פורום תמיכה הדדית

7179 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
12/03/2005 | 10:48 | מאת: רחל

שלום. לאבי יש אח שהוא קטן ממנו במספר שנים , האח הזה הוא אזואיסט וקמצן וחושב רק על עצמו , לוקח מכולם אבל לא מתיחס אלינו ולא מחזיר עשירית ממה שנותנים לו , לצערי הוא התאלמן לפני מספר שנים . לי אין יחסים טובים איתו כי הוא פגע בי לא פעם בהתנהגות שלו ולכן אני משתדלת לא להיות בסביבתו הקרובה , שלום שלום מה שלומך וזהו , אני לא מזמינה אותו אלי והוא לא מזמין אותי אליו וכך זה כל המשפחה סביבו , עד לאחרונה הזמינו אותו וגם אני אלינו אבל עקב התנהגות מגעילה ואגואיסטית החלטנו לנתק מגע בקשר קרוב. שאלתי היא כזו . הוזמנתי לארוע ואינני חייבת ללכת אבל אם אלך אצטרך לשבת לידו באותו שולחן ואצטרך כמובן לדבר איתו משהו שלא בא לי כל כך . חוץ מזה אצטרך גם לקחת את הורי וגם אותו ברכב שלי וגם את זה אני לא רוצה . מה עושים? 1. לא הולכים? 2. הולכים ולא מתיחסים ? 3. לוקחים את הוריי בלבד? 4. באים ויושבים בשולחן אחר ? רעיונות נוספים אין לי !!!!!!!!!!!!! תודה

12/03/2005 | 11:06 | מאת: אורן

היי שמי אורן , לעניות דעתי בעייתך הינה לגבי בעייה נקודתית של ארוע בודד ולא בעייה רחבה יותר של שאלת שיפור היחסים בינך לבין דודך. לא הבנתי מדברייך שקיים נתק מוחלט ואבסולוטי בינך לבין דודך,אלא מין "שלום קריר". אני מבין שאת אפילו מוכנה לוותר על הערוע על מנת להמנע מלהפגש עם דודך, האם הארוע לא חשוב בעינייך.? האם יש לך עניין "לחנך" את דודך" ?-לא נראה לי! האם אביך ייפגע באם לא תזמני את אחיו? בגדול אני יכול לייעץ לך שתתעלי-שלא תגיעי לרמתו של דודך (על פי ראות עינייך) ,זה בסך הכל טרמפ, ביי שבת שלום-אורן

12/03/2005 | 16:29 | מאת: רחל

אןרן תודה על התשובה,אני מקבל את עצתך,אסע עם דודי ואתייחס לכך כאל נתינת טרמפ. רחל

12/03/2005 | 15:09 | מאת:

שלום רחל, לפני הכל, אני מבינה שאת לא חייבת ללכת לאירוע המסויים הזה. השאלה היא, האם את בכלל רוצה להיות באירוע הזה? הוא חשוב לך? אם כן, אז תגיעי לאירוע. סביר להניח שסביב אותו שולחן יושבים בערך 7-8 אנשים, כך שאת לא מחוייבת לשבת ליד הבן-דוד ולא לדבר רק איתו כל הערב. אז אם לענות לך על 4 השאלות, וזו דעתי כך שאת בהחלט יכולה לא לקבל אותה: 1. אם האירוע חשוב לך - סעי לאירוע. 2. הולכים ומתיחסים ברמת הנימוס בלבד. 3. מה ההורים שלך אומרים על זה? אם כי אני חושבת, שאם את כבר נוסעת ולוקחת אותם, אז שיצטרף לנסיעה... 4. אין צורך לשבת בשולחן אחר, לפחות לא בהתחלה. כשאני, למשל, מגיעה לאירוע, אני מתיישבת במקום שנועד לי, אבל במשך האירוע נודדת בין שולחנות, משום שאני רוצה להיות עם עוד אנשים מלבד אלה שנמצאים איתי באותו שולחן. את יכולה לנסות ולאמץ את הרעיון הזה באירוע שצפוי. הרה.

11/03/2005 | 23:17 | מאת: נטע

שב"ש, נו, מה את אומרת? יום ראשון - הפתעה..

לקריאה נוספת והעמקה
12/03/2005 | 15:01 | מאת:

נו, מה אני אומרת על מה? על החדשות המסעירות שסיפרת לי בטלפון? זה צפוי לקרות רק ביום שני, לא? חחח... משום מה זה לא מעורר בי קנאה בכלל.

12/03/2005 | 23:01 | מאת: נטע

כן, ככה, לפעמים.. זה יקרה מחר, אבל אני אפגש עם זה רק מחרתיים והמחשבות שמתרוצצות בקופסא הן מכל הסוגים. זרקו, לא זרקו,סיממו, למה, כמה והכל...רציתי לקפץ עד אליך בכפור, אבל לא היתה תשובה, ואת הפנקס עם הפלא - איבדתי , נעלם להיכן שכל הדברים נמוגים - בבור הפעור בבית...

11/03/2005 | 20:32 | מאת: black flower

התקשרתי והיא אמרה שהיא כבר פגשה מישהי ...כל היום הייתי מדוכדכת מזה ,אבל ממש מדוכדכת ...ואז בערב בחמת זעם מחקתי את כרטיס החבר שלי באתר -לקח לי יותר משעה לעדכן כרטיס חדש .

11/03/2005 | 21:29 | מאת: black flower

לא נורא אני חושבת שממילא הייתי קצת גדולה מידי בשבילה בגיל .גם אני עשיתי את מה שהיא עשתה למישהי

11/03/2005 | 21:36 | מאת:

אבל למה לך להיות מדוכדכת מרעיון בלבד? לא יפה מצידה לא לספר שהיא כבר פגשה מישהי, אבל מצד שני זה לא שהיא האחת והיחידה עבורך... את לא ממש מכירה אותה, חוץ מהפרטים שהחלפתן באופן וירטואלי.

10/03/2005 | 03:19 | מאת: דוד בן עזרא

אם הייתי נוקש על דלת ביתכם ומבקש את "מר רוזנקרץ" -הייתם עונים לי "סליחה טעות" אתמול טעיתי ,ואף אחד לא העיר את תשומת לבי,מלבד "בלק פלאואר" טוב שלא ביקשתי כוס מים מהברז-כי הייתי צמא .

לקריאה נוספת והעמקה
10/03/2005 | 15:27 | מאת:

ומה אם שם המשפחה שלי הוא רוזנקרץ? סביר להניח שלא הייתי אומרת לך "סליחה טעות", ואפילו הייתי נותנת לך כוס מים...

10/03/2005 | 16:25 | מאת: חבר פורום...

לא מבין אותך... אשכרה קבלת משאית אדמה משובחת די 9 שחפר לך בכל הגינה ... מה אתה עוד מצפה מאיתנו..?. יש גבול גם למה שאנחנו מסוגלים לזרוע...

11/03/2005 | 17:52 | מאת: "בלק פלאואר"

ומה אם היית פותח הודעה חדשה משל עצמך במקום לשרשר מההודעה שלי בלי להתייחס למה שכתבתי והייתי יודעת את התשובה הייתי עונה לך במקום להתפלא שאתה מתייחס אך ורק לכינוי שלי ואפילו הייתי בודקת בשבילך ב"לקסיקון כרטא החי והצומח בארץ -ישראל " ומוצאת בשבילך ש"אירוס הנגב (Iris mariae) גדל בקרקעות חול גרגיר מעורב בלס " וממליצה לך עליו ,שבת שלום

09/03/2005 | 15:08 | מאת: שלומי

אני צריך הצעות. למה התחפשתם בהיותכם ילדים קטנים ? האם קניתם תחפושות מהחנות או שהתחפשתם לבד ? האם שנאתם להתחפש או שניהנתם ? תשובותיכם יתקבלו בברכה. ולשומעים יונעם. ותבוא עליהם ברכת כל טוב.

09/03/2005 | 22:25 | מאת:

מה פשר ההתעניינות הפתאומית הזו בתחפושות ילדותנו? מממ... וואלה - לא זוכרת אם התחפושות שלי היו תוצרת בית או קנויות. אני מניחה שהיו גם וגם. למה התחפשתי...? קשה לדלות את זה מהזכרון, ואני לא יודעת איפה האלבומים בשביל לראות תמונות. עד כמה שאני זוכרת הייתי כיפה אדומה, הייתי כלה, הייתי סינית ו... זהו, לא זוכרת יותר. עד גיל מסויים היה כיף להתחפש. אח"כ זה כבר נהיה מייגע ואז הפסקתי עם זה.

10/03/2005 | 09:17 | מאת: נטע

תמיד אהבתי להתחפש, עד היום וגם לא בפורים אני לפעמים קמה בבוקר נסיכה והופכת ללכלוכית בערב, או מתעוררת אריה והולכת לישון כעכבר, ים של תחפושות.. בילדותי התחפשתי פעמים רבות לחתול, יש תיעוד:-) ואחר כל לנסיך,דווקא לא לנסיכה... וגם לליצן, תחפושת שאוהבת מאוד עד היום, לבלרינה (אהמ...) לבדואית ועוד.. כשגדלתי ועמדתי על דעתי (לא ישבתי עליה) המצאתי ים של תחפושות מפרי דמיוני הקודח, הייתי רמזור ומעבר חציה ורקדנית בטן וחצוצרה ועוד... למה התחפשת שלומי?

10/03/2005 | 16:30 | מאת: חבר פורום...

מה ,אשכרה היית חצוצרה ?... וואי..זה לא עושה חור באוזון ?... איפה הדאגה לאיכות הסביבה...?... תני לנו איזה חיצרוץ... :-)

10/03/2005 | 23:16 | מאת:

הזכרת לי - גם אני התחפשתי פעם לחתולה. אני אפילו זוכרת שזו היתה של תחפושת של חתולה שחורה עם כתמים לבנים. אבל לא הייתי כלי נגינה... וזה מזכיר לי את השיר של בני אמדורסקי ז"ל: "אני גיטרה, ומישהו פורט עליי..." לא זוכרת את ההמשך.

09/03/2005 | 12:13 | מאת: יואב

אני יושב אצל חברי שיש לו אינטרנט בבית. כשאני חוזר מבית הספר אני ישר הולך לחבר. המקרר בבית שלי ריק ואמא חייבת במכולת כבר 5.000 שקל ובעל המכולת לא מוכן לרשום עוד. יש לי עוד שני אחים שאני מרחם עליהם. אני כועס על אבא שלי שלא דואג לאמא שלי הבאת אותי לעולם למה אנחנו סובלים. אנחנו רעבים. אני מתפלל שאולי יש איזה איש שיש לו לב שיכול לעזור לאמא שלי. ביקשתי מאמא מספר חשבון בבנק שהיא מוגבלת. והיא נתנה לי אני גר בדרום. מספר חשבון 20\15132 בנק לאומי סניף 985 .לאמא קוראים נעמי .מי שיכול לעזור ההיתי רוצה שהוא יהיה האבא שלי.

לקריאה נוספת והעמקה
09/03/2005 | 14:59 | מאת: שלומי

באמת כואב יואב. אבל נדמה לי שאם החשבון מוגבל, אולי לא ניתן להפקיד בו כסף. אמא שלך לא פנתה לשירותי הרווחה ? משרד הסעד ? בן כמה אתה ? תהיה בריא.

09/03/2005 | 15:03 | מאת:

הי יואב, בן כמה אתה ובני כמה האחים שלך? מה עם הסבים והסבתות, הם עוזרים קצת? אתה כועס בצדק על אבא שלך, אבל אתה לא יכול לעשות אותו לאדם שונה, שתורם ועוזר, וזה מתסכל מאוד. אתה יודע אם אמא שלך פנתה לביטוח לאומי? כתבת שהיא חד-הורית, זה אומר שההורים גרושים, פרודים או מעולם לא התחתנו? כי אם הם גרושים, אבא שלך חייב לשלם מזונות עבורכם, הילדים. זה החוק, ואפשר לפנות עם הדרישה הזו לבית משפט. הרה.

10/03/2005 | 08:59 | מאת: הבולשת הפדרלית

טלפון 08-8610333 רח' בן-גוריון פינת רש"י סניף 985 קרית-מלאכי , לבדוק טוב לפני שחושבים לתרום .

08/03/2005 | 22:10 | מאת: פרח שחור

יש לי מלא בעיות טריוייאליות . אם הייתי כותבת לעצמי התשובה הייתה נשמעת משהו כמו " אז מה את רוצה שאני יעשה לך , תתמודדי ,צרות קטנות של החיים " אבל חוות דעת בסיגנון " הרה " יותר עושה לי את זה אז יאלה המגרש שלך ...ככה . הייתה לי פגישה עיוורת אתמול .. סתם על הפנים. והיום התכתבתי עם משהי שכתבה לי שהיא עובדת בתחום בריאות הנפש!!אמא'לה ,הרה אפילו אם יתפתח משהו ,הוא צעירה ממני בהרבה והיא עוד לא יודעת בטח שאין לי גרוש על התחת ,תגידי לי הרה מה יש לי להציעה לה חוץ מאת אהבתי?אבל בטח יום אחד יהיה לי כסף לבילויים והרבה זמן פנוי ...מגדלים באוויר... גם יש לי היום PMS ואם את לא יודעת מה זה -זה המצב רוח הזה שאני מקבלת תמיד יום לפני המחזור .ובנוסף לכל הצרות יש לי כאב בשן , אוף כמה שלא בא לי ללכת לרופא שיניים ... ועוד לא סיימתי .. זה הדובדבן שבקצפת יש לי עדיין להכין למחר משהו לעבודה כלומר יש לי שעתיים עד חצות להכין את זה . אולי תעודדי אותי עד חצות ... GO GO הרה.. תודה וביי בנתיים

לקריאה נוספת והעמקה
08/03/2005 | 22:37 | מאת: דוד בן עזרא

מי יכול לדווח לי איזה פרחים כדאי לשתול עכשיו בגינה שלי אני גר בקיבוץ רוחמה עם אדמת לס.

