פורום תמיכה הדדית

7187 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
10/12/2012 | 19:34 | מאת: איריס

יש לי איזושהי אמונה שכל חנוכה קורה לי נס בדרגה האישית...אולי גם בדרגה מדינית קורים ניסים.אני לא יודעת.אמי חולה בדלקת ריאות ואבי עם כאב גרון...שיקרה נס והם יחלימו מהר. בטח אם לא הייתה שביתת אחיות היא הייתה בבית חולים? או שלא מחזיקים בבית חולים אנשים עם דלקת ריאות? שמחוש? שיהיה לך חג שמח...כבר בירכתי על הנרות כמה פעמים והייתי במסיבה..אבל עדיין לא הכנתי לאטקס. כמובן שכבר אכלתי את הסופגניה הכי טובה בעולם- ממולאת בשוקולד ומצופה בשוקולד. חג חנוכה שמח לכולם

11/12/2012 | 19:40 | מאת: שמחוש....

היי חג שמח מאחלת להורייך בריאות שלמה . תמיד בתחילת החורף אנשים מבוגרים וגם צעירים יותר מתקררים. לא אכלתי סופגניות השנה כי זה ממש ממש משמין ובכלל אני לא אוהבת את מאכלי חנוכה -גם לביבות לא. חג שמח לכולם קר פה בירושלים.

15/12/2012 | 01:10 | מאת: חוגג

חג אורים-הורים שמח שמחוש.

לפני כשנתיים בעלי בגד בי ונישא לאשא פסיכופטית בנוכחות אדם שהיה עד. כל אותה תקופה כשנה הוא היה מתמרן ביני ובינה. כשהתגלה העניין עברנו דרך יסורים לא קלה אני אחרי גיל 50 ויש לי 8 ילדים עם נכדים. אחרי המהומה התחלתי לרפא את הנפש שלי שלא היתה מוכנה לקבל בגידה וחייתי בהרגשה של כבדהו וחשדהו. בעלי מטבעו אדם לא ישר היו בעבר אינספור בגידות וסלחתי אך כשזה הגיע לתקופה ארוכה נפלתי. לצערי הרב, מסתבר שלאחר שנתיים השקר שוב התגלה והוא היה עימה שוב כל התקופה שכביכול ניסינו לשקם את חיינו. אני לא מוצאת מנוחה ומבקשת עזרה דחופה איך יוצאים מכל זה. הילדים שלי תומכים במאה אחוז בדרך שאבחר.

היי לא מבינה מה זה "נישא לאישה נוספת " מדובר בעבירה פלילית. או שפשוט יש לבעלך מאהבת . אם את כבר עברת את גיל 50 ויש לך 8 ילדים שיהייו בריאים למה את ממשיכה לחיות עם אדם לא ישר ? למה את לא חותכת ? מי שבאופיו הוא דרעק שום דבר לא ישנה אותו . האם את אוהבת אותו ? בדרך כלל אחרי שנות נישואים רבות אין כ"כ אהבה. אמרי לו שאת רוצה להפרד. בהצלחה

04/12/2012 | 03:02 | מאת: משה

היי לכולם אני בן 28 , אדם מאוד זורם ופתוח, לכל בילוי במיוחד דאנס ברים, ברים וחיי לילה , כמו כן מאוד נוח להסתדר איתי אני חברותי ותמיד עושה מצב רוח וצחוקים , אני תמיד מביא אנרגיות טובות ושמחת חיים .... אפשר למצוא אותי גם בפייס דרך המייל...:) אשמח לפניות .....

06/12/2012 | 23:50 | מאת: שמחוש....

מה זה זורם ? האם אתה איזה ברז ? או איזה נהר ?

06/11/2012 | 12:49 | מאת: אחלה פ

ממש אבל

06/11/2012 | 15:56 | מאת: שוקי

לא אחלה ולא בטיח

06/11/2012 | 16:00 | מאת: שלומי

הודעה חדשה, לחצתי על שלח כמה פעמים וכלום לא קורה אבל אם אני מגיב להודעה קיימת, זה כן תופס. מה זה אומר? שמחוש ואיריס, אתן עדיין כאן? מה נשמע? איך החיים? שמעתם שהנחנחים פתחו מפלגה? אולי נצביע עבורם? במקום שחברי הכנסת יקללו אחד את השני במליאה, שירקדו שם עם מוזיקה קצבית, מה רע?

07/11/2012 | 16:07 | מאת: שלומי

גוסט טאון אובר היר, הא?

07/11/2012 | 20:40 | מאת: שמחוש....

שלומי סר דאגה מלבך הרחב אני פה.אני חשה בטוב וחושבת שהבחירות הבאות אלינו לטובה קטנה מאד יהיו הארוע הלבבי ביותר התקופה הקרובה שלומי האם יש לך מושג למא אמי לא אוהבת את ביבי. האם גם לך הוא נראה כמו דג אבו נפחא שקונים בשוק של אילת או שהוא נראה כמו קרפיון של פח מה שמקבל מכה בראש עם נבוט של קצבים ונשאר ם עיניים פתוחות שאומרות ,בשביל מה באתי לעולם -האם כדי לשוט באמבטייה של איזו זקנה ערב חג פסח" שלומי אני מקווה שאתה חש בנעימים.

25/10/2012 | 16:13 | מאת: מישהי

אני די בטוחה שבעלי בוגד בי עם המזכירה שלו.עורך הדין שלי מסר לי שכדאי לילמצוא חוקר פרטי שיצלם את בעלי עם המאהבת שלו. מישהו אולי מכיר איזה חוקר טוב. תודה לכם

30/10/2012 | 18:59 | מאת: שמחוש....

מישהי שלום היי לפני שאת מחפשת חוקר פרטי -שממש לא בעייה למצוא-נא ספרי לנו למה את חושדת בבעלך ומה עשית ם המידע הזה. האם שאלת את בעלך על בגידה איך מערכת היחסים שלכם מדוע פנית לאדווקט ? תודה לך

לא קיבלתי בזמן שיקום נכון אחרי שנה של שיקום בבית חולים אחרי תאונת דרכים קשה,כי אמא שלי דיברה עם האנשים הלא נכונים. היא דיברה עם הפסיכולוגית של המחלקה ועם מנהל מחלקת הילדים שלא היה רופא ילדים רגיל. וככה קיבלתי טיפול פסיכולוגי ולא קיבלתי שיקום דרך קופת חולים. כשגיליתי את זה הייתי מבוגרת והצטברו אצלי הרבה דברים יחד. והשתבשו לי. אני מרגישה מפוספסת ורוצה לקבל מידע.

01/10/2012 | 23:49 | מאת: איריס

מזכיר לי את הסיפור על ילד בן ה5 -שכשהיה רך נולד שילמו למיינקת להניק אותו והיא לא הגיעה. כשהוא היה בן 5 בית המשפט פסק שאכן היא היתה צריכה להיניק אותו..בקיצור,לדעתי שלא תחשבי שהפסדת משהו. אם עבר אז עבר. הריפוי האמיתי בא מתוך עצמך

02/10/2012 | 18:55 | מאת: ל

אני פוגשת חברה טובה שזוכרת מה אמא שלי הסבירה לה ולא מאמינה לי כי היא מאמינה מה אמא שלי אמרה לה פעם, אז הפסדתי חברה והפסדתי שיקום פארא רפואי ונאלצתי לקבל טיפול פסיכולוגי שלא תרם לי.כשמשהו נפגע צריך שיקום כי מתוך עצמי זה לא מקצועי וזה לאט וזה לא מדוייק, מבחינה של פזיותרפיה וטיפול שמשקם יכולות-ריפוי בעיסוק פיזיקלי וקוגניטיבי.

02/10/2012 | 17:57 | מאת: שמחוש....

היי לא כ"כ הבנתי על איזה שיקום את מדברתהאםעל שיקום נפשי או פיזי. בכל מקרה חובה על קופת חולים לטפל בשיקומך ולא משנה באיזה שיקום מדובר. אני מניחה שמדובר בשיקום פסיכולוגי-את אמורה לקבל ייעוץ דרך קופת החולים אליה את שייכת. תודה

02/10/2012 | 18:34 | מאת: ל

קופת חולים היתה צריכה לתת לי שיקום פיזיותרפי וריפוי בעיסוק שיקום נוירולוגי. לא קיבלתי את זה בזמן. במקום זה קיבלתי דרך ביטוח לאומי שיקום פסיכולוגי/ תעסוקתי וסבלתי ולא קיבלתי שיקום שכאמור הייתי צריכה לקבל והדימוי העצמי שלי ירד ולא הבנתי למה דברים קורים ככה.פסיכולוגים לדעתי נהנים לאלץ בן אדם להשלים עם מגבלות בלי לבדוק איך אפשר לעזור לו לצאת מהן. הם לא באמת נהנים אבל הם מקבלים עבודה וכסף ולא אכפת להם השאר. העניין הוא מה אפשר לעשות. מה שמצער אותי זה שהמון אנשיםפ הניחו שמתאים לי שיקום פסיכולוגי ואני בקושי יכולתי לדבר חלש ויצאתי קרחת מכל הכיוונים, והפסיכולוגים דיברו המון ואמא דיברה המון במקומי.

29/09/2012 | 22:41 | מאת: רונית

שאלה לי אליכם: מה יוצא לגבר בן שישים שגר בשכונה בו אני גרה במקום לקרוא לי בשם, הוא קורא לי כבר מעל שנה כשפוגש אותי "יפיופה"? מה יוצא לו מיזה? הרי לא נראה לי שיבגוד באשתו ואני בטח לא יבגוד בבעלי, אז מדוע מכנה אותי כך?? אני כבת ארבעים. אשמח לכל תגובה שאקבל.

