פורום תמיכה הדדית

7182 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
23/06/2005 | 12:36 | מאת: מיכל

זוכרים שהיתה פעם פינה כזאת בזהו זה ? עם אורלי בנאי שהיתה שם סנאית או סממית או משהו כזה... וששון גבאי...זה היה זה או שאני טועה...לא חשוב היתה אחלה פינה... בכל אופן, לאחר המיני סערה שהיתה כאן, מהומה על מאומה, נראה שהרוחות נרגעו קצת ואפשר לחזור לפרופורציות... אגב , מישהו כאן הודיע שמצא פרופורציה ורצה לחלוק אותה איתי אבל הוא נמחק עם הרוח...חבל...הייתי רוצה לראות מה מצא... יאללה, אז יום נעים שיהיה, סתם קפצתי לבקר, אבל יש פה שקט...השקט שאחרי הסערה...

23/06/2005 | 13:07 | מאת: שלומי

אולי נעשה כל יום סערה בכוס קפה בשבילך. כדי שתבואי להרגיע ת'רוחות. מתי היית לאחרונה בים ? את אוהבת ים ?

22/06/2005 | 22:42 | מאת: מלי

22/06/2005 | 22:58 | מאת: מלי

היי זו שוב אני יש משהו שממשיך להדאיג אותי אחרי שאנתק קשר והתגברתי עליו (נגיד) אחרי שאכיר בחור שיתאים לגילי מה כדאי להגיד לו שאף פעם לא היה לי חבר? שהיה לי חבר נשוי ומבוגר? אולי יחשוב שאני מוזרה או משוגעת ולא ירצה יותר קשר? בכל מקרה אני לא חושבת שאם אלך לפסיכולוג הוא יגרום לי להפסיק להימשך למבוגרים ממני (זה אצלי בטבע) אודה אם תשיבו על השאלה...

הי מלי, בחייך - קצת אופטימיות :-) אצל אף -אחד זה לא "בטבע" להימשך דווקא לאנשים מבוגרים. יש לזה הרבה סיבות, אבל זה רק פורום ואני לא חושבת שמתאים להיכנס לעומק העניין. טיפול פסיכולוגי יהיה מקום הולם כדי להבין את המשיכה שלך לגברים מבוגרים. וזה לא חייב להיות ככה תמיד. ברגע שתביני מהיכן זה מגיע, תוכלי לשנות את זה. לגבי השאלה שלך - כשתכירי מישהו בן גילך, את לא צריכה לתת לו את המידע הזה כבר בפגישה הראשונה. אני לא אומרת שאת צריכה להסתיר את זה לנצח, אבל זה מסוג הדברים שאפשר לספר אחרי שהקשר מתקדם קצת, והחבר החדש לומד להכיר את מי שאת בזכות עצמך. אם מישהו יחשוב שאת מוזרה או משוגעת בגלל הקשר עם הגבר הזה, אז הוא יטעה טעות גדולה. את לא מוזרה ולא משוגעת!!! בסה"כ עשית בחירה לא נכונה בחיים, ולמדת שיעור חשוב. בקיצור - כשתגיעי לגשר, תחשבי איך לחצות אותו. אין טעם להקדים את המאוחר. והכי חשוב - אל תפסלי על הסף את האופציה של טיפול. את תמיד יכולה להתחיל, להחליט שאת נותנת לטיפול צ'אנס סביר של חצי שנה (או פרק זמן אחר שתקבעי עם המטפל/ת שתמצאי), ואז להחליט אם זה מתאים לך או לא. הרה.

23/06/2005 | 12:38 | מאת: רונית

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1258/xPG/4/xFT/1490/xFP/1490

23/06/2005 | 12:42 | מאת: מיכל

מלי כבר כתבה כאן שהיא מפרסמת את השאלה בפורומים שונים ובשמות שונים. למה את/ה רואה צורך להביא את הקישור הזה עוד פעם?

22/06/2005 | 19:26 | מאת: לא רוצה להגיד

היי הרה שמתי לב לכך שהרבה פעמים שיש לי איזה מצב מתח בהווה אני מתרפקת על העבר .את אולי תגידי שזה טיבעי ,כך אצל הרבה, אבל אני מעדיפה שאם ידוע לך על טכניקה שעוזרת להקלה בתקופת "מעבר" כזו תספרי לי עליה,כי לפי השיפוט ההגיוני אני סתם מכאיבה לעצמי מאד ובאמת שזה לא בכוונה זו צורת ה"בריחה" שלי ומקווה שהסברתי את עצמי טוב כי אין לי כח לעוד פעם

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2005 | 23:19 | מאת:

הי לך, את מנסה למצוא דרך כדי להתמודד עם מתח בהווה בלי להתרפק על העבר...? לא חסרים לנו גורמי מתח בחיים, ועם כל אחד מהם אפשר להתמודד בפני עצמו, בהתאם לנסיבות. אני מניחה שיש כאלה שימליצו לך על שיטות שונות כמו יוגה (או שיטת הרפיה אחרת). לא יודעת, לא ניסיתי בעצמי כך שאני לא יכולה לכתוב לך שזו הדרך המתאימה. אבל לאחרים זה עוזר, אם זה שווה לך משהו. מה מכאיב בהתרפקות על העבר? המחשבה שזה עבר ואיננו עוד? אני חושבת שעצם העובדה שיש עבר שאפשר לחזור אליו - במחשבות - בתקופות מתוחות צריכה לתת כוח. כי אם היה טוב בעבר, למה שלא יהיה טוב גם אחרי כן? לא תמיד יש לנו שליטה והשפעה על מה שגורם את המתח. השליטה היא באיך שאנחנו מתמודדים עם זה. אפשר לקחת הכל קשה מאוד ולהרים ידיים, ואפשר לחרוק שיניים ולהמשיך בהתמודדות היום-יומית בלי לוותר. וזה קשה. הרבה יותר קל למצוא "לברוח", כהגדרתך. אז אני לא חושבת שיש איזושהי שיטת פלאים שמתאימה לכולם. תנסי לחשוב מה גורם לך להרגיש טוב, בהווה, בזמנים פחות מתוחים. הרה.

22/06/2005 | 12:52 | מאת: שלומי

ותבקש סליחה מתמר, וזהו זה. גם אתה תצא גדול, וגם אולי היא תגלה רוחב לב ותסלח לך , ואולי היא תשוב לכאן לתמוך בנו הדדית. וכולנו נצא מהענין מחוזקים, מאוגדים אהובים אוהבים שמחים ומאושרים. איך זה ? אגב, מיכלינקה, שלחתי לך מייל, זה הגיע ?

22/06/2005 | 13:06 | מאת: מיכל

לא קיבלתי מייל...עדיין...

22/06/2005 | 11:23 | מאת: שלומי

מי אתה חושב היא תמר ? אני לא קולט מה הולך כאן . מה כל כך הרגיז אותך במה שכתבה ? אני פשוט בהלם ממה שקורה כאן. נראה לי שיש כאן אי הבנה ענקית. אוף.

22/06/2005 | 11:28 | מאת: מיכל

על מה כל המהומה? ומה זה רלוונטי לשאלה של מלי? זירת קרבות זה ישר ושמאלה...לא כאן... פרופורציות הלכו לאיבוד...מישהו מצא?

22/06/2005 | 12:07 | מאת: שמחוש....

.

22/06/2005 | 12:28 | מאת: ניר

תיהי נחמדה , תצטרפי קודם איפה שיש הבנה . אחרכך אשקול לקבל אותך היכן שאין הבנה .

22/06/2005 | 12:20 | מאת: ניר

אל תהיה בהלם מה לא ברור ? מדי פעם אני מתרגז ומרגיז ... להתעלם .

23/06/2005 | 20:12 | מאת: גבר מכה !!!

כל-פעם אני מכה את אשתי, או צורח עליה ,או פוגע בה מילולת קשה וואחרי כן אומר את אותם המילים: "מדי פעם אני מתרגז ומרגיז" "להתעלם" תיכף אני הולך לבקר אותה, היא במחלקה פנימית ב' בהדסה עין-כרם. זה כלום, גם המשטרה לא עשתה מזה עניין.

24/06/2005 | 04:27 | מאת: נט קינג קול

ידידי... ראה , באמת שאין לי כל רצון ולא חשק להתעמת איתך...וכאחד עם "השמות מן התחת" כדבריך אהיה האחרון ש"יחנך" כאן אנשים...(גם לא בטוח שמה שאכתוב בכלל ידבר אליך...) אבל בכז מצאתי לנכון לאמר כמה וכמה מילים...ואנסה לא להיות יותר מדי שנון מיוחד וחד... ובכן ידידי...אתה לא טיפש...ויש לשער שצברת כמה וכמה שנות נט..נטו...כך שאתה בטח מכיר את המדיה הזאת לא מאתמול...וכמו שאתה יודע מאחורי כל מסך..ליד כל עכבר...מונחת יד אדם על מקלדת...שכותבת..והעיניים קוראות את התגובות.... לעיתים נכתבים דברים על ידי אנשים/נשים שמוצאים חן או לא מוצאים חן בעיניך...אבל זה ממש לא רלוונטי מכיון שראשית אתה אמור להגיב לנושא (!) אם בכלל...כן..?..לא חובה...אבל אם וכאשר אתה מגיב אתה חייב לדעתי לשמור על מינימום כללים על מנת לא פגוע באדם שיושב מצידו השני של המסך מולך... להפוך פורום למנוף לצבירה וטיפוח "אגו וירטואלי"....וכו...זה דבר קל מאוד...לא צריך להיות כזה שנון וחכמולוג...במיוחד בפורום בו הגברים מועטים הטיפוח קל ביותר...במידה ולא מפריעים לך... מה שהכי קל...וזה אתה חייב לשנן וללמוד היטב זה לפגוע באנשים , דבר שאתה באופן סיסטמטי עושה...חלק באופן אלגנטי יותר וחלק בקיצורי דרך ו "קיצורי וקיבה"... ומילים שנכתבות קצת קשה (אם כי כאן הכל תלוי וניתן...)לקחת בחזרה...

21/06/2005 | 20:26 | מאת: תמר

"היא הפכה להיות מנוסה ואינטיליגנטית בדרך הקשה היא בדיעה שצריך לתת לאינטואיציות להנחות אותנו מעת לעת היא נהלה רומן בעצמה עם גבר נשוי היא נפגעה מלא מעט גברים בחייה היא מקבלת או קיבלה בעברה טיפול פסיכולוגי היא בחורה מודעת מאוד שלא מפסיקה לעבוד על מודעות היא עדינה ומנומסת גם למי שכותב לה דברים מרגיזים קצת היא מוכנה לתת תמיכה גם למי שלא מגיע" אתה יודע ניר, יש הבדל מהותי בין אינטואיציה לבין חוצפה, אבל כנראה שנעדרת מהשיעור בו הנושא הזה נלמד. נורא בקלות יכולתי להיגרר לתגובה גועלית (אני מניחה שזה בדיוק מה שציפית ממני, דרך אגב) ולהשיב לך בדיוק באותה המטבע עם ניתוח אופי קטלני, אבל אתה יודע מה- בשביל מה לי לטרוח ? הלא כבר עשית במקומי את העבודה השחורה... עצם ההודעה הזו שלך, מדגימה בשחור על גבי מסך לבן את כל מכלול התכונות המפוארות ש ל ך. לא יכולתי לנסח אותם יותר טוב ממה שאתה כבר בעצם ניסחת... ייצגת את עצמך באופן המרהיב ביותר. בדבר אחד מהותי, דרך אגב, טעית ובגדול. אני לא מוכנה לתת תמיכה למי שלא מגיע לו. למרבה הצער, אנשים שלא מגיע להם מסתובבים בין היתר בפורומים של תמיכה, ככה זה. ניר, שיהיו לך חיים נפלאים ומלאי אינטואיציות מבריקות. בזמנך הפנוי, דרך אגב, אתה מוזמן להרהר איך זה קורה שאיש אחד זוכה לקבל כל-כך הרבה תגובות "לא אוהדות" ממשתתפים בפורום שאמור להיות תומך.... (חידת הגיון קטנה עבורך, ידידי). שלומי, תודה על קבלת הפנים החביבה והלבבית, וכפי שאומרים - May the force be with you

21/06/2005 | 23:52 | מאת: שמחוש....לתמי....

היי תמי הרוע של ניר מקורו בטוב ליבו.... נירוש ידידי הוא אחד האנשים הכי מפרגנים שאני מכירה-שנון,חד ,(לפעמים גם דוקר)... מבריק.....במשך הזמן תלמדי להכיר אותו ותראי שהשד אינו כה נורא..... אינני אומרת זרת רק בגלל שאני גיסתו אלא בגלל שהוא ממש כזה....גם פאתיחה חושבת כמוני.......

22/06/2005 | 09:56 | מאת: ניר

שמחה תגידי לה שאני לא כזה , את יודעת שגבר לפעמים לא מצליח לשלוט על עצמו..

הרבה לפני החוצפה האווילית שלי צריך להבין את ההבדל בין אינטואציה לאינטואיציה דודה שלי טוענת שיש הבדל בין אינטואיציה נשית לגברית אבל , בואי נניח לדודה שלי בשלב הזה את משתייכת לאוכלוסיה שהאינטואציות שלהם גוררות אותן לקבל את התוצאה הרצוייה להן כאילו , הלו ? תמר ? את כבר נגררת לתגובה גועלית וטרחת לא מעט ולא בטוח שהתגובה זה הדבר הגועלי היחיד אצלך אני להבדיל מידידי שלומי חושב שאת אורחת ותיקה מאוד שלא נאמר דוגרת כאן בפורום מבוקר ועד ערב האינטואיציה שלי בטוחה בזה תפסיקי להיות מרירה שכזאת הניתוח היחיד שהייתי עושה לך לטובתך זה ניתוח לקיצור קיבה בעניין החידה הסיבה היא נורא פשוטה זה אותם אנשים בשמות שונים פעם זה תמר ופעם זה אתרוג ואת בטח שלא במקרה כאן . ואת לא הולכת לברוח בגללי .

ניר. 1. מעולם, לפני התגובה שלי למלי, לא דרכה כף רגלי הוירטואלית בפורום הזה, ועלי להודות שלאור ההתנהלות האחרונה אני מצטערת עמוקות שהגורל האירוני הוביל אותי בטעות לכאן, כי ללא ספק הייתי מסתדרת היטב בשארית חיי ללא מפגש איתך. אין מילים בפי כדי להסביר עד כמה לא מעניין אותי האם תבחר להאמין לי או לא להאמין לי אם אני אורחת קבועה בפורום כזה או אחר, ואין לי גם שום כוונה לנסות ולמצוא את המילים המתאימות. ברשותך, אשמור את האנרגיות הורבליות הללו לדברים (ואנשים) שיש להם ערך גדול בעיניי מקליפת השום. 2. היות ושלומי ברוב חביבותו שאל אותי במה אני עוסקת, אני רואה בתגובה הזו אליך הזדמנות מצויינת גם כדי להשיב על שאלתו באופן כללי וגם כדי לנסות בכל זאת לעזור לאדם שאין שום סיבה הגיונית שארצה לעזור לו: אני עוסקת בתחום החינוך/טיפול, ואני רוצה לומר לך שאם מעולם לא השתמשת בשירותיו של פסיכולוג/פסיכיאטר מקצועי, נראה לי שיפה שעה אחת קודם. (לא, אני לא מציעה את שירותיי). כמות השנאה והרוע הקיימים בך הם מפחידים, והם מוצאים את ביטויים בהשתלחות באנשים, ובקביעת "עובדות" כל קשר בינן לבין המציאות הוא הרבה יותר ממקרי. האמונה שלך על ה"מתחזים" בפורום זה או אחר גובלת בפאראנויה. 3. צדקת, אני לא מתכוונת "לברוח" בגללך, אני פשוט לא מתכוונת להמשיך ולבקר בפורום הזה יותר. זה היה ביקור קצר וקולע, מבחינתי. נוכחתי לדעת עד כמה גדולה ה"תמיכה" בפורום תמיכה. הסנדלר, כפי הנראה, הוא גם יחף וגם עיוור/חירש. תודה לשלומי על הניסיונות הכנים לתקשר בחביבות, הייתי בכיף נשארת לשוחח איתך אבל אני משתדלת ככל יכולתי לשמור מרחק ממקומות מלאים באנרגיה שלילית ובכוונות רעות. ניר, חבריך יכולים לקרוא לך איך שירצו, אני בוחרת שלא לקרוא לך כלל. ממש אין צורך שתגיב לדבריי, כי אני לא אקרא אותם.... (אבל לו הייתי אדם מהמר הייתי כנראה שמה את כל כספי על התגובה המכוערת שבוא תבוא...) כל טוב ! 2.

21/06/2005 | 15:13 | מאת: שלומי

אל תבהלי מניר. הוא דוקא בחור חמוד. על דברתי. סטיק אראונד ותראי שיש בו צדדים חיוביים, עד כמה שזה קשה להאמין. (שב בשקט ניר, אל תבריח לי את תמר, קיי? ) אני האו, את כותבת יפה . ומבין השיטין עולה , ותקני אותי אם אני טועה, שאת בעצמך עברת חוויה כזו של רומן עם מישהו נשוי. האכן ? אולי תספרי לנו קצת על כך ? תודה ויום טוב.

הי שלומי. אל דאגה, לא בקלות מפחדת אנוכי... מקווה שתקבל זאת בהבנה, אבל לא מתאים לי בשלב זה לחשוף פרטים אישיים על עצמי על גבי האינטרנט. הפרטיות והאינטרנט הם שני דברים שונים בתכלית... קפצתי לכאן ובמקרה נתקלתי בהודעתה של מלי ש"התיישבה" אצלי על נקודה מוכרת. כל רצוני היה באמת לעזור לה להגיע להחלטה הנכונה (מבחינתי כמובן). מאחלת לך שלווה אושר ושקט נפשי. והמשך יום נעים כמובן ! :-)

22/06/2005 | 08:32 | מאת: שלומי

כמו בכל דבר בחיים, יש אנשים שחשים לא בנוח לספר פרטים על עצמם ויש אנשים מאד פתוחים שמספרים הכל . כל אחד לפי תחושתו. אין שום בעיה. אז על מה בכל זאת נדבר מבלי שנסגיר פרטים מזהים ? את אוהבת לקרוא ? מה קראת לאחרונה מעניין ? ומה עם סרטים ? אני מת על סרטים. הבעיה שאין לי זמן לראות אותם. פעם ב מה ראית לאחרונה או לא לאחרונה שאהבת מאד ? תמליצי לי . מותר לדעת בגדול גדול באיזה תחום את עוסקת בחיים ? תודה ויום טוב.

