פורום תמיכה הדדית
שלום. אני נשואה לבעלי כ- 10 שנים , לבעלי יש אחות גדולה ממנו שגם היא נשואה . היחסים ביניהם טובים עד מצוינים . אחותו עד היום לא הזמינה אותנו פעם אחת אליה לחגוג את ימי ההולדת שלה . החודש היא הייתה בת 40 ושוב התעלמה מלחגוג את יום ההולדת שלה איתנו והתעלמה לחלוטין . אני רוצה לציין כי בכל ימי ההולדת שלי ושל בעלי תמיד הזמנו אותם לחגוג את ימי ההולדת שלי וגם של בעלי ואף פעם היא לא הביאה מתנה לא לי ולא לבעלי אפילו לא פרח או בקבוק יין . הוריי שהבושה אוכלת אותם החליטו לחגוג לה את יום ההולדת על חשבונם ולהזמין את בני המשפחה כאשר אחותי נשארת פסיבית לחלוטין . שאלתי : 1. האם עלינו לקנות לה מתנה ליום הולדתה ה- 40 . 2. האם עלינו ללכת למסיבה או להתעלם ולא ללכת . 3. האם ההתנהגות שלה מצביעה על : אנוכיות , קמצנות , אגואיסטיות וכו"י . תודה
היי לילי, גיסתך לא חגגה את ימי ההולדת שלה בכלל, או שלא חגגה אותם איתכם? צריך להפריד בין שני הדברים. יש אנשים שלא אוהיבם לחגוג ימי הולדת - כל אחד וסיבותיו הוא. אבל אם רק אתם נשארתם מחוץ לעניינים, זה סיפור אחר, ושווה לפתוח דיון רציני בין המעורבים בדבר. ובכל אופן - איפה נמצא בעלך בתוך הסיפור הזה? הרי מדובר באחותו. זה מפריע לשניכם או רק לך? ובנוגע לשאלותייך: 1. אם לא נהגתם לקנות לה מתנות עד היום - מדוע, לדעתך, זה משהו שכן/לא צריך להשתנות? 2. מכיוון שההורים יזמו את האירוע, אני חושבת שכדאי שתלכו. אם לא תגיעו, זה עלול לפגוע בהם. 3. אני לא יכולה לענות לך על זה בלי להכיר אותה לעומק, דבר שלא יכול להתקיים במסגרת של פורום. אני כן יכולה לומר לך, שאת כולנו מניעים הרבה גורמים ותכונות, ונדיר שרק תכונה מסוימת משפיעה על ההתנהגות של האדם. הרה.
פעם התכתבתי עם מיכל החמודה,לפני כשנה בערך האם היא באזור . אני זקוקה לה
למה לא ? גם אני די נחמד. אמנם לא מגיע לקרסוליה של מיכל כמובן, לא מתיימר אפילו, אבל בכל זאת, אולי אוכל טיפה'לה לתרום ? והעיקר, יש לך פה את הרה, שהיא אלופה בייעוץ. אלופת העולם. נסי ותהני. ביי ובאיזה שם היית פעם ?
את בטח מתפלאת איך זה שאני מוצאת זמן לכתוב כאן ...זה בגלל שאני עוד בחופש מהמכללה. את יודעת הרה זה נורא מגביל שצריך לשמור על ה"שם" כי אני כזו שאוהבת להשתפך ולפרוק ולפעמים גם להתבכיין ,ואם אני צריכה לשמור על תדמית שהיא לא אני אז סתם נהייה לי לא טוב .לדוגמה: נכון שרשמתי בהודעה הקודמת שאני מורה ומחנכת בישראל. אז אם אני כותבת כאן התבטאויות שאחר כך אני חושבת שאולי הייתי צריכה לצנזר זה כמו להיות כמעט במצבך שאת צריכה לגלות רגישות והבנה ולשמור על תדמית ומה אם גם את צריכה פורום להשתפך בו ? הרי לפי מה שכתבת על עצמך (ורק הספקתי לכתוב מעט ) את בחורה דיי תוססת .
אני יותר מתפלאת איך זה שאני מוצאת זמן לכתוב כאן... השעון מתקתק והמבחן מתקרב. כנראה שאצמצם כאן פעילות בימים הקרובים. מצד אחד זה מגביל, את צודקת. אבל מצד שני - אנחנו לא יודעים מי את. אם תעברי מולי ברחוב, לא נוכל לזהות אחת את השניה, כך שלא משנה מה כותבים, הזהות האמיתית נשארת חסויה. בפורומים אחרים חייבים להירשם מראש, וככה לכל משתתף יש שם קבוע. עלתה דרישה בעבר, מצד הרבה גולשים, שגם כאן זה יהיה ככה. הבחירה של מנהלי הפורומים היתה להקל על הגולשים ולאפשר ממשק נוח, פשוט ובלי "התחייבות".
איזה מבחן זה? הפסיכומטרי שב9.10? בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה במבחן. חשבתי גם על הזהות החסוייה שכתבת עליה ודווקא הצטערתי כי קיוויתי שאולי יום אחד יהיה מפגש פורום אני לא זקוקה לזהות חסויה ממך נ.ב. לא כל כך הבנתי את הכוונה של "המורה ומחנך בישראל" מאתמול האם הוא רצה ש"תחנכי" את באי ה"פורום עזרה הדדית"?למה? מה הוא לא מבין שאנשים נכנסים לכאן רק בגלל שזה טוב ונעים להם וברגע ש"יענו" אותם הם לא כל כך ירצו להכנס ל"עזרה הדדית" ?
צריכה את המיקוד. בוקר טוב -שמחוש.......
תשלחי לי מייל ואתן לך כמה מיקוד שאת רוצה. אול רייט ? יום טוב.
שלום לכולם... אז ככה..... אני בת 21, ומאז שאני זוכרת את עצמי היו לי בעיות להתחבר לאנשים. אף פעם לא היו לי חברים, אולי רק כמה אנשים שבערך הכרתי.. תמיד נחשבתי לילדה יפה ובגלל זה מתחילת גיל ההתבגרות (16) תמיד הייה לי חבר רציני של שנה שנתיים כמעט בלי הפסקה בין קשר לקשר. אז לא הבנתי את זה אבל בעצם ככה ניסיתי להתגבר על הבדידות. כמובן שהיחסים אף פעם לא עלו יפה כי הייתי צעירה מאוד וגם כי יצאתי לא עם האנשים שבאמת רציתי להיות איתם אלא עם אנשים שרצו להיות איתי. שאיתם הרגשתי שאני לא לבד... רק לפני כשנה הבנתי בעצם שזוהי רק אשליה של פיתרון הבדידות שלי והפסקתי לצאת עם בנים בכלל כי אני מפחדת להיקשר בגלל שאין לי אף אחד אחר בחיים. בשנה הזאת ניסיתי להכיר אנשים. יש לי כמה ידידים. אני יודעת בפרוש שיש רק סיבה אחת לידידות שלנו, בשבילם אני טובה רק לדבר אחד. חברות אין לי. יש לי קושי נורא בלהתחבר לבנות, אני פשוט לא יכולה, אני לא יודעת איך מדברים שיחת בנות, איך בעצם בנות מתקרבות אחת לשניה ונהיות חברות! חשבתי כבר שאולי אני לסבית, אבל אני נמשכת לבנים, ובזה אני בטוחה! אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אני אחרי בית ספר ואחרי צבא, וזה לדעתי המקומות שמהם יוצאים חבריות לכל החיים. יש לציין שאני מטופלת אצל פסיכיאטור כבר כ-5 שנים אחרי נסיון התאבדות ותקופה ארוכה לקחתי כדורים נגד דיכאון... שום דבר לא נראה עוזר, אני מיואשת...
היי ללה, הבדידות היא חלק בלתי נפרד מהחיים. לא משנה עד כמה נקיף את עצמנו באנשים שאנחנו אוהבים ואוהבים אותנו, בסופו של יום כל אחד נשאר עם עצמו ועם המחשבות שלו. אי-אפשר להימלט מהבדידות, אבל אפשר, לפני הכל, לחזק את הקשר שלנו עם האדם שהכי קרוב אלינו - אנחנו בעצמנו. טיפול פסיכיאטרי כשלעצמו אכן מפחית מהתחושות הקשות, אבל לא משמש כפתרון אמיתי ששורד לאורך זמן. הרי ברגע שמפסיקים לקחת את התרופות, אם לא עושים שינוי אמיתי במקביל, סיכוי סביר שהסימפטומים יופיעו שוב. ולכן מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם טיפול דינמי (שיחות), שבאמצעותו תוכלי ללמוד מה מתקיל את היכולת שלך לתפקד במסגרת של יחסים בין-אישיים, שאינה מבוססת רק על קירבה גופנית. תוכלי גם להבין, מה גורם לך קושי בחברות עם בנות אחרות (וכהערת ביניים - קשר חברי שכזה בהחלט יכול להיות מורכב לפעמים). הרבה אנשים לא שומרים על קשרים עם 95% מהאנשים שהיו איתם בתיכון. גם חברויות מהצבא, ברובן, לא שורדות את השנים. במהלך החיים, בהזדמנויות שונות, אנחנו מכירים אנשים חדשים ורוכשים חברים חדשים; חלקם לתקופה מסוימת וחלקם לתמיד. ככל שאנחנו בוגרים יותר, כך אנחנו לומדים לאתר מבין כלל האנשים שבסביבתנו את אלה שבאמת חשוב לנו לשמר את החברות איתם. אפשר להכיר אנשים חדשים במקומות עבודה, בלימודים וכו'. צריך להיות פתוחים להזדמנויות ולדעת, שלפעמים קשה למצוא חברים אמיתיים - אבל כשמוצאים אותם זה שווה את הכל. הרה.
מיכל אכן העליבה את אירית ואותך כמובן שהרגשתי את התוקפנות בדבריה של מיכל שכן אם שאלתי אותה שאלה היא הייתה יכולה לענות בלי להעיר את מה שהעירה אבל אני לא הייתי כועסת עליה שהיא העליבה אותי כי הודיתי שהשתמשתי בכינויים אחרים לכן מהיום והלאה אשתמש רק בכינוי פרח שחור אלא אם כן אחליף אותו רישמית זאת כדי לא לבלבל אף אחד רחמנא ליצלן ! צדיקה יותר מהאפיפיור (לפעמים)
את צודקת וטועה... :-) אני בהחלט יכולה לשער שהדברים של מיכל פגעו באירית, וזה חבל מאוד. אבל כמו שכתבתי כאן כבר כמה פעמים - כל מיני אנשים, שנכנסים לכאן כדי להזיק, לא פוגעים בי באופן אישי. אם אני נפגעת, זה רק מאנשים משמעותיים עבורי. אנשים שיש להם מקום חשוב בחיים שלי, ולא כל מיני מבקרים בפורום שמופיעים כאן בשביל לחבל ולנסות ולפגוע באחרים. הרבה אנשים לא מבינים למה אני מעלה פה ושם את סוגיית "הכינויים המתחלפים"... זה לא בגלל שאכפת לי באיזה כינוי כל אחד/ת משתמש/ת בזמן זה או אחר - זה בדיוק בגלל הבלבול שנוצר, וכל מיני ההאשמות שמתחילות להתעופף פה בלי שום היגיון. האפיפיור לא כזה צדיק, את יודעת...
