פורום תמיכה הדדית

למה ככול שגודלים החיים יותר קשים? גם כל משבר בחיים ניראה יותר קשה מקודמו, בקצב הזה במשבר הבא אני יורה במישהו (או בעצמי) HELP

תראי, ככל שמתבגרים מאבדים דבר אמוד חשוב - את התמימות שהיתה לנו כשהיינו ילדים. זה אומר שלילדים יש חיים קלים יותר? לא. ברוב המקרים (ואני לא מדברת כרגע על מקרים חריגים) הצרות מותאמות ליכולת שלנו להתמודד עמן מבחינה מנטלית. עבור ילד, מריבה עם חבר טוב פירושה אסון. עבור האדם הבוגר - מריבה שכזו פירושה מכשול קטן ובר-התמודדות. כמובן שככל שגדלים יש יותר אחריות אישית, ואח"כ גם אחריות על חיים של אחרים (צאצאים, למשל). וככל שיש יותר אחריות אישית, הקשיים נעשים מורגשים יותר ולעתים גם, לצערנו, כואבים יותר. אני אל יודעת אם כל משבר באמת קשה יותר מקודמו, או שלזכרון שלנו יש יכולת לעמעם את הקושי שבמשבר הקודם, כדי שנוכל להמשיך ולהתקיים. זה בדיוק כמו אותן נשים שנשבעו אחרי הלידה הראשונה, שהן בחיים לא מתכוונות ללדת שוב, כי זה עינוי. עוברות כמה שנים ו... כמובן שהן יולדות שוב. הזמן מעמעם דברים כאובים (פיזית ונפשית) אבל לא מוחק אותם לגמרי כדי שלא נשכח, שהחיים לא מסתכמים רק בדבש, כי תמיד מסתתר איפשהו גם העוקץ. ככה לא נעשים שאננים מדי... אבל זה מה שאני חושבת ברגע זה. גם דעתי משתנה בתקופות שונות בחיים. והגיוני מאוד שאנשים אחרים חושבים דברים אחרים בדיוק על אותו עניין. אין צורך לירות במישהו (לא חושבת שזה ישפר את הרגשתך לאורך זמן... אולי יוסיף לך גם עול של רגשות אשם). ומה הפתרון שטמון בלירות בעצמך? זה לא פתרון אמיתי...

יכול להיות שאת צודקת, בעצם אני יודעת שאת צודקת, כולם צודקים, הבעיה שכל המילים הנכונות, גם מנסיוני האישי, האלה, עוברות לי ליד האוזן, אני לא מבינה מה קורה לי, אני לא מצליחה לקום מהרצפה הזאת שנפלתי עליה, וכרגע הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה לקוות לא ליפול עוד. אני מבטיחה לא לירות באף אחד, גם לא בעצמי, כי באמת מי צריך לחיות עם הרגשות אשם האלה, כאילו שאין לי מספיק גם עכשיו.... אבל תודה לך על הסבלנות, אני באמת ובתמים מעריכה את זה. שיהיה לך אחלה חג, ואחלה שנה

אני רק רוצה להתייחס לקטע מתוך מה שכתבת כתגובה לאותה בחורה אני בטוחה שאת צודקת במאה אחוז אבל בלי קשר לשאר אני רוצה שתדעי שאני ילדתי ילד בלידה רגילה כואבת והכול ועברו הרבה שנים מאז לא הבאתי עוד ילדים אבל רק בשבילך שתדעי שבזמן שילדתי רק חשבתי על כך שהכאב הוא אפסי לעומת הכאב שבטראומה של מה שאיזו פסיכיאטרית גרמה לי !!!הייתי מוכנה ללדת עוד עשרה ילדים ולא לעבור את מה שעברתי עם אותה מכשפה אבל מאז עברו להם כמה עשורים והכל החלים והחיים זורמים להם .. עם סכין מנתחים בלב אבל Life goes on

אמש הייתי באירוע. בעלי ישב עם מספר גברים ליד השולחן. אני הבטתי בו מרחוק וקרצתי לו והמשכתי לדבר עם חברותי. לפתע ראיתי שהגברים מביטים בי ומחייכים.מה זה עושה לגברים שאישה קורצת ומדוע הם חייכו אלי? - תודה לכל מענה.

שוב שלום, ליאת/גילי. אני רואה שעדיין לא פתרת את העניין שלך עם גברים. אין טעם שאענה לך, משום שבכל פעם את חוזרת עם שאלה מעט שונה סביב אותו עניין. אני חושבת, ואת יודעת, ששום תשובה לא תספק אותך באמת לעולם כל זמן שלא תקחי את עצמך בידיים ותבררי מה בדיוק מטריד אותך ביחס למין הגברי. אני זוכרת שפעם התחיל איתך גבר נשוי, בפעם אחרת חייך אלייך גבר ברחוב, והיית במסיבה וקרה משהו עם גבר נשוי וכן הלאה... בכל פעם מקרה אחר (אמיתי או לא, זה לא חשוב כרגע) סביב "מה גברים חושבים/מתכוונים וכו'". אני בטוחה במאה אחוז, שאת יודעת שאנחנו לא עד כדי כך מנותקים. לי ברור שזו תמיד את, בשם אחר, עם סיפור אחר. אני מצטערת, אבל כנראה שבמסגרת הפורום הזה לא תצמח לך ישועה. אני חושבת שאת זקוקה לעזרה מקצועית, וזו לא הכתובת. חג שמח, הרה.

הרה את נפלאה. התמוגגתי לקרוא את התשובה.... :-)

האם ציפורים יודעים לעוף ברוורס ? נכון שזו שאלה מעניינת ? מה דעתכם ?

שלומי? הכל טוב? "אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לברוש?" בכל אופן, אם יש ציפור שיודעת לעוף ברוורס זה יונק דבש (צופית בלשון אחרת). אבל בשביל מה לציפור לעוף ברוורס? ומה בשלב הבא - אם לציפורים שעפות ברוורס יש את הדבר המצפצף הזה שמתריע שהן ברוורס?

צפצוף כשהן ברוורס ! חזק ! מה מצב הרה ? איך עבר כיפור ? אני לא כאן כל הסוכות אז להשתמע ביום רביעי הבא. חג שמח והמון הצלחה. ביי

ניסיתי לחפש חומר באינטרנט ולא ממש מצאתי משהו יעיל....

ק ח ב, אני לא יודעת איפה את גרה. אבל אם מדובר בעיר, אז כל מה שאת צריכה לעשות זה לפתוח דפי זהב מקומי או להתקשר 106 ולבקש את המספר. אפשרות נוספת היא להיכנס לאתר של משרד הבריאות ולחפש שם את רשימת המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. אם את גרה בישוב ששייך למועצה אזורית כלשהי, אז שם (בסניץ המועצה) יוכלו לתת לך את המידע הרצוי. שבוע טוב, הרה.

חיפוש זריז העלה את הרשימה הבאה: http://66.102.9.104/search?q=cache:VQ5kaw23S7cJ:www.traumaweb.org/mirpaot.doc+%D7%9E%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9&hl=iw החלוקה היא לפי מחוזות/אזורים, תוכלי למצוא את המרפאה הקרובה אלייך. הרה.

בשנה האחרונה עברתי הרבה מהפכים בחיי, למעשה החיים שלי היום והחיים שלי מלפני שנה, הם שונים לחלוטין בכל היבט. אני חושבת שהמהפך המשמעותי ביותר הוא הנפשי, הפכתי לבן אדם שאני לא אוהבת, כניראה שלא התמודדתי נכון עם השינויים, וכעת איני מצליחה לשנות את מצבי הנפשי, הייתי מאוד רוצה לדבר עם פסיכולוג, בצורה מסודרת, אך מצבי הכספי מגביל אותי מאוד, אשמח לדעת איזה אפשרויות יש לי.

היי ק ח ב, טוב שאת מודעת לשינויים שמתרחשים בחייך, ולכך שאת מרגישה שיש מקום לעבודה עצמית ולטיפול במקומות בעייתיים עבורך. יש כמה אפשרויות לטיפול במחיר סביר. אפשרות אחת היא טיפול פסיכולוגי דרך קופ"ח - מדובר, בד"כ, במספר פגישות מוגבל והעלות עולה אחרי כל מס' מסוים של פגישות. אבל גם העלות הסופית נמוכה יותר מאשר טיפול פרטי שלא דרך קופ"ח. אפשרות אחרת, שאולי תתאים לך יותר, היא טיפול במרפאה הציבורית לבריאות הנפש באיזור מגורייך. הטיפול ניתן בחינם לגמרי. העניין הוא, שלעתים צריך להמתין כמה שבועות עד שמתפנה מקום. הרה.

שלום, אני מחפש קבוצת תמיכה מתאימה, אולי יש לכם רעיונות או כיוון? כמו כולם יש לי בעייה מעט מורכבת (לפחות מהזווית שלי) וקשה לי לשים עליה במדוייק את האצבע. סוג של מעגל סגור של חרדה מכישלון שמובילה לשיוויון נפש בקשר לתוצאה ולמבוי סתום. אני סטודנט בטכניון שמצד אחד מתקשה להפעיל את המאמץ הראוי בלימודים ו"מרים ידיים מראש" ו"מתמכר" לביזבוז זמן ומצד שני נאבק בחוסר ההגיון של המצב.. הדבר הזה לא אופייני רק ללימודי, והוא יותר רחב.. גם בתחומים אחרים בחיים. מצד שני אין לי בעייה של ביטחון עצמי עם אנשים ואני טיפוס חברותי מאוד. התחלתי לאחרונה בטיפול תרופתי לחרדה אבל אני לא מרגיש עדיין השפעה, ואני מחפש גם איזו קבוצת תמיכה שאולי תעזור לי יותר. האם אתם יודעים על קיומה של קבוצה לנושא דומה? או אולי יש לכם רעיון היכן ניתן עוד לחפש אחת ואו על משהו אחר שניתן לעשות?

היי ירו'ש, אני לא מכירה קבוצות תמיכה שיכולות להתאים לבעיה שאתה מתאר. אני כן יכולה לומר לך, שלפעמים צריך סבלנות כשמדובר בטיפול תרופתי. גם משום שלתרופות לוקח זמן להשפיע (תלוי בתרופה, כמובן) וגם משום שלפעמים התרופה הראשונה שמנסים לא מתאימה. מעבר לקבוצת תמיכה, אני יכולה לחשוב על האופציה של טיפול פרטני כרעיון עבורך. הרה.

שלום, אני מקווה שאני כותב במקון הנכון. האם המשחק מבוכים ודרקונים/משחקי תפקידים גורם/גורמים לבעיות נפשיות/רפואיות? אם כן, איך? ו

היי שחר, אני לא רואה שום סיבה לכך שמשחקי תפקידים יגרמו לבעיות בריאותיות. לגבי השלכות נפשיות, אני מציעה שתשאל באחד הפורומים הסמוכים לבריאות הנפש, אם מישהו ממנהלי הפורומים ו/או המשתתפים בהם יודעים משהו בנושא. הרה.