20/06/2005 | 12:56 | מאת: סקרן

הייתכן שמנהל/ת הפורום יודע/ת את האי פי של כל גולש וגולש ? מדוע יש לי תחושה שכך זה מנוהל בדוקטורס

20/06/2005 | 14:31 | מאת:

הי סקרן, התחושה שלך שגויה מאוד מאוד. אם היה כל-כך פשוט לזהות IP של גולשים, פורומים כמו פסיכיאטריה לא היו צריכים את העניין של אישור ההודעה טרם פירסומה. אז עכשיו אני שואל אותך - מדוע יש לך תחושה שכך זה מנוהל בדוקטור'ס? הרה.

20/06/2005 | 15:20 | מאת: zarut

http://www.zarut.com/privacy/default.asp

21/06/2005 | 00:12 | מאת:

הי zarut, ייתכן ולמנהל הפורומים יש גישה לכל הנתונים הללו, ואת זה צריך לבדוק איתו. אותי הם לא מעניינים ואין לי שום דרך לגלות אותם. אני מאמינה שזה רלוונטי כלפי רוב, אם לא כל, מנהלי הפורומים. הרה.

21/06/2005 | 12:24 | מאת: שלומי

כשלחצתי על הלינק שהבאת, זה נותן לי מספר איי פי כלשהוא. זה האיי פי שלי, או שזו סתם דוגמא ?

20/06/2005 | 09:28 | מאת: מלי

היי אני נמצאת בקשר רומנטי שכולל יחסי מין עם בחור בן 40 והוא הראשון שלי האם קשר כזה יכול לגרום בעיות נפשיות לבחורה בעתיד והאם זה חוקי(בתחום יחסי מין כמובן) תודה מראש וביי!!אהה שכחתי לציין שאני בת 17!!

לקריאה נוספת והעמקה
20/06/2005 | 10:23 | מאת: ניר

הכל אחלה,תזרמי עם זה.

20/06/2005 | 11:22 | מאת: כמה טוב להיות גבר

שיחות טלפון מסתיימות כעבור 30 שניות מקסימום העירום בסרטים הוא לרוב נשי אתה מבין בכלי רכב לחופשה של חמישה ימים נחוצה רק מזווודה אחת כדורגל זה יום שבת אתה לא צריך להיות שותף לחיי הסקס של חבריך התורים לשירותים קצרים בשמונים אחוז אתה יכול לפתוח לעצמך את הצנצנות חברים טובים לא יורדים עליך אם עלית או ירדת במשקל ניקוי יבש ותספורות לא מרוששים אותך כאשר אתה מעביר ערוצים לא צריך להיעצר בכל ערוץ כשרואים מישהו בוכה התחת שלך אינו גורם מכריע בראיון עבודה כל אברייך אמיתיים/טבעיים זקן צרפתי אינו עושה אותך בלתי נראה כלפי המין ההשני...נהפוך הוא גברים במסכות הוקי לא תוקפים אותך לא צריך להסתובב בכל מקום עם תיק מלא דברים שימושיים אתה מבין למה חשפניות מצחיקות אפשר ללכת לשירותים בלי קבוצת תמיכה שם המשפחה שלך לא משתנה אתה יכול להשאיר מיטה בבית מלון לא מסודרת כאשר מעבירים ביקורת על העבודה שלך אתה לא צריך לחשוב שכולם שונאים אותך הגאראג' כולו שלך אתה זוכה להערכה נוספת כל פעם שאתה מראה התחשבות אף אחד לא שואל בליבו האם אתה בולע אתה לעולם לא צריך לנקות את האסלה אתה יכול להיות מוכן לתזוזה תוך 5 דקות אתה אף פעם לא צריך לדאוג למוניטין שלך לגבי הסקס תוכניות לחתונה מתרחשות מעצמן אם מישהו שוכח להזמין אותך לאן שהוא הוא עדיין יישאר החבר שלך התחתונים שלך עולים 20 שקל לחבילה של 3 זוגות לאף אחד מחבריך לעבודה אין את היכולת לגרום לך לבכות אתה לא צריך לגלח מתחת לצוואר שלך אתה לא צריך להתכרבל עם תחת שעיר כל לילה...אלא אם כן.... אתה אם אתה רווק ובן 40 אף אחד לא שם לב הכל על הפרצוף שלך נשאר בצבע המקורי שלו שוקולד הוא רק עוד חטיף אתה יכול להיות נשיא אתה יכול להינות מנסיעה ברכב במושב שליד הנהג פרחים מסדרים הכל אתה לא צריך לדאוג לרגשות של אנשים אחרים אתה זוכה לחשוב על סקס 90 אחוז מהזמן שאתה ער אתה יכול ללבוש חולצה לבנה בפארק מים שלושה זוגות נעליים מספיקות...הן יותר ממה שאתה צריך אתה יכול לאכול בננה בחנות לחומרי בניין אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה מבלי לחשוש מה אנשים יגידו משחק מקדים הוא אופציה אף אחד לא מהסס לספר בדיחה גסה כשאתה נכנס לחדר אפשר להוריד חולצה ביום חם אתה לעולם לא מרגיש את הצורך בלמנוע מחבר ללכת לזיין מוסכניקים משתדלים לא לשקר לך לא מזיז לך אם מישהו מעיר לך על התספורת אתה יכול לראות טלוויזיה עם חבר במשך שעות ולשתוק מבלי לחשוב הוא בטח כועס העולם הוא בית השימוש שלך שעווה חמה לעולם לא מתקרבת לרגלייך אותו מצב רוח כל הזמן אתה יכול להעריץ את מל גיבסון מבלי להרעיב את עצמך כדי להראות כמוהו אתה לא צריך לנסוע לתחנת דלק אחרת כי זו יותר מדי מפוקפקת אתה מכיר לפחות 20 שיטות לפתוח בקבוק בירה אתה יכול לשבת בפיסוק...לא משנה מה אתה לובש אותה עבודה...רק יותר כסף שיער אפור זה סקסי שיער אפור וקמטים רק מוסיפים לך אופי אתה לא צריך לעזוב את החדר כדי לסדר את התחתון בתחת שמלת חתונה עולה אלפים...חליפה רק כמה מאות לא אכפת לך אם מישהו מרכל עליך מאחורי הגב אם כבר מישהו מרכל סימן שאתה שווה עם 400 מיליון זרעונים במכה אתה יכול להכפיל את אוכלוסיית העולם ב- 15 ניסיונות לפחות בתיאוריה אתה לא טועם לאחרים את האוכל השלט שלך ורק שלך אנשים לא בוהים לך בחזה כאשר אתה מדבר איתם אתה יכול לקפוץ לבקר חבר מבלי להביא לו מתנה קטנה מסיבות רווקים עדיפות פי כמה על מסיבות רווקות יש לך מערכת יחסים נורמלית ובריאה עם אמא שלך אתה יכול לקנות קונדומים מבלי שידמיינו אותך עירום בעת הקנייה אם לא תתקשר לחבר שלך כשאתה אומר שתתקשר הוא לא יילך ויספר לחברים אחרים שהשתנת יום יבוא ותהייה סוטה זקן אתה יכול לתרץ כל התנהגות בשיקפצו לי / שיילכו להזדיין אם בחור נוסף יופיע למסיבה באותה תלבושת כמו שלך ייתכן מאוד ותהפכו לחברים בנפש נעליים חדשות לא לוחצות וגורמות לפצעים ברגליים אתה לא צריך לזכור את ימי ההולדת של כולם סרטים כחולים נועדו רק לך לא לאהוב מישהי זו לא סיבה לא לקיים איתה יחסי מין מדהימים החברים שלך אף פעם לא יכולים להגיד לך דברים כמו אתה שם לב למשהו שונה משמר המפרץ נועדה לך תמיד יש משחק איפשהו

20/06/2005 | 16:45 | מאת: ALFA ROMEO

הגזמת - 17 ו 40??? נו באמת , אפילו לי זה נראה לא בריא בלשון המעטה...

20/06/2005 | 14:33 | מאת:

הי מלי, מבחינת החוק את עדיין קטינה (מתחת לגיל 18). אבל אם הקשר טוב לשניכם, ואף-אחד לא יעשה מזה עניין, אז אין סיבה שתהיה לכם בעיה עם החוק, בעיקר אם הכל נעשה בהסכמה שלך. זה הקשר הראשון שלך שכולל גם יחסי מין? אין סיבה שהקשר יגרום לך לבעיות נפשיות אלא אם, שוב, את לא לגמרי בטוחה שהקשר מבוסס על אמון הדדי ואכפתיות מצד שני. הרה.

20/06/2005 | 15:23 | מאת: תמר

הרה שלום. קצת מופתעת מהתגובה החד-מימדית שלך לשואלת. מדובר על בחורה בת 17 שמדווחת על קשר זוגי/מיני עם גבר בן 40, נשוי. יש לפחות 2 גורמים בעייתיים מאוד (מאוד !) במשפט הקצר הזה, ולהפתעתי לא מצאתי התייחסות ולו לאחד מהם בתשובתך. הפורום משמש לתמיכה, אבל "תמיכה" אינה מילה נרדפת ל"שקר לבן" ובשם התמיכה לא מוכרחים להגיד רק את המילים שנוח וקל להשמיע...לפעמים תמיכה היא דווקא להזהיר, להתריע, להצביע על הבעיות האפשריות - תוך כדי הבעת מילות תמיכה כמובן. קשר בין נערה מתבגרת בת 17 לבין גבר מבוגר ונשוי הוא "בעייתי" בלשון המעטה, ומתוקף היותו כזה - בוודאי ובוודאי שעלול לגרום לבחורה בעיות נפשיות (לא מדברת על מחלות נפשיות, זה כמובן נושא אחר). כמה קשרים כאלה מישהו מכיר שמאופיינים בתחושת סיפוק והגשמה של הצד הנשי המעורב בהם ?? כמה עדויות כולנו מכירים על הסוף העצוב ב-99 מתוך 100 מקרים ?.. בכמה מהמקרים האלה הגבר קם, עזב את ביתו, את אשתו ואת ילדיו ועבר לזוגיות גלויה פתוחה וכנה עם הפילגש-לשעבר ? הבחורה חווה את היחסים הזוגיים הראשונים שלה עם גבר שמסתיר את קיומה מפני כל העולם (ככה זה, זה המצב כאשר מדובר ברומן מחוץ לנישואים) ואתם באמת חושבים שהתגובה המתאימה כאן היא "לכי על זה?".... מלי יקרה. הסיטואציה הזו לא מבשרת טובות, וזו הגדרה עדינה מאוד. מציעה לך לשקול טוב את המצב, לשקול איך את רואה את העתיד של הקשר הזה, אם יש כזה. מציעה לך לא להתפשר על הצרכים שלך ועל הרצונות שלך, ועל הכבוד העצמי הבסיסי הטמון בכך שהאהבה היא לא משהו שמסתירים או מתביישים בו. את בת 17, יש לך חיים שלמים למצוא אהבה של ממש, אהבה של שווה בין שווים. בהצלחה.

22/06/2005 | 04:28 | מאת: מוטרדת

מבלי לשפוט אותך. עלי לקשוט את העבריין תחילה. להווי ידוע לך כי יחסי מין בכל סטטוס שהוא אסורים על גבר בוגר עם קטינה מתחת לגיל 18. ומאהבך מלבד היותו רומס אושיות מוסריות אלמנטריות, הנו עבריין- לכל דבר ועניין. הוא עובר על עבירה אתית מוצהרת ובאם ידווח לרשויות האכיפה הוא ישלם טבין ותקילין ויקנס וישפט במלא חומרת הדין, כיאה לעברה החמורה המיוחסת לו. ועתה לענייניך: וודאי ובוודאי לכשתתבגרי- בכל המובנים, תספקי כפיים ביאוש על הרומן הנרקם בינכם ותקראי על הרומן ועל הגבר- תיגר. מאחר ומדובר בניצול ציני מחפיר של קטינה בידי אדם בוגר ומיושב בדעתו, בעל משפחה מסודר שקטינה מעלה לו את האגו והמאצ'ו הגברי שלו ומספקת לו מין צעיר ורענן, חינם אין כסף. אין בינכם שום יחסי כוחות. לך יש הרבה מה להפסיד. הוא מכל כיוון יוצא נשכר. ואת בהחלט ברת סיכון מוגבר לפתח הפרעות נפשיות עקב כך ובשל כך. את במצב סיכון ואת בסכנה איומה- ילדה. (ויש לי רקורד בתחום לדאבוני) משיכתך למבוגרים מעידה על פי פרויד על תסביך אדיפוס מוצהר. שמשמעו כי את משליכה את חוסר האהבה ותשומת הלב שלא הוענקה לך מאז ומעולם על ידי אביך, בדמויות מבוגרות מזדמנות ואת כל החסכים מהאב המסרס שלך, את משליכה על המאהב המבוגר שלך. אני מייעצת לך לגשת לטיפול בהול ראשית על מנת להסיר מעליך את הסכנה המיידית והקיומית שלך ששמה "המאהב" המבוגר בן ה-40. וכן על מנת להתחקות אחר שורש הבעיה ועל מנת לעבד את חווית הנטישה ממנו ומציאת תחליפים בריאים והולמים לבת גילך, מתוך בחירה נאורה ומפוקחת שאינה פזיזה, נגועה במניעים או בלתי מבוקרת ושגויה. ובראייה מפוקחת והחלטית ולא עיוורת כפי שאת מצויה בה כיום לאור ההתאהבות המשכרת והמשקרת שלך. טפלי בעצמך. ופני לגורמי רווחה בעירך על מנת שיתמכו בך בתהליך המפרך. מחזקת את ידך. מוטרדת ולא בכדי

19/06/2005 | 11:17 | מאת: E2256

אני בת 40 וקצת (49.5) הרפתקנית (מזדיינת) אתלטית (חזה שטוח) מראה ממוצע (מכוערת) יפהפייה (שקרנית פתולוגית) חיוך מדבק (קח חיסון) אקדמאית (נשרה מהאוניברסיטה) פמיניסטית (שמנה) רוח חופשית (נרקומנית) קודם כל ידידות (מזדיינת) משעשעת (מעצבנת) מיושנת (תנוחה מסיונרית) ראש פתוח (מיואשת) משוחררת (קולנית) מלאת תשוקה (קולנית) מקצוענית (מכשפה) רומנטית (נראית טוב לאור נרות בלבד) שופעת (מאוד שמנה!) משקל פרופורציונלי לגובה (פרה ענקית) צעירה בליבה וברוחה (זקנה חסרת שיניים)

20/06/2005 | 19:12 | מאת: LOVE דווקא

אני בת 40 וקצת(אחלה גיל להתחיל פרק ב'...) הרפתקנית (החיים הם ההרפתקאה הכי מסעירה...) אתלטית (עושה ג'וגינג עם ידיד טוב...) מראה ממוצע (נאה אסטתית לא מצועצעת...) יפהפייה (ככה אומרים אבל יש יפות ממני...) חיוך מדבק (אם אתה עצוב אז מצאת מצחיקה...) אקדמאית (בקושי סיימתי תואר ראשון , כרגע מסיימת דוקטורט...) פמיניסטית (אבל אוהבת אותך חזק וגברי איפה שצריך...) רוח חופשית (אין סטיגמות - עשה מה שטוב לך ואל תרע לאחר...) קודם כל ידידות (וחברות בריאה ואמיתית...) משעשעת (יש לי גם קטעים מטופשים...) מיושנת (עדיין מאמינה באדם ובערכים...) ראש פתוח (אוהבת תמיד לדעת עוד...) משוחררת (ספונטנית , באמצע הלילה קח אותי לטיול לדרום...) מלאת תשוקה (כמוך...טוב נו אולי קצת פחות...) מקצוענית (לא אוהבת חובבנים...) רומנטית (שפת הים לקראת השקיעה מוזיקה ו...) שופעת (סקסית , נשית לא נערית...) משקל פרופורציונלי לגובה (ושומרת על פרופורציות...) צעירה בליבה וברוחה (הכל בראש...)

03/09/2010 | 00:16 | מאת: 40

19/06/2005 | 04:34 | מאת: מוטרדת

מצבי אלגי, סיזיפי ודפרסיבי. צר לי דארלינג. אך אני מצויה בעברי פי פחת. ללא קורטוב של נחת. על סף תהום. ולא בכדי לייצר עליהום. תחזיק מעמד באתר הנהדר ובכלל. מוטרדת- מהורהרת ומעורערת.

20/06/2005 | 06:40 | מאת: בוקר טוב

מ..מי... את חייבת לעצמך מעט יותר פירגון...וקצת פחות להחמיר ולקטלג עצמך בכל מיני מיניי מינים... יש לך כמה וכמה כשרונות לא מבוטלים...אל לך לבטל את עצמך...אשרי את כל האישורים שאת צריכה על מנת להיות מאושרת...שחררי מעט . גשי לטיפול ,האמיני לי שכמה ובמה שזה לא יהיה כרוך להזיק לא יזיק.... נסי להיות מעט יותר טובה עם עצמך... והרבה הרבה פחות מוטרדת..מהרהרת...ובטח מעורערת...................

21/06/2005 | 12:12 | מאת: שלומי

אני משתתף בצערך. אבל אל תשכחי שדברים כל הזמן משתנים. והם בהחלט יכולים להשתנות לטובה. רוצה לספר מה מעיק עלייך ? זה אמור לעזור. לט'ס טוק אבאוט איט. יום טוב.