09/03/2005 | 00:28 | מאת: אשת לוט

להביא משאית חמרה לחפור עם די9 ולשתול גראס אחלה פרחים יפרחו

10/03/2005 | 00:06 | מאת: פרח שחור

היי המכתב שלך כתגובה למכתבי מזכיר לי את ההפניות באדום שמופיעות לפעמים מתחת למכתבים ואמורות להפנות אותם לנושאים דומים או זהים אך המחשב שהרי הוא לא חושב נתפש למילים בטקסט שאין קשר בינהם לבין הרעיון העיקרי של הכותב לדוגמה ילדה הכותבת על הוריה הגרושים וההפניה בתחתית הטקסט היא למאמר בנושא הריון ולידה טוב גם זה קורה . אם סתם התכוונת להפיג את מתיחותי אוקי תגובתך היתה דיי משעשעת .כי בזמן שאני מתלבטת בנושאים של הרוח אתה מביא את הפרספקטיבה של הקרקע . אינני יודעת אם אתה עוקב אחר ההתפתחויות באתר הזה אך בחרתי בכינוי שלי על שם השיר פרח שחור של ערן צור זמר שהאקסית המיתולוגית שלי היתה שרה את שיריו בכל הזדמנות אני לא מבינה בסוגי קרקעות אבל יודעת שבשמורת הטבע של קדימה שליד נתניה יש אירוסים שחורים נדירים שהייתי שמחה לגדל בגינה שלי אילו הם היו מתאימים לאדמת לס .אבל התגובה שקיבלת לגבי פרחי סמים גם היתה מצחיקה

09/03/2005 | 03:10 | מאת: שיח קוצני

כל עוד הבעיות שלך טריוויליות זה סבבה אבל זה מתחיל להראות כמו חדון טריוויה רציני... GGG

09/03/2005 | 14:59 | מאת:

אומנם שעת חצות עברה לה, וכל מה שנותר זה דלעת ונעל מזכוכית, אבל בכל יום יש שעת חצות חדשה. מי שופט את גודלן של הצרות בחיים? אז נכון שבאופן אובייקטיבי תמיד יש צרות גדולות יותר, אבל באופן סובייקטיבי גם כאב ראש יכול להיות צרה לא קטנה (בעיקר כשהוא כרוני...). תגידי, את נמשכת אוטומטית לנשים שעוסקות בתחום הנפש? :-) סתם... ועכשיו ברצינות - לפני שאת נפגשת איתה (אם זה עומד על הפרק בכלל), כדאי שתתנו אחת לשניה קצת יותר אינפורמציה על עצמכן כדי למנוע מבוכה מיותרת. והרי מבוכה יש בכל פגישה ראשונה גם ככה. נו, כבר אמרו גדולים וחכמים שאי-אפשר לחיות רק על אהבה, למרות שאי-אפשר לחיות בלעדיה. השאלה היא למה את מתכוונת כשאת חושבת על משהו להציע. יש את המשפט הידוע: "האידאליסטים בונים מגדלים באוויר, המשוגעים גרים בהם והפסיכולוגים גובים את שכר הדירה". אז כל זמן שאת רק בונה את המגדלים, מצבך טוב :-). אני יודעת מה זה PMS. אפילו למדתי על זה... את יודעת מה השורה התחתונה? PMS זו בעיקר תופעה חברתית. בתור נציגה נקבית על הכדור אני יכולה לומר, שמבחינה ביולוגית יש דברים בגו... אבל זה בהחלט עניין שונה מאישה לאישה. רופאי שיניים יוצרים קונפליקט כמעט אצל כולם - מצד אחד צריך אותם מאוד, ומצד שני כולם דוחים את הרגע. יוצאת לי שן בינה. החלטתי ללכת ולעקור אותה (היא האחרונה שנשארה מבין שיני הבינה). אזרתי אומץ. קבעתי תור, עשיתי צילום ו... הרופא אמר לי שעוד מוקדם מדי לעקור אותה. וכבר הייתי מוכנה נפשית לחוויה של עקירה כירורגית... טוב, ברור לי שבסוף השן הזו תעוף, אבל קיבלתי דחיה. סיימת להכין את מה שהיית צריכה לעבודה?

09/03/2005 | 15:05 | מאת: שלומי

שאת אלופת העולם במתן תמיכה , ובמתן תגובות נהדרות שהן גם לענין מבחינה מעשית וגם עם הומור ובחן רב פלוס ידע נרחב . בקיצור, יש לך כאן מעריץ . בהחלט. אני חייב להודות בדבר. איך הלימודים ? מה שלום אביך ? את עדיין עובדת לפעמים בחנות לחיות מחמד ? את עדיין קשורה לצעב"ח ? להשתמע

09/03/2005 | 20:29 | מאת: פרח שחור.

היי הרה ,כשיש הרבה צרות ביחד קוראים לזה צרות בצרורות ,לא? נורא התרגשתי אתמול בגלל העבודה ההיא שסיפרתי לך עליה אבל נראה לי שעשיתי שגיאה שלא התייעצתי עם מישהי במכללה שהציעה את עזרתה ... לא נורא ..להבא אני אשתדל להתיעץ איתה . לא חושבת שאני נמשכת אוטומטית לנשים מתחום בריאות הנפש זה במקרה ...את מביכה אותי ..טוב שאת לא רואה אותי מסמיקה ... אבל בנתיים כמו שאמרתי עוד לא היה כלום אפילו אני מפחדת להתקשר ...מה אם היא רק תשמע את המבטא שלי או את הקול שלי וזה לא ימצא חן בעיניה ? הרי בכתב עוד לא יודעים איך הבן אדם נשמע ...תיראי כל אחד והטעם שלו ...היתה אחת רופאת שיניים שהתכתבתי איתה באתר היכרויות והיא לא ידעה להחליט לגבי הנטיה שלה אבל כשדיברנו היא אמרה שבפנטזיה לא שומעים את הקול והרי לי יש קול של אישה... ובסוף בכל זאת נפגשנו ונורא נהנתי בפגישה העיוורת איתה ,היא היתה נורא חמודה ובזמנו לא היה לי ניסיון כך שלא הייתי יודעת מה לעשות אבל עכשיו כבר הייתי יודעת מה לעשות .היא בסוף נשארה סטרייטית (היא היתה אלמנה וכנראה סתם הייתה במשבר כי בעלה נפטר ) אני חושבת עליה עכשיו כשיש לי את החור בשן ואני לא יכולה ללעוס בצד אחד של הפה ...בנתיים אני לא במצב נואש ... אולי עוד שבוע יחלוף עד שאני יכנע לכאב ויקבע תור ולגבי הבחורה ההיא ...עוד מעט אני אתקשר .. אהבתי את המשפט על האידיאליסטים המשוגעים והפסיכולוגים נשמע מוכר ,זה מפורסם ? חמוד! PMS אני חושבת שזה הורמונלי ולא חברתי ,תאמיני לי שזה לא פסיכולוגי אצלי זה ממש אינדיקאציה בלי לבדוק אפילו בלוח שנה שהגיע היום זה ממש מדייק אבל מלווה ביותר מסמפטום המצב רוח שסיפרתי ,יש לי גם את שאר הסימפטומים אבל ממש לא נורא זה רק ליום אחד לפני וזהו חולף כלא היה . בהצלחה לך עם השן בינה גם אני פעם נאלצתי לעקור אחת זה היה בחו"ל.לא נראה לי שאני אקבל דחיה עם השן שלי ואני משלה את עצמי שאולי אכלתי איזה גזר קשה מידיי ואולי עוד מעט זה יעבור לי מעצמו ביי בנתיים תודה רבה על העזרה הייתי ממשיכה לכתוב אך בני מאותת לי מהחדר השני שזמני על המחשב תם ...אז אם את מתכננת ילדים תדאגי לשריין לך כסף ליותר ממחשב אחד :-) פרח שחור.

08/03/2005 | 19:08 | מאת: אילנית

אני מתנצלת שאני מתפרצת לכם כך לפורום , אך רציתי לספר לכם על אתר הכרויות חדש ומאוד מיוחד שנפתח , אני מקווה שתקבלו הודעה זו עם חיוך , משום שזו הכוונה ,ותציצו ...www.lovedavka.co.il

09/03/2005 | 14:55 | מאת: שלומי

אם כבר : http://www.lovedavka.co.il/home/home.asp

08/03/2005 | 12:30 | מאת: הדרי

שלום אני תלמידת י''ב ילדה להורים גרושים לומדת במגמת סוציולוגיה קרימינולוגיה במסגרת המגמה אני צריכה להכין עבודה והנושא של עבודתי הוא עמדות כלפי מערכת זוגיות ממוסדת בקרב בני נוער(בנים בנות ) להורים גרושים.. עכשיו הבעיה היא שאני מתקשה למצוא חומר... הדבר היחידי שמצאתי הוא ספרה של ג'ודית וולרשטיין ... אשמח אם תעזרו לי למצוא או שתפנו אותי למקורות ... תודה (:

08/03/2005 | 13:52 | מאת: ניר

הדר ,כבת להורים גרושים את אמורה לדעת שכאן נמצאים רק פסיכים עצובים. לא יודע מי שלח אותך לכאן,הוא עבד עלייך. פה יש רק מדוכאים ,מדוכדכים ובעלי דכאון פוטנציאלי.

08/03/2005 | 14:02 | מאת: שמחה.........

נחון מאוד.......!!!

08/03/2005 | 14:06 | מאת: הדרי

מי אמר שאני לא מדוכאת,מדוכדכת ובעלת דיכאון פוטנציאלי ?

08/03/2005 | 14:42 | מאת:

הי הדר, למה שלא תתייעצי עם המורה של המגמה באשר למקורות נוספים? את יכולה גם להיכנס לחנות ספרים ולהתייעץ עם המוכר/ת. הרה.

08/03/2005 | 00:20 | מאת: אמיר

בעייתי סבוכה : אימי חולת סרטן ואין לה תמיכה בבית (רגשית) מצד אבי -שהוא אדם מנוכר ויש לו מאהבת .אבי אינו דברן כלל וכלל והוא אדיש בצורה קיצונית. אין הוא תומך באימי ומתעסק בענייניו. גם אחותי מתנכרת לאימי -עקב אישיותה הבעייתית גם כן-היא אדם אגואיסט ומנוכר כמו אבי. יש לציין שאימי אדם חם מאוד ואהובה מאוד על סובביה. היא אמנם אדם חזק ושלתטן (במובן הפולני) אך שום דבר לא מצדיק התנכרות כזו לדעתי. מצבה הבריאותי אינו טוב וכך גם מצבנו הכלכלי-אנו בחובות עתק ושוב-אימי היא ה"דואגת" ואבי אדיש ואינו עושה דבר. יש לציין שמצב זה מטריד אותי מאוד-הניכור, הבעייה הכלכלית החמורה ומחלת אימי...אימי ב"ה מתפקדת ,אך נופלת למשכב לעיתים קרובות עקב הטיפולים. אחותי גרה בבית סמוך השייך להוריי ואינה משלמת שכר דירה(היא גרה עם בעלה והם בני 30)-אימי מסרבת לקחת מהם על אף הניכור-אימי לא רוצה שאחותי תתנתק ממנה לגמרי כי היא גם ככה מנותקת... אני כועס מאוד הן על אבי והן על אחותי. כשניסיתי לדבר עם אבי על הנושא הוא אינו עונה פשוטו כמשמעו . אחותי טוענת שכך טוב לה ומספיק לה הקשר הזה-לדבר עם אימי מידי פעם ...(פעם בשבוע) .אימי בת 47 אגב. אבי בן 53. אני בן 22 .... אני הייתי בטיפול פסיכולוגי בקשר לטראומה שעברתי בצבא אך הפסקתי אותו עקב עלות ועקב זה שהוא הפסיק לעזור לי. כל פעם שהעליתי את הנושא של מחלת אימי אמר הפסיכולוג:"עזוב את זה בוא נדבר עלייך" ...יש לציין שגם אימי טופלה אצלו אך הפסיקה כי לא עזר לה ועקב עלות. כפי שניתן לקרוא אני קשור לאימי . אני בז לאבי ולאחותי על הניכור. אני גר בבית אגב עם אבי ואימי ואני נכנס לדכאון כל פעם ומרחם על אימי. אין לי אפשרות לעזוב הבית עקב עלות ועקב כך שאימי מבקשת ממני לא לעשות זאת. אגב עזרתי לה מבחינה כספית. שאלתי: איך מתמודדים עם אבי ואחותי , עם יחסם המנוכר שאינם רוצים לשנות? כיצד אני עושה עבודה עם עצמי להתמודד עם מצב קשה זה? ומה לעשות מבחינה מעשית ? אימי ניסתה לדבר עם אבי אך הוא לא מגיב או שמגיב בבוז ...הם מסוכסכים זה זמן רב ומחכים שדירתנו תמכר אך אין קונה... יש לציין שכל העובדות כאן יש הם כהווייתם-אבי ואחותי מנוכרים וזו לא דעתי האישית בלבד.גם הפסיכולוג אפיין את אחותי כרובוט לאחר ששמע ...ודאי שיש בהם צדדים אחרים אך לפחות לא כלפיי אימי. ברצוני לעשות מעשה קיצוני שיערער אותם במיוחד את אחותי כגון להפסיק לדבר איתה בכלל (לא שכרגע אני מדבר הרבה) ובכלל לנקוט ביד קשה נגד שניהם. לי אין בעייה כמו אימי -אני בול עץ למי שאני חושב שהוא מנוכר. אין לי רגשות כלפיהם בניגוד לאימי שתמיד אבל תמיד נתנה מעצמה על אף יחסם... אמרתי לאימי שתיתן למעקלים לבוא-הבית רשום על שם אבי -אך היא אינה מסוגלת -היא דואגת ותמיד דאגה לצד הכלכלי ובכלל להכל...אבי הוא פלקט ...עובד מ8-17 ובסופ"ש יוצא לפאב...האם אני מגזים? מה עליי לעשות? אין לי כסף לפסיכולוג והוא גם ככה לא עזר ממש... אני יכול לתת לאימי עזרה כלכלית-טיפוליה עולים הון-אך מה לגביי יחס אבי ואחותי לאימי ? אשמח לשמוע דעה נחרצת תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/03/2005 | 14:38 | מאת:

הי אמיר, אני מסכימה איתך שמצב העניינים סבוך כרגע. אבל הוריך אנשים בוגרים ומקבלים את ההחלטות שלהם עבור עצמם. לך, כבן משפחה אבל גם כמתבונן מהצד, נראה שההחלטות של אמא שלך לא הולמות את המציאות, אבל אין זה מתפקידך לתקן אותה, גם אם לדעתך היא טועה למשל בכך שהיא רוצה להמשיך ולהחזיק את הדירה עבור אחותך ובעלה. יכול להיות שהפסיכולוג לא התאים במובן של חוסר כימיה ביניכם לבינו. אני יודעת שהעלויות של טיפול פסיכולוגי יכולות להיות גבוהות מאוד, ובטח שלא שוות לכל נפש, אך גם לזה יש פתרון - יש מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש, ושם אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי ללא עלות. לעתים יש צורך להמתין בתור תקופה מסויימת, אך החסכון הכלכלי שווה את זה. נדמה לי, שטיפול בהחלט יכול לתרום גם לך וגם לאמך (אגב, היא לא מקבלת תמיכה נפשית במחלקה האונקולוגית בה היא מטופלת? אני יודעת שיש במחלקות האלה עובדות סוציאליות שתומכות בחולים). מעניין היה לשמוע גם את אחותך והוריך... הרי כל אחד רואה את המציאות דרך משקפים אחרים... אני מניחה שיש הסבר כלשהו לניכור של אביך ואחותך, אבל זה הרבה יותר מדי מורכב בשביל לפשט את זה לתגובה בפורום. זה משהו שאפשר להבין במסגרת של טיפול משפחתי, למשל. לשאלתך - אני לא חושבת שאתה מגזים, אבל אני כן חושבת שכדאי שתדאג לעצמך ולא תשקיע את כל הכוחות שלך במצב משפחתי, שאין לך שליטה עליו. הרה.

07/03/2005 | 12:49 | מאת: נטע

היי לכולם, הצחקתוני, יש פה מלא חבר'ה חדשים והשמות?? פשש...עולים על כל דמיון.. ד"שים לישנים ולחדשדשים, יש מישהו אונליין?

07/03/2005 | 13:57 | מאת:

קצת יצירתיות בקרב בוחרי השמות... לא מזיק, אה?

07/03/2005 | 14:11 | מאת: נטע

אחלה יצירתיות.. אהבתי את "אנקת גבהים"..אחח..איפה "ג'יין אייר"?..אחלה קדרות. מתאים לי. חייבת לצאת לסמטאות. שיהיה לך המשך יום מבטיח.

07/03/2005 | 15:34 | מאת: המרקיז מווטרפורד

יצירתיות שופעת בנבכי הלא כלום יצירתיות משעממת של העדר תכלית יצירתיות בשבי האפור הגדול. חיבוקים ונשיקות .