30/09/2012 | 00:45 | מאת: גלי

בן שישים זקוק למשקפיים דחוף.

30/09/2012 | 03:02 | מאת: איריס

תעירי לו שזה מפריע לך ושיקרה לך בשמך.

30/09/2012 | 03:05 | מאת: איריס

לראות אותך מסמיקה או משהו

26/09/2012 | 23:12 | מאת: איריס

שנה טובה ומתוקה ..איך היה הצום? כיף לי שאני גרה ממש קרוב לבית הכנסת שלי.הייתי קצת מצוננת לפני הצום...לא ממש נזלת, סתם כאבים בסינוסים(באף), כאבים בראש-ברכות בלסת.אני דווקא מרגישה יותר טוב עכשי אבל יש לי חולשה, גם מהצום כנראה. מחר עובדת רגיל..ועוד מעט סוכות...מעניין איפה שלומ'קה , אולי הוא יבוא בתור אושפיזין להתארח כאן...שמחוש, את גרה בירושליים ,נכון?

28/09/2012 | 00:11 | מאת: שמחוש....

השנה היה צומקל כי המזגנים בבית ובית הכנסת עבדו כגויים של שבת . ולא היה כל כך חם ביום. אני מקווה שההתקררות שלך תחלוף לה מן העולם יחד עם צרותינו מהגבול האיראני ושגופך יתוחזק השנה כמו איזו מכונית מפוארת של שר התיירות או של ראש עיריית ירושלים-שם אני מתגוררת מאז שאני מכירה את עצמי וכמו שאני מכירה את עצמי אני אכן מכירה. שלומי בטח הלך לשוק ארבעת מינים -סט עולה כ 150 ש"ח אבל הוא איש מהדרים כך שהוא בטח ירכוש סט מהודר שיפאר את סוכתו הנאצלת עם פלקטי האושפזין ושרשראות הקישוטים שיוצרו לא עלינועל ידי בני דודנו הסיניים. שיהייה לכולנו חג סוכות שמח ומבדח

30/09/2012 | 02:59 | מאת: איריס

שמחוש, מסתבר שהכאבים בסינוסים שלי הם תופעת לוואי של איזו תרופה שאני לוקחת. וגם הבנתי שאני צריכה לקחת פחות ממנה!!מזל גדול שקראתי באינטרנט. וגם אסור לי מיץ אשכוליות ולא ידעתי , אפילו שזה לא תרופה סטאטין. אני לא יודעת אם לשמוח על שגיליתי את זה או לבכות על שלא ידעתי ולא עשיתי מה שצריך, עד עכשיו בכל אופן חג סוכות שמח ופיתקה טובה לך

19/09/2012 | 14:43 | מאת: רחל הטובה

אנו בני 61. נשואים חיים רגיל בעלי עובד עדיין אני לא. אתמול נסענו למקום מסוים לקנות ובטעות פתחתי את מכסה המיסמכים באוטו וראיתי 2 דיסקים של סרטים כחולים. שאלתי מה זה והוא ענה לא יודע של מי הם אולי שנתיים באוטו. כל כך נעלבתי שהפסקתי לדבר אתו האם נראה לכם שהוא בוגד? לא אגיד לו דבר אבל בשבילי שאדע תודה על התגובה רחל

19/09/2012 | 18:24 | מאת: שמחוש....

גברתי לראות סרטים כחולים זו לא בגידה -מכסימום זה עוזר לו לאונו. אונני גם את ואת תהיו ,קפית".

19/09/2012 | 23:05 | מאת: רחל הטובה

לא הגיוני כי באוטו אין דיוידי ואין לו אפשרות לראות באוטו . וגם בביח מקולקל המון זמן לא יותר הגיוני שהלך למישהי?

15/09/2012 | 19:54 | מאת: דלית כהן

לצערי לאחר 42 שנות נשואים גילית שבעלי הולך במשך למעלה משנה למכון עם מסג' אירוטי. בתירוצים שלו זה רק סיפוק מיני והוא אוהב אותי. אני מתחרפנת מזה כי הפחד שלי שהוא ימשיך למרות ההבטחות מה עושים

16/09/2012 | 00:17 | מאת: שמחוש....

היי בוודאי שהוא הולך למכון ליווי לשם סיפוק מיני-הוא לא הולך כדי להתחתן. וזה לא יכול לשמש לו כתרוץ "רק סיפוק מיני" זה אמנם פחות גרוע ממאהבת . השאלה היא מדוע אינכם מלבנים ביניכם את בעיית הסיפוק המיני שחסר לו בבית. אולי טיפול זוגי יעזור לכם. אני מקווה שהוא לא יחטוף שם איזו מחלה. ישנן נשים ששולחות את בעליהן לתאילנד כדי להירגע-שם הם לא ר רוכבים על פילים. שבוע טוב.

17/09/2012 | 09:59 | מאת: דלית כהן

ברור שהייתי שמחה לברר אתו את שאלת אי הסיפוק המיני שלו אם רק הייתי יודעת לכאורה הכל היה בסדר. דרך אגב אנחנו הולכים לטיפול זוגי. שם מצהיר על אהבתו אלי וממשיך לשקר וללכת למכון.

30/08/2024 | 11:55 | מאת: , ofir

תגידו מישהו מכיר את אניטה ההודית

01/09/2012 | 22:19 | מאת: איריס

מחר אני מתחילה מקום עבודה חדשה...תנאים מחורבנים אבל לפחות יש עבודה.., בחו"ל אפשר לתבוע את המעסיק על תנאים כאלו!!!

02/09/2012 | 15:15 | מאת: שמחוש....

שלום רב אבא שלי איש בן 68. איש חלש אופי . הוא נמצא עם בת זוג רעה שממררת את חייו. יותר נכון כל הזמן עוזבת אותו לבד ושהיא באה יש צעקות וכעסים וריבים עד כמעט אלימות בבית. היא לא רוצה לעזוב אותו כי יש לה יכולת למשוך ממנו כספים מהכרטיס אשראי וגם יש לה חתימה על ידי עורך דין שהיא תקבל כספים אחרי מותו . את זה היא עשתה שהיא הייתה נחמדה אליו אז שהיה לו כסף בבנק (עכשיו כבר לא) בגלל זה היא עוזבת אותו הרבה. היא גם חולת אספנות כפייתית וחלק גדול מהבית מלא סמרטוטים שהיא אוגרת (בגדים ישנים).....הוא חלש אופי ולא יודע אייך להפטר ממנה אני מרגיש שהוא זקוק לעזרה של איש מקצוע. כמו עובד סוציאלי שילווה אותו. ויתן לו כוח נפשי להלחם בה. היא לא רוצה ללכת בגלל הכסף. האם יש מקום שבו הוא יהיה זכאי לקבל סיוע של איש מקצוע. נגיד עובד סוציאלי. אולי ברווחה מה את אומרת?...תודה

היי ישראל אני חושבת שהוא לצריך סיוע של עו"ס אלא סיוע של עורך דין לענייני משפחה. אם הוא שלם עם עצמו שעליו להפרד מבת זוגו -אתה יכול לעזור לו בכך שיפנה לעורך דין כדי שיסדיר פרידה מסודרת. בהצלחה

29/08/2012 | 19:48 | מאת: ישראל .ס.

תודה על התגובה המהירה שמחוש. עכשיו אחרי שהיא גמרה לו את כל הכסף האם הוא יכול לקבל עורך דין ממה שנקרא הסנגוריה ציבורית? כלומר בתשלום קטן או חינמי? יש דבר כזה? תודה

21/08/2012 | 17:51 | מאת: רונית

שלום לכם בנות הגעתי לגיל 40 ופתאום אני חשה באיזו בדידות קשה למרות שאני נשואה באושר עם שתי בנות מקסימות וללא בעיות כלכליות. האם יתכן שאני מצוייה באיזה משבר ?

27/08/2012 | 17:35 | מאת: שמחוש....

היי אם אכן הגעת לכאן ואת ופכת את ליבך ייתכן ואת במשבר \אך כמו בכל משבר בחיים יש סוף לכל משבר. גיל 40 זה אחלה גיל שבו את יכולה להגשים המון חלומות שהיו לך בגיל מוקדם יותר -היום נשים בגילך מגשימות כל מיני רצונות ומאווים שהיו להן לפני עשור או שניים. למה שלא תשתפי את בעלך במה שאת עוברת ? אני מאחלת לך כל טוב.

02/09/2012 | 15:17 | מאת: מישהי אחרת

ועד עכשיו לא הבנתי את הקטע שבגיל ארבעים אפשר להגשים הכל וזה הגיל וכו 'וכו'. תפתחי את האינטרנט הוא מלא בכתבות על כך שלא מקבלים עובדים מעל גיל 40, שקשה להכנס להיריון כבר והקמטים מתחילים להתמלא והגוף הוא לא מה שהיה פעם. סתם מדכא ומגעיל. ואיזה כיף לך שיש לך עבודה מסודרת בחיים.

10/08/2012 | 17:25 | מאת: אוף למה צריך להזדהות...

ואני מאוד עצובה להיות שוב מובטלת...לעזאזאל!!!!!!!!!!

12/08/2012 | 17:16 | מאת: שמחוש....

היי את לא חייבת להזדהות ,אני מקווה שתמצאי עבודה בהקדם המצב במשק אכן על הפנים האם את לא תקבלי איזו גמלה מהמוסד לביטוח לאומי?

14/08/2012 | 17:46 | מאת: למה צריך...