18/06/2005 | 21:54 | מאת:

תגיד, ראית את הסרט "למצוא את ארץ לעולם-לא"? זה עם ג'וני דפ, קייט ווינסלט ודסטין הופמן... אם טרם ראית אותו - רוץ עכשיו, ממש עכשיו, ותשיג אותו מאיפשהו. זה לא סרט מתח/אימה/פעולה... זה סרט קסום! ולא, אין בו סקס, סמים ורוק'נרול.

21/06/2005 | 09:37 | מאת: שלומי

זה סרט מהתקופה האחרונה ? אנסה לשאול עליו. מה העלילה ?

21/06/2005 | 22:34 | מאת:

זה סרט שיצא בקיץ שעבר, כך שהוא בן שנה בערך... אתה מכיר את ההצגה "פיטר פן"? אז הסרט הוא על מי שכתב אותה, ואיך בכלל נולד הרעיון של המחזה. אבל זה לא כזה יבש ומשעמם כמו שזה (אולי) נשמע. בקיצור - ממש ממש מומלץ.

18/06/2005 | 18:19 | מאת: אורית

שלום לכולם, לכל המעוניין, נפתחה סדנת נקודת אור מודעות והתפתחות אישית פיתוח מודעות וקבלת כלים לאהבה וקבלה עצמית. התפתחות והעצמה אישית. פתיחת חסימות, שחרור כעסים, לדעת לסלוח. לדעת לפעול ממקום של מודעות בחיים. שינוי דפוסים ולזרום עם שינויים. איך לקחת שליטה על חייכם. טיפולים בהילינג אנרגטי. עשרה מפגשים של סדנא חוויתית בדמיון מודרך,מדיטציות,תרגילי הדמיה,קלפי מודעות. סדנא באוירה נעימה אשר תשפר את חיינו ונפעל ממקום מואר,שליו ורגוע יותר. הסדנא מועברת באזור הצפון. למעוניינים נא לשלוח הודעה באי-מייל הפרטי [email protected] בברכה,אורית

18/07/2005 | 13:50 | מאת: חנן

? אפשר בבקשה פרטים על הסדנא תודה

18/06/2005 | 11:44 | מאת: פרח שחור ומשוגע

סליחה שלקח לי 4 ימים לחזור לקרוא את התשובות שלך , אילו היו 4 ימים סוערים במיוחד . היה לי בליינד דייט עם בחורה שהכרתי מלפניי המון שנים . אל תשאלי ,ההיכרות הקודמת הייתה בסיטואצייה מאוד לא נעימה וכעת שנפגשנו היא לא זכרה אותי רק אני אותה. ורק אחרי שכתבה לי ב sms שזה לא ימשך, גיליתי לה שאנחנו כבר היכרנו בעבר ואז היא התקשרה ואמרה לי שגם ידידה שלי היא לא רוצה להיות עכשיו. כעת היא עורכת דין סנובית ואז לפני הרבה שנים היא היתה נערה עם המון בעיות בתקופה הקשה ביותר של חייה . איזה עולם מוזר הרופאה ששאלת לגביה היא רופאת משפחה אבל למרות שהרצתה לי בטלפון כמה שהיא נגד שקרים היא בעצמה שיקרה לי כי היא אמרה שהיא תתקשר אלי חזרה תוך שבוע והיא מעולם לא התקשרה בחזרה . הרה אני חייבת השבת להמשיך ללמוד לבחינות או שאני אכשל ואצטרך ללמוד מחדש שבת שלום לך פרח שחור ומשוגע

18/06/2005 | 21:39 | מאת:

אני לא ממש מבינה מה הקשר בין ההיכרות שלכן בעבר לזה שהיא אפילו לא רוצה להיות ידידה שלך עכשיו...? הרי אנשים משתנים, והיכרות ישנה - כן/לא נעימה - לא מעידה בהכרח על טיב הקשר שיתפתח בהווה. אז אולי תתקשרי אליה ותבררי מה קורה? אולי היא באמת לא בסדר. אבל אולי היא לא התקשרה בגלל סיבות אחרות? אישית - כבר קרה שהבטחתי לאנשים שאתקשר אליהם תוך זמן מסוים, אבל נסיבות שונות ומשונות גרמו לי לא לעשות את זה. אז או שהם התקשרו אליי, או שהתקשרתי אליהם הרבה יותר מאוחר והסברתי למה התעכבתי. גם אני פה עכשיו כהפוגה. יש לי עבודה להגיש השבוע, ואני נאבקת איתה כבר הרבה זמן. סתם שאלות מתוסבכות... אני חייבת לציין שכושר האילתור שלי נכנס לעניינים נוכח עבודות כאלה. שבוע טוב.

שלום לכולם! אספר לכם קצת על יחסיי עם החברה שעזבה אותי... לפני 3 וחצי חודשים חברתי נפרדה ממני.היא טוענת שהסיבה לכך היא מפני שמרוב שהיא כל כך אהבה אותי היא לא רצתה לעשות כלום חוץ מלהיות איתי וזה פשוט שבר אותה.היא היתה רק סביבי,חייה היו מנוהלים סביבי בלבד,היא לא רצתה לעשות שום דבר אחר אלא רק להיות איתי,וכשהיא לא איתי אז לדבר איתי בטלפון.היא הגיעה למצבים שהיא היתה מוותרת על לעשות דברים בשבילה כמו לאכול,להתקלח,לבלות עם המשפחה שלה והכל בכדי להיות איתי.חשוב לי להדגיש שאני לא ביקשתי שתוותר על חייה בשבילי,להפך,אני אפילו גיניתי זאת מאוד ותמיד האצתי בה שהיא חייבת להעסיק עצמה ולמצוא תחביבים!היא היתה מתקשרת אליי כל חצי שעה,היא ממש אהבה אותי ואני אותה,המון.ממש אהבתי אותה.היה לנו טוב ביחד.קנינו דברים אחד לשני,דאגנו ובמשך כל הקשר(9 חודשים) מעולם לא התווכחנו.היינו מאושרים,עשינו דברים וכו'.היא האהבה הראשונה שלי ואני הראשונה שלה.סיבה נוספת לפרידה היא שהיא טוענת שאמא שלה מתחה ביקורת על איך שהיא מנהלת את הקשר שלנו,היא טוענת שכמעט במשך כל הקשר היא התווכחה איתה אך איך שהקשר מתנהל ושזה פשוט שבר אותה.היא טוענת שאני הייתי חבר מצויין ושהיא אוהבת אותי ושנתתי לה המון ושהיא לא תשכח אותי לעולם.היא מדגישה שהפרידה לא בגללי אלא בגלל הווכוחים עם אמה ועם איך שהיא מנהלת את החיים שלה.היא טוענת שהיא עדיין ילדה ולא יודעת לשלב חבר בקשר.טוענת שהיא צריכה להתבגר.בכל מקרה ביום בהיר אחד היא שלחה לי הודעה שהיא צריכה להיות לבד.זה נפל עליי כמו פצצה במשקל של טון...לא ידעתי מה לעשות?למה?איך?מה עשיתי?לא היו לכך שום סימנים מקדימים,לא רבנו לפני זה,רק אהבנו,באמת!לא ידעתי איך לעכל את זה,אני כבר תיכננתי לטייל איתה בעולם,היו לי חלומות איתה ביחד והכל פשוט התמוטט בשנייה,ואני אפילו לא אשם בכך,זה ממש כאב לי כי בנינו משהו טוב והיא רצתה להיפרד בגלל משהו שלא קשור אליי,לא בגלל שלא הייתי טוב,אלא בגלל שהיא לא מצליחה לנהל את חייה.למה זה מגיע לי?מה אני אשם בזה?היא אפילו תמיד אמרה שאני לא אשם!שהייתי חבר טוב!אני דימיינתי עצמי חיי רק איתה,רציתי להיות מחוייב רק לה,לא רציתי אף אחת אחרת,הייתי מוכן לעשות בשבילה הכל אם צריך.היא מילאה את חיי באושר,לא רציתי אף אחת אחרת אלא רק אותה.בחודש הראשון ניסיתי להבין מדוע היא עושה זאת,כל הזמן ניסיתי לשכנע אותה ולהסביר לה שלא זורקים משהו טוב לפח כי לא בכל יום מוצאים משהו כזה ושאני לא הבעיה ושאני כאן בשבילה ושאנו נעבור זאת ביחד אבל זה לא עזר,זה הוביל רק לוויכוחים מיותרים,אבל פשוט לא ידעתי איך לעכל את הפרידה,כי מעולם לא חשבתי שניפרד.אהבנו המון!!!מעולם לא רבנו אבל בחודש הזה התווכחנו כל כך הרבה.לאחר מכן בחודשיים הבאים היו מצבים שעשינו פסק זמן לשבוע-שבועיים והחלטנו שאנו רוצים להשאר בקשר כי אנחנו חשובים אחד לשני.ניסינו,זה היה קשה כי היא משכה לכיוון חברי ואני לכיוון רומנטי.היו לנו רצונות שונים,זה ממש כאב לי.בכיתי המון(גם לפניה),3 חודשים הייתי בדכאון,לא אכלתי,לא ישנתי,בעבודה הייתי מדוכא,חשבתי רק עליה,היא לא יצאה לי מהראש.אני פשוט אוהב אותה,מודה וגאה בזה!אומנם עכשיו אני כבר מצליח לחיות בלעדיה ולמלא את הריק בחברים וכו',וכן כבר השלמתי עם הפרידה,אבל זה לא זה בלעדיה.כרגע אנחנו בקשר למרות שאיבדנו חלק מאוד חשוב בינינו.התווכחנו המון.אבל שנינו עדיין חשובים אחד לשני.בסופי שבוע למשל אני תוהה מה היא עושה ועם מי היא יוצאת וזה ממש כואב שהיא מבלה בחברת אחרים ולא איתי,אני כבר לא שיקול בעיניה.מפחד שהיא תפגוש מישהו במקומי כי אני עדיין אוהב אותה.יוצא לי לחלום עליה בלילה לפעמים.אני ממש אוהב אותה,שלא תבינו לא נכון,אני לא אובססיבי אליה,אני לא מציק לה ומתקשר אליה כל שנייה כמו נודניק.לא אני לא כזה.אבל אני מת שהיא תחזור אלי,זו הבקשה הכי גדולה שלי!זה הדבר שיעשה אותי הכי מאושר.בבקשה עיזרו לי,יעצו לי,מניסיונכם,כיצד ניתן לגרום לה לחזור אלי?אני עדיין חשוב לה ואני לא הסיבה שנפרדנו.אני מבקש בכל לשון של בקשה,האם ישנה דרך עובדת שאתם מכירים שיכולה לגרום לה להתחרט ולרצות לחזור אלי?משהו פרקטי ויעיל שניתן לעשות?כמו להתנהג בצורה מסויימת,לאמר משהו מסויים,משהו?עזרו לי...

אמיר שלום אני מבין למצוקתך ,רק חסרים כמה פרטים בסייסיים כמו גילך? גיל חברתך? תראה,בשביל לאהוב צריך שניים,בשביל להפרד מסכים שאחד מבני הזוג ירצה. דווקא נראה לי שאתה כן באובססייה לגבי בחורה זו,אחרת לא היית כותב מכתב כה ארוך מפורט וכואב. אני מבין שזו אהבה ראשונה שלך ,אך דע לך שרובם המכריע של זוגות שנישאים ,אין מדובר באהבה ראשונה, היה לי פעם כלבלב אהוב שנדרס ,הייתי מאד עצוב,ידידה שלי רצה וקנתה לי כלבלב חדש.מיד התמלאתי באושר. כך תעשה,מצא לך אהבה חדשה.אמיתית אחת שלא תלוייה באימא שלה,אחת שתאהב אותך כפי שאתה,ואז תגיד לעצתך שהעולם לא בנוי רק מאישה אחת,אתה חייב לנסות להוציא אותה מלבך למרות שזה קשה. אם מישהי אחרת תמלא את החלל הרגשי שהותירה זו ,תחוש נפלא. יום טוב גיא

הי אמיר, כנראה שאין משהו שתוכל לעשות בשלב זה כדי לחזור לזוגיות שהיתה לכם. ואתה יודע שזו היתה זוגיות לא בריאה מצד חברה שלך. אבל אתה צריך לזכור את מה שאתה כבר יודע - זה לא באשמתך. גם לא באשמתה. אין פה עניין של אשמה. הבעיה היא, שברגע שהיא התמסרה לחלוטין לזוגיות וזה בא על חשבון דברים אחרים בחיים שלה, אפילו דברים בסיסיים כמו לאכול ולהתקלח, זה בהחלט יצר בעיה גדולה. אני יודעת שלא תמכת בהתנהגות הזו, אבל כנראה שמדובר בהתנהגות בלתי נשלטת מצידה, וזה משהו שרק היא יכולה לשנות, ואם צריך אז בעזרתו של איש מקצוע. אובססיביות באה לידי ביטוי בכל מיני דרכים. דרך אחת היא הדרך שבה חברתך התנהגה במהלך הקשר שלכם. דרך אחרת יכולה להתבטא רק במחשבות ולאו דווקא במעשים, כמו שאולי קורה לך...? סביר להניח שקשה לך לשמוע את זה, אבל אמא שלה צודקת - היא רואה את הבת שלה מתנהגת בצורה לא בריאה. כאמא שלה, המטרה הראשונה שלה היא שהבת שלה תהיה מאושרת ובריאה. וכאמור, ההתנהלות שלה בקשר שלכם לא היתה בריאה. תן לשניכם זמן. יכול להיות שהחברה תתעשת ותבין שאתם יכולים להיות ביחד, אבל שהיא צריכה להיות קצת פחות כפייתית. ויכול להיות שלא, שהקשר הזה פשוט לא נועד להיות לנצח. גם אתה צריך זמן כדי להמשיך ולהתאושש מהפרידה. כתבת שיש דברים שחזרו לקדמותם, למרות התחושה שזה לא זה. אמיר, לא תוכל לגרום לה לחזור אליך אם היא לא חושבת שזה מתאים כרגע. הרי אי-אפשר לכפות עליה מערכת יחסים. אם אתה חשוב לה והיא לך - תן לשניכם את הזמן שצריך. זה כואב, אבל הכרחי. שבוע טוב, הרה.

17/06/2005 | 10:56 | מאת: אורי

שלום לכולן/ם מזה כחצי שנה שאני בקשר עם גרושה טריה לה יש ילד בן 3. בקשר בינינו חזק וטוב, לאחר מהמורות רבות שהיו בהתחלה עד גירושיה ברבנות. אנו מבלים עם הילד לא מעט והקשר בין הילד וביני טוב אם לא למעלה מזה. אנו מעוניינים לעבור ולגור יחדיו, והשאלה הנשאת היא האם זה מןקדם מדי ? , האם על האם שגרה כעת עם הוריה לעבור קודם לגור לבד עם הילד ושאני אכנס בהדרגה ? (לא אמור ליצור אצל הילד התנגדות בעצם?) או שמא עלינו להבין אותו ולנתחשב אך לא לנהל את זוגיותינו לחלוטין מתוך מחשבה עליו ? , כמובן שאין הכוונה לעשות מעשים שמרעים לו או שיש לו התנגדות עזה לכך. מה עושים . איך מרככים את השינויים לטובת הילד ? . נקודה חשובה..די בוער לנו כבר לעבור לגור יחד, ומעבר של האם לכמה חודשים לדירה בנפרד ממני מסרבל מאוד. אודה על עצתכם, אם יש בעלות/בעלי ניסיון אישי..מה טוב. אורי.

17/06/2005 | 15:38 | מאת:

הי אורי, ילד בן 3 כבר יכול להביע את דעתו בהתאם לגילו. חברתך יכולה לשאול אותו איך הוא ירגיש אם גם אתה תגור איתם. לא משום שהילד קובע, אלא בכדי שתוכלו להבין אם יש קושי מסוים והיכן הוא טמון. אם מבחינת שניכם זה לא מוקדם מדי, ואתם מרגישים שאתם מוכנים לחיים משותפים תחת קורת גג אחת, אז כדאי לנסות את העניין. אם יש אפשרות לפעול בצורה הדרגתית, זה נפלא - גם עבורכם וגם עבור הילד. כרגע היא גרה עם הוריה, נכון? ואם הבנתי כשורה, מדובר על כך שהם יבואו לגור איתך. תחליטו על תקופת ניסיון מוגדרת מראש (חודש, למשל), ובמהלכה תלמדו אם ואיך זה מסתדר. סביר להניח שתקופה כזו קצת מסרבלת את העניינים, כי הכל תלוי באוויר אבל לפני שקופצים למים עמוקים כדאי לבדוק איך מסתדרים ברדודים. שבת שלום, הרה.

16/06/2005 | 23:31 | מאת: מאיה

דארלינג- מיי קומפיוטר יז אביסאלע סיק.... לא תמיד מתחשק לו לעבוד :(( כנראה תפס איזה וירוס כולירה... ואין לי אנטיוירוס... וגיסי לעתיד הבטיח לפרמטו רק אחרי תקופת המבחנים כך שאני אשתדל לתקשר בכל דרך אפשרית. בסוף לא נסענו לשומקום... המועצה החליטה לחכות ליום נישואינו שיערך, אי"ה, ב-14/10. אולי אז נטוס לרומא. הלוואי! אני מנסה להיזכר מה שאלת... לגבי החמש שנים שקדמו לחתונה- גם יענקל'ה עבד 7 שנים בשביל רוחל'ה (ואכל אותה עם לאהל'ה) והיה צריך עוד 7 שנים כדי לזכות באהובתו... אז בעלי, שיחיה, קצת עצלן ועבד בשבילי "רק" חמש שנים :)) וחוצמזה הוא היה חיל ואני סטודנטית, אז חיכינו קצת. גם ככה גרנו ביחד (רחמנא ליצלן). ביום שבת הייתה ארוחה חלבית אצל ההורים שלי כי דוד שלי היה צריך לטוס בחג לחו"ל אז הקדמנו את ההילולה. אחותי הכינה בופה חלבי חלומי!!!!!!!!! ממש מוכשרת הבחורה. טרפנו בלינצ'סים ופשטידות וכדורי גבינה ופאי גבינה עם תרד וכו' וכו'... היה מ-ע-ו-ל-ה!!! בערב החג היינו בבית וחיממנו פיצות של פיצה מקפיצה ובורקסים של מעדנות. היה ממש חביב רק שלושתנו :)) אכן יש לנו פנצ'ר במדינה... קשה, קשה... חלק מהחיים כנראה. בכל מקום נראה לי זה ככה. דעזעלבע דרעק... (אני מקווה שאין לי שגיאות ביידיש :)) בגלל שאני כבר קשישה, אני לא זוכרת אם סיפרתי לך שביום שישי 10/6 הייתה לי יומולדת חגיגה נחמדת?? אנוכי בת 29 אביבים. וב-27/6 רון תיהיה בת שנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה אושר :)) מתוקונת מצחיקה- יוצאות לה עכשיו עוד שתי שיניים בנוסף ל-4 שכבר יש לה. זה משגע אותה והיא כל היום עושה עם הלשון כמו נחש- החוצה ופנימה מהר :))) והמווווווווווןןןן רוק!!! עשינו לה בריכה במרפסת ביום שני והיה כזה כיף- אני אשלח לך תמונה למייל. ספר קצת עליך- מה נשמע, מה חדש, איך עבר החג, וכו' וכ'. ושוב- שבת שלום ושבוע טוב למפרע :)) מאיה שלא נוטשת פצועים בשטח :))

17/06/2005 | 00:48 | מאת: HappY BirthdaY

מזל טוב ליום הולדתך (מזל תאומים) מרשת האינטרנט בישראל...