06/03/2005 | 17:06 | מאת: מחלה ארורה

פיברו ארורה היום ניצחת אותי גרמת להגיד דברים כמו שאני רוצה למות לפעמים את עושה לי את זה טוב נו אחרי סבל כה ממושך והסבל עדיין גבוהה אני מנסה להילחם בך נכון היום ניצחת אותי אולי אני צריכה לשנות גישה אולי נהיה חברות וביחד נמצא דרך לחיות יחדיו אולי ? היום אני עיפה אבל אסור לנוח כי אם אני אנוח תנצחי אותי גם מחר חולשה נוראית מציפה אותי והמיטה פה לידי העיניים שורפות הראש מפוצץ עשרות מחשבות ואני אומרת לעצמי האם הדרך שאני בוחרת נכונה כל כך הרבה שיטות כל כך הרבה דעות רק מזה העיפות עולה וכל זאת כי הרפואה הקונבנציונלית לא מבינה מהיכן את מופיעה משכורת כבר אין מספר חודשים וביטוח לאומי בקושי מכיר אותך וזה עניין של שנים וכל הטיפולים כל כך יקרים ואני אומרת איך הגעתי לכאן כמה הנייר הזה שקוראים לו כסף הוא כה חזק אני לא יכולה לטפל בעצמי בכל השיטות החדשניות וההורים דיי ההורים כבר עייפים ומנסים הכל פיברו יקרה אני פונה אליך ומבקשת תני לי בחזרה את חיי אני עיפה לא רוצה מלחמות רוצה לחיות

07/03/2005 | 00:24 | מאת: מליונר בצרות

הנייר הזה ש"קוראים לו כסף"...לא יעשה אותך יותר בריאה או שווה קונים איתו כמעט הכל..כל מה שניתן..מלבד בריאות ואהבה החיים זה בורסה של שערים משתנים עם הרבה נפילות לא קונים איתו הרבה בריאות..כסף גם לא מזור למחלות כסף בא..כסף הולך..היום יש ומחר אולי יחסר אבל שטר החיים הוא הכי הכי יקר... מאחל לך בריאות והחלמה מהירה, אסור לך להתייאש . שימרי על החוסן הנפשי גם כשהגוף חלש .

07/03/2005 | 19:16 | מאת: מחלה ארורה

במחלה הארורה הזאת ככל שיש כסף ניתן מהר יותר להשתקם ולחיות לצערי הרפואה הקונבנציונלית אין לה פתרון והרפואה האלטרנטיבית זה יםםם של כסף :( זה עצוב כי אני לא יכולה להרשות לעצמי ללכת הרבה לים המלח כי זה מצויין למחלה זו ההורים שלי שילמו והיו איתי שבוע ועד עכשים הם במינוס נוראי :( ומה עם צמחי מרפא לנסות קצת שיקל על הרצח 1000 ש"ח לחודש ודיקור מאוד מומלץ וויטמינים ומשקה מיוחד ואין משכורת כי לא עובדים אז מה לעשות כסף כסף נייר מסריח שיכול להרים אותי יותר מהר כל דקה של סבל נראת לי כמו נצח אז כסף אכן לא יתן לי בריאות אבל בטוח יעזור לי לשקם את עצמי במחלה ארורה זו תודה

אלפי אנשים מנצחים ומנוצחים מדי יום... לצערנו הרב לא חסרות מחלות מתישות ומעייפות שמשבשות לחלוטין את החיים. אז מותר להישבר לפעמים אבל לא לתת למחלה לנצח. אז היום המחלה ניצחה... קורה. לא קל להתמודד עם משהו כואב 24 שעות ביממה. בהחלט מותר לנוח לפעמים. ניסית לפנות לרפואה לא קונבציונאלית? התחלת את הטיפול במרפאת הכאב? יש לך מכתב מרופא מומחה? כי אם כן, אז ביטוח לאומי צריך להתחשב בזה. מניסיון אישי אני יכולה לומר לך, שהם יעשו הכל כדי לא לתת לך כלום. את תצטרכי להילחם איתם על כל ועדה ולהגיש שפע של ערעורים... זה לא בשביל לרפות את ידייך, אלא בשביל להכין אותך לעוד מאבק לא פשוט.

07/03/2005 | 19:25 | מאת: מחלה ארורה

אני יודעת שהמאבק עם ביטוח לאומי הוא ארוך ומייגע ובמיוחד במחלה זו שקשה לי להוכיח כמה הכאבים חזקים או כמה החולשה מתישה וכמה הבטן מציקה וכל רגע שירותים והשינה דפוקה ביטוח לאומי רק בימים אלו מתחיל להכיר בה ועובר הדרכה כדי ללמוד על הסיפטומים בכל אופן התחלתי רפואה אלט דיקור צמחים ויטמינים ו...זמן זה הענין ניסוי וטעיה מה עובד ומה לא בכל אופן עדיין הכאב קשה ביותר מקווה לימים יפים לימים אופטימים עם חיוך כי כבר שכחתי איך לחייך :(

22/03/2007 | 20:44 | מאת: כואבת

כאחת שסובלת גם מהפיברו אני מסכימה עם כול מילה אם היה כסף היינו יכולים לטפל בעצמנו ושאין כסף ושאין אפשרות לעבוד ולהביא את הכסף בגלל המחלה הארורה הזאת המצב רק נהייה יותר גרוע ללוא מוצא

06/03/2005 | 03:25 | מאת: טופז

ושוב גם הלילה אני מעבירה אותו ללא שינה. הפחד שמחלחל בכל רמח אברי ולא נותן מרגוע. המוח שעובד ללא הפסקה. העצב שמלווה את התקופה האחרונה. העייפות הנוראית של העומס שפשוט לא נגמר והפפפפפחד הנוראי מהעתיד לבוא. הכתובת על הקיר כבר, כך אמרה לי העובדת סוציאלית והחלומות והסיוטים מציפים אותי במין חוסר אונים.............. הוא שם עומד עם הסכין מאחורי הקיר, הנשימות שלו והמבט המטורף שיש לו לאחרונה בעינים כל זה שילוב מנצח לפחד שמשתלט על לילותי ולא נותן מרגוע לנפשי שעייפה, כל כך עייפה. עכשיו הוא בכלא...........אבל מה יקרה מחר? הוא הפר את צו ההרחקה............אוי ואבוי לבושות שהיו כאן, לצעקות, לקללות........... אם מחר הוא ישתחרר ........אני לא יודעת כבר איך זה יגמר...... הכתובת על הקיר כולם כבר אומרים..........ואני מנסה למחוק את הכתובת, מנסה בכל כוחותי ולא מצליחה, הכתובת הזאת פשוט בלתי מחיקה. אוי אלוהים עזור לי כבר בבקשה עזור לי. אני כל כך עייפה, חבק אותי, גאל אותי מעולו של זה. טופזינקה.

06/03/2005 | 08:38 | מאת: שלומי

אולי את צריכה לעבור דירה למקום אחר ? פשוט מפחיד. את חייבת הגנה. אין לך אח או מישהו שיעבור לגור אצלך עד יעבור זעם ? אולי תדברי עם קצין הבטחון של המקום ? תחזיקי מעמד. מחזיקים לך אצבעות. בשורות טובות. שבוע טוב.

06/03/2005 | 08:43 | מאת: שמחוש....

היי ילדה שלי את חייבת להיות חזקה -זה נשמע כקלישאה אך לפחות עבור הילדים. לכל אדם ישנן ירידות בפרבולות של החיים.את כרגע בתחנה מזויינת אך תאמיני לי שהתחנה בהאה תהייה מוארת..עם ספסל נוח...ואיזה גברבר עם גוף שחום ישב לידך ויצית לך סיגרייה מרלבורו....(הלוואי עלי )--- - שמישהו כבר יהייה עלי !!! מתוקה ---רק אהבה ..... שבוע טוב...

07/03/2005 | 00:46 | מאת: מחזק אותך

טופזי... אם לא תעזרי לעצמך..גם אלוהים לא יעזור כאן... את חייבת להגיע למצב שבו יהיו לך חיים שקטים ובעיקר בטוחים . יש לך ילדים ויש לך אותך...ואסור לך לוותר כאן אפילו לא בפסיק , בעל מטורף יכול להטריף את החיים אבל גרוע מזה גם לטרוף לך אותם... קחי החלטה שאין לך לא פחד ולא מידה קטנה של רחמים ואת חיה ולוחמת למענך ולמען הילדים..כי הסיפור הזה לא נגמר...וכנראה שלא יגמר טוב אם לא תעשי לו סוף... שמרי על עצמך ועל הילדים ותהיי חזקה . הכי חשוב .

05/03/2005 | 19:35 | מאת: ~~~~~~

אמרת לי אתמול שחלמת עלי בלילה זה דבר כל כך נחמד לדעת שמישהו חולם עליך גם אם זה חלום קצר ואם זו את זה אפילו עוד יותר נחמד תחלמי, תחלמי ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום כשאת ישנה ומחייכת לעצמך אני שמח שאני שם לפעמים נחמד שחולמים עליך גם אם זה חלום קצר ואם זו את זה אפילו עוד יותר נחמד תחלמי, תחלמי ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום

05/03/2005 | 22:37 | מאת: :-)

כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע. לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום. כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך. צריך ללמוד כעת שהאושר לא מחייך, שמה שניתן אי פעם לא ילקח לעולם. שיש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם... בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום. כולנו רוצים לאהוב, כולנו רוצים לשמוח. כדי שיהיה לנו טוב, שיהיה לנו כח.

05/03/2005 | 13:43 | מאת: ניחוש

אני יודעת שהיום אין אף אחד כאן... או שאולי כן... בכל אופן, תמיד יש את מחר... ניחוש מי אני? (: שבת שלום או בעצם - שבוע נפלא ! אוהבת, אני

05/03/2005 | 17:50 | מאת: מישהי

מיכל,את משועממת ?

05/03/2005 | 19:33 | מאת: מישהו

מה שלומך?

אימי חולה בסרטן ואני חייב להגיע אליו. מישהו יודע?(ואל תציעו 144 ..)

04/03/2005 | 05:18 | מאת: דניאל שוורץ רעננה

אל תאמיני בו -הוא שרלטן. רפואה שלמה לאימא שלך.

05/03/2005 | 04:19 | מאת: ובכל זאת???????

איך אני מגיע???????????????אין לו מספר ב144

לכל מען דבאי שלום רב. שמי עינב ורציתי לדעת איך לפנות לרב הרנטגן לקבלת יעוץ והכוונה בדחיפות העליונה, משום שמדובר בעניין של חיים ומוות (לצערי הרב בזמן הקרוב מאוד) אומרים שבעת צרה ואסון אנו מוכנים להאמין ולהיתפס בכל זיק קטן של כוח ואמונה שעלולים לשנות את הגורל האכזר. אודה לכם מראש אם תכוונו אותי איךלהיג לרב במהירות האפשרית...

לכל מען דבאי שלום רב. שמי עינב ורציתי לדעת איך לפנות לרב הרנטגן לקבלת יעוץ והכוונה בדחיפות העליונה, משום שמדובר בעניין של חיים ומוות (לצערי הרב בזמן הקרוב מאוד) אומרים שבעת צרה ואסון אנו מוכנים להאמין ולהיתפס בכל זיק קטן של כוח ואמונה שעלולים לשנות את הגורל האכזר. אודה לכם מראש אם תכוונו אותי איךלהיג לרב במהירות האפשרית...

16/05/2018 | 14:39 | מאת: ראול אבדלינוב

איך אני מגיע לרב הרנטגן

06/11/2008 | 19:13 | מאת: תושב נתיבות

אסול להגיע אליו לרנטגן, כל גדולי הדור , אוסרים על פניה או קשר עימו והוא מוחזק כבור ועם הארץ, וכל התיקונים שהוא עושה הם בגדר עבודה זרה וגילוי עריות,

06/03/2005 | 17:21 | מאת: מחזיקה אצבעות

אשית צר לי לשמוע על סבלך כחולה לחולה במשהו אחר אני רוצה לומר לך שלי אישית הוא לא כל כך עזר והכיוון שלו לא היה ממש נכון אבל אני מבינה לליבך כי לעיתים ברכה נותנת לנו כוח בכל אופן הייתי יותר ממליצה לך לגשת לרב פירר שיתן לך יעוץ רפואי ויפנה אותך לרופאים מומחים בבעיתך הוא יושב בבני ברק הרנטגן 089944444 חבל אבל אכן תעשיה של כסף כל השולחן שלו עשרות אלפי שקלים ו..אפילו בדף שהיינו צריכים למלא לברכות רשום הוראת קבע לתרומות:( אולי עדיף שתצלצל ליהושוע מאירי כל יום רביעי מ 21:30 לפלאפון 0508004949 עם תאריך לידה עברי הוא גם יתן לך טיפים מאחלת לך המון הצלחה במלחמה הקשה אבל תמיד תדע הנפש אצלך ותשמור עליה בריאות

בס"ד רוני נשמה אני היתי אצל הרב ויצאתי עם צמרמורת הוא פשוט מלאך לא בנאדם,מלאך. הוא יודע הכל פשוט הכל זה לא יאמן. עד שאני היתי שם לא האמנתי לכל מה שאמרו לי. אבל שהיתי שם נדהמתי אין לי מילים לתאר.פשוט ב 2 דק' הוא אמר לי איך קוראים לאחותי בלי שאני יוציא הגה מהפה. אז אל תאמין לדברים רעים שאנשים צרי עין אומרים על הרב,הנה הטלפונים תתקשר,תתאמץ,אל תתיאש כי קשה להשיג אותם.תנסה בעיקר ביום ראשון. טלפון: 08-9944444

בס"ד אה ועוד משהו ששכחתי להגיד לך. אפילו שקל לא שילמתי שקל לא הוצאתי מהכיס. ולא ביקשו ולא אמרו להפך הציעו לנו שם שתיה חמה.אז כל מדברי הלשון הרע,סתמו ת'פה כי אם לא השם יתברך ידע לסתום לכם אותו!!!!!!!!!!! במידה ולא תתפוס אותם אז תדע שיש ב 4\7 תיקון בנתיבות בקברשל אבא שלו בשעה 9 בערב וכל העולם ואישתו באים. מומלץ ושוב זה בלי כסף אז שוב כל מדברי לשון הרע.סתמו ת'פה ג'ורע שלכם

שבוע טוב איך באמת מגיעים לרנטגן

30/11/2009 | 21:43 | מאת: ליאת

ראשית אני מאכלת לך המון כוחות כי זה לא פשוט . אני הייתי ממליצה לך יותר לאמין יותר באלוהים ולהתפלל ולחזק את אמונתך בו כי רבנים אינם יכולים לעשות כלום ביחוד הרנטגן שהתקשורת עושה ממנו אני גרה בנתיבות אין לי בעיה להגיד לך איך להגיע . אני מבינה שהינך נמצא כרגע בסערת רגשות אבל תאמין ותקווה רק לטוב . מת"א יש לך קו שמספרו 353 נסיעה באוטובוס אורכה כשעה ורבע ואילו במונית שעה ,ישנה גם אפשרות לקחת קו 380 מת,א ישיר לב"ש ואז לקחת אוטובוסאו מונית

30/11/2009 | 21:43 | מאת: ליאת

ראשית אני מאכלת לך המון כוחות כי זה לא פשוט . אני הייתי ממליצה לך יותר לאמין יותר באלוהים ולהתפלל ולחזק את אמונתך בו כי רבנים אינם יכולים לעשות כלום ביחוד הרנטגן שהתקשורת עושה ממנו אני גרה בנתיבות אין לי בעיה להגיד לך איך להגיע . אני מבינה שהינך נמצא כרגע בסערת רגשות אבל תאמין ותקווה רק לטוב . מת"א יש לך קו שמספרו 353 נסיעה באוטובוס אורכה כשעה ורבע ואילו במונית שעה ,ישנה גם אפשרות לקחת קו 380 מת,א ישיר לב"ש ואז לקחת אוטובוסאו מונית

29/12/2009 | 00:15 | מאת: הפועל חולון אמפריה!!