תודה על העידוד

02/08/2012 | 17:12 | מאת: איריס

כרגע התקשרתי לבעלים החדשים של החתול שמסרתי..שמחתי לשמוע שהם מרוצים..היתה לו לדבריה בעיה באוזניים(כנראה קרדיות האוזן) אז הסברתי לה שאפילו חתולי חצר אני מאכילה ולוקחת לווטרינר...ושינו לו את השם...אבל ממש לא משנה לי,למרות ששאלתי:-)

03/08/2012 | 16:42 | מאת: שמחוש....

שבת שלום.

29/07/2012 | 13:33 | מאת: רגינה

חברתי תפסה את בעלה ומאהבת על חם ומעז זה רודף אותה. היא לא ישנה, לא אוכלת ולא רוצה לחיות, למרות שהוא חזר בו והבתיח להפסיק את הקשר עם הזונה הזאת שנוח לה לקחת אדם עם מעמד, טוב לב וחחם ולנצל אותו) מה אתם יכולים לייעץ לחברתי ולנו-איך לעזור לה?

29/07/2012 | 13:38 | מאת: אני

שתמצא חברות שכותבות ללא שגיאות כתיב.

26/07/2012 | 22:17 | מאת: איריס

פרסמתי את החתלתול שרציתי למסור לאימוץ..פרסמתי ביד שתיים. אמרתי להם שיתקשרו שוב מחר ואחרי הצהוריים אמסור להם אותו ...אבל עכשיו שהכל יסתדר לטובתו ושזוג רוסי (שמעריך חתולים ירצה אותו) עכשיו אני בלחץ על כך שאתגעגע אליו. אבל אני חייבת להתגבר! פה בדירתי הקטנה או שהחתולים הזקנים שלי, מאיימים עליו(נותנים לו כאפות), או שהוא שולח רגליים לתוך כלוב הארנבת, והיא בורחת ממנו, ממש מחזה לא נעים. ויש לי רק חדר אחד אני לא יכולה להפריד אותם לחדרים שונים בפנטההוז.הייתי יכולה אולי במקום למסור את הארנבת לאימוץ.ובכלל שהוא יגדל הוא יאכל את הזקנים בלי מלח...אבל אסור לשאר השארות...בסך הכל אני רוצה בשבילו בית חם, ושאני אתעסק בדברים אחרים. לא רציתי להיות עכשיו כרוכה אחרי עוד גור חתולים רק רציתי להיות בית ביניים שלו.(וואו, כמה שאני עצובה, חודשיים מלאים ביליתי במחיצתו)

29/07/2012 | 12:43 | מאת: שמחוש....

איריס בוקר טוב נא עדכני אותנו וספרי מה קורה עם החתול. שמחוש.

26/07/2012 | 14:38 | מאת: איריס

שמחוש...תתארי לעצמך, שסיפורי החתולים שלי, וכל הילדותיות הזו הייתה נכתבת על ידי איזה מפקדת של צה"ל (עם צד רך)) או איזו שוטרת במחלקת חקירות. והיית מגלה את זה פתאום איכשהו( באיזו פגישת מחזור)זה היה מצחיק, לא?

26/07/2012 | 20:38 | מאת: שמחוש....

מפקדות ושוטרות בכירות הן חלק מהאנושות כולה ובטח יש בינהן בנות שכן אוהבות בעלי חיים בדיוק כמו בכל חברה אחרת. לא חושבת שיש קשר בין מקום העבודה לאופי האנושי של האדם. שבת שלום

26/07/2012 | 22:44 | מאת: איריס

את צודקת...יכול להיות מאוד, שבת שלום גם לך, ולכל הקוראים

26/07/2012 | 14:34 | מאת: איריס

כן חי שמחוש וגם חם.. יש לי סיפור הצלחה... הצלחתי להציל את חתול החצר- היפיפה לקחתי אותו לווטרינר וכעת כבר עברו שבועיים עם אנטביוטיקה והכל ועכשיו הוא אפילו מרשה לי ללטף אותו. וסיפור חתולי אחר.. יש לי חתול גור בדירה כבר בן 4 חודשים...ואני חייבת למסור אותו לאימוץ, כי אין לי מקום בדירה ואני לא רוצה לזרוק אותו לרחוב, הוא מחוסן והכול...הוא רך כמו קטיפה וממש מתוק, אתפלל שימצאו לו בית חם( מהמובן של אוהב ) לא חם מדי( שיהיה להם מזגן )

26/07/2012 | 20:36 | מאת: שמחוש....

איריס את ממש קדושה המאמצים הרבים שלך להצלת בעלי חיים בייחוד חתולי רחוב ראויים להערכה. אני מצדיעה לך . אצלנו בירושלים בייחוד בשכונות החרדיות ניתן לראות חתולי רחוב מוזנחים משוטטים בפחי הזבל ואף אחד לא כפת לו מהם. פשוט תבורכי.

26/07/2012 | 22:58 | מאת: איריס

ראיתי חתולים ליד הכותל, שנראים מטופחים כמו חתולי דיזינגוף סנטר בתל אביב. אני באמת עושה מאמצים להציל בעת הצורך. באופן שיגרתי מאכילה חתולי חצר פעמיים ביום, אני תוהה אם יש מצווה כזו. נראה לי שהמצווה קשורה בצער בעלי חיים. מזל שהעיריה או מישהו עלום, הזמין ניידת של עיקורים וחיסונים, לחתולי חצר, זה גם מאוד חשוב, כי מצד אחד לא רוצים לראות אותם מסתובבים מורעבים ומצד שני כשהם אוכלים כמו שצריך הקצב התרבות שלהם מאוד מכביד על הכיס של מבצע ההאכלה.

22/07/2012 | 02:18 | מאת: רחל

הזמנתי את השכן ליום הולדתי שלה אימי (57) ותגובתו של השכן היתה "צעירה אהה"?? . לא ברור לי מה פרוש תגובתו הרי 57 זה לא צעירה. מה זה "צעירה אהה"??? אולי התכוון נראית צעירה ולא היה לו נעים לכתוב נראית צעירה??? מה דעתכם??

22/07/2012 | 13:07 | מאת: שמחוש....

האם פעם כתבת פה בפורום ?

22/07/2012 | 13:42 | מאת: רחל

לא.

16/07/2012 | 13:43 | מאת: רחל רצר

שלום אני בת 60 וחזרתי ארצה לפני כשנתיים אימי אלמנה בת 83 וחסרת בית משלה התגוררה עד לחזרתי עם אחי אשתו וילדיהם המגורים המשותפים היו מאד קשים לשני הצדדים והמריבות היו קשות והכל על רקע של התקלות עם הנכדות הבוגרות כשחזרתי ארצה שכרתי דירה ולקחתי את אימי אליי ומאז מאד קשה לה לראות שאני מזמינה את ילדיי הנשואים והנכדים לארוחות שבת היא טוענת שהם מחסלים את כל האוכל קשה לה שהנכדים באים אליי ונשארים בחופש הגדול ללון אצלי אם בתי נשארה לישון אצלי והיא היתה באותו יום בביקור אצל אחי והנכדה ישנה לה על המיטה זה היה סוף העולם היא הפכה עולמות במריבה על כך היא בקורתית מאד וקשה לי ביותר בקטע של הנכדים והילדים הסברתי לה שהייתי כל כך הרבה זמן בלעדיהם והם כל כך חסרו לי ואני מאושרת שהם מבקרים ומתקשרים כלום לא עוזר להיום היא עזבה את הבית בסערה וצעקות ומריבה ענקית למה?... כי הנכדה בת ה-14 שלי נשארה ללון בחופש הגדול אצל סבתא שלה שזו אני ועשתה לעצמה פן וזה הפריע לה ואז היא נתנה לי אולטימטום שהיא לא תגיע לבית בזמן שהיא בבית רק בימים שהיא הולכת למועדון שלה שזה 3 ימים בשבוע בשעות הבוקר זה בלתי אפשרי היא מקללת את הנכדה וקוראת לה בשמות גנאי כגון פרה ומיקרוב (ילדה בת 14)דבר שמוציא אותי מדעתי מקומם אותי ביותר שאני צריכה להתנות את ביקור הנכדים שלי בבית על פי החשק שלה בעלי לא מוכן לקבל את זה הבית שלנו היה מאז ומעולם בית מארח ופתוח ואני לא הולכת לשנות את זה זה לא מתקבל אצלי בשום אופן וככה שהמריבה הגיעה לטונים גבוהים ואני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני כולי רגשי אשמה שגרמתי לאמא שלי להתנתק מהמועדון והחברות שלה מצד שני היא בחרה את זה לא אני דיברתי איתה אמרתי לה שהבית שלי תמיד פתוח בשבילה אבל בלי התנאים האלו היא החליטה לא לחזור הביתה אני מרגישה פשוט רע

16/07/2012 | 16:44 | מאת: שמחוש....

היי אכן את נמצאת בין הפטיש והסדן ,מכל הסיפור שהעלית אני מבינה שאימך בסך הכל אישה צלולה ומבינה את מה שאומרים לה. את צריכהלדעתי להסביר לאימך שמדובר בבני משפחתך בעלך ילדייך נכדייך וזהו ביתך ולא ביתה שלה. אני מבינה שזה לא הכי נוח אך אין לך ממש הרבה ברירות. לא מבינה היכן היא נמצאת כיום ? היכן היא מתגוררת ? האם היא הייתה אצלך בגלל בעיות כלכליות ? האם היא איננה יכולה ללכת לבית אבות ? את בכלל לא צריכה לחוש שום רגשי אשם.היא לא התייחסה יפה לילדייך ולנכדייך ובודאי הם לא צריכים לספוג קללות ממנה. אני מאחלת לך כל טוב

18/07/2012 | 12:33 | מאת: איריס

הסיפור נשמע לי כל כך קרוב שאני ממש נדהמת. אולי תשכירי לאמך דירת חדר, או שיהיה לה דלת משלה לצאת מהבית, לדעתי היא לא צריכה להיות לכם בתוך הווריד, ויפה שעה אחת קודם... אולי אפילו שתחזור זמנית לאחיך, להקל עליך!!!