17/06/2005 | 01:55 | מאת: מזל טוב

מזל טוב מכל מפיצי החלב ושקיות השוקו של הבוקר.

21/06/2005 | 12:16 | מאת: שלומי

מה קרה לו לקומפיוטר שלך ? גם שלי בבית הלך פייפן. נמצא בתיקון. פשוט יום אחד הוא לא עולה. מודיע שאין קובץ הפעלה. אני מקוה שלא הלך שם כל החומר. מעצבנים מאד הקומפיוטרים האלה. ממש נודניקים. כמו בני האדם, גם הם לא הכי פשוטים לתפעול, נכון ? מזל טוב לך. את כבר ילדה גדולה. תעשי המון חיים עם משפחתך. מה התכניות לקיץ ? מה נשמע בראש העין ? יש לכם קשרים עם השכנים ? בעלך הוא ימני או שמאלני ? ומה את ? אתם בראש אחד בענין הזה ? תהיי בריאה. יום טוב ביי

16/06/2005 | 15:09 | מאת: דנה

שלום, אני לא במצב טוב. אני נוטלת כדורים מסוג וונלה=אפקסור בגלל נטיות אובדניות חזקות. לאחרונה מצבי הרע חוזר, ואני פשוט לא רוצה להלחם בזה יותר. אם יש איזה פסיכולוג או פסיכיאטר באזור המרכז, שאפשר לסמוך עליו ושאוכל לממן, אני מוכנה לנסות ללכתת, אם זה לא דרך קופת חולים. תודה רבה דנה

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2005 | 16:15 | מאת:

הי דנה, את נמצאת במעקב רפואי כלשהו (פסיכיאטר/רופא משפחה) בהקשר לטיפול שאת מקבלת? יש לך שתי אפשרויות לטיפול, לא דרך קופ"ח: 1. במרפאה הציבורית לבריאות הנפש; את לא משלמת כלום. 2. תבדקי במחלקה לפסיכולוגיה של אונ' ת"א. הם מציעים טיפול שניתן ע"י בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה שמתמחים בפסיכולוגיה קלינית. מפקחים עליהם פסיכולוגים קלינים בכירים, כך שאת לא סתם שמה את עצמך בידיים לא מקצועיות. בכל אופן, מדובר בטיפול מסובסד. אני לא יודעת כמה עולה פגישה, ולכן כדאי שתיצרי איתם קשר. תשמרי על עצמך, הרה.

16/06/2005 | 16:39 | מאת:

הי דנה, מצאתי קישור לשירות הפסיכולוגי של אוני' ת"א: http://www.tau.ac.il/studentservices/dean/psychology-general.html הרה.

16/06/2005 | 14:12 | מאת: ליבי

מה שלומכם? לונג טיים נו סי... מצטערת על חוסר העקביות אבל חושבת על כולם כל הזמן אחותי מתחתנת ביום שלישי הבא ובין זה לבין העבודה לא נשאר זמן פנוי... מקווה שכולם בסדר ובקו הבריאות... 3> אני

16/06/2005 | 16:11 | מאת:

מזל טוב לקראת החתונה המתקרבת.

17/06/2005 | 00:58 | מאת: כמעט כולם

עזבי אותך מעקביות שמרי גם על קו הבריאות... ועל קווים מקבילים... וכמובן מזל טוב <7 ?

17/06/2005 | 01:56 | מאת: ליבי

האמנם ?

15/06/2005 | 23:47 | מאת: חדש בישראל אתר המשלם לכם כסף עבור ג

חדש בישראל אתר המשלם לכם כסף עבור גלישה קריאת דואר אלקטרוני הרשמות לאתרים ועוד לא עוד גולשים בחינם כאן לא מבזבזים זמן כנס ותתחיל להרוויח http://www.kesefkal.net/?refer=ayelet102

15/06/2005 | 23:57 | מאת: להזהר מדובר בנוכלים

.

16/06/2005 | 00:13 | מאת: להזהר בהחלט מנוכלים ומקקים

צודקת לילה טוב

15/06/2005 | 14:14 | מאת: דנה

ביקרתי את חברתי מאחר ועברה ניתוח. בעלה פתח את הדלת ובכניסה התנצל שאשתו ישינה . הוא העריך במילים את ביקורי ותוך כדי כך הוא ליטף את פני ואחר לחץ את ידי . וחזרתי לביתי. הייתי המומה והתעלמתי. מדוע הוא לא הסתפק באמירת תודה והיה חייב ללטפני?? תמיד לחשו לי נשים מהסביבה שהוא מתלהב מבחורות יפות. האם התנהגותו גובלת בחוצפה, מדוע נהג כך? איך הייתי אמורה בעצם להגיב? אגב, בעלי לעולם לא ילטף אישה או בחורה כדי להעריך את מעשיה. מה דעתכם על הנ"ל? - תודה - דנה.

15/06/2005 | 14:40 | מאת:

הי דנה, אני אפתח בשאלה ששאלתי אותך בפעם האחרונה שהשארת כאן הודעה (בשם אחר) - מה באמת מטריד אותך ביחסים שבין גברים לנשים? אם אני לא טועה, בארבעת החודשים האחרונים השארת כאן שלוש הודעות שונות מבחינת התוכן, אבל לא מבחינת הנושא, וכולן עוסקות בעניינים שבינו לבינה, כאשר אחד מן הצדדים נשוי. יותר חשוב להבין מה כל-כך מעסיק אותך בעניין הזה, מאשר לענות בכל פעם על שאלה אחרת, שבעצם אינה שונה בהרבה מקודמותיה. הרה.

15/06/2005 | 15:15 | מאת: דנה - להרה

היי הרה. שאלת יפה וכל השאלות שפניתי (3 פניות בפורום) זה הכל בינו לבינה. האם לדעתך, הנשוי הזה מנצל אותי, ואם לא איך אדע??? אני פוחדת שהוא נצלן. 2 נשים אמרו לי שהוא חרמן גדול. ומצד אחד אי אפשר לעשות הכללה. יתכן וסתם מחבב אותי ואולי מעוניין בסתר לדפוק אותי. איך אדע שהוא רק מחבב אותי או רק רוצה לנצל אותי מינית. או לעולם לא אדע? שאלותי הן שונות , אמיתיות וכולן אגב, מתייחסות לאותו אדם. האם מנסיונך (מקווה) תוכלי לעזור לי? ואודה לך באם תכתבי לי אם מקובל בעיניך שגבר נשוי שמודה לאישה חייב ללטפה? האם לא מספיק להודות במילים בלבד. אנא בטובך, כתבי לי בכינות מבלי ללגלג, הרי לשם מה קיים פורום זה???. תודה לך הרה. - דנה.

15/06/2005 | 11:21 | מאת: ג'וני

לא מזמן נפרדה ממני חברתי בריב סוער מאז אני פשוט משוגע אני חושב אליה כל הזמן לא מסוגל לאכול חולם סיוטים כל לילה ובבקר מתעורר בבהלה וצריך זמן להירגע ... אני מנסה להעמיס עליי כמה שיותר בעבודה ו חברים אבל זה לא עוזר לי ברגעים של בדידות אני פשות נחנק מסערת הרגשות ... אני מרגיש כמו מסטול תמידי.. אני לא יודעה מה קרה לי .... קבר רזיתי 8 קילו זה פשוט גומר אותי....

לקריאה נוספת והעמקה
15/06/2005 | 12:24 | מאת: דניאלה

כל החיים לפניך: בניית התמודדות למניעת התאבדות מחברים: פרופ' מולי להד ודר' עפרה אילון, הוצאת נורד, 1992. הספר מכיל תוכנית לבניית התמודדות ולמניעת התאבדות בקרב ילדים ובני נוער באמצעות שימוש בסיפור ובמטאפורה. הפעילויות כוללות בין השאר התמודדות עם אהבה נכזבת, לחצים חברתיים, סיוע והתגברות על אובדן.

15/06/2005 | 14:47 | מאת:

הי ג'וני, אני צריכה שתעזור לי להבין כמה דברים, בסדר? מדוע חברתך נפרדה ממך? זה היה משהו פתאומי או שהיתה איזושהי הדרדרות הדרגתית במערכת היחסים שלכם? ולמה זה נגמר בריב סוער? כמה זמן כבר עבר מאז המריבה והפרידה? פרידות הן בד"כ דבר כואב מאוד, בעיקר כשסיום של קשר נעשה בצורה לא נעימה [ריב, התנתקות חד-צדדית ומוחלטת (ממש בלי קשר לפוליטיקה)]. אם יש לך אפשרות ואתה מרגיש שאתה יכול, תקבע פגישה עם הבחורה במקום נייטרלי, ותסגרו יפה את הקשר שהיה לכם - בלי מריבות והאשמות מצד שניכם. פשוט לשוחח על מה שהיה, ועל הגורם/ים לסיום הקשר. ההתאוששות מפרידות תלויה בעוצמת הקשר שהיתה קודם לכן, לזמן שעבר מאז הפרידה ובכל אדם באופן אישי. אני קוראת שקשה לך ואתה לא מצליח להשתחרר. ובינתיים אתה מוצא שקשה לך לתפקד ובמקביל אין לך תאבון. אתה יכול לפנות לרופא המשפחה ולבקש ממנו איזושהי תרופה שתעזור לך להתאושש. כמובן שככל שהמצב נמשך זמן רב יותר, קיימת האפשרות של טיפול פסיכולוגי. אבל לפני הכל, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה. הרה.

15/06/2005 | 07:06 | מאת: שלומי

מה שלומך ? איך היה חג השבועות ? אכלת קצת עוגות גבינה ? אנחנו חגגנו את ארוחת החג החלבית במעדנים של הבנות. חני בת ה - 14 , הכינה עוגת גבינה טעימה מאד. אכלתי יותר מידי. תמי בת ה - 20, הכינה פשטידות גבינה. אחת של פטריות ואחת של תירס. דוד בן ה - 9 הכין ביסקויטים ממולאים בגבינה. טעמתי קצת מזה גם , כדי שיהיה מבסוט, זה לא היה ממש טעים. נדמה לי שהוא שכח לשים סוכר בגבינה. וזהו זה. אני הכנתי דג סלומון ונסיכת הנילוס. נראה לי שהוצאתי את זה מוקדם מידי מהתנור, זה לא היה ממש עסיסי. אבל אכיל. היה נחמד. למה את רוצה רק את הדי וי די ? לא רק סרטי אימה אני לא אוהב, אלא גם עוד ז'אנרים. למשל , הסרטים האלה של השודדים המתוחכמים שהם גיבורי הסרט ואיך הם מצליחים להערים על המשטרה. מדוע עושים אנשים סרטים כאשר השודד הוא גיבור הסרט ? איזה הגיון יש בזה ? ויש כל כך הרבה סרטים בז'אנר הזה. לדעתי, היה צריך לאסור את זה בחוק. למה להכניס לנוער רעיונות הפוכים מהשכל הישר ? למה להפוך פושעים לגיבורים ? זה פשוט מעצבן אותי. אחר כך מתבכיינים למה יש אחוז כל כך גבוה של פשע. באותה מידה, אני לא סובל סרטים כשהגיבור הוא רוצח שכיר. מנסים לעשות מאדם כזה מאוס שפל אכזר ופסיכופטי, אדם נורמלי מהשורה. הלו, הוליווד ! איפה אתם חיים ? רוצח שכיר קר רוח שמוכן לרצוח אנשים רק בשביל כסף , יכול להיות גיבור סרט ??? ניתן להתייחס אליו בסלחנות ובסימפטיה ???? קום און ! אין גבול להתדרדרות. הנה למשל סיפרת לי על סרט שעומד לצאת לאור על בעל ואשה ששניהם רוצחים שכירים. אין כבר על מה לעשות סרטים ? אנשים פשוט השתגעו לחלוטין. לא אוהב את הסרטים האלה. תגידי הרה, אין מספיק אלימות בחיים האמיתיים שצריך את זה גם בסרטים בלי סוף ובלי גבול ? למה לרצוח ? למה להרוג ? למה ? למה ? למה ? למה אלימות ? רבונו של הוליווד. למה לא נוף יפה , אהבה, מסירות, חברות אמיצה, וכאלה. טוב, מה לעשות, גם בספרים אני איש של סוף טוב. לא אוהב כשהורגים לי את הגיבור או הגיבורה. תנו לחיות . תפסיקו להרוג כל מה שזז. יאללה, מספיק פקה פקה לבקר אחד, תהיי בריאה, מה שלום הרגל ? יום נאה ולהשתמע

לקריאה נוספת והעמקה
15/06/2005 | 15:05 | מאת:

ביום שני אחה"צ היתה כאן כמעט כל המשפחה המורחבת. זה אומר, שהכנו הרבה אוכל. אני לקחתי על עצמי את הקינוחים (2 עוגות גבינה ומאפינס אוכמניות בלי סוכר לאבא שלי). חוץ מזה הכנתי לחם ושתי פשטידות. אבל היה עוד הרבה אוכל, ודודה שלי אמא שלי הביאה ערימת פחזניות. אבל אצלי כל יום הוא שבועות... בתור צמחונית אני אוכלת הרבה מאכלי חלב כל השנה. איזה כיף לך שהילדים מכינים דברים... שתי האחיות שלי לא יודעות מה עושים במטבח. מזל שהמציאו את המיקרוגל ואת המולטי-שף (מחבת חשמלית). כי אני אוהבת לראות סרטים לבד בחדר, ויש לי שם רק מכשיר די.וי.די. קשה לראות איתי סרטים... אני עושה 3-4 הפסקות במהלך הסרט, כי קשה לי להתרכז בסרט שלם. ocean's 11 ו - ocean's 12 הם שניים מהסרטים האלה שבהם השודדים מצליחים לבצע את זממם. הראשון יותר מוצלח מביניהם. אבל אלה סרטים מוצלחים מאוד. האמת היא, שנמאס קצת מהסרטים שבהם תמיד הטוב מנצח ומתגבר על הרע... זה משקף מציאות שקרית לחלוטין. ב-א-מ-ת!!! אתה מנסה לומר לי, שבגלל סרטים כאלה האלימות בקרב הנוער גואה מיום ליום?!?! טוב זה ויכוח ישן-נושן שנע סביב שאלת הטלוויזיה והתכנים המשודרים בה. אבל מה עם חינוך מהבית??? אני ראיתי הרבה סרטים אלימים ולא רצחתי אף-אחד, נכון? ותאמין לי שאני טיפוס עצבני... ובכל זאת אני לא מעתיקה מהסרטים למציאות. ראיתי את "הנוסע" - זה בדיוק סרט שבו אחד מהגיבורים (יש שניים) הוא רוצח שכיר (תפקיד מעולה של טום קרוז). כן, גם לדמויות כאלה יש זכות להיות גיבורות של סרטים. מה, כל הגיבורים צריכים להיות מיקי מאוס? בוא נחשוב רגע על סרטים לילדים, בסדר? אחד הסרטים הכי טראומתיים הוא... במבי! לרוב האנשים שאני מכירה, ואני מברת על אנשים בוגרים, יש זכרון ילדות מהסצינה שאמא שלי במבי מתה. ואח"כ אבא של סימבה מת בסרט "מלך האריות"... ומה עם שלגיה? האמא החורגת שלה נתנה לה תפוח מורעל. ועמי ותמי שנזרקו מהבית ע"י האם החורגת, ואח"כ כמעט והפכו לצלי בתנור של המכשפה. וסינדלה שסבלה מהתעללות נפשית. ויש עוד דוגמאות. אז בסוף מייפים את המציאות ומוכיחים שדברים טובים קורים לקורבנות. אבל מה הקשר בין זה לבין החיים האמיתיים? אלימות בסרטים לא מבנה את המציאות, אלא משקפת אותה. למחוק מרישמת הצפייה סרטים אלימים זה סוג של בריחה מהמציאות לאיזה עולם של פנטסטי שבו הסוף תמיד טוב. וכן, יש מספיק אלימות במציאות, אבל זה לא קשור לסרטים. ואם כבר על ספרים כתבת - מתכנן לנצל את שבוע הספר בשביל לקנות כמה? הרגל בסדר, מקווה שביום שני הבא אוכל להיפרד מהתפרים. וסליחה אם נסחפתי קצת עם הסרטים... קורה לפעמים שנסחפים, לא? צ'או.