אז מי שרוצה אותו זה המספר: 0543060723 - הרב חיים עמרם איפרגן. אח של הרנטגן לא הבן שלו!!

21/04/2013 | 13:57 | מאת: עדי

מישהי יודעת את הכתובת בה הרב מקבל?

07/04/2010 | 22:40 | מאת: אלינור

תנסה לחפש בגוגל פי השם שלו צריך להיות שם פרטים לשליחת הודעה אתה צזין שם פרטים אישיים שלך ואת פרטי הבעיה לפי הנתונים שאתה מזין אמורים לחזור אליך... לדעתי עדיף לך שאמא שלך תלך אם זה איתך ואם זה לבד ככה הוא גם יוכל לתת לה אולי ברכה שתהיה רפואה שלמה

03/05/2010 | 18:05 | מאת: מאור

יש אפשרות להגיע לרב המספר089944444

16/05/2010 | 22:10 | מאת: שרה אהרוני

שלופ לכולם הייתי רוצה קצת עזרה אני גרה בנתניה ואין לי מושג איך להגיע לרב איפרגן ועוד שאלה הייתי רוצה לדעת אם צריך להזמין טורר תודהה רבה...

16/05/2010 | 22:10 | מאת: שרה אהרוני

שלופ לכולם הייתי רוצה קצת עזרה אני גרה בנתניה ואין לי מושג איך להגיע לרב איפרגן ועוד שאלה הייתי רוצה לדעת אם צריך להזמין טורר תודהה רבה...

20/06/2010 | 12:34 | מאת: משה

הרב יעקב איפרגן הרב הכל יכול אין כמו הרב הזה

19/09/2010 | 14:06 | מאת: שולה

ברצוני להגיד בקשר להרב איפרגן אם אתה לא סלב חשוב או איש עסקים חשוב סלוח לי שאני אומרת הוא לא יתפנה אליכם תם רוצים ולצערי זה בדוק וסליחה שוב שאני אומרת את זהההה

17/11/2018 | 12:23 | מאת: מזל יפית כלוף

בקשר לבעלי משה יש לו ניסיון רשתות והוא עיוור בעקבות זה אים אפשר להציל לו את הראיה וגם זיווג לבן שלי בן 34

אני ב בעלי רבים הרבה.יש לנו 3 ילדים קטנים.אני מרגישה ש התרחקנו ממש .יש לי הרגשה שהכול הולך לגירושין.

בס'ד בריאות גוף ונפש לנכדה שלי ילדה בת שש עשרה שמה. ליאל אדלה בת דנה דחוף ביותר

14/11/2020 | 21:53 | מאת: רוצה להגיע לרב או לדבר איתו בטלפון

צריכה את הכתובת המדויקת של הרב או את הטלפון שלו

בקשר לבת שלי הריון

שלום לכולם. גם אני רציתי לקבל ברכה מרב לבן שלי . אין לי בעייה להגיע לנתיבות , פשוט לא מצאתי כתובת איפו אפשר להיפגש איתו . וגם יש לי שאלה לגבי עלות/ תרומה פגישה .

יש בעיה קשה עם ילד ועוד מה שהוא. אני צריכה עזרה דחוף. בבקשה תצרו קשר עימי

יש פלאפון להגיע אליו

02/03/2005 | 14:47 | מאת: בת של

זקוקה לעזרה, תמיכה, אינפורמציה וכל פיסת מידע שתעזור לי להתמודד עם זה שגיליתי שאבא שלי בוגד. הוא עבר משבר (מעין התקף חרדה הזוי) לפני חצי שנה שחלף תוך 24 שעות, ומאז כנראה שהוא פורח בדרכים אחרות. מה עושים? להתערב או לא? נוצר מצב שאני די מעורבת מבחינת האינפורמציה ולא יודעת מה לעשות.

02/03/2005 | 15:30 | מאת: שלומי

מאד תלוי בטיב היחסים שלך איתו ובטיב היחסים שלו עם אמא שלך. מה לדעתך יקרה אם תתני לו אולטימטום , או שתעזוב את הגבירה המתהוללת שלך , או שאני מספרת לאמא. איך נראה לך שהוא יגיב ? אני אישית הייתי מעדיף לדעת על בן זוג שבוגד ולהעמיד אותו במקום, אבל יש אנשים שמעדיפים לחיות כמו בנות יענה. מה יקרה לאמא שלך אם באמת תגלה את זה ? היא אשה מספיק חזקה להתמודד ? אין כאן תשובה פשוטה. בכל מקרה, אני מצטער בצערך שגילית שאבא שלך אינו אדם כל כך ישר ומוסרי. זה כשלעצמו לא נעים בכלל. בהצלחה.

בת כמה את?

שלום, כתבת "כנראה שהוא פורח בדרכים אחרות". זה אומר שאת יודעת בודאות ובלי כל ספק שהוא בוגד או שיש לך כל מיני סימנים ורמזים שמכוונים אותך לכיוון הזה? הוא יודע שאת יודעת? מאיזו בחינה את מעורבת מבחינת האינפורמציה? קשה לענות לך בלי לדעת את הדברים הנ"ל.

1. אנחנו עובדים ביחד במשרד שלו. 2. אני יודעת שהוא משתמש בצ'טים, מחלק את המספר שלו חופשי ומעוניין להיפגש (ראיתי אותו מצ'וטט, לא משנה....), רשום באתר כמו "קופידון" ואחרים, פתח לעצמו מייל חדש ומשתמש בעוד מספר טלפון. 3. אין לי מושג אם מעורב פה מין או שמדובר בפגישות מסוג אחר כי אין לי הוכחות חותכות ואני לא מתכוונת לעקוב אחריו, זה ממש לא משנה כי מבחינתי זו בגידה. 4. אין לי מושג אם הוא יודע שאני יודעת, אולי כן, אבל זה לא מפריע לו. 5. היחסים בינינו מאד קרובים, אך לפני מספר חודשים הוא עבר התקף חרדה מוזר שחלף אחרי 24 שעות ולדעתי אלה ריקושטים מאיזשהו משבר גיל מעבר. 6. אני חסרת אונים, אוכלת את עצמי ומתה "להציל" אותו מבלי להתעמת איתו (בגלל אותו התקף לפני מספר חודשים). תכלס אני יודעת שאין יותר מדי מה לעשות כי זה גם לא תפקידי ממש אבל המצוקה גומרת אותי. אני במצב כרגע שאני מרגישה שמאותו יום שגיליתי ומאותו זמן שנחשפו פרטים חדשים כל רגע, נגמרה לי שמחת החיים וכלום לא יהיה כבעבר. אז נכון שאפשר לקרוא לזה שיעור בהתבגרות ושאני צריכה להתמודד וכו' וכו' אבל רציתי לקבל איזושהי דעה אובייקטיבית נוספת. תודה.

02/03/2005 | 14:20 | מאת: שלומי

קה פסה ? איך התינוק ? איך הבטן שלך, חזרה לקדמותה ? את מדיאטת ? קשה לך עם 2 ? עושה קצת ספורט ? ראית את סידרת "החצר" בערוץ 10 ? מה דעתך ?

02/03/2005 | 14:35 | מאת: ניר

למה לא תפרטי קצת הרבה זמן שלא שמענו ממך הודעות כתובות . נכון שניים זה קשה פי שלוש ? והכי חשוב , מה עם הבטן באמת ?

02/03/2005 | 15:18 | מאת: מיכל

כשתתעניין באמת, אתה יודע איפה למצוא אותי.

02/03/2005 | 15:17 | מאת: מיכל

אספר לך במייל...

03/03/2005 | 10:16 | מאת: מיכל

איך אתה יודע על "החצר" ? יצא לך לראות פעם? כמו כל טלנובלה נראה לי שהקשר בינה לבין המציאות הוא לא משהו... אבל זה נחמד להכנס קצת לעולם אחר גם אם לא כל כך מדוייק... בעיקר שמשולבים בזה מתח, תככים ומזימות ואהבה... כמו תמיד האהבה מנצחת... מה דעתך? ובקשר לשאר... בטן כן ספורט כן 1 מעייף 2 מעייף יותר אבל בסה"כ כיף... יום נעים...

02/03/2005 | 14:06 | מאת: שמחוש...

הוי ידידי המלומדים ....נכנסים אנו לסוגייה של פלוגתא של חכמי הקבלה בצפת שהיו יושבים ומתעסקים בחטא ועונשו. הרי כבר מקדמא דנן --עוד בלוחות הברית אמר אלוקינו "אל תחמוד אשת רעך"--האם לא בעסקי קנאה מדובר או רק בעסקי חישקוקין- -שליטה על היצר ... האם אני מקנאה באשתו של ...מאחר ויש לה את "של"--לא ולא-כי אני מסתפקת במועט והשל הוא פחות ממועט... קנאה -היא תכונה אנושית שיש לה שני צדדים--חיובי -כמשל אל אותה שמחה מירושלים שללמדה משניות והוציאה ציון בינוני ומטה-- ואילו חברתה פאתיחה הוציאה ציון מתקדם פלוס-מה עשתה שמחה ---למדה עוד משניות והשיגה את פאתיחה בסיבוב--ראה ולמד שקנאה גם צד חיובי לה... מקנאה אני לכם שיש לכם זמן די והותר להתגעגע אלי....ולי אים זמני בידי...

02/03/2005 | 14:11 | מאת: מיכל

לי יש זמן להתגעגע אלייך ולך יש זמן לדברים אחרים.... אז מי מקנא במי?

02/03/2005 | 14:18 | מאת: שלומי

את הפיתגם הזה חיפשת אולי שמחה ? אז הנה הוא לך במתנה. מכל הלב. תוך פירגון. ראית את אושפיזין שמחה ? זה יפה ? אני הולך לראות את זה הלילה. אדווח לכם מחר מה קרה . בסדר ? קיבלת את המייל שלי שמחה ?

02/03/2005 | 14:38 | מאת: ניר

אני שמחה בחור צנוע מאוד אני מסתפק במה שיש לי ביד רק שקשה לי לשלוט על הידיים כל פעם אני מוצא אותן במקום אחר .:)

01/03/2005 | 13:28 | מאת: שלומי

איזה יופי, לא האמנתי שמשפט אחד קצרצר יגרור כל כך הרבה תשובות. איפה הייתם כולכם עד היום ? אפשר לדעת ? ומי אלה כל הסתמים למיניהם ? רוצים עוד שאלה קשה ? אבל הפעם באמת קשה למה אנשים לא מפרגנים יותר אחד לשני ? למה צרות עין ? למה קנאה ? למה ? מה איכפת לך שהשני מצליח ? תשובות יתקבלו בשמחה.

01/03/2005 | 13:55 | מאת: הבטוח

זה הכי מעניין אותי,ושלומי לדעתי מכאן באות כל הצרות שבעולם ,מצרות עין בגודל כזה או אחר...ושאר ירקות... אז יאללה בתאבון, רק לא לאכול אחד את השני..

02/03/2005 | 09:30 | מאת: שלומי

ומה פשר השם ": הבטוח ? חביבי, או חביבתי, שום דבר לא בטוח בעולם הזה. גורנישט ! פארשטייסט ?

02/03/2005 | 11:30 | מאת: מיכל

נו שלומי...הפעם זה באמת קשה...תשמע... אנשים זה זן שמאוד לא בטוח בעצמו (אולי חוץ מ"הבטוח" :-)), לא מאמין בעצמו ולא סומך על עצמו. ולא משנה כמה יגידו לך אבל אני כן אני כן...האדם לא מאמין בעצמו מספיק ולא אוהב את עצמו מספיק...למה? או ! שאלה טובה....חסכים מהילדות...סיפורים בראש חסרי קשר למציאות, כולם חברו להם יחדיו ועשו את האדם למה שהוא - מחפש אהבה והערכה תמידי. לכן, קשה לו. קשה לו לאדם לפרגן, לאהוב ולהעריך אחרים כל עוד לא יאהב ויעריך את עצמו. כל הבעת הערכה נתפסת כהעלאת האחר על חשבון האדם המעריך, כל פרגון נתפס כאתה חזק ואני חלש ולכן לא אפרגן לך כי לא רוצה שתהיה טוב ממני...בקיצור האדם נשלט ע"י האגו שלו. וכמובן שלא כולם כולם כאלה... יש כמה יחידי סגולה שלמדו להתעלות מעל כל אלה ולאהוב אהבת אמת שאינה תלויה בדבר. וזה פחות או יותר על רגל אחת קצרה...

02/03/2005 | 11:35 | מאת: ניר

טוב מיכל זה לגבי הפירגון , אבל מה לגבי הקינאה ? אה ? כולנו נגועים בזה קצת , לא ?

01/03/2005 | 09:39 | מאת: שלומי

למה הכל חרא במדינה הזאת ?

01/03/2005 | 09:40 | מאת: שלומי

מה יכולה להיות הסיבה ?

01/03/2005 | 11:35 | מאת: ניר.

כל עוד אנשים ימשיכו לצרוך חרא תמיד יהיה מי שיעבוד קשה לייצר אותו .

01/03/2005 | 10:17 | מאת: סתם

אולי בגלל שאנשים כמוך..שאמורים לדאוג לביאת המשיח, מתעסקים בשטויות?

01/03/2005 | 11:23 | מאת: לא סתם

אני דווקא חושב שזה בגלל אנשים סתמיים כמוך , שכותבים תשובה מהתחת , ומנסים לחרבן למישו כאן את המצב רוח. בגללך כל החרא בעולם !!

01/03/2005 | 13:00 | מאת: הבטוח

פתח ת'חלון ס'תכל איזה יום יפה בחוץ...צא לשמש ותראה איך מ"ביאת המשיח" שלך...תעבור למחשבות על 'ביאה' אחרת... ואז אולי גם תדע להבדיל בין טמטום לשטויות... יאללה ביי.. יום נעים תהיו טובים

28/02/2005 | 23:27 | מאת: פרח שחור

היום התחיל לך הסמסטר אז שיהיה לך בהצלחה בלימודים .ביי פרח שחור

01/03/2005 | 09:34 | מאת: שלומי

אז גם אני הצעיר והדל באלפי ישראל, מאחל לך הרה, הצלחה רבה בלימודים, שיהיו מתוך כיף, באיזי, בלי לחץ, בלי עצבים, בלי ניג'וזים, עם המון ענין והתלהבות וחשק וצמיחה אישית. איך זה עד כאן ? יאללה, יום כתום. נאחעס און פרייד. אמן.

01/03/2005 | 15:36 | מאת:

תודה שלומק'ה. אכן, סמסטר קצת משעמם אבל לא קשה צפוי לי. כמו שכתבתי לפרח שחור - קצת קשה ללמוד בקבוצה שאני משובצת אליה, אבל אפשר לעבור קבוצה. ובינתיים - יש עוד 4 חודשים עד המבחנים, ככה שהכל רגוע. C.U.

01/03/2005 | 15:33 | מאת:

כן... התחלתי ללמוד. וזו קבוצת לימוד איומה!!!! אני חושבת שאחליף אותה, משום שככה אי-אפשר ללמוד. יש שם קבוצה של בנות שפשוט לא מאפשרות להתרכז...

28/02/2005 | 19:41 | מאת: לא לדרוך על הפסים ..