בלי יוצא מן הכלל. שתהיה לכם שנה מקסימה. מבורכת. פוריה. שקטה ושלווה. עם בריאות טובה כמובן. עם הרבה חיוכים. אינשאללה. האגז אנד קיסס. ביי

מאחלת גמר חתימה טובה לכולם, וצום קל לצמים שבינינו.

הצלחה בלימודים. הצלחה ברומנים. יש מישהו באופק ? איזה אביר על חמור לבן ? ביי

גמר חתימה טובה לך הרה ולכל הגולשים האחרים

שלומי,בוקר. האם קיבלת את החבילה ? (::::::::

אויש, כמה זמן שלא הייתי כאן. על איזה חבילה את מדברת ? לא הבנתי כלום. העיקר, שתהיה לך שנה טובה ומתוקה. כל האושר שרק קיים. רק דברים משמחים שתבשרי לי. אמן. ותבואי לבקר קצת יותר , בסדר ? ביי

אני כבת 50, יש הרבה בעיות בבית, נורא קשה לי , אני שקטה ומופנמת, ומאד חסרה לי חברה שאוכל לדבר אתה, אשמח אם מישהי תענה לי.

שלום לירז, אני לא רוצה להציף אותך בשאלות עכשיו, אלא מעדיפה לתת לך לבחור מה את רוצה לספר על עצמך ובמה לשתף. אבל הפורום הזה קיים, בין היתר, גם בשביל אנשים שמחפשים מקום בשביל "סתם" דיבורים על עניינים יום-יומיים וגם בשביל אנשים שמחפשים מקום שאפשר לחלוק בו את מה שמציק וכואב. אז תרגישי חופשיה לכתוה מה שבא לך. הכלל היחיד בפורום הוא, שלא כותבים דברים שמטרתם לפגוע במישהו אחר או בפורום עצמו. הרה.

אני כתבתי למטה איך ממשיכים שמחתי לשמוע שיש מרפאה לבריאות הנפש ללא תשלום אני אנסה לבדוק ואלך על מנת לשפר את מצבי הנפשי בנוגע לכאב לצערי אין הרבה מה לעשות אני מנסה המון טבעי לא טבעי אבל זוהי מחלה בשם פיברומיאלגיה שמלווה שתשישות והכל סביבה הוא אפל כמו המחלה כך החיים כעת מודה לכם על התמיכה שלא פחות חשובה מהתרופה שבוע טוב

טיפול נפשי אולי לא יקל על הכאבים הפיזיים, אבל הוא בהחלט יכול להעניק כלים להתמודדות טובה יותר עם ההשלכות של המחלה. אם אני זוכרת נכון, היית בקשר (או שעדיין?) עם אנשים נוספים שחולים בפיברומיאלגיה, בפורום/ים אחרים - משהו בשיתוף עם אחרים שסובלים מאותה בעיה עוזר לך?

לא בהכרח לפעמים זה רק מלחיץ יותר לראות אות הקשיים שלהם אחרי כל כך הרבה זמן ולחשוב מה גם אני אחרי כל כך הרבה זמן יהיה ככה נקווה לטוב

אני צריך לחכות חודשיים לבדיקת איידס ועוד 5 חודשים מעכשיו לבדיקת צהבת B וC אני בסרטים חבל על הזמן לא מבין איך באמצע של זמן שפרחתי בו גם הכרתי המון נשים ויצאתי הרבה וגם לפני מבחנים באונ הלכתי עשיתי מעשה נפסד שכזה שבגינו אני לא מסוגל להתרכז בכלום אני בדכאון טוטאלי אני לא יכול לפתח קשר חדש 5 חודשים איזה סיוט

אפשרות אחת היא להיכנס לקשר אבל להימנע מיחסי מין ללא קונדום. אפשרות אחרת היא היא לחיות בלי בת-זוג במשך התקופה הזו - לא האפשרות הכי משמחת, אבל לא סוף העולם. עושה רושם, וזו סתם השערה שלי, שאתה מרגיש אשם בגין המעשה עצמו, והאשמה הזו מוצאת את דרכה החוצה דרך החרדה ממחלות. לא שלא מודבר בחרדה נטולת בסיס מציאותי, אבל אצלך היא גלשה למקום שבו היא כן מפריעה לך לתפקד. אז אולי במקום לעסוק רק בהיבטים של החולי, תנסה להתמקד - בתוך הטיפול - במה שגורם לך להרגיש אשמה כזו גדולה. ושוב, זו סתם השערה - ייתכן ותגיד שאלה סתם שטויות... זה גם בסדר.

מה שמעיק עליי זה שהטלתי מום בעצמי כלומר בשמך שנים הייתי רק עם חברה אחת ורק איתה הייתי אחרי שנפרדנו יצאתי עם כל מיני בנות ולא קרה כלום ודיי התאכזבתי גם מהאקסית וגם מאלו שיצאתי איתן אחרי שהייתי נקי ממחלות מין למיניהם הלכתי לאישה שמקיימת יחסי מין עם 30 אנשים ביום גם כאלו שמגיעים ממקומות בעולם עם מחלות מסוכנות אני חושב שזה לא פייר לא לומר את זה לאישה שאני מקיים עמה יחסי מין בעתיד הקטע שידעתי שלא אוכל להתמודד עם זה אך רציתי להעמיד את עצמי למבחן קיצוני ולא הצלחתי לעמוד בו. אומלץ לי לקח תרופות כדי שאפסיק לחשוב על זה אני ממש סובל למה הזקתי לעצמי לשם שלי למי שאני? מה זה ההרס העצמי הזה?

בימים האחרונים נשלחים לתיבה שלי מיילים מאישה המציגה את עצמה כדר' שרה לוי, ממליצה בפני על כדורי סרוקסט. מעולם לא פניתי לאישה זו או רשמתי הודעה דומה בפורום זה. יש לי תחושה שמדובר במתחזה משום שבחיפוש כאן לא מצאתי דר' שרה לוי. אודה על תשובתכם, עד שאקבל תשובה ממערכת וואללה. תודה לכם.

היי טלי, אני לא מכירה שום דר' שרה לוי. תוכלי לבדוק באמצעות הנהלת הפורומים של דוקטור'ס אם הם יודעים משהו לגבי האישה הזו. בכל אופן, תבדקי אם שירות הדואר של וואלה מאפשר לחסום אנשים - זה יקל עלייך במקצת. הרה.

בגוגול כתוב שהיא עובדת משרד הבריאות של תשושי נפש סיעודיים.

להרה השתמשתי בקונדום היא שמה לי אותו ולכן אני מפחד אני מכיר הרבה אנשים שהיו פעם פעמיים עם נערות ליווי אבל לי זה בהחלט עשה רע מי שזה מעניין אותו הנה רשימת מחלות מין ומידע עם קונדום עוזר או לא זיבה-קונדום עוזר עגבת-קונדום עוזר כלמידיה-קונדום עוזר טריכומונואזיס-קונדום עוזר הרפס של איברי המין-קונדום עוזר לא תמיד יכול להיות שיש פצעי הרפס באזורים אחרים שהקונדום לא מכסה צהבת B וצהבת C-קונדום עוזר איידס-קונדום חובה קונדולימה-אלו הם יבלות באברי המין קונדום עוזר לא תמיד תלוי איפה יש יבלות משיחה עם רופא ל70 אחוזר יש את המחלה הזו ממליץ לכל זוג להבדק לפני קיום יחסי מין יש בתא תחנה מרכזית מרפאת לוינסקי בדיקות חינם לכל המחלות שהזכרתי להרה אני יודע שאלוי זה לא קשור לפורום אבל אני חושב שזה בהחלט חשוב

אני מציעה לך ללכת להבדק אצל רופא עור ומין ואז ייפסקו חששותיך,או לא. זה באמת לא קשור לפורום הזה.

נבדקתי 3 פעמים יצאתי נקי אבל לידיתך ניתן להיות נשא של המחלות הללו כלומר שהמחלה תהיה בתוכך בלי שתדע ותעביר אותה לאחרים ככה הרפס עובר ואכ\גב לדעתי זה קשור לכל פורום

קונדום בהחלט לא יכול למנוע תמיד את כל הסיכונים, אבל הוא מצמצם אותם. לפי הרשימה שפירטת, אין לך סיבה להיות כל-כך מודאג (מבחינת שימוש בקונדום). פשוט תהיה קשוב לגוף שלך, ש"יספר" לך אם משהו לא בסדר במקביל לכל הבדיקות שעברת. בכל מקרה, אני מסכימה איתך לחלוטין בקשר להמלצה לכל זוג להיבדק, וזה בסדר שאתה כותב כאן באילו מרפאות אפשר לעשות את הבדיקות. אגב, למיטב ידיעתי בבי"ח קפלן שברחובות עושים בדיקות אנונימיות לגילוי איידס...

יש מספר מחלות מין שעוברות רק במגע עם עור ברור שאפשר להדבק מזה גם מאישה רגילה אבל מנערת ליווי הסיכוי גבוה יותר כמו כן תוצאות של בדיקות יגיעו השבוע בדיקות של איידס מהימנות רק עוד חודשיים ובדיקות של צהבת רק עוד 5 חודש כלומר נגזר עליי להיות לבד 5 חודש עד שאדע שהכל תקין בכל מקרה הרה התחלתי ללכת לטיפול אבל עוזר לי לדבר על זה גם עם אנשים אחרים ואת מעודדת אותי מאוד תודה ואני מקווה שאני לא מעיק עלייך

אני לא בודקת אם אתה נמצא גם בפורומים נוספים. למען האמת - זה לא ענייני. כל זמן שתוכן ההודעות שלך אינו מתיימר לפגוע במישהו מחברי הפורום, אתה מוזמן להיכנס לכאן מתי שתרצה. ולכן לא השארתי את שתי ההודעות שהיו כאן. אם אני זוכרת נכון, גילוי של נגיף האיידס בדם אפשרי רק לאחר 3 חודשים מהמגע המיני. אבל גם איידס וגם צהבת לא עוברים במגע דרך העור, אלא רק דרך הדם. בכל מקרה, אני לא יודעת אם השתמשת בקונדום בזמן המגע המיני עם נערת הליווי ההיא - זה משמעותי מאוד מבחינת הבריאות שלך. אתה לא חייב להיות לבד 5 חודשים, רק להשתדל שלא לקיים שום מגע מיני בלי קונדום. יש כאלה שאומרים, שהדרך הכי טובה להימנע ממחלות מין היא לא לקיים יחסי מין. בעולם שלנו (ובכלל) זה לא ריאלי. ולכן צריך להקפיד ולהשתמש באמצעי מניעה עד שיודעים בוודאות ששני בני הזוג בריאים. אני חושבת שהבחירה בטיפול היא בחירה טובה. כמובן שזה לא אומר, שעכשיו אתה חייב להיעזר רק במטפל/ת. ולכן, כמו שכתבתי בתחילת ההודעה - אתה בהחלט מוזמן להיכנס לפורום מתי שתרצה. שבת שלום, הרה.