יצא לך ללמוד קצת פסיכולוגיה התפתחותית לעומק? אם תעשי כן , תגלי שהחיים אינם כאלה פשוטים. תינוק, בין אם זה דני שלנו או בין אם זה אליגוריה פדגוגית, אינו כלב או סוס שמאלפים אותו בשיטות סקינריות, החוכמה היא לדעת לתת חיזוק חיובי "טוב מספיק" וחיזוק שלילי טוב מספיק,(ראי ההגדרות של ויניקוט לאמא טובה דיה) להתעלם מהתינוק כדרך להכחדת הבכי (בתור התנהגות לא רצויה) יכחיד גם את הבטחון של התינוק ויגרום לו להסתגר בתוך עצמו, ולגדול להיות בוגר שאינו בוטח בעולם החיצון. מצד שני היענות לכל גחמה של התינוק תגרום לו לגדול כבוגר מפונק ותלותי , בעל יכולת דחיית סיפוק נמוכה. תינוק אשר יחווה הורות טובה דיה , לא יצטרך לבכות ללא סיבה מספקת (כאבים , רעב) על מנת לזכות בתשומת
הקדמה בשביל הרה במספר שתיים רשמתי את מספר הטלפון של מישהי שמתחיל ב6 אז זאת אומרת שאני צריכה ש6 מיליון +איש יקראו את המכתב הזה ? דבילי לא ? שאלון מדהים.שווה לענות בכנות. היי לכולם, זה ממש נהדר! זה די מדהים. אל תרמו. קראו רק שורה אחת כל פעם כשתגיעו לתוכן ההודעה. הבחור ששלח את זה אמר שבקשתו התגשמה 10 דקות לאחר שקרא את ההודעה, אבל בלי לרמות! לא לקרוא מה כתוב בהמשך, קיראו לפי הסדר ונהגו לפי ההוראות. זה לוקח- 3דקות וזה כדאי!! הצטיידו בעט ונייר. שאתם בוחרים שמות - וודאו שאלה שמות של אנשים שאתם באמת מכירים, ולכו עם אינסטינקטים שלכם. קראו כל פעם שורה אחת. אל תתקדמו אחרת תהרסו לעצמכם את כל ההנאה. 1. רשמו את המספרים 1 עד 11 בטור. 2. ליד המספרים 1 ו - 2 רשמו 2 מספרים כלשהם - איזה שתרצו. 3. ליד המספרים 3 ו - 7, רשמו שמות של אנשים מהמין השני. אל תציצו קדימה או שזה לא יצליח לכם!! 4. ליד מספרים 4, 5 ו- 6 רשמו את מי שאתם רוצים ( משפחה, חברים וכו). אל תרמו, כי תצטערו אחר כך!! 5. ליד מספרים 8,9,10 ו - 11 רשמו שמות של שירים. 6. בסוף הביעו בקשה והנה התוצאות של המשחק: 1. עליכם לספר על המשחק הזה למספר אנשים - כמספר שרשמתם ליד מס' 2. 2. האדם שרשמתם ליד מס' 3 הוא האדם שאתם אוהבים. 3. את האדם ליד מס' 7 אתם אוהבים, אבל לא מצליחים להבין. 4. האדם החשוב לכם ביותר רשום ליד מס' 4. 5. האדם שרשמתם ליד מס' 5 הוא זה המכיר אתכם טוב מכולם 6. האדם שרשום במס' 6 הוא זה שמביא לכם הכי הרבה מזל. 7. השיר שרשמתם במס' 8 הוא השיר שמתאים למי שרשום במס' 3. 8. השיר שרשמתם במס' 9 - מתאים למי שרשום במס' 7. 9. השיר שרשמתם במס' 10 - אומר עליכם הכי הרבה. 10. השיר במס' 11 מצביע על איך אתם מרגישים בקשר לחיים 11. שלחו את זה ל- 10 אנשים בתוך שעה. אם תעשו זאת - הבקשה שלכם תתמלא. מוזר מאד, אבל נראה שזה עובד!!!
אני מכירה את השאלון הזה... אם כי, כרגע השאלון היחיד שממש מעסיק אותי לעומק הוא זה שמצפה לי ביום חמישי. ובלי קשר, שום משאלה שלי לא התגשמה בעקבות מייל כזה או אחר. ואולי זה כמו ששלמה ארצי שר: "האם שמת לב תמיד ביקשתי רק דברים שאין, מקומות אבודים, סימנים של אש..." ובקשר לשאלה שלך - נדמה לי שסעיף 11 אומר, שצריך לשלוח את זה ל - 10 אנשים בלבד.
פניתי להנהלת האתר במייל שלהם ושאלתי מדוע אין בפורום זה מנהל או מנהלת משכיל אלא רק מי שיורד על כל מיני גולשים,איזו מין תמיכה היא זו.
מיכל את מוכנה להרגע ? העלבת שני אנשים במכה ואת עוד באה בטענות
התלבטתי מאוד... להשאיר את ההודעה שלך מהעץ שלמטה, או לא? מצד אחד - אם אמחק אותה זה יראה כאילו שאני מעלימה ביקורת - ילדותית וחצופה ככל שתהיה. מצד שני - פנית להנהלת הפורומים, והשארת ההודעה כמוה כבומרנג עבורך. לא אצטרך להצדיק את עצמי בפניהם נוכח ההודעה הכל-כך עשירה במחמאות שלך. ולכן - ההודעה קיימת, אבל היא מוסתרת. כך שאם אצטרך לתת הסברים למישהו, כל שעליי לעשות הוא להציג מחדש את ההודעה שלך... ואז לא אצטרך להכביר במילים. בכל אופן, פה הדיון הזה מסתיים! פנית להנהלת הפורומים ובזה עשית את שלך. הודעה אחת הסתרתי אבל שמרתי. כל הודעה מתלהמת אחרת שתכלול התבטאויות נמוכות שאינן מכבדות את בעליהן לא תישאר כאן.
מה זה יכול להיות? מה לא נראה בסדר? רגע אחד - עכשיו זה ברור! מיכל משקרת! היא מציגה את עצמה כעו"ס, אבל קודם היא כתבה שהיא רק סטודנטית. אז יש לנו מתחזה שנושאת בתואר לא לה. שימו לב! החקירה בעיצומה! עדים מתבקשים לפנות להנהלת הפורומים ולהתלונן על התחזות!
אפשר למצוא אותה גם בפורומים אחרים, שם היא סטודטנטית לרפואה, עורכת דין ועוד כהנה וכהנה מקצועות מלבבים. מסתבר שמאחורי המסך, כולנו יכולים להפוך לרופאים או עורכי דין בהינף יד אחת קטנה. עצוב.
האם את אותה מיכל שהיתה כאן עם פתיחת הפורום ? מדוע את לא עונה לשאלה ששאלתי כשכתבת לאירית ?האם גם את סטודנטית לפסיכו'?
שלום לך פרח כן אני מיכל אך לא מיכל הוותיקה אני סטודנטית לעבודה סוציאלית. אני מבינה שאת היא אירית או שאני טועה. ביי מיכל
מיכל, כסטודנטית לעבודה סוציאלית הייתי מצפה ממך להפגין קצת יותר רגישות... לא משנה בכלל - ורק לצורך העניין, כי בפועל זה כן משנה - מי היא אירית ומה הסיפור שלה, אין לך שום סיבה לתקוף אותה בצורה כזו! אם זה מה שמלמדים אנשים שמתכוונים להיות עו"סים, אזי המצב עגום. ואם זה מה שאת לומדת, אולי כדאי שתחשבי על שינוי מקצוע עכשיו, לפני שתאלצי להתמודד face to face עם אנשים. ורק בשביל ההבהרה - פרח שחור ואירית אינן, אבל ממש לא, אותה אישה. את בהחלט מוזמנת להישאר בסביבה ולתרום לפורום, רק את האמינות של האנשים תשאירי בחוץ, טוב? זה לא פורום חקירות פליליות... יש דרך גם להעביר ביקורת או להביע דעה לגבי אחד/ת ממשתתפי הפורום האחרים. הרה.
היי, לא הצלחתי לקרוא את המייל, לא הגיע או שאני לא יודעת לפתוח.(לא ממש בקיאה באינטרנט.
שולח לך שוב
משום מה את לא נשמעת אמינה, אני שלחתי לך מייל,יש לי אישור שפתחת אותו,אז למה את מספרת שלא קיבלת מייל. מיכל
האם את היא המיכל המדוברת כלומר זו שהיתה בעלת הפורום יש לך תואר או בדרך ל תואר בפסיכולוגיה? בלי שום כוונה רעה פשוט תהיתי אם את אכן עוזרת בסתר לאנשים באמצעות ההשכלה שלך ? או שאת פשוט בחורה טובה ולבבית בלי ידע בתחום שבא לך לעזור לזולת ?
אני חדשה באינטרנט וההודעה הסתתרה בתוך הודעה אחרת ואכן מצאתי את מה שכתבת תודה.
רק רציתי לבשר לעולם שאומנם זה לא כתוב עדיין בעיתון א-ב-ל כואב לי הגרון ואני צרודה ויש לי דמעות בעיניים מההצטננות ואולי גם קצת חום ובגלל זה גם כואב לי קצת באוזניים ואני במצב רוח מחורבן למדי
כוס תה עם נענע ולימון שמיכה דקה מקלחת מים פושרים שני כדורי אקמול חושי בטוב.
היי תודה על העצות עשיתי גם גורגל מורגל עם כוס חלב וכף דבש ומחר אני הולכת לרופאת משפחה שלי
אני בת 38 מאזור המרכז חיה לבד ומרגישה מצוקה נפשית ובדידות איומה אם יש מישהי או מישהו שמוכן לעזור אשמח [email protected] תודה
כתבתי לך מייל. שבת שלום
היי, לא קיבלתי את המייל או שאני לא מצליחה לפתוח אני לא ממש בקיאה באינטרנט. תודה
אודה לך באם תוכל לשלוח לי שוב. אירית
מרגישה מצוקה האם אוכל לכתוב כאן מס' טלפון אם יש מישהו שמוכן לסייע לי במצוקה נפשית קשה ובדידות
היי אירית, כן, את יכולה לכתוב כאן מספר טלפון. אבל - וזה אבל גדול!!! - קחי בחשבון שאין לי מושג מי קורא כאן מה, כך שבהחלט ייתכן שמלבד אנשים עם כוונות טובות, עלולים להטריד אותך גם אנשים פחות נחמדים. אני מציעה שתכתבי כאן את כתובת המייל שלך, וככה תוכלי לסנן אנשים. את יכולה, לצורך העניין, לפתוח תיבה ב - hotmail ודומיו, כדי שתוכלי לשמור על הפרטיות שלך מחד, אבל למצוא אנשים שבאמת רוצים להיות שם עבורך מאידך. בנוסף לכך, את בהחלט יכולה ומוזמנת להשתמש בפורום כאופציה שיתופית. הרה.
עצוב לשמוע שאנשים בישראל מוכנים למכור כלייה מגופם כדי לשרוד בחיים.. אני עצמי רשומה ב"אדי" -כתורמת עתידית.. רק רציתי שתדעו ...... לאן מדינת ישאל הגיעה-- ? שפל כלכלי שגורם לאנשים לחתוך מבשרם החי-תרתי משמע אוהבת -שמחוש....