מה אם לא בתדירות נורא גבוהה אבל בתדירות בינונית או בתקופות מסויימות אדם נזכר בחוויה טראומטית . נאמר כי המקום זה באותו עיר שהוא גר או שהוא עובר כל יום באותו איזור בהקשר אחר לדוגמא בדרך לעבודה . אז איזה אפשרויות קיימות בפנייו להמנע מלהיזכר ? פשוט לעבור לגור בעיר אחרת ? נניח שזה קרה בסיפריה או בשעת לימוד מתמטיקה יותר הוא לא יצליח ללמוד מתמטיקה בלי שזה יחלוף במוחו ? הרי בימינו בעיקבות הפיגועים יש המון אנשים שעברו טראומות אז מהו בדרך כלל הטיפול,שיחות עם פסיכולוגית על הנושא?לעבור לגור באוסטרליה?

28/02/2005 | 23:15 | מאת:

הי, לזכרון יש טריקים משלו, והימנעות ממקום מסוים לא משכיחה דברים שנצרבו בזכרון. מה גם, שהימנעות היא סוג של בריחה. אי-אפשר לברוח לנצח, ודברים טראומתיים סופם שישיגו את מי שבורח. רוב האנשים שהיו מעורבים בפיגוע מקבלים טיפול נפשי תומך שמטרתו עיבוד הטראומה והתמודדות עם הזכרונות. אז אני, באופן אישי, לא מאמינה במעבר לאוסטרליה - למרות שטיול באוסטרליה זו תמיד חוויה מעניינת - אלא בהתמודדות ישירה עם הגורם הטראומתי במסגרת טיפולית תומכת. הרה.

25/02/2005 | 16:13 | מאת: פ.ש.

ה"מטפלת" גלינה גוראצקין לדעתי היא אישה אכזרית חסרת רחמים חסרת בקרה עצמית ובעלת שינאה לחסרי ישע , לדעתי היא לא חולת נפש סתם אישה רעה, אבל אם היא תצא עם פסיקת בית המשפט כסובלת מבעיות נפשיות היא תשלם על העבירות שלה כי יקשרו אותה למיטה בבית חולים לחולי נפש וידחפו לה בכח תרופות דרך הפה ודרך הוורידים בטח במשך 5 שנים .אז אולי באמת מגיע לה ,לא? מה אתם אומרים ?

שלום פ.ש. אין ספק שמדובר במקרה מזעזע של התעללות בתינוקות אבל גם אם המטפלת תוכרז כלא שפויה ויוחלט לאשפז אותה, זה לא היחס שלו היא "תזכה" בבי"ח. אני לא יודעת מה היו המניעים שלה להתנהגות הפושעת הזו - אולי היא באמת רעה ואולי לא. היה בעיתון ראיון עם החבר שלה לחיים והוא מספר שהיא אישה עדינה וביישנית. אז מה גרם לה להתנהג בצורה כזו כלפי חסרי ישע? אני משאירה את הקביעה לאנשי המקצוע שבודקים ושופטים אותה במסגרת החוק. שבת שלום, הרה.

26/02/2005 | 10:24 | מאת: פ.ש.

מניין לך שלא זה היחס שתקבל בבית חולים לחולי נפש ? את היית שם ? את רוצה לומר לי שלא קושרים שם אנשים למיטה לפעמים למשך הלילה ולפעמים ביום? את רוצה לומר לי שלא נותנים שם בכח תרופות ? אם תאמרי לי שלא -אז מגיע לך שיגידו לך את האמת בפנים-שאינך דוברת אמת !

26/02/2005 | 12:39 | מאת: פ.ש. (אשת מקצוע)

מה שלדעתי גרם לגלינה גוראצקין להתנהג כפי שהתנהגה זה שהיא חשבה שלא רואים אותה אם היתה חושבת לרגע שיתפסו אותה כנראה שהיתה מתנהגת אחרת אחת הסיבות העיקריות לכך שהתנהגה כך היא שהיא כנראה לא למדה התפתחות הילד ולא היה לה מושג מה הילד מרגיש וגם החברה לא דורשת ממטפלת שתלמד ולכן התוצאות נראות בשטח -זו הבעיה שהחברה מזלזלת בערך של תעודות הסמכה -כי זה יותר זול !!!!!!!!!!!!!!!!וכל אדם רק בגלל שאין לו זין יכול להפוך למטפלת . עכשיו שתפסו אותה היא מסתתרת באמתלה של "לא הייתי מודעת " בול שיט .ואת הרה אל תסתתרי מאחורי "אנשי מקצוע " הדעה שלך יקירתי גם קובעת ! אל תשתפני !פ.ש. (אשת מקצוע) שכואב לה

26/02/2005 | 12:56 | מאת: פ.ש.

גם מה שח"כ איוב קרא מהליכוד אומר לא מדוייק כי רישוי ממשרד הרווחה עם מבדק פסיכולוגי ,זה זול ואין בזה שום ערך השכלתי שיכול לתרום לחברה מלבד שזה מהיר וזול , הדבר היחידי שיועיל זה בתחום ההשקעה זה מה שהחברה שלנו ממאנת להבין רק השכלה למטפלות תעזור קורסים של התפתחות הילד אבל כמובן שהחברה שלנו לא תשקיע כי היא רק רוצה פתרונות מהירים וזולים

24/02/2005 | 17:25 | מאת: רויטל

שלום רב, עברתי משבר נפשי וכתוצאה מכך התפקוד שלי נפגם משהו למשל אני לחוצה יותר, ברצוני לקבל משוב מאנשים שגם עברו משבר והאם הם חזרו לתפקוד קודם? רויטל

25/02/2005 | 00:44 | מאת:

הי רויטל, לא ציינת כמה זמן עבר מאז המשבר שעברת. תקופת הזמן שנדרשת להתאוששות שונה מאדם לאדם וממשבר למשבר. גם טיב המשבר משפיע על היכולת לחזור לתפקוד הקודם. אבל אין ספק שכל משבר שאנחנו עוברים משנה בנו משהו - לפעמים לחיוב ולפעמים לשלילה... זה, כאמור, תלוי במשבר עצמו ובגורמים לו. סופשבוע נעים, הרה.

26/02/2005 | 15:10 | מאת: רויטל

שלום, עברתי משבר חריף לפני כעשר שנים בעקבות כמה גורמים:פרידה מחבר, כשלון בלימודים ומעבר למדינה חדשה. לאחר מכן סבלתי מהתקף פסיכוטי. לא טופלתי במשך תקופה ארוכה וכיום אני נוטלת אפקסור וגאודון ומרגישה טוב. אני יותר לחוצה ועצבנית האם השינויים הללו הם לתמיד?

24/02/2005 | 08:00 | מאת: שלומי

ג'יזז לובס יו מור דן מי אור יו מכירים ת'שיר הזה ? של הביטלס כמדומני. מי זאת מיסס רובינסון הזאת ? מה הסיפור שלה ? למה ג'יזז אוהב אותה ? מישהו יודע ? לא. זה לא ממש חשוב לי לחיים. אבל זה מתנגן לי בראש עכשיו משום מה. ומסקרן אותי. בקר טוב חברים המון אור ואהבה שלוחה אליכם. יום כתום. יום דובדבני. ביי

24/02/2005 | 13:06 | מאת: שמחוש....

שלומפה.....השיר הוא של היהודים הצדיקים סיימון וגרפונקל שליט"א מתוך הסרט "הבוגר" עם דאסטין הופמן...... או שאני טועה....או שלא.......

24/02/2005 | 14:25 | מאת: שלומי

לא ענית לי על השאלות. מה הסיפור של מיסס רובינזון ? ולמה יושקה אוהב אותה ? ומה שלומך את ? איך הולך בבאסטה ? ומה שלום הדודה ? ומה התוכניות לקראת פורים ?

23/02/2005 | 10:06 | מאת: חן

שלום, אני בחורה בת 19 ואני סובלת ממשהו שאני לא יודעת להגדיר. אולי זה פחד ואולי זה סתם מחשבות שיש לי. אז ככה, כבר כמה שנים טובות קורה לי שכשאני מתקלחת בעמידה במקלחת (ולא בישיבה באמבטיה) אני מדמיינת כאילו יורים לי כדור בין שני השדיים. זו נקודה מאוד רגישה אצלי, אסור לגעת לי שם כי אני ישר מתקפלת, לא מסוגלת שנוגעים לי שם, ואם נוגעים אני ישר מפסיקה לנשום ונכנסת להיסטריה. חשוב לי להגיד שזה נמשך כבר כמה שנים ושזה ממש כאילו זה באמת קורה וזה קורה לי כל מקלחת. ועכשיו אני בשרות לאומי ובדירה שלנו אין אמבטיה ולכן זה קורה לי כל יום. יש לכם מושג ממה בדיוק אני סובלת? למה זה קשור? למה זה קורה לי? ואיך אפשר לטפל בזה? אין לי בכלל כסף ללכת לטיפול. בבקשה תחזירו לי תשובה בהקדם. תודה רבה ויום טוב לכולם! חן.

23/02/2005 | 10:29 | מאת: א.ש.

שלום חן, אני לא יודעת את עברך האישי אך כנראה שישנה משמעות ל"חוייה" זו. בעיקר אם היא חוזרת ונשנית. לפי דעתי : 1.אולי חווית טראומה בילדותייך/עברך ע"י אדם שאיים עלייך באקדח. 2.אולי ראית איזה סרט וזה עמוק בראש שלך כמו סיוט של ילדה קטנה. 3.אולי זה דבר שמגיע מגלגול נשמות ( בנשמתך הקודמת אולי נרצחת). מה שלא יהיה דבר זה מצריך טיפול דחוף אצל פסיכיאטר. מעניין אותי האם יש לך חבר,או במשפחתך יש עבר עם טראומה כזו? דבר זה בעתיד עלול לגרום לך להתרחק מגברים,וממגע אינטימי לכן טפלי בזאת במהרה.

23/02/2005 | 15:40 | מאת:

הי חן, כל זמן שהתופעה שאת מתארת ניתנת להגדרה כסתם פחד או מחשבות, כדברייך, זה בסדר. אך מכיוון שזה דבר שפוגע בך ביום-יום, כדאי שתפני לאיש מקצוע. את יכולה לפנות למרפאה הציבורית לבריאות הנפש שבאיזור מגורייך - הטיפול שם נעשה ללא תשלום בכלל, אבל לפעמים צריך להמתין כמה שבועות עד שמתחילים בטיפול. קשה ולא רצוי לאבחן דרך האינטרנט, ולכן רצוי להיפגש עם איש מקצוע. זה נשמע כמו חרדה כלשהי, אבל ייתכן ומדובר במשהו אחר לחלוטין. אפשר לטפל בזה הן באמצעות פסיכותרפיה והן באמצעות טיפול פסיכיאטרי. גשי לקבל עזרה, ושם כבר ידעו מהו הטיפול שמתאים לך אישית. הרה.

22/02/2005 | 15:02 | מאת: א.ש

שוב פעם שלום לכולם מקווה ששלומכם טוב. מה עליי לתת לקטנה שלי שהיא בת שנתיים לחיזוק מערכת חיסונית שלה בכדי שלא תחלה כל הזמן? אשמח לקבל את עזרתכם. תודה מראש

22/02/2005 | 15:50 | מאת:

שלום, אם את מתכוונת לכל מיני תוספים לחיזוק המערכת החיסונית, אני מציעה שתתייעצי עם הרוקחת בבית מרקחת. לחילופין, אם הקטנה נוטה לחלות שוב ושוב אולי יש מקום להתייעצות עם רופא ילדים. הרה.

22/02/2005 | 11:35 | מאת: מיכל

ורציתי שתשמעו גם... סיום ביצוע: אריק איינשטיין מילים: נתן אלתרמן לחן: מיקי גבריאלוב יש אדם רואה הכל באור ורוד ורוד זה לא טוב אומרים כולם אפילו רע מאוד יש אדם רואה הכל באפלה קודרת זו אותה המחלה רק בצורה אחרת אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות הסתכלו נא בעיניים בעיניים פקוחות אל תאמרו אנחנו עוד בארץ רק מיעוט דווקא פה אולי מוצדקת האופטימיות אל תאמרו ציון רקדי ומזמורים הנעימי דווקא פה מוצדק מעט הרגש הפסימי אל תרכיבו משקפיים... ידיעות והסברות קבל מן העתון אך אצלנו בוא קבל זריקה של מבסוטון את הרע צריך לראות כדי להלחם בו על הטוב צריך לשמור בכדי להתנחם בו אל תרכיבו משקפיים...

24/02/2005 | 08:02 | מאת: שלומי

אהבת ? מה פירוש "סיום" ? שכתבת בראשית דברייך ? מה שלום הבנים ? מה שלום הבעל ? יום טוב מיכלינקה. ולהשתמע.

25/02/2005 | 00:59 | מאת: D.J

זה שיר יפה ואחד מנכסי צאן הברזל והפלדה של השירים העבריים אגב..שם השיר זה פרידה

20/02/2005 | 09:04 | מאת: שמחוש...

גבר אחד קם בלילה ונכנס לשרותים להשתין הוא אומר לבובלבלו כך "אתה רואה,אני קם כשאתה צריך" שבוע טוב.

20/02/2005 | 12:04 | מאת: שלומי

נראה לי שמחקולה, היית תקועה זמן רב מידי, עם אימפוטנט. הלא כן ? איך עברה עלייך השבת ? אכלת קצת פיסטוקים ? מלאווח ? קובה ? טשונט ? גאלע ?

19/02/2005 | 20:45 | מאת: פרח שחור

הייתי נורא רוצה לקחת ממך דוגמה ולא להכנס לשום זוגיות כי אני בתקופת לימודים עמוסה ונוספו לי עוד שעות עבודה ובכל זאת אני מרגישה כזה צורך ריגשי לזוגיות מה יהיה איתי ? אני מקווה שזוגיות לא תפגום לי ברמת ההשקעה בלימודים ... נ.ב. התקשרתי שוב לאקסית המיתולוגית-אני לא חושבת שזה עושה לי טוב

20/02/2005 | 14:18 | מאת:

לא, לא כדאי לקחת ממני דוגמאות :-) יש הרבה אנשים שמסתדרים עם זוגיות, עבודה ולימודים. אני בהחלט לא דוגמא טובה למשהו... להיפך, הרצון בזוגיות הוא טבעי והגיוני עבור רוב האנשים. הרבה זוגיות השלב ההתחלתי של זוגיות חדשה מרגש מאוד, ואנחנו רוצים לחוות הכל, ולמרות זאת זה לא בהכרח פוגע בתחומי חיים אחרים. את לא חושבת שזה עושה לך טוב, ובכל זאת מתקשרת. את מאמינה שמגיע לך שיהיה לך טוב ושתרגישי טוב?

19/02/2005 | 13:50 | מאת: הילה

אני חוזרת בימים אילו מניתוח ואני חייבת להמליץ לכם עלך מחלקה מושלמת על מחלקה כירוגית א בקפלן אחיות ורופאים מקסימים אנושים וקשובים

19/02/2005 | 23:39 | מאת: א.ר.

למה? מה אנו חולים? האם אנו צריכים לעבור ניתוח? בכל אופן תודה על ההמלצה.