תודה הרה אבל את לא חושבת שבקשר זוגי בין אנשים חייבת להיות פתיחות כלפי העבר וגם כלפי העבר המיני? אמנם אולי לא בהתחלה אבל שהקשר נהיה אינטנסיבי יותר? יש לי חבר שהייתה לו חברה המון שנים גם הוא חווה את זה פעם והוא לא סיפר לה על זה מעולם לי זה נראה הזוי(זה היה לפני שהם הכירו) מפני שלדעתי היא אפילו ממש הייתה משנה את יחסה כלפיו ולא נשארת איתו שניה השאלה היא האם אני לא צריך לומר למשהי מי אני ומה אני מה עשיתי בחיי? אלא לדחות את זה או לא לספר בכלל? בכל קשר שהיה לי נשים תמיד הייתי דוגל בפתיחות עצומה אני חושב שעשיתי את מה שעשיתי כדי שסוף סוף יהיה לי משהו משלי משהו להסתיר אבל אני באמת לא יודע אם אני אצליח בכך שנה טובה לכולם

צריך להבדיל, לדעתי, בין פתיחות לבין העלאת כל מיני דברים שאינם משקפים בעצם את האדם. כמובן שזה אינו חד-משמעי, ותלוי בהרבה דברים. אני לא טוענת שצריך וחייבים להסתיר את כל העבר המיני, אבל יש זמן לכל דבר. אין טעם "להפיל" על בחורה את כל המידע הזה כבר בתחילת הקשר; תן לזוגיות זמן להתבסס ותראה אם זה בכלל זורם בכיוון הנכון - אם כן, אז בהמשך הדרך יש מקום להעלות גם פרטים על התנסויות מיניות בעבר. אבל גם הבחירה של חבר שלך לא נראית כל-כך הזויה בעיניי. עד כמה שזוגיות מחייבת פתיחות ושיתוף, עדיין חייב להיות מקום לכל אחד בפני עצמו בתוך הקשר. קשר סימביוטי מדי הוא קשר הרסני. אז נראה לי סביר שהוא לא בחר לשתף את החברה שלו בהתנסות הזו שלו. זה לא פוגע בקשר שמבוסס על אהבה ואמון - אמון שמקורו בכך, שכאשר אתה מצוי בקשר, אתה לא תבגוד. אחרי הכל, כמעט לכולנו יש איזו קופת שרצים קטנה, ולפעמים כדאי פשוט להשאיר אותה סגורה. ההחלטה אם להסתיר או לא, בסופו של דבר, תהיה תלויה בזוגיות החדשה שתהיה לך. לפעמים פשוט צץ הרגע המתאים ל"וידוי", ולפעמים לא. ושתי האפשרויות בסדר, ולא הופכות אותך לאדם רע. הרה.

ברגע זה מעיקה עליי העובדה שאני אולי אחד מהחלאות הללו שאונסים ופוגעים בנשים וגם אני מפחד שיש לי מיליון ואחת מחלות נבדקתי אצל המון רופאים נהייתי היפוכונדר דבר שלא הייתי מעולם דבר נוסף אני חושש להדביק משהי שאני יאהב באיזה מחלה שאני לא יידע על קיומה ואיך לספר למשהי שאני באמת יאהב על המעשה הזה ואיך היא תגיב לזה וכו אני יודע שיש המון גברים שחוו את החוויה הזו (לפי נתונים שקראתי כמעט מיליון וחצי איש מבקרים בבתי זונות בישראל שזה כמעט חצי מהגברים בישראל!!!!) אך האם אישה נורמלית לא תפחד להיות עם גבר שיש לו פוטנציאל למחלות אני מכיר אנשים שחוו את החוויה של להיות עם נערת ליווי פעם פעמיים ולא ספרו לחברות שהיו להם אחכ חברות שהיו להם שנים והתפלאתי איך אפשר לא לספר למשהי דבר כזה הרי הבנאדם הזה חושף אותה למחלות שונות ומשונות והיא לא מודעת לכך אני מאוד מפחד שזה ייפגע ביכולת שלי להכיר נשים ובתפקוד המיני

לפי ההגדרה החוקית, לא אנסת אף-אחת, משום שהאקט התבצע בהסכמת שני הצדדים, ומדובר בשני אנשים בוגרים. בהתייחס לתחושה שלך שאולי פגעת בה - קשה לענות על זה בלי לטעות, כי רק היא יודעת מה ואיך היא מרגישה. אם רע לה בעבודה הזו, זה לא בגללך. רק היא יודעת לומר מה הביא אותה לעסוק בזנות, אבל אין לי ספק שזה לא אתה! אם עברת את כל הבדיקות הרפואיות הדרושות והכל בסדר, אז אין לך ממה לחשוש. למרות שנדמה שהחשש שלך ערטיאלי יותר, משום שאתה יודע שאתה בריא. בהתייחס לבת-זוג עתידית - אתה לא חייב לשתף אותה בהתנסות החד-פעמית הזו שלך. זה רלוונטי עבור מישהי כזו רק אם תחזור על זה כשאתה בתוך קשר. וכמו שכתבת בעצמך, יש בארץ המוני גברים שמשתמשים בשירותיהן של נערות ליווי ו/או זונות; חלקם כדרך קבע ואחרים לעתים רחוקות. זה לא הופך אותך לאדם רע. מה גם, שעדיף לממש פנטזיה אצל זונה ולא ללכת ולאנוס מישהי (חלילה). הפוטנציאל שלך למחלות אינו שונה בהרבה מזה של גברים אחרים. אנשים נדבקו במחלות גם בתוך קשר מתמשך (בעיקר אם אחד/ת מבני הזוג לא יודע/ת שהוא/היא חולה). כאמור - מה שחשוב עבור פרטנרית עתידית שלך זה לדעת שאתה בריא, ואם יש לך בדיקות שמוכיחות שזה המצב, אז כל היתר לא משנה. אם המצב נמשך לאורך זמן, ואכן פוגע ביכולת שלך ליצור קשרים עם נשים ו/או בתפקוד המיני שלך, כדאי לשקול פניה לאיש מקצוע כדי לבדוק מה עוררה אצלך אותה התנסות חד-פעמית, שכנראה היוותה טריגר לדברים אחרים שהיו קבורים בפנים הרבה מאוד זמן. הרה.

אני בן 27 לפני כחודש החלטתי להגשים פנטזיה ללכת לנערת ליווי להשיג אישה במרחק של 100 שח ההחלטה נעשתה בחופזה פשוט הייתי במקרה ליד הבורסה קצת בירה בראש אומץ וחוסר מוסריות רגעית כל חיי אהבתי נשים וכאב לי לקרוא על נשים שנאנסו או נשים שסובלות אני מרגיש כי פגעתי באדם וזה כואב לי כמו כן אינני יודע כיצד אמצא אהבת אמת חדשה אחרי דבר שכזה אני מרגיש כאילו יש בגופי מיליון ואחת מחלות למרות ש1000 רופאים הרגיעו אותי שהכל תקין אני ממש בדכאון מה לעשות?

היי בלו, ההרגשה הסוביקטבית שלך לגיטימית, אך קשה מאוד להפוך אותה למשהו מעוגן במציאות - אחרי הכל, אתה לא באמת יודעת אם הבחורה נפגעה או לא. בשביל זה צריך להכיר אותה ואת הסיבות לכך שהיא עוסקת בתחום של ליווי. האמונה הרווחת היא, ששום אחשה לא תבחר בעיסוק שכזה מתוך רצון חופשי ובחירה, אלא רק כתוצאה מחוסר אונים. יודע מה? אולי זה נכון לגבי רובן, אבל בהחלט לא לגבי כולן. מה, בעצם, גורם לדכאון? התחושה ש(אולי) פגעת באישה? החשש ממחלות? אתה מתאר תחושת אשמה גדולה - גדולה מדי ביחס למה שעשית. והנה אתה חושב שזה יפגע בסיכוייך למצוא אהבת אמת... אין קשר אמיתי בין הדברים, אהבת אמת היא עניין רגשי. אקט מיני עם נערת ליווי אינו נובע ממקום רגשי אלא - כפי שכתבת במקרה שלך - מרצון/צורך להגשים פנטזיה. אחרי הכל - האקט בוצע בהסכמה של שני הצדדים. לא אנסת אותה חלילה ולא עשית לה שום דבר בניגוד לרצונה. אתה לא יכול להאשים את עצמך בכך שהיא עוסקת בתחום הזה. תנסה להסביר קצת יותר את תחושת האשמה שלך... לפרק אותה לגורמים ולהבין ממה בעצם היא באמת נובעת. לא שאוכל להעלים אותה עבורך, אבל לפעמים הבנה טובה יותר עוזרת להתמודד. הרה.

מפחדת כמו ילדה קטנה ,הלב שלי רועד, כולה פגישה עיוורת ...זו האחת

פגישה, חצי פגישה חנן יובל, דורית ראובני ודני כץ פגישה, חצי פגישה קטעי ניבים סתומים זה די... ושוב הציף הכל, ושוב הכל הסעיר משבר האושר והדוי. אף סכר שכחה בניתי לי מגן הנה היה כלא היה. ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן לשתות ממנו לרויה!

זו האחת? אני מקווה בשבילך שזה נכון. איך את יודעת שזו האחת? תחושת בטן? סתם שאלה של סקרנות... אם כי אני יודעת שהרבה אנשים לא יודעים לשים את האצבע במדויק על התחושה הזו.

היי הרה אני כבר לא יודעת מה לחשוב הרגשתי שהכימיה היתה יוצאת מן הכלל אינני בטוחה שזה הדדי ב100% או שפשוט אנחנו שונות בתפיסת עולם שלנו אבל היא מעשנת כמו קטר ולא נראה לי שתשנה הרגל זה בשבילי היא נשמעה כמוך מאוד שלמה ומגוננת על ההרגל בלי שום כוונה אפילו להפחית במינון נראה לך שאם אני אגיד או אני או הסיגריות זה ישנה משהו ? )-: הרה אני יודעת שאת מעשנת ...אם היית אוהבת מישהו האם היית מעשנת פחות בשבילו?