15/06/2005 | 15:42 | מאת: שלומי

תרשי לי לחלוק עלייך. אני רוצה לראות סרט כדי לברוח מהמציאות. יש לי מספיק מציאות קשה בחיים . אם אני הולך לראות סרט או לקרוא ספר או לראות הצגה, אני נכנס לעולם הדמיון. בשביל המציאות המרה אני לא צריך סרטים. יש לי אותה מול העיניים יום יום. נכון ? סרטים וספרים זה אסקייפ. זה לשקוע בדמיון. ואני מעדיף עולם דמיוני נחמד וטוב שהטוב גובר על הרע. למה לא ? למה זה צריך לשקף את החיים האמיתיים ? לגבי ההשפעה של הסרטים על בני הנוער, אין בזה ויכוח בכלל. תשאלי כל איש חינוך. אין חולק על כך. את חיה בסרט הרה אם את לא חושבת כך. חחחח חיה בסרט , הבנת ת'קטע ? אקיצור, איך יצאו לך העוגות גבינה ? אין לי בעיה שנסחפת. להיפך, תיסחפי תיסחפי חופשי . העיקר שבסוף ההיסחפות, תגיעי לחוף מבטחים. תגידי לי, הסרטי אימה האלה, הם לא בדרך כלל עם סוף טוב ? תהיי בריאה וטובה ביי

14/06/2005 | 22:46 | מאת: 27

מי פנוי באלנבי?

14/06/2005 | 23:32 | מאת: 33

חה חה חה המונה דופק

15/06/2005 | 22:00 | מאת: 27

מה מונה? הכל בשחור, לא?...

14/06/2005 | 00:26 | מאת: גד

שלום לכולם מה עניינים אני בחור סבבה ראש טוב שעבר הרבה סבל בשנה וחצי האחרונות ופשוט נימאס לי כבר ואני זקוק לתמיכה וחיי חברה ככה קל יותר להיתמודד אני בחור ממש סבבה שכרגע לא עובד ניפרד מחברה ליפני חודש וחצי בערך מחפש חברים וחברה חדשים ועבודה ותמיכה להיתעודד אם מישהו מכיר איזה אתר או מקום מעניין של סדנא קבוצתית אשמח לישמוע תודה לכולם ושיהיה לנו רק טוב והרבה אושר ביי

לקריאה נוספת והעמקה
14/06/2005 | 00:32 | מאת:

הי גד, אני מתחילה דווקא מהסוף - אומנם אנחנו לא סדנא קבוצתית במובן השגרתי של המילים, אבל בהחלט נשמח עם תיקח חלק בפורום (אני מרשה לעצמי לכתוב בלשון רבים). אומנם פורום מציע בעיקר חיי חברה וירטואלים בלבד, אבל לפעמים זה מספיק בתור התחלה. בוא נתחיל בשאלה קטנה אבל גדולה - מה עבר עליך בשנה וחצי האחרונות שגרם לך לסבל? הרה.

14/06/2005 | 01:13 | מאת: גד

אז ככה הישתדל ליכתוב בקצרה עד ליפני שנה וחצי היו לי עבודה חיי חברה חבריי כל אחד תפס את דרכו והיתפזרו והיסתכסכתי אם חבר אחד וע"י זה נותק הקשר אם השאר האיתי בתקופה מאד קשה דאון וכתוצאה מיזה שלא בא לבקר בעת צרה אז לא היה לי אף אחד חוץ מחבר אחד שעשה תאונה רצינית שאיתו האיתי בקשר וכך ניכנסתי לדיכאון רציני כעבור 3חודשים לערך ניסאתי לעבוד בכח ולימצוא חברה וזה יסתדר העבודה הייתה זמנית ואחכ מילואים ואח"כ ניהיתי רגיש וטורדנות כפייתית אלה איסטור חברה שלי השתרללה במועדון ותיסבחה אותי בכל מיני דברים עקב היותה מתוסבכת וקטנה וסיפרה דברים לא נכונים בקיצור האיתי בקשר במקום אם אישה בונה אם אישה הורסת שתיסבחה וגרמה לי להמון סבל למרות היותי טוב ומיתחשב כל התקופה הזאת לא היה לי ממש חיי חברה וחלק מהזמן עבר בצורה קשה כל פעם ממשהו אחר היום אני מרגיש סבבה אבל אני זקוק לחברה ידידה חברה זה כיף יש יותר חשק לעשות דברים ככה עובדים תומכים אחד בשני מסיבות בילואים תרופה טיבעית בימקום ליסבול ואח"כ איפשר להיכנס לדיכאון ומשברים

14/06/2005 | 00:34 | מאת: כבקשתך

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/360

13/06/2005 | 22:32 | מאת: איה

או קונגטיבי

לקריאה נוספת והעמקה
14/06/2005 | 00:33 | מאת:

הי איה, אני מניחה שההודעה הקצרה הזו קשורה להודעה הקודמת... את רוצה להרחיב קצת בקשר להודעה הזו? הרה.

אני נמצאת בדיכאון מתמשך מגיל 18, ועד היום (בת 22). התחלתי לטפל באמצעות תרופות מינואר השנה. עד עכשיו התרופות לא עזרו לי, לפי הפורומים כאן הבנתי שהתרופות אדרונקס ואיקסל מומלצות לטיפול בדיכאון מתמשך, ובנוסף לכך מומלץ מאוד לשלב טיפול קונגטיבי או דינמי. העניין הוא שאני כ"כ מיואשת ולא מבינה כיצד הטיפול הזה אמור לשנות לי את האישיות, מה בדיוק מתבצע באותן פגישות בכלל... אני כ"כ מיואשת וזקוקה לתקווה, בבקשה תרגיעו אותי ותספרו לי על הטיפול עצמו, והאם זה עזר בכלל כולל טיפול תרופתי ( וסוג התרופה ) בתודה רבה מראש מקווה כבר לטוב.........

לקריאה נוספת והעמקה

הי איה, בכל מה שקשור לטיפול תרופתי, מומלץ להתייעץ עם מנהל פורום פסיכיאטריה הסמוך. אבל באופן כללי בהחלט יש מקום לשילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי. אפשר לומר שבהרבה מקרים זה השילוב המנצח. יש הבדל מאוד גדול בין טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לבין טיפול פסיכודינמי, הן מבחינת שיטת העבודה של המטפל והן מבחינת מה שנדרש מן המטופל. אני מציעה שתחפשי בגוגל (למשל) מידע על שתי שיטות הטיפול כדי להתרשם ממה שעומד מאחורי כל אחת מהן וללמוד מה מתבצע בפגישות. בכל אופן, טיפול פסיכולוגי אינו נועד למטרות של שינוי אישיות. המטרה היא לשנות דפוסים הרסניים, להבין את עצמנו טוב יותר וכן הלאה. הרה.

13/06/2005 | 22:05 | מאת: פרח שחור

מה שלומך ?מה היה לך ברגל ??ציסטה? רפואה שלמה ! הרה , אין לי זוגיות,אבל ,הכרתי ידידה נחמדה רציתי להכיר מישהי שעוובדת עם אנשים חשבתי אולי תצא לי איזו עובדת סוציאלית נשקנית וזה ישמח איתי אבל ששוחחתי איתה גילתה לי שהיא רופאה וקיבלתי פחד גבהים ומה גם שהיא חיפשה צעירות מחר היום האחרון של הלימודים במכללה שלי אבל בעקבותיהם באות הבחינות והעבודות והרה אני כל כך לא מוכנה נפשית נתנו לנו בסיפרות לקרוא ספר על איזו דמות טראגית , זה עושה לי כל כך דמוראליזציה אוי לי איזה חם הערב

לקריאה נוספת והעמקה
13/06/2005 | 22:52 | מאת: הרושקה שלום

,אני לא יודעת למה התמזמזתי עם הזמן הערב היו לי כל כך הרבה דברים לעשות אני אצטרך להישאר ערה בגלל זה עד לפחות אחת . הרושקה ,לא כתבתי כאן הרבה זמן כי לא הייתי צריכה היה לי יום נהדר( וגם אתמול בערב) כל היום הייתי בחיק המשפחה הקצת יותר רחבה וכולם התחשבו בזה שהייתי צריכה ללמוד והיו מאה אחוז ...לא בגדתי ...סתם התפרפרתי ראיתי בהפנינג הגאווה את האקסית שלי ואני חושבת שהיא קודם ראתה אותי ... כשהיינו יחד היא היתה הרבה יותר יפה ...

14/06/2005 | 00:28 | מאת:

אז מה דעתך על הזיכוי של מייקל ג'קסון? אחותי אמרה לי עכשיו שזיכו אותו... וואלה - האמריקאים האלה קצת מסובבים. טוב, אבל הם זיכו גם את או.ג'יי סימפסון. אז כנראה שזו באמת ארץ האפשרויות הבלתי נדלות. טוב, סתם גלישה לנושא אקטואלי (ולא ממש מעניין). כמו שאת רואה, גם אני הגעתי לפורום רק בשעות האלה. הייתי עסוקה ביומיים האחרונים (בכל זאת - לארח 20 איש בערך) , אבל עכשיו הכל קצת יותר רגוע. תמיד נחמד לראות אותך כאן, אבל זה נתון לבחירתך. ואני חושבת שאת זה את כבר יודעת, נכון? אבל באמת - מה זה עשה לך שראית אותה בהפנינג? מעבר להבחנת היופי של אז והיום...

14/06/2005 | 00:21 | מאת:

מה היה לי ברגל? בחיי שאני לא זוכרת באיזה מושג השתמש הכירורג... נדמה לי שמשהו שמתחיל באות ד'... תודה! אני לא מזלזלת בערכה של זוגיות. אבל אני בהחלט חושבת, שלפעמים אפשר להסתדר גם בלעדיה. מה תחום ההתמחות של הרופאה הזו? ולמה זה הבהיל אותך כל-כך? ובת כמה היא בכלל? הסמסטר שלי נגמר עוד שבועיים. הבחינות - עוד חודש. אני אף-פעם לא מרגישה מוכנה לקראתן. ותמיד לקראת סוף הסמסטר אני פתאום מתגעגעת לתחילתו. עבודות אני מגישה במהלך רוב הסמסטר, כך שהעומס מתחלק. אבל בין אם מוכנים נפשית ובין אם לא, זה משהו שחייבים לעשות, אחרת כל הלימודים יורדים לטמיון. נתנו לכם לקרוא על דמות טראגית ספציפית, או שנתנו לכם בחירה חופשית?

08/06/2005 | 14:38 | מאת: שלומי

את מבריזנית עולמית , יו קנואו דט ? באה לכמה דקות, ונעלמת לכמה שבועות. ככה עושים ככה יפה ? איפה למדת את זה ? מדודה פאתיחה ? אותך לניר. הוא לא יאהב את הריפורט שלי לגבייך. ברור ? תיכף ומיד תבואי לדווח מה קורה איתך. בסיידר ? אולי הפגנת באיזה צומת ועצרו אותך ? אולי ההורים שלך לא באו לשחרר אותך ? אולי ימסרו אותך לאימוץ למשפחה אומנת ? אגב, יש לך סרט כתום על האוטו ? לי יש 2. אחד על האנטנה, ואחד על המראה הימנית. דוקא צבע יפה הכתום זוהר הזה. אהבתי. יאללה , ביי להשתמע

08/06/2005 | 21:02 | מאת: שמחוש....

אי אם איר.... היי שלומי שלי.... לא שמה דגל כתום על האנטנה..... כי אין לי אנטנה....... סתאאאאם....... כי אני בעד ההתנתקות.....למרות שאני בטוחה שאחרי ההתנתקות.....הברדק יחגוג..... אני שונאת את הממשלה הזו...כי היא מושחתת----והציבור פרייר....כי התרגל....... כמו אותו תליין שהכומר אומר לו "תראה התלוי מתנדנד"-- עונה התליין "לא נורא, הוא יתרגל """"" מה אתה מכין לחג מתן תוריה---פיצה עם קשקבל ? עוגת גבינה "כושית" ?גבינה בולגרית ? (אני מתה על זה ) או פסטליקו עם גבינת כבשים ?? ובכלל תסביר לי למה בחג מתן תורה אוכלים גבינות ? מה רע באיזה לאפה עם שאוארמה אצל שכנתי סימה ? יש להכנס למו"מ בחג הזה (ממולאים ומלווח )- - - שלומי ? על הסובך שאתה פותח את העיניים הירוקות שלך ,,מה אתה שותה....שוקו? קפה תורכי? הפוך? תה עם נענע ? עם לימון? או מים קדושים של הבאבא ברוך?. האם אתה מניח תפילין בבוקר ? על היד לא בארון~~~ האם יש לך גשר (לא על השיניים אלא ביום ראשון) וחץ מזה יש לנו ראש חודש....אז שיהייה לנו חודש שכולו טוב.... נשיקות .....ממני....אהובתך ששלחה לך מכתב בבקבוק --הנחתי אותו בנחל ..איתן....

09/06/2005 | 12:50 | מאת: שלומי

את באמת בעד ההתנתקות ? מעניין מאד. כל הבנות כאן שמאלניות. נדמה לי גם מיכל והרה. טוב, אין לי כח להתווכח על זה. כל אחד , זכותו לדעתו. נקווה שבסופו של דבר , דברים יסתדרו לנו כאן. לעת עתה, זה לא נראה ככה. אני לא שותה על הסובח. על הסובח אני משפשף שיניים, ונוסע לתל אביב. וכשאני מגיע לכאן , בערך בשבע בבקר, אני מוציא כוס קפוצ'ינו מהמכונה. (עולה רק שקל, זה מסובסד). אחר כך אני עושה לי קפה נטול קפאין . הבנת ? 2 סוכרזית בבקשה. אני שותה איזה 6 כוסות כאלה ביום עבודה. תפילין אני מניח, ברור. כל יום חוץ משבת. וגם מתפלל 3 פעמים ביום. למה את שואלת ? איפה הנחל האיתן הזה ? כדאי לי לחפש את הבקבוק ? יש משהו מעניין במכתב ?

08/06/2005 | 14:34 | מאת: שלומי

קיבלתי את הדף עם ההוראות. קיבלת את המייל שלי ? את לא עונה לי משום מה. בטח עסוקה עם החמודים המהממים שלך. שיהיו בריאים. את אופה עוגות גבינה לכבוד חג הקציר המשמש ובא ?

08/06/2005 | 22:20 | מאת: מיכל

קיבלתי המייל, היא לא קשה סתם נראית ככה. הטריק הוא להכין את זה טעים. אני אלמד אותך...שפית או לא...? וכן...עסוקה...אבל הנה מוצאת זמן גם אליך... אני אסתפק בעוגות המדהימות של חמותי... יום נעים וחג שמייח...

09/06/2005 | 12:45 | מאת: שלומי

ומדכא. נראה לך שאוכל להחזיק מעמד עם ארוחת צהריים של קישוא מטוגן בשמן וזהו זה ????? ולמה אין ארוחות בקר ??? חשבתי שאומרים שארוחת בקר זה נורא חשוב. ומה זה כרוב מבושל + שמן ? פשוט לשתות קצת שמן ? איזה שמן ? 3 גזרים מבושלים עם שמן ? זה לא נקרא מבושלים, זה נקרא מטוגנים. הם אוהבים שמן וכרוב היפנים האלה. כל הכבוד לך שאת מחזיקה מעמד. את באמת לא מרמה ?? יודעת מה, אני אחכה שאת תגמרי את השבועיים ותדווחי לי מה קרה. בסדר ? תודה.

08/06/2005 | 14:32 | מאת: שלומי

וור אר יו ? השארתי לך הודעה למטה. נראה אם תמצאי. הכל בסדר אצלך ? להשתמע ביי

08/06/2005 | 23:15 | מאת:

אבל לא היה לי ממש זמן להגיב. בוא נסכם ככה בקשר לסרטים - תכתוב רק את מה שיש בדי.וי.די. אגב, ביום שלישי בלילה ראיתי את אחד מסרטי האימה הכי טובים שיש... ואני לא נבהלת בקלות :-) אם אתה אוהב סרטי אימה, תפנה לך 88 דק' ותראה את "הטינה". סרט שגורם ללב לדפוק שעות נוספות. אני בסדר. יש לי תפרים ברגל אחרי שהוציאו לי משם גוש ביום שני. אבל זה בקושי כואב, ורק צריך להחליף תחבושת פעם ביום. שיהיה חג שבועות שמח וגבינתי. ביי.

09/06/2005 | 12:40 | מאת: שלומי

את יכולה ללכת בלי בעיות ? אכין רשימה של הדי וי די. אין לי הרבה מהם כי נתתי בוחטה למישהי. כשהיא תחזיר, אחזור אלייך. אני שונא סרטי אימה. פשוט מתעב אותם. למה אנשים עושים את זה לעצמם ? את אוהבת את הז'אנר ? מה קורה שם בסרט ? מה כל כך מפחיד ?

07/06/2005 | 23:34 | מאת: לין=))

מה לעשות אני כל הזמן חותכת את היידים שלי במקום של הורידים !!??.

לקריאה נוספת והעמקה
08/06/2005 | 06:58 | מאת: שלומי

בטח היו לך חיים מאד קשים. את רוצה לספר לנו על כך ? למה את רוצה להתאבד ? כל כך רע לך בחיים ? תהיי בריאה. תהיי אופטימית. אולי מעכשיו דברים יתחילו להשתנות ? אולי הכל יתהפך לך לטובה ? יום טוב לך. ביי

08/06/2005 | 23:24 | מאת:

הי לין, כמה זמן את כבר פוגעת בעצמך? המטפלים שלך מודעים לזה? פציעה עצמית היא לרוב אמצעי שמבטא כעס, כאב, ריקנות ועוד רגשות שליליים, שאנחנו לא מצליחים לבטא בצורה בריאה. אני לא יכולה לכתוב לך "תפסיקי וזהו" כי אני יודעת שזה לא פשוט, ושצריך לעבור תהליך של למידה מחדש, בתוך מסגרת טיפולית, שבו לומדים לבטא את הרגשות השליליים בדרכים מקובלות. הרה.

07/06/2005 | 23:30 | מאת: לין

למה הפסיכולגים ישר שולחיםאת כל הילדים מחלקות פסיכיאטריות ולא עוזרים לנוו ? בכל פעם שאני מגיעה לפסיכיאטר אני שומעתת את אותם הדבריםם את תיהיי ככה ואת תיכנסי לגהה ונעלה לךאת המינון של הכדורים !! למה הם יש ממהרים להכניס אותנו למודות סגורים ולא רוצים לטפל בנו? אני הייתי בגהה ויש לי תראומה משם לכל החיים !! וזה הרס לי את החיי עוד יותר! וזה גרם לי עוד יותר לרצות למות .. אזז בשביל מה .??