שמחוש ,את צודקת בכל דברייך ,העוני בארץ זה משהו נוראי שמכניס אנשים רבים לדכאון. אני מחזקת את ידייך,חבל שאנשים (כולל מנהלת הפורום) לא חיזקו את דברייך.
אני יכולה לחזק את ידיה של שמחה... ואני יכולה - כפי שאני עושה - פשוט לתרום למי שצריך את הכסף! מילים - ואת זה אנחנו רואים יום ביומו - אכן נשמעות נפלא... אבל מילים לא שמות אוכל במקרר.
אז אני מתה מסקרנות איפה ערכתם את המפגש אני שואלת כי המפגש פורום האחרון שהייתי בו לפני שנתיים נערך בפרק ירקון עם מנגל הרבה אוכל שתיה קלה גיטרה et cetera
טוב, המפגש שלנו לא היה בפארק הירקון. לא היתה גיטרה, ובטח שלא מנגל! למען השם - אני צמחונית!!! אני לא מעודדת מנגלים!!! סתם, שכל אחד יאכל כטוב בעיניו, ואני לא אחרים ארועים שכוללים בשרים בתפריט. ערכנו את המפגש במועדון של קיבוץ מסוים, שגרה בו מישהי שהיתה בעבר בפורום.
תנננננם להקת אבבא, נכון שהם היו ענקיים ??? למה השיר הזה מתנגן לי בראש עכשיו ? מאיפה הוא צץ ?
זו זמרת אחרת שרה . מי יודע מי זאת ?
שרה את woman in love.... לאבבא יש שירים נפלאים אחרים.
מישהו ראה את הסרט המוזר הזה ? מישהו מוכן להסביר לי איך צריך להבין אותו ? זה מחזיק אותך די במתח, אבל אחר כך שום דבר לא מובן. מה זה הדבר הזה ? מעצבן אותי לצפות בסרט שעתיים וחצי ופתאום זה נגמר כשאתה לא מבין חצי מהדברים. מי ראה ?
בעזרת גוגל כמובן: http://planet.nana.co.il/breitman/bikorot/MulhollandDrive.html אבל עדיין, יש שם הרבה שטויות.
כל הסרטים של לינץ' די ביזאריים.... אבל לא ראיתי את מלהולנד דרייב. זה ברשימת המתוכננים.
מי מהוותיקים נשאר בפורום ומי פרש ? מעניין (:
מי אני ומה שמי? רמז - מציצה רק בגלל הנוסטלגיה...
כוכבית ? לא תגלי לנו ?
מי שנשאר בפורום באופן פעיל יותר מאז הימים ההם (ומשתמש/ת עדיין באותו שם, כי אחרת מה הפואנטה?): שלומי מיכל אני בעצמי. ליבי מבקרת אותנו מדי פעם, אבל לא בעקביות בכלל. כן, כן, היא מנסה לבלבל את האויב... מי פרשו? כוכבית איתן נטע יונת ושיסלחו לי כל האנשים מהימים ההם שאולי שכחתי להזכיר, אבל מעולם לא התיימרתי להחזיק בזכרון טוב.
הרה למה את לא סופרת אותי.
שמחוש מור נורית ענת הכדורסלנית שנהב (זוכרת אותה ?) ניר בטח גם אני שכחתי כמה ...
לפחות אגלה את הראשון 'סטודנט', והשני 'עלמה', השלישי 'פרח משוגע' ,'פרח שחור' ולפעמים סתם' פרח', פעם ראשי תיבות, מספר פעמים 'אנונימית' ,וכמעט שכחתי #69 ואם יש כמה ששכחתי בדרך רק המחשב ואלוהים יודעים אותם אלא אם כן מישהו טרח לעשות רישום
היי הרה האמת היא שאני רק מגיעה לכאן זה כשאני זקוקה לעזרה ...תהיתי אם מישהו איי פעם הזה את הרעיון של מפגש פורום ?? אפשר לבוא עם פיאות ומסיכות ולא לגלות את הכינויים בכל אופן פעם הייתי במפגש פורום ונדהמתי לדעת שאותה אישה, מנהלת הפורום, כבר ראיתי אותה ושמעתי אותה לפני כן רק שלא ידעתי שזו היא
האמת היא.... שהיה מפגש פורום לפני... רגע, אני מנסה להיזכר... שנתיים בערך (אם מישהו/י זוכר בדיוק מתי זה היה, זה הזמן להזכיר גם לי). מכל החבר'ה שהיו אז, נשארו בפורום הזה שלושה אנשים + ליבי שמבקרת מפעם לפעם. אני מתכוונת לשלומי, למיכל ואל עצמי.
וואווו נשארו גם אני !!! ולא הייתי במפגש אז את אומרת שהייתם שם בלי מסיכות או שנפגשתם בפורים ?
עם כינוי אחר ...
בדקתי אני מבקרת בפורום זה לא בצורה קבוע שנה פלוס בלבד ולא כפי שחשבתי ששנתיים בכל אופן תהיתי אם אכן הייתה היענות ? הרי סך הכל אנשים משתדלים לשמור על אנונימיות ומכבסים כאן כביסה דיי מלוכלכת
עד כמה שזכור לי, היינו שם: יונת הרה ליבי מיכל נטע ואנכי. שכחתי מישהו ?
הכרתי שם כמה אנשים מעניינים.
את כוכבית.
אני בת 30 פלוס והגעתי למסקנה שגברים מעדיפים נשים רזות ! האחרון שיצאתי איתו ושכבתי איתו אמר שהרגליים שלי גדולות ומלאות , וכי הנרתיק שלי רחב במיוחד . התחיל לבלבל לי את המוח על זה שהיוםם מה שחשוב זה הגוף ,ובפנים כל אחת יכולה להיות נאה .אני בדיכאון אמיתי בגלל שאני חושבת שהוא צודק !
היי, לכל גבר יש העדפה משלו. ויש גברים שמעדיפים נשים מלאות. אני מכירה היטב שלוש נשים מלאות (אפילו מלאות מאוד), והמראה שלהן לא הפריע להן למצוא בעלים (אגב, שני הגברים המדוברים נראים טוב, כך שלא מדובר באיזו פשרה) ולהקים משפחות. הגבר שיצא לך לצאת איתו - זה מההודעה שלך - לא שווה אפילו עוד שניה אחת מהחיים שלך! כן, זכותו להעדיף נשים רזות - אבל למה מלכתחילה הוא יצא איתך? ובקשר לזה שהיום המגמה הגברית היא נשים רזות - בשתי מילים" השפעות תרבותיות. לא קל בכלל להיות בעלי משקל עודף בחברה שמצדדת בגוף מושלם עד כדי יצירת מגיפה אימתנית של הפרעות אכילה. את יכולה לחשוב שהגבר הזה צודק, אבל הוא טועה. אם את לא אוהבת את איך שאת נראית - בלי קשר למה שהגבר הזה אמר - אז תעשי את מה שצריך כדי לשנות את זה. אבל רק בשביל עצמך! הרה.
צודקת במאת האחוזים. מי ששם את כל המשקל על המשקל, לוקה בחוסר איזון. חוץ מזה שהוא חוצפן. קודם הוא שוכב איתך ואחר כך מתלונן ??? גועל רפש.
לכבוד : שרת המשפטים ציפי לבני עצומת תמיכה בחוק למניעת כפיה מינית בשנה האחרונה חשפה התקשורת מספר מדאיג של החלטות שיפוטיות מקוממות ביחס לעבירות מין. ההחלטות המחפירות האחרונות בענייניהם של יוסף נוי ועאטף זאהר, בהן שופטים מסרבים להרשיע נאשמים בעבירות חמורות שהם עצמם מתארים שביצעו, מצטרפות להחלטות קשות נוספות בסוגיות שהופכות למכת מדינה, כמו אונס בין קטינים, בין מכרים ובמצבי שכרות. חלק מהבעיה נעוץ בהעדר השכלה של שופטים ושופטות בישראל ביחס לעבירות מין, לרבות הדינמיקה של יחסי ניצול מרות ותלות, וההיבטים הנפשיים וההתנהגותיים של טראומת קורבנות. אנו תובעות ותובעים כי שופטי ישראל יועברו ימי עיון והשתלמות בתחום חשוב זה, כדי שיוכלו להתמודד עם העבירות הקשות אשר באות בפניהם. חלק אחר של הבעיה נעוץ בעבירות המין כפי שהן מוגדרות היום בחוק העונשין. עבירות אלה הן שריד מיושן של תקופות ארכאיות, בהן עבירות מין היו "עבירות נגד המוסר". העבירות אינן קובעות מהו הערך המוגן, ואינן מכוונות את השופטים ברמה הערכית, העקרונית; הגבולות המדויקים בין "אונס", "בעילה אסורה בהסכמה", "מעשה מגונה" ו"מעשה סדום" אינם ברורים, אינם הגיוניים, ואינם קוהרנטיים, דבר המבלבל את הציבור הרחב אף את השופטים; המושגים בהם מנוסחות העבירות הם מוסרניים ואינם מעבירים את המסר הערכי הנדרש; מושג המפתח "הסכמה" אינו מוגדר והוא פרוץ לפרשנויות משתנות; היסוד הנפשי הנדרש לעבירת האינוס הוא גבוה לאין שיעור מאשר בשאר ארצות המשפט המקובל, והוא מקל על הנאשמים להתחמק מאחריות; אין בחוק הליך מוסדר לתביעה אזרחית, נזיקית, בגין נזק שנגרם עקב תקיפה מינית ולא סכום פיצוי ללא הוכחת נזק (כפי שיש לגבי הטרדה מינית). לפני מספר חודשים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת כפיה מינית, התשס"ה - 2005 (פ/3629). הצעת החוק, שהונחה על ידי ח"הכ אתי לבני, מסתמכת על כתיבה אקדמית בתחום, ונתמכת על ידי איגוד נפגעות תקיפה מינית, שדולת הנשים בישראל, והמרכז הישראלי לכבוד האדם. ההצעה מתמודדת ביסודיות מרבית עם כל נקודות התורפה של עבירות המין בישראל, ומציעה רפורמה יסודית העולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, הכתיבה אקדמית וחקיקה בשאר מדינות המשפט המקובל (ובמיוחד אנגליה וקנדה). ההצעה מחליפה את שלל העבירות הארכאיות בעבירה ברורה אחת של "כפיה מינית", שכל חלופותיה ההתנהגותיות מוגדרות, ערכית, כפוגעות בכבוד האדם. הצעת החוק מגדירה במדויק מהי הסכמה ומתי אין היא מתקיימת, וקובעת כאבן יסוד את העקרון הברור שאין חודרים לגופו של אדם בלא שמבקשים את רשותו. תפיסה זו מחליפה את חוסר הבהירות השורר כיום בחוק בדבר הבעת העדר הסכמה מצד מתלוננת, ובדבר חובתה להתנגד לתקיפה המינית. היא מטילה נטל של התחשבות אנושית מינימלית על כל אדם הבא במגע מיני עם זולתו, ויוצרת נורמות התנהגות לחברה המכבדת את בניה ובנותיה. ההצעה מאפשרת הערכות מקיפה לחינוך והסברה רחבי היקף, הנחוצים מאד במציאות הישראלית העכשווית. בימים אלה מצויה ההצעה בבחינה במשרד המשפטים. אנו דורשות שהמשרד יאמץ את ההצעה, ויקדם אותה במהירות האפשרית, כדי למנוע השנותם של פסקי דין תמוהים ומעוררי שאט נפש אשר מעודדים פגיעה בנשים בישראל וחותרים תחת הנורמות הראויות בתחום המיני. זהו מכתב תמיכה בחוק למניעת כפיה מינית, אותו מובילות אורית קמיר, איגוד מרכזי סיוע והשדולה, מצורף אף לינק למאמר של אורית קמיר הנותן רקע נוסף להצעת החוק http://www.notes.co.il/orit/ כרגע הצעת החוק ניצבת על שולחנה של שרת המשפטים הרעיון הוא לשלוח כמה שיותר אימליים ופקסים למשרדה כדי להשפיע הכתובת של השרה ציפי לבני: האימיל - [email protected] הפקס- 02-6753709 אנא שילחו והשפיעו!!!