14/07/2012 | 22:00 | מאת: נשארתי גם אני

http://www.youtube.com/watch?v=BZhIfgeUZl4&feature=plcp

15/07/2012 | 04:03 | מאת: מי טו

15/07/2012 | 05:05 | מאת: ושוב בוקר

לא צל. געגועים לשחר המפציע...

16/07/2012 | 00:28 | מאת: כולנו

אהבתי

17/07/2012 | 03:10 | מאת: purple

When the night wind softly blows through my open window Then I start to remember the girl that brought me joy Now the night wind softly blows sadness to tomorrow Bringing tears to eyes so tired Eyes I thought could cry no more If the day would only come Then you might just appear even though you'd soon be gone When I reached out my hand If I could see you If only I could see you To see if you are laughing or crying When the night winds softly blow In my dark and whispering room Memories still bring me a numbness to my feelings Take my hand and brush me by In the warm and fevered dark Heart is madly beating My crazy thoughts are burning When the night winds softly blow If the day would only come Then you might just appear even though you'd soon be gone When I reached out my hand If I could see you If only I could see you To see if you are laughing or crying When the night winds softly blow http://www.youtube.com/watch?v=ljLjtze_s2U (Jon Lord died yesterday)

26/07/2019 | 09:52 | מאת: פחחחחחח

חחחחחחחח

לפני ארבעה חודשים הייתי מעורבת בתאונת דרכים של שני רכבים , אומנם לא הייתי הנהגת של אף רכב , רק ישבתי לי מאחוריי ונמנמנתי לי . אבל זה לא הפריע לנהג הפוגע לפגוע דדווקא בצד שלי. אחרי פיזיוטרפיה קלה הפחד עבר, והחיים המשיכו להם . נכנסו בי מאחורה ברכב לפני כמה ימים, האוטו נכנס למוסך - תוקן תוך יומיים של עבודה . עומד הוא מאחורי הבית כמו חדש , כאילו כלום לא קרה . הלוואי שגם אותי אפשר היה להכניס לאותו המוסך ולהוציא אותי חדשה , בלי שום זכר למה שקרה. נמאס לי לקום כל בוקר בתחושה של יצא לי כל האויר מהמפרשים . ללכת לישון ולא באמת להצליח לישון . כל פעולה שפעם הייתה נראת חשובה - אבדה לה משמעות פתאום . אין לי רצון לעשות כלום חוץ מלשכב במיטה כל היום , לסבול מכאבי גב , ולראות טלויזיה . לא חברים ולא מבחנים שום דבר לא מעניין פתאום אני שואלת את עצמי לאן עכשיו , מה עכשיו , אבל לא באמת יודעת לענות על זה ...

13/07/2012 | 15:40 | מאת: שמחוש....

היי אני מאחלת לך בריאות רבה . אני לא מבינה את הקשר בין תאונות הדרכים והבדידות שלך. אני לא רואה קשר בין הדברים. מזל גדול שיצאת משתי התאונות ללא כל פגע. האם הדכדוך שלך כפי שאת מתארת פה היה גם לפני התאונות ? לא סיפרת בת כמה את מה מצבך המשפחתי ועוד המון פרטים שאולי יכוונו אותנו לתת לך איזו תמיכה וירטואלית לפחות שתהייה לך שבת שלום

09/07/2012 | 18:30 | מאת: איריס

כל הכבוד לך את גדולה מהחיים . ישר כח!

09/07/2012 | 22:36 | מאת: שמחוש....

מה כפת לי ? זה בחינם אז אני מגיבה אם היו לוקחים ממני שקל על כל תגובה שלי לא הייתי מגיבה גם עבור מליון דולאר.

10/07/2012 | 11:30 | מאת: שלומי

על ההתמדה שלך על אף שגם שתיכן יכולות להעלם מכאן לכמה ימים. אבל בסוף אתן חוזרות. פשוט צדיקות!

02/07/2012 | 20:42 | מאת: לביאה

שלום לכולם שמי לביאה בת 41 תושבת המרכז נשואה פלוס 3 ילדים. בזמן האחרון התחלתי להיות מאוהבת בחבר לעבודה ,אני עובדת בבנק שהתגרש לפני שנה. החיים שלי עם בעלי היו בסך הכל בסדר אינ מבינה מה קורה איתי האם יש למישהו איזה פתרון למצב אליו נקלעתי

05/07/2012 | 15:27 | מאת: שלומי

אני לא חושב שניתן לקרוא לזה: נקלעתי למצב מסוים, זו בחירה שלך. או שמאפשרים התקרבות לגבר אחר או שלא. אם המצב בסדר איתך ועם בעלך, ממש ממש לא מומלץ להרוס את זה. את חייבת לחשוב על הילדים. זה ממש קשה בשבילם. והכל בשביל מה? הרי גם עם החבר החדש יכול פתאום להימאס לך, או שימאס לו, ואולי תיקלעי למצב חדש עם מישהו אחר? עזבי שטויות, החיים קצרים. אל תהרסי מה שבנית. תהיי חזקה ותעופפי את הגרוש הזה, גם מצידו זה לא יפה כשהוא יודע שיש לך בעל וילדים. בהצלחה רבה

11/07/2012 | 12:06 | מאת: רונית

אחת כזאת "התאהבה" בבעל של חברה שלי. הם ניפגשו וקיימו יחסים בסתר. כאשר חברתי גילתה זאת, היא רצתה להרוג את עצמה והיום היא במצב קשה מאוד, למרות שהוא רוצה להשלים ולהמשיך לחיות בבית. אני לא יודעת מה לייעץ לה. האם מישהוא יכול לעזור?

14/07/2012 | 00:49 | מאת:

24/06/2012 | 23:12 | מאת: תמרה

אני לא מחכה לתשובה אני אפילו לא מצפה שמישהו באמת יקרא , אני פשוט צריכה לשפוך את הלב , אני בת 29 עוד שלוש שבועות בת 30 והחיים ממש אבל ממש לא איפה שרציתי שיהיו כשהיתי קטנה (אבל בגיל שכבר מבינים) חלמתי על בית קטן וחמוד בעל 4 ילדים שניים תאומים :) מתעוררת בבוקר מכינה לו קפה אורזת לו ארוחה לעבודה מטפלת בילדים מחכה לו עם ארוחה חמה מאושרים ביחד בקן הקטן שלנו מוקפים המון אהבה אחד לשני והנה אני היום בחורה בת 30 נפשית תקועה עדיין בגיל 16 (לטענת המטפל שלי אני תקועה בגיל שבו אמא שלי פטרה כי לא התמודדתי עם המוות שלה) בלי חבר בלי ילדים עובדת בעבודה שאני לא אוהבת (פשוט כי אני לא אוהבת שום דבר ) וככה זה כבר שנים אני שמנה דיכאונית עצובה עצבנית בולימית חותכת הבחורה הכי נחמדה ומתוקה בעבודה וסיוט מהלך עם כל שאר הסביבה בגיל 19 אובחנתי כחולת **** ומאז החלטתי לא לתת לאף אחד להיכנס לי ללב או לחיי עד שאני אבריא כי אני לא מתכוונת לתת למישהו לעבור את מה שאני ואבא שלי עברנו עם אמא שלי והנה פתאום נכנס בחור לחיי ולפתע החיים נהיו טיפה יותר נסבלים אני אוהבת אותו מי היה מאמין שאני עוד מסוגלת לאהוב אבל הוא לא אוהב אותי אני מסתכלת כל יום במראה ורואה את מה שהוא רואה ואני לגמרה מבינה למה הוא לא אוהב אותי וזה בסדר מבחינתי אני אוהבת אותו בשקט לא מבקשת דבר בתמורה הוא בחור חמוד 10 שנים מעלי ואנחנו חברים טובים אני אוהבת אותו הוא לא אוהב אותי אני תומכת בו (הוא עבר כמה דברים מאד קשים ) פתאום זה מתחיל להעיק אני מבשלת לו נמצאת לצידו עוזרת לו מקשיבה לו אבל אנחנו אפילו לא חברים הוא הכניס אותי למשפחה הכיר לי את כל החברים הוא מספר לכולם שאני אישתו לעתיד אבל הוא לא אוהב אותי ואז אני מבקשת ממנו הפסקה אבל הוא מבקש ממני לתת לו זמן למחשבה למה הוא צריך לחשוב? הוא הרי לא אוהב אותי אז אני עדיין לידו (כי הוא עדיין עובר דברים קשים) אבל הוא לא אומר מילה מאד נוח להחזיק אישה צמודה ללא התחייבות וללא תמורה , כי הרי אני אוהבת אותו אבל הוא לא אוהב אותי והקשר הזה התמיד היה חד צדדי אבל בהתחלה עשה הרגשה כל כך טובה כי היה נעים סוף סוף להרגיש הפך לקשה וכואב ומעיק הלב שבור הביטחון העצמי שגם ככה לא קיים לחלוטין נעלם אני שמנה דיכאונית עצבנית עייפה מותשת מיואשת מפוחדת מאוהבת ואין אפילו שנייה של תקווה וזהו זה החיים שלי על רגל אחת הלב שבור הנפש מאד עייפה לא רוצה לאהוב לא רוצה לקום מהמיטה לא רוצה לוותר אבל לא נשאר כוחות אפילו לנשימה עמוקה פשוט מותשת

26/06/2012 | 12:16 | מאת: שמחוש....