שלום החיים שלי השתנו מקצה לקצה במשך השנה האחרונה חליתי עברתי טראומה נוראית ממחלתי כאבים עזים שהם עד היום ולא אמורים לעבור במיוחד עקב מחלתי תשישות נוראית והכל הגעתי למצב שאני מבינה נכון צריך לחיות עם כך אני בת 30 ויש עוד חיים ביטוח לאומי לא פשוט אישרו לי 65 אחוז נכות בינתיים זה רק 1200 שח בחודש בכל אופן את הלימודים הפסקתי עקב המחלה ופגיעה בזיכרון וריוכז העבודה אין סיכוי ולא יודעת אם יחזירו אותי למרות שעבדתי מעל ל 5 שנים לכל אדם מסתבר שיש תחליף אין לי בן זוג ואני אומרת לעצמי כואב מוות אין לי כסף מלבד הקצבה שאני מוציאה אותה על תרופות וטיפולים שיקום פסיכולוגי לא בא בחשבון התחלתי והפסקתי דרך קופח אבל עדיין הוצאה גדולה עבורי לעבוד אני לא יכולה בשנה הקרובה חייבת לשקם את עצמי המצב לא טוב אני לא יציבה אז מה מה עושים אני משועממת לא יכולה להתנדב כי כואב ולא יכולה להתחייב אין מתנות חינם הלוואי אם מישהו מכיר סדנאות כל דבר שללא תשלום אשמח להצטרף שמעתי פעם שיש מקומות למדיטציה חינם ואני לא מוצאת אשמח לכל עצה מפ-חדת לשקוע בדיכאון כי הצלחתי להתגבר ולהתחזק לא יודעת מה עושים מכאן תודה

האם זו א. שאיתה התכתבתי במייל ? שרה

היי א. האם מה שמונע ממך לקבל טיפול פסיכולוגי זו העלות (אפילו המסובסדת)? אם כן, את יכולה לפנות למרפאה הציבורית לבריאות הנפש באיזור/עיר מגורייך ולקבל טיפול בחינם. אך מכיוון שמדובר בטיפול חינם, לעתים צריך להמתין עד שמתפנה מקום. הרופאים לא הצליחו למצוא שום תרופה יעילה כנגד הכאבים? ניסית לפנות למרפאה לטיפול בכאב? יש מחלות/בעיות/הפרעות שמלוות אותנו לכל החיים. חלקן מגבילות יותר וחלקן פחות. עם חלקן קל יותר לחיות, ואם אחרות כמעט בלתי אפשרי. הזמן שלוקח לכל אחד לעבד את העובדה, שהחיים כבר לא יהיו ממש כמו פעם, משתנה בהתאם למגבלה וכמובן שתלויה בכל אדם באשר הוא. אני מכירה את המאבקים שצריך לנהל מול ביטוח לאומי... זה עינוי בפני עצמו. אבל אסור לוותר להם! זה מייאש ומתסכל, אבל צריך להמשיך ולהגיש ערעורים. קיבלת פיצויים כלשהם ממקום העבודה שלך? נדמה לי שהם צריכים לשלם פיצויים, אבל כדאי לבדוק את מה שאומר החוק היבש. התנדבות אינה התחייבות. מרבית המקומות שמחפשים מתנדבים מאוד גמישים והולכים לקראת המתנדבים, כך שזו אופציה טובה עבורך; דרל להעביר את הזמן ולעזור לאחרים בימים שבהם את מרגישה קצת יותר טוב. הרבה פעמים יש כל מיני קורסים וסדנאות במתנ"סים - בדקת מה קורה במתנ"ס הקרוב אלייך? מעבר לכך, אני אישית לא מתמצאת בענייני מדיטציה ושות', כך שאני לא מעודכנת בקשר לסדנאות חינם. שווה להיכנס לפורומים בתחום ולברר שם. שנה טובה יותר, הרה.

דרך אגב העלות אפילו מסובסדת כמו שציינת היא לאחר ה 15 טיפולים שעשיתי הגיעה ל 160 לפגישה 4 בחודש נגמרה הקצבה תודה על הכל הגבתי למעלה :)

.

יש לך כאן פורום פסיכולוגיה, פורום פסיכותרפיה ופורום פסיכיאטריה - כולם מנוהלים על ידי פסיכולוג/פסיכיאטר. אז את מוזמנת לקחת את עצמך ואת העצות הפרודוקטיביות שלך (כפי שאפשר למצוא אותן בפורום אתם ואנחנו) ולהעביר את עצמך לאחד מהפורומים הללו. השאירי את הפורום הנחמד הזה לאנשים טובים, ולא לכאלה שרוצים רק להזיק ולפגוע.

אתה צודק איני נחמדה לפיכך אני לא נכנסת לכאן.קמת ב שש בבוקר לענות לי .

היי דנית, פסיכולוג/ית מוסמך/ת או פסיכותרפיסט מוסמך תוכלי למצוא באחד הפורומים הסמוכים, כמו גם פסיכיאטר. הרה.

לא ביקשתי לשוחח עם פסיכיאטר,נראה לי שאת מנסה ללעוג לי. דנית.

חשבתי שאני אהיה חכמה בחג ויסתגר לבד בבית אז בסוף כולם באו אליי...

היי חכמה, מי ידע שאת לבד בבית? אנשים לא אוהבים לחשוב שמישהו נשאר לבד בבית בחגים. חג שמח, הרה.

http://www.safa-ivrit.org/

לא משהו.

הכל כאמור מוכר לי זה מכבר ושגור כנכס צאן ברזל- על לשוני. שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל

"תפילה/אלי נצר תן לנו חגים שקטים כחיוכו של תינוק. תן לנו בכיות קטנות בחיק האישה הנאהבת. תן לנו שירי-לב הנאמרים בדומית-לחש. תן לנו זרועות כשורשים לחבוק את הקשה והפוצע. תן לנו לילות סהורי תקווה אל מול אדמה גדולה ושותקת. עשה את ביתנו משכן לניגונים. אל תוסיף עוד לגזענו טבעת יגונים." ובנימה זו - שתהיה שנה מסעירה אבל שלווה. שנה של הגשמה עצמית, אבל לא על חשבון הזולת. שנה שבה הרגעים השמחים יהיו רבים פי כמה וכמה מהרגעים הקשים. שנה מתוקה לכם!

שלום לכם ידידי משכבר הימים. שנה טובה לכולם......רק בריאות ואושר.......... שלווה ומנוחה. מה שלומכם אחד לאחד? מי עוד כאן? מי חסר? מיכלי מה שלום הפעוט? שלומקה מה שלום הילדים? נכדים? מה חדש בכלל? שמחוש מי בא לבקרך? ניר אייכה? ולכל מי שעוד לא זכרתי...........רוב שלומות.......... שדרו לי חדשות, שנתרגש. טופזינקה

וואי לי, כמה זמן שלא דיברנו. מה שלומך ? מה קורה ? שלחתי אלייך מייל, קיבלת ? אצלי ברוכשם. אין חדש. וזה טוב. נו נוז איז גוד נוז כמו שאומרים. למה לא רואים אותך לאחרונה ? במה את עסוקה כל כך ? שנה טוב ומתוקה. אושר ואושר. ביי

שנת הצלחה בלימודים, שנת בריאות, שנה של כיף חיים. שאאחל לך שתמצאי השנה הזאת את אביר חלומותייך ? או שאין לך אביר כזה בחלומות ? יום טוב. ולהתראות בשנה הבאה.

ככה כתב צביקה פיק. ואנחנו לא נתווכח עם המאסטרו, נכון? אבל החלומות שלי אחרים בשלב זה; האביר יגיע כשיגיע, ואקבל אותו גם ללא סוס לבן (עדיף רכב, לא?). שתהיה שנה נפלאה לך ולכל בני ביתך.

http://www.tik-tak.co.il/UploadFiles/yavne-go/2226-1182005_131091[1].swf

היי הרה, אני עוקבת הרבה אחרי כל התכתובת בפורום ואני חושבת שהוא מאוד עוזר לאנשים במצוקה וגם סתם כשיש צורך לדבר עם מישהו על משהו, אני גם משתתפת בו הרבה(בשמות אחרים). רק רציתי לדעת קצת עליך. בת כמה את? נשואה? ילדים? מה את לומדת? במה עובדת? תודה, ניקה

היי ניקה, אני מתקרבת לגיל המופלג של 27 שנים :-) לא נשואה ובלי ילדים (אם כי אין בהכרח קשר בין השניים...). לומדת פסיכולוגיה (תואר ראשון). נכון להיום אני עובדת ב - 1/3 משרה באחת העמותות למען בע"ח. בעבר זו היתה משרה מלאה, אבל זו עבודה שוחקת (בעיקר נפשית) ובטח שאין זמן לזה וללימודים. אני טיפוס שצריך זמן פנוי. ומה יש לך - אם את רוצה, כמובן - לספר על עצמך? הרה.

היי הרה, תודה על התשובה. אני בת 35, יש לי 4 ילדים. בן 13 בן 3 ותאומים בני חודש וחצי(בן ובת). נשואה בפעם שנייה. עובדת בהיי-טק (כרגע בחופשת לידה), גרה באזור ירושלים. ניקה

שתהיה לך בריאות לך ולמשפחתך ולכל אוהבייך והצלחה בלימודייך ובכל מעשייך,פרנסה טובה ושתמיד תהיה לך השראה טובה וכוחות לעזור לזולת כפי שאת עושה ושתמצאי זוגיות טובה לעצמך עם אהבה הדדית פרח xoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxoxox

שכל מה שאיחלת לעצמך בעץ שלמטה יתגשם בעבורך... :-)

אני בן 20 וקורה לי יותר מדי שאני חושב על החיים ומה משמעות קיומנו? אני חושב על זה המון כמעט כל שעות היממה האם זו בעייה פסיכולוגית? האם יש לי ממה לדאוג?

היי קובי, רובנו חושבים, מי יותר ומי פחות, על משמעות החיים והקיום האנושי. זה דיון פילוסופי שקיים משחר האנושות כמעט. כדי לענות על השאלות שלך, יש שני דברים חשובים: 1. כמה זמן המחשבות הללו מעסיקות אותך בכזו תדירות? 2. האם זה מפריע לך לקיים חיים תקינים? הרה.

שלום, שמי מיכל ואני בת 15,... אמא שלי נפטרה לפני קצת פחות משנה, אבל נראה לי שמאז. אני שרויה במצב של שעמום מתמיד, כלומר, אני ניהנית ולא חושבת על זה לפעמים, אך שמשעמם לי...ממש עצוב לי מרוב שאני חושבת שמשו לא בסדר איתי... אני לפעים נכנסת למצב של עצבות ששומדבר לי יעודד אותי וכ'ו... אני עושה דברים שכיף לי,(במחשב מציירת רואה טלויזיה-זה פחות) אז גם זה משעמם אותי.. ניסיתי לפתוח לעצמי תחומי עניין אחרים, וזה לא הולך...נדמה לי שהלכתי לטייל בכל המקומות ולאחרונה עליתי לכיתה יוד ויש לי חברים אבל לא הרבה, והחברה הכי טובה שלי גם משתעממת...אני ממש נואשת אנא עזרו לי.. תודה ענבר

היי ענבר, קשה לאבד מישהו שאוהבים, ועוד בגיל סוער כמו גיל ההתבגרות. האם קיבלתם עזרה - משפחתית ו/או פרטנית - מקצועית? אתם מדברים ביניכם, בבית, על המוות של אמא שלך? יש לך מישהו/י קרוב/ה שאת יכולה לשתף במה שאת חושבת ומרגישה? קשה לומר במסגרת של פורום האם מדובר בדכאון או בקשיים להתאושש מהאובדן הקשה, אבל כתלמידת תיכון יש לך את הזכות והאפשרות לפנות ליועצת בי"ס - תנצלי את זה, תשתפי אותה בתחושות השעמום שלך ובחוסר היכולת להנות באמת מהחיים. אל תשארי לבד עם מה שעובר עלייך... הרה.

חבר'ה, יש לי שאלה עבורכם. היא אולי נראית שאלה פשוטה, אבל תחשבו רגע לפני שאתם עונים... בראש השנה אנחנו מאחלים לזולת דברים טובים (או רעים, לפעמים) לשנה החדשה...מה אתם מאחלים לעצמכם?