ציפי לבני היא הפודל של שרון היא משחקת משחק פוליטי. כנ"ל אורית קמיר שעל גבן של הנפגעות רוצה לצבור נקודות ולרוץ לכנסת.
אני סטודנטית ונרשמתי למלגה שעובדים להשיג אותה הפעם נרשמתי בזמן ,לשם שינוי סתם כתבתי כאן כדי לבשר בשורה טובה
ובהצלחה בהשגת המלגה.
התמונה-בלי פרטים מזהים (קצת פראנואידית ) נסעתי להיות עם קרובת משפחה מבוגרת כי אילו שגרים איתה בחו"ל ועוד הקרובת משפחה צעקה עליה ואמרה שהיתה מסתדרת לבד ועוד אני תקועה פה לעוד שעתיים .לפחות קרובת משפחה אחרת מעריכה אותי ואמרה שעשיתי מעשה יפה . מהמעשה היפה הזה אני מרגישה חרא ועם דמעות בעיניים.
מממ... עד כמה שפורומים מספקים אנונימיות, אפשר להבין מידה מסוימת של פרנויה... כבר היו מקרים מעולם (כן, אפילו כאן, בפורום הזה, לפני למעלה משנה וחצי). נחמד לקבל הערכה מאנשים אחרים, אבל את מעריכה את מה שאת עושה עבור קרובת המשפחה שלך? ומה יש בזה שגורם לך להרגיש חרא ועם דמעות בעיניים?
שמי נורית,לפני כחודש התחלתי לקחת כדורי אנפרניל 200 מ"ג ליום, שמתי לב שבזמן האחרון יש לי יובש נוראי בגרון.הכדור עצמו קצת עזר לי. יש לי תור לרופא רק בשבוע הבא. הייתי מודה לקבל עצה ממי שיש לו נסיון.
שלום לך נורית קודם כל הגעת לפורום הלא נכון ,אין כאן רופאים בתחום הפסיכיאטרי ממליצה לך על הפורום של ד"ר הידש -איש נהדר ורופא מעולה. מה שכן אני יכולה לומר לך שנוגדי דכאון ממשפחת הטריציקאליים מאופיינים בין היתר ביובש בפה ,זה די שכיח. תתיעצי עם ד"ר הידש.או נסי לשוחח טלפונית עם רופאך האישי. כל טוב שירה -סטודנטית לפסיכולוגייה
היי נורית, כמו ששירה כתבה לך - כדי לקבל תשובה מקצועית פני לפורום פסיכיאטריה הסמוך. מעבר לתשובה של מנהל הפורום (ד"ר הידש) תוכלי לקבל תגובות של גולשים אחרים שהתנסו/מתנסים בשימוש באנאפרניל. הרה.
תודה לכן על ההפנייה ,שאלתי את ד"ר הידש ואני מצפה לתשובה ממנו
שלום רב, אני לא יודעת האם אני בפורום הכי מתאים, אבל מקווה בכל זאת שתעזרו לי. בחצי שנה האחרונה( בינינו אפילו יותר) המצב החברתי שלי ממש לא טוב, כולם מתרחקים ממני כאילו אני הבן אדם האחרון שהם רוצים לבלות איתו.. וזאת הרגשה ממש רעה. בהפסקות אני לבד או שלפעמים מישהו עושה טובה ומתיישב לידי. כשכולם יוצאים ביום שישי בערב, אני לבד בבית קוראת ספר או עושה שיעורים.. כי אותי כמובן אף אחד לא יחשוב להזמין.. ואני לא מבינה למה זה קורה?! אני בן אדם מאוד מאוד נחמד,בעל חוש הומור מאוד מפותח.. תלמידה מצטיינת.. באמת שאני חברה טובה וכנה שיודעת לשמור על סוד. היצור החי היחיד שאוהב להיות בחברתי זה הכלב שלי, אולי הוא באמת מצליח להרגיש את הלב החם שלי... מה אתה מציעים לי לעשות? תודה מראש.
היי jgg, לפני הכל - כתבת שאת לא יודעת אם זה הפורום המתאים... הפורום הזה יכול להתאים, אבל אם את מבקשת תשובה מאיש מקצוע, פני גם לאחד מהפורומים הסמוכים. יש לך הערכת זמן כלשהי בקשר לתקופה שבה המצב החברתי שלך לא טוב. זה מעורר אצלי שתי שאלות: 1. איך היה המצב החברתי שלך לפני כן? 2. תנסי להיזכר - האם קרה משהו ששינה את זה? זה יכול להיות אפילו דבר קטן, שבעינייך לא מצדיק את ההתרחקות של אנשים ממך. אני מנסה להבין מה, אם בכלל, החלק שלך בריחוק החברתי הזה. בד"כ יש סיבה - גם אם מטופשת או לא הגיונית - שגורמת לאנשים להתרחק מאדם מסויים. זה יכול להיות אפילו איזשהו שינוי במצב רוח שמשדר לאנשים "תשמעו, אני חברותית ונחמדה מאוד, אבל לא כדאי להיות איתי כי המצב רוח שלי יקלקל לכם את הכיף". זו רק אפשרות אחת, ולא בהכרח מה שקורה/קרה. אני יכולה לחשוב, כרגע, על שתי הצעות עבורך - תנסי לעשות חושבים בינך לבין עצמך ולנסות לאתר את המקור של הבעיה, ובמקביל תחשבי אם יש חבר/ה שאת מרגישה קצת יותר קרובה אליהם ותנסי לברר איתם איך הדברים נראים מהצד השני - של החבר'ה. וכן, כלבים תמיד ישמחו להיות בחברתנו. לא סתם אומרים שהכלב הוא ידידו הטוב של האדם, הם תמיד יקבלו אותנו, גם אם אנחנו לפעמים לא ממש מקבלים את עצמנו :-). שבת שלום, הרה.
היי ערב טוב ישנן בחיים תקופות כאלה של ירידות ועליות במישורים רבים ,גם במישור החברתי. לא ציינת את גילך ,אני מניחה שאת תלמידת תיכון , נכון שכלב זה הייצור הכי "חי "-הוא נאמן בלי פוזות ולא נתון למצבי רוח משתנים. עצם העובדה שאת מעלה את הבעייה ו"מוציאה החוצה" את הנושא יכול להוות תחילת דרך חדשה. מה קרה לחברייך /חברותייך עד לתקופת הבדידות? האם המשפחה שלך תומכת ? האם חשבת לעצמך למה את חושבת שאת "דחוייה " ? האם קרה איזה משהו ספציפי שהתנתקת /נותקת מהחברים.? לפעמים לא צריך הרבה חברות או חברים ,היום מנסיון אישי הנאמנות של "כלל" החברים מוטלת בספק. לפעמים עדיפה חברה אחת קרובה כדי להמתיק סוד. אשמח אם תפרטי קצת יותר ואשתדל לעזור. אני סטודנטית לפסיכולוגייה קלינית שנה אחרונה. שבת שלום
ראיתי את העץ וצחקתי. מה קורה? מה עם כולכם? הרה אני רואה שאת עדיין מככבת. מה שלום החמוסים? המאנפפת וכל השאר? משום מה כשראיתי את העץ חשבתי שזה הירוק הזה.. איך קראנו לו? עם הניילונים? חחחח מעניין מה איתו, אולי כדאי שאני אקפוץ לראות. לפעמים כשאני עוברת ליד הבית שלו אני תוהה מה עלה בגורלו אז תהיו כולכם בריאים חבר'ה אני לא מבטיחה הבטחות כי אני לא יודעת מה ילד יום אבל אני אשתדל. ערב מצוין לכולם
סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאם!!!!! מי שבא - ברוך הבא, ולא משנה מתי ולמה. מככבת? לא ממש... נוכחת. לפעמים יותר, לפעמים פחות. תלוי בתנועה שכאן. מתוך 5 חמוסים נשארו 3. המאנפפת עדיין חיה, אם כי לפעמים על הקצה :-) נו, את מתגעגעת לאספרגוס?! בכלל, אם את פה, קפצת לבקר אצל הצנון? אבל גורלו של הירוק עם הניילון ידוע... זה כרוך בירוקה (סביר להניח שמתנפחת) ובפודל. שיהיה סופשבוע נעים.
מה שלומך ? מה שלום יהונתן ? מה קורה בשטח הרומנטי ? מה נשמע בעבודה ? את עדיין גרה בבית ? ספרי משהו.
תתכוננו!!!
אנחנו מוכנים!
אני מחזיק ממך
מה לעשות ? לתלות שלטים של וולקום ? שננחש מי את ? אני מהמר שאת שמחוש , נכון ? אז מתי את חוזרת ובגדול ? אגב, מה הכוונה ובגדול ? עלית במשקל ? או שעשית ניתוח להגדלת האף ?
אני בן..ואתה נקבה
פם פם פם פם פם פם פם תם תם תם תם תינננם לללללללל תיללללללללם. אני שופע דברי חכמה הבקר. מעניין למה ? מתחשק לי עכשיו גלידה. יש למישהו להביא ביס ? איזה טעם כדאי לי ? לימון ? פיסטוק ? וניל? שוקולד ? מוקה ? בננה ? פונץ' ? שו הדא פונץ? נמאס לי מלספור קלוריות. די חלאס. כמה אפשר כבר לדיאטט ? לא מעניין אותי. תנו לאכול כמו בנאדם.תנו להנות מהחיים. הכל מזיק לבריאות. לא פיצה לא עוגות לא לחם לא גלידה לא ולא ולא ולא ולא ולא ולא דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי בואו נחגוג ! בואו נשתולל ! בואו נלך על כל הקופה ! מי בא ? יש מצב ? לחגיגה ? בואו לרקוד, עד אור הבקר, או יע בואו נשיר חזק עד השמים תילללללללל תינננננם בואו לריו (למה צריך ללכת עד ריו בשביל לרקוד ?)