היי תמרה למה את חושבת שאף אחד לא יקרא את הודעתך ? הנה קראתי. יש לי תחושה שאת מנוצלת על ידי הבחור שמחיק ששנח קצוות המקל . מצד אחד אין לו כל התחייבות כלפייך ומצד שני מנצל את אהבתך אליו באופן שאת מתארת. את צריכה על פי דעתי להעמיד דברים על מקומם להפעיל את הראש ולא את הבטן. תאמרי לו שאת עוזבת אותו -למרות שזה אני מבינה קשה לך מאד ושהוא ולא את יהייה ב"במבחן האמת" אם הוא אובה אותך אזי הוא ייעתר לבקשתך וייתחייב באופן מוחלט להיות איתך פור אבר ואם לא אז מן הסתם הוא רק מנצל אותך -אבל בכל אופן את תהיי מודעת לכך שאכן הוא רק מנצלך. הידעה שלך במקרה השני שהוא אכן לא חפץ בך יש בה המון ערך כי את יודעת את מקומך את צריכה כאמור לא להפגין רגשות את שכל וראש טוב. לגבי תחושותייך על המראה שלך הרי שאני מכירה המון נשים שמנות שאינן מתביישות בגוף שלהן -כל הצעירות הרזות בסופו של דבר מתבגרות ומשמינות תעשי קצת ספורט תלכי לדיאטנית ושיהי לךצ רק אנרגיות חיוביות שלך שמחוש.

24/06/2012 | 11:05 | מאת: לימור שלום

שלום לך כבוד הרב.מה שלומך? שמי לימור שלום, בת 35 מאור יהודה.אנחנו נשואים בערך כ - 4 שנים (לאחר מס' הפלות קשות שקרו לי ואחת יזומה).יש לנו תינוק ילד בן חצי שנה וילדה בת שנתיים.אני מאוד מאוד רוצה לדעת מה קורה ולמה בזוגיות הלא ממש טובה ביני לבין בעלי וגם בבית הזה שאנחנו גרים בו בשכירות.אנרגיות רעות מאוד,עצבים ומתח בנינו וגם הילדים שלנו.בנוסף, יש סיפור לאחרונה (מזה כשבועיים) שאני מואשמת שלא הייתי נאמנה לבעלי וכביכול בגדתי בו עם אחר ע"י שיחות טלפון ופגישות, כך חושד בי בעלי.למרות שיש הוכחות חותכות נגדי, אני עדיין ותמיד יטען ויבכה ויאמר שאני דוברת אמת ומעולם לא דיברתי אפילו בטלפון עם הבחור הזה.בעלי כמעט עזב את הבית ואותנו ובנוסף אמא שלו גם הפעם מנסה למשוך אותו לעזוב אותנו ולגור אצלה.ניסיתי להוכיח לבעלי בכל דרך אפשרית ושיתפתי פעולה איתו בכל דרך, כדי להוכיח לו שנפלתי קורבן בסיפור הזה ואין לי איך להוכיח זאת.אנחנו ביחד ולא ביחד.הוא מאוכזב ובכה ובצדק, רק שאני אובדת עצות כי אני יודעת שבכל 4 השנים שאנחנו נשואים, אני נאמנה לו, כי אני לא כזאת וגם כי אני אשה נשואה וגם כי לא מגיע לו לקבל דבר כזה במיוחד שקרה לו בעבר כזה מצב פעמיים.אנחנו מחכים עכשיו לתשובתו של ינאי בעניין מתי להגיע אליך לאחר שמבקש שנתחייב בהוראת קבע אליכם.כבוד הרב, עניין זה ועניינים אחרים מאוד מאוד מאוד חשובים לנו ואנחנו רוצים שתהיה איתנו בעניין זה ובעוד עניינים נוספים.המצב בבית לא טוב.אני אוהבת את בעלי מאוד ואם לא יוכח אחרת, הזוגיות שלנו על חבל דק מאוד!נא ליצור איתנו קשר בהקדם האפשרי ביותר.לימור:0526938316 או עדי(בעלי)0542072604.תודה ושבוע טוב לך ולכם.

26/06/2012 | 12:17 | מאת: שמחוש....

אני לא חושבת שהרב איפרגן נכנס לפורום וקורא כאן. מאחלת לך רכל טוב.

19/06/2012 | 23:27 | מאת: נופר

אני בת 26 אמא ל3 ילדים אני ובעלי כבר שנה פרודים הוא יצא מהבית ועזב ככה ביום אחד ולא הבנתי למה אחכ שמעתי סיפורים שיש לו מישהי ושאני מכירה אותה ואני לא האמנתי העדפתי להיות עיוורת וחשבתי שאולי זה טוב שעזב כי הינו רבים המון אז אולי כך ירגע במשך הזמן נכנסתי לדיכאונות קשים ואז התחלתי לצאת ולבלות בלילות ואז כמו שאומרים "נפתחו לי העיניים" ואז זה קרה והייתי עם כמה גברים מאז ולא נשואים כל מי שהכרתי היה גרוש חלפה לה שנה בלי שאני ישים לב ואני לבד הוא טוען שהיה אצל צדיק גדול והוא אמר לו שהיתי עם גבר אחר והוא אומר שבשום אופן לא נחזור כי אני אסורה עליו היום מצאתי תמונה שלו ושל המאהבת באינטרנט ועכשיו בכלל זה המכה הגדולה אני מוכנה לחזור להיות איתו אבל מה עושים עם הדת שמקשה עלינו כך והרב אמר לו שהוא חייב לגרש אותי כי אני לא מתכוונת להתגרש ממנו בחיים....

20/06/2012 | 00:18 | מאת: שמחוש....

נופר (אואחד שם) עזבי לרגע את הדת את לא צדיקה וגם בעלך לא צדיק השאלה היא מה אתם רוצים שניכם לעשות ? האם שניכם רוצים לחזור אחד לשני או לא ? כל כל רב שאומר א' אני יכולה להביא לך רב שאומר ג' לא כ"כ הבנתי מה הרב אמר לו או שבעצם זה ממש לא משנה . ההחלטה היא של שניכם בלבד לא של שום רב. שיהייה לך בהצלחה

20/06/2012 | 00:53 | מאת: נופר

אני לא אכפת לי מה הרב אומר הקטע שהוא הכניס לו לראש להתגרש ממני ושאסור לו לחזור להיות איתי אז עכשיו הוא בכלל לא רוצה לחזור הוא גם חי עם המאהבת שלו ולא מתכוון לחזור אני יעשה לו דווקא ולא יתגרש ממנו והוא יסבול כמו שאני סובלת הוא עכשיו מאוהב כמו ילד קטן שוכח מהכול מהשפחה והילדים וגם אותם אני לא מראה לו נכנסתי לדיכאונות והוא רק יורד עליי ואומר לי ממורמרת וצוחק עליי כולם אומרים לי תתגרשי אני נראית פי אלף יותר טוב מנו בשניה אני משיגה מישהו אחר אבל אני לא רוצה לפרק תמשפחה הוא נראה לי סתם מבולבל...

20/06/2012 | 13:54 | מאת: שמחוש....

אז אני מבינה שזה בכלל לא הקטע של הדת אלא הקטע של המאהבת ? אם הבחור לא רוצה ללכת לייעוץ זוג/ לחזור האם נתת לו להבין שהוא מחוייב בדמי מזונות לך ובעיקר לילדים לחץ כספי עליו יכול להוציא אותו מהבלבול. תאמרי לו שאת תפני לעורך דין כדי למצות את זכויותייך

19/06/2012 | 11:08 | מאת: שולי

שמי שולי ואני תושבת המרכז אני נשואה פלוס שני ילדים אך לאחרונה בעלי מתחיל לחזור בתשובה וזה די מפריע לי. עד היום הוא היה מקדיש זמן לילדים בערב אך כיום הוא הולך ללמוד בבית הכנסת ומזניח את הילדים אני לא יודעת מה לעשות תודה לכם

20/06/2012 | 00:21 | מאת: שמחוש....

היי שולי השאלה היא מה היחס שלו אלייך ואל הילדים ברור שצריך להית ויתור גדול מצידך כדי להשלים עם חזרתו בתשובה אבל חיי הנישואים חשובים יותר. מאמינה שהוא יימצא את הזמן חהקדיש לך ולילדים. מקרים כאלו קורים הרבה 0את צריכה לשוחח איתו על המצב ולא להגיע למקרים קיצוניים.

10/06/2012 | 22:29 | מאת: מירי

שלום רב, יש לי חברה בת 65 שהתאלמנה לפני שנה ו-8 חודשים. היא אינה יכולה להירדם בלילות אפילו שלוקחת כדור לשינה ומגיעה למצב שלוקחת 4 כדורים לשינה ולא נרדמת.אני משוחחת איתה ואמרתי לה שאסור לקחת 4 כדורים וגם הרופאה אמרה לה כמוני שמותר לה לקחת רק 2 כדורים.אניבאה אליה לעתים קרובות והצלחתי סוף סוף להוציא אותה קצת מהבית אבל היא במצב רוח לא טוב.הבן הבכור שלה נפטר מלוקמיה לפני 40 שנה ויש לה בן שסובל ממחלת הקרוהן. אני המלצתי לה שתלך לשיחות אני מאוד חרדה למצבה הנפשי.היא חברה בקופת חולים כללית. אל מי עליה לפנות לקבלת עזרה שהיא דחופה אודה לכם מאוד על תשובתכם.

11/06/2012 | 18:58 | מאת: שמחוש....

היי במסגרת קופת חולים ניתן ללכת לייעוץ פסיכולוגי במחיר מסובסד. בדרך כלל אומרים שאלמנות הן נשים מאושרות אך מסתבר שלא אצל כולן. טוב שאת מעודת אותה . אני מאמינה שהזמן ייעשה את שלו -אני מבינה שבעלה נפטר לא צעיר מדי אך לא מבוגר מדי כמובן כל מוות הוא טראומטי אך הזמן עושה את שלו. כמובן שאסור לקחת ארבעה כדורי שינה ללילה זה מצב מסוכם מאד מאחלת כל טוב

09/06/2012 | 23:10 | מאת: איריס

בלי לחץ בלי דאגות מיותרות

11/06/2012 | 18:59 | מאת: שמחוש....