מה אנו מאחלים לעצמנו ? שנרגיש טוב מבחינה פיזית וגם נפשית, שנהיה תמיד בחברת אנשים שעושים לנו טוב על הנשמה ואז נהיה מסוגלים לחייך כל הזמן. שנה טובה, הרה, ותודה על תשובתך למטה.

וציינתי בכל זאת את הזולת כי מבחינה מסויימת זה חלק ממני... מה אני ממש מאחלת לעצמי,בריאות לבן שלי וימשיך להצליח בלימודיו ושיהיה לו מזל ושיהיו לו חברים טובים ,ובריאות הצלחה ומזל טוב לכל המשפחה המורחבת שלי. לעצמי...בריאות ,פרנסה טובה ושאצליח בלימודיי ושאמצא זוגיות עם אהבה הדדית לשם שינוי, ושאצליח לשמור על כושר ודיאטה נכונה ,זמן וכסף לבילויים לבריכה+טיול בארץ

פתגם חזק : "ישנם שני דברים אינסופיים - היקום וטפשותו של האדם. לגבי היקום - אני לא לגמרי בטוח". יודעים אתם יקירי ? הו סד איט ?

אלברט איינשטיין. אומרים שהיה גאון. ככה אומרים. ועוד אומרים שבבית ספר היה תלמיד נחשל .

סתם... איפה אני ואיפה איינשטיין? אם כי גם אני לא הצטיינתי בבי"ס :-)

מה שלומך ? שלומי לא מי יודע מה טוב סתם קיבלתי פריחה מקילו תאנים שאכלתי גם אני יום לפני המחזור וגם 10 דקות אחרי אכזבה בטלפון....לגבי הטלפון אז ככה התכתבתי עם מישהי שכתבה דיי יפה אבל בטלפון כשדיברנו היא יותר נשמעה מתלהבת מהרעיון של היכרות דרך אתר היכרויות ונראה לי שבכלל לא התעניינה בי רק באתר ושאלה לגבי הכינוי ולגביה הצלחה שלי שם כל כך הרבה שאלות מפגרות וגם המסקנות שלה היו נורא מעצבנות. את חושבת שזה רעיון טוב לכתוב לה את האמת לגבי השיחה שלנו? או פשוט לשכוח מהכל וללכת הלאה ?...אני לא יודעת ...מצד אחד היא נשמעה אינטיליגנטית ומצד שני סתומה ומעצבנת ...איזה באסה

כשתהיי פסיכולוגית בעזרת השם אז תתני לי הנחה על וותק ? :-)

אני בכלל לא סגורה על פסיכולוגיה כתואר שני, ומתלבטת בין זה לבין איזשהו תחום אחר ממדעי ההתנהגות. ימים יגידו...

אני בסדר, נדמה לי... איזה מזל, אני ממש לא אוהבת תאנים! אולי המישהי הזו ניסתה לתקשר איתך בצורה בטוחה באמצעות הפניית השיחה לנושא, שבטוח שרלוונטי עבור שתיכן (אתר ההכויות). את יודע אם יש לה ניסיון בהכרויות דרך הרשת? אני חושבת שלקראת השנה החדשה תנסי לתת לה עוד צ'אנס, אבל גם לברר איתה מה בעצם מעניין אותה - את או האתר. ואם זה לא עובד - יש את כיפור; אומרים יפה סליחה וממשיכים הלאה :-)

אבל לא יכולתי להתאפק הייתי חייבת לענות לה כי היא השאירה אותי עם טעם מר בפה בכל אופן זה קרה כי גיליתי שאנחנו בכלל לא מחפשות אותו דבר היא סתם מחפשת ידידות ...רק רציתי לשתף אותך הרה שיש כזה פתגם קוריאני שאומר שאם עשייתדבר מה נותן לך את ההרגשה שזה הדבר הנכון אז זה הדבר הנכון אני בכל אופן שמעתי את זה באנגלית ובאנגלית זה יותר קצר ...IF IT FEELS RIGHT IT IS RIGHT

שלום! שלום אני בחורה בת 22 , ומאז הילדות הייתי מופנמת. אף פעם לא היו לי חברים\ת לא יצאתי לבילויים, ובקיצור לא חייתי. בחברה לא הייתי מדברת כלל, ולאט לאט הגעתי למצב של דיכאון קל מגיל 18. לפני חצי שנה, התחלתי לטפל באמצעות כדורים ושיחות. יש שיפור, אך יש עוד דרך לפני..... הייתי מאוד רוצה להיעזר ולעזור למי שנמצא במצב דומה לשלי, להיאחז במישהו\י ברגעים של שבר, ואולי לחוש מעט הקלה אנא כתבו אלי לאימייל, מחכה לכם בכמיהה אני....

היי איה, אני שמחה לקרוא שחל שיפור בהרגשתך, ושאת על המסלול הנכון. אני מאחלת לך שתמשיכי בדרך הזו (למרות שברור שתמיד יש מהמורות בדרך, אבל ככל שמתחזקים יותר, קל יותר להתגבר עליהן). אני מקווה שאנשים יוכלו להיעזר בניסיון שלך ולתרום לך מהניסיון שלהם. הרה.

שלום האם תוכלי לרשום לי הצעה לנוסח ברכה לשנה החדשה, לרופא אמפטי, שעזר לי מאד. יכולים להיות כמה צירופי מילים, גם משהו מקורי ומיוחד, אני כבר אארגן ברכה מלאה . שנה טובה ומבורכת

אפשר לשאול באיזה תחום עוסק הרופא? יש הבדל בין אורטופד, כירורג, פסיכיאטר וכו'... כמובן שכך אדע באיזה תחום נעזרת בו, וזה יעזור לי לחשוב על משהו עבורך... הרה.

הרה, מדובר בגינקולוג. אבל זה לא עניין של בעיות פיריון, הריון ומה שקשור לכך. זה פשוט יעוץ ומעקב שיגרתי.

מלבד הנוסח השגרתי (שנה טובה וכו') את יכולה לצרף לו כמה מילים אישיות משלך, שאת שמחה שיש לך רופא שהוא קודם כל בן-אדם, ולא שוכח שהוא עובד עם בני אדם (כי, בינינו, יש רופאים שמזמן שכחו שנמצא מולם מטופל אנושי). את יכולה לכתוב לו שהוא הופך את החוויה של מעקב גניקולוגי לקלה יותר... מממ... יש עוד כל מיני דברים, אך מכיוון שמדובר בהתנסות אישית שלך, קשה לי למצוא את המילים הנכונות עבורך.

שוב אנחנו נאלצות להפגש ושוב בגללך התנהגותך שכנראה לא תשתנה אני חוזרת ואומרת לך שוב מה שהכי חשוב אצל אדם הוא שיהיה אנושי חם מבין ללבות אחרים ובקיא בתחום יחסי אנוש והייתי רוצה להגיד לך שלדעתי הרה היא אחלה ומצוינת אף שאין לה תואר באוניברסיטה יש לה תואר שעברה בהצטיינות את מבחן החיים. כולי תקווה שתביני זאת ביי מהמנקה!!!!!!!!!!!

? מה הולך כאן ? אפשר הסברים ?

שלום , בקר טוב, לקראת ראש השנה הבאה עלינו לטובה קצת איחולים: אני רוצה לאחל כאן לכולם שנה טובה ומתוקה. שנה שקטה . בלי קסאמים. בלי מלחמות . בלי מפלגות. בלי גועל נפש. בלי פוליטיקאים. בלי התנתקויות. בלי התחכמויות. בלי מריבות. בלי צרות. בלי מחלות. בלי אכזבות . רק אהבה . איז דט טו מאץ' טו אסק ??? הא ? וואט יו סיי גייז ?

גם לך אמן ואמן שמחוש שלי-מה איתך???

אני מקוה שתשוב אלינו. כמדומני נסעה לחוצלה ארץ. העיקר שתעשה חיים ושתשוב הביתה בשלום.

שלום לך ... האמת כואב לי לספר על המקרה שלי אך אני חייבת עצת אדם מקצועי ... הייתי בקשר רציני ב 3 השנים האחרונות עם בחור נחמד, עברתי איתו המון דברים אך הוא היה אדם קשה בדעותיו לפעמים היה קיצוני ... פעם הוא נתן לי סטירה והשפיל אותי ... למרות שדילגתי ונתתי לו עוד משום שהרגשתי ... שהוא אדם שצריך עזרה וזקוק לי ... הרגשתי פעמים רבות קשה אך ... ידעתי שהוא אדם טוב ... אך הוא חזר על מעשיו.. הכוונה להשפלה , וראוי לציין שהוא היה מקנא נורא ורצה לדעת הכל איפה ועם מי אני ... נפרדנו ... לפני כמה שבועות ... אך אני מרגישה שהוא זקוק לי ... למרות שגם אני רוצה לחיות

היי סוזי, עדיין לא סיימתי לקרוא את ההודעה שלך, אבל אני חייבת לפתוח בנקודה מאוד חשובה - כתבת שאת חייבת עצת אדם מקצועי. ובכן, אני לא. אם בעצתו של איש מקצוע את מעוניינת, הרי שיש באתר שלושה פורומים (אם לא יותר) שיתאימו לך (פסיכיאטריה, פסיכותרפיה ופסיכולוגיה קלינית). זהו - את רציתי להבהיר לפני הכל. סוזי, לא סתם הייתם ביחד שלוש שנים; יש בו דחף להשפיל. דחף שפגש את הצורך שלך להרגיש שזקוקים לך. אבל לא ייתכן שתשארי בקשר שבו את נפגעת - פיזית ונפשית. כתבת נכון - גם לך מגיע לחיות, את רוצה לחיות; זה לא יתאפשר לך בקשר כזה. חשוב שתביני, שהוא לא לעולם לא יהיה מרוצה ממך. הוא לא יוכל לבטוח בך, והקנאה תמשיך לגור ביניכם. הבעיה לא טמונה בך, אלא בו. ועד שהוא לא יעשה מאמצים כדי לשפר את עצמו, אל תשימי את עצמך בקו האש. אני מבינה שאת רוצה לעזור לו, אין ספק שלא טוב לו בחיים, אבל יש דברים שהם מעל ומעבר למה שאפשר לעשות עבור אחרים. לוותר על החיים שלך, על הכבוד שלך, על מי שאת רק בשביל לתת יד למישהו, שספק מקבל אותה ספק דוחה אותה... עד כמה שזה נשמע אנוכי - תחשבי על עצמך. תשאלי את עצמך איפה תהיי בעוד 10 שנים אם תשארי בתוך הקשר הזה... הרה.