שלומי, כשעושים דיאטה, זה לא אומר שצריך להתנזר לצמיתות ממאכלי השחיתות השונים... זה רק אומר שצריך לדעת לאכול אותם במינון הנכון. איזה היגיון יש, למשל, באכילת פיצה כל יום? זה גם הופך את הפיצה לפחות כייפית. אבל אם אוכלים פיצה פעם בשבוע, זה גם לא נורא מזיק וגם עושה אותה לטעימה יותר... וכנ"ל לגבי עוד הרבה דברים אחרים. כמובן שלא מדובר בלאכול את כולם במשך כל השבוע. ואם כבר גלידה, אני בענייני גלידה עם פקאנים. אני אוהבת את הטילון עם הפקאן המסוכר (או, בלשון העם - פקאן סיני). השבוע לא היה צריך להגיע עד ריו. היה אירוע ברזילאי בת"א. נו, ברור שאין מה להשוות אירוע שכזה לקרנבל השנתי בריו; זו רק טעימה קטנה.
לא מכיר. לך קל לדבר. את ציפלונגית. הלואי עלי. אני אוכל קרטיב אחד, וזה גומר עלי. פיצה אחת, והלך על עבודה של שבועיים. יש לי כרס מעצבנת ביותר. להוריד ממנה קילו , צריך המון דם יזע ודמעות, אבל לטפח אותה, להתפיח אותה, קלי קלוטו. בצ'יק . הבנת ? וזה ממש לא פייר. אני לא אוכל להשוות בין הארוע בתל אביב לבין זה בריו, כי לא הייתי באף אחד מהם. את היית ? את אוהבת לרקוד ?
שלומי . האמנם החיים הינם על פי המודל של קין והבל . אני
אולי תרחיב (או תרחיבי) , הכוונה שחרב איש ברעהו בכל העולם ?
כל אחד אוכל את התחת של חברו הערבות היחידה היא ערבות של בנק -אין ערבות בין חברים שלומי איי לאב יו
הום הום הום את התחת ???? הבנתי. מה יהיה ?
שלום רב! אני בן 22 ולפני 4 ימים התעלפתי ובנפילה קיבל ראשי מכה חזקה מהרצפה ואיבדתי את ההכרה למשך פחות מדקה וכשהתעוררתי איבדתי את הזכרון לכשעה לאחר מנוחה של כשעתיים פניתי לרופא של קופת חולים ומשם הופניתי לבית חולים מאז כל בוקר אני קם עם בחילות, הקאות, סחרחורות, וכאבי בטן שמלוות אותי לסירוגין במהלך כל היום. עברתי בדיקות שונות מאז האירוע (דם, שתן, א.ק.ג , וסי.טי) כולן נמצאו תקינות פרט לדופק נמוך בכל יום (ואינני מתעסק בספורט באופן מקצועי). לבינתיים כל פעם שתוקף אותי כאב ראש או בחילה אני מפחד שאני אפול שוב או שאתחיל להקיא ולכן אני מפחד גם לאכול ולשתות כל דבר שהוא לא מים או לחם. כיצד אני נפטר מההרגשה הזאת? בתודה מראש דודי
היי דודי, מניסיון אישי - בהחלט לא נעים להתעלף ולחטוף מכה חזקה בראש כתוצאה מהנפילה. בכל מה שקשור להיבט הרפואי של ההתעלפות - אני משאירה לרופאים את ההמלצות, דעות ובדיקות. אבל מההיבט הנפשי כדאי לבדוק מה היה באותה התעלפות (מעבר לכאב הפיזי) שמעורר בך כזו חרדה מהתעלפות חוזרת. אני יכולה לחשוב, ואתה בהחלט יכול לשלול את זה, שכרוך בזה איזשהו פחד מאיבוד שליטה. איבוד השליטה הופיע פעמיים בסיטואציה שתיארת - גם בהתעלפות עצמה וגם באובדן הזכרון שנמשך כשעה לאחר מכן. בינתיים אתה מתאר איזושהו מעגל - החשש לאכול ו/או לשתות בכל פעם שמופיע כאב ראש... החשש הזה יכול להוביל, בסופו של דבר, לאפיזודה נוספת של התעלפות (כתוצאה מהתייבשות, למשל). אתה יכול לחכות עד תחילת השבוע ולראות איך אתה מרגיש - פיזית ונפשית - ואם אין שיפור והחרדה לא עוזבת, כדאי שתחזור לרופא המשפחה ותתייעץ איתו בנוגע לאפשרות של תרופה נגד חרדה. שבת שלום, תרגיש טוב, הרה.
שלום.. שמי חן ויש לי משהו שמדאיג אותי כבר הרבה מאוד זמן אני בסך הכל בן 15 והרגל שלי כבר מידה 46 אני לא יודע יודע מה לעשות והאם רגלי עוד תגדל אם למשהו יש רעיון בבקשה תענו לי.
היי אור, אני מציעה שתתייעץ עם רופא מומחה. אפשר להתחיל אצל רופא המשפחה, והוא כבר יפנה אותך למי שצריך. הרה.
. נשמע מבטיח .
אני לא יודעת אם לקרוא לזה רצון כי אני לא רוצה התחושה של הבחילה פשוט משתלטת עליי.. ברגע זה יש לי תחושה כזאת מחר אני מתחילה את שנת הלימודים של כיתה יב אני לא ממש מתרגשת אבל עדיין יש לי את התחושה המאיימת הזו שאני אקיא... יש לציין שזה קורה לי בעוד מקרים , לרוב כשאני מתרגשת.. מה ניתן לעשות כדי להפסיק הרגשה זאת..? יש כאן מישהו עם אותה בעיה?
היי רעות, מצבי לחץ מעוררים תגובות פיזיולוגיות שונות. אצלך זה מתבטא בצורך להקיא. אפשרות אחת היא להבין שמדובר בתגובה טבעית של הגוף, וללמוד איך להירגע קצת. אפשרות אחרת היא לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שנותן לך כלים שמאפשרים לך לשלוט ברמת הלחץ. מהי האפשרות היותר מוצלחת? תלוי עד כמה זה מפריע לך. כעקרון, לפני שהייתי נכנסת לטיפול פסיכולוגי, הייתי מנסה דרכים אחרות. שאלת אם יש כאן מישהו עם אותה בעיה. אני משערת שכן. גם אם הלחץ לא מתבטא בבחילה. יש כאלה שהלחץ גורם להם לחוסר תאבון או לנדודי שינה וכו'... הרה.
להרה שלום רב!!! אני כתבתי לך פעמים רבות בקשר לזוגיות שלי ההרסנית .שהחבר שלי בגד בי על ימין ועל שמאל.לאהיה איכפת לו ממני ואחרי שהיה זורק אותי היהי מחפש אחרי כמו משוגע. אז ככה כתבתי לך שאני החלפתי טלפון החלפתי כול מה שיכלתי על מנת להפסיק את הקשר איתו שלא יכנס לי שוב על החיים .הצלחתי באיזהוא שלב להתגבר עליו ולהמשיך בחיים שלי.ללכת לעבודה להמשיך ללמוד לצאת עם חברים.אבל אז הוא החליט שזהו אני שלו והוא רוצה שנקים משפחה ביחד ונגור ביחד ונראה לאיפה הקשר יוביל הוא גם רצה שנלך לטיפול כי הוא לא מצליח לשכוח אותי .אני מאז ניסתי להיכנס לקשרים אחרים אבל אני לא מצליחה הבחור הזה גרם לי לעוול בצורה מחריפה המפחה שלי וחבריםש לי כבר לא סובילים אותו בסוף שבוע הזה.הבחור מתקשר לבית שלי ואומר שכול מה שהוא אמר עד עכשיו שוה אאוהבת אותי ושהוא רוצה להקים איתי משפחה זה שקר אחד גדול ושהוא שוכב עם בחורות אחרות .ואני בתגובה אמרתי שאני לא מתכוונת להכניס אותו בכלל לחיים שלי עוד פעם כי ניפגעתי מספיק .מה שנאי לא מצליחה להבין זה שאני ממש בכיתי בגלל זה הרגשתי רע ועוד אחרי שהוא מתקשר אלי הביתה הוא אומר לי תרדי למטה אני רוצה לדבר איתך אמרתי לו שגם אם הוא ישב ברכב יממה שלמה אני לא יורדת. אני מרגישה מרומה אני מרגישה שהיתי בקשר של 3 שנים של בן אדם מגעיל שאמנתי באהבה שלו ובסוף קיבלתי סטירה לפנים ושוב אני מוצאת את עצמי בדיכאון שמזמן יצאתי ממנו.אני לא מצליחה להיכנס לקשר חדש כי אני לא מאמינה לאף אחד אני מריגישה לא טוב כרגע .המצב רוח שלי ממש גרוע אין לי כוח לכלום יותר .אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ומה הוא רוצה לעזאזל מהחיים שלי שילך ממני ולא יחוזר יותר זה מה שביקשתי והוא חוזר כול פעם מחדש. אני יודעת שבעבר נתתי לו להיכנס לחיים שלי ולצאת אפילו שהוא פגע בי.ואני יודעת שהוא למד שזה בסדר להתנהג ככה.בבקשה תעזרי לי אני לא יודעת מה לעשות יותר אני בת 25 במצב רוח על הפרצוף עוד פעם אין לי כוח לכלום ואני עיפה כבר מהכוללללללללל
היי שימרונית, הבחור אמר שהוא רוצה שתלכו לטיפול, כי הוא לא יכול לשכוח אותך??? לפי מה שאת מתארת, יש אפשרות שתלכו לטיפול, אבל כל אחד בנפרד. אין טעם ללכת לטיפול זוגי אם את לא רואה את עצמך בקשר איתו. לפחות לא כרגע. עושה רושם שכל אחד מכם צריך לפתור עניינים שאינם קשורים לביחד. היום את יודעת מי הוא באמת, ומה המשמעות של להיכנס לקשר עם בחור שבוגד. זה כואב, משפיל ומעליב. את שווה הרבה, אבל הרבה יותר מזה!!! אם הוא מטריד אותך, וזה עובר כל גבול מבחינתך, את יכולה להתלונן במשטרה על הטרדה. אבל זו באמת אופציה אחרונה. מה שכן, את יכולה לאיים עליו שזה מה שתעשי אם הוא לא יעזוב אותך בשקט. לפעמים אין ברירה וצריך לנקוט בצעדים לא נחמדים... ואם לחזור רגע לתחילת ההודעה שלי, חשבת על האופציה של טיפול עבור עצמך? נפגעת מאוד, ובצדק. אבל זו לא סיבה לא להאמין יותר לאף-אחד. ואם הבחור הזה עדיין מצליח להשפיע עלייך בצורה כזו, אני חושבת שכדאי שתקבלי עזרה מקצועית כדי שתוכלי להשתחרר ממנו נפשית, לשקם את האמון שלך באחרים ולהמשיך לחיות בלי כל הסבל שאת מתארת. הרה.