זה טוב ליהודים או שזה טוב מאד.

07/06/2012 | 19:35 | מאת: מ, 21

לפני כחצי שנה עברתי התקף פניקה. כשזה קרה לא ידעתי מה קורה לגוף שלי, נלחצתי, וממש חשבתי שאני עומדת למות. אחרי ההתקף הראשון, עברתי עוד 4 התקפים. אחרי בדיקות גופניות רבות הרופאים אמרו לי שהכל תקין והמליצו לי ללכת לייעוץ פסיכולוגי. הפסיכולוגית הסבירה לי שזה בעצם התקף פניקה וחרדה, והיא נתנה לי טיפים ותכנית עבודה כדי להתגבר על החרדות (למשל ההתקף הראשון שלי היה באוטובוס אז התגברתי לאט לאט על הפחד שלי מנסיעה מאוטובוס) אך עדיין יש דברים שלא התגברתי עליהם- למשל נסיעת אוטובוס ארוכה מלחיצה אותי מאוד- ההתקף הראשון שלי היה באוטובוס בדרך מירושלים לחיפה - חבר שלי גר בירושלים, ובגלל ששנינו סטודנטים עסוקים, אז גם אני צריכה לבקר אותו. מאז ההתקף ההוא ביורשלים , נסעתי לשם רק פעם אחת (ובמכונית עם חברה שהבינה מה עובר עלי ואמרה לי שהיא תעצור בכל רגע שיהיה לי קשה מדי). אני עדיין נלחצת מהמחשבה של לנסוע לשם. אין לי בעיה עם אוטובוסים, אבל כשאני חושבת על המרחק מהבית אני פשוט נאטמת. אני מתרצת את ההתנהגות שלי והחרדות שלי כל הזמן, אומרת שאני עסוקה מדי בלימודים, שחבר שלי יבוא בסוף שבוע, שעוד מעט יש חופש ונהיה ביחד כל הזמן, שיש לי דברים יותר דחופים לעשות- אבל אני יודעת שהאמת היא שאני לא התגברתי על החרדה הספיציפית הזאת. ואני עדיין מפחדת לחוות התקף ולא אדע מה לעשות. אני באמת צריכה עזרה . מה אני יכולה לעשות כדי להתגבר על החרדה הזאת???

07/06/2012 | 20:27 | מאת: שמחוש....

היי אינני פסיכולוגית אך יש לי קצת מאד נסיון חיים -יתכן שאת סובלת מאגרופובייה שמתבטאת בין היתר מפחד מנסיעות (ביחוד ארוכות) חברה טובה שלי סבלה ממתופעה דומה. למיטב ידיעתי טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי ואולי אף שילוב תרופתי עשויים לעזור לך במידה רבה. אני מאחלת לך רק טוב.

04/06/2012 | 11:06 | מאת: שלומי

באתי לבקר מי בבית? שמחוש ואיריס? אנד דטס איט? מי יודע איך אומרים: יום נעים ברוסית? הב א נייס דיי

05/06/2012 | 20:50 | מאת: שמחוש....

מרוב ייאוש נסתיימו להן כל בעות התמיכה של הנתמכים הרבים שטיילו להם כאן בשדרת בפורום. שלומי ? מה אתה אומר על כל קניונים החדשים שנפתחים חדשות לבקרים ? האם אתה לא מתגעגע לחנויות הישנות עם המוכרות הזקנות שמכרו לנו בכייף ולא לאותן נערות צחקניות עם המסטיק בפה בחנויות הקניון . למרות שיש בקניונים מיזוג אוויר בחינם אני מעדיפה חנות קטנה ואינטימית לרכישת בגדים לא אינטימיים.

07/06/2012 | 07:18 | מאת: שלומי

וגם המחירים בקניונים גבוהים בדרך כלל. אבל מי יכול להתחרות עם מקום ממוזג ונעים, ועוד בקיץ? אף אחד. חוץ מזה, אני בקושי הולך לקניות. רק לסופרסל. ואת הבגדים אני קונה בשוק הכרמל. את הולכת לפעמים לשוק מחנה יהודה? לא הייתי שם כבר שנים. איך המשפוחע? הכל טוף? הבעל עומד במשימות שהצבנו לו? יאללה בי גוד נייס דיי

למה שיהיה לי איכפת אם אין כאן נוכחות? באתרים שמשלמים שם מאות שקלים להכרויות אין בעיות נוכחות. מזה נובע שאין כל ערך משמעותי לגלישה כאן...אל תרגיש רע מזה...זה כמו שנפגשים עם מישהי או מישהו באוטובוס במשך 3 שנים ובחיים לא תזמין אותו לכוס קפה בביתך, כי זה סתמי. סתם נמאס לי.

07/06/2012 | 07:21 | מאת: שלומי

זה יותר דומה למי שנוסע באוטובוס באופן קבוע ורואה את אותם אנשים ועם חלק מהם הוא מפטפט לפעמים. ואז בנאדם אחד מפסיק לבא לאוטובוס, אז זה מעניין אותו מה קרה לו ולמה הוא לא מגיע, נכון?

01/06/2012 | 16:52 | מאת: איריס

תפסתי את אב הבית המנובל- שנתן לארנבות לאכול את הנסורת( דחוסה בצורת כפיסים) ששמים בארגז הצואה בכלובים שבבתים. הדביל טוען שגם את זה הן אוכלות, הסברתי לו בסבלנות שזה לא אוכל אלא מצע לארגז החול שלהן. הרשע התעקב בלפתוח לי את פינת החי כדי לתת את הגזרים שקניתי ועוד ארנבת שילמה על כך בחייה...שהשם ישלם לרשע כגמולו. אני בספק אם הוא פעל בתום לב בפרט שאמרתי לו.שילך לעזאזאל. כשאמרתי במזכירות האם אין תקציב לאוכל לפינת חי היא אמרה לי שהפינתצ חי היתה שם גם לפני שבאתי...ושעדיף שלא אתערב. שהשם ישלם להם כגמולם. הארנבות לא יכלו להגיד לי שהן לא אשמות.. שתהיה גם לך שבת שלום.

02/06/2012 | 22:19 | מאת: שמחוש....

היי לא מבינה מי מטפל יום יום בפינת החי ? אני מקווה שהחיות נמצאות בידיים טובות ושהן לא סובלות אני מבינה שאת חיה בקיבוץ או משו דומה -טוב שהאחראים יודים שאת פוקחת עין על החיות שבוע טוב

28/05/2012 | 21:21 | מאת: איריס

רק עכשיו נודע לי מקריאה באינטרנט שארנבות הם מאוד טריטוריאליות ושיש לעבור שלבים לפני שמשלבים ארנב חדש תחילה הוא צריך בכלל להיות שבועיים שלמים בתוך הכלוב שלו לידם!!!)..אולי הארנבות האחרות התנקלו לו בשבת כשלא ראיתי..או אולי הם לא שמו את האוכל המתאים...כעסתי על האב הבית שרק היה שםשיירים של פתיתים וטוסט.. ולעזאזאל עם הבורות שלו ובכלל הוא הסתדר נפלא בלי חברים!!! לא הייתי צריכה אפילו לחשוב שהוא לבד וצריך חברה!!! היה לא אותי וכל מי שאמר לי שעדיף לו עם חברה של ארנבות טעה בגדול ועל כך הארנב האומלל שילם בחייו, ואני שילמתי בסיוטים שלי. הצער הזה..כבר לא יעזור לארנב שלי ממילא.עשיתי לזכרו אלבום תמונות

31/05/2012 | 00:57 | מאת: שמחוש....

אני מקווה שהזמן יעשה את שלו ושיחלפן לך הסיוטים. הארנב נמצא בעולם שכולו טוב. סוף שבוע רגוע לכולנו.

יש לכך סיבה, או שסתם לא ראית. או שסתם אין לך מה להגיב?

28/05/2012 | 18:01 | מאת: שמחוש....

אכן לא שמתי לב (כנראה חעומס רב של הודעות בפורום) את ממש לא צריכה לחוש רגשי אשמה . מה יהייה אם תחושי אשמה על כל בעל חיים שמת בגלל עוולת אנשים רעים -ולא חסרים כאלו. עדיין לא הבנתי באיזו פינת חי הוא היה. יש לנו לישראלים ללמוד הרבה מהאנגלים למשל שם מסתובבים הרבה חיות על המדשאות בשטחים הציבוריים כמו טווסים סנאים חתולים באופן חופשי ללא כל פחד שמישהו ישליך עליהם איזו אבן או יתעלל בהם. מי שלא אוהב בעלי חיים לא אוהב בני אדם!!

22/05/2012 | 23:48 | מאת: איריס

כמה נוראית התאונה שבה נהרגו כל המשפחה ושבדרך נס ניצלה ילדה אחת. אני חושבת שהרבה אנשים בכו כששמעו על זה

23/05/2012 | 18:56 | מאת: שמחוש....

אכן אסון נוראי. המון כאב וצער.

20/05/2012 | 00:24 | מאת: איריס

ראיתי פינת חיי עם ארנבות בדיוק כמו הארנב שלי...זה שגידלתי בכלוב שנתיים. וחשבתי לעצמי, כמה נחמד יהיה לו בחברת בני ובנות מינו...כעבור כשבוע ראיתי שכחש ואמרתי לעצמי אקח אותו משם מחר, כי הוא לא נראה כל כך טוב.לא הולך לאוכל וכו' ואז כשבאתי לקחת אותו. ראיתי שנעלם. ושאלתי לגביו ורק אחרי שבוע אמרו לי שהוא מת ושקברו אותו.אני כבר בוכה עליו מיום שני...