17/02/2005 | 14:03 | מאת: אא

שוב שלום אתמול השתחררי מבית החולים אושפזתי במחלקה נורולוגית לבירור מקיף של בעייתי לפני שאושפזתי הלכתי לפרופ שנאמר לי שהיא מכירה את מחלת הפיברומיאלגיה שזה עדיין לא נפוץ כל כך היא איבחנה זאת אצלי אבל למרות זאת אמרתי אשפוז אולי יתנו לי יותר תשובות בדיקות מקיפות הנחיות התאכזבתי קשות 4 ימים נוראים בדיקות אכזריות וקשות שרק הוסיפו לכאב ואז אומר לי הפרופ שכפי שידוכ לי לא מכיר בתופעה זו מבחינה נורלוגית הכל תקין אני לא מכיר בתופעה הזו רוצה לכי לראמטולוג הייתי בשוק מאוכזבת כואבת מותשת עיפה מהכל מה זה לא מכיר בכל הספרים זה כתוב תקרא ואותי שלחו חזרה הביתה לנקודת ההתחלה בקושי יכולה להגיע לאוטו והוא אומר מחר לכי לעבודה אחרת תהפכי לנכה אבל הכאבים למה לא מבינים אותי זה עצוב איך אפשר עם כאב כזה ללכת לעבודה עיפות כרונית מה זאת האטימות היום הבנתי חוסר ידע פשוט מאוד הצלקות נשארו ואני בלי תשובות מחפשת את עצמי עצוב

לקריאה נוספת והעמקה
17/02/2005 | 15:36 | מאת:

זה מכעיס שזו התגובה של הפרופ'. יש הרבה תופעות שאין להן הסבר, ובכל זאת מתייחסים אל החולים ברצינות. את יודעת, למשל, שבפועל אין כזה דבר "מעי רגיז"? תסמונת המעי הרגיז זה שם כללי לכל מיני הפרעות בדרכי העיכול שאין להן שום הסבר רפואי. אבל רופאים לא מתעלמים מאנשים שיש להם את התסמונת הזו. ואת לא מתארת לעצמך איזו אטימות יש בכל מה שקשור להפרעות נפשיות... אבל זה סיפור אחר, ואין טעם לפתוח אותו פה... אז עכשיו יש לך את האפשרות ללכת אל מרפאת הכאב. אולי שם יעזרו לך יותר... אחרי הכל - כאב זו ההתמחות שלהם. אל תתני לדברים של פרופ' אחד לקלקל לך את המצב רוח עוד יותר. חבל, את יודעת שפיברו' זו לא המצאה שלך, ושיש למחלה בסיס מדעי. למרות הימים הקשים שעברת בבי"ח, את צריכה להמשיך ולחשוב על הבריאות הפיזית והנפשית שלך, ולהמשיך לחפש הקלה לכאבים. אני מסכימה איתך שזה עצוב... אבל אל תתני לעצב להשתלט... הרה.

17/02/2005 | 20:35 | מאת: אא

קדימה ומנסה לשאוב כוחות לחיים טובים יותר כנראה שבמהלך הדרך צריך לעיתים לסתום אוזניים ולשנות כיוון המחלה הזו בחרה בי כנראה שהיא ידעה שאני ידע להתמודד איתה חחח הקושי והכאב הוא עצום אבל אני חייבת למצוא דרך תודה לך

16/02/2005 | 00:05 | מאת: למה לא

שלום לכולכם, השבוע נפתח מכון חדש:"מכון למה לא"-מוקד ארצי להכרויות לכל הגילאים, עבור הסובלים מקשיים ובעיות נפשיות. (סכיזופרניה,מאניה דפרסיה,פוסט טראומה והלם קרב,הפרעות אישיות וכד') השירות ניתן על ידי גורמי מקצוע מתנדבים! ולכן השירות ניתן ב ח י נ ם!!! הטלפון הינו:02-6446908 האמייל:[email protected] א נ א א י מ ר ו ל כ ל א ח ד ש זה י כ ו ל ל ס י י ע ל ו !!! השירות ניתן על ידי אנשים אנושיים ונדיבי לב...

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2005 | 14:19 | מאת:

שיהיה לכם בהצלחה! זו בהחלט יוזמה מבורכת.

16/02/2005 | 17:33 | מאת: למה לא

המון המוןן תודה לך! אנא סםר עלינו כדי שיוכלו להיעזר בנו...

15/02/2005 | 07:01 | מאת: א.ש.

שלום רב אני גרושה כבר שנתיים כחודש לאחר לידת ביתי. הגירושים הסתיימו רע מאוד. הגרוש שלי לא מוכן להכיר בילדה שלי שהיא בת 2 ואפילו חתם לי על כתב ויתור לאימוץ, הוא לא בא למפגשים איתה מאז היתה בת חצי שנה. ילדתי גודלת והולכת למעון, החשש שלי הוא מה עליי לענות לקטנה כשתגדל ותשאל מי הוא אביה ?ולמה הוא עזב אותה? ואיפה אביה?

15/02/2005 | 07:06 | מאת: שלומי

האם הוא יכול לעשות זאת מבחינה חוקית ? האם אין עליו לשלם מזונות ? האם הייתם נשואים כחוק ? בכל מקרה, לגבי הילדה, אני חושב שצריך ללכת עם האמת. אבל בעדינות. ויש עוד זמן. למה לדאוג עכשיו ? ילד למד להבין שיש גם אנשים רעים בעולם. או אנשים עם מוגבליות נפשיות. ושיכול להיות שאחד כזה הוא גם אבא. והוא מסכן. ואולי כשהיא תהיה בגיל של שאלות, חמש שש, כבר יהיה לה אבא חדש ונחמד ? הלואי. בהצלחה לך חזקי ואמצי. זה לא קל להיות אם חד הורית ואנחנו כאן מצדיעים לך ומעריכים אותך . הרבה אושר. יום טוב.

15/02/2005 | 08:14 | מאת: שמחוש......

מצטרפת לשלומי בכל מילה שהוא אומר--לספר את האמת --בשלב שבתך תהייה בשלה לקבל ולהבין,,, לא לשקר !!!--רק את האמת!!!! א.ש.(לא! ראשי תיבות של "אני שמחה"-ממש לא!!) שתגדלי את ביתך בכייף---תנקנקי את אב הילדה במזונות-- - גברים בוכים בלילה ובוכים כשצריכים לפתוח את הארנק...

15/02/2005 | 22:16 | מאת:

שלום א.ש. כשיגיע הזמן לענות לבת שלך על השאלות שהצגת, תנסי לענות לה בכנות ובלי להשמיץ את הגרוש שלך. תספרי לה שאת ואבא שלה הייתם ביחד אבל לא הסתדרתם ולכן נפרדתם והוא עזב. כל זמן שהיא צעירה, את לא צריכה לספר לה את כל הפרטים ה"מלוכלכים" של הגירושים. היא צריכה לדעת, לפחות בהתחלה, שאבא שלה לא עזב אותה אלא שנפרדתם בהסכמה. אם, להרגשתך, את לא מצליחה לנסח את הדברים בצורה מתאימה, את יכולה לקבוע פגישת ייעוץ חד-פעמית עם פסיכולוג שהתמחה בעבודה עם ילדים. אין צורך שתביאי גם את הילדה, פשוט תגיעי לבד, תציגי לו את המצב והוא כבר יידע איך להנחות אותך בצורה נכונה שתתאים לגיל של הבת שלך. הרה.

16/02/2005 | 06:49 | מאת: א.ש.

תודה לכולכם על תמיכתכם ותשובתכם הכנות. מאחלת לכולם רק טוב והצלחה.

14/02/2005 | 17:21 | מאת: פרח שחור

השבוע אני מתחילה עוד עבודה בנוסף לעבודה הרגילה שלי ואני נורא נורא מתרגשת אפילו שאני מאמינה שיהיה בסדר

14/02/2005 | 22:22 | מאת:

לי יש חופש עד ה - 28.2. אומנם אני ממשיכה לעבוד כרגיל, אבל זו לא עבודה מלחיצה. בהצלחה בעבודה החדשה... מותר להתרגש :-)

15/02/2005 | 03:41 | מאת: גולש

ועזבי את יום האהבה..עשי אהבה יום יום... מצחיק אותי שמכריזים על יום ולנטיין כ"יום האהבה"... נראה לי ממש מטופש..כאילו שביום הזה אנחנו נאהב אם לא אהבנו קודם...או נאהב יותר... ממש מגוחך לא יודע..העיקר שנדע לאהוב . ובוקר טוב לכולם, ותהיו טובים .

15/02/2005 | 07:10 | מאת: שלומי

אני מסכים עם כל מילה שלך ידידי. צריך לאהוב כל יום. וצריך לדעת שבכדי לאהוב, צריך להשקיע. אהבה זה לא שקיעה ופרחים . יש הרבה מאמץ בדרך. הרבה סבלנות, הקשבה, הבנה, הפנמה, קבלת הזולת כפי שהוא, ויתורים ועוד כמה דברים כאלה. נכון ? אז שיהיה לכולנו המון אור תקוה ואהבה. ואמונה. ואושר. ושלום. אם כבר מאחלים , למה לא ללכת עד הסוף ? יום כתום.

14/02/2005 | 14:43 | מאת: שלומי

הכנסת שאלה על סקס, ולא נתת את התשובה עד הלום !!! ככה יפה ? להחזיק את כולנו במתח עצום ?

14/02/2005 | 15:02 | מאת: מ.ר.

כנראה שלא מוצא בעינייה חן שהרה מנהלת הפורום

14/02/2005 | 16:28 | מאת:

הגעגוע לא מרפה, אה? בכל מקרה - למה להפיל על מיכל את הבעיות שלך? הרי ברור שזה לא מוצא חן בעיניך! אני יודעת שאוכל אותך שאני מנהלת את הפורום... מיכל כבר השאירה פה הודעה שהיא לא תחזור לתפקיד (או שאת זה פספסת?). אבל אם אני מפריעה לך כל-כך, למה אני רואה אותך כאן שוב ושוב? זו אובססיה? כי אם כן, יש מספיק פורומים מסביב שיכולים לעזור לך... יש לזה גם טיפול תרופתי שהוכיח את עצמו, שווה לך לבדוק בפורום פסיכיאטריה. אם הכיף שלך בחיים זה להיכנס לכאן מדי פעם וללכלכך - בבקשה, אני לא מתכוונת להרוס לך את הדבר היחיד בחיים שגורם לך אושר. ההודעות שלך לא מרשימות אותי במיוחד משום שהן פחדניות מאוד... ופחדנים לא מצליחים להפחיד במיוחד. לא יודעת, פחדת פעם משפן? יום טוב, הרה.

15/02/2005 | 01:26 | מאת: !!!<>!!!

מקווה שהבנת את המסר... מעבר לזה לא אעשה מאומה בתנאי ובמידה והכל הובן .

15/02/2005 | 07:12 | מאת: שלומי

לא באה . מיכל, איפה את ? ווי אר וויטינג. פיישנטלי. קום הום ! במקום מיכל הגיע שוב שאול האובססיבי ומנסה לעקוץ את הרה החמודה. שאול, תחליף תרופות, או פסיכיאטר, או שתחליף את שניהם ! אנחנו לא רואים תוצאות בשטח ! הבנת ?

15/02/2005 | 11:01 | מאת: מיכל

פתאום כולם נכנסו לפורום הא...? ומה צריך יותר מזה? ואת סודות הסקס...אתה הרי יכול ללמד את כולנו... יום נעים לכולם...

הי הרה, מה שלומך ? מה קורה ? עברו המבחנים ? איך היה ? מה שלום המשפחה ? מה שלום הכלבים ? החתולים ? שאר בעלי החיים ? יום טוב ושבוע טוב ולהשתמע

13/02/2005 | 21:25 | מאת:

אני בסדר. נהנית קצת מהחופש עד תחילת הסמסטר הבא (שיתחיל ב - 28.2). המבחנים עברו בסדר. הממוצע שלי לא נפגע, וזה מאוד חשוב. כולם כאן בסדר. אחותי הקטנה סיימה טירונות ומחר מתחילה קורס של חודש. כולנו שרדנו את הקור (כולל כל הבע"ח), אם כי זה היה קשה מאוד. שמחתי לראות בתחזית שמאמצע השבוע יהיו ימים יפים. אז בסוף היה לכם קצת שלג או שבכלל לא? קראתי בעיתון שתושבי העיר היו מאוכזבים מאוד... ביי.

14/02/2005 | 14:45 | מאת: שלומי

הם מתים על השלג בעיקר בגלל שזה אומר להפסיד בית ספר. אם ילדים כל כך שונאים את בית הספר, האם זה לא אומר דרשני ? האם זה לא אומר שאנחנו מנהלים את בית הספר בצורה לא טובה ? או שככה זה ואין מה לעשות ? אז איך את מבלה בחופש ? יוצאת לטיולים ? מתהוללת ? ספרי קצת. יום טוב.