אנתודה רבה על העצה באמת .אני עם הבן אדם זה לא רוצה שום טיפול זוגי הוא צבוע שקרן רמאי.הוא כמו שציניתי אמר שזה מה שהוא רוצה אבל בפועל הוא רק שיקר על מנת לבצע את זממו.הוא קיבל ממני מה שהוא רוצה גם אם זה עלה לי בגוף שלי ובנפש שלי אני אהבתי אותו יותר מעצמי.נתתי לו את הנשמה שלי. הוא בן אדם שאין לו חברים כי כולם חושבים שהוא צבוע לא אמין אני יודעת שהרציונל שלי עובד עכשיו ולא הרגש ואני מחכה ליום הזה שזה יגע באותו קו שהרגש והמחשבה יהיו באותו מקום אז אני יהפוך להיות בן אדם יותר חזק,ויהיו לי כוחות נפשים לעמוד מולו. אני הגעתי להחלטה שאת הבן אדם הזה אני לא רוצה אותו בקרבתי אני בן אדם מאוד אמוציונלי .ולפעמים זה פוגע בי יותר מידי. אני לא יכולה יותר להמישך ככה אני חיבת להפסיק יותר מיזה אני הפסקתי את כול ההטרדות שלו .אין לו איפה ואיך להציק לו לא ננתי לו שום פתח להיכנס אלי יותר אפילו לא קטן. החלפתי פלאפון אימלים הכול הכול הכול.חוץ מזה שאין לי שליטה על מה יקרה בחוץ וגם הסברתי שכדאי מאוד שהוא לא יתקרב אלי .אבל זה פרידה פיזית אני רוצה לעבור פרידה מהלב מהנפש .אני מקבלת שזה יהיה חלק מהעבר שלי אבל אני רוצה שזה יהיה נחלת העבר ולא העתיד או ההווה.
הי לכולם, יש לי שלושה גורי כלבים זאב מעורב ואני מחפשת להם בית חם ונעים. היו שבעה, מסרתי כבר ארבעה אבל לאלה האחרונים אני ממש לא מוצאת משפחות. אם מישהו מכם מעוניין בהםאו מכיר מישהו שרוצה או יש לכם רעיון מה ניתן לעשות ואיך למצוא משפחה מאמצת אשמח לעצות, הצעות וכו... יום נעים נעים, מיכל(הראשונה).....
היכן ניתן לראות אותם ?
יש בינהם גורה ממין נקבה ?
יש שתי נקבות אחת שחורה ואחת לבנה וזכר שחור.
מה לך ולמלא גורים של כלבים על הראש העגול שלך ????? מה זה בית תמחוי לגורים של זאבים ?
אל תתהיי כל כך הרבה...זה כואב.... הסיבה פשוטה הרבה יותר. יש לי כלבה שהמליטה 7 גורים.
פעם פעם הייתי כותב כאן. מה שלומכם ? קפצתי לביקור. מחר אשוב לבדוק אם מישהו ענה לי. ואם לא, חבל לכם על הזמן. ענוש תענשו בעונש כבד מנשוא. האם ברור עד כאן ? יופי. עכשיו נעבור לענין שלשמו התכנסנו כאן הערב. שקט ביציע. ובכן, השאלה שלי אליכם בני ובנות החיל, חברי הפורום היקרים, למה בני אדם כל כך קטנוניים ? על כל דבר נעלבים, מתברגזים, מקטרים, בחיאת דינקום, למה עושים מכל דבר קטנטן רעש וצלצולים ? מישהו יכול להסביר לי את זה ? אשמח לשמוע הסבר מפורט. ביי צ'או סי יו לייטר.
לא כל בני האדם קטנוניים כל-כך. מצד שני, יש אנשים שאצלם זה ממש מוגזם! כך שסביר להניח שרוב האנשים נמצאים במקום טוב באמצע. וחוץ מזה, אנשים לא עושים רעש וצלצולים מכל דבר, אלא רק מדברים שרלוונטיים לגביהם. בסך הכל, לא משנה עד כמה אנחנו נחמדים (או לא), חברותיים (או לא), נדיבים (או לא), כל אחד שומר על האינטרסים האישיים שלו. זה גם עניין של השקפה אישית... אני יכולה לחשוב שמישהו סתם מנפח דברים, אבל הדברים האלה באמת חשובים לו, בעוד שבעיניי הם נראים מטופשים, קטנוניים וכו'...
מעניין שעדיין יש לך דעה טובה על בני האנוש. אולי זה יען כי צעירה את. ותמימה. אבל זה בסדר. יום יבוא. האסימון יפול. מה חדש אצלך ? איך בלימודים ? איך באנפופים ? איך בחיים ? ספרי קצת. יום טוב.
מה נש? איפה היית ומה עשית כל כך הרבה זמן? רק טובות, מיכל. אה...ונדמה לי ששלחתי לך מייל מתישהו...ההגיע?
מה שלומך יקירה ? מה שלום הזאטוטים ? יש לך כלבה ? היא המליטה ? למה נתת לה להתהולל ? 7 גורים ? וואי וואי וואי , למה הם כאלה פוריים ? תארי לך שאשה תלד שביעייה כל פעם ! אופס, קוראים לי תיכף אשוב
היום גדלתי בשנה אך לא טוב לי בנשמה היה לי וויכוח עם בן זוגי אתמול ומאז לא הצלחנו לחזור לרגיעה והיום אני עצובה ביום הולדתי ויש לי תחושה של לבד למרות שאני נשואה ועם ילדה מקסימה. הוויכוח היה על גידול הילדה על התערבות מצד אימו בהאכלה של הילדה ועל תחושה שלי שהוא פוגע בי מבלי משים העיקר שאימו תיהיה מרוצה מנכדתה הראשונה. וכך הוויכוח הגיע להתעוררות בן זוגי ותהייה לגבי השאלה למה אני זו שמחליטה למה הוא לא שותף זאת למרות שלאורך כל הדרך ניסתי לשתף אך הוא עייף חוזר מאוחר מהעבודה ולוקח חלק בעזרה בבית ולא נשאר לו כוח להתלבט בסוגיות של לתת חלב עכשיו או רק בגיל שנה וכך אני מוצאת את עצמי ביום הולדתי כותבת לעצמי או לך/כם את שעובר עלי ומתלבטת דרך האותיות האם אני טועה בדרכי עצוב לי ביום חגי.
היי ר, יש משהו בימי הולדת, שאמורים להיות סיבה למסיבה, שגורם לנו לעשות מעין חשבון נפש שנתי שכזה... מכיוון שמדובר בבת שלכם - אתם קובעים איך לחנך אותה. בלי לזלזל בכבודה של הסבתא, ואני מניחה שהיא כבר יודעת דברים שאתם רק עכשיו לומדים בהתנסות ראשונה. הכי פשוט מבחינת התוצאה, גם אם לא ליישום, זה להקשיב לסבתא ולהראות לה שאת מוכנה ללמוד ממנה. בסופו של דבר - אולי תקבלי עצה שווה, ואולי לא. אל תעמידי, גם אם לא בכוונה תחילה, את בעלך במצב שבו עליו לבחור בינך לבין אמו... זה גורם לתסכול ולקונפליקט עצום. אבל הוא בהחלט צריך להבין, שאת האמא של הילדה שלכם ושאמא שלו לא יכולה להחליף אותך. אגב, באיזו תדירות אתם נפגשים עם אמא שלו? גם אם, ואני לא מומחית בהאכלת תינוקות (בשביל זה יש טיפת חלב, רופאי ילדים ופורומים שעוסקים בהורוות) את טועה, כל זמן שהילדה מתפתחת כמו שצריך, אז לא מדובר בטעות קריטית שעלולה לגרום לנזק. את טוענת, שבעלך מרגיש מקופח (?) בכל מה שקשור לקבלת החלטות בעניין הבת שלכם, למרות שאת כן מנסה לשתף אותו. יש כאן איזשהו פער, שנובע מהבנה ותפיסה סובייקטיביות של המצב. למה שלא תנצלו יום רגוע מבחינת העבודה שלו (שבת,למשל), ותנהלו על העניין שיחה רצינית? ושוב - מזל טוב ביום חגך. הרה.
תודה על תגובתך אני נפגשת עם אימא של בעלי בערך אחת לשבועים ובעלי הולך עם הילדה אחת לשבוע לכמעט יום שלם כך נדמה לי שמתערבב אצלי געגוע וקינאה (למרות שאני ביקשתי זמן ושקט לעצמי) עם כעס בכל אופן התחושה היא של בילבול ובכל זאת סוג של אכזבה מבן זוגי שלא מפרגן לי ודואג שאמא שלו לא תעשה עם הילדה שלנו כראות עיניה אלא יאיר לה. בכל מקרה סתם יום עצוב ומעייף המלא בנסיונות להשלים ותוך כדי נאמרות מילים לא חכמות משיננו שפוגעות ומוציאות את החשק.
שלום רב שמי מעיין בן 25 , אני חושב שאתאהבתי במישהיא מהלימודים (אני סטודנט) אבל יש לה חבר כבר שנתיים והיא דואגת גם להזכיר את זה כל הזמן בהקשרים שונים ומגוונים . - האם כדאי להתגלות בפניה ? או שמה להבין שיש לה חבר וטוב לה איתו ולא להכניס את עצמי לגלגל לא נעים שכן יש לי עוד כמה שנים ללימודים . מהיא דעתך ? בכל מקרה אני מרגיש דייי קשה..
היי מעיין, חבל שאנחנו לא יכולים לבחור במי להתאהב... ואין ספק שקשה לאהוב מישהו/י מרחוק. אך מכיוון שלבחורה הנ"ל יש חבר, אין טעם שתתוודה בפניה אודות הרגשות שלך כלפיה. סביר להניח שהיא לא תעזוב אותו. ואם, לצורך הדיון, היא כן תעזוב אותו בגלל שתאמר לה מה אתה מרגיש, אתה חושב שתהיה שלם עם עצמך? אם תיחשף בפניה, אתה מאמין שזה ישפר את הרגשתך ויעשה אותה לקשה פחות? מדובר בהיחשפות לא פשוטה, והגיוני מאוד שהיא לא תוביל לתוצאה הרצויה (מבחינתך). ולכן, עד כמה שזה קשה - ואני מאמינה לך שזה קשה - אני לא חושבת שיש טעם שתגיד לה מה אתה מרגיש כלפיה. שבת שלום, הרה.
:-)
תודה על התמיכה כן כמה גברים אמרו שאני קרציה, כאשר אני מפתחת רגשות כלפי גבר אני הופכת כנראה לקרציה אני בדעה להפיע רגשות אבל כנראה שזה לא עובד עם גברים. קשה לי להתאפק ולא להביע רגשות כאשר ישנם. וזה מפריע לגבר מולי, הוא מרגיש חנוק.
מאיה, את מתארת איזשהו מצב, שאפשר להכליל אותו על מרבית הגברים והנשים (כמובן שלא על כולם) - נשים הרבה יותר מחוברות לרגש וגברים הרבה יותר מחוברים לתכל'ס. את לא צריכה להפסיק ולהביע את הרגשות שלך, אבל תנסי להתאים את המינון של ההבעות למי שנמצא מולך... יש אנשים שלא יודעים איך להתמודד עם "הצפה" של רגשות מצד בן/בת הזוג שלהם. בשביל זה את צריכה להיות רגישה לתגובות של מי שנמצא מולך ולדאוג שהתקשורת ביניכם תהיה פתוחה - שתהיה לו זכות לגיטימית לומר לך מתי (אם בכלל) הבעת הרגשות שלך מוגזמת מבחינתו. ואת צריכה לנצל הזדמנויות כאלה בשביל לבדוק האם את באמת מגזימה, ומה את יכולה לעשות בשביל לצמצם. הרה.