באמת יצא לי לקרא את הדף הראשון של הפורום או משהו קרוב שבו איחלו לך ולמיכל מזל טוב על פתיחת הפורום .אז מה הקצו את הפורום הזה כי יותר מידיי צינזרו לכן בפורום אחר ? או אולי את כבר לא זוכרת? את יודעת עכשיו גם אני בחופשת סמסטר היתה לי עבודה לתקן ואני חושבת שפשוט אסתפק בציון שקיבלתי זו תחושה נורא מוזרה לעבוד חצי יום ואחר כך להיות חוןפשיה בלי מטלות עבודות שיעורי ביית ...כל כך התרגלתי להיות סטודנטית . היום בתחנת אוטובוס פנתה אלי אחת ושוחחנו קצת היא נדהמה לגלות שיש לי ילד בגילה ...הסברתי לה שהתחתנתי נורא צעירה גם היא בתיכון וגרה עם חבר שלה איזה עולם !! פה בתל אביב???היא עוד ילדה ועובדת לילות בפאבים

את באמת רוצה לשמוע על ההיסטוריה של הפורום...? בואי נסכם בזה, שתקופה די ארוכה מיום שנוסד הפורום בכלל לא היה לו מנהל/ת. אח"כ היתה תקופה (אגב, בתקופה המדוברת, מסיבות אישיות, לא לקחתי חלק פעיל בפורום, אבל אני מעודכנת...) שהתחילו להתפרע פה כל מיני יצורים מוזרים שכל מטרתם היתה החרבת הפורום ופגיעה במשתתפים הקבועים. בעקבות זה הוחלט שאחד מהקבועים יקבל על עצמו את ניהול הפורום וישמור על הסדר, או שהפורום נסגר לצמיתות. אני לא יודעת מה הוביל למה, אבל בסופו של דבר מיכל לקחה על עצמה את התפקיד. מאוחר יותר מיכל, שהיתה בהריון, החליטה לצאת לחופשת לידה מהפורום... לא היתה ברירה אלא למצוא לה מחליף/ה, כי אחרת היו סוגרים את הפורום. וככה התגלגלו הדברים אליי. בשלב מסוים - אחרי הלידה - מיכל החליטה שלא מסתדר לה להמשיך ולנהל את הפורום, ונכון לעכשיו הזמני נעשה קבוע, ו... וואלה! אני בסביבה כבר למעלה משנה בתפקיד ה"מרגש" הזה. כן, חופשה ארוכה יכולה להיות בעייתית... בעיקר כשצריך לחזור ללימודים. בשלב זה אני מחכה לציון של המבחן, דבר שיכול להתעכב בגלל החגים. הילדים של היום זה לא מה שהיה פעם. את יודעת, מדברים על פער הדורות... זה נעשה מפחיד! כבר לא מדובר בדורות... אלא בהפרשים של פחות מ - 10 שנים...

שלום להרה לפני כמה ימים שאלתי איך מנוהל הפורום ,קיבלתי תשובה שאין לו מתכון קבוע. אך שמתי לב שאין פה פעילות של חברים רבים כמו באי נט או בוואלה ,מישהו נכנס כל כמה ימים שואל שאלה מקבל ממך תשובה וזהו. מדוע אין פה הרבה משתתפים אלא רק את וכמה גולשים בודדים אני משתתפת בפורום באאי נט שם יותר שמח ישנם הרבה משתתפים כל אחד זורק עצה והתגבשה מין חבורה שמעודדת אחד את השני.את שמה לב באיזו שעה אני כותבת כי סובלת מנדודוי שינה. תודה כרמלה

שהוא שקט כזה. אקסקלוסיבי. לא כל אחד מתקבל לכאן כל כך מהר. אבל אני חושב שאת בהחלט מתאימה, כרמלה. ולמה דרך אגב יש לך נדודי שינה ? מה מטריד את מנוחתך ? אני מקוה שזה לא משהו רציני. יום טוב ולהשתמע.

היי כרמלה, אני מעולם לא בדקתי מה קורה בפורומים אחרים (וואי-נט, תפוז, נענע, וואלה וכו'...), משום שכל פורום מתפקד בצורה אחרת. צריך לזכור גם, שהפורום הספציפי הזה בעצם לא ממש משקף את המקום שהוא נמצא בו. במקור, לא היו בדוקטור'ס אלא פורומים רפואיים ו/או מקצועיים. בעקבות ריבוי של גולשים שסתם רצו לדסקס בינם לבין עצמם, הוחלט לפתוח את הפורום הזה. כך שאין לו חשיפה לקהל הרחב כמו שיש, למשל, בוואי-נט. גם כמות המשתתפים הקבועים שכאן משתנה. באופן כללי, יש גרעין של גולשים שנכנסים לכאן באופן קבוע, לעתים יותר ולעתים פחות. הרה.

כרמלה זו השעה שאני קמה בבוקר לעבודה ועוד רבים אחרים אז מה לא ישנת כל הלילה ? בשבת ב10 בלילה שתיתי קפה בפגישה עיוורת ואחר כך רק נירדמתי ב1:40 בלילה וקמתי כבר ב6 לעבודה הייתי גמורה צריך להזהר לא לשתות קפה תה קקאו או מאכלים עם קפאין בערב אחרת זה גורם לבעיות בשינה

שלום לכולם, יש תחונה אחת שמאוד מפריעה לי לחיות. זה קנאות או צרות עין תקראו לזה איך שאתם רוצים. זה התחיל עוד בילדות. אימא הייתה אומרת לי: לחברה שלך יש ציון יותר טוב מהציון שלך, לשכנה יש סדר בחדר ולך לא, קרובת המשפחה קוראת ספרים ואת לא וכו' וכו'. עכשיו מאוד מרגיז אותי למה לאחרים יש דירות יותר יפות, רכבים וכו' וכו'. אני רוצה להתגבר על זה, זה לוקח ממני המון אנרגיות, אבל לא יכולה. העיניין הוא שכנראה יש לי מזל רע. אני באמת משטדלת להצליח, לא פוחדת מעבודה, למדתי הרבה בזמנו, אבל החיים לא כמו שהייתי רוצה שיהיו. אני מרגישה תקועה. פשוט חוסר מזל. איך אני יכולה להתפתר מה תחונה הזו ואיך להתחיל לחיות לא פחות טוב מכולם? תודה, ליזה

היי ליזה, לדרך שבה ההורים שלנו מחנכים אותנו יש השפעה גדולה על המשך החיים שלנו כאנשים בוגרים. וככל שהמסרים שאנחנו מקבלים בילדות גורמים לנו להרגיש לא מספיק טובים עבור ההורים, כך קשה יותר להסתדר בחוץ, ב"עולם המבוגרים", כמבוגרים. תכונות מסוימות מושרשות בנו כל-כך עמוק, הן חלק ממי שאנחנו למעשה, ואי-אפשר להיפטר מהן. אבל כן אפשר ללמוד איך לחיות איתן בשלום ולמתן אותן. מכיוון שכתבת שהתכונה של חוסר שביעות רצון מהחיים בהשוואה למה שיש לאחרים מפריעה לך ופוגעת באיכות חייך, ומכיוון שאת לא מצליחה להשתחרר מזה בכוחות עצמך, אני חושבת שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי. הרה.

עצם זה שאת מודעת לבעיה שלך, זה כבר חצי פתרון. את חושבת שהקנאות זו תכונה שנולדים איתה ? אני לא יודע. אולי את צריכה לעשות תרגילים בפירגון לאחרים. זה ענין של תפיסת עולם. בסך הכל, הדשא אצל השכן תמיד נראה ירוק יותר וזה טבעי לחוש קנאה. אבל כולנו יודעים שלא כל מה שנוצץ הוא זהב. לפעמים רואים אנשים עשירים שיש להם וילות ומכוניות, אבל בתוך הבית יש להם ריבים וחיים רעים ומגעילים . והם בכלל לא מאושרים. וכבר אמרו חז"ל איזהו עשיר ? מי ששמח בחלקו. את צריכה לעשות לעצמך רשימה של כל הדברים הטובים שכן יש לך. פשוט לשבת ולרשום את זה על דף. ולכל אחד יש דברים טובים בחיים. ולהתמקד בחצי הכוס המליאה. יום טוב ובהצלחה.

שלום לכולם! שמי א,בן 22,כרגע אני לומד,לא מזמן עבדתי. ברצוני לשתף אתכם בבעיה,לפני חצי שנה חברתי נפרדה ממני עקב אי יכולתה לשלב אותי בחייה,כמו כן עקב לחצים מאמה שלה.ממש אהבתי אותה,היא היתה הכל בשבילי,היו לי חלומות איתה,אפילו להתחתן איתה רציתי אבל הכל התנפץ ללא אזהרה וסימנים.נכון לעכשיו לאחר די הרבה זמן הצלחתי להתגבר זאת לאחר של סבל נוראי של 3 חודשים שבו ישנתי מרוב דכאון וחיי היו עבודה-בית וחוזר חלילה,לא אכלתי וירדתי 3 קילו.עם כל הזמן הזה שעבר אני עדיין לא מצליח לשכוח מהאהובה שעזבה אותי בניגוד למה שכולם אומרים ומה שצריך לעשות.אני נזכר בה כל יום,תוהה לעצמי מה היא עושה,איך היא חייה את חייה?האם יש לה חבר חדש?אפילו לחלומות היא חודרת ולפחות פעם בשבוע אני חולם עליה.אין לי ספק שאני עדיין אוהב אותה,ואתם יודעים מה?זה פשוט נמאס לי לחיות ככה.נמאס לי לתהות מה היא עושה,נמאס לי לחשוב עליה ולכאוב איך היא יכלה לעשות את זה ולמה היא לא מתקשרת?נמאס לי להתגעגע לחיבוק שלה ולקול שלה,ולריח כי אני יודע שזה לא יחזור לעולם וכל זמן שאני חושב עליה זה רק מכאיב לי,אני מנסה לשכוח אבל זה לא מצליח,אני חיי את חיי,עושה דברים,עובד,לומד,יש לי חיי חברה אבל כלום.אני עצוב בפנים,מדוכא ורע לי כי אני אוהב אותה והיא כבר לא כאן,איתי,אז לפחות לשכוח אבל גם את זה אני לא מצליח לעשות.לא מזמן הכרתי מישהי,היינו חברים חודש,חשבתי שיהיה לי טוב ואכן היה לי טוב לזמן מה,לא התלהבתי יותר מידי מהקשר כי היא לא השתוותה לבחורה שעזבה.לבסוף נפרדנו כי גיליתי שזו הסתירה ממני פרט מאוד חשוב עליה וסיכנה את בריאותי בכך.בקיצור,מה לעשות בכדי לשכוח מהבחורה הראשונה?תנו עצה?ניסיתי הכל!!!