08/06/2005 | 23:21 | מאת:

הי לין, מניסיון אישי ומתוך היכרות עם הרבה אנשים אני יכולה לומר לך דבר אחד בודאות - פסיכולוגים לא שולחים ישר את כל הילדים למחלקות פסיכיאטריות. אני מכירה הרבה פסיכולוגים, ורובם משתדלים להימנע מהאופתיה של אישפוז. אבל יש מקרים שבהם אישפוז הוא האופציה הכי נכונה והכי מתאימה. צריך לשקול כל מקרה לגופו. ויש ילדים שהאישפוז מהווה בשבילם חגורת הצלה. יש הרבה דברים לתת עזרה. בואי נניח שמישהו חולה מאוד וצריך לעבור ניתוח. מדובר בהליך לא נעים שכרוך בהחלמה כואבת לעתים, אבל אם לא יעשו לאותו אדם את הניתוח הוא עלול למות או לסבול הרבה יותר. אני לא מכירה אותך ולא את ההסיטוריה הנפשית שלך, כך שממש קשה לענות לך ספציפית. אני רק יכולה לשער, שאם את מטופלת תרופתית ונזקקת לאישפוז, אז כנראה שאלה הדברים הנכונים עבורך. יתכן ואני טועה, אבל אני צריכה יותר מידע עלייך. דברי עם המטפל/ת שלך על הטראומה שנגרמה לך בעקבות האישפוז. ותנסו לבדוק ביחד מה אפשר לעשות בשביל להימנע מאישפוז חוזר. הרה.

10/06/2005 | 01:00 | מאת: שרוני

הי לין. אני קוראת את מה שאת כותבת, לא מכירה אותך אבל דואגת לך כל כך. בבקשה שמרי על עצמך, שמרי נפשך. החיים יקרים מכל. אני לא יודעת מה עבר עלייך בחיים, מה כואב, מה מעציב אותך כל כך עד שאת מוכנה לאבד את חייך...אני חושבת שאם את בטיפול, תנסי לעזור לעצמך כמה שאת יכולה ותשתפי את המטפל/ת שלך במחשבות האובדניות שלך. אני שולחת לך מכאן הרבה אור ואהבה , מאחלת לך שתתחזקי ושתשמרי על עצמך, על נשמתך.

10/06/2005 | 01:00 | מאת: שרוני

הי לין. אני קוראת את מה שאת כותבת, לא מכירה אותך אבל דואגת לך כל כך. בבקשה שמרי על עצמך, שמרי נפשך. החיים יקרים מכל. אני לא יודעת מה עבר עלייך בחיים, מה כואב, מה מעציב אותך כל כך עד שאת מוכנה לאבד את חייך...אני חושבת שאם את בטיפול, תנסי לעזור לעצמך כמה שאת יכולה ותשתפי את המטפל/ת שלך במחשבות האובדניות שלך. אני שולחת לך מכאן הרבה אור ואהבה , מאחלת לך שתתחזקי ושתשמרי על עצמך, על נשמתך.

07/06/2005 | 10:56 | מאת: שלומי

וואטס הפנינג וויט יור בוי פרנד ? המצב באמת השתפר ביניכם ? אתם מדברים כבר על חתונה ? את באמת מנסה לרדת במשקל ? אולי תביאי לי את הדיאטה שלך ? את עושה התעמלות כלשהיא ? איך הולך לך ? להשתמע

08/06/2005 | 04:57 | מאת: מוטרדת

העונהככל הנראה, אני לא סוגרת על חתונה:- הפרטנר שלנו אינו עומד בברומטר שלי. הסטרטר שלו אינו עולה בקנה מידה עם הפרמטר שלי. בקיצור: שמחה וששון...במובן השלילי של המילה. מתכון כשלי לבטח יקדיר פניך מלבד את שולי הקדירה:- המתכון שלי הנו מתכון בטוח לדיכאון. תצא כמה שפחות, תהא חשוף פחות לגירויים. התנזר מכל סוג של אירועים ושלל מטעמים שהחיים מציעים. והא לך מתכון בטוח לאכול את הלב ואולי לקנח בקופסת שימורים. אני בתקופה מאד אלגית, קודרת ומהורהרת. רצופה בטראגדיות ושאר ירקות........ תחזיק מעמד, איש שלומי. הנך חביב כתמיד. מוטרדת.

08/06/2005 | 14:30 | מאת: שלומי

מה יהיה ? אולי נעיף ת'בויפרנד לכל הרוחות ונמצא מישהו יותר נחמד ? אולי הדיאטה שלך יותר מידי מחמירה ? אולי תפסיקי להיות כל כך מוטרדת מהחיים ? אולי תקחי את הכל יותר באיזי ? סך הכל, כולנו מתים בסוף, למה שלא נעביר את הקצת שיש לנו כאן , בעולם המחורבן הזה, בכיף עד כמה שאפשר ? חשבת פעם להיות סופרת ? שכחתי, באיזה מקצוע את ? את עובדת בכלל ? ואיך הפרנסה ? את גרה עם המשפחה שלך או לבד ? את כמובן תעני רק על מה שבא לך. להשתמע מה את עושה בחג השבועות ? תאכלי קצת עוגות גבינה ?

07/06/2005 | 10:43 | מאת: שלומי

אני לא מצליח לשלוח אלייך מייל. זה חוזר חזרה עם שגיאה שאומרת שהתיבה שלך מליאה. אולי תשלחי אלי מייל, ואז אוכל להשיב לך. בסדר ? תודה נשמה. יום כתום. בי

07/06/2005 | 12:37 | מאת: מיכל

יש לי בעיה במייל לא מצליחה לשלוח רק לקבל... קיבלתי את מס הפקס שלך ושלחתי לך. קיבלת?

07/06/2005 | 14:59 | מאת: שלומי

עדיין לא קיבלתי. אני ממתין בסבלנות. על כל משמני. באמת היפנים ציפלונגים כאלה. מעניין למה.

06/06/2005 | 23:52 | מאת: טלי שבירו

15.6.05: סדנת מבוא בריברסינג תתקיים בתאריך 15.6.05 יום חמישי בשעות 19:30-22:30 בנווה סביון. הסדנא תכלול רקע על הריברסינג, תהליך חוויתי של נשימה מעגלית ותהליכי מודעות. מחיר הסדנא 90 ש"ח. לפרטים באתר : http://www.rebirthing.co.il ובטלפון 052-8566947

07/06/2005 | 03:04 | מאת: מוטרדת

אשמח לקבל פרטים קונקרטים טרם הזימון הכרוך במשאבים כבירים ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בסדנת מבוא - סדנת הכרות והתערטלות בפני הנושא ללא רקע מקדים ומתאים.

07/06/2005 | 16:47 | מאת: טלי

שלום, לא הבנתי בדיוק למה התכוונת, אז אני אתן לך עוד תאור על הריברסינג: הריברסינג הינו כלי עוצמתי של נשימה מודעת אשר מאפשר לנו להשתחרר מכבלי העבר, ע"י שימוש בפעולה הבסיסית ביותר שלנו בחיי היום יום – הנשימה. זהו אחד התהליכים הכי מדהימים שקיימים לשינוי והתמרה עצמית אם לא המדהים מכולם. למי מיועד הריברסינג? כל אחד מאיתנו צריך לחוות ריברסינג ! התהליך פונה לכל אחד ואחד היות ולכולנו יש פחדים ומחסומים בחיינו שהיינו רוצים למוסס להפוך את חיינו למאושרים ומוארים יותר. בכל תהליך שאנו עוברים אנו מחזירים לעצמנו איכות כלשהיא שאבדה לנו, ומכניסים לחיינו אנרגיה חדשה של איכות זו. זהו תהליך בטוח, עוצמתי ועדין המשתמש בנשימה מעגלית מונחית המאזנת את אנרגיית הגוף (צ'י) ,מנקה ומשחרר טראומות ישנות וסימפטומים מציקים, מזרז תהליכי שיפור והבראה ומביא אנשים לחוות תחושה של אהבה עצמית אמיתית באופן מהיר וקל. בסדנת המבוא אנו נרחיב על כל היבטי התהליך, ומה ניתן להשיג באמצעותו ולבסוף נחווה את התהליך בקבוצה.

06/06/2005 | 12:21 | מאת: שלומי

האם יש כדורים מדכאי תיאבון שאינם מסוכנים לבריאות ? לא יודע מה לעשות עם התיאבון שלי. למה אני תמיד רעב ? רוצים לשמוע מה אכלתי עד עכשיו ? נכון שאתם נורא רוצים לשמוע ? טוב, מכיוון שאתם כאלה סקרנים, ולא עוזבים אותי במנוחה, ומבקשים ומבקשים ומבקשים, ממש קשה לי לסרב. במיוחד לאור העובדה הידועה שאני בחורצ'יק עם לב זהב, שלא יכול לעמוד בפני תחינות, אז אגלה לכם, מה שלומי הזללן הספיק לטחון עד עכשיו יום שני בצהריים, ובכן, על הבקר, 2 כוסות קפה , אחר כך ארוחת הבקר, 4 פרוסות לחם בריאות עם חפיסת קוטג' שטראוס 5 אחוז. 2 מישמישים טעימים. 2 נקטנרינות. 2 אפרסקים. וזהו זה עד כה. ואני רעב!!!! מה יהיה ?

06/06/2005 | 12:30 | מאת: מיכל

תגיד שלומי אתה לא אוכל ירקות? אתה רעב כי אתה אוכל יותר מדי סוכרים ופחמימות שגורמים לתחושת רעב... אפשר להחליף חצי מכמות הפירות בירקות למשל ולהקטין את כמות הקוטג' והלחם בחצי... אפשרי...? חוצמזה שמעתי על דיאטה יפנית חדשה בלי כדורים ובלי שטויות, של 13 ימים, שמבטיחה אחריה שמירה על המשקל לפחות לשנתיים... מה אתה אומר? מתאים לך?

06/06/2005 | 12:54 | מאת: שלומי

אבל זה כשר ? מה אוכלים שם ? אגב, אני אוכל המון ירקות. היום לא יצא לי. ומה שלומך את מיכלינקה ? יש לך כאן הודעה היכן שהוא שלא שמת לב אליה. אולי היא כבר עברה לדף הקודם. את עצמך בדיאטה כלשהיא ? צריכה להוריד משקל ?

07/06/2005 | 03:09 | מאת: מוטרדת

המסה שאכלת מזכירה לי את המיסה (הנוצרית) המטהרת והמקדשת את הגוף- של אותם המסתאבים הרעבים והמסתערבים הרעבים לקמצוץ של קדושה וסיגופין בים של חולי וחולין:- דהיינו: אין מדובר בכמות היסטרית ומסחרית. תרגיע... והעיקר לבריאות! מוטרדת- ולא בכדי.

07/06/2005 | 23:42 | מאת: לין=))

תקשיבב קודםם כלל ... צא מיזהה כדורים זה מזה לא הפיתרוןןן.....אוקיי אתה פשוט תריך ללמוד לסתום קצת ת'פה ותאמין לי אני מבינה בדיאטותת אני כל החיים שלי עושהדיאטות כי אני אוכלת הרבה אולי לא כמוךך אבל אני אוכלת וחוץ מיזה תלמד להנות מהאוכלל ותוכל הרבה אפילו המון אבל שזה יהייה בריא ..וכמה שזה נשמע בולשיט תאמין לי זה טובב הכו שרמוטהה טוובב פשוט תוכל קצת בבוקר ותסתום ת'פה עד הצהריים איפלו תגווע מרעב ואם אתה ממש גווע אזז תוכל פרי או ירק (ירק עדיף)

גם אני חשבתי לנסות את הכדורים האלה אבל אם יש אפשרות אחרת- אני אשמח לקבל את הדיאטה היפנית שהמלצת עלייה. תוכלו לשלוח לי לפקס 02-5489100?? ולהודיע לי לפני שאתם שולחים ל-052-8549719 תודה רבה טוב לגלות שיש אנשים נחמדים :-) שמרית

05/06/2005 | 12:39 | מאת: סיגל

אני אמא ל3 ילדים, נכנסתי להריון לא מתוכנן מבעלי . לדעתך הפלה על רקע כלכלי קשה הוא מוצדק ??? תודה למשיבים.

לקריאה נוספת והעמקה
05/06/2005 | 14:48 | מאת:

הי סיגל, התייעצת עם בעלך בנושא הפלה? בסופו של דבר מדובר בגוף שלך ולכן ההחלטה הסופית היא שלך, אבל מה יש לו להגיד בעניין? אני לא יכולה לומר לך אם הפלה היא המעשה הנכון. ההחלטה צריכה להיות שלכם לאחר ששקלתם היטב את כל הנתונים (כולל מצב כלכלי, רצון ויכולת ללדת ולגדל ילד נוסף וכן הלאה). תבררי עם עצמך אם את חושבת שתוכלי לספק לתינוק חדש את כל מה שהוא צריך, אם את פנויה רגשית לגידול של ילד נוסף ואם יש מקום בבית לעוד ילד. באופן כללי אני לא נגד הפלות, רק חושבת שצריך לשקול כל מקרה לגופו ולבדוק היטב את היתרונות והחסרונות של כל החלטה (ללדת או להפיל). הרה.

06/06/2005 | 07:17 | מאת: שלומי

אני לא מזלזל בבעיה כלכלית, אבל ההרגשה היא שכל כך חבל על ילד או ילדה חמודים ומתוקים רק בגלל כסף. כמובן, אל תדון את האדם עד שתהיה במקומו. קשה לי לשפוט אנשים אחרים שנמצאים במצוקה כלכלית וחרדים מה יהיה עם עוד תינוק. ממש אבין אותך אם תחליטי על הפלה, וכמו שאומרת הרה, זה הגוף שלך והחיים שלך, אבל אשמח מאד אם תחליטי בכל זאת להשאיר את הפיצפון / פונת. נדמה לי שבטווח הארוך, את תשמחי בהחלטה שכזו. שיהיה לך בהצלחה. חיים טובים ומאושרים. ושהמצב הכלכלי שלכם ישתפר. אמן. יום טוב.

06/06/2005 | 08:27 | מאת: שמחוש...

סיגל בוקר טוב,שלומי לדעתי מכוון אותך נכון ,בניית אושר הינה רק לטווח הזמן של היום או מחר אלא לטווחים יותר ארוכים ואין כמו ילדים -מתכון לאושר. מכירה כמה זוגות שהססו בגל סיבות כלכליות והיום כמה שנים אחרי הם ממש מאושרים, נכון בעייה כלכלית היא בעייה רצינית ויש להתחשב בה אך את יודעת כמה אנשים מצליחים ישנם שילדותם הייתה דוויה ,נטולת ממון, גופף הוא שלך וכמבון ההחלטה היא שלך ושל בעלך.... מאחלת לך הצלחה בכל מה שתחליטי..... מי חוגג את יום ירושלם ואיך

07/06/2005 | 03:38 | מאת: מוטרדת

אני בעד מניעת הריון מלכתחילה. וכל המרבה במניעה וממעיט בילודה- הרי זה משובח בעייני! אך חס וחלילה לא בעד הפלה ורצח של תינוק חי, נושם ובועט! אנא ממך, פני לאגודת : "אפרת" הם יספקו לך את התמיכה הריגשית ובמיוחד הכלכלית- המניע המונע את לידת הנשמה לרדת לעולם. הם יעניקו לך הן את התשתית הראשונית והן את התמיכה ארוכת הטווח לצורך גידולו לתפארת מדינת ישראל. הם יהוו לך "רשת ביטחון" כלכלי- וודאי ואידיאלי! (החל מציוד אלמנטרי, לרבות סיוע במקומות לימוד וחינוך וכלה בקיצבה כספית קבועה ויציבה- באם תידרש) אני מכירה נשים רבות שחבות לאגודה את החיים שלהם- לאחר שהתינוק בא לעולם הוא מילא את כל חייהם באושר עילאי צרוף ועם לידתו המזל נפתח, זרם באמצעותו, המזל היה עצור ו צרור באמתחתושל התינוק המתוק וכיכרו לצורך פירנוסו- בידו בשונה מנשים מסויטות (שאני מכירהברמה האישית) שעברו הפלה וחייהם אינם חיים, והם נתונות בכף הקלע עלי חלד : לא מטיבות לישון אם בכלל, פיתחו תופעות חרדה, חלומות ביעותים, דיפרסיות למינהם וכל מרעין בישין, חולאין ודווין. (מלבד העובדה שהם חבים להם את חיי עולליהם- כמובן מאליו) האגודה היא פילנטרופית והומניטרית- מלכ"ר- מוסד ללא כוונת רווח והם מוזנים מתרומות של רחמים בני רחמנים ומוכנים ומזומנים ומתורגלים לנשים כדוגמתך. באם לא תמצאי את מספר הטלפון הגורלי של האגודה, אני כאן. עצם ההתלבטות שלך מעידה על כך שהתינוק בריחמך חשוב לך ואינך לוקחת כצעד טריוויאלי ומובן מאליו את אופצית ההפלה- רצח התינוק חסר הישע- על לא עוול בכפו. אני כאן מצפה למוצא פיך...