20/05/2012 | 17:29 | מאת: שמחוש....

לא הבנתי באיזה פינת חי היית . שימות מי שגרם למותו של הארנב.

22/05/2012 | 01:11 | מאת: איריס

אני מייד אכתוב לבשר לך... כשרצו שאקח ארנב גור אחר , עבר לי בראש שהוא גור "מזרע עמלק"- ארנב בן הארנב הפושע הנתעב.יכול להיות שלא נתנו להם מספיק אוכל? מה אם אב הבית אשם? אז שימות אדם תחת הארנב? את רואה שמחוש, נקמה,זו בעיה רצינית.והרי אני אכולה רגשי כעס עצמי על שלקחתי אותו לשם מלכתחילה, ושלא לא נפל לי האסימון שראיתי שהוא לא מקפץ כתמול שלשום, אל רק יושב בשקט. הייתי צריכה מייד לדרוש שיוציאו אותו משם כי הוא לא מתאקלם..הייתי צריכה להיות יותר חדת אבחנה, ופחות עיוורת.

16/05/2012 | 19:53 | מאת: שמחוש....

נוסטלגיה של היום זה לא מה שהיה פעם.

20/05/2012 | 00:19 | מאת: איריס

הסבירי, תתני פרטים, ונמקי...קשה להבין למה את מתכוונת זה כל כך סתמי.כאילו אומר "הבל הבלים הכל הבל..."

20/05/2012 | 17:27 | מאת: שמחוש....

אם אני מתגעגעת היום (הדגש הוא על היום) לנוסטלגייה של פעם אז אני נוסטלגית היום. קפיש?

02/05/2012 | 15:59 | מאת: תדרים בתנועה

בנינו עבור בני גיל הזהב פעילות חברתית בשיטת תדרים בתנועה העובדת עם 5 האינטליגנציות ותדרי הצבעים. זאת בשילוב של תנועה, מוזיקה, משחק, דמיון מודרך וציור. למשך שעה אחת לשבוע, ניתנת הזדמנות לחיזוק הגוף, לחיוניות, לשחרור, להנאה והנעה, להעצמה אישית וביטוי אישי דרך תנועה, צליל, מילה וצבע. הפתיחות ההולכת וגדלה של אלה שבגילם כבר ראו הכל, לריקוד, למגע, לתובנות של הצבעים מעוררת השראה ומרגשת כל פעם מחדש! סיפוריהם מרחיבים את הלב ושוב מתגלה הכוח של תנועה עם כוונה הפעילות החברתית חיונית לבני גיל הזהב על מנת לשמר ולעודד חיות, שמחה, קשרים אנושיים ותחזוקה של המוח, הלב והגוף. הפעילות עוזרת בין היתר כמענה להרגשת בדידות. גם למי שקשה להביע עצמו בדיבור, יכול לנוע ולרקוד. שפת התנועה והמוזיקה מדברת לכולנו ומחברת באופן בלתי אמצעי. מוזמנים ליצור קשר.

12/05/2012 | 21:05 | מאת: שמחוש....

היי לא השארת פרטי התקשרות

13/05/2012 | 13:04 | מאת: p

ח

25/04/2012 | 15:56 | מאת: מאיה

אני מאוד מקנאה בחרה שלי שייש לה חבר היא כל הזמן מספרת לי עליו , ואני משתדלת לפרגן לה אבל זה לא קל אני מקנאה בה מאוד ומפחדת שלי לא יהיה שאני ישאר רווקה כל חיי , אני לא יודעת מה לעשות האם כדי להמשיך לשמוע אותה ואת הסיפורים על החבר שהיא אוהבת או להגיד לה שזה מפריע לי ושאני מקנאה <??...

25/04/2012 | 22:46 | מאת: איריס

תשימי את הקנאה בצד.ותמשיכי להיות חברה טובה.את לא חייבת להקשיב לכל הסיפורים שלה, תגידי לה שאת עסוקה ושתדברו אחר כך ,אם את ממש סובלת.אפילו תמציאי תירוצים אחרים משלך, אם ממש קשה לך. אבל, אל תגידי לה שאת מקנאה. רק תגידי לה שהלוואי וגם לך יהיה בן זוג כמו שלה יש. אבל אל תעלי את המילה "קינאה". את לא מתארת לעצמך כמה שהחיים שבריריים. היום טוב לה ,ומחר חס וחלילה עלול להיות לה רע. שלא באשמתך או באשמתה. לכן תתפללי למענה, ולמען עצמך. ותבקשי במילים מפורשות מבורא עולם לשלוח גם לך בן זוג. בהצלחה!ויום עצמאות שמח

27/04/2012 | 11:46 | מאת: שמחוש....

אין לי מה להוסיף על דבריה של איריס

03/05/2012 | 01:18 | מאת: מאיה

תודה רבה לך אני ישתדל שלא לקנאות בה כי כמו שארת זה באמת לא בריא. ... שיהיה המון בהצלח לך ושגם את תתחתני בקרוב בעזרת ה' .

15/04/2012 | 22:57 | מאת: טל איתן

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4214733,00.html

16/04/2012 | 15:32 | מאת: רגע אז יכול להיות ש...

צל לא בחר את השם שלו במקרה? היו לו כוונות להראות לנו מי אנחנו באמת? שנתמודד עם הפחדים והאמת שלנו? הוא שם לנו מראה בפרצוף ועף? צל, האמנם?

שונא את דמותו המשתקפת מאותם חולרות. מוזר, לא? שנאה מקורה בפחד. רובם המוחלט של מקרי השנאה מקורם בפחד שהוא בדרך כלל רציונלי ומוצדק, דוגמת המקרים הנ"ל. רק מיעוט קטן ממושאי שנאתנו משקף תכונות (גלויות או חבויות) שאנחנו שונאים בעצמנו.

16/04/2012 | 22:45 | מאת: מוזר

משעשע.

17/04/2012 | 09:02 | מאת: לא מדוייק

נאצים, פדופילים אנסים הם לא תכונות אלא סטיות, הלך מחשבה מסויים, התנהגות. צריך להבדיל בין תכונה להתנהגות לסטיה. כשאנחנו מזהים באחרים תכונות שאנחנו לא אוהבים אצלנו, אנחנו נוטים שלא לאהוב אותם.

11/04/2012 | 13:08 | מאת: בת אדם

לעשות חניית ביניים לפחות שעתיים אחרי תחילת הנסיעה,בנסיעות של (3וחצי שעות) כדי לאפשר לנוסעים להתפנות, או לשאוב שתן מהמושבים? חשבתי שהמדינה שלנו היא יותר הומאנית ממדינות אחרות,אולי זה בלוף אחד גדול...במה אנחנו עם סגולה בכלל תגידו לי?בזה שיש לנו סימן על הזין?

11/04/2012 | 14:38 | מאת: שמחוש....

היי בדרך כלל כאשר אני נתקלת בעובד ציבור "שתופס תחת" והשררה עלתה לו לראש -אני שואלת לשמו ואז הוא מבין שאין הוא יכול להתכסות באיצטלת האיש המסתורי העובד בחברה גדולה שתגן עליו אלא מדובר בפנייה אישית אליו שיכולה לחזור אליו באופ אישי כבומרנג. למשל אם אני פונה טלפונית לנציד משרד ממשלתי -דבר ראשון אני שואל "עם מי אני מדברת ?" ואז הצד השני נכנס לויברצייה של התגוננות . חג שמח.

11/04/2012 | 16:50 | מאת: בת אדם

תזכי למצוות. עזרת להוציא אותי מהטראומה הריגשית. פשוט נשארתי בהלם עד עכשיו. אז יש שתי נקודות עיקריות ללמוד ולזכור מהארוע הזה: 1. לדרוש בתוקף לצאת להתפנות בדחיפות, ולא סתם להתחנן שתהיה חניית ביניים.(אפילו לומר בבירור, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אני חייב להשתין/להטיל את מימיי בשיחים)שלא יחשוב חלילה שאנחנו רוצים לצפות בנוף של אום אל פאחם, או חג'אג'ארה ,על סיגריה וכוס ערק. 2.במידה ותוך 5 -10 דקות זה לא מתממש, לבקש פרטי נהג.

11/04/2012 | 09:55 | מאת: בת אדם

ביקשתי מהנהג פעמים רבות אחרי נסיעה של שעה וחצי( אתמול בקו 841) מתי כבר מגיעים לחניית ביניים(במטרה להשתמש בשירותים). הוא אמר עוד מעט, שעה שלמה!!!אחרי שעתיים וחצי. פנה לכלל הנוסעים ועוד בבקשה לבטל את החניית ביניים! בזילזול מוחלט בבקשה לעצירה דחופה!במקום להגיד עכשיו חניית ביניים. ביקש לבטל את חניית הביניים. ולא נתן לי. לצאת להתפנות בדחיפות.נאלצתי להתחנן לצאת להתפנות(להשתין). האם אין חוקים ברורים לגבי זכויות הומאניות של נוסעים?

