנה למחול על כבודי כדי להתפייס עד הפעם הבאה. שאלתי - למה אני נוטה לשכוח כל כך מהר את העלבונות שהטיח בי, את הכעסים וכל מה שאני רוצה זה כמו איזה חתול להתכרבל בזרעותיו וישסלח לי. ככה כל פעם הרבה שנים. למה אני שוכחת הכל? ומוכנה לעשות הכל כדי להשלים?

זה לא נקרא סמרטוט אלא אשה טובת לב. הבנת ? זה בעלך הסמרטוט. מי משמטיח עלבונות ופוגע באשתו, שווה בערך לסמרטוט רצפה. משומש. לא הרבה מעבר לזה. קחי לתשומת. זכותך לסלוח לו כל פעם מחדש, השאלה היא רק האם הוא שווה את זה ?

שלום לך, את ממש לא סמרטוט, כמו כולנו את חרדה מלהרגיש את "הלבד" ועל כן , לדעתי, מאפשרת לבעלך להתנהג אליך לא כראוי. כיוון שאת בעצמך מצארת מאין "שרשרת רגילה" של התרחשויות מזה שנים, עלה בדעתך לפנות לייעוץ זוגי?. האם עשית חושבים מהוא חלקך בריבים אלה? האם ניתן בצורה מסויימת להפחית אותם? והשאלה החשובה והמהותית ביותר לדעתי, מה לדעתך משרת אצלך"השולם" הזה ביניכים. ייתכן ועצם ההתפייסות מכסה על העדר שקיים בהתנהלות הזוגית שלכם. נסי לענות לעצמך על שאלות אלה. בנוסף, טיפול זוגי אף פעם אינו מזיק, במקרה הגרוע לא עוזר. אני מאחלת לך בהצלחה, המשיכי לעדכן אותנו בנעשה. מיכל

שלום לכולם, אשתי בת 30 וסובלת מאקנה לא חריפה כל כך. אך כל הזמן יש לה פצעים. בזמן האחרון הנושא מטריד אותה מאד. אשמח אם יש כאן בפורום עוד אנשים שסובלים מבעייה דומה שיוכלו ליצור איתנו קשר ולעזור בתמיכה בבעיה הזו. תודה מראש, סימי

שמחוללת פלאים. שווה לנסות, מורחים שום טרי על הפצעים ארבע פעמים ביום. אמנם זה מדיף קצת ריח, אבל אם זה עוזר, זה שווה את זה. חוץ מזה, יש היום תרופות חדשניות כפי שהבנתי. רק שתמיד עדיף דברים טבעיים על תרופות.\

שלום לך סימון, לצערי אין לי מענה לשאלתך , אך ישנו פורום בדוקטורוס הנקרא"תרופות ורוקחות". כתבי שם על בעית האקנה ואני סבורה כי יוכלו להמליץ לך על תרופות מסוימות שניתן לקחת. בהצלחה מיכל

תבקש מאשתך לברר לגבי תרופה הנקראת רואקוטן. היא עובדת על בלוטות החלב ומוכיחה את עצמה כתרופה יעילה למקרים שכאלו. ובכלל...........כדי להתייעץ עם רופא עור. בהצלחה טופזינקה

בעלי ואני חווים משבר בנישואים. אנחנו נשואים 20 שנה. אני הולכת ליעוץ. עזבתי את חדר השינה שלנו - ועברתי לישון בחדר אחר. עשיתי זאת מאחר והוא מתנהג אלי מאוד לא יפה , בגסות ובחוסר סבלנות. הוא אפילו לא הגיב שעזבתי וכמובן לא ביקש ולא יבקש שאחזור לחדר. הוא מאצ'ו. עכשיו אני מתחרטת שעזבתי את החדר ואני מתגעגעת אליו. בהגיון אני יודעת שאין לי למה להתגעגע - כי רק סבלתי שם. אבל ברגש הוא חסר לי. אם אני אחזור לחדר - אני יודעת שנחזור לשיגרה איומה של השפלות מצידו. אבל אין לי כח לישון בחדר אחר. בא לי שיחבקו אותי. הוא תמיד מחבק בלילה ומעליב יום. תמיד צועק עלי מקטר על הכל ומשפיל אותי. שום דבר כבר לא נראה לי נורא. אני רק רוצה ממנו חיבוק. האם השתגעתי . מה לעשות?