היי אמיר, כמה דברים נאמרו ונכתבו על אהבה... שירים, סיפורים, מחזות... ואולי זה משום שקשה להיות במקום שבו אתה נמצא; מקום שבו הראש מבין ויודע שזה עבר ונגמר, אבל הלב מסרב להרפות ומקשה על החיים בצורה אובססיבית. אני לא יודעת למה היא "עשתה לך את זה" או למה היא לא מתקשרת - אני מניחה שיש לה את הסיבות שלה. כתבת שאתה מנסה לשכוח... אמיר, יש דברים שלעולם לא שוכחים, רק לומדים לחיות איתם. הם הופכים להיות זכרון; לפעמים חמוץ, לפעמים מריר, לפעמים מתוק. כל אחד מאיתנו בנוי אחרת - יש כאלה שמתאוששים, מתגברים וממשיכים הלאה אחרי כמה שבועות, ואחרים מתאבלים על האובדן של מישהו שהם אוהבים (וזה ממש לא חייב להיות רק בהקשר של מוות) תקופות ארוכות יותר. אבל כל זמן שתמשיך להשוות בינה לבין בחורות אחרות, ייתכן שתפספס הזדמנויות. נכון, סביר להניח שלא תמצא מישהי שזהה לה. אבל זה לא אומר שאין שם מישהי אחרת, שונה, אבל לא פחות מוצלחת. אני יודעת שההשוואה שאתה מציין לא נעשית בכוונה תחילה, ובטח שלא באופן מודע. אבל אתה צריך לתת לעצמך הזדמנות להתפתח ולהמשיך הלאה, מתוך ידיעה ברורה שמשהו בך שונה, שהתבגרת, שאתה יודע שלפעמים האכזבות שבחיים מכאיבות כל-כך... האהבה יכולה להכאיב לפעמים. ומה שחשוב זה, שתמשיך להיות מודע למחשבות ולרגשות שלך, כי ייתכן שיום אחד תקום ותחליט שזהו זה, משהו חייב להשתנות. ואז יכולים לקרות שני דברים: או שתצליח להתגבר בכוחות עצמך, או שתוכל לבקש עזרה ממישהו מקצועי. תחשוב על שתי האפשרויות הללו. אולי תצליח לגלות שיש עוד אפשרויות. שום-דבר לא סגור וחתום, אבל היחיד שיכול לקחת אחריות על החיים שלך הוא אתה. ולפעמים לוקח זמן להתעשת ולעשות את זה. הרה.

יש לי הרושם שלא נתתם לעצמכם מספיק זמן להיפרד. האם דיברתם על כך מספיק ? לדעתי, כשנפרדים אחרי קשר חזק ואוהב, צריך המון לדבר על זה. לא לחתוך מהר. וגם, לקבוע שלאחר הפרידה, בערך לאחר חודש, לשוב ולהיפגש במקום שקט למיפגש נוסף כדי לסגור את הקצוות. זה בריא לשני הצדדים לסגור את הפרק הזה כמו שצריך . במקומך, הייתי מרים טלפון לבחורה ומבקש להיפגש בכדי ללבן כמה דברים. הייתי מספר לה הכל, ושומע מה יש לה לומר. תאר לך שהיא תגיד לך , שאצלה אין שום חבוטים ובעיות ושהיא שכחה ממך לגמרי , אתה תרגיש אחרת לגביה. אתה כבר לא תאהב אותה כל כך , ובאופן פרדוקסלי, זה דוקא יעזור לך להתגבר. אי אפשר לאהוב מישהו אהבה חד צדדית . מצד שני, אם גם היא במצב שלך ומתגעגעת וחושבת שאולי עשתה טעות, אולי בכל זאת תחליטו להמשיך. בכל מקרה, שיחה פתוחה בין שניכם תועיל. בהצלחה ויום טוב.

היי לפני מס שנים נסעתי בטרמפ וכך היה אותו יום היה נורא קר וחיכיתי בתחנה שיבוא אוטובוס זה היה בצהריים הייתי לבושה מאווד צנוע והאוטובוס לא הגיע ואז עצר בחור ושאל לאן אני צריכה ואמרתי לו ועליתי איתו יש לציין שמאוד פחדתי כי מעולם לפני זה לא לקחתי טרמפ עם אדם זר אך משום שלפני כן לא עברתי הטרדה מינית והכביש היה סואן וזה היה בצריים ואני לא נראית טוב במיוחד סתם מראה ממוצע לא חשבתי שיקרה משהו אך למזלי הרע כן קרה והבחור התנהג אליי מגעיל ניסיתי לפתוח את הדלת ולצאת אך כבר היה מאוחר מדי וגיליתי שהוא נעל אותי בפנים ביקשתי ממנו שיפתח לי והוא לא הגיב וגם נגע בי בצורה מגעילה וכשהתחלתי לבכות הוא נתן לי לצאת בטענה שלא עשה כלום ושבכלל הדלת לא הייתה נעולה אבל אני יודעת שהוא שקרן כי כשניסיתי לפתוח מספר פעמים לא הצלחתי. בכל אופן כשספרתי את הסיפור בפורום מסוים הבנות הטילו עליי את מלוא האשמה ואמרו שאני טיפשה ושלא צריך לחשוב שהעולם מלא אנשים טובים וטהורים. האם זו גם דעתך? יש לציין ש99% מהמקרים אם אני לוקחת טרמפ זה תמיד עם אנשים שמוכרים לי ושאני סומכת עליהם. מה דעתך אני יודעת שאני קצת אשמה אבל ממש 100 אחוז? ממש הגיע לי שזה קרה? מה אני כבר יכולה לעשות אם אין לי אוטו פרטי לא לי אישית לא במשפחה ואני עובדת ולומדת בעיר (שנמצא במרחק 20 ק"מ) ממקום מגוריי רוב הזמן נוסעת באוטובוס או טרמפ עם אנשים מהיישוב שאני מכירה...

היי סקרנית, ראשית כל - את לא אשמה בשום דבר!!! אם כבר מישהו אשם, הרי שזה הבחור שנתן לך את הטרמפ! ובטח שאי-אפשר לומר שמגיע לך או שהבאת את זה על עצמך. לא מדובר פה באשמה (מצידך) אלא באחריות. זה עצוב שקשה היום לסמוך על זרים, ובטח שאי-אפשר לדעת מראש מי יעשה מה. אבל יש כל-כך הרבה מקרים מצערים כאלה. זה גם לא שייך לטיפשות בכלל. אולי לתמימות. אני מניחה שהחוויה שעברת, שהיתה מאוד קשה עבורך, גרמה לך להתפכח ולהבין, שבאמת יש אנשים טובים ונחמדים בעולם, כאלה שבאמת רוצים לעזור. ומנגד יש את אותם אנשים, שלא אכפת להם מאחרים. הרה.

כדאי לקחת כמה שיותר פרטים כמו מספר הרכב, סוג הרכב, וצבע. ואחר כך להתלונן. את הצלחת לצאת מזה פחות או יותר בשלום, אבל הבאה בתור , אולי לא. ואנשים רעים שכאלה, צריך לשים מאחורי סוגר. ואכן, כדאי מאד שלא לעלות על טרמפ כאשר יש בן גבר בודד ואת גם לבד. זה באמת סיכון. לעולם אין לדעת. קחי את יצחק מרדכי, "גיבור ישראל" בצבא , ובכל זאת התברר שהוא סוטה ואנס. אז איך אפשר לסמוך על מישהו ? אי אפשר. יום טוב.

הי הכוונה מבחינה חברתית ולא חוקית. שגבר בן 40 ישכב עם בת 17 והיא לא חברה רצינית שלו....ואם הבחורה בת 18? מי פה לא בסדר? אם בכלל? ביי

היי נעמה, בואי נעבור על כל מה שכרוך בעניין: 1. מבחינה חוקית - בחורה עד גיל 18 נחשבת לקטינה, ולכן הגבר עובר על החוק, אפילו אם יחסי המין נעשים בהסכמה מלאה מצד הבחורה, ולכן הגבר לא בסדר. 2. האם הגבר נשוי? יש לו ילדים? 3. מה האינטרס של שני המעורבים? אחרי הכל, בחורה תפנה לגבר בן 40 מכל מיני סיבות, ואני בספק אם יש ביניהן אפילו אחת תקינה. כנ"ל לגבי הגבר - מה יש לגבר בוגר לחפש אצל בחורה בת 17-18? 4. מה הציפיות של הבחורה מהקשר הזה? זה אמור להיות קשר שמבוסס רק על מין? ולמה אותה בחורה צריכה רק את זה דווקא מגבר בן 40, שסביר להניח שהקים משפחה, ולא מבחורים שקצת יותר קרובים אליה בגיל? אם תוכלי לתת קצת יותר מידע, זה יעזור. הרה.

לא,לא,לא, לא הגיל הנחשב "קטין" מבחינת יחסי מין בארץ הוא גיל 14

הוא מנצל נערה צעירה ותמימה. והוא מגעיל אותי. הוא סתם חרמן ואנוכי החושב רק על עצמו והנאותיו הבהמיות. לא מעניין אותו שהנערה עלולה בהחלט לצאת מהענין עם צלקות לחיים. גם לפי חז"ל במסורת היהודית נחשב קשר כזה כפסול . אני בהחלט ממליץ לך בחום לעזוב אותו ומהר. יום טוב.

שלום לכל חברי הפורום אמא של בעלי מתערבת לנו בחיים ,אני נשואה שנתיים והיא משגעת אותנו. היו לי הזמנות לחג הקרוב לאילת היא נעלבה שלא הזמנו אותה ועושה לי פרצופים. לא יודעת כבר איך להתנהג איתה.

רותי שלום "המשולש" הזה בעל איש וחמה הוא משולש די רגיש בכל מה שקשור להתפתחות הזוגיות ומערכת היסים בינך לבין בעלך. הנקודה החשובה היא עמתדו של בעלך והאיפורמצציה-תחושה שאת מקבלת/ נותנת ממנו. בפסיכולוגייה זה נקרא" ההיבט הסוציופמילארי"-על נקודה זו של ראות עינייו של בעלך בכל מערכת הנישואים והזוגיות שלך-לא הרחבת. את נשואה לבעלך אך במקצת גם למשפחתו. אני חושבת שאת צריכה לשוחח עם בעלך על הנושא בצורה נעימה. בוודאי שחמתך לא צריכה להצטרף אליכם לחופשת חג. היי ברוכה מיכל

מיכל את מעלה נקודה מאד חשובה.בעלי לא כל כך רוצה להתערב הוא מצדיק אותי אך לא נעים לו מאימא שלו, אני בכל אופן יוצאת הלא נחמדה כי אני אומרת לאימא את הלא. מיכל ,בעלי הוא בן יחיד עם שלוש אחיות הוא הצעיר מכולם ותומך באימא שלו בעיקר בטלפונים ,כל השבוע הוא מגיע מאוחר הוא נגד בצבא הקבע. ביום שישי הוא נוסע לבקר את הוריו בצהריים להכין את הקוסקוס ,לי זה לא מפריע כי אז אני עושה את ההכנות לשבת. כמו שאמרת אני אבקש ממנו להיות יותר החלטי. תודה רותי

היי רותי, הרבה זוגות לא מודעים - לפני הנישואים - לכך, שיש דברים שצריך להסכים עליהם עוד לפני שמתחתנים. אבל זה לא אומר שמאוחר מדי להסכים על הדברים האלה עכשיו. אם נחשוב רגע על התמונה הרחבה, הרי שהחגים מוציאים הרבה "כביסה מלוכלת"; אמיתית או מדומה, ובהרבה בתים/משפחות צצים ועולים כל מיני עניינים לא נעימים. בקשר לחג המתקרב, כתבת שהיו לך הזמנות - מי הזמין אתכם? זה חשוב מסיבה מאוד פשוטה, ההזמנה עצמה לא תלויה בך, ולכן חמותך לא צריכה להיפכע ממך - הוזמנתם וזכותכם להחליט אם אתם נענים להזמנה או לא. זה בהתייחס למקרה הספציפי הזה. אבל את כותבת שהעניין נמשך כבר שנתיים. מכיוון שאם הכל יהיה בסדר את ובעלך תהיו ביחד עוד אי-אלו שנים, כדאי לפתור את כל הדברים האלה כבר עכשיו, ולא להמשיך במתכונת של היעלבויות הדדיות תנסו לשבת ביחד, שלושתכם (את, בעלך וחמותך) ולהגדיר מהן הציפיות ההדדיות של כל אחד ואחת מכם. ואח"כ תנסו להגיע לפשרות - כי בחיים צריך להתפשר, בעיקר כשמדובר במשפחה. שבוע טוב, הרה.