11/04/2012 | 16:52 | מאת: בת אדם

לא 841 אבל מעדיפה לשמור לעצמי, כיוון שכל הנוסעים באוטובוס היו עדים לתחנונינו לחנית ביניים

01/04/2012 | 11:44 | מאת: איריס

אני מכינה ומארגנת עכשיו מסמכים חשובים. עשיתי זאת בעבר כבר פעמיים. למה אני צריכה כל כך הרבה אנרגיה בשביל זה? למה זה גומר אותי. וכשאני עושה את המלאכה עצמה, אני לא מבינה מה לקח לי כל כך הרבה אנרגיות להגיע לזה. מזכיר לי את מצבי הצבירה של החומר שכדי לעבור ממוצק לנוזל ולגז צריך הרבה יותר מהטמפרטורה הנכונה. כלומר כדי שמים יהפכו לאדים לא מספיק 100 מעלות צריך גם זמן מסויים. הנה אני מתאדה מכאן.......זהו הלכתי

01/04/2012 | 12:59 | מאת: איריס

הניירות האילו, זה גם סוג של עבודה. זה לוקח זמן ואנרגיה כמו כל עבודה אחרת

31/03/2012 | 21:50 | מאת: איריס

או קודם לחכות ולראות אם יענו לי על מה שכתבתי קודם. אני בדיכי. גם בגלל שאני חושבת על המצב שלי, במקום להכין דברים חשובים. אבל אני יודעת ואני מסוגלת להוציא את עצמי מהמצב של דיכי. אתם יודעים לפני שצל התחיל להתלוצץ ולהתעצבן עליי. עם כל מיני קונוטציות של סקס. גם אני חשבתי שהוא ממש חמוד. ואז היה פיצוץ בפורום שכל הלוחמות צדק נחלצו לעזרתי והשיבו לו מלחמה שערה. ואני בעומק ליבי לא חושבת שצל בכלל התכוון כל כך להעליב אותי. אבל הוא די אוהב שישו ושמחו, אז הסופה שהייתה כאן ריגשה אותו והיה כאן מין מחול שדים, שהוא נהנה להשתתף בו...ותכתובות מלאות חיצי ארס שנונים. לכל הכוונים.והסנגורים שלי והסנגורית של צל... ואז האורחים התפזרו, וצל שלכם או ניר, הבטיח וקיים לצאת מהפורום.

01/04/2012 | 12:02 | מאת: שלומי

אז את היית רוצה שצל?

01/04/2012 | 12:56 | מאת: איריס

עצובה בשבילו, שהוא הסתבך ככה. סך הכל הוא בחור הגון. שאוהב, אקשן מכל סוג שהוא..הוא לא ,"קצב", או משהו .סתם התערטל ריגשית וטרפו אותו חי...עכשיו צריך להוציא אותו ,מסכן, מהבטן של הזאבה. אני גם קצת הפרזתי, עם ה"ריגשי" שלי.שנה לא לצאת עם גבר כי האחרון היה שמוק גמור, זה לא תירוץ טוב...אולי הבא יהיה הנכון בשבילי.לא צריך להתייאש. אבל קודם אמצא עבודה.

29/03/2012 | 18:29 | מאת: איריס

נסעתי לירושלים, שוב. הפעם לעיר הקרח ובכותל ובבית הכנסת החורבה..יש לי לחפש מסמכים וקשה לי למצוא אותם. אני יודעת שהם איפשהו כאן בדירה. אתם יודעים איפה נמצאת התעודת לידה שלכם?

01/04/2012 | 11:58 | מאת: שלומי

מי כיום צריך כזה מסמך? ואולי לא נולדת ולכן אין לך תעודה?

01/04/2012 | 12:47 | מאת: איריס

ואתה צודק...במשפחה אמרו לי שלא מדובר בי...מספיק עבורי הדרכונים וכד'( מדובר בדרכון עבור חו"ל שם נולדתי וכאת אצטרך להוכיח זאת,אווווווווף (מוחה זיעה) ובכלל עוד לא מצאתי אותה , למרות שאני יודעת שגם היא בדירה איפשהו...

01/04/2012 | 14:12 | מאת: איריס

תודה לאל! התעודת לידה היתה בתוך מעטפה חומה לא מסומנת בתוך איזה קלסר גדול של חשבונות קבלות ותלושי שכר...ולחשוב שהיססתי אם בכלל לבדוק בתוכה!! סתם מעטפה חומה קטנה ולא חשודה בכלל!היו שם עוד מסמכים חשובים מאוד..שבח לאל..התפילות הצליחו..שהשם ימשיך לעזור לי ויעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.

26/03/2012 | 00:31 | מאת: איריס

היום בצהורים , בשובי מתל אביב. עלתה בחורה בלונדינית יפיפיה לאוטובוס, פתאם היא החלה לצעוק , רגע איפה הפלאפון שלי !! הוא גנב לי את הפלאפון!!!מסתבר, שבחור ביקש ממנה לעשות שיחה בפלאפון, ועשה כאילו הוא עולה לאוטובוס, וברגע האחרון חמק החוצה עם המכשיר שלה! גם הנהג אוטובוס ראה אותו, פתאום בורח והבין שמשהו לא בסדר.אני ישבתי מקדימה, אבל הייתי כל כולי שקועה במשחק פלינט בפלאפון שלי ולא ראיתי כלום.ייעצתי לה שתלך למסור קלסטר פנים כשחלפנו ליד משטרת רמת גן והיא לא רצתה. הייתי מאוד עצובה בשבילה. מקווה שאכן "סוף גנב לתלייה"

26/03/2012 | 09:42 | מאת: שלומי

הן גם טובות לב איזה גנב מגעיל מחזיר רעה תחת טובה שקיבל. אבל סוף גנב לתליה כידוע. יום אחד יתפסו אותו, ונקוה שזה יהיה דה סונר דה בטר.

21/03/2012 | 19:24 | מאת: שמחוש....

שלומקה האם שמת לב שהמילה מקרצפת מורכבת מהמילים רצפה וממקרר ? טוב שיש לי דירה קטנה והקרצוף הינו מינמאלי במקסימום מאמץ . בעלי שיחיה שליט"א אכן עובד למחייתו ובעיקר למחייתי -הרי הוא מקיים את מצוות "שארה כסותה ועוד משהו " כמו תמיד וכמו בכל משפחות ישראליות קיימות הדילמות של "אצלי או אצלך " -אצל מי עושים את הסדר ? מכירה מספר זוגות שנכנסות למתח וחרדות כבר מפורים לקראת הויכוח הגדול אצל מי נעשה את הסדר ?-מי ייעלב יותר ? איפה היינו בשנה שעברה ? איזו מתנה לקנות ? מי יושב ליד מי ? חג מלא דילמות . בקיצור חג הקושיות הקשות. חבל שצל לא איתנו -הוא תמיג היה מאחל לי לפני הפסח "צום קל" שלומי אתה אוהב קניידלעך ? גפילטע ? ביי לכל המנקים והנמקות.

21/03/2012 | 19:26 | מאת: שמחוש....

יצא לי נמקות במקום מנקות . אכן מי שמנקה תגמור נמקה ז"ל

22/03/2012 | 06:25 | מאת: שלומי

שמעת על שרויה? זה נקרא: גברוקס ביידיש ואצלינו לא אוכלים את זה. לא נורא, אני לא מת על קניידלאך. אני מת על פיפיקלאך ולייבאלך. קפישטי? געפילטע פיש זה מאכל לא רע בכלל, אבל אני יותר אוהב את הדג עצמו. ב"ה שיש גם מזה וגם מזה. העיקר פסח שמח איריס, כבר התחיל לך הקדחת? שנה שעברה היה לי סיוט עם הזה הכי משגע אלו העיניים האדמוות שמגרדות רצח אבל גם ההפצ'ים יכולים להוציא מהדעת.

20/03/2012 | 14:52 | מאת: איריס

אני מחזיקה מעמד ומקווה שתהיינה לי בשורות טובות ישועות ונחמות בשבילכם. אתם יודעים שלפעמים אי ידיעת זכויותיכם יכולה מאוד לפגוע בכם?

20/03/2012 | 19:53 | מאת: שמחוש....

איריס היי לך האם זכות קדימה היא עדיין זכות חיובית ? ידוע לי שקיימות זכויות רבות שחובה לדעת עליהן כי במאזן הצדק לא תמיד ברור לי למשל באם יש לי יותר זכויות או יותר חובות אני מקווה שמישהו שם למעלה מבקש זכות עלי אחרת אצטרך להזדכות אצל רובונו של עולם -לו אני חייבת המון המון. מקווה שאכן נשמע בשורות טובות כי בינתיים מה שאני שומעת זה את השכנים שמקרצפים את הארונות לקראת החג המתמשמש ובא עלינו. איריס האם את שומרת על כשרותת הפסח או שאת חיה בלאפה ?

21/03/2012 | 14:23 | מאת: שלומי

חרגת אותי וכי יש יהודים שלא שומרים כשרות בפסח? אתמהא. שמחוש, וואטס הפנינג עם הקירצוף ? אם יש לך זמן לכתוב כאן תגובות, כנראה הצלחת להכניס את הבעל למעגל העבודה. איך הוא בקרצוף? אם התפוקה שלו דלה, את יכולה לשלוח אותו אלי, פתחתי קורס קרצוף. יאללה אני חייב לרוץ חזרה לקרצוף הסנט מוריץ מחכה לי ...

21/03/2012 | 21:11 | מאת: איריס

שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא! אני מביאה את חלקי עם סיפורים נוגים, כפי ששלומי כבר אמר בעבר. אני שומרת כשרות בפסח...אין בי כרגע שמחה עדיין. אני יודעת לעשות מעבר בין הצרות לבין שמחה פנימית כמו בשיר " גם אם ליבנו שח ועצב סובבנו..." שמחוש אני כל הלילה השתעלתי, אתמול והיום גם כאב לי הגרון וגם סבלתי מאלרגיה לאבקנים(כל השדות שמלאים פרחים צהובים מהממנים והעצים הצהובים והדשא, אני בקושי חיי!! ). אפילו אם הכל בחיים בסדר, מחלה ממש מקלקלת את המצב רוח.

< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 144