02/06/2005 | 17:46 | מאת: מאיה

מכירה את הג'יבריש המרגיז, גם לי היה מייל באינטרמייל וברחתי מהם (בגלל עוד פאשלות). תעשה מייל בוואללה, ממש נחמדים. ועכשיו למה שבאמת חשוב- אמרתי או לא אמרתי שרון בובית?!?!! לאכול אותה! ולא רק יפה ואופה כמו אימא שלה :) גם ילדה טובה ונוחה מאוד (טפו טפו מלח מים שום בצל ופלפל). אכן תרמתי את חלקי למולדת. שירתתי כמש"קית תכנון כח-אדם (שם פלצני לפקידה) בחיל המשטרה הצבאית. היה בסדר. הרבה כאב ראש בגלל שהייתי היחידה שעבדה על מחשב בתקשורת הצה"לית בכל הענף. וגם הייתה לי מפקדת רס"נית. והיא הייתה רווקה. ואף אחד לא חיכה לה בבית בערב... אז היא השאירה אותי לשעשע אותה.... בתירוצים של עבודה... וגם ראש הענף הייתה אישה רווקה, אבל היא גם הייתה זקנה בנוסף לכל הצרות... וגם לה היה משעמם... וגם לה לא חיכו בבית... :( ובסוף השתחררתי.... את בעלולי היקר, a.k.a שגיא, הכרתי דרך אחותי. הוא למד איתה בכיתה. היא קטנה ממני בשלוש שנים. והוא קטן ממני בשנתיים וחצי... אני ממש מייקלית ג'קסון :) יצאנו פעם ביחד לדיסקוטק והוא כל הערב נידבק אלי וכירכר סביבי ועשה שמיניות באוויר כדי למשוך את תשומת ליבי. בסוף ריחמתי עליו והסכמתי לצאת איתו.... רק שיפסיק להשפיל את עצמו בפומבי ככה... לא נעים... כנראה שהוא סימם אותי או משהו כי "פתאום" אחרי חמש וחצי שנים יחד התעוררתי נשואה :) עוד לא ממש יצא לי לעשות טיול רציני בחו"ל. הייתי בשוויץ טיפה וטיפטיפה בגרמניה ועוד קצת ברודוס ואם מחשיבים את סיני- אז בטאבה. החלום שלי זה לטוס לרומא. אומרים שהיא מדהימה. ובלי שום קשר יש לי ביום שישי הבא (10/6) יומולדת חגיגה נחמדת, אז שגיא (הבעלול) רצה להפתיע אותי עם טיסה לחו"ל, אבל הדרכון לא היה בתוקף ורק אני יכולתי לחדשהו, אז ההפתעה כבר לא מפתיעה. אמרתי לו שלא יצטער, ושעדיין אני אשמח למצוא כרטיסי טיסה מתחת לכרית. שהוא יתרוצץ ויטרח ואני רק אגיע לטיול :)) שאלתי בנימוס ותקווה אם נוסעים לרומא, אז הוא אמר שבעקבות תקציב לוחץ אולי נטוס לאסיה איפושהו. גם טוב, העיקר קצת חופש לשנינו. רון "תיזרק" להורים שלי. אולי נאסוף אותה כשנחזור :) בטח תקרא את זה רק שבוע הבא, אז אאחל לך גם שבת שלום וגם שבוע טוב. רטרואקטיבי, שלא תגיד שאני לא חביבת הקהל :) יום קסום, מאיה

06/06/2005 | 07:14 | מאת: שלומי

סליחה על אחור תשובתי, וואו, חמש וחצי שנים יצאתם עד החתונה ? מה לקח לכם כל כך הרבה זמן ? אני לא מבין, לנסוע לאסיה היכן שהוא יותר זול מלנסוע לרומא ? או שהשהות ברומא יקרה ? אז זהו זה ? ביום ששי הזה טסים ? תעשו חיים. ושובו הביתה בשלום. תביאי לנו לכאן רשמים וחוויות. את מתרגשת לקראת הנסיעה ? מתי בפעם האחרונה יצאת מהארץ ? זה נחמד שיש לך הורים שמוכנים לקחת את הילדה. יש הרבה זוגות שאין להם את הפריווילגיה הזאת. הם סבא וסבתא משקיענים ? כל הכבוד להם. איפה את נמצאת בפוליטיקה ? את שמאל ימין או מרכז ? די מדכא מה שקורה כאן במדינה. מכל הבחינות, תאונות, מלחמות, עוני, פשיעה. מה יהיה ? יש הרגשה שאנחנו הולכים אחורה במקום ללכת קדימה. הלא כן ? שיהיה לך יום קסום, להשתמע ביי

01/06/2005 | 12:56 | מאת: שלומי

באמת אהבת או שאת רק כתבת כדי שארגיש טוב ? זה לא היה יותר מידי תינוקי בשבילך ? אני מסוגל לקרוא בשקיקה ספרי ילדים. כנראה שלא התבגרתי. על אף שהספר הספציפי הזה לא נחשב כספר ילדים בהכרח. קראת פעם ספרים של ווירג'יניה וולף ? אתמול ראיתי סרט קצת מוזר עליה. קוראים לזה השעות כמדומני. שמעת על זה ? מריל סטריפ משחקת שם וגם ניקול קידמן וגם ג'וליאן מור. כולן שחקניות מפורסמות. יש לך די וי די ? אם תרצי , אשלח לך כמה סרטים. התחילו שוב הלימודים ? יש תכניות לחופש בקיץ ? היי ברוכה, היי שמחה, היי בטוב. ביי

01/06/2005 | 16:16 | מאת:

הגזמת! לא הייתי כותבת סתם. ממש לא. אם לא הייתי אוהבת אותו, לא הייתי כותבת שנהניתי לקרוא אותו. אלא רק תודה וזהו. זה בכלל לא ספר תינוקי. אני לא חושבת שהוא מתאים לילדים. הם לא יבינו את העקרון. לילדים יש את הסיפור "בן המלך והעני". לא זוכרת. אולי. אני מכירה את הסרט "השעות", אבל לא ראיתי אותו. ביום חמישי ראיתי סרט עם ג'וליאן מור, את "הנשכחים"; ראית אותו? וביום שישי ראיתי את "המלך ארתור". ובמוצ"ש ראיתי את "וודסמן" עם קווין בייקון. כולם בדי.וי.די. יש לך סרטים טובים? איזה למשל? הלימודים לא מפסיקים. אני לומדת ברצף עד שאצטרך מנוחה, ואז אקח סמסטר חופש. רצינו, אחותי ואני, לטוס לסקוטלנד לשבוע (סוף יוני עד אמצע השבוע הראשון של יולי) למטרה מאוד ספציפית. אבל זה יקר מאוד ואחותי לא יכולה להרשות לעצמה להוציא כאלה סכומים כרגע. אז אין שום תכניות מיוחדות לקיץ. חוץ מלימודים. נרשמתי כבר לסמסטר קיץ. יום טוב. ביי.

02/06/2005 | 07:51 | מאת: שלומי

לא ראיתי את הנשכחים, ולא את המלך ארתור, ולא את וודסמן, את ממליצה על כל השלושה ? על מה מדובר שם בכל אחד מהסרטים ? (בקצרה כמובן) . יש לי המון סרטים. רובם בוידאו ומקצתם בדי וי די. אני באמת צריך לעשות רשימה. הרבה מן הסרטים, אשמח לשלוח לך כמתנה. במילא לא אראה אותם שוב. אבל זה אומר שלא אהבתי אותם. מצד שני, מסתבר שלכל אחד מאיתנו טעם שונה, ויתכן בהחלט שאת כן תאהבי. את רוצה גם וידיואים ? יש לי כמויות שאני רוצה להיפטר מהם. מדהים כמה סרטים יש בעולם. כבר חשבתי שראיתי הכל, ויש עוד ועוד ועוד . סרטים זה דבר מדהים. אפשר פשוט לשקוע בתוך הסרט, ולשכוח מהעולם. מה שנקרא: אסקייפ. זה טוב מפעם לפעם, לנקות את הראש קצת. למה דוקא סקוטלנד ? לבקר בסקוטלנד יארד ? לפענח רצח כלשהוא ? מטרה מאד ספציפית ??? נשמע מעניין ? היא סודית ? רק אחותך לא יכולה להרשות לעצמה ? לך אין בעיה כספית ? אז אולי תממני לה את את הטיסה ? או ההורים ? כמה עולה טיסה לסקוטלנד? יש כמובן גם עלות שהיה. מלון או מוטל או וואט אבר. אומרים שיש שם נופים מהממים. יאללה, יום טוב. בריאות. ביי

31/05/2005 | 23:04 | מאת: גרי

אבקש לקבל ייעוץ לשאלות הבאות : 1. החל מאיזה גיל אפשר להכניס ילד לבית קברות. 2. איך להסביר לילד על מות קרוב משפחה שלא הכיר ? 3. האם ואיך להסביר לילד על מות קרוב משפחה כתוצאה מהתאבדות ?

לקריאה נוספת והעמקה
01/06/2005 | 07:23 | מאת: שלומי

המוות. איזה דבר קודר זה. ואיך באמת מסבירים לילדים למה מישהו קרוב הלך לעולמו. למה הוא צריך להיות בשמים. למה לא נראה אותו יותר. למה דברים כל כך רעים ואכזריים קורים בעולם שאמור להיות כל כך יפה וטהור . ספציפית לשאלות שלך, איני חושב שיש בעיה להביא ילד לבית הקברות החל מגיל 6 , 7. הילד יודע על כך ועדיף שלא לתת לו הרגשה שזה משהו סודי ואפל ונורא. אלו עובדות החיים. יש מוות. ובית הקברות כמדומני , לא כל כך נורא במראהו ולא כל כך מפחיד וטראומטי. לגבי ההסבר, אין ממש הסבר טוב. כי גם לנו המבוגרים אין הסבר. למה יש חיים ? למה הם כל כך קצרים ? נראה לי שהכי טוב זה להסביר שיש עולם אחר לאחר המוות, והאלוקים לוקח כל אחד בזמן שהוא מוצא לנכון , לאחר שמיצה את עצמו בעולם הזה. אם אתה לא רוצה להכנס לנושא הדתי ויש לך בעיה עם זה, תוכל פשוט לומר לו שלפעמים יש במוות ברכה בכך שלא סובלים ולא מתמודדים ולא רצים אחרי תלאות החיים וטרדותיו וכולי. לגבי ההתאבדות, איני חושב שכדאי לומר לו. בשביל מה הוא צריך לדעת את הפרט הזה ? אני הייתי מדלג על זה בשלב הזה. שלא תדעו עוד צער וצרות. יום טוב.

01/06/2005 | 16:19 | מאת:

הי גרי, המוות הוא נושא לא פשוט בכלל, אפילו לא למבוגרים. אני חושבת שתוכל לקבל תשובות טובות יותר ממה שיש לי להציע באחד הפורומים הסמוכים (פסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיה). הרה.

ביתי נמצאת אצלינו בשוש השנים האחרונות יחד עם ביתה(נכדתינו). למרות הפצרותינו שהיא תעבור לביתה היא מסרבת בכל תוקף. מה ניתן לעשות?

תכסח את האבא שלה

31/05/2005 | 15:28 | מאת: שלומי

קשה להבין לפי מה שאתה כותב. למה היא באה אליכם מלכתחילה. למה היא מסרבת לעבור ? האם היא יכולה להסתדר כלכלית ? למה אתם רוצים שתעזוב ? איפה בעלה ? אם תרחיב קצת, נוכל להבין את הסיפור העצוב. תודה.

שלום יואב, אני מבינה מדבריך שיש לביתכם בית משלה...? איפה בעלה בסיפור הזה? למה מלכתחילה היא באה לגור איתכם? כמו ששלומי ציין, חסר מידע בהודעה שלך, ואם תוכל להוסיף פרטים זה בהחלט יעזור לנו לעזור לך. הרה.

ביתי גרה עם בעלה פרק זמן של כמה חודשים.לאחר מריבות איתו אשתי הציעה לה לבוא זמנית אלינו.ובעצם מאז היא אצלינו עם ביתה.מצבה הכלכלי הוא יחסית לא רע.אציין כי אשתי עזבה לפני מספר חודשים את הבית,משום שהיא לא יכלה לשאת יותר במצב שנותר. מה לדעתכם ניתן לעשות?

31/05/2005 | 07:17 | מאת: שלומי

הלכתם בסוף לים ? לאיזה חוף ? יש צורך בתשלום ? שמעתי שהפכו הרבה חופים שהיו בחינם לחופים בתשלום. פשוט שערוריה. מחפשים רק איך לסחוט את התושבים המסכנים. אפילו לים כבר אי אפשר ללכת בחינם. למה, הים שייך להם ? חוצפנים. תיכף גם בכניסה לקניונים ידרשו תשלום. איזה עוגה את אוהבת לאפות במיוחד ? את מנסה מתכונים חדשים ? וואו, גם ציירת וגם פסלת ???? למדת את זה היכן שהוא ? עם איזה חומר את מפסלת ? חבל שאי אפשר להעלות כאן תמונות, היית יכולה להציג את העבודה שלך. לגבי ספרות, אני דוקא לא נמשך לבדיוני. לא מדבר אלי. אבל טו איץ' היז און. רייט ? שיהיה לך יום טוב, נשיקה לרון הפיצית. הבא בתור את רוצה בן בטח, לא ? יום כתום ביי

31/05/2005 | 22:29 | מאת: מאיה

הלכנו אמנם לים, אבל לא ירדנו לחוף... אנחנו כבר לא תושבי הרצליה, עברנו לראש העין, אז בכלל צריך לקחת משכנתא כדי לשכשך במים... אם אתה מכיר את חופי הרצליה, אז הירידה לחוף השרון היא מעין "טיילת" חביבה ויש שם "גלידת אריה" שהיא ממש "שם דבר" בגלידות, ואני בתור חובבת גלידה מ-ו-ש-ב-ע-ת הסכמתי לעצור שם ולהסתלבט על הדשא. רון לא הייתה כל-כך מבסוטה כי הדשא לא היה לה נעים כל-כך, אז המסכנה עמדה על שש כמו חרדון :)) כל פעם הרימה רגל או יד אחרת באוויר......................... בסוף ריחמתי עליה ושמתי אותה על שמיכה. מי פייבוריט קייק איז עוגת תופין תפוחים או פאי לימון אוורירי. פשוט עוגות נפלאות!! אני מאוד אוהבת לנסות דברים חדשים, אני פשוט לא סובלת את כל המתכונים הפלצניים, פארדן מיי פרנץ', שבשביל עוגה אחת מסכנה צריך לקנות מקל של קינמון, גבעול של וניל, שורש של ג'ינג'ר וזלזל של מנטה.... ואני גם לא מסוגלת לאכול עוגות עם אלכוהול......איייייככככככככסס. רוב תודות על הקיטלוג האומנותי, אבל אני עדיין לא ציירת או פסלת!! זה גדול עלי בכמה מידות טובות. אני מציירת ומפסלת בשביל ההנאה והתרפיה. אני גם לא מצלמת עבודות שלי. הן גנוזות בבוידעם של ההורים שלי. לא למדתי בשום מקום, מלבד כמה חוגי העשרה בתור ילדה. הכישרון לאומנות עובר במשפחה, אז כנראה שקיבלתי את הגן הזה. סבא שלי ז"ל היה בונה דגמים של מבנים מפורסמים מנייר וקרטון!!! באמת חבל שאין אפשרות להעביר תמונות... היית נשאר עם פה פעור! שתי הסבתות שלי מציירות, אבא שלי מנגן על אורגן, אחותי גם כן מציירת ואחי מנגן על העצבים :)) סתם, הוא אמנם לא יצירתי כל-כך, אבל הוא לא קופח- הוא מחונן ועוד מעט מסיים שני תארים ביחד (פיזיקה ומתמטיקה) באוני' ת"א והוא רק בן 20!! (עתודאי). בקיצור- אחלה משפוחה! לגבי הבא בתור- אכן אני אשמח מאוד שיהיה לי גם בן. אני מתכננת שלושה ילדים אז מבחינתי הוא יכול לבוא גם אחרון. רק אל תגיד לבעלי לגבי השלושה... הוא בטוח שאני אלד לו שישייה..............כמו פחיות. הוא עוד לא יודע שאחרי השלישי אני נועלת את הבסטה :)) נו טוב, אולי נביא ארבעה.... נראה אם מצבנו הפיננסי יאפשר. יואו, אני חייבת לשלוח לך תמונה של רון... אין בכלל אפשרות כזו בפורום הזה?? אם יש לך מייל אשמח לשלוח לך לשם (אין לי בעיה עם "חשיפה" ממילא כל מה שאני רושמת הוא אמת לאמיתה- גם השם שלי). מקווה שגם לך אין בעיה. שיהיה לך המשך יום קסום, מאיה

01/06/2005 | 07:31 | מאת: שלומי

איי לייק דט. את כותבת יפה. באמת לא נכנסתם למים רק בגלל המחיר ? קשה לי להאמין. כמה זה עולה ? הבעיה בים היא החול. הוא די מעצבן. חייבים אחר כך לטוס הביתה להתקלח ולהתנקות. אין לך בעיות של משקל ? את יכולה לאכול גלידות ? הלואי עלי. אני לא מתקרב לדבר הזה. איזה טעמים את אוהבת ? וואו , ממש משפחה של אמנים. איפה הם הדגמים של מה שהסבא בנה ? זה היה התחביב שלו ? במה הוא עסק לפרנסתו ? אשמח מאד לקבל תמונה של רון. הנה המייל: [email protected] יום קסום גם לך. ביי

30/05/2005 | 22:59 | מאת: שמחוש....ללא דיעה אישית .....

תגידו,יכול להיות שמישהו מהחוקרים הגנבים האלו פרץ לי למחשב וגנב לי את הדעות האישיות שלי ?על המצב? על ניר ?על שלומי? על כולם?-נעלמו לי כל הדעות!!!

31/05/2005 | 07:21 | מאת: שלומי

תתחילי מחדש עם ראש נקי. ראש מפורמט. בלי דעות קדומות. וואט יו סיי דרלינג ? תגידי לי, חשבת פעם לגדל איזה בעל חיים כלשהוא ? אם כן, מה ? יש לך מבחר. מדגים דרך ציפורים ועד חתולים וכלבים. מה נשמע במחנה יהודה ? יש שם משהו חדש ? ואיך הדודה פאתיחה ? הדודה פאתיחה היא דמות בדיונית או שבאמת יש אחת כזו ? יום טוב לך שמחוש, אור ואהבה. גלים ורוח. שמש ומרפא. שמן ודבש. בריאות טובה. חיוכים. ביי

31/05/2005 | 12:58 | מאת: פרצו לי למחשב ~~~~

גבר אחד הלך לעבודה. פתאום ראה אישה עם רגליים יפות. חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה רגליים יפות .. כעבור מספר דקות ראה אישה אחרת עם מותניים יפות. חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה מותניים יפות. לא עברה שעה וראה עוד אישה עם חזה יפה. חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היה כזה חזה יפה. וכך הלאה במשך כל היום. בערב כשחזר הביתה שאלה אותו אשתו "איך היה בעבודה?" הבעל ענה לה: "כל היום חשבתי עלייך".