שלום כנראה שאני נשמעת נודניקית וקרציה חבר שהייתי איתו בקשר אמר את זה. אני מנסה לבנות קשרים חדשים ואז נכנסת לשני מצבים אני חוזרת על אותה התנהגות של לחנוק לדבר להיות גלויה ואז בורחים ממני-וזה קורה כאשר אני מעוניינת או שאני קפואה ומקשיבה וקשוחה ואז רוצים בי-זה קורה כאשר אינני מעוניינת אני קיצונית ואין לי גוונים באמצע. אינני רגישה לזולת למרות שאני חושבת שכן רגישה בקיצור איבדתי צופן נא תמיכתכם
הי מאיה, אם אדם אחד אמר לך שאת נודניקית וקרציה, קשה להסיק מזה באמת לגבי מי שאת באמת. אנשים שונים רואים אותנו באור שונה, ובהקשרים שונים. כתבת "אינני רגישה לזולת למרות שאני חושבת שכן רגישה"... מה נכון מבחינתך? אם את חושבת שאת רגישה לזולת, מניין באה המסקנה שאת לא? זה משהו שאמרו לך כמה פעמים? משהו את רואה בתגובות של אחרים אלייך? ובקשר לקשרים - תבדקי עם עצמך מה למעשה מונע ממך להיכנס לקשר. איכשהו זה מצליח לך רק כשאת לא באמת מעוניינת. תמיד קיימת האפשרות שיש בך משהו לא מודע שגורם לך להתרחק מקשרים רצויים. את יכולה לנסות ולברר בינך לבין עצמך מה עוצר אותך, ואם את לא מצליחה לפתור את הפלונטר הזה, תמיד קיימת האופציה של עזרה מקצועית. הרה.
היי, מחקתי את הדברים שלך, ולא בגלל שהם אינם ראויים אלא משום ששמת אותם במקום הלא נכון. כל מה שהיית צריכה לעשות זה לכתוב הודעה חדשה, ולא לצרף את דברייך לשרשור אחר, שאינו קשור בכלל. ובהתייחס למה שכתבת - אני לא מתרגשת משכמותך... מבקרים יש בשפע, אבל אנשים שממש עושים משהו בשביל אחרים אין מספיק. וזו המטרה של הפורום הזה, בניגוד לשלל הפורומים האחרים בדוקטור'ס. בשביל הרבה אנשים מספיק לשאול שאלה ולקבל תשובה, והם ממשיכים הלאה. אבל יש אנשים שכן רוצים - והוכחה נמצאת כאן, למשל - קצת יותר מאשר תשובה ספציפית וזהו. הפורום הזה מעולם לא טען לכתר של פורום מקצועי גרידא! הפורום הזה לא נוהך מעולם ע"י איש מקצוע וזו בהחלט לא הכוונה המקורית של הפורום! אחרי הכל, בהחלט לא חסרים פורומים מקצועיים, אבל לא כולם מחפשים דווקא תשובה מאיש מקצוע. ועוד בהקשר הזה - נכון, אני לא באה מהתחום המקצועי של בריאות הנפש, לא טענתי שכן ולא כתבתי כאן לאף-אחד, בשום מקרה, שיש לי תואר כזה או אחר. גם לא הגדרתי את עצמי, בשום מקרה, כאשת מקצוע. אם היית יותר חרוצה, ולא סתם מחפשת רק את מה שעל השטיח, היית מגלה שאני מפנה אנשים לפורומים אחרים ו/או מציעה להם לפנות לאיש מקצוע. אני לא יודעת אם בהדבקת ההודעה שלך לשרשור עם מיכל ניסית לפגוע במיכל או בי. מבחינתי - לא הצלחת. ואם מיכל נפגעה, הרי שהוכחת שעדיף שתחזרי לכתוב בפורום בתפוז. שבוע טוב, הרה.
הרה יקרה לו הייתי יודעת את המייל שלך ההודעה הזו היתה נשלחת ישירות אליך, אבל פשוט לא יכולתי שלא להתייחס לתקרית הכל-כך מוכרת לי עם "ג.יפית". אם תסתובבי קצת פה בפורומים תוכלי לפגוש את הבחורה החביבה בעשרות כינויים שונים ומשונים, שכל המשותף בהם זו ההשתלחות הפראית והמיותרת במנהלי פורומים שונים ש"לא עושים את עבודתם נאמנה" לפי הקריטריונים המחמירים של הגברת. יש כאן פורומים שבאורח קבע מוחקים את ההודעות שלה, חלק מהפורומים ה"האהובים" עליה הם בפורמט סגור (ההודעות עוברות אישור לפני שמתפרסמות) ולכן הודעותיה אף לא זוכות להגיע למסך ומן הסתם המצב קצת מעביר אותה על דעתה... אנשים שכל מטרתם היא להזיק - צפוי שיתרגזו כאשר לא מאפשרים להם זאת. (כל זאת ידוע לי אגב, פשוט כי אני מנהלת כאן פורום בעצמי ומכירה מקרוב את פועלה המרשים של הגברת). בבקשה התעלמי מה"ביקורת הבונה" שנכתבה לך כאן. כפי שאמרתי - את בחברה טובה מאוד כאן בדוקטורס... כל אחד והמטרה שלו בחיים, מה אפשר לעשות. אצל אחד זה לימודים, אצל האחר מדובר בחיי משפחה עשירים ומלאים, ויש גם כאלה השואבים סיפוק והנאה מפרובוקציות וזריעת הרס סביבם. המשיכי בתרומתך הנפלאה לפורום הזה, אני בטוחה שתדעי להתייחס לדברים הדרושים התייחסות ולנפות את העשבים השוטים (שוטים מאוד) מבין השאר. אני.
אני חייבת להתייחס למה שנכתב כאן, אני מקווה שכל מיני טפשים שמנדנדים לך לא ישברו אותך. אני בטוחה שאת עוזרת לעוד המון אנשים , את עושה עבודה מבורכת. שלך בהערצה מיכל
אהלן הרה עזרת לי מאוד בעבר, אני פונה אליך שוב. הבעיה היא בעלי. הוא נהיה מאוד חרדתי כשהוא לא מצליח להשיג אותי בנייד. הייתי בבוקר לא זמינה שעתייים. הוא צלצל לאחותו שתסע אלינו הביתה לראות איפוא אני, צלצל למטפלת של הילד. לפני כמה חודשים הלכתי להרצאה בערב. ההרצאה התמשכה. הוא התחיל לחפש בחדרי מיון. אני משתדלת בדרך כלל להודיע לו על מה שקורה אבל לפעמים מפספסת ואז התוצאות איומות. אני לא אוהבת את הלחץ הזה וההיסטריה הזו. הייתי מאוד רוצה להגיד לו אבל לא יודעת איך.
היי שוב, גם לפי מה שאת מתארת בהודעה הזו וגם לפי השתלשלות הדברים הקודמת נראה שבעלך לא כל-כך בטוח בעצמו ונוטה לחרדתיות יתר. אני מתארת לעצמך שלפעמים קשה לך עם זה, השאלה היא איך הוא רואה את הדברים? זה מפריע לו? הוא מצליח לראות שהתגובות שלו קצת מוגזמות? בכל מקרה, מה שכתבתי אינו מהווה תחליף לשום אבחנה מסודרת של איש מקצוע!!! אם המצב מפריע לשניכם, או אפילו רק לאחד/ת מכם, אני חושבת שבעלך צריך לפנות לאיש מקצוע (מתחום בריאות הנפש) ולברר מה בדיוק מעורר אצלו חרדות מוגזמות במקרים שאת מתארת. הרה.
אהלן הזמנתי את בעלי היום בבוקר לארוחת בוקר בחוץ. ישבנו במקום נעים. אמרתי לו שאני חושבת שהוא מוציא דברים מפרופורציות וזה קשה לו וקשה גם לי. הוא הסתכל לי בעניים במבט עצוב ושאל אותי: אז מה אני אעשה? אמרתי לו שקודם כל חשוב לי שיהיה מודע לכך שיש לו בעיה. לאחר מכן נדבר על מה אפשר לעשות. אני מוכנה לחתום לך שאם אציע פסיכולוג הוא ממש לא ירצה. מה דעתך? מיכל
הבן שלי הוא תינוק בן שנה וחצי. הוא נפצע פציעה שנחשבת מבחינה רפואית "קלה" אבל היו לו הרבה ייסורים. עברו כמה ימים. אני לא ישנה בלילות יש לי יסורי מצפון קשים שלא שמרתי עליו מספיק טוב כדי למנוע את הפציעה. אני לא יכולה להמשיך ככה.
איך נפצע ומה קרה ? אני לא מכיר ילד או תינוק שלא נפצע . מה הכוונה את לא יכולה להמשיך ככה ?
זאת לא מיכל שלנו. כי למיכל שלנו אין תינוק בן שנה וחצי עד כמה שידוע לי. בכל אופן, מיכל, אל תאשימי את עצמך. זה יכול לקרות לכל אחד. זה לא אומר שלא השגחת עליו טוב. תמשיכי להיות אמא טובה ומסורה. ותודי לא-ל שבאמת לא קרה משהו רציני. אמא עם רגשות אשמה, זה לא בריא לתינוק. התינוק צריך אמא שמחה חזקה וכייפית. בהצלחה וכל טוב.
הי מיכל, ראשית כל, טוב שמדובר בפציעה קלה ולא במשהו קשה יותר. פציעות הן חלק מהחיים - משהו שיכול לקרות בכל שלב בחיים; לפעוטות, מתבגרים, מבוגרים וזקנים. אני מניחה שלא פצעת אותו במכוון, כך שאין לך סיבה להאשים את עצמך, אלא רק ללמוד מהמקרה ולחשוב מה לעשות כדי למנוע פציעה דומה בעתיד. אבל לא לעולם תוכלי להגן על הבן של מפציעות. באיזשהו שלב ילדים נכנסים למסגרות כגון פעוטון, גנון וגן, ושם רמת החשיפה לפציעות גבוהה יותר מאשר בבית. אני מבינה שלך, כאמא, היה קשה לראות את הבן שלך סובל. אבל עכשיו הוא בסדר, נכון? אם היה אפשר למנוע סבל מכולם כל הזמן, העולם היה מקום שונה לחלוטין. אבל סבל הוא חלק מהחיים. מה זאת אומרת "אני לא יכולה להמשיך ככה"? להמשיך ככה עם מה? הרה.
תודה לעידודים ולתגובות. התכוונתי שאני לא יכולה להמשיך עם הנדודי שינה, ישנה רק כמה שעות כל לילה. חוץ מזה בעלי בוכה כל יום באוטו בדרך לעבודה וממנה כי הוא מרגיש אשם. כולם אומרים לנו שלקחנו קשה מידי. מצד אחד אני מבינה בשכל, אבל ברגש אין לי שליטה על זה. היום שאני כותבת את המייל יש כאן חברה טובה, היינו יחד בים ואני מתחילה להירגע. אני ממש מקווה שאצליח לישון הלילה אני בקושי על הרגליים. תודה לכם על תשומת הלב מיכל
.יש כבר תאריך-ביי
ומה איתי? הא? מה זה כאן אחוות ירושלמים לנצח?