שלום רב! אני בן 22 ולפני חודש הייתי אמור לטוס לתאילנד לטייל, וחמישה ימים לפני הטיסה התעלפתי ובנפילה קיבל ראשי מכה חזקה מהרצפה מה שגרם לזעזוע מוח ולאיבוד הכרה למשך פחות מדקה וכשהתעוררתי איבדתי את הזיכרון למשך כשעה. כל הבדיקות שערכתי מאז מראות שהכול תקין אצלי מבחינה פיזית גם המוח וגם הלב, אך מאז אני נורא מפחד להתנהג כרגיל וכל הזמן חושב שמשהו יקרה או קורה לי אני נמצא במהלך כל היום בלחץ ודואג נורא מכל תזוזה שאני עושה. בנוסף לזאת ירד לי הביטחון העצמי בצורה דרסטית. מה אני יכול לעשות כדי לצאת מהפחד התמידי הזה שיש בי? בתודה מראש דודי

שלום לדודי אני מבינה את מצוקתך ,אך לא ברור לי המצב שהיה טרם הנפילה. האם גם אז היו לך חששות מהטיסה למזרח או חששות בלבד ? האם החששות החלו לאחר ההתעלפות ? אם תרחיב בנושא הזה אשתדל לכוון אותך. יום טוב לך מיכל

דודי ,האם מדובר בנסיעה ראשונה במתכונת דומה ? האם בעבר טסת וארע לך דבר דומה ? תודה מיכל

היי דודי, אני זוכרת שנכנסת לפורום בתחילת החודש עם שאלה בנושא ההתעלפות. איך אתה מרגיש - פיזית - מאז? פיתחת סוג של חרדה סביב ההתעלפות הזו, שגם הורידה לך את הבטחון העצמי. באופן כללי, כשמאבדים את ההכרה מאבדים גם את השליטה על החיים - אפילו אם לזמן קצר, וזו בהחלט חוויה לא נעימה. אבל מרבית האנשים לא מגיבים בצורה קיצונית כזו על אובדן הכרה חד-פעמי, מה שכנראה מצביע על כך, שההתעלפות הזו היתה טריגר למשהו אחר, עמוק יותר. יש לך אפשרות לנצל את מה שקרה, ולראות את ההתעלפות הזו כנקודת משבר שמספרת לך, שאולי אתה צריך לעשות "בדק בית" נפשי בסיוע של איש מקצוע. שבת שלום, הרה.

בוקר טוב, שנים שלא נפגשנו. איך היתה נוריתי מאחלת לנו בבקרים? שיהיה יום ורוד? אני לא זוכרת בכל אופן, שיהיה אחללללה בוקר שבעולם התגעגעתי אוהבת ראיתי שדיברו עליי מלפני כמה ימים אז הנה אני מה חדש בפורום? נפגש! אההההההה נזכרתי - יום דובדבן!!!!!! אז שיהיה לכולללםםםם יום דובדבן.

אהלללללללללללללללללללללללללללללללללללן !!!!!!!!!!!!!! מה שלומך חמודה ?? למה ככה נעלמת לנו ? מה שלום נופרי ? מה השם של הבת החדשה ? בת כמה היא ? יש כבר בת שלישית אולי ? את באותה העבודה ? שלחתי אלייך מייל למייל הישן של הבוס שלך , יוסי משהו נכון ? זה לא הגיע ? ומה שלום אחיך הדתי ? התחתן כבר ? ומה שלם הבעל ? ומה בכלל ? ספרי קצת. או שנצטרך עכשיו לחכות עוד שנה עד שתשובי , הא ? שיהיה לך שנה טובה ומתוקה. ביי ודיר בלק אם תתני לנו לחכות הרבה זמן קפיש ?

אהלן אצלי ב"ה הכל בסדר כנל הבעל והמקסימות כן אותה עבודה וקיבלתי תמייל, תודה מה אצלך? מה שלום הנכדות? והילדים? והאשה מה בעבודה ,אותו מקום? מרוצה? מה שלום מיכל? גם לך שנה מקסימה

שלום לכולם איך מתנהל הפורום הזה ,אני רוצה להשתתף בו כדי לשתף אותכם במצוקות לא כל כך נוראיות האם בצורה של שאלות תשובות או בצורה של שיחה בין כל חברי הפורום. לילה טוב עם הרבה אנרגיות חיוביות

והמגוונים. בואי שתפי. יום טוב.

היי כרמלה, אין לפורום הזה פורמט עקבי. ז"א, יכול להיות מצב שמסתכם בשאלות-תשובות, ויכול להיות מצב של רב-שיח. בקיצור, את מוזמנת בהחלט לשתף אותנו במה שתרצי - נוראי יותר או פחות, זה לא משנה. הרה.

וזה מה שיפה בו. לדעתי. העניה. כל אחד משרבט ומלהג כראות עיניו. חופשי חופשי. כל עוד לא מעליבים ופוגעים אף אחד. אבל נראה לי שכרמלה הלכה לה, אולי לבדוק אם באו עוד אורחים ! כרמלה ?

שלום. אני נשואה לבעלי כ- 10 שנים , לבעלי יש אחות גדולה ממנו שגם היא נשואה . היחסים ביניהם טובים עד מצוינים . אחותו עד היום לא הזמינה אותנו פעם אחת אליה לחגוג את ימי ההולדת שלה . החודש היא הייתה בת 40 ושוב התעלמה מלחגוג את יום ההולדת שלה איתנו והתעלמה לחלוטין . אני רוצה לציין כי בכל ימי ההולדת שלי ושל בעלי תמיד הזמנו אותם לחגוג את ימי ההולדת שלי וגם של בעלי ואף פעם היא לא הביאה מתנה לא לי ולא לבעלי אפילו לא פרח או בקבוק יין . הוריי שהבושה אוכלת אותם החליטו לחגוג לה את יום ההולדת על חשבונם ולהזמין את בני המשפחה כאשר אחותי נשארת פסיבית לחלוטין . שאלתי : 1. האם עלינו לקנות לה מתנה ליום הולדתה ה- 40 . 2. האם עלינו ללכת למסיבה או להתעלם ולא ללכת . 3. האם ההתנהגות שלה מצביעה על : אנוכיות , קמצנות , אגואיסטיות וכו"י . תודה

היי לילי, גיסתך לא חגגה את ימי ההולדת שלה בכלל, או שלא חגגה אותם איתכם? צריך להפריד בין שני הדברים. יש אנשים שלא אוהיבם לחגוג ימי הולדת - כל אחד וסיבותיו הוא. אבל אם רק אתם נשארתם מחוץ לעניינים, זה סיפור אחר, ושווה לפתוח דיון רציני בין המעורבים בדבר. ובכל אופן - איפה נמצא בעלך בתוך הסיפור הזה? הרי מדובר באחותו. זה מפריע לשניכם או רק לך? ובנוגע לשאלותייך: 1. אם לא נהגתם לקנות לה מתנות עד היום - מדוע, לדעתך, זה משהו שכן/לא צריך להשתנות? 2. מכיוון שההורים יזמו את האירוע, אני חושבת שכדאי שתלכו. אם לא תגיעו, זה עלול לפגוע בהם. 3. אני לא יכולה לענות לך על זה בלי להכיר אותה לעומק, דבר שלא יכול להתקיים במסגרת של פורום. אני כן יכולה לומר לך, שאת כולנו מניעים הרבה גורמים ותכונות, ונדיר שרק תכונה מסוימת משפיעה על ההתנהגות של האדם. הרה.

פעם התכתבתי עם מיכל החמודה,לפני כשנה בערך האם היא באזור . אני זקוקה לה

למה לא ? גם אני די נחמד. אמנם לא מגיע לקרסוליה של מיכל כמובן, לא מתיימר אפילו, אבל בכל זאת, אולי אוכל טיפה'לה לתרום ? והעיקר, יש לך פה את הרה, שהיא אלופה בייעוץ. אלופת העולם. נסי ותהני. ביי ובאיזה שם היית פעם ?

את בטח מתפלאת איך זה שאני מוצאת זמן לכתוב כאן ...זה בגלל שאני עוד בחופש מהמכללה. את יודעת הרה זה נורא מגביל שצריך לשמור על ה"שם" כי אני כזו שאוהבת להשתפך ולפרוק ולפעמים גם להתבכיין ,ואם אני צריכה לשמור על תדמית שהיא לא אני אז סתם נהייה לי לא טוב .לדוגמה: נכון שרשמתי בהודעה הקודמת שאני מורה ומחנכת בישראל. אז אם אני כותבת כאן התבטאויות שאחר כך אני חושבת שאולי הייתי צריכה לצנזר זה כמו להיות כמעט במצבך שאת צריכה לגלות רגישות והבנה ולשמור על תדמית ומה אם גם את צריכה פורום להשתפך בו ? הרי לפי מה שכתבת על עצמך (ורק הספקתי לכתוב מעט ) את בחורה דיי תוססת .

אני יותר מתפלאת איך זה שאני מוצאת זמן לכתוב כאן... השעון מתקתק והמבחן מתקרב. כנראה שאצמצם כאן פעילות בימים הקרובים. מצד אחד זה מגביל, את צודקת. אבל מצד שני - אנחנו לא יודעים מי את. אם תעברי מולי ברחוב, לא נוכל לזהות אחת את השניה, כך שלא משנה מה כותבים, הזהות האמיתית נשארת חסויה. בפורומים אחרים חייבים להירשם מראש, וככה לכל משתתף יש שם קבוע. עלתה דרישה בעבר, מצד הרבה גולשים, שגם כאן זה יהיה ככה. הבחירה של מנהלי הפורומים היתה להקל על הגולשים ולאפשר ממשק נוח, פשוט ובלי "התחייבות".

איזה מבחן זה? הפסיכומטרי שב9.10? בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה במבחן. חשבתי גם על הזהות החסוייה שכתבת עליה ודווקא הצטערתי כי קיוויתי שאולי יום אחד יהיה מפגש פורום אני לא זקוקה לזהות חסויה ממך נ.ב. לא כל כך הבנתי את הכוונה של "המורה ומחנך בישראל" מאתמול האם הוא רצה ש"תחנכי" את באי ה"פורום עזרה הדדית"?למה? מה הוא לא מבין שאנשים נכנסים לכאן רק בגלל שזה טוב ונעים להם וברגע ש"יענו" אותם הם לא כל כך ירצו להכנס ל"עזרה הדדית" ?

צריכה את המיקוד. בוקר טוב -שמחוש.......

תשלחי לי מייל ואתן לך כמה מיקוד שאת רוצה. אול רייט ? יום טוב.