31/05/2005 | 15:29 | מאת: שלומי

תביא עוד בדיחות !

רק איתך מעל ריחפתי, בשמים, פתאום נפלתי לבד לאדמה. נשמה.{עצובה}.

הי נשמה, נשמע שאת אחרי פרידה כואבת... אם את רוצה, את מוזמנת לשפוך כאן את ליבך... הרה.

31/05/2005 | 04:37 | מאת: עוד נשימה ודי

אל תכעסי עיניים שלי קמתי ממך ללכת ארץ אוכלת היא שבנתה שם אתהלך בלי בית אל תחכי שנים אחזור פעם אשוב על כנף ציפור יום עוד יבוא בין כה וכה סוף לנדודי אביא איתו אל תחכי עיניים שלי אש בדרכים שורפת טל שפתייך חום גופך וגופי כלום לא הבנת ממני אל תחכי שנים אחזור פעם אשוב על כנף ציפור יום עוד יבוא בין כה וכה סוף לנדודי אביא איתו

אני לא יודעה מי את ומה קרה לך אבל אני גם אחרי פרידה ששברה אןתי וגם אני בחרתי בשיר הזה לבתע את הרגשות שלי...... תחזיקי מעמד זה יעבור לך אני בטוח כי גם לי זה קורה!!!!! ברגעים איילו עכשיו.....

אה, זה בסדר.. תודה, אני עדיין 'עיניים שלו''. :))))) ומאחלת אני גם לך שתמצא את האהבה בחזרה. נשמה {שמחה ומאושרת}

כל פעם שאני נכנסת למערכת הפורומים קופצות לי פרסומות, בעיקר זו הירוקה, לא זוכרת כבר מזה כי אני ישר סוגרת. זה נורא מרגיז!

29/05/2005 | 11:31 | מאת: שמחוש...

מה את אוהבת את סנופי ? סנופי יודע שאת אוהבת אותו ? ככה מציעים שידוך בשידור חי ולעיני צופים משתהים~~ הפרסום של הצ'אט מעצבן גם אותי-שאלתי את הרה והיא הפנתה אותי להנעלה והלבוש...של האתר~~~

הי, תגידי, פינוקיו יודע שאת בכלל מעוניינת בסנופי? anyway, בנוגע לפרסומת - זו פרסומת של האתר ומטעם האתר, ולכן מי שיוכל לענות לך על השאלה הוא צוות האתר, בפורום הבא: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1226 הרה.

28/05/2005 | 09:54 | מאת: אילנה

היי לכולם, עד לפני כ-3 שנים אני הייתי מאוד בכושר, עשיתי קיק-בוקס, שיעורי STEP, שעורי אירובי ברמה מאוד גבוהה. היה לי גוף מאוד יפה וספורטיבי. לפני 3 שנים התחלתי לסבול וכאבי גב חזקים, כך שהפסקתי לעשות ספורט, בקושי יכולתי ללכת. לאט-לאט זה משתפר, אבל עדיין יש לי כאבים לפעמים יותר, לפעמים פחות. כל השנים האלה שיעורי ספורט היו לי מאוד חסרים ולפני כמה חודשים החלטתי לחזור לשיעורי ספורט. התחלתי משיעורים הכי פשוטים ולפני כמה שבועות גם הצטרפתי לבעלי לשיעורי קיקבוקס, שזה שיעור מאוד אנרגטי ודורש הרבה כושר וסיבולת לב-ראה. כמובן שאני בגלל הגב לא יכולה לבצע את כל התרגילים. אז אני עומדת בסוף של העולם, בשורות אחרונות ועושה מה שאני יכולה ובקצף שלי. עכשיו. בעלי הולך באופן קבוע לשיעורי קיק-בוקס פעמיים בשבוע וכל התקופה שאני לא עשיתי את השיעורים, הוא כן עשה. אז כמובן שיש להם שם כבר חברה קבועים, שמכירים אחד את השני, מעודדים אחד את השני תוך כדי שיעור, מדברים וצוחקים לפני השיעור ואחריו, בעלי עומד בשורה הראשונה ליד המדריך ורוב משתתפי השיעור הן נשים וכמובן שיש להן גוף יפה וספוטיבי, הן לבושות בבגדי ספורט יפים וכו'. לעומת זאת אני עומדת מאחורה, עם השומנים שהצטברו ולא מכירה אף אחד. אז נוצר מצב כזה שלפני השיעור עד שבא המדריך בעלי עומד מקדימה ומדבר עם כל מיני נשים, צוחק איתם (אני לא חושדת, אבל זה קצת מעליב אותי), גם מעודדים ומדרבנים אחד את השני תוך כדי השיעור, נהנים ואני כמו מסכנה עומדת מאחורה ועושה רק חלק מהתרגילים. גם מעליב אותי שהוא מדבר ומצחקק עם נשים אחרות ובקושי מתייחס אלי וגם זה שהוא מקדימה ואני מאחורה, הייתי מצפה שהוא יהיה לידי לפחות חלק מהשיעור ויתמוך בי. מה אתם חושבים? אני מגזימה? אני לוקחת את זה יותר מידי קשה? זה בסה"כ רק שיעור כושר ואחריו אנחנו חוזרים הביתה ומקבלת יחס טוב. דיברתי איתו על זה, הוא אמר שזה חלק מהשיעור והוא במקומי לא היה נכנס לשיעור שמראש הוא יודע שהוא לא יכול לתת את ה-100%. אני בכל זאת עושה חלק גדול מהשיעור ומקווה שבמשך הזמן אני אוכל לעשות את הכל ולעמוד שם בשורה ה-1 ליד בעלי עם גוף יפה ובגדי ספורט יפים ולהיות חלק מהחברה. כרגע אני מאחורה ומתביישת מעצמי ומהגוף שלי. מה אתם חושבים? תודה, אילנה

לקריאה נוספת והעמקה
28/05/2005 | 10:26 | מאת: שמחוש...

היי אילנה בוקר טוב ושבת שלום אני מבינה ללבך,את באמת מדובר בצרה קטנה אם בכלל,לא צריכים להיות לך רגשי נחיתות כלל ששמנת טיפה,זה קורה במחזוריות אצל כל אישה אפ אנד דאון,לגבי הקיק בוקס את יכולה לבקש מבעלך שיעמוד יחד איתך, גם מסוף האולם אני מתארת לעצמי רואים את המדריך והתרגילים די קבועים,תסבירי לבעלך שגם קיק בוקס זה מין סוג בילוי אז כמו שאתם הולכים ביחד לקולנוע ויושבים אחד ליד השני כך צריך לנהוג בקיק בוקס,אני מבינה שבסך הכל הוא בסדר -כך את מציינת-אז מה שהוא מתלוצץ עם כמה נשים ,אל תעשי מזה עניין אם יש ביניכם פתיחות אז תגידי לו שזה קצת מפריע לך שהוא אינו עומד לידך.לגבי ה100% שבעלך לא יבלבל את המוח אם את נהנית אז אחלה -תמשיכי בקצב שלך -למה הדבר דומה -לאחד באוהב ללכת לים ונכנס רק פעם אחת למים-זה הכייף שלו שיהייה לו לבריאות. מאחלת לך שבת שלום וכל טוב שמי שמחה מירושלים

הי אילנה, אני מתארת לעצמי שלא ביקשת את כאבי הגב הללו... מניסיון אישי - כאבי גב בהחלט יכולים להיות מטרד רציני. בכל מקרה, נאלצת לעשות הפסקה בתחום הספורטיבי. הגיוני שאחרי פעילות קבועה הפסקה תגרום לעליה במשקל. אני מבינה שאת לא מרגישה בנוח עם המראה שלך כרגע, אבל זה לא בלתי הפיך. אפשרות אחת היא, שתשימי פס על כולם ותעמדי ליד בעלך בשורה הראשונה. גם לפני שהמדריך מגיע את יכולה להיות איתו שם. אפשרות אחרת היא, שתתפשרו על שורה אמצעית. את מעדיפה להיות בסוף והוא בהתחלה - אמצע זו פשרה שיכולה להתאים לשניכם עד שתחזרי לכושר ההתחלתי שלך, ואז תוכלי לעמוד בשורה הראשונה ולהרגיש עם זה בנוח. אפשרות שלישית היא, כמו ששמחוש הציעה, שבעלך יצטרף אלייך לסוף עד שתחזרי לכושר. את יודעת מה כל-כך חשוב לו בשורה הראשונה? הרי בעצם מה זה משנה איפה עומדים? לשיעור יש מטרה מסוימת, ואפשר לבצע אותה מכל נקודה בחדר, לא? אם מלבד שיעורי הקיק-בוקסינג היחסים ביניכם טובים, אז אין לך סיבה להיפגע ממנו. במהלך התקופה שלא הגעת, הוא המשיך להגיע. אני מניחה שמשום שהוא הגיע בלעדייך הוא רצה להכיר אנשים נוספים כדי שהשיעור יהיה מהנה יותר (תמיד כיף יותר להיות בחברת מישהו שמכירים). זו ההזדמנות שלך להכיר את האנשים האלה גם. מה דעתך להמשיך ללכת לשיעורי קיק-בוקסינג, אבל עם קבוצה אחרת? ככה לא תהיה לך הרגשה שהוא מזניח אותך ותהיי ברשות עצמך. ואחרי שתחזרי לכושר, תלכו שוב ביחד. והכי חשוב, ובזה התחלתי - מכיוון שלא בחרת לצאת מכושר, אין לך סיבות להתבייש. אז כרגע את לא נראית כפי שאת רוצה להיראות, אבל עם הזמן (והספורט) זה יסתדר. אז תמשיכי לעבוד על זה בשביל עצמך ובקצב שלך. שבוע טוב, הרה.

26/05/2005 | 10:14 | מאת: שלומי

הפסקת להיות מוטרדת ועזבת אותנו לאנחות ? איז דט נייס ? בואי ספרי מה קורה.

26/05/2005 | 12:11 | מאת: ניר

אל תהיה מוטרד שלומי .... היא פשוט טרודה בנושאים חשובים יותר היא עוד תחזור מוטרדת מתמיד .

26/05/2005 | 12:20 | מאת: שלומי

אני שמח. גם אני לא כל כך מוטרד. וגם לא אוהב להטריד. וגם לא מת על טרדות. אבל לפעמים, הטרדות פשוט רודפות אחריך , ובאות בצרורות. ומה אצלך ילד ? מה מטריד אותך לייטלי ? אניטינג?

26/05/2005 | 14:39 | מאת: מוטרדת

חן חן על התעניינות הכנה....

31/05/2005 | 07:11 | מאת: שלומי

ושלא יהיו לך כל כך הרבה טירדות. חשבת פעם לרדת מהארץ ? ואיפה את עומדת בסוגיא של ימין ושמאל במדינתינו הצעירה והמתגבשת ?

25/05/2005 | 22:43 | מאת: מאיה

אישית, לא סובלת אירוויזיונים וכוכבים נולדים ולא נפסיק לשיר הורה ממטרה... התחרויות האלה עולות לי על העצבים הרופפים שלי, ואני נעשית מסוכנת לסביבתי. לא ראיתי לאחרונה שום סרט מעניין, הכל חוזר על עצמו ואין חדש תחת השמש. עולם כמנהגו נוהג... (כן, כן אני יודעת שזה קוהלת) מה שכן ראיתי ונהניתי- היום שאחרי מחר. מצמרר... ספרים אני לא קוראת כמעט. לא עושה לי את זה. האמת, לא יודעת איך ולמה נזכרתי בפורום, אבל ניזכרתי, וניכנסתי, והצצתי, וניפגעתי :) יום טוב! מאיה

26/05/2005 | 10:05 | מאת: שלומי

עם ראש על הכתפיים. ואיך זה להיות אמא ? את מפסידה שאת לא קוראת ספרים. זה עולם מופלא. אין כמו ספר טוב. את רוצה לומר לי שלא קראת קלאסיקות ? צ'ארלס דיקנס ? הקטור מלו ? אז אם לא סרטים ולא ספרים, מהו העיסוק האהוב עלייך דרך משל ? בישול אולי ? את אוהבת לבשל ? מה למשל תבשלי להיום ? יום טוב.

27/05/2005 | 12:22 | מאת: מאיה

אוף קורס אי רד בוקס ינ מיי לייף!!! אי אמ נוט אנאלפביתית.... רק שאני יותר בקטע של מד"ב ושו"ת (אסימוב מ-ע-ו-ל-ה!!!) להיות אמא זו משרה מלאה מתישה ומהנה :) פתאום חווים מחדש את חדוות החגים, גני החיות ומתקני השעשועים. הכי מצחיק זה, שכל פעם אני "מלמדת" את רון (הפיצית שלי) "איך עושה כלב- האו האו, איך עושה חתול- מיאו", וכד' ואז כשכלב נובח לידה אני כל-כך באטרף כאילו "את רואה רון!! אימא לא שיקרה שכלב עושה האו!!" :)) כנראה שביום שבת ניקח אותה לים בפעם הראשונה. מעניין איך היא תגיב... העיסוק האהוב עליי, שהוא גם סוג של תרפיה, זה אומנות, מלאכת יד וכד'. אני מציירת, מפסלת ויוצרת כל מיני. יותר טוב ויותר זול מפסיכולוג. אני גם אוהבת לבשל ובמיוחד לאפות עוגות. בעצם, בישול הוא גם סוג של יצירה :) שבת שלום! מאיה

25/05/2005 | 21:49 | מאת: שירז

שלום, אני בת 25, אני יוצאת עם מישהו כבר 8 שנים!! (כן, זו האמת..).אני אוהבת אותו והוא אותי ויש לנו קשר מדהים.אבל אנחנו לא מתחתנים... מדברים על זה, הוא אומר שהוא רוצה אבל לא מציע לי.. זה נשאר בגדר דיבורים.. חברות שלי כבר החלו להתחתן ואני מוצאת את עצמי מקנאת בכל אחת שמספרת לי שהיא מתחתנת.אני מרגישה שזה לא הוגן ושלי מגיע יותר... אני יודעת שאולי זה נשמע קטנוני , אבל ככה אני מרגישה.. היו לנו בעיות בשנתיים האחרונות, קרתה לי טרגדיה במשפחה והדבר השפיע עלי מאוד, הפך אותי למדוכאת וחרדה ואפילו קצת היפוכונדרית.. זה השפיע על הקשר כי אני הייתי די מרוכזת בעצמי ובכאב שלי ובאובדן..הוא אפילו אומר שהוא רצה להציע לי אבל בגלל איך שהייתי, הוא הרגיש שזה לא מתאים.. אחרי הטרגדיה (אבא שלי נפטר בפתאומיות), כמה חודשים אחרי עברנו לגור ביחד כי הייתי חייבת לברוח מהבית.. היה לי מאוד קשה להיות שם- וכשנה אחרי שגרנו ביחד, החלו כל הבעיות והחרדות שלי- אז הוא אומר שהוא לא רצה שנתחתן כי הוא פחד שזו לא תהיה עוד בריחה למשהו... אני רוצה להתחתן ואני מקנאה וכועסת שהחיים שלי נהרסו בגלל האובדן, ולא מספיק קשה לי, אז הוא גם לא מתחתן איתי בגלל זה... אני צריכה עיצה ועזרה- האם הוא צודק? ואולי אני? נמאס לי לקנא בכולם ולשמוח בשביל אחרים- רוצה לשמוח בשבילי ולהיות מאושרת, זה לא מגיע לי? אשמח לכל עזרה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/05/2005 | 00:00 | מאת:

הי שירז, למה, בעצם כל-כך חשוב לך להתחתן עכשיו? אני מבינה שהחתונות של חברותייך מהוות מעין טריגר עבורך, שרק מחדד את הרצון שלך בחתונה. אבל עושה רושם שאת צריכה לפתור, לפני שאת מתחתנת, כמה עניינים בינך לבין עצמך ובינך לבין חברך. אובדן של אדם קרוב משפיע על כל תחומי החיים, ובעיקר כשהאובדן פתאומי ולא צפוי. אולי חברך מספיק רגיש כדי להבחין, שעדיין לא התמודדת היטב עם האובדן דבר שבא לידי ביטוי בחרדות ובדכאון שהתעוררו אצלך כעבור שנה. אין פה שאלה של מי צודק. אני כן מאמינה שלחבר שלך אכפת ממך והוא רוצה שיהיה לך טוב. מהצד שלו זה הגיוני - אם כבר להתחתן, אז בידיעה שהפרטנרית מרגישה טוב, ומסוגלת להתאושש מהאובדן ולהמשיך הלאה למרות הכעס והכאב. הוא לא עושה לך דווקא כדי להקשות עלייך עוד יותר, אם את איתו 8 שנים אז כנראה שהוא לא אדם אכזר. ובקשר לרגשות הקשים שמלווים אותך מאז מותו של אביך (כעס וקנאה); שניהם ברורים מאוד, אבל את מסתובבת איתם כבר הרבה זמן, ובשלב זה הם רק מפריעים לך להתקדם הלאה. חשבת על האפשרות של טיפול פסיכולוגי? זה יאפשר לך להתגבר על הרגשות הקשים, להבין למה החתונה חשובה לך כל-כך ובכלל, לבדוק איפה את נמצאת כיום ומה את יכולה לעשות כדי לשפר את איכות החיים של עצמך... אני מניחה שחיים ללא חרדות וקנאה נשמעים הרבה יותר טוב מאשר המצב הנתון. מה דעתך? הרה.

26/05/2005 | 12:23 | מאת: ניר

למה את חושבת שאם תתחתני תהי שמחה ומאושרת ? לדעתי היום את שמחה ומאושרת עד השמש . את רק לא יודעת את זה .