מה את מודאגת מיכל ? יש בינינו ברית רכילות, ריממבר ?
לא הגיע כלום. בינתיים.
הוא באמת חושב שהוא יכול לעבוד על כל עם ישראל ? אם הגירוש הוא כל כך רע ליהודים, למה הצביע בעד זה עד היום ? פשוט פטטי הבחורצ'יק. זחוח ומלא עם עצמו. אם יש סכנה כל כך גדולה לעם ישראל כפי שהציג, מה הוא כל כך מבסוט מהחיים ? טמבל.
תמיד אמרנו שהוא דפוק וזחוח עם אגו נפוח. אבל רגע שלומקה, נדמה לי שהצבעת לו בפעם הקודמת, לא? רק אל תגיד לי שנעשית שמאלני פתאום? בכל אופן, הפתטיות שלו היא נסיון לתרגיל מסריח להתמודד (ולנצח...?) בבחירות... האידאולוגיה פסה מן העולם. רק הכסא חשוב. והוא חם.
הצחקת אותי. הרי בפעם הקודמת לא היתה הצבעה לראשות הממשלה. אלא למפלגות. ולא נהייתי שמאלני חס וחלילה. אבל אני לא אוהב צבועים. סו סימפל.
היי חזרתי... אז ככה קודם כל שלום לכולם...אתמול ישבנו כמה חברות ודסקסנו על סרטים , לכל אחת מאיתנו ישנם סרטי קולנוע שהם "נכס צאן ברזל" יעני חבל"ז -למרות הזמן הארוך שחלף אנו זוכרות אותם ומתות עליהם.. חברה שלי שלומדת פסיכולוגייה אמרה שעל פי הסרטים שכל אחד אוהב ניתן לקבוע את האישיות שלו אותו אחד. האם זה נכון ? אז ככה הסרטים שאני מתה עליהם ויכולה לראות אותם אין ספור מחדש והעיקר להנות מחדש הם צלילי המוזיקה סיפור הפרברים חומות של תקווה תחול שחור חתול בלבן הנסיכה הקסומה מאדם X (הסדר אקראי )-נו מה אתם אומרים ?
שכחתי לשים נקודות על השם שלי ,אבל זו אני........
חופש ארוך לקחת לך, הא ? ראית הרבה סרטים בחופש ? מתוך הרשימה שלך, שגם אני אוהב את הסרטים שהזכרת, איני מכיר את מאדאם איקס. על מה מסופר שם ? אני הייתי מוסיף את שרק ואת מולאן. ראית אותם ? אז מה זה אומר לגבי אם אני אוהב אותם ? האמת, אין כזה דבר שאפשר לראות עוד פעם ועוד פעם. בסוף כל דבר נמאס. לא כך ?
היי שלומי.. סרטים שאוהבים רואים עוד ועוד -וזה לא נמאס... מאדם X-סרט ענק על אישה שבעלה איש עשיר במיוחד אילץ אותה לעזוב את הבית לאחר גילוי בגידה שלה-כולם חשבו שהיא התאבדה בטביעה . בני הזוג הותירו בן קטן שהניח שאימו איננה בחיים. במרוצת החיים האישה מתדרדרת ונכלאת בבית סוהר-ומי מגן עליה ? נכון בנה שאינו יודע שלמעשה זו אימו-(היא כן יודעת שמדובר בבנה ) מערכת יחסים מאד מיוחדת נרקמת בין הבן לאם מבלי שהבן יודע שמדובר באימו-בכיתי בסרט.... היא אינה מספרת לבנה את שמה האמיתי אלא מציינת "קרא לי מאדם x סרט ענק-כמובן ראיתי את שרק 1 ו2 -אבל אני מדברת על סרטים שמלווים אותך כל החיים או עד שאתה נהייה סנילי. ביי שלומי
שלום רב, הייתי רוצה שמישהו שהתנסה בהיפוכונדריה אובססיבית יוכל לעזור לי. אני כבר 4 שנים עם מחת הנפש הקטלנית הזו, שגורמת לי כל פעם שאני נכנע לסיטואציות מסוימות חרדה קיצונית וממושכת שהורסת לי את הגוף, ובכלל טורדנות עזה בנוגע לדברים רבים שקשורים לבריאות הגוף. האם מישהו מצא איזשהוא תרופת פלא (חוץ מהכדורים) שתוכל לחסל את ההיפוכונדריה המפלצתית הזו, איך אפסיק אי פעם לחשוש לשלום גופי??? אני משתגע. אבדתי את שיקול הדעת שלי ואני כבר לא יודע מה נכון ומה לא, ונדמה שגם שאני מתנהג נורמלי, אני נדפק בסוף. בתודה מראש, רני.
מה הכוונה ? אתה מוכן לרדת לפרטים ? מה בדיוק אתה עושה כשאתה נכנס למתח וחרדה ? הייתי מבין לו כתבת שהנפש שלך נהרסת, אבל הגוף ?
החרדה הקיצונית והמתמשכת נהכניעיה ליכאורה, במצבים טורדניים גורמת לחרדות קיצוניות וממושכות שכידוע לא מיטיבות עם הגוף. החרדות הם עצומות.
היי רני, אומנם שאלת על אנשים שמתמודדים עם ההפרעה... בזה אני באופן אישי לא יכולה לתרום לך הרבה. אבל רציתי לשאול שאלה - מלבד טיפול תרופתי אתה מקבל טיפול נוסף (שיחות)? בד"כ שילוב של שני הדברים נותן תוצאות טובות יותר. כמובן שלא מדובר בהכללה גורפת, אבל כדאי לנסות לשלב את שתי האפשרויות. הרה.
הי, תודה על התגובה. אני מתחיל בקרוב בפעם השנייה פסיכותרפיה ומקווה שאז אולי יבוא שינוי. רני.
אפשר קצת אקשן אולי ? או שאין מצב ?
השקט צריך כאן להשמר ! נא לא להרעיש ולא להפריע למנוחת השכנים. תודה.
שלום אני זוי אני בת 17 ויש לי בעיה. יש לי שערות בבטן וזה מאוד מפריע לי ואני לךא רוצה שחבר שלי יראה אותם... אין לי הרבה שערות אבל זה לא נעים לי ואני מפחדת מהתגובה של החבר שלי. אני אל הולכת עם חולצות בטן למרות שהמשפחה אומרת לי שזה כבר ניהיה מחלה בשבילי.. חשבתי ללכת לאפילציה בשביל להוריד את זה אבל אימי אומרת שאפילציה עושות רק הבנות שיש להם הרבה ולי יש קצת אבל זה עדין מפריע..מה אני צריכה לעשות? והאם אפילציה היא לכולם החיים?
למה לא פשוט לגלח את זה כמו שמגלחים את הרגליים ? יש המון בנות שלא הולכות עם חולצת בטן בלי כל קשר לכלום. את לא צריכה לפחד מהתגובה של החבר. אם הוא לא ירצה להמשיך איתך בגלל בעיה פעוטה שכזו, כדאי שתדעי על כך כבר עכשיו , ותמצאי מישהו יותר ראוי. מי שעוזב את חברתו בגלל כמה שערות בבטן, לא שווה כלום בעיני. גורנישט. הבנת ? שיהיה לך בהצלחה. תהיי בריאה. ביי
שמטרתה צריבת שורש השערה, כשהמטרה היא להרוג את מקור היווצרותה של השערה. העניין הוא, שבניגוד לדרכים אחרות, כאן צריך לעבוד על כל שערה בנפרד... טיפול ארוך וכואב, ולאנשים עם עור רגיש גם משאיר לעתים צלקות.
היי זיו, אני מציעה שתתייעצי עם קוסמטיקאית בקשר לדרך המתאימה ביותר להסרת השערות מהבטן. אם אין לך הרבה שערות או שהן לא ממש בולטות, ייתכן וחמצון יהיה מספיק, או הסרה בשעווה. טיפול באפילציה כואב, ולא מסתיים - בד"כ - בפעם אחת. אפשרויות נוספות הן הסרת שיער בלייזר (רק אצל רופא) או באמצעות גלי אור (רק אצל קוסמטיקאית מורשית). מרבית הטיפולים אינם לכל החיים, אלא לתקופה של 8-10 שנים. הרה.
על כן אני ממליצה לך מלב אל לב- להסיר ואך ורק באפילציה!!!!!!! אפילציה הוכחה קלינית ומדעית בהסרה לצמיתות. זוהי דרך ארוכה אך הקצרה ביותר- שכרה העצום בצידה! במיוחד לאור העובדה ש"זכית" ומעטרות את בטנך מספר מינורי של שיערות. ואין חכמה כבעלת הניסיון. הסרה בלייזר בבטן תקרב אותך לידי ביזיון! בלייזר באזורים הורמונליים(פאות, סנטר, שדיים ובטן) ישנה החמרה חמורה בגדילה וחל הגברה והשערה הופכת להיות קוצנית והצמיחה קיצונית! כמו כן הסרה בלייזר באזור הורמונאלי מגרה את שאר האזורים ההורמונאליים. בקיצור אל תעשי את הטעות של חייך. אני שילמתי מחיר כבד בשל הסרה בלייזר ונפטרתי מהבעייה לצמיתות רק אצל אפילטורית מומחית! בשיטת האפילציה העתיקה והבדוקה. בהצלחה יקירה. ולגבי שאר השיטות המשטות: 1.הבהרה, בכל אזור- מגבירה את הצמיחה ומעבה את השיערה. 2.גילוח בכל אזור- השיער גודל קוצני וקופצני. באזורים הורמונליים כמוהו כלייזר- מגרה את האזור וגורם להתפשטות השיערות..... 3.שעווה אסורה בתכלית האיסור באזורים הורמונליים ומומלצת באזורים שאינם הורמונליים(שפם,רגליים, ידיים, בית שחי ומפשעות) מאחר והיא ממדרת את השיער ומדללת אותו באופן משמעותי.
ולא אומרת שלום ? ולא מספרת מה קורה ? את עדיין מוטרדת ? מה חדש ? יש חבר חדש תחת השמש ? ספרי קצת יום נעים.
מישהו יודע היכן ישנם בארץ שיחי פטל שניתן לקטוף מהם את הפרי המתקתק?
היי רוזאנה, יש ישובים בשרון שמגדלים פטל, ותמורת דמי כניסה מאפשרים לקטוף כמה שרוצים. אני לא מכירה מקומות בהם צומח פטל בר. שבת שלום, הרה.
דונט קנואו מאץ' אבאוט היסטורי באט איי דו קנואו דט איי לוב יו סו תללללללללל אח אח אח איזה שיר גדול מי מכיר ? מי יודע מה המילים ? מי שר את זה ? זה היה גם בסרט ההוא עם אינדיאנה ג'ונס והאמיש
השיר נקרא Wonderful world והוא נכתב הולחן ובוצע על ידי זמר בשם Sam Cooke בתחילת שנות ה- 60. מאז הוא זכה להרבה מאוד ביצועים אחרים, אבל אחד הביצועים היותר טובים לדעתי הוא ביצוע של סיימון וגרפונקל עם ג'יימס טיילור - שלושה זמרים מדהימים כל אחד בפני עצמו ובוודאי שגם ביחד. אם יש לך קאזה אז מומלץ לחפש..!
יש לך את המילים ?