10/02/2005 | 14:39 | מאת: שלומי

זו תמציתה של דמוקרטיה אישה ושמה בושה -אפרת שטרן ה?י?ת?ה ב??ינ?ינו? פ??ע?ם א?ש???ה ו?ש??מ?ה? ב?ו?ש??ה. ה?יא לא ה?י?ת?ה י?פ?ה, ה?יא לא ה?י?ת?ה או?פ?ה, א?ך? מ?ח?ז??ר?ים ה?יו? ל?ה? מ?א?יל?ת ו?ע?ד מ?טו?ל?ה: ג?נ?ר?ל ש??א?נ?ס א?ת ב??ת?ו?, א?ד?ר?יכ?ל ש??ה?ר?ע?יל א?ת א?ש??ת?ו?, ע?ת?ו?נ?אי ש??פ?ב??ר?ק כ??ת??ב?ה ב??ע?ת?ו?ן ו?ק?ב??ל?ן ש??ה?ח?ל?יט ל?ק?מ??ץ ב??ב??טו?ן, מ?ה?נ?ד??ס ש??כ??י??ס ו?מ?נ?כ??"ל ש??מ??ע?ל – ה?ם י?ד?עו? ש??ת??מ?יד ה?ב?ו?ש??ה ב??ב?ית?ה? מ?ק?ב??ל?ת ק?ה?ל. כ??ך? ב??ח?מ?ס?ינ?ים, ב??ג??ש??מ?ים, ב??ע?ר?פ?ל, ב??ע?ל?ט?ה – מ?כ??ל פ??נ??ה ה?ג??יעו? ק?ר?ימ?ינ?ל?ים א?ל ב??ית?ה?, כ??ל??ם ס?מו?ק?י פ??נ?ים, כ??ל??ם – ב??ג?ו ש??פו?ף, כ??ל??ם ע?מ?ק ב??מ?ע?יל?ם טו?מ?נ?ים א?ת ה?פ??ר?צו?ף. ו?ה?יא ג??ל??ת?ה ס?ימ?פ??ת?י?ה ל?כ?ל ש??ד?רו?ת ה?ע?ם, ת??מ?יד ב??ר?ב א?מ?פ??ת?י?ה ל?ט??פ?ה ה?יא א?ת ר?אש??ם, א?פ?ל?ו? ב??י?מ?ים ש??כ??ב?ר נ?פ?ל?ה מ?ן ה?ר?ג?ל?י?ם, ו?ג??ם כ??ש??או?טו?טו? נ?ע?צ?מו? ל?ה? ה?ע?ינ?י?ם – ה?יא לא ס?ר?ב?ה ל?א?יש?, ת??מ?יד ע?ב?ד?ה ס?ב?יב ה?ש???עו?ן, מ?ב??ל?י ל?ק?ח?ת יו?ם א?ח?ד ח?פ?ש??ה או? ש??ב??תו?ן, ו?לא הו?ע?יל א?פ?ל?ו? כ??ש??א?מ?רו? ל?ה? ה?הו?ר?ים: "ג??עו?אל?ד, ז?ה לא נ?ע?ים! כ??ל ה?ש???כ?נ?ים כ??ב?ר מ?ד?ב??ר?ים!" כ??י ב?ו?ש??ה ה?י?ת?ה עו?נ?ה: "א?כ?ן, ז?ה ע?ס?ק ת?ו?ב?ע?נ?י – א?ב?ל ת??ב?ינו? – הו?א ת??פו?ר מ?מ??ש? ל?מ?ע?נ?י." א?ך? ל?א?ח?ר ש??נ?ים ר?ב?ו?ת ש??ל ק?ל?ינ?יק?ה פ?ו?ר?ח?ת ש??נ??י ה?ז??מ?ן ה?ח?ל?ו? ל?כ?ר?ס?ם ב??מ?א?ר?ח?ת, ו?ג??ם ק?ל?י?נ?ט?ים ש??א?ף-פ??ע?ם מ?ב??ית?ה? לא מ?ש?ו? – ה?ת?ח?ילו? ל?ה?ב?ח?ין ש??ה?ש???רו?ת הו?א כ??ב?ר לא מ?ש?'ו?: ב??נו?כ?חו?ת או?ר?ח? ר?אש??ה? ה?י?ה צו?נ?ח?, ו?לא ת??מ?יד ה?ב?ח?ינ?ה מ?י נ?כ?נ?ס ו?מ?י י?צ?א, ה?א?ם ה?י?ה ז?ה ה?נ??ש??יא או? ראש? ה?מ?ו?ע?צ?ה (?) ה?א?ם יו?ש??ב מו?ל?ה? א?ד?מו?"ר ש??א?ב?ר?כ?ים ה?ט?ר?יד – או? ש??מ??א ר?אש? ה?מ??מ?ש??ל?ה ש??מ??ס?מ?כ?ים ה?ש??מ?יד או אחד מבניו השתקנים (??) כ??ן, כ??ל יו?ם ה?י?ת?ה פ?ד?יח?ה כ??י ל?ז?כ??ר כ??ב?ר לא ה?צ?ל?יח?ה מ?י ח?פ?ף ו?מ?י ז?י??ף ו?מ?י ש??ח?ד ומי שתק בחקירה ו?מ?י מ?ל?כ??ד, ו?מ?י ש??ד?ד ו?מ?י מ?ע?ד ו?מ?י ב??ד?י?ו?ק ב??מ?י ב??ג?ד - - - ו?כ?ך? ל?א?ט-ל?א?ט ה?יא ה?ל?כ?ה ו?ד?ע?כ?ה, ו?ה?ל?ך? ו?ה?ת?ק?צ??ר ג??ם ה?ת?ו?ר ל?י?ד פ??ת?ח?ה? ל?כ?ן כ??ש??י?ו?ם א?ח?ד ב?ו?ש??ה הו?ד?יע?ה ל?א?מ??ה ש??א?ת ה?ב??ס?ט?ה ה?יא ס?ג?ר?ה – לא ק?מ?ה מ?הו?מ?ה, ו?א?יש? ב??י?ש??ר?א?ל ג??ם לא מ?מ??ש? נ?ד?ה?ם כ??ש??ה?ק??ר?י?ן הו?ד?יע? ש??ל??ב?ב?ה? נ?ד?ם. ה?י?ה ז?ה יו?ם ס?ג?ר?יר כ??ש??ה?יא הו?ב?ל?ה א?ל ה?ק??בו?ר?ה ו?ש?ו?ם ד??ב?ר?י ה?ס?פ??ד או? הו?ק?ר?ה א?יש? לא ק?ר?א, ו?א?יש? מ?כ??ל ל?קו?חו?ת?יה? לא ה?ז??יל ד??מ?ע?ה, ו?א?יש? מ?מ??ח?ז??ר?יה? לא ת??ל?ה ש?ו?ם מו?ד?ע?ה ו?א?יש? כ??י?ו?ם כ??ב?ר לא יו?ד?ע? מ?י ה?י?ת?ה או?ת?ה? ב?ו?ש??ה ש??ג??ב?ר?ים ר?ב??ים ה?ב??י?ת?ה ל?ה?ז?מ?ין לא ח?ש??ש??ה, כ??י ע?ל ק?ב?ר?ה? צ?מ?חו? מ?ז??מ?ן קו?צ?ים ו?ח?רו?ל?ים ו?ב?ח?צ?ר ב??ית?ה? מ?י?ל??ל?ים ה?ש??ו?ע?ל?ים והחתולים ו?ש?ו?ם נ?ב?ל או? ק?ר?ימ?ינ?ל כ??י?ו?ם כ??ב?ר לא מ?ש??פ??יל ע?ינ?יו, ו?ש?ו?ם נו?כ?ל – ב??מ?ע?ילו? א?ינו? מ?ל?יט פ??נ?יו, ו?ש?ו?ם ג??נ??ב ב??מ?קו?מו?ת?ינו? לא מ?ס?מ?יק ו?לא מ?ח?ו?יר, ו?ג?ם א?ת ה?ש???ל?ל א?יש? לא טו?ר?ח? ל?ה?ס?ת??יר ו?ר?ק ק?ש??יש??י ה?ד?ו?ר, ב??ר?ג?ע ש??ל ח?ל?ש??ה, מו?ד?ים ש??ה?ם זו?כ?ר?ים עו?ד א?ש???ה ב??ש??ם ב?ו?ש??ה, ש??ה?י?ת?ה (י?ש? ל?הו?דו?ת) מ?סו?ר?ה ו?ח?רו?צ?ה – א?ך? כ??י?ו?ם, מ?ה ל??ע?ש?ו?ת, ה?יא כ??ב?ר א?ינ?נ??ה נ?חו?צ?ה ואולי היא כיום חברת כנסת נכבדה קיבלתי במייל. אהבתי.

10/02/2005 | 15:03 | מאת: שמחוש....

שלומפה-חמוד? איך אתה מנקד? או שאתה מעתיק ?

13/02/2005 | 08:18 | מאת: שלומי

כתבתי למטה שקיבלתי במייל. את לא יודעת איך מנקדים ? זה מאד פשוט. לוחצים על caps lock. אחר כך לכל ניקוד יש קומבינציה. למשל: חיריק = shift + 4 קמץ = shift + 8 לפי זה, המילה שמחה למשל: ש?מח?ה. השווא שתחת המ"ם לא עבד לי משום מה. כתוב אצלי שצריך לעשות שיפט פלוס פסיק. אבל זה לא עבד לי. הבנת שמחה ? יום טוב. תתחילי לנקד מיידאלע.

20/02/2005 | 08:23 | מאת: אפרת שטרן, ניר-צבי

לשלומי. אם יש לך משהו להוסיף על השיר שלי ("אשה ושמה בושה"), אל תשלב בתוכו שורות משלך. בשביל זה המציאו את האופציה של תגובות הקוראים.

22/02/2005 | 23:02 | מאת: א.מ.

שלומי כתב ששירך נחמד!! ואת נרגזת עליו??

10/02/2005 | 11:15 | מאת: מיכל

מה זה כאן איפה כולם??? מתחבאים בבית מתחת לפוך? יאללה יאללה צאו מהשמיכות ומהתנורים ובואו לחמם את פורום תמיכה הדדית ! גם כאן זקוקים לחימום אנושי מדי פעם... וגם...שמעתי שמועה מוזרה...מוזרה אבל תואמת מדינת ישראל, שנגמרה האינתיפאדה....מישהו שמע על זה גם? ואין לכם מה להגיד על זה???? לא יכול להיות !!! וגם...שמעתי שמועה על... סקס...ססס...ססס... (שלומי זה לא בשבילך...) אבל זה ידע רק מי שיכנס ויראה נוכחות מרשימה... יאללה ביי ויום נעים וחמים לכולכם.

10/02/2005 | 13:01 | מאת: שבילן דגנייה

ספרי על הסקס מיכל , יש כאן פרטיות ודיסקרטיות בשפע .

10/02/2005 | 13:13 | מאת: מיטל שור

חחח...יפה !!! קודם תפגין נוכחות מרשימה...

10/02/2005 | 14:37 | מאת: שלומי

גוד טו סי יו . את מדברת על המורה והנערים ? תראי, את הבנים החרמנים אני מבין. גם את המורה אני מבין קצת. אבל את הבעל המוזר שמציץ ורואה ולא איכפת לו, את זה אני לא מבין. הוא באמת דפוק על כל הראש ? נותן לנערים לשכב עם אשתו וזה לא מפריע לו ? לגבי סוף האינתיפדה, לא נראה לי שיש מישהו במדינה שמאמין שזה באמת הסוף. לא נראה לי.

10/02/2005 | 15:01 | מאת: שמחוש....

איפה אמרת שיש זיונים? ....הייתי עם ווקמן ..ולא שמעתי.....

10/02/2005 | 10:07 | מאת: נורית

שלום,שמי נורית ואני בת 35 , יש לי חמישה ילדים ואני מוגדרת כאמא למופת, גם בעבודתי אוהבים ומערכים אותי, אך בפנים אני סובלת מבעיה שגדלת ומתנפחת מיום ליום, אני פשוט לא מסוגלת לדבר מול ציבור , הדבר בא לידי ביטוי בישיבות בעבודה שמתקיימות מידי פעם, בכל פעם שפונים אלי ואפילו בשאלות פשוטות, אני מזיעה,דפיקות הלב שלי מרקיעות שחקים, והמילים נתקעות לי בפה. לפני כחודש היתה לנו ישיבה עם כל העובדות, כשכל אחת היתה צריכה להציג את שמה ותפקידה, וכשהגיעו אלי אני החוורתי והייתי על סף עלפון, מובן שיצאתי מהישיבה בטענות שאיני חשה בטוב, אך מאז בכל פעם שישנה ישיבה אני מתחמקת בתרוצים שוים ומשונים, הייתי מעוניינת לדע אם קיים באינטרנט חומר כתוב כיצד להתמודד עם בעיות כאלו, ואיכן אוכל לקבל סיוע. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
10/02/2005 | 10:44 | מאת: מיכל

הי נורית, החומר באינטרנט בנושא זה רב. חפשי "חרדת קהל" ותקבלי המון אינפורמציה. כמו כן את יכולה לפנות לפורום פסיכולוגיה הסמוך שם תקבלי תשובה מאיש מקצוע. וגם, יש היום הרבה סדנאות מודעות שעוסקות בתקשורת בינאישית ומתייחסות גם לחרדת קהל. ממליצה לך לחפש אחת כזאת ולהתאמן על כישורי התקשורת שלך בקבוצה אינטימית שתהווה לך כר אימונים נוח לעולם שבחוץ. בהצלחה, מיכל.

10/02/2005 | 15:43 | מאת:

שלום נורית, פחד קהל שייך לחרדה חברתית. למעשה, זהו ביטוי אחד של החרדה. אני מצרפת לך קישור על חרדה חברתית (שמתקשר גם לפחד קהל): http://www.geocities.com/harada_hevratit/files/social_anxiety.html הטיפול בחרדות לרוב משלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכודינמי או התנהגותי (לרוב קצר מועד). כדי לקבל יותר פרטים על האפשרויות השונות אני מציעה שתיכנסי לאחד הפורומים השכנים (פסיכולוגיה קלינית/ פסיכותרפיה). הרה.

09/02/2005 | 09:59 | מאת: /

היא לא דומה לאף אחת אחרת, לאף אחת שעוברת ברחוב. היא משונה, וכשהיא מדברת- קולה עושה לי משהוא קרוב... היא לא רואה, אני כאן כל הלילה- עומד בצד ומסתכל... איש מאוהב טולולילולילה... עומד בצד ומסתכל... והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר, השפתיים לוחשות ללא מנוח- היא לא דומה לאף אחת... והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר, השפתיים לוחשות ללא מנוח- היא לא דומה לאף אחת...

09/02/2005 | 10:43 | מאת: על אף הכל

תהרגו אותי לא הבנתי מילה

09/02/2005 | 11:07 | מאת: ...

איך טלפון אחד קטן מעורר שוב געגוע איך מתוך הסדק מבעבע תעתוע בדיוק שחשבתי ששכחתי ואיך שנגמלתי - התמכרתי כמו ארנב באור נלכדתי טפשונת שכמותי אני שנשבעתי לשמור לי אמונים איך לא ידעתי לא ליפול על הפנים על הפנים...

12/02/2005 | 07:15 | מאת: /

האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת, תמיד את משוחחת עם מה שהיה- ארוכים שורשי הפחד... את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נדקרת, האם זהו ורד או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת? שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום, מיאושך שמרי נפשך את שומעת?!?! נשמה ואימה, ריקמה עדינה... הילדה הקטנה שלא נרדמה- האישה את ראשה משעינה, ציפור זרה עברה בחלומה.......... על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת... עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך- מקבלת אות של חסד... שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום, מיאושך שמרי נפשך את שומעת?!?! נשמה ואימה, ריקמה עדינה... הילדה הקטנה שלא נרדמה- האישה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה...........

06/02/2005 | 14:11 | מאת: שלומי

בני היקר, אני כותבת לך כמה מילים כדי שתדע שאני כותבת לך. אם תקבל את המכתב, זאת אומרת שהוא הגיע בשלום, אם לא תקבל אותו, תודיע לי אשלח לך אותו עוד הפעם. אני כותבת לך לאט כי אני יודעת שאתה לא קורא מהר. לפני כמה זמן, אבא שלך קרא בעיתון שכמעט כל התאונות קוראות בפחות מקילומטר מהבית, לכן החלטנו לעבור דירה רחוק יותר. הבית החדש יפהפה. יש בו מכונת כביסה, אבל אני לא בטוחה שהיא עובדת. אתמול הכנסתי בו כביסה, לחצתי על הידית שמורידה את המים ומאז לא מצאתי את הכביסה. מזג האויר כאן לא רע. שבוע שעבר ירד גשם פעמיים: פעם אחת שלושה ימים, פעם שניה, ארבעה. דרך אגב הז'קט שרצית, דוד נחום אמר לי שאם נשלח אותו בלי הכפתורים זה יעלה לנו יותר זול בגלל שהכפתורים מאוד כבדים, לכן הוצאתי אותם. אם אתה צריך אותם שמתי אותם בכיס. אתה יודע שאחיך שלמה עשה פדיחה עם האוטו: הוא סגר את הרכב והשאיר את המפתחות בפנים. הוא היה צריך ללכת להביא את הספייר כדי להוציא אותנו מהאוטו. דרך אגב אם תראה את יפה תמסור לה ד'ש, אם לא תראה אותה אל תגיד לה כלום. אמא שאוהבת אותך. נ.ב. רציתי לשים לך קצת כסף במעטפה אבל כבר סגרתי אותה.

07/02/2005 | 09:07 | מאת: מושיקו

מצחיק מאד תביא עוד

וחודש טוב. השבוע ביום רביעי, ראש חודש אדר א'. נכון שזו סיבה למסיבה ? דרייב קרפולי, יש משוגעים אאוט זר ! ויש לנו גם גשמי ברכה ברוך השם. אז, שיהיה לנו אך ורק טוב. ומי יודע ? אולי אפילו יבוא שלום ? הלואי. להשתמע ביי

06/02/2005 | 08:20 | מאת: שמחוש....

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xPG/201/xFT/343231/xFP/343242 איך אתה מעביר את לילות העיר הקרה? מתכרבל? מתעלס? שותה? קופא? מתמעל ?(לובש מעיל) מתגטקס?(גטקעס) לתשובתך החמימה אני ממתינה בקור רררר -רוח

06/02/2005 | 10:20 | מאת: שלומי

אל תגזימי. אני כתושב ארה"ב לשעבר,החורף כאן זה צחוק ילדים. לא רציני. לגבי ההתעלסויות, לא צריך את התירוץ של החורף לענין הזה , נכון שמחקולה ? העיקר, מייק לוב אנד נוט וור. זו דעתי ואני תומך בה בהחלט. ואיך את מסתדרת עם החורף שלך ?