את צריכה ייעוץ דחוף. בניית מודעות עצמית. את שווה הרבה גם בלעדיו ועליך לדעת זאת. בעל שמשפיל ולא אוהב, להעיף כמה שיותר מהר. תלמדי לחיות בכבוד בלעדיו. יש לך משפחה משלך ? הורים אחים אחיות ילדים ? חברים חברות ?

היי לך, ממש לא השתגעת!..את מכירה את השיר "רק בשביל לקבל חיבוק"...? יש אנשים שהולכים בהרבה יותר קחוק כדי לקבל חיבוק, גם אם זה עולה להם בבריאות הנפשית והפיזית. לפי מה שכתבת , ניתן להבין כי את עוברת מאין "התעללות" מצד בעלך. השפלות ומילים פוגעניות הן בהחלט התעללות. השאלה היא האם את חשה כי עשית כל שאפשר על מנת לשפר ולתקן את המצב בינכם. האם את חושבת שהייעוץ עוזר במשהו? האם אתם הולכים יחד לייעוץ? אני אישית סבורה כי לחיות במחיצת גבר מתעלל זו אומללות גדולה שלא משתווה למצב של "לבד"...חיבוק אוהב אפשר לקבל גם מבלי להניזק מבחינה נפשית. ואם אדם מצוי זמן ממושך תחת השפלות ומצבי רוח מצד בן זוגו הדבר עלול להוביל ל"מוות רגשי". חשבי מה טוב לך, אשמח אם תעני לי על השאלות ששאלתי אותך. בינתיים החזיקי מעמד ותשתפי אותנו . מיכל

http://news.walla.co.il/?w=//1066991

זו תופעה דוקא בבני נוער ? ומה עם אלו שיושבים מול טלויזיה שעות ? ואלו שקוראים ספרים שעות ? כל אחד בוחר מה לעשות עם זמנו. וזו זכותו המלאה. ברוך של עשני סיני.

היה לי אירוע. וכל האורחים שבאו מסרו לי את המעטפה עם הצ'ק בעת שאחזו בידם ואני נטלתי מידם את הצ'ק, חוץ מגבר אחד אחרי שלחץ לי ידים, הוא דחף לי את הצ'ק לתוך כף ידי ועטף את כף ידו על כף ידי בחוזקה כדי שאחזיק בצ'ק לשניות ארוכות. האם זה דרך נורמטיבית למסור צ'ק לבעל השמחה? האם יש משהו שמסתתר מאחורי זה? כי מעולם לא הייתי בסיטואציה שכזאת. אודה על תגובתכם.

זה הכי חשוב. וחוץ מזה - מזל טוב. מה היה הארוע ? ספרי קצת.

היי שלומי. טוב שיש לך הומור. גם לי יש הומור, אך לא התכוננתי לקבל תשובה צינית, שאלתי רצינית. תודה על האיחול, אני לא רוצה לפרט איזה אירוע, בכדי לא להסגיר את עצמי. חבל שלא ענית תשובה עניינית. תודה בכל אופן.

שלום ליאת, קראתי את שכלבת וגם את התגובות מהחברים כאן באתר. לפי תיאוריך זה אכן משהו חריג, כלומר, אין עוררין על כך שהנורמות (לפחות בארצנו) לא מדברות על הכנסת צ'אק כאילו בכוח לידיו של מישהו- אולי בעולם התחתון- :). בכל מקרה, אני חושבת שלא ממש כדי ליחס לזה חשיבות גדולה אך במקבי לאם ייצא לך להיפגש עם אותו אדם שאיתו התרחש אירוע הצ'ק, המנעי מחביבות יתר. לצערי הרבה פעמים מפרשים אנשים לא נכון חביבות כזו ואז המהלכים שלהם שגויים ויכולים לגרום לאי נוחות לאדם שמנגד. מיכל

היי מיכל. סוף סוף שיתפתי קודם את בעלי בנושא. הופתעתי. בעלי אמר שהוא מכיר אותו מקרוב, והוא לא מתפלא שכך נהג, כי הוא ידוע שהוא חרמן.ונגיד ובעלי צדק. אז איך עשה זאת ליד אשתו???

שלום שלומי, קיבלתי את מכתבך . לי יש סכיזופרניה ויש לי ימים קשים יותר או ימים קלים יותר. כמו כולנו נכון? אני לא עובדת כרגע אך מלמדת ילדים אחר הצהריים. אני גרה עם אימא שלי ללא אבא. אשמח אם תכתוב לי ותספר לי על עצמך . להתראות ונשתמע.... אני לא אוכלת הרבה אוזני המן כי זה משמין מ ש מ י ן..... ואם כן אז עם פרג ואגוזים..... סתם בצחוק ...... ש ב ת ש ל ו ם ולהתראות דיאנה....