04/02/2005 | 22:33 | מאת: אא

כבר חודשים אומרים לי את בדיכאון ואני אומרת להם אנשים כואב לי מוות הגוף שלי מנסים לתת לי כדורים נגד דיכאון ואין שיפור ואני מתחננת אני בוכה המון אתם צודקים כי כואב לי רצח כל הגוף הוחלט לאשפזניעוד שבוע ובמקביל מישהי אמרה לי שמעת על פיברומיאלגיה בחששות כבדים הלכתי אתמול לראמטולוג שאמר לי כן יש לך פיברו ונתן הפניה למרפאת כאב ואני פה נשארתי עם כל הפחדים וכל השאלות נכנסתי לאתר ופורום וקראתי וממש נחרדתי מה זה נכויות לא מתפקדים רגע מה קורה פה לפני 3 חודשים הייתי בסדר רק היה לי חיידק הרופא אמרה שיש אנשים שזה עובר להם ואני כה פוחדת כולם אומרים לי זו תופעה ואת צריכה להילחם ולצאת ממנה פשוט לצאת מזה זא הזמנתי מדקר הביתה ומסג והתחלתי לקום קצת מהמיטה ויטמנים יותר אוכל ואמרתי את תצאי מזה אבל פתאום רע לי עצוב לי הפחד שמה שהם רשמו זה מה שיהיה לי וכולם מה פתאום מה כולם מקבלים את זה כה חזק אל תכניסי לעצמך לראש דברים אבל אני לא מצליחה להשתחרר מזה הכאב כה עז והפחד מציף אותי מה אין חיים יותר נגזר עליי לסבול תמיד אמרתם לי זה יעבור עוד מעט האם שיקרתם רע לי מפחיד אבל אני צריכה להכניס לי לראש זה יעבור ואולי זה על באמת יעבור אבל הכתבות הפורום הסיפורים החדירו לי פחד עמוק ואני כאן עם החששות מתלבטת אם להתאשפז ואולי יתנו לי עצות יותר מועילות וחכמות מאשר סתם מרפאת כאב אולי יתנו לי תקווה ואולי הבעיה תפטר מה עושים למה הראש כה מבולבל איך חושבים שאני אצא מזה חבל שקראתי חבל עצובה ביותר

לקריאה נוספת והעמקה

במסגרת של אישפוז אפשר לבצע את כ-ל הבדיקות הדרושות בלי להריץ אותך הלוך ושוב, וזה יתרון משמעותי. חוויית האישפוז אינה החוויה הכי נפלאה בעולם, אבל לפעמים צריך לעבור דברים לא נעימים בדרך לפתרונות. פיברומיאלגיה מופיעה הרבה פעמים אחרי מחלת הנשיקה, או אחרי מחלות ויראליות אחרות. היית חולה לפני כן, כך שזו אפשרות. אבל עד שאין לך תשובה חד-משמעית, חבל שתלחיצי את עצמך ותעסיקי את עצמך במחשבות של "מה אם...". בקשר לכדורים נגד דכאון - כמה זמן את לוקחת אותם? הרבה פעמים הכדורים לא מתאימים למטופל ויש צורך להחליף אותם, אבל שוב, ייתכן וזה באמת טיפול לא מתאים עבורך. חכי לאישפוז, לבדיקות ולתוצאות. אם החליטו לאשפז אותך, זה אומר שמאמינים לך ומנסים לעזור לך. אנשים בפורום שקראת קצת מגזימים. אפשר לתפקד היטב גם עם פיברומיאלגיה, פשוט צריך לקבל את העובדה שחולים בזה, ולהתאים את אורח החיים למגבלה. אבל זה לא אומר שאי-אפשר לצאת מהמיטה בכלל, ושזה סוף החיים. ממש לא! אני מצרפת לך קישורים על פיברומיאלגיה, שאינם מובילים לפורומים "מפחידים": http://www.fibromyalgia.co.il/ http://www.starmed.co.il/Reumatism/Fibromyalgia http://naturemed.co.il/in_si/health_38.html אני לא חושבת שאנשים משקרים לך, אלא רוצים לעודד אותך. רוצים לקוות, יחד איתך, שתרגישי יותר טוב וכמה שיותר מהר. ההחלטה אם להתאשפז או לא היא שלך. לדעתי יש בזה יתרון, אבל אם את מרגישה שזה לא מתאים לך, אז תוותרי. הרה.

05/02/2005 | 16:36 | מאת: אא

יש תשובה חד משמעית הראמטולוגית פשוט נגעה ביח בנקודות ואמרה זה פיברו לכי למרפאת כאב תתחילי ספורט המשפחה שלי אומרים שאולי באישפוז יציעו לי דרכים טובות יותר וצהירות יותר לצאת מזה כי היא ממש לא כיוונה ואולי יעשו בדיקות דם אחרות שלא עשו לי וימצאו משהו למרות שאני בטוחה שזה זה כי קראתי וכל הכאבים שרשומים כך אני מרגישה אני מקווה שאת צודקת לגבי זה שהם מגזימים יש שם אנשים עם 80 אחוז נכות ממש פחד אחותי ממש כעסה עליי אמרה שאסור להסתכל על הרע אבל אנחנו כאלה תמיד סקרנים וקוראים בכל אופן החלטתי לנסות לחפש מומחה בתחום לעשות מסגים ודיקור התעמלות אני עושה בבית כי עוד קשה לי לזוז והמזג אויר לא לטובתי ולקוות לקוות ולהתפלל שיהיה טוב ובקשר לאישפוז אין לי מושג מה לעשות ברור שאני לא רוצה אבל אם המצב יחמיד המשפחה שלי יכעסו כי לא פשוט היה לארגן אישפוז אני נוטלת כדורים נגד דיכאון כבר שנים אבל הם בעצם מטפלים בבעית כאב כרוני שיש לי לאחר ניתוח מסויים ולא לדיכאון וזאת ע"י נורולוג לפני כחודש + החליפו לי טיפול ואני עדיין עם הכדור החדש קשה להחליף כל פעם כדורים בחודשים האחרונים החליפו לי כ 10 והתופעות לוואי היו סיוט בפני עצמו הרה אני מודה לך על התמיכה את ממש עוזרת לי ואני מקווה שיהיו ימים יפים יותר וחיי ישובו אליי חזרה אמן

אני בן 21 משוחרר טרי מהצבא. לפני כשלושה חודשים נפרדתי מהחברה שלי אחרי 5 שנים. עד לפני כ-חצי שנה היו לנו חבר'ה שהיינו יוצאים כל סוף שבוע ונפגשים באמצע שבוע. ואז זה הפסיק וכולם התרחקו. הבנתי שאלה לא באמת חברים אמיתיים וכיום הם בכלל לא מתקשרים. הבעיה שלי היא שיש לי קושי רציני בליצור קשרים חדשים עם אנשים שאני לא מכיר. אני מרגיש שאני תקוע לא יודע מה להגיד או איך לזרום עם השיחה. או שמה שאני אומר לא מעניין אותם. ונוצר מצב שאני נשאר בצד. ובכך לא יוצר קשרים(חברים) חדשים. הודה לכם על כל עזרה בנושא...תודה

הי אמיר, יש, לדעתך, סיבה לכך שכל החברים פתאום התרחקו? קרה משהו? מהדברים שלך אני מבינה שזה לא קשור לפרידה מהחברה, כי יש פער של 3 חודשים בין ההתרחקות של החברים לבין הפרידה מהחברה. יש לך הזדמנויות לפגוש אנשים חדשים? ומה קורה במפגשים כאלה? פונים אליך ואתה לא יודע מה להגיד? קשה להכיר אנשים חדשים ולא כולם אנשים פתוחים שמסתדרים בכל מקום ועם כל אחד, אבל אתה משקיע אנרגיה במחשבות על "מה יחשבו עליי"... וזה מה שמפריע לך ליצור קשרי חברות חדשים. תהיה מי שאתה. תגיד את הדברים שמבחינתך נכון להגיד, ולא את מה ש"נכון" מבחינה חברתית, כי אין כזה דבר. למרות החששות תנסה להתערב קצת יותר ולא להישאר בצד. אני בטוחה שיש לך מה לתרום לשיחות. זה עניין של בטחון עצמי פגוע, ואפשר לשפר את הבטחון העצמי (לבד או בעזרת איש מקצוע). הרה.

זה לא שמשהו קרה שהם התרחקו החברים האלה. פשוט החבר'ה הפסיקו לצאת יחד ואז נוצר הבעיה. שלכל אחד יש חברים משלו שאותם אני לא מכיר ולכן כאילו לא מזמינים אותי ליציאות. זה לא קשור ואני לא הולך לעשות מאמץ להסתדר עם אנשים שאפילו לא מתקשרים. זה לא חברים. כרגע אני מסתובב עם חבר שאנחנו חברים פחות או יותר מאז הבית ספר. הקטע הוא שהוא מכיר כל כך הרבה אנשים שאני לא מכיר שכשאנחנו יוצאים אז הוא נגיד מדבר עם אחד שאני רק הכרתי ביציאה הזאת על אנשים שאני בכלל לא מכיר. לכן אני לא יכול בכלל לתרום לשיחה. פשוט אני כל כך מתקשה למצוא אנשים חדשים לצאת איתם מאז שזה קרה שהחבר'ה הפסיקו לצאת. לדעתי באמת יש לי את הבעיה של לחשוב מה יחשבו עליי וכל זה לכן אני אולי נזהר במה שאני אומר. ואולי בגלל זה אני מתקשה לדבר חופשי.

03/02/2005 | 20:48 | מאת: my_black_light

שלום. קוראים לי שי. אני נערה בת 17 שכחלק מלימודי באזרחות מוגבר מכינה עבודה (מיזם) בנושא מאוד חשוב. העבודה שלי עוסקת בזכויות של נפגעות תקיפה מינית ובעצם בחוסר המימוש של זכויות אלה. תחילה לא ממש ידעתי מה זה בדיוק אומר, אך לאחר חקירה מעמיקה גיליתי שהאנשים האלו, הנשים\גברים שעברו את הנורא מכל, חוות עוד פגיעה קשה ע"י המערכת המעוותת שקיימת במדינה ישראל. התפקיד שלי הוא לשנות את המצב. ואני אשמח אם תעזרו לי. קודם כל, אני מאוד רוצה לדבר עם נשים\גברים שעברו תקיפה מינית כזו או אחרת ומוכנות לעזור לי, אפילו בעילום שם. מעבר לכך, אם יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור לי אני אשמח. ולבסוף, אם יש אנשים שמעוניינים להגיב, לעזור, או אף לבקר אתם מוזמנים. תודה וסליחה. בתקווה שאצור שינוי. מס האי סי קיו שלי הוא 312217863

04/02/2005 | 19:36 | מאת: חיפאית

שלום ! תפני לפורום נפגעי/ות תקיפה מינית, ואני מאמינה שמנהלות הפורום והגולשים שם יוכלו לעזור לך - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1265 חיפאית

03/02/2005 | 09:05 | מאת: שלומי

אשה מבקשת מבעלה: אתה מוכן יקירי, לקחת מטלית ולנקות את האבק ? שואל הבעל בתמיהה : בשביל מה לך שהאבק יהיה נקי ?

03/02/2005 | 09:07 | מאת: שלומי

יוני הולך ברחוב, רואה פחית ובועט בה. פתאום יוצא מהפחית שד ואומר לו:"תבקש משאלה, כל מה שתבקש תקבל". יוני חשב וחשב ולבסוף החליט: אני רוצה וילה" ! "אתה לא מתבייש ? צעק עליו השד, אני גר בפחית ואתה רוצה וילה???"

03/02/2005 | 14:26 | מאת: שמחוש....

אישה אחת מבקשת בערב מבעלה לקנות לה חפיסת סיגריות,הולך הבעל לפאב סמוך שם הוא פוגש בשאפה בלונדינית ,יושב איתה שותה,מכאן לכאן מוצא את עצמו במיטה שלה.. בשלוש בבוקר הוא תופס את עצמו שאשתו מחכה לו בבית..הוא נבהל ומבקש מהבלונדה קצת טלק....הוא מורח את הטלק על כפות הידיים וטס הביתה..אישתו של המניוק שואלת אותו..היי ממי איפוה היית? הןא עונה לה "אל תשאלי הלכתי לפאב פגשתי בלונדה שוחחנו ופתאום מצאתי את עצמי איתה במיטה" "תראה את הידיים" אומרת אשתו--הוא רואה את הטלק ואומרת: "יא שקרן שוב שיחקת סנוקר !!!"

03/02/2005 | 14:27 | מאת: שמחוש....

אישה אחת מבקשת בערב מבעלה לקנות לה חפיסת סיגריות,הולך הבעל לפאב סמוך שם הוא פוגש בשאפה בלונדינית ,יושב איתה שותה,מכאן לכאן מוצא את עצמו במיטה שלה.. בשלוש בבוקר הוא תופס את עצמו שאשתו מחכה לו בבית..הוא נבהל ומבקש מהבלונדה קצת טלק....הוא מורח את הטלק על כפות הידיים וטס הביתה..אישתו של המניוק שואלת אותו..היי ממי איפוה היית? הןא עונה לה "אל תשאלי הלכתי לפאב פגשתי בלונדה שוחחנו ופתאום מצאתי את עצמי איתה במיטה" "תראה את הידיים" אומרת אשתו--הוא רואה את הטלק ואומרת: "יא שקרן שוב שיחקת סנוקר !!!"

02/02/2005 | 12:56 | מאת: שאלה למנהלת הפורום

הייתי מבקשת לדעת באם ידוע לך מספרי ה i p של הגולשים בפורום או שהפורום אנונימי לחלוטין ?

02/02/2005 | 13:59 | מאת: לא מנהלת

יש אפשרות לראות את כותבת ה IP

02/02/2005 | 14:39 | מאת:

הי, כתובת ה - I.P. לא גלויה וחשופה, אבל אפשר למצוא אותה אם זה ממש קריטי. אני לא בודקת כתובות I.P. כי זה לא רלוונטי מבחינתי. הרה.

02/02/2005 | 20:14 | מאת: זיו

מדוע את צריכה את הכתובות.לי זה נראה חדירה מוחלטת לפרטיות הגולש הכותב זכותו של כל גולש\ת להשאר בעילום שם או לכתוב בשם בדוי איש איש מסיבותיו הוא.

01/02/2005 | 16:58 | מאת: פרופ' רובי דר

דרוש/ה מטופל/ת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ב- OCD! טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר-מועד (כ- 13 פגישות) יינתן ללא תשלום ע"י פרופ' רובי דר, ראש המגמה הקלינית באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' דר מתמחה במחקר ובטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. הטיפול יערך בחדר טיפול באוניברסיטה, וייצפו בו (בחדר אחר) סטודנטים לפסיכולוגיה קלינית. אנשים הסובלים מ- OCD מוזמנים לקבל פרטים נוספים אצל פרופ' רובי דר ([email protected] 03-6408624)

02/02/2005 | 16:23 | מאת: קוקי

לדעתי זו הזדמנות פז למי שלא מסוגל להרשות לעצמו טיפול. רובי נחשב מטפל מעולה וחבל להפסיד טיפול שכזה בחינם ובכלל. מקווה שאחד מכם ילך על זה.. הייתי עושה את זה בעצמי אך אני כבר בטיפול.