אני מצטער לשמוע שיש לך מחלה. איך אובחנה אצלך המחלה ? כיצד את מטופלת ? יש תרופות לזה ? אולי תספרי לנו קצת על המחלה ? נדמה לי שיש המון בורות בנושא. גם אני לא יודע הרבה. אני רק יודע שזה קשור לפיצול אישיות. אבל מה זה אומר בעצם ? שתגיעי לכאן יום אחד ותכתבי עם ניק אחר ולא עם דיאנה ? ומה קרה לאביך ? האם יש לך אחים ואחיות ? ואיך את מסתדרת עם אמא ? האם את עובדת? לומדת ? תודה על תשובותיך , את כותבת יפה. אני אבא לתשעה ילדים חמודים. הגדולה נשואה פלוס 2 בנות. אנחנו עכשיו במעבר מירושלים לישוב קטן ונחמד וזה בשבילנו שינוי ענק בחיים. שמחים מצד אחד וחוששים מצד שני. נקוה לטוב. שבת שלום ולהשתמע ביום ראשון. אני גולש רק מהעבודה, אן לי נט בבית. ביי

הי, אני עובדת סוציאלית הלומדת הנחיית קבוצות באוניברסיטה, ומחפשת להיות צופה ורשמת בקבוצה. אשמח לקבל פרטים / רעיונות לגבי קבוצה שאפשר להשתלב בה. תודה, ענבר.

שלום לך, תוכלי למצוא רעיונות ופרטים אם תפני למכון אדלר זהו חלק מתחום עיסוקם ואני מניחה שיוכלו לעזור לך שם. בהצלחה מיכל

אני לא. אבל מה, מסורת זה מסורת. מעניין למה דוקא נטפלו לאוזן של המן. למה לא לאף שלו למשל ? חוץ מזה, ממתי יש לבן אדם אוזניים משולשות ???? יש לי עוד כמה שאלות אבל נשאיר את זה לאחר כך. לא נעמיס עליכם יותר מידי ליום אחד. אני יודע שאתם אנשים נורא נורא עסוקים וחשובים. אגב, מה הסיפור של אותו מפכ"ל מיועד גנות ? יש לכם דעה בנדון ? אשמח לשמוע. ביי. יום כתום. להשתמע.

אבל אני שהר

אוהבת רק אם יש בפנים שוקלד/ריבת חלב... הפרג כבר יצא מהאופנה:)

עם כל מיני מילויים בכל מיני טעמים (סתם מילוי פרג זה כבר פאסה...). אין לי שום דבר אישי נגד אוזני המן. מבחינתי, כאמור, מדובר בסתם עוד עוגיה. ויש עוגיות הרבה יותר טעימות מאוזני המן (אם כי, זה תלוי במי שמכין אותן). לפי מה שקראתי בפעם האחרונה, המינוי של גנות לא מאושר. אי-לכך, כנראה שהוא לא יהיה מפכ"ל. תשמע, אומנם בית המשפט זיכה אותו, אבל העביר עליו המון ביקורת. אז למה שלא ימנו מישהו "נקי" יותר שיעמוד בראש המצשטרה, שאמורה לסמל חוק וסדר?

שלום לך, לדעתי, כמעט בלתי אפשרי למצא מישהו שבמשך עשרות שנים של עבודה במשטרה, או בכל מקום אחר, לא מעד פעם אחת ועשה טעות כזו או אחרת. גם כאשר ממנים מישהו שהוא לכאורה נקי לגמרי, בהמשך יש סיכוי סביר שמישהו יעלה משהו מעברו , משהו לא הכי נקי... כל אדם עושה טעוייות או דברים לא כשרים במאה אחוז מדי פעם, ואם נבחן כל אדם בצורה כזאת, נגיע לידי כך שלא יהיו מועמדים כשרים לאף תפקיד..

מיכל, כמה שורות למטה מהודעה זו, יש הודעה של "סבתא מנוסה" מתאריך 18/2 שעה 01:19. הודעות כאלו יכולות לדרדר את הפורום לנקודה מאד נמוכה.. ראוי שתימחקי את ההודעה . אם את מסכימה אתי ואינך יודעת איך למחוק, צוות האתר יוכל להסביר לך.

תודה רבה ! אדאג שזה יוסר. יום נעים